על ידי בשמת_א* » 06 ספטמבר 2010, 00:19
אבל לא פמיניסטי בעליל..
יש דברים שלא קשורים לפמיניזם.
מה שאני אומרת גם אינו שוביניסטי.
אני בכלל מסיפור אחר.
אין שיוויון במכות, למשל. אשה שמכה גבר (ולא, אני לא מדברת על הענקית השמנה והגבוהה שיש לה בעל רזה וקטן. כמה קריקטורות כאלה יש?), זה לא אותו דבר כמו גבר שמכה אשה. יחסי הכוחות לא שווים ולא מדובר באותה תופעה.
אני לא מדברת על מראית עין ועל הצגות לציבור.
אני מדברת על הדברים הבסיסיים ביחסים.
באלה, יש ועוד איך הבדלים בין נשים לגברים. יחי ההבדל הקטן...
אני אשמח אם בכל זאת תתאמצי ותסבירי. אני ממש אודה לך, אין לך מושג כמה.
לא יכולה להסביר. באמת.
אבל קצה קצהו של הקרחון: נשים מנגה, גברים ממאדים.
יש הבדלים בין נשים לגברים. בצורת החשיבה, במבנה המוח, בדברים שהמוח שלהם מתפקס עליהם, באינסטינקטים.
לאשה נורמלית, באופן ביולוגי (זה ניסוח שמכוון להסביר שיש גם יוצאות מהכלל) יש מנגנון שהופך אותה לרגישה לסימנים של תינוק. היא קולטת יותר טוב שפה לא מילולית, שפת גוף ועוד ועוד. זה נתון ביולוגי.
לגבר נורמלי, באופן ביולוגי (כאמור יש גם יוצאים מהכלל) יש מנגנונים שהופכים אותו לרגיש לסימני צייד.
לאשה נורמלית, יש אגן שמכוון להליכה איטית ומתאים להחזיק תינוק על המותן.
לגבר נורמלי, יש אגן שמתאים לריצה מהירה.
יש עוד הבדלים, אבל בגדול חשוב לדעת: שיוויון בזכויות בפני החוק ובעולם העבודה - לא אומר זהות. לא במחשבה, לא בצרכים, לא ברצונות, לא במה שמשמח אותך, לא במה שרע לך.
הגבר בנוי ככה, שזה לא הדבר הנכון והבריא למערכת היחסים שהאשה תרדוף אחריו, או שהיא תוכיח לו את אהבתה. בין היתר מפני שהגבר בנוי אחרת.
האשה בנויה ככה, שהיא זקוקה לאהבה ולגילויי אהבה מהגבר שלה, ואם זה לא קיים, רע לאשה. ואם רע לאשה, רע למשפחה. ככה זה בנוי. ככה העולם עובד.
זה לא קשור לפמיניזם. זה רידוד של הפמיניזם לערימה של בורות וטיפשות, לחשוב ש"פמיניזם" זה שגברים זהים לנשים וצריכים להתנהג בצורה זהה.
מישהי פה הזכירה "מלכה" ו"מלך".
אז למשל, הגבר לא אמור ולא צריך להיות מלכה. והאשה לא אמורה ולא צריכה להיות מלך.
האם זה כל כך קשה להבנה?
יש דברים, שבהם לכל אחד התפקיד שלו. זה לא שוביניסטי שהגבר לא מניק, וזה לא שוביניסטי שהגבר מחדיר את הפין שלו לגוף האשה.
זה כן שוביניסטי לראות באקט הביולוגי של הכנסת הפין לנרתיק, סמל לשליטה, לאדנות, לכיבוש או לעליונות. זה שוביניסטי.
אבל זה מטען שהולבש בחברה מסוימת, בתקופת זמן מסוימת, על משהו שמבחינה ביולוגית הוא נייטראלי לגמרי. אין לו ערכיות, אין לו סטאטוס, זה פשוט ככה.
אני ממש רוצה לדעת, עם יד על הלב, איזה גבר יספוג את החרא של אשתו תדיר, יכיל את זה ויחזיר אהבה בתמורה?
מה "תדיר". איזה שטויות, יקירתי.
אנחנו מדברים על עכשיו.
עכשיו, אשתך לא טוב לה.
לא רוצה יותר את הזוגיות הזאת.
רוצה אשה.
לא יודעת איך תעבירי לו את הרגשות שלך, הרי את לא רוצה להגיד לו, תשמע, אני לא יודעת אם אני בנויה לחיות עם גבר. יש בי תשוקה לאשה. אז תמצאי דרך אחרת להגיד לו, תשמע, אנחנו כבר לא חברים, אני לא יודעת אם אני אוכל להכריח את עצמי להישאר פה לאורך זמן.
