איזון חושים
איזון חושים
שלום לכולם, אני רוצה להתייחס לעצה שניתנה כאן למטפל "יש לעבוד על איזון החושים" (של המטופל), לכאורה נשמע כמו אוקיי אז נעבוד על זה..מנסיוני כמטפלת ומטופלת זה בלתי אפשרי,או נכון יותר אין דבר כזה... ואם כן יש אז הוא לכמה רגעים /דקות ספורות ואז חוזר הגוף/התודעה לסורו ,כמו ים ששוב נוצר בו גל אחרי שקט יחסי.
רוצה לאמר שאין כח בעולם שיכול להשתיק לשכך את האיתותים של הגוף. אלא אם כן משתמשים בחומרים כימיים שבאגרסיביות יחסית משככים/מערפלים/מרדימים את החושים.
כי גם אם תעשה מדיטציות ,אפור ומיניהן הן מחזיקות מעמד זמן אפסי ממש. אז למיטב נסיוני "לעבוד על איזון החושים " הוא יותר סיסמא מאשר אפשרות אמיתית.
אני מניחה שלפורום הזה שרובו ככולו אנשים המנסים לעזור בבעיות מן הסוג הזה לא יערב לקרוא דברים אלו אבל אני מרגישה חייבת להביע את דעתי וצערי בעניין. הלוואי ואפשר היה לרפא ולעזור באמת. אני באופן אישי הבנתי שזה לא ממש אפשרי. אוהבת ומעריכה את מאמציכם בכל מקרה
רוצה לאמר שאין כח בעולם שיכול להשתיק לשכך את האיתותים של הגוף. אלא אם כן משתמשים בחומרים כימיים שבאגרסיביות יחסית משככים/מערפלים/מרדימים את החושים.
כי גם אם תעשה מדיטציות ,אפור ומיניהן הן מחזיקות מעמד זמן אפסי ממש. אז למיטב נסיוני "לעבוד על איזון החושים " הוא יותר סיסמא מאשר אפשרות אמיתית.
אני מניחה שלפורום הזה שרובו ככולו אנשים המנסים לעזור בבעיות מן הסוג הזה לא יערב לקרוא דברים אלו אבל אני מרגישה חייבת להביע את דעתי וצערי בעניין. הלוואי ואפשר היה לרפא ולעזור באמת. אני באופן אישי הבנתי שזה לא ממש אפשרי. אוהבת ומעריכה את מאמציכם בכל מקרה
-
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
איזון חושים
לשווה . כנראה שלא כל כך הולך לך עם הנושא. החוויה שלי ושל מטפלים שונים המפעילים את הנושא, היא חוויה שונה בתכלית השינוי. הרוב המוחלט של הילדים והמבוגרים שטיפלתי בהם, הצליחו לווסת את החושים לרמה שלא היה נידרש וויסות כלשהו לאחר מכן. המוח למד איך לווסת את עצמו בעקבות הלימוד של הפעלת הוויסות האפור, ותופעות הלוואי של הרגישויות נעלמו כלא היו.
יכול להיות שקשה לך להפעיל נכון את הנושא. אני ממליץ שתתחברי למטפל וותיק בעל הצלחות ברורות בנושא ותנסי לברר באמצעותם מה לא מופעל במדוייק.
חשוב לזכור, שללא אמונה מוחלטת בכלי, המטופל בעל רגישות הייתר יחווה שהמטפל אינו מאמין בכלי ולא ישתדל לתרגל אותו ביסודיות הדרושה. כך לא ניתן להגיע לתוצאות. התרגול חייב להיות קפדני ביותר.
על המטפל לנסות ולהגיע באמצעות האינטליגנציה האנרגטית לרמה, בה הוא מסוגל יהייה לראות בעיני רוחו את מה שהמטופל עושה בתירגול, בזמן שהוא מתרגל.
בהצלחה
יכול להיות שקשה לך להפעיל נכון את הנושא. אני ממליץ שתתחברי למטפל וותיק בעל הצלחות ברורות בנושא ותנסי לברר באמצעותם מה לא מופעל במדוייק.
חשוב לזכור, שללא אמונה מוחלטת בכלי, המטופל בעל רגישות הייתר יחווה שהמטפל אינו מאמין בכלי ולא ישתדל לתרגל אותו ביסודיות הדרושה. כך לא ניתן להגיע לתוצאות. התרגול חייב להיות קפדני ביותר.
