על ידי בשמת_א* » 25 נובמבר 2013, 20:42
קראתי תלונות, שהאתר לא כתמול-שלשום, כבר לא כותבים יותר על נושאים
באופן טבעי,
ים של דמעות בשתי עיני
מייד לקחתי ללב והחלטתי לקחת אחריות ולפתוח את הדף שאני רוצה לפתוח כבר מאוגוסט.
אפתח בסיפור (כדי לייגע אתכם, למה לא):
כהרגלי, כשאני נתקלת באיזה נושא חדש, אני עושה עליו דוקטוראט.
טוב, לא באמת P-: רק קראתי ים של חומר בנושא. מאמרים, אתרים באינטרנט כמו
אתר גבעולים והאתר של
גישת רמי כץ וכו' וכו'. והתחלתי להבין במושגים כמו
היפוטוניה המערכת הוסטיבולרית,
המערכת הפרופיוצפטיבית וכו' וכו'. אל תצפו שאוכל להסביר את כל אלה, בשביל זה יש מומחיות אמיתיות כמו
תמרוש רוש (בשליפה מן השרוול. מומחיות, אנא התפקדו, אני קוראת לכן לדגל).
קראתי מאמרים, והכרתי מקרוב, כל מיני תרגילים מומלצים לשיפור כל המערכות האלה, ותוך כדי תהליך ההיכרות, פתאום התחברו לי כמה דברים.
כשנולד הקטן, הזמנתי הביתה מישהי שהיתה אמורה ללמד אותי את העיסוי ההודי שמומלץ בספר
item]ידיים אוהבות id[/po]=54758 .
היא היתה מאוד נחמדה אבל בדיוק כשהיא הגיעה, התינוק ישן ולא רצינו להעיר אותו. הוא ממש סרב להתעורר. אז היא לימדה אותי תיאורטית אבל זה גם ככה תחום שקשה לי, אז ניסיתי כמה פעמים ולא המשכתי.
בעיסוי ההודי, למשל כמו שאפשר לראות בסרט על שנטלה 1976, שצילם פרדריק לבוייה,
Z]ידיים אוהבות IlYtj8Xg4[/po]
יש הרבה מאוד תרגילי הצלבה.
מסתבר שזה מפתח קו אמצע, ומפתח את הקשרים בין האונות במוח.
בכלל, כל העיסוי שמוצג שם בספר, כל כך דומה לתרגילים שעושים לילדים ולמבוגרים שסובלים מחוסר איזון בויסות החושי. אני כל כך מבינה עכשיו איך העיסוי הזה מארגן את התינוק, בונה מפה במוח של האיברים, מטפל בהצלבה נכונה, עובד על המערכת הטקטילית, הסנסורית, הפרופיוצפטיבית... ממש חבל שלא יודעים את זה.
שימו לב שהתינוק שוכב על רגלי האם: זה משמעותי. זה נותן לו תמיכה ובסיס שגם מאפשר לתלות את הראש שלו בצורה נכונה וגם נותן מגע אנושי רציף ויציב. בניגוד לאותו עיסוי כאשר עושים אותו על שמיכה או כאשר התינוק איננו על גוף האם. המיקום של התינוק על גופה חשוב והוא נותן חלק לא מבוטל מהתועלות בעיסוי.
שימו לב לשמן: האם משתמשת למעשה בשמן קוקוס טבעי (ניתן להשגה בארץ רק בשמן אורגני), או בשמן טבעי אחר (כגון שמן זית, בזה השתמשו בארצנו אלפי שנים, זה היה טיפול סטנדרטי לתינוקות).
היות והתינוק מונח על רגלי האם, אפשר גם למקם אותו לאורך וגם לרוחב, גם כשפניו אליה וגם כשגבו אליה, בכל כיוון. זה מאפשר גמישות ובטחון בעיסוי.
זה גם מעודד את התינוק להרים ראש ולחזק את חגורת הכתפיים. תוך כדי העיסוי.
הסחיטה של האיברים שהאם מבצעת, מטפלת ישירות במערכת הפרופיוצפטיבית.
הגלגולים, הסיבובים, התליות השונות וההיפוכים מסדירים את המערכת הוסטיבולרית.
המגע בפנים, המגע בגפיים, הסדר הקבוע של המגע, הכל גורם לתינוק להרגיש את הגוף שלו במלואו מצד אחד - ולשחרר כמות אדירה של מתח מצד שני.
כמו כן, הסדר הקבוע והטיפול בכל חלקי הגוף יוצרים במוח מפה מדוייקת של האיברים.