עכשיו, אתה בצומת.
אתה רוצה להילחם על אשתך?
או אתה אומר לה, טוב, תלכי?
עכשיו, את מלאה חרא?
שיספוג את החרא ויקשיב לו. כי בגלל שאת מלאה בחרא הזה, את כל כך כועסת עליו שאת כבר לא חברה שלו.
זה כי הוא לא הקשיב לך קצת קצת.
הוא ברח עד שגדל כזה שק, שעכשיו לשניכם יש תירוץ למה אף אחד מכם לא יעשה שום צעד.
תראי, את אשה.
לי זה אומר שאת יכולה עכשיו לחיות עוד 20 שנה חיים שאינם חיים. לכלוא את עצמך בכלא של "אני לא מסוגלת לפרק את המשפחה" ולהחזיק את כולם בתוך החרא.
כי את חושבת שבעלך עלוב, חלש ופחדן.
למה לא תנסי אותו?
אולי יש בו יותר ממה שאת חושבת?
אולי הוא מוכן לעשות הרבה כדי להחזיר אותך?
ואגב, כל הדיבורים על האחריות שלך לגבי הביקורת וכו' - גם אלה, את יודעת, סתם תירוצים. אבל זה בסדר. מותר לך לפחד, ומותר לך להעלות את כל ההתנגדויות שלך. בסופו של דבר העמדה שלי היא שאת, למען עצמך, מוטב לך לטפל בעצמך ולטפל בביקורתיות המוגזמת שנשפכת עליו שלא בצדק. ובלי קשר, את זאת שנמצאת במצוקה ובדילמה, ואת לא תוכלי להמשיך ככה לאורך זמן. משהו יתפוצץ.
אז לפני שיתפוצץ - הוא רוצה אותך או לא?
ואם הוא רוצה אותך, שיילחם עלייך.
זה לא דבר ענוג ונקי, להילחם.
שלא יחשוב שהוא בא לקבל מסאז' תאילנדי.
אבל שלא יחשוב שהוא גם ימשיך לא להתאמץ ולא לנקוף אצבע כדי לשמור עלייך, ואת גם תישארי שלו.
את כבר עם רגל אחת בחוץ.
את רואה את זה?
give him a wakeup call, when you're ready
[u]אבל לא פמיניסטי בעליל..[/u]
יש דברים שלא קשורים לפמיניזם.
מה שאני אומרת גם אינו שוביניסטי.
אני בכלל מסיפור אחר.
אין שיוויון במכות, למשל. אשה שמכה גבר (ולא, אני לא מדברת על הענקית השמנה והגבוהה שיש לה בעל רזה וקטן. כמה קריקטורות כאלה יש?), זה לא אותו דבר כמו גבר שמכה אשה. יחסי הכוחות לא שווים ולא מדובר באותה תופעה.
אני לא מדברת על מראית עין ועל הצגות לציבור.
אני מדברת על הדברים הבסיסיים ביחסים.
באלה, יש ועוד איך הבדלים בין נשים לגברים. יחי ההבדל הקטן...
[u]אני אשמח אם בכל זאת תתאמצי ותסבירי. אני ממש אודה לך, אין לך מושג כמה.[/u]
לא יכולה להסביר. באמת.
אבל קצה קצהו של הקרחון: נשים מנגה, גברים ממאדים.
יש הבדלים בין נשים לגברים. בצורת החשיבה, במבנה המוח, בדברים שהמוח שלהם מתפקס עליהם, באינסטינקטים.
לאשה נורמלית, באופן ביולוגי (זה ניסוח שמכוון להסביר שיש גם יוצאות מהכלל) יש מנגנון שהופך אותה לרגישה לסימנים של תינוק. היא קולטת יותר טוב שפה לא מילולית, שפת גוף ועוד ועוד. זה נתון ביולוגי.
לגבר נורמלי, באופן ביולוגי (כאמור יש גם יוצאים מהכלל) יש מנגנונים שהופכים אותו לרגיש לסימני צייד.
לאשה נורמלית, יש אגן שמכוון להליכה איטית ומתאים להחזיק תינוק על המותן.
לגבר נורמלי, יש אגן שמתאים לריצה מהירה.
יש עוד הבדלים, אבל בגדול חשוב לדעת: שיוויון בזכויות בפני החוק ובעולם העבודה - לא אומר זהות. לא במחשבה, לא בצרכים, לא ברצונות, לא במה שמשמח אותך, לא במה שרע לך.