על המטפל לנסות ולהגיע באמצעות האינטליגנציה האנרגטית לרמה, בה הוא מסוגל יהייה לראות בעיני רוחו את מה שהמטופל עושה בתירגול, בזמן שהוא מתרגל.
בהצלחה
איזון חושים
שווה,
לפני כמה שנים הגיע אלי ילד בן 7, סיבות הפניה היו חולשה גופנית כללית
ורגישות שמיעתית, ילד מאוד חכם ללא קשיי למידה, הרגישות השמיעתית גרמה לו מכיתה א'
ועד אמצע ב' להתנהגות מופרעת לגמרי, התגובה העיקרית שלו לרעש בכיתה היתה שימת כפות הידיים על האזניים וריצה תוך צריחות החוצה מהכיתה, (הרעש בכיתה ישראלית ממוצעת הוא בכמה רמות מעל המותר לבני אדם)
הילד הזה טופל בטכניקה המאוד בסיסית של הרפייה עמוקה, חשיפה הדרגתית לרעש וחזרה להרפייה, הטיפול הזה בשילוב עם הסבר על מה קורה לו, העלאת יכולת השליטה שלו בגוף, חיזוק כוח הרצון, שיחה עם המורה, נוכחות האם בטיפולים, ותרגולים בבית פתרו את הבעיה, הכל משפיע על הכל, וחייבים להתעסק עם הכל.
הטיפול היה לפני כ5 שנים, שמעתי לא מזמן מהאם, אחרי שהקושי העיקרי נפתר הוא לא חזר, הילד יכל לשבת בכיתה. עדיין רגיש, אבל עם יכולת להתמודד עם המצב.
מסכים שלפעמים הטיפול ברגישויות לא מצליח אבל מכאן ועד להרים ידיים המרחק עצום,
הלוואי ואפשר היה לרפא ולעזור באמת.
לרפא זה נשמע יומרני, לעזור אפשר.
לפני כמה שנים הגיע אלי ילד בן 7, סיבות הפניה היו חולשה גופנית כללית
ורגישות שמיעתית, ילד מאוד חכם ללא קשיי למידה, הרגישות השמיעתית גרמה לו מכיתה א'
ועד אמצע ב' להתנהגות מופרעת לגמרי, התגובה העיקרית שלו לרעש בכיתה היתה שימת כפות הידיים על האזניים וריצה תוך צריחות החוצה מהכיתה, (הרעש בכיתה ישראלית ממוצעת הוא בכמה רמות מעל המותר לבני אדם)
הילד הזה טופל בטכניקה המאוד בסיסית של הרפייה עמוקה, חשיפה הדרגתית לרעש וחזרה להרפייה, הטיפול הזה בשילוב עם הסבר על מה קורה לו, העלאת יכולת השליטה שלו בגוף, חיזוק כוח הרצון, שיחה עם המורה, נוכחות האם בטיפולים, ותרגולים בבית פתרו את הבעיה, הכל משפיע על הכל, וחייבים להתעסק עם הכל.
הטיפול היה לפני כ5 שנים, שמעתי לא מזמן מהאם, אחרי שהקושי העיקרי נפתר הוא לא חזר, הילד יכל לשבת בכיתה. עדיין רגיש, אבל עם יכולת להתמודד עם המצב.
מסכים שלפעמים הטיפול ברגישויות לא מצליח אבל מכאן ועד להרים ידיים המרחק עצום,
הלוואי ואפשר היה לרפא ולעזור באמת.
לרפא זה נשמע יומרני, לעזור אפשר.
איזון חושים
עוד משהו,
אז למיטב נסיוני "לעבוד על איזון החושים " הוא יותר סיסמא מאשר אפשרות אמיתית.
פתחת פה עניין חשוב, עד כמה שאני יודע אין ביקורת רצינית על השיטה, וחבל.
אז למיטב נסיוני "לעבוד על איזון החושים " הוא יותר סיסמא מאשר אפשרות אמיתית.
פתחת פה עניין חשוב, עד כמה שאני יודע אין ביקורת רצינית על השיטה, וחבל.
איזון חושים
עוד בנושא החושים.
לפני כמה שנים הגיע אלי מטופל שעמד להישלח לבית ספר מיוחד לעבריינים. היו לו 2 תיקים במשטרה. (בן 12 ).
