על ידי ז_י_ו_123* » 01 מרץ 2005, 16:52
קצת מניסיון החיים שלי:
קודם כל, אני מציע לך להתייחס לשלושה סוגים של קבוצות השפעה, ולשני סוגים של מקורות לסמים. למה הכוונה?
שלוש הקבוצות של ההשפעות הן: ממריצים (אמפטמינים בעיקר), מרדימים (נרקוטיים) וגורמי הזיות (הלוצינוגניים). שני קבוצות מקורות הסמים הם הטבע (הצמחים) והמעבדות.
בנוגע לקבוצות ההשפעה:
לקבוצת הממריצים שייכים למשל קוקאין, קפאין, מסקלין, אפדרין, ספידים, MDMA ושאר נגזרות מסקלין אמפטמיניות למיניהן, ועוד חומרים רבים שה"רפואה" ה"פסיכיאטרית" מצאה והמציאה.
לקבוצת המרדימים שייכים למשל אופיום, הירואין, קודאין, מורפיום (שמופק מאופיום), כדורי שינה לסוגיהם, קטאמין ועוד רבים וטובים.
לקבוצת מעוררי ההזיות שייכים אל-אס-די, פסילוסיבין ופסילוסין (זה מה שיש בפטריות קסם), די-אם-טי, איי-אם-טי, ועוד.
ישנה חפיפה קלה בין הקבוצות, בעיקר במובן שיש הרבה ממריצים שבכמות גדולה גורמים גם להזיות מסויימות, וכך גם לגבי מרדימים כמו הירואין.
שני סמים מאד בולטים שבטח שמת לב שבלטו בהיעדרם הם קנביס (חשיש מריחואנה וקרוביהם) ואלכוהול.
הסיבה היא שאלכוהול נחשב חומר מרדים מבחינת השפעתו על מערכת העצבים המרכזית (אלחוש וקהות חושים ואיטיות תגובה) אבל מאידך הוא גורם להמרצה מאד בולטת בהתנהגות והחצנה של התנהגויות אלימות. זה מה שגורם לאנשים ששתו הרבה לפתוח בתגרות מאד בקלות - הם מאד אקטיביים מבחינה התנהגותית אבל לא מרגישים כלום ויכולים להכות ולחטוף מכות עד זוב דם כולל שברים בגפיים, בלי להרגיש כאב.
קנבינואידים (חשיש וכו') לעומת זאת גורמים לדיכוי של חיוניות המערכות הגופניות (ירידה חדה ברמות הסוכר בגוף, בלחץ הדם וחום הגוף) מול המרצה של אלמנטים שכליים-מנטליים-רגשיים, יחד עם דעיכה בנגישות לזכרון לזמן הקצר. התופעה המוכרת כאן היא אנשים שמעדיפים לשבת בבית כל הערב ולשוחח על מיליון רעיונות חדשים שפתאום צצו להם, ובדיוק הם שכחו מה היו הרעיונות האלה. טי-איץ'-סי מוגדר כקבוצה בפני עצמו בהיבט הזה, כחומר שגורם ל-well beingness - את זה שמעתי מרופא ותיק. כמו שאמרתי, החלוקה היא כללית ויש חפיפה בחומרים מסויימים, ובתנאים מסויימים.
עכשיו לגבי המקורות, טבע מול מעבדה:
קודם כל אני מוכרח לציין משחק מלים מאד מעניין שגיליתי לאחרונה ונדמה לי שאף אחד לא שם לב אליו: החברה הכי גדולה בארץ, ומהגדולות בעולם לכימיקלים, נקראת . . . איך לא, "טבע". מצחיק, לא? זהו שלא.
