על ידי ענת_גיגר* » 16 ספטמבר 2007, 20:34
לילה, המפה שלך אצלי. הספל אצל עדינה, או אצל חגית.
היה לנו כיף, רגוע במיוחד. רוב הזמן הייתי לבד, והלכתי עם הילדים, זרמתי איתם. בסוף הרגשתי שקצת החמצתי, לשוחח עם אנשים חדשים ועם מכרים ותיקים, אבל האמת היא שהיה לי נוח ככה קצת בתוך עצמי ובקצב האיטי של הילדים.
ביום שלישי נשארנו אחרונים וישנו בלילה, רק אני והילדים, יחידים בכל הפארק. היה משונה ונעים לראות את הפארק מתרוקן, ומשנה את פניו. באמצע הלילה הגיעו שני חזירי בר ענקיים ושלפו את הפחים לידנו ונברו בהם. התרגשתי, הערתי את הגדול שיראה, אבל עד שהצליח לצאת מהאוהל, הם הלכו.
בבוקר הקיפו אותנו המוני ציפורים, דררות, נקרים, עורבים - שלא ראינו כשהפארק היה מלא באנשים. וגם צרעות ודבורים בהמוניהן, אף על פי שבימים הקודמים לא היו כל כך הרבה.
מי שהיה בטח יסכים איתי- בפארק הירדן אין שני ימים דומים. כל יום הרכב האנשים סביבך משתנה, הדינמיקה משתנה, הנחל קצת אחר.
כמו שאומרים - אי אפשר להיכנס לאותו נהר (הירדן) פעמיים.
היה כיף מאוד לשיר בלווי של אורלי ועודד, היה ערב מקסים.
תודה ושנה טובה לכולם.
לילה, המפה שלך אצלי. הספל אצל עדינה, או אצל חגית.
היה לנו כיף, רגוע במיוחד. רוב הזמן הייתי לבד, והלכתי עם הילדים, זרמתי איתם. בסוף הרגשתי שקצת החמצתי, לשוחח עם אנשים חדשים ועם מכרים ותיקים, אבל האמת היא שהיה לי נוח ככה קצת בתוך עצמי ובקצב האיטי של הילדים.
ביום שלישי נשארנו אחרונים וישנו בלילה, רק אני והילדים, יחידים בכל הפארק. היה משונה ונעים לראות את הפארק מתרוקן, ומשנה את פניו. באמצע הלילה הגיעו שני חזירי בר ענקיים ושלפו את הפחים לידנו ונברו בהם. התרגשתי, הערתי את הגדול שיראה, אבל עד שהצליח לצאת מהאוהל, הם הלכו.
בבוקר הקיפו אותנו המוני ציפורים, דררות, נקרים, עורבים - שלא ראינו כשהפארק היה מלא באנשים. וגם צרעות ודבורים בהמוניהן, אף על פי שבימים הקודמים לא היו כל כך הרבה.
מי שהיה בטח יסכים איתי- בפארק הירדן אין שני ימים דומים. כל יום הרכב האנשים סביבך משתנה, הדינמיקה משתנה, הנחל קצת אחר.
כמו שאומרים - אי אפשר להיכנס לאותו נהר (הירדן) פעמיים.
היה כיף מאוד לשיר בלווי של אורלי ועודד, היה ערב מקסים.
תודה ושנה טובה לכולם.