אמא שלו ניסתה להציל אותו, הוא כבר היה מיואש וללא אמון במערכת.
הדבר הכי בולט אצלו היה רגישות למגע, כזאת שאף אחד לא שם לב אליה והוא במיוחד.
כבר בשלב האבחון הסברתי לו ולהורים שכשהוא לטענתו מחזיר על התגרות ולא מתקיף כפי שזה נראה זה לא שקר אלא אמת שלו.
הסברתי על הרגישות לאחים שלו, למורות, לקצינת המבחן שלו ובעיקר הוא הבין מה קורה לו. הוא נרגע מיד, התחיל להבין את קשיי התקשורת שהיו לו.
וזה עוד לפני שעבדנו על משהו כמו איזון החושים...
מודעות זה כלי חזק מאוד.
מדיטציית אפור זה מודעות של תאי העצב. חזק מאוד מאוד אם מסכימים להיות מודעים.
לפני כמה שנים הגיע אלי מטופל שעמד להישלח לבית ספר מיוחד לעבריינים. היו לו 2 תיקים במשטרה. (בן 12 ).
אמא שלו ניסתה להציל אותו, הוא כבר היה מיואש וללא אמון במערכת.
הדבר הכי בולט אצלו היה רגישות למגע, כזאת שאף אחד לא שם לב אליה והוא במיוחד.
כבר בשלב האבחון הסברתי לו ולהורים שכשהוא לטענתו מחזיר על התגרות ולא מתקיף כפי שזה נראה זה לא שקר אלא אמת שלו.
הסברתי על הרגישות לאחים שלו, למורות, לקצינת המבחן שלו ובעיקר הוא הבין מה קורה לו. הוא נרגע מיד, התחיל להבין את קשיי התקשורת שהיו לו.
וזה עוד לפני שעבדנו על משהו כמו איזון החושים...
מודעות זה כלי חזק מאוד.
מדיטציית אפור זה מודעות של תאי העצב. חזק מאוד מאוד אם מסכימים להיות מודעים.
איזון חושים
התוצאות הזמניות האלה שאת מדברת עליהם, שוות נפש, מראים לך שזה אפשרי. עכשיו צריך לעבוד. לתרגל, לאמן, לבנות את הכלי של המודעות העצבית. זה לא שהחושים משתנים, זה היכולת לשנות את הקשב. במקום להיגנב לגמרי על התחושה, נכנס גורם שמתערב ומפנה את הקשב למשהו אחר, לתדר אחר, או אפשר גם לאינטליגנציה אחרת.
כשהגוף מוצף בתחושה יש אפשרות לעזרה מהחשיבה. זה מה שנקרא אינטגרציה. משהו כמו ואהבת לרעך כמוך, רק בתוכך.
כשהגוף מוצף בתחושה יש אפשרות לעזרה מהחשיבה. זה מה שנקרא אינטגרציה. משהו כמו ואהבת לרעך כמוך, רק בתוכך.
-
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
איזון חושים
ל שווה , קודם כל אני מצטער שלא הצלחת למצא עזרה שעוזרת לך ליותר ממספר שעות קצר.
שאלה: האם הצלחת להרגיש את כל רמות האפור, מהבהיר ביותר כמעת שקוף ועד לכהה ביותר כמעת שחור ולא חדיר?
במידה וכן, האם הצלחת להפוך את האפור לחלק אינטגראלי מגופך, הנמצא כמגן קבוע לאורך היממה בפני הגירויים בתוך הגוף ומחוצה לו בבועה?
אם האפור מצליח לעזור בחלק מהזמן, סביר להניח שאת לא מצליחה לשמור על השריון כחלק אינטגראלי מגופך לאורך היממה כולה.
זה החלק החשוב יותר של המדיטציה. להצליח להפוך לחלק אינטגראלי בגופך ומוחך, מבפנים ומבחוץ.
אין ספק שהיית עם מטפלת טובה, הרי היא גרמה לך לווסת לאורך שעתיים את החושים, וזוהי התחלה חשובה מאוד.
מקווה שההסברים כאן, יצליחו לגרום להבנה קצת יותר עמוקה של מה שניתן ונדרש לבצע על מנת להגיע לוויסות של החוש.