באופן כללי הכיוון הוא "טבעי - טוב, מעבדה - רע". שני מקרים מעניינים מאד לבחינת כלל-האצבע הזה הם חגיגת וקוקאין. החגיגת, שמיוצר במעבדה וכל קשר בינו לבין צמח הגת מקרי בהחלט, מכיל בעיקר מת'קתינון, שהוא חומר חזק מאד ומסוכן מאד, ומצוי יחסית בריכוזים קטנים (אם בכלל) בצמח הגת, שמכיל בעיקר קאתין וקתינון. קוקאין, באופן דומה, מצוי בכמויות קטנות מאד בצמח הקוקה, והוא מופק ממנו בסינתזה מעבדתית ממיצוי העלים. רוב האנשים (ויש הרבה מאד כאלה) בדרום אמריקה שלועסים עלי-קוקה אינם מכורים לזה, ואינם מגלים גם את תופעות הלוואי הקשות גופניות והתנהגותיות שמתלוות להסנפת קוקאין מעבדתי. כמו כן הספיגה בגוף בשימוש בצמחים בדרכים המסורתיות בדרך-כלל איטית בהרבה ומתונה יותר.
עוד דבר קטן אבל חשוב מאד שנוגע לסיכונים שאת בטח חוששת מהם: ישנו יחס מאד חשוב שמוגדר (ויש גם אתרים שמפרטים אותו לכל מיני חומרים) וחשוב להכיר אותו לפני שלוקחים משהו בכלל, היחס הזה הוא בין "כמות הסף" (כלומר כמות מינימלית ביחס לקילוגרם גוף שיוצרת השפעה כלשהי) ובין כמות שנקראת אל-די 50, ראשי תיבות של lethal dose ומתייחס לכמות ביחס לק"ג גוף שבניסוי על חיות מעבדה גרם למחצית אוכלוסיית הניסוי (50 אחוז) למוות.
מה זה אומר בעצם?
זה אומר שאם היחס הזה בחשיש, למשל, הוא 1 ל-40 אלף, אז אם תיקחי שאכטה אחת וזה יעשה לך משהו, תצטרכי ארבעים אלף שאכטות בשביל למות מחשיש. יחס גדול כזה אומר שחשיש הוא חומר יחסית בטוח לשימוש.
אם היחס באקסטזי, למשל, הוא 1 ל-4 עד 1 ל-10 (תלוי מה שמו שם, אבל זה נכון גם לגבי MDMA) זה אומר שאם את צריכה 100 מיליגרם להתחיל להשפיע עליך (תלוי בסבילויות שלך לחומרים ובמשקל הגוף שלך כמובן), וכדור ממוצע שוקל בין 200 ל-600 מיליגרם, אז מספיק שאת אחרי מחלה או קצת בדיאטה, או שזה שהכין את הכדור קצת מאד פישל בכמויות, או שלא שתית בדיוק לפי כמה שצריך, את די בקבוצת סיכון לחטוף אותה מהמסע הקצר הזה ובגדול, או בתנאים אחרים שלא יקרה כלום, ולא דווקא בגלל שאין MDMA בכדור.
במת'קתינון, ולא הרבה אנשים יודעים את זה, היחס הוא בין הקטנים הקיימים, וזה אומר שזה חומר עם פוטנציאל להיות הרסני מאד.
אלכוהול גם נמצא בחומרים בסיכון גבוה, רק שמבחינת הכמויות אי אפשר "לקחת" את כל הכמות בבת-אחת ככה שקודם מתחילים להקיא ולהרגיש רע, ובד"כ לא מגיעים למוות. כאשר שותים אחרי עישון חשיש הסכנה גדלה, בגלל שהחשיש מקטין את הבחילה ומגדיל את הסיכון להגיע למנת-יתר (כן, גם באלכוהול אפשר להגיע ל-OD).
באל-אס-די היחס גבוה יותר, רק שאל-אס-די פעיל מאד בכמויות כל-כך קטנות (בין
שישה מיקרוגרם לחמישים) ככה שקל מאד לקחת בטעות מנה גדולה פי-מאה בלי לדעת בכלל, ולהישלח לקיבינימאט לעולמי-עד בגלל זה, למרות שלא תמותי.