ובכל סיום של טיפול בקבוצת איברים אחרת (הפנים, החזה, הבטן, הרגליים, הגב, וכן הלאה) - "סוגרים" בעזרת הצלבות, קיפול ופתיחה, קיפול ופתיחה. זה נותן "סגירה" יפה של התחושה, של המקום.
זה בונה קו אמצע חזק, תחושת גוף בכל הרמות והרבדים.
במלים אחרות:
היום אני מבינה מה שלא הבנתי קודם, שעיסוי התינוקות ההודי (ובוודאי עוד שיטות מסורתיות לטיפול בתינוקות, זו פשוט אחת שהכרתי והתחברה לי אחת-לאחת עם התרגילים שנותנים לילדים לאיזון בויסות החושי) מהווה
טיפול מניעתי קריטי וראשון במעלה.
אילו כל התינוקות שלנו היו מקבלים עיסוי תינוקות הודי יומיומי לפחות בשנה הראשונה לחייהם (וכל המרבה והמאריך הרי זה משובח) - היו נמנעות המון הפרעות קשב וריכוז, ועוד בעיות רבות אחרות שאני לא יודעת לתאר כרגע.
כאשר קראתי לראשונה את "
עקרון הרצף", כשבתי היתה בת כעשרה חודשים, הושלם פאזל שחיפשתי את החתיכה החסרה בו כל חיי:
הבנתי את החשיבות של המגע בתינוקות.
החשיבות הקריטית של המגע הרציף, עד כמה מהותי ועמוק הצורך שלנו כשאנחנו נולדים בכמויות אדירות של מגע מגע מגע.
חיבוק, ליטוף, הנקה, שינה משותפת, מנשא, "על הידיים". מגע. הכל מגע.
כאשר קראתי לראשונה על
לגדל ילדים בלי חיתולים, הבנתי את החשיבות של הכרת כל הצרכים הטבעיים של התינוקות, וכשיישמתי את זה, הבנתי שאין תקשורת עמוקה מזו. והבנתי כמה הפסדתי אני כתינוקת וכמה הפסידה בתי כתינוקת, מזה שגדלנו בחיתולים. מי ידע על הדברים האלה? מי חשב עליהם בכלל? מי הבין מה הפסדנו?
עכשיו עליתי לקומה הבאה: אני מבינה שיש סוגים שלמים של מגע שאנחנו, כבני התרבות המערבית, שכחנו מהם לגמרי, לא מכירים אותם, לא מעריכים את חשיבותם.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו כבוגרים, חסוכי-מגע באופן כרוני, חבית ללא תחתית שעשר שנים של חיבוק רציף לא יעזרו למלא אותה -
נזקקים לעשות תרגילי "ויסות תחושתי" כמו לקפוץ על טרמפולינה, ללכת הליכת שש מוצלבת, לצייר את סמל האינסוף על דף שמונח על החלון כשהידיים מעל גובה הכתפיים, לעשות גלגולים קדימה וכן הלאה.
כמה עוד אנחנו לא יודעים?
אני לא יודעת מה הדבר הבא שאגלה.
אבל אנשים, אם יש לכם תינוק, אני ממליצה בחום רב, להתחיל לעסות אותו. תסתכלו בספר, תחפשו אנשים שמלמדים, אתם יודעים מה? שווה להעיר את התינוק בשביל זה! שווה לתרגל את זה שוב ושוב ושוב. לא גדלנו על זה, צריך לצפות בזה הרבה, צריך לתרגל הרבה.
HRIF4]יש לי חלום WzU1w[/po]
לבוא ליומיון של באופן, או לפארק הירדן, ולראות לא רק את כל התינוקות היונקים, בלי חיתולים, מפושפשים בצד מתחת לשיחים, אלא גם עיסוי תינוקות הודי (כל הדוגמאות שראיתי ביוטיוב לעיסוי תינוקות מערבי, היו פחות טובות. כן, זה כיפי, אבל זה פחות מדוייק לאירגון המוח ולהתפתחות המיטבית של הגוף) בכל פינה, כולל מעגלים שבהם פשוט מעסים בצוותא את התינוקות וכל אחד יכול לצפות וללמוד, גם אם עדיין אין תינוק (-:
קראתי תלונות, שהאתר לא כתמול-שלשום, כבר לא כותבים יותר על נושאים [po]באופן טבעי[/po], [url=http://www.youtube.com/watch?v=QrbFP9JYffE]ים של דמעות בשתי עיני[/url]
מייד לקחתי ללב והחלטתי לקחת אחריות ולפתוח את הדף שאני רוצה לפתוח כבר מאוגוסט.