בנוסף לסיפורים שכאן על וויסות החושים, בדפים הקודמים של הבלוג ניתן למצא דוגמאות רבות של מצבים שונים בהם הצליחו ילדים ומבוגרים להגיע לוויסות החושים.
סיפור נוסף לארסנל:
נער בן 17, גאון במוסיקה, המסוגל לחבר מוסיקה קלאסית ורוק ברמות גבוהות ביותר. מסתגר בחדרו, לא סובל התקהלויות, לא הולך לאירועים משפחתיים, לא סובל להיות בכיתה, לא מאפשר לאף אחד להיכנס לחדרו, מלבד למנקה אחת לשבועיים.
זה המצב בו הגיע אלי.
הבחור כל כך פחד שוויסות החושים יפגע ברגישות שלו וביכולתו לחבר מוסיקה, שהוא התקשה ביותר להתחבר לרעיון וויסות החושים בכל הרמות. הקושי לנסות התקיים, למרות שהבין את הצורך לווסת את חוש המגע והריח שפעלו בצורה קיצונית ביותר, וחוש השמע שפעל ברגישות ייתר אך לא חריפה.
לקח לי כחודשיים להצליח להרגיע אותו ולגרום לו לקבל את העובדה שוויסות החושים אינו פוגע ביכולותיו הנהדרות. לאחר שקיבל את הנושא, בידדנו בעבודתנו את חוש הריח, וטיפלנו בו בלבד. כבמטא קסם החוש ווסת. לקח לו שתי פגישות עד שריחות הפסיקו להפריע לו, ועד שלמד להפעיל את הוויסות בחוש הריח. מהרגע שהוויסות פעל, הוא יכל היה להפעילו בכל רגע נתון. כשרצה להריח ללא הפרעות לא הפעיל את הוויסות, לכשרצה לחסום, היה חוסם ללא בעיות.
לאחר כשלשה שבועות בהם וויסת את חוש הריח, הסכים לווסת את המגע. גם במגע האפור פעל את פעולתו באותו האופן. לבסוף, לכשבדק את הנושא מספיק, היה מוכן לווסת את חוש השמע. גם כאן פעל הנושא באותו האופן.
כיום הוא לומד במכללה הגבוהה למוסיקה שבקולומביה, ואין לו קושי להיות בחברת סטודנטים אחרים. הוא מתגורר בקמפוס עם בחור נוסף בחדר, יש לו חברה והוא אדם רגוע ושמח בחלקו.
מהרגע שמטופל מבין את נושא "ההגה הצמודה" באמצעות האפור המלווה אותו "לאורך היממה", רוב הזמן ברמת צבע אפס או אחד, ולכשצריך מיד מעלה את הצבע לרמה הדרושה. הנושא פועל לרוב ללא דופי. תחושת הליווי הקבוע והזמין מיידית, היא התחושה החשובה ביותר.
כמובן שיכולים להיות חריגים, אך במיקרה שלך, מכיוון שזה פועל לאורך שעתיים, הרי שכנראה הטכניקה לקיום הוויסות ברמה קבועה אינה מספקת.
ממליץ לבדוק את הגורמים לירידה ברמות הוויסות, את הצורך לווסת מחדש, את חוסר היכולת לקיים לאורך כל הזמן הנדרש את הבועה.
יכולות להיות סיבות טכניות כנ"ל או אחרות, למשל: הצורך לשמור על החושים פתוחים כמנגנון הגנה, או כמנגנון המאפשר חוויית החיים בצבעים עזים ומגוונים ביותר, או צורך במיוחדות ועוד.
בהצלחה.
שאלה: האם הצלחת להרגיש את כל רמות האפור, מהבהיר ביותר כמעת שקוף ועד לכהה ביותר כמעת שחור ולא חדיר?
במידה וכן, האם הצלחת להפוך את האפור לחלק אינטגראלי מגופך, הנמצא כמגן קבוע לאורך היממה בפני הגירויים בתוך הגוף ומחוצה לו בבועה?
אם האפור מצליח לעזור בחלק מהזמן, סביר להניח שאת לא מצליחה לשמור על השריון כחלק אינטגראלי מגופך לאורך היממה כולה.
זה החלק החשוב יותר של המדיטציה. להצליח להפוך לחלק אינטגראלי בגופך ומוחך, מבפנים ומבחוץ.