עכשיו לשאלתך: MDMA הוא חומר שנחשב חזק יחסית, למרות שבלי הספידים (ששמים באקסטזי) מגוון הסכנות מעט מצומצם יותר. בין יתר התופעות שלו הרגשת אופוריה, תחושות גופניות מאד חזקות (גם טובות וגם שליליות), הרגשת אהבה רבה, אפאטיות לסביבה, ירידה בלחץ-הדם, התייבשות ועוד. בעקבות שתיית-יתר יש גם תופעה חמורה מאד של ירידת רמות מלחים בגוף שגורמת להפרעות בהולכה החשמלית של הגוף, או בעברית הפרעות בקצב הלב עד פרפור חדרים ודום לב. רצוי (בעיקר פעם ראשונה) לקחת מעט, עם עוד כמה אנשים שמוטב שלפחות אחד מהם יהיה סטלן מנוסה, ולפחות אחד לא יהיה על כלום, לא לערבב פעם ראשונה עם דברים אחרים, בעיקר לא עם כדורים אחרים ואלכוהול. ערבוב חשיש יגרום לירידה נוספת בלחץ הדם ויכול להיות מסוכן גם כן, חשוב לדאוג למגוון טמפרטורות זמין (כלומר חדר עם חימום בחורף ואיזור ממוזג בקיץ). עוד על השימוש סכנותיו והוראות איך להקטין סיכונים יש באתר של פרופ' יואב בן-דב.
לגבי מידע אמין: אחד האתרים הכי מקיפים, מקצועיים, מעמיקים, וכל דבר טוב שתרצי להגיע בנושא מידע (אולי חוץ מאשר אובייקטיביים) הוא האתר של ארוויד
http://www.erowid.org
זה אתר שלפחות ממה שאני הבנתי מלשוטט בו הוא מאד פרו-סמים, למרות שזה לא נאמר בו בשום מקום במפורש (אבל יש בו מתכון איך להכין כמעט כל דבר שתחפצי בתנאי שיש לך הכישורים הביו-כימיים המתאימים). יש בו אינפורמציה וקישורים לאינפורמציה על כמעט כל היבט של כמעט כל סם שתעלי בדעתך, ובטח גם כמה שלא העליץ בדעתך, כמו אגוז מוסקט.
בצורה מצחיקה מאד (לדעתי) יש לינק ל-erowid גם מהאתר של הרשות למלחמה בסמים.
קצת מניסיון החיים שלי:
קודם כל, אני מציע לך להתייחס לשלושה סוגים של קבוצות השפעה, ולשני סוגים של מקורות לסמים. למה הכוונה?
שלוש הקבוצות של ההשפעות הן: ממריצים (אמפטמינים בעיקר), מרדימים (נרקוטיים) וגורמי הזיות (הלוצינוגניים). שני קבוצות מקורות הסמים הם הטבע (הצמחים) והמעבדות.
בנוגע לקבוצות ההשפעה:
לקבוצת הממריצים שייכים למשל קוקאין, קפאין, מסקלין, אפדרין, ספידים, MDMA ושאר נגזרות מסקלין אמפטמיניות למיניהן, ועוד חומרים רבים שה"רפואה" ה"פסיכיאטרית" מצאה והמציאה.
לקבוצת המרדימים שייכים למשל אופיום, הירואין, קודאין, מורפיום (שמופק מאופיום), כדורי שינה לסוגיהם, קטאמין ועוד רבים וטובים.
לקבוצת מעוררי ההזיות שייכים אל-אס-די, פסילוסיבין ופסילוסין (זה מה שיש בפטריות קסם), די-אם-טי, איי-אם-טי, ועוד.
ישנה חפיפה קלה בין הקבוצות, בעיקר במובן שיש הרבה ממריצים שבכמות גדולה גורמים גם להזיות מסויימות, וכך גם לגבי מרדימים כמו הירואין.
שני סמים מאד בולטים שבטח שמת לב שבלטו בהיעדרם הם קנביס (חשיש מריחואנה וקרוביהם) ואלכוהול.
הסיבה היא שאלכוהול נחשב חומר מרדים מבחינת השפעתו על מערכת העצבים המרכזית (אלחוש וקהות חושים ואיטיות תגובה) אבל מאידך הוא גורם להמרצה מאד בולטת בהתנהגות והחצנה של התנהגויות אלימות. זה מה שגורם לאנשים ששתו הרבה לפתוח בתגרות מאד בקלות - הם מאד אקטיביים מבחינה התנהגותית אבל לא מרגישים כלום ויכולים להכות ולחטוף מכות עד זוב דם כולל שברים בגפיים, בלי להרגיש כאב.
