ההולכת באתרים,
זה לא משנה מתי זה נאמר, ואיפה, קוראים לזה אנושיות, כבוד לאדם במצב אנוש.
אז את חושבת שברגע שאדם ציבורי נמצא במצב קשה או שהוא מת נסתתם הגולל על האפשרות לדון במעשיו?
בטח שזה משנה איפה זה נאמר - יש הפרדה בין דיון פרטי עם אנשים כואבים לבין דיון ציבורי במשמעויותיו של המצב ובמעשיו של האיש.
אגב, הבאת כדוגמה את רבין ואני רוצה להגיד שגם במעשיו של רבין, למרות שנרצח, מותר לדון דיון ענייני. ואכן עושים זאת, דרך אגב.
אני חושבת שבכך שהתקשורת מנהיגה קו בלתי ענייני של ללכת ולבדוק באיזה פאבים לא מתאבלים על מצבו של רה"מ ואילו תפילות נושאים בכותל, בכך היא מועלת בתפקידה הציבורי ומותירה את הזירה לפעולות פוליטיות שנעשות מאחורי הקלעים.
את חושבת שנגמרה הפוליטיקה? שאנשים הפסיקו לעבוד?
אנשים עושים דברים שעשוים להשפיע עלינו, אך אנחנו לא מודעים לכך מכיוון שתקשורת כבר כמה ימים מדווחת רק על לחץ תוך גולגלתי ועל "גם בשינקין עצובים".
תשמעי, אני לא מדברת על קיומן או אי-קיומן של תחושות עצבות וחוסר-ודאות, אני רק מדברת על כך שבזירה הציבורית יש להפריד אותן מן הדיון העקרוני שחייב לקרות בדמוקרטיה. הדיון העקרוני בדמותו של האיש והדיון העקרוני במעשיהם של המחליפים אותו.
אני לא עצובה (זו אינה אמירה ששוללת את זכותך להיות עצובה) כי ברמה האישית לא הכרתי את האיש וברמה הציבורית ממילא לא הבנתי לאן הוא חותר.
את יודעת לאן הוא חתר? מה היתה "דרכו"? מה היתה עושה קדימה אחרי הבחירות?
ומהי דרכו של אולמרט? האם הוא "חברתי" המצר על הצורך בקיומם של בתי תמחוי או "קפיטליסט" הממשיך את דרכו של ביבי באוצר בהורדות מיסים לעשירים (הוא הוריד מיסוי על מכוניות יוקרה) ?
האם חילופי-הגברי בקדימה ישנו את התוכניות המדיניות שלה?
האם הם משנים את המערך הפוליטי במפלגות אחרות?
כמה ימים עד הבחירות עוד נבזבז על התעסקות בדברים שאינם רלוונטים לתהליך הדמוקרטי רק בגלל שלאף אחד לא נעים להגיד ששרון כבר אינו רלוונטי ושהגיע הזמן להעביר את הצלמים והתחקירנים מ"הדסה עין-כרם" לכ"ט בנובמבר?
ול
ניצן,
ליבי איתך. אני בת 30 והמלחמה ההיא עברה עלי כשמועה מרוחקת. הסיפורים שלך ושל גבולית הם הסיפורים שמעולם לא שמעתי על המלחמה של 82' (תמיד הביאו לנו לכיתה לוחמים מששת הימים, יום כיפור...)