על ידי הילה* » 14 יוני 2010, 23:39
במשך זמן רב לא הכנסתי ממתקים הבייתה, עד שראיתי שכשאנחנו בחוץ, ללי (בת 4 ) מתנפלת שחבל על הזמן. אז יום אחד לקחתי אותה לחנות של עלית (אנחנו גרים ברמת גן כך שזה גם פרקטי), לקחנו עגלה, וביקשתי ממנה שתעמיס כל מה שמתחשק לה. היה לה קשה להאמין, היא הייתה נרעשת בטירוף, ואז הפצרתי בה עוד ועוד, רוצה גם מזה, ומזה, וכן הלאה. שילמנו 157 שקל על ממתקים באותו יום. הגענו הבייתה, וללי התיישבה לאכול. לא סתם, אלא על גבי צלחת, בישיבה. העמסנו עוד ועוד, והיא אכלה עוד ועוד. עשינו הפקה ושוב עוד ועוד וחוזר חלילה. זה מב שהיא אכלה כל היום. וזהו. יותר אין ממתקים. פשוט היה לה כזה כאב בטן, ומאז היא מזהה ממתקים עם כאב בטן. פה ושם ביומולדת היא שואלת אותי אם כדאי ואז היא לוקחת משהו קטן לפה ומסתפקת בזה. את שארית הממתקים מאותו יום היא חילקה לחברתה שקד, על פני מספר ביקורים, וכך גם "רכשה פופולריות" אצלה. היא עדין אוהבת מתוק, אבל דלוקה על תמרים, שקדים, דבלים (הכל אורגני), ולפעמים גם חלבה. תם ונשלם. הייתי צריכה עצבים של ברזל, ותחושה ואמונה בכך שזה יעבוד, שמעתי על כך ממישהו פעם, וזה הצליח.
היום היא כבר גדולה....
מה קורה היום? תוכלי לשתף?
איזה אומץ (לדעתי) היה לעשות את מה שעשית...
יש לי תחושה שאם אקנה לביתי כל מה שתרצה מהממתקים, זה לא ייגמר...
[u]במשך זמן רב לא הכנסתי ממתקים הבייתה, עד שראיתי שכשאנחנו בחוץ, ללי (בת 4 ) מתנפלת שחבל על הזמן. אז יום אחד לקחתי אותה לחנות של עלית (אנחנו גרים ברמת גן כך שזה גם פרקטי), לקחנו עגלה, וביקשתי ממנה שתעמיס כל מה שמתחשק לה. היה לה קשה להאמין, היא הייתה נרעשת בטירוף, ואז הפצרתי בה עוד ועוד, רוצה גם מזה, ומזה, וכן הלאה. שילמנו 157 שקל על ממתקים באותו יום. הגענו הבייתה, וללי התיישבה לאכול. לא סתם, אלא על גבי צלחת, בישיבה. העמסנו עוד ועוד, והיא אכלה עוד ועוד. עשינו הפקה ושוב עוד ועוד וחוזר חלילה. זה מב שהיא אכלה כל היום. וזהו. יותר אין ממתקים. פשוט היה לה כזה כאב בטן, ומאז היא מזהה ממתקים עם כאב בטן. פה ושם ביומולדת היא שואלת אותי אם כדאי ואז היא לוקחת משהו קטן לפה ומסתפקת בזה. את שארית הממתקים מאותו יום היא חילקה לחברתה שקד, על פני מספר ביקורים, וכך גם "רכשה פופולריות" אצלה. היא עדין אוהבת מתוק, אבל דלוקה על תמרים, שקדים, דבלים (הכל אורגני), ולפעמים גם חלבה. תם ונשלם. הייתי צריכה עצבים של ברזל, ותחושה ואמונה בכך שזה יעבוד, שמעתי על כך ממישהו פעם, וזה הצליח.[/u]
היום היא כבר גדולה....
מה קורה היום? תוכלי לשתף?
איזה אומץ (לדעתי) היה לעשות את מה שעשית...
יש לי תחושה שאם אקנה לביתי כל מה שתרצה מהממתקים, זה לא ייגמר...