אפתח בסיפור (כדי לייגע אתכם, למה לא):
כהרגלי, כשאני נתקלת באיזה נושא חדש, אני עושה עליו דוקטוראט.
טוב, לא באמת P-: רק קראתי ים של חומר בנושא. מאמרים, אתרים באינטרנט כמו [url=http://www.givolim.com/]אתר גבעולים[/url] והאתר של [url=http://www.kishurei-lemida.com/]גישת רמי כץ[/url] וכו' וכו'. והתחלתי להבין במושגים כמו [url=http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=3922&CategoryID=638,]היפוטוניה[/url] המערכת הוסטיבולרית, [url=http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=536697&skip=1]המערכת[/url] [url=http://dageshcenter.com/Article/5]הפרופיוצפטיבית[/url] [url=http://www.sensing.co.il/cms/content/view/45/2/]וכו'[/url] וכו'. אל תצפו שאוכל להסביר את כל אלה, בשביל זה יש מומחיות אמיתיות כמו [po]תמרוש רוש[/po] (בשליפה מן השרוול. מומחיות, אנא התפקדו, אני קוראת לכן לדגל).
קראתי מאמרים, והכרתי מקרוב, כל מיני תרגילים מומלצים לשיפור כל המערכות האלה, ותוך כדי תהליך ההיכרות, פתאום התחברו לי כמה דברים.
כשנולד הקטן, הזמנתי הביתה מישהי שהיתה אמורה ללמד אותי את העיסוי ההודי שמומלץ בספר [url=http://simania.co.il/bookdetails.php?[po]item]ידיים אוהבות[/url] id[/po]=54758 .
היא היתה מאוד נחמדה אבל בדיוק כשהיא הגיעה, התינוק ישן ולא רצינו להעיר אותו. הוא ממש סרב להתעורר. אז היא לימדה אותי תיאורטית אבל זה גם ככה תחום שקשה לי, אז ניסיתי כמה פעמים ולא המשכתי.
בעיסוי ההודי, למשל כמו שאפשר לראות בסרט על שנטלה 1976, שצילם פרדריק לבוייה, [url=http://www.youtube.com/watch?v=[po]Z]ידיים אוהבות[/url] IlYtj8Xg4[/po]
יש הרבה מאוד תרגילי הצלבה.
מסתבר שזה מפתח קו אמצע, ומפתח את הקשרים בין האונות במוח.
בכלל, כל העיסוי שמוצג שם בספר, כל כך דומה לתרגילים שעושים לילדים ולמבוגרים שסובלים מחוסר איזון בויסות החושי. אני כל כך מבינה עכשיו איך העיסוי הזה מארגן את התינוק, בונה מפה במוח של האיברים, מטפל בהצלבה נכונה, עובד על המערכת הטקטילית, הסנסורית, הפרופיוצפטיבית... ממש חבל שלא יודעים את זה.
שימו לב שהתינוק שוכב על רגלי האם: זה משמעותי. זה נותן לו תמיכה ובסיס שגם מאפשר לתלות את הראש שלו בצורה נכונה וגם נותן מגע אנושי רציף ויציב. בניגוד לאותו עיסוי כאשר עושים אותו על שמיכה או כאשר התינוק איננו על גוף האם. המיקום של התינוק על גופה חשוב והוא נותן חלק לא מבוטל מהתועלות בעיסוי.
שימו לב לשמן: האם משתמשת למעשה בשמן קוקוס טבעי (ניתן להשגה בארץ רק בשמן אורגני), או בשמן טבעי אחר (כגון שמן זית, בזה השתמשו בארצנו אלפי שנים, זה היה טיפול סטנדרטי לתינוקות).
היות והתינוק מונח על רגלי האם, אפשר גם למקם אותו לאורך וגם לרוחב, גם כשפניו אליה וגם כשגבו אליה, בכל כיוון. זה מאפשר גמישות ובטחון בעיסוי.
זה גם מעודד את התינוק להרים ראש ולחזק את חגורת הכתפיים. תוך כדי העיסוי.
הסחיטה של האיברים שהאם מבצעת, מטפלת ישירות במערכת הפרופיוצפטיבית.
הגלגולים, הסיבובים, התליות השונות וההיפוכים מסדירים את המערכת הוסטיבולרית.
המגע בפנים, המגע בגפיים, הסדר הקבוע של המגע, הכל גורם לתינוק להרגיש את הגוף שלו במלואו מצד אחד - ולשחרר כמות אדירה של מתח מצד שני.