הגבר בנוי ככה, שזה לא הדבר הנכון והבריא למערכת היחסים שהאשה תרדוף אחריו, או שהיא תוכיח לו את אהבתה. בין היתר מפני שהגבר בנוי אחרת.
האשה בנויה ככה, שהיא זקוקה לאהבה ולגילויי אהבה מהגבר שלה, ואם זה לא קיים, רע לאשה. ואם רע לאשה, רע למשפחה. ככה זה בנוי. ככה העולם עובד.
זה לא קשור לפמיניזם. זה רידוד של הפמיניזם לערימה של בורות וטיפשות, לחשוב ש"פמיניזם" זה שגברים זהים לנשים וצריכים להתנהג בצורה זהה.
מישהי פה הזכירה "מלכה" ו"מלך".
אז למשל, הגבר לא אמור ולא צריך להיות מלכה. והאשה לא אמורה ולא צריכה להיות מלך.
האם זה כל כך קשה להבנה?
יש דברים, שבהם לכל אחד התפקיד שלו. זה לא שוביניסטי שהגבר לא מניק, וזה לא שוביניסטי שהגבר מחדיר את הפין שלו לגוף האשה.
זה כן שוביניסטי לראות באקט הביולוגי של הכנסת הפין לנרתיק, סמל לשליטה, לאדנות, לכיבוש או לעליונות. זה שוביניסטי.
אבל זה מטען שהולבש בחברה מסוימת, בתקופת זמן מסוימת, על משהו שמבחינה ביולוגית הוא נייטראלי לגמרי. אין לו ערכיות, אין לו סטאטוס, זה פשוט ככה.
[u]אני ממש רוצה לדעת, עם יד על הלב, איזה גבר יספוג את החרא של אשתו תדיר, יכיל את זה ויחזיר אהבה בתמורה?[/u]
מה "תדיר". איזה שטויות, יקירתי.
אנחנו מדברים על [b]עכשיו[/b].
עכשיו, אשתך לא טוב לה.
לא רוצה יותר את הזוגיות הזאת.
רוצה אשה.
לא יודעת איך תעבירי לו את הרגשות שלך, הרי את לא רוצה להגיד לו, תשמע, אני לא יודעת אם אני בנויה לחיות עם גבר. יש בי תשוקה לאשה. אז תמצאי דרך אחרת להגיד לו, תשמע, אנחנו כבר לא חברים, אני לא יודעת אם אני אוכל להכריח את עצמי להישאר פה לאורך זמן.
עכשיו, אתה בצומת.
אתה רוצה להילחם על אשתך?
או אתה אומר לה, טוב, תלכי?
עכשיו, את מלאה חרא?
שיספוג את החרא ויקשיב לו. כי בגלל שאת מלאה בחרא הזה, את כל כך כועסת עליו שאת כבר לא חברה שלו.
זה כי הוא לא הקשיב לך קצת קצת.
הוא ברח עד שגדל כזה שק, שעכשיו לשניכם יש תירוץ למה אף אחד מכם לא יעשה שום צעד.
תראי, את אשה.
לי זה אומר שאת יכולה עכשיו לחיות עוד 20 שנה חיים שאינם חיים. לכלוא את עצמך בכלא של "אני לא מסוגלת לפרק את המשפחה" ולהחזיק את כולם בתוך החרא.
כי את חושבת שבעלך עלוב, חלש ופחדן.
למה לא תנסי אותו?
אולי יש בו יותר ממה שאת חושבת?
אולי הוא מוכן לעשות הרבה כדי להחזיר אותך?
ואגב, כל הדיבורים על האחריות שלך לגבי הביקורת וכו' - גם אלה, את יודעת, סתם תירוצים. אבל זה בסדר. מותר לך לפחד, ומותר לך להעלות את כל ההתנגדויות שלך. בסופו של דבר העמדה שלי היא שאת, למען עצמך, מוטב לך לטפל בעצמך ולטפל בביקורתיות המוגזמת שנשפכת עליו שלא בצדק. ובלי קשר, את זאת שנמצאת במצוקה ובדילמה, ואת לא תוכלי להמשיך ככה לאורך זמן. משהו יתפוצץ.
אז לפני שיתפוצץ - הוא רוצה אותך או לא?
ואם הוא רוצה אותך, שיילחם עלייך.
זה לא דבר ענוג ונקי, להילחם.
שלא יחשוב שהוא בא לקבל מסאז' תאילנדי.
אבל שלא יחשוב שהוא גם ימשיך לא להתאמץ ולא לנקוף אצבע כדי לשמור עלייך, ואת גם תישארי שלו.
את כבר עם רגל אחת בחוץ.
את רואה את זה?
give him a wakeup call, when you're ready