אין ספק שהיית עם מטפלת טובה, הרי היא גרמה לך לווסת לאורך שעתיים את החושים, וזוהי התחלה חשובה מאוד.
מקווה שההסברים כאן, יצליחו לגרום להבנה קצת יותר עמוקה של מה שניתן ונדרש לבצע על מנת להגיע לוויסות של החוש.
בנוסף לסיפורים שכאן על וויסות החושים, בדפים הקודמים של הבלוג ניתן למצא דוגמאות רבות של מצבים שונים בהם הצליחו ילדים ומבוגרים להגיע לוויסות החושים.
סיפור נוסף לארסנל:
נער בן 17, גאון במוסיקה, המסוגל לחבר מוסיקה קלאסית ורוק ברמות גבוהות ביותר. מסתגר בחדרו, לא סובל התקהלויות, לא הולך לאירועים משפחתיים, לא סובל להיות בכיתה, לא מאפשר לאף אחד להיכנס לחדרו, מלבד למנקה אחת לשבועיים.
זה המצב בו הגיע אלי.
הבחור כל כך פחד שוויסות החושים יפגע ברגישות שלו וביכולתו לחבר מוסיקה, שהוא התקשה ביותר להתחבר לרעיון וויסות החושים בכל הרמות. הקושי לנסות התקיים, למרות שהבין את הצורך לווסת את חוש המגע והריח שפעלו בצורה קיצונית ביותר, וחוש השמע שפעל ברגישות ייתר אך לא חריפה.
לקח לי כחודשיים להצליח להרגיע אותו ולגרום לו לקבל את העובדה שוויסות החושים אינו פוגע ביכולותיו הנהדרות. לאחר שקיבל את הנושא, בידדנו בעבודתנו את חוש הריח, וטיפלנו בו בלבד. כבמטא קסם החוש ווסת. לקח לו שתי פגישות עד שריחות הפסיקו להפריע לו, ועד שלמד להפעיל את הוויסות בחוש הריח. מהרגע שהוויסות פעל, הוא יכל היה להפעילו בכל רגע נתון. כשרצה להריח ללא הפרעות לא הפעיל את הוויסות, לכשרצה לחסום, היה חוסם ללא בעיות.
לאחר כשלשה שבועות בהם וויסת את חוש הריח, הסכים לווסת את המגע. גם במגע האפור פעל את פעולתו באותו האופן. לבסוף, לכשבדק את הנושא מספיק, היה מוכן לווסת את חוש השמע. גם כאן פעל הנושא באותו האופן.
כיום הוא לומד במכללה הגבוהה למוסיקה שבקולומביה, ואין לו קושי להיות בחברת סטודנטים אחרים. הוא מתגורר בקמפוס עם בחור נוסף בחדר, יש לו חברה והוא אדם רגוע ושמח בחלקו.
מהרגע שמטופל מבין את נושא "ההגה הצמודה" באמצעות האפור המלווה אותו "לאורך היממה", רוב הזמן ברמת צבע אפס או אחד, ולכשצריך מיד מעלה את הצבע לרמה הדרושה. הנושא פועל לרוב ללא דופי. תחושת הליווי הקבוע והזמין מיידית, היא התחושה החשובה ביותר.
כמובן שיכולים להיות חריגים, אך במיקרה שלך, מכיוון שזה פועל לאורך שעתיים, הרי שכנראה הטכניקה לקיום הוויסות ברמה קבועה אינה מספקת.
ממליץ לבדוק את הגורמים לירידה ברמות הוויסות, את הצורך לווסת מחדש, את חוסר היכולת לקיים לאורך כל הזמן הנדרש את הבועה.
יכולות להיות סיבות טכניות כנ"ל או אחרות, למשל: הצורך לשמור על החושים פתוחים כמנגנון הגנה, או כמנגנון המאפשר חוויית החיים בצבעים עזים ומגוונים ביותר, או צורך במיוחדות ועוד.
בהצלחה.
-
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
איזון חושים
ל שווה דבר קטן נוסף
כל שינוי הוא שינו החל קודם כל בגלל שהמוח פיתח רישות נוירולוגי המאפשר את השינוי. כל שינוי בידע או בתודעה או ביכולת חל כי המוח הצליח לפתח רישות נוירולוגי חדש המאפשר את השינוי.
