על ידי משה_אלבאום* » 25 ינואר 2009, 16:00
ל שווה , קודם כל אני מצטער שלא הצלחת למצא עזרה שעוזרת לך ליותר ממספר שעות קצר.
שאלה: האם הצלחת להרגיש את כל רמות האפור, מהבהיר ביותר כמעת שקוף ועד לכהה ביותר כמעת שחור ולא חדיר?
במידה וכן, האם הצלחת להפוך את האפור לחלק אינטגראלי מגופך, הנמצא כמגן קבוע לאורך היממה בפני הגירויים בתוך הגוף ומחוצה לו בבועה?
אם האפור מצליח לעזור בחלק מהזמן, סביר להניח שאת לא מצליחה לשמור על השריון כחלק אינטגראלי מגופך לאורך היממה כולה.
זה החלק החשוב יותר של המדיטציה. להצליח להפוך לחלק אינטגראלי בגופך ומוחך, מבפנים ומבחוץ.
אין ספק שהיית עם מטפלת טובה, הרי היא גרמה לך לווסת לאורך שעתיים את החושים, וזוהי התחלה חשובה מאוד.
מקווה שההסברים כאן, יצליחו לגרום להבנה קצת יותר עמוקה של מה שניתן ונדרש לבצע על מנת להגיע לוויסות של החוש.
בנוסף לסיפורים שכאן על וויסות החושים, בדפים הקודמים של הבלוג ניתן למצא דוגמאות רבות של מצבים שונים בהם הצליחו ילדים ומבוגרים להגיע לוויסות החושים.
סיפור נוסף לארסנל:
נער בן 17, גאון במוסיקה, המסוגל לחבר מוסיקה קלאסית ורוק ברמות גבוהות ביותר. מסתגר בחדרו, לא סובל התקהלויות, לא הולך לאירועים משפחתיים, לא סובל להיות בכיתה, לא מאפשר לאף אחד להיכנס לחדרו, מלבד למנקה אחת לשבועיים.
זה המצב בו הגיע אלי.
הבחור כל כך פחד שוויסות החושים יפגע ברגישות שלו וביכולתו לחבר מוסיקה, שהוא התקשה ביותר להתחבר לרעיון וויסות החושים בכל הרמות. הקושי לנסות התקיים, למרות שהבין את הצורך לווסת את חוש המגע והריח שפעלו בצורה קיצונית ביותר, וחוש השמע שפעל ברגישות ייתר אך לא חריפה.
לקח לי כחודשיים להצליח להרגיע אותו ולגרום לו לקבל את העובדה שוויסות החושים אינו פוגע ביכולותיו הנהדרות. לאחר שקיבל את הנושא, בידדנו בעבודתנו את חוש הריח, וטיפלנו בו בלבד. כבמטא קסם החוש ווסת. לקח לו שתי פגישות עד שריחות הפסיקו להפריע לו, ועד שלמד להפעיל את הוויסות בחוש הריח. מהרגע שהוויסות פעל, הוא יכל היה להפעילו בכל רגע נתון. כשרצה להריח ללא הפרעות לא הפעיל את הוויסות, לכשרצה לחסום, היה חוסם ללא בעיות.
לאחר כשלשה שבועות בהם וויסת את חוש הריח, הסכים לווסת את המגע. גם במגע האפור פעל את פעולתו באותו האופן. לבסוף, לכשבדק את הנושא מספיק, היה מוכן לווסת את חוש השמע. גם כאן פעל הנושא באותו האופן.
כיום הוא לומד במכללה הגבוהה למוסיקה שבקולומביה, ואין לו קושי להיות בחברת סטודנטים אחרים. הוא מתגורר בקמפוס עם בחור נוסף בחדר, יש לו חברה והוא אדם רגוע ושמח בחלקו.
מהרגע שמטופל מבין את נושא "ההגה הצמודה" באמצעות האפור המלווה אותו "לאורך היממה", רוב הזמן ברמת צבע אפס או אחד, ולכשצריך מיד מעלה את הצבע לרמה הדרושה. הנושא פועל לרוב ללא דופי. תחושת הליווי הקבוע והזמין מיידית, היא התחושה החשובה ביותר.
כמובן שיכולים להיות חריגים, אך במיקרה שלך, מכיוון שזה פועל לאורך שעתיים, הרי שכנראה הטכניקה לקיום הוויסות ברמה קבועה אינה מספקת.
ממליץ לבדוק את הגורמים לירידה ברמות הוויסות, את הצורך לווסת מחדש, את חוסר היכולת לקיים לאורך כל הזמן הנדרש את הבועה.
יכולות להיות סיבות טכניות כנ"ל או אחרות, למשל: הצורך לשמור על החושים פתוחים כמנגנון הגנה, או כמנגנון המאפשר חוויית החיים בצבעים עזים ומגוונים ביותר, או צורך במיוחדות ועוד.