קנבינואידים (חשיש וכו') לעומת זאת גורמים לדיכוי של חיוניות המערכות הגופניות (ירידה חדה ברמות הסוכר בגוף, בלחץ הדם וחום הגוף) מול המרצה של אלמנטים שכליים-מנטליים-רגשיים, יחד עם דעיכה בנגישות לזכרון לזמן הקצר. התופעה המוכרת כאן היא אנשים שמעדיפים לשבת בבית כל הערב ולשוחח על מיליון רעיונות חדשים שפתאום צצו להם, ובדיוק הם שכחו מה היו הרעיונות האלה. טי-איץ'-סי מוגדר כקבוצה בפני עצמו בהיבט הזה, כחומר שגורם ל-well beingness - את זה שמעתי מרופא ותיק. כמו שאמרתי, החלוקה היא כללית ויש חפיפה בחומרים מסויימים, ובתנאים מסויימים.
עכשיו לגבי המקורות, טבע מול מעבדה:
קודם כל אני מוכרח לציין משחק מלים מאד מעניין שגיליתי לאחרונה ונדמה לי שאף אחד לא שם לב אליו: החברה הכי גדולה בארץ, ומהגדולות בעולם לכימיקלים, נקראת . . . איך לא, "טבע". מצחיק, לא? זהו שלא.
באופן כללי הכיוון הוא "טבעי - טוב, מעבדה - רע". שני מקרים מעניינים מאד לבחינת כלל-האצבע הזה הם חגיגת וקוקאין. החגיגת, שמיוצר במעבדה וכל קשר בינו לבין צמח הגת מקרי בהחלט, מכיל בעיקר מת'קתינון, שהוא חומר חזק מאד ומסוכן מאד, ומצוי יחסית בריכוזים קטנים (אם בכלל) בצמח הגת, שמכיל בעיקר קאתין וקתינון. קוקאין, באופן דומה, מצוי בכמויות קטנות מאד בצמח הקוקה, והוא מופק ממנו בסינתזה מעבדתית ממיצוי העלים. רוב האנשים (ויש הרבה מאד כאלה) בדרום אמריקה שלועסים עלי-קוקה אינם מכורים לזה, ואינם מגלים גם את תופעות הלוואי הקשות גופניות והתנהגותיות שמתלוות להסנפת קוקאין מעבדתי. כמו כן הספיגה בגוף בשימוש בצמחים בדרכים המסורתיות בדרך-כלל איטית בהרבה ומתונה יותר.
עוד דבר קטן אבל חשוב מאד שנוגע לסיכונים שאת בטח חוששת מהם: ישנו יחס מאד חשוב שמוגדר (ויש גם אתרים שמפרטים אותו לכל מיני חומרים) וחשוב להכיר אותו לפני שלוקחים משהו בכלל, היחס הזה הוא בין "כמות הסף" (כלומר כמות מינימלית ביחס לקילוגרם גוף שיוצרת השפעה כלשהי) ובין כמות שנקראת אל-די 50, ראשי תיבות של lethal dose ומתייחס לכמות ביחס לק"ג גוף שבניסוי על חיות מעבדה גרם למחצית אוכלוסיית הניסוי (50 אחוז) למוות.
מה זה אומר בעצם?
זה אומר שאם היחס הזה בחשיש, למשל, הוא 1 ל-40 אלף, אז אם תיקחי שאכטה אחת וזה יעשה לך משהו, תצטרכי ארבעים אלף שאכטות בשביל למות מחשיש. יחס גדול כזה אומר שחשיש הוא חומר יחסית בטוח לשימוש.