כמו כן, הסדר הקבוע והטיפול בכל חלקי הגוף יוצרים במוח מפה מדוייקת של האיברים.
ובכל סיום של טיפול בקבוצת איברים אחרת (הפנים, החזה, הבטן, הרגליים, הגב, וכן הלאה) - "סוגרים" בעזרת הצלבות, קיפול ופתיחה, קיפול ופתיחה. זה נותן "סגירה" יפה של התחושה, של המקום.
זה בונה קו אמצע חזק, תחושת גוף בכל הרמות והרבדים.
במלים אחרות:
היום אני מבינה מה שלא הבנתי קודם, שעיסוי התינוקות ההודי (ובוודאי עוד שיטות מסורתיות לטיפול בתינוקות, זו פשוט אחת שהכרתי והתחברה לי אחת-לאחת עם התרגילים שנותנים לילדים לאיזון בויסות החושי) מהווה [b]טיפול מניעתי[/b] קריטי וראשון במעלה.
אילו כל התינוקות שלנו היו מקבלים עיסוי תינוקות הודי יומיומי לפחות בשנה הראשונה לחייהם (וכל המרבה והמאריך הרי זה משובח) - היו נמנעות המון הפרעות קשב וריכוז, ועוד בעיות רבות אחרות שאני לא יודעת לתאר כרגע.
כאשר קראתי לראשונה את "[po]עקרון הרצף[/po]", כשבתי היתה בת כעשרה חודשים, הושלם פאזל שחיפשתי את החתיכה החסרה בו כל חיי:
הבנתי את החשיבות של המגע בתינוקות.
החשיבות הקריטית של המגע הרציף, עד כמה מהותי ועמוק הצורך שלנו כשאנחנו נולדים בכמויות אדירות של מגע מגע מגע.
חיבוק, ליטוף, הנקה, שינה משותפת, מנשא, "על הידיים". מגע. הכל מגע.
כאשר קראתי לראשונה על [po]לגדל ילדים בלי חיתולים[/po], הבנתי את החשיבות של הכרת כל הצרכים הטבעיים של התינוקות, וכשיישמתי את זה, הבנתי שאין תקשורת עמוקה מזו. והבנתי כמה הפסדתי אני כתינוקת וכמה הפסידה בתי כתינוקת, מזה שגדלנו בחיתולים. מי ידע על הדברים האלה? מי חשב עליהם בכלל? מי הבין מה הפסדנו?
עכשיו עליתי לקומה הבאה: אני מבינה שיש סוגים שלמים של מגע שאנחנו, כבני התרבות המערבית, שכחנו מהם לגמרי, לא מכירים אותם, לא מעריכים את חשיבותם.
ואז אנחנו מוצאים את עצמנו כבוגרים, חסוכי-מגע באופן כרוני, חבית ללא תחתית שעשר שנים של חיבוק רציף לא יעזרו למלא אותה -
נזקקים לעשות תרגילי "ויסות תחושתי" כמו לקפוץ על טרמפולינה, ללכת הליכת שש מוצלבת, לצייר את סמל האינסוף על דף שמונח על החלון כשהידיים מעל גובה הכתפיים, לעשות גלגולים קדימה וכן הלאה.
כמה עוד אנחנו לא יודעים?
אני לא יודעת מה הדבר הבא שאגלה.
אבל אנשים, אם יש לכם תינוק, אני ממליצה בחום רב, להתחיל לעסות אותו. תסתכלו בספר, תחפשו אנשים שמלמדים, אתם יודעים מה? שווה להעיר את התינוק בשביל זה! שווה לתרגל את זה שוב ושוב ושוב. לא גדלנו על זה, צריך לצפות בזה הרבה, צריך לתרגל הרבה.
[url=http://www.youtube.com/watch?v=[po]HRIF4]יש לי חלום[/url] WzU1w[/po]
לבוא ליומיון של באופן, או לפארק הירדן, ולראות לא רק את כל התינוקות היונקים, בלי חיתולים, מפושפשים בצד מתחת לשיחים, אלא גם עיסוי תינוקות הודי (כל הדוגמאות שראיתי ביוטיוב לעיסוי תינוקות מערבי, היו פחות טובות. כן, זה כיפי, אבל זה פחות מדוייק לאירגון המוח ולהתפתחות המיטבית של הגוף) בכל פינה, כולל מעגלים שבהם פשוט מעסים בצוותא את התינוקות וכל אחד יכול לצפות וללמוד, גם אם עדיין אין תינוק (-: