על ידי בשמת_א* » 08 מרץ 2008, 16:24
כנראה יש הבדל בין תזונת ילדים לתזונת מבוגרים, והילדים יודעים מה טוב להם
לא, הילדים יודעים מה טוב להם אך ורק כאשר מניחים לפניהם אוכל אמיתי.
מתוך אוכל אמיתי, הילדים תמיד יבחרו את מה שטוב להם: איזה פירות, איזה ירקות, איזה אגוזים, שורשים, גרגרים, זרעונים, חרקים, ביצי ציפורים, איזה חלק בבשר הצייד הטרי, איזה צמחי בר למאכל מתוך מה שמלקטים (ולא רעיל), וכן הלאה.
במחקרים שנעשו על בחירת המזון אצל ילדים שהציעו להם מבחר גדול ומגוון של מזון אמיתי בלבד ראו, שהם בוחרים "בהתקפות" בדרך כלל, ולאורך השבוע זה יוצא מאוזן. למשל, ביום אחד כמות גדולה של מזון עם תכולת סידן גבוהה, ביום אחר המון מגנזיום וברזל, וכדומה.
"פסטה" לצורך העניין איננה אוכל אמיתי בשום צורה.
זה אוכל מעובד. נכון שפחות מעובד משניצל טבעול או מגלידת שוקולד עם פיצפוצי צ'וקלד צ'יפס, אבל מעובד. גם אם מדובר בפסטה מחיטה מלאה אורגנית, ובטח ובטח אם מדובר על פסטה רגילה מקמח לבן, שהיא פשוט זבל זבלי.
כשמדובר באוכל מעובד, אין לנו - בני האדם - שום "אינסטינקטים טבעיים" ושום "יודעים מה טוב להם". להיפך, אז מדובר במנגנון התמכרות שורד לב הסבירה אותו פעם יפה מאוד (לא זוכרת איפה).
אחד הדברים שקורים הוא, שבאוכל שמתמכרים אליו חסר משהו. חסרה מולקולה או משהו כזה (בחיי לא זוכרת בדיוק, רק את המבנה של ההסבר). אז הגוף מרגיש שחסר לו "עוד משהו להשלים את האוכל" ולכן מפתח תשוקה בלתי נשלטת לקבל "עוד מאותו האוכל" כדי להשלים את החתיכה החסרה. אממה? אף פעם אי אפשר להשלים, כי החתיכה תמיד חסרה! לכן נוצרת התמכרות לאותו אוכל, שהוא כמובן אוכל "ריק" ו"חסר" (ההיפך ממלא ומזין).
למה ילדים פגיעים יותר למזונות מעובדים?
בין היתר, כי אצלנו המבוגרים עובד גם הידע ואנחנו "מכריחים את עצמנו" לאכול בריא יותר.
אגב, יש ילדים ומבוגרים שלא אוהבים פסטה מי יודע מה. במשפחה שלנו, הבחירה הראשונה של הילדים היא תפוחי אדמה בכל צורה, ופסטה מתחשק להם פעם בכמה חודשים.
וגם האיטלקים לא אוכלים כל כך הרבה פסטה. זה סתם מיתוס. פשוט, הפסטה נפוצה בעולם, ואולי בקרב האמריקאים יוצאי איטליה היא הפכה לפתרון זול לעניים, אבל זה כאילו תגידו שהישראלים אוכלים כל יום פלאפל...
[u]כנראה יש הבדל בין תזונת ילדים לתזונת מבוגרים, והילדים יודעים מה טוב להם[/u]
לא, הילדים יודעים מה טוב להם אך ורק כאשר מניחים לפניהם [b]אוכל אמיתי[/b].
מתוך אוכל אמיתי, הילדים תמיד יבחרו את מה שטוב להם: איזה פירות, איזה ירקות, איזה אגוזים, שורשים, גרגרים, זרעונים, חרקים, ביצי ציפורים, איזה חלק בבשר הצייד הטרי, איזה צמחי בר למאכל מתוך מה שמלקטים (ולא רעיל), וכן הלאה.
במחקרים שנעשו על בחירת המזון אצל ילדים שהציעו להם מבחר גדול ומגוון של מזון אמיתי בלבד ראו, שהם בוחרים "בהתקפות" בדרך כלל, ולאורך השבוע זה יוצא מאוזן. למשל, ביום אחד כמות גדולה של מזון עם תכולת סידן גבוהה, ביום אחר המון מגנזיום וברזל, וכדומה.
"פסטה" לצורך העניין איננה אוכל אמיתי בשום צורה.
זה אוכל מעובד. נכון שפחות מעובד משניצל טבעול או מגלידת שוקולד עם פיצפוצי צ'וקלד צ'יפס, אבל מעובד. גם אם מדובר בפסטה מחיטה מלאה אורגנית, ובטח ובטח אם מדובר על פסטה רגילה מקמח לבן, שהיא פשוט זבל זבלי.
כשמדובר באוכל מעובד, אין לנו - בני האדם - שום "אינסטינקטים טבעיים" ושום "יודעים מה טוב להם". להיפך, אז מדובר במנגנון התמכרות שורד לב הסבירה אותו פעם יפה מאוד (לא זוכרת איפה).
אחד הדברים שקורים הוא, שבאוכל שמתמכרים אליו [b]חסר משהו[/b]. חסרה מולקולה או משהו כזה (בחיי לא זוכרת בדיוק, רק את המבנה של ההסבר). אז הגוף מרגיש שחסר לו "עוד משהו להשלים את האוכל" ולכן מפתח תשוקה בלתי נשלטת לקבל "עוד מאותו האוכל" כדי להשלים את החתיכה החסרה. אממה? אף פעם אי אפשר להשלים, כי החתיכה תמיד חסרה! לכן נוצרת התמכרות לאותו אוכל, שהוא כמובן אוכל "ריק" ו"חסר" (ההיפך ממלא ומזין).
למה ילדים פגיעים יותר למזונות מעובדים?
בין היתר, כי אצלנו המבוגרים עובד גם הידע ואנחנו "מכריחים את עצמנו" לאכול בריא יותר.
אגב, יש ילדים ומבוגרים שלא אוהבים פסטה מי יודע מה. במשפחה שלנו, הבחירה הראשונה של הילדים היא תפוחי אדמה בכל צורה, ופסטה מתחשק להם פעם בכמה חודשים.
וגם האיטלקים לא אוכלים כל כך הרבה פסטה. זה סתם מיתוס. פשוט, הפסטה נפוצה בעולם, ואולי בקרב האמריקאים יוצאי איטליה היא הפכה לפתרון זול לעניים, אבל זה כאילו תגידו שהישראלים אוכלים כל יום פלאפל...