אין שינוי ללא התפתחות, לטובה או לרעה. בנייה של רישות נוירולוגי חדש או הפרדה של רישות נוירולוגי קיים, זהו שם המשחק של היכולת או חוסר היכולת או התדרדרות ביכולת.
התרגול הוא הדבר היחידי היכול לבנות את הרישות הנוירולוגי הנדרש, על כן הוא הנושא היחידי החשוב באמת בתחום הטיפול
בכל גיל בו ניתן לתרגל, ניתן לפתח רישות נורולוגי חדש או מחודש. ככל שמבוגרים יותר, הקושי גדל אך האפשרות עדיין קיימת.
כל שינוי הוא שינו החל קודם כל בגלל שהמוח פיתח רישות נוירולוגי המאפשר את השינוי. כל שינוי בידע או בתודעה או ביכולת חל כי המוח הצליח לפתח רישות נוירולוגי חדש המאפשר את השינוי.
אין שינוי ללא התפתחות, לטובה או לרעה. בנייה של רישות נוירולוגי חדש או הפרדה של רישות נוירולוגי קיים, זהו שם המשחק של היכולת או חוסר היכולת או התדרדרות ביכולת.
התרגול הוא הדבר היחידי היכול לבנות את הרישות הנוירולוגי הנדרש, על כן הוא הנושא היחידי החשוב באמת בתחום הטיפול
בכל גיל בו ניתן לתרגל, ניתן לפתח רישות נורולוגי חדש או מחודש. ככל שמבוגרים יותר, הקושי גדל אך האפשרות עדיין קיימת.
איזון חושים
בדיוק עמדתי להגיב ואז קיבלתי כאן משפט "קחו זמן להפנמה" , אז אני אקח ואז אחזור
איזון חושים
לשווה
אני מסכימה עם כל התגובות שקבלת לשאלותיך.
אחד התנאים החשובים להצלחת הטיפול ברגישות יתר חושית הוא, התירגול . הצורך בתירגול משתנה מאדם לאדם . ככל שאנו מאפשרים לעצמינו לחוות ולחוש את חווית
המדיטציה ללא חשש ופחד . אלא זורמים איתה. מצליחים "לראות" ולחוש אותה . כך , מתחברים אליה במהירות וחשים בשינויים החלים.
מניסיוני . המדיטציה פעלה מהר ונפלא על ילדים .כאשר ההורים תירגלו איתם .ישנם הורים שתוך כדי מדיטציה עם ילדם שיפרו גם הם את רמת הרגישות שלהם.
אצל מבוגרים יותר . בתהליך הטיפול, הרגישו שינוי מהותי . אך בהעדר תירגול מספיק בבית.(לא היה זמן, לא התחשק, לא האמינו מספיק וכו') או, שויתרו לעצמם לתרגל מחוץ לבית ברגע שהרגישו קושי.(בחרו להתרחק) חזר מצבם להיות כפי שהיה.
המלצתי. חיזרי שוב ושוב עד שתוכלי לחוות אותה תוך זמן קצר ביותר- אל תוותרי .
בהצלחה
אני מסכימה עם כל התגובות שקבלת לשאלותיך.
אחד התנאים החשובים להצלחת הטיפול ברגישות יתר חושית הוא, התירגול . הצורך בתירגול משתנה מאדם לאדם . ככל שאנו מאפשרים לעצמינו לחוות ולחוש את חווית
המדיטציה ללא חשש ופחד . אלא זורמים איתה. מצליחים "לראות" ולחוש אותה . כך , מתחברים אליה במהירות וחשים בשינויים החלים.
מניסיוני . המדיטציה פעלה מהר ונפלא על ילדים .כאשר ההורים תירגלו איתם .ישנם הורים שתוך כדי מדיטציה עם ילדם שיפרו גם הם את רמת הרגישות שלהם.
אצל מבוגרים יותר . בתהליך הטיפול, הרגישו שינוי מהותי . אך בהעדר תירגול מספיק בבית.(לא היה זמן, לא התחשק, לא האמינו מספיק וכו') או, שויתרו לעצמם לתרגל מחוץ לבית ברגע שהרגישו קושי.(בחרו להתרחק) חזר מצבם להיות כפי שהיה.
המלצתי. חיזרי שוב ושוב עד שתוכלי לחוות אותה תוך זמן קצר ביותר- אל תוותרי .
בהצלחה