בהצלחה.
ל שווה , קודם כל אני מצטער שלא הצלחת למצא עזרה שעוזרת לך ליותר ממספר שעות קצר.
שאלה: האם הצלחת להרגיש את כל רמות האפור, מהבהיר ביותר כמעת שקוף ועד לכהה ביותר כמעת שחור ולא חדיר?
במידה וכן, האם הצלחת להפוך את האפור לחלק אינטגראלי מגופך, הנמצא כמגן קבוע לאורך היממה בפני הגירויים בתוך הגוף ומחוצה לו בבועה?
אם האפור מצליח לעזור בחלק מהזמן, סביר להניח שאת לא מצליחה לשמור על השריון כחלק אינטגראלי מגופך לאורך היממה כולה.
זה החלק החשוב יותר של המדיטציה. להצליח להפוך לחלק אינטגראלי בגופך ומוחך, מבפנים ומבחוץ.
אין ספק שהיית עם מטפלת טובה, הרי היא גרמה לך לווסת לאורך שעתיים את החושים, וזוהי התחלה חשובה מאוד.
מקווה שההסברים כאן, יצליחו לגרום להבנה קצת יותר עמוקה של מה שניתן ונדרש לבצע על מנת להגיע לוויסות של החוש.
בנוסף לסיפורים שכאן על וויסות החושים, בדפים הקודמים של הבלוג ניתן למצא דוגמאות רבות של מצבים שונים בהם הצליחו ילדים ומבוגרים להגיע לוויסות החושים.
סיפור נוסף לארסנל:
נער בן 17, גאון במוסיקה, המסוגל לחבר מוסיקה קלאסית ורוק ברמות גבוהות ביותר. מסתגר בחדרו, לא סובל התקהלויות, לא הולך לאירועים משפחתיים, לא סובל להיות בכיתה, לא מאפשר לאף אחד להיכנס לחדרו, מלבד למנקה אחת לשבועיים.
זה המצב בו הגיע אלי.
הבחור כל כך פחד שוויסות החושים יפגע ברגישות שלו וביכולתו לחבר מוסיקה, שהוא התקשה ביותר להתחבר לרעיון וויסות החושים בכל הרמות. הקושי לנסות התקיים, למרות שהבין את הצורך לווסת את חוש המגע והריח שפעלו בצורה קיצונית ביותר, וחוש השמע שפעל ברגישות ייתר אך לא חריפה.
לקח לי כחודשיים להצליח להרגיע אותו ולגרום לו לקבל את העובדה שוויסות החושים אינו פוגע ביכולותיו הנהדרות. לאחר שקיבל את הנושא, בידדנו בעבודתנו את חוש הריח, וטיפלנו בו בלבד. כבמטא קסם החוש ווסת. לקח לו שתי פגישות עד שריחות הפסיקו להפריע לו, ועד שלמד להפעיל את הוויסות בחוש הריח. מהרגע שהוויסות פעל, הוא יכל היה להפעילו בכל רגע נתון. כשרצה להריח ללא הפרעות לא הפעיל את הוויסות, לכשרצה לחסום, היה חוסם ללא בעיות.
לאחר כשלשה שבועות בהם וויסת את חוש הריח, הסכים לווסת את המגע. גם במגע האפור פעל את פעולתו באותו האופן. לבסוף, לכשבדק את הנושא מספיק, היה מוכן לווסת את חוש השמע. גם כאן פעל הנושא באותו האופן.
כיום הוא לומד במכללה הגבוהה למוסיקה שבקולומביה, ואין לו קושי להיות בחברת סטודנטים אחרים. הוא מתגורר בקמפוס עם בחור נוסף בחדר, יש לו חברה והוא אדם רגוע ושמח בחלקו.
מהרגע שמטופל מבין את נושא "ההגה הצמודה" באמצעות האפור המלווה אותו "לאורך היממה", רוב הזמן ברמת צבע אפס או אחד, ולכשצריך מיד מעלה את הצבע לרמה הדרושה. הנושא פועל לרוב ללא דופי. תחושת הליווי הקבוע והזמין מיידית, היא התחושה החשובה ביותר.
כמובן שיכולים להיות חריגים, אך במיקרה שלך, מכיוון שזה פועל לאורך שעתיים, הרי שכנראה הטכניקה לקיום הוויסות ברמה קבועה אינה מספקת.
ממליץ לבדוק את הגורמים לירידה ברמות הוויסות, את הצורך לווסת מחדש, את חוסר היכולת לקיים לאורך כל הזמן הנדרש את הבועה.
יכולות להיות סיבות טכניות כנ"ל או אחרות, למשל: הצורך לשמור על החושים פתוחים כמנגנון הגנה, או כמנגנון המאפשר חוויית החיים בצבעים עזים ומגוונים ביותר, או צורך במיוחדות ועוד.
בהצלחה.