אם היחס באקסטזי, למשל, הוא 1 ל-4 עד 1 ל-10 (תלוי מה שמו שם, אבל זה נכון גם לגבי MDMA) זה אומר שאם את צריכה 100 מיליגרם להתחיל להשפיע עליך (תלוי בסבילויות שלך לחומרים ובמשקל הגוף שלך כמובן), וכדור ממוצע שוקל בין 200 ל-600 מיליגרם, אז מספיק שאת אחרי מחלה או קצת בדיאטה, או שזה שהכין את הכדור קצת מאד פישל בכמויות, או שלא שתית בדיוק לפי כמה שצריך, את די בקבוצת סיכון לחטוף אותה מהמסע הקצר הזה ובגדול, או בתנאים אחרים שלא יקרה כלום, ולא דווקא בגלל שאין MDMA בכדור.
במת'קתינון, ולא הרבה אנשים יודעים את זה, היחס הוא בין הקטנים הקיימים, וזה אומר שזה חומר עם פוטנציאל להיות הרסני מאד.
אלכוהול גם נמצא בחומרים בסיכון גבוה, רק שמבחינת הכמויות אי אפשר "לקחת" את כל הכמות בבת-אחת ככה שקודם מתחילים להקיא ולהרגיש רע, ובד"כ לא מגיעים למוות. כאשר שותים אחרי עישון חשיש הסכנה גדלה, בגלל שהחשיש מקטין את הבחילה ומגדיל את הסיכון להגיע למנת-יתר (כן, גם באלכוהול אפשר להגיע ל-OD).
באל-אס-די היחס גבוה יותר, רק שאל-אס-די פעיל מאד בכמויות כל-כך קטנות (בין [b]שישה מיקרוגרם[/b] לחמישים) ככה שקל מאד לקחת בטעות מנה גדולה פי-מאה בלי לדעת בכלל, ולהישלח לקיבינימאט לעולמי-עד בגלל זה, למרות שלא תמותי.
עכשיו לשאלתך: MDMA הוא חומר שנחשב חזק יחסית, למרות שבלי הספידים (ששמים באקסטזי) מגוון הסכנות מעט מצומצם יותר. בין יתר התופעות שלו הרגשת אופוריה, תחושות גופניות מאד חזקות (גם טובות וגם שליליות), הרגשת אהבה רבה, אפאטיות לסביבה, ירידה בלחץ-הדם, התייבשות ועוד. בעקבות שתיית-יתר יש גם תופעה חמורה מאד של ירידת רמות מלחים בגוף שגורמת להפרעות בהולכה החשמלית של הגוף, או בעברית הפרעות בקצב הלב עד פרפור חדרים ודום לב. רצוי (בעיקר פעם ראשונה) לקחת מעט, עם עוד כמה אנשים שמוטב שלפחות אחד מהם יהיה סטלן מנוסה, ולפחות אחד לא יהיה על כלום, לא לערבב פעם ראשונה עם דברים אחרים, בעיקר לא עם כדורים אחרים ואלכוהול. ערבוב חשיש יגרום לירידה נוספת בלחץ הדם ויכול להיות מסוכן גם כן, חשוב לדאוג למגוון טמפרטורות זמין (כלומר חדר עם חימום בחורף ואיזור ממוזג בקיץ). עוד על השימוש סכנותיו והוראות איך להקטין סיכונים יש באתר של פרופ' יואב בן-דב.
לגבי מידע אמין: אחד האתרים הכי מקיפים, מקצועיים, מעמיקים, וכל דבר טוב שתרצי להגיע בנושא מידע (אולי חוץ מאשר אובייקטיביים) הוא האתר של ארוויד
http://www.erowid.org
זה אתר שלפחות ממה שאני הבנתי מלשוטט בו הוא מאד פרו-סמים, למרות שזה לא נאמר בו בשום מקום במפורש (אבל יש בו מתכון איך להכין כמעט כל דבר שתחפצי בתנאי שיש לך הכישורים הביו-כימיים המתאימים). יש בו אינפורמציה וקישורים לאינפורמציה על כמעט כל היבט של כמעט כל סם שתעלי בדעתך, ובטח גם כמה שלא העליץ בדעתך, כמו אגוז מוסקט.
בצורה מצחיקה מאד (לדעתי) יש לינק ל-erowid גם מהאתר של הרשות למלחמה בסמים.