על ידי משה_אלבאום* » 28 ינואר 2010, 13:35
ל אורנה את אכן צודקת ולעבודה על מוטוריקה בלבד כשמראש אין שום כוונה להיכנס לתהליך רגשי אלה לתקן קורדינציה בלבד, הווה אומר קשיי קריאה כתיבה חשבון ורוכוז, לא חייבים לבצע איבחון כירולוגי.
אך גם על מנת לדעת לאבחן את הגוף נכון חייבים ללמוד את אבחן הגוף, וגם נושא זה מעמיק מעבר למה שמלמדים בקורס המטפלים הרגיל.
ל בילבי לצערי הרב, אני לא יכול לקחת אחריות על מה שנעשה עם השיטה בשנים האחרונות. לא אשמתי שלקחו למקומות שלא מתאימים לתהליך העבודה בשיטה. ניראה לי כלא נכון לחשוב שניתן לשנות את מה שרוצים מבלי להתחשב בשיטה ובהגיון העומד מאחוריה ובעיקר בצורכי המטופלים, ועדיין להמשיך לקרא לזה שיטת אלבאום.
איני מתכוון להוריד מערכה של הפסיכוטראפיה הגופנית כלל ועיקר. שיטת אלבאום אינה פסיכוטראפיה גופנית, לא הייתה וכניראה שגם לא תיהייה.
אלו שתי דרכים שונות, והניסיון להשלים את השיטה בשיטה אחרת לא מובן לי.
יש מקום לפסיכוטראפיה גופנית ויש מקום לשיטת אלבאום ולשיטות רבות אחרות. מי שמעוניין לערבב ביניהם ולחשוב שזוהי עדיין שיטת אלבאום, לא אתנגד לכך אך זו שיטה חדשה בעלת צרכים וכללים חדשים שאני לא יכול לעמוד מאחוריה ו/או להבין את שיקוליה.
מעולם לא למדתי פסיכוטראפיה גופנית, וממה שהבנתי מהסטודנטים שיצא לי לדבר איתם על מה שלמדו בנושא, זה תהליך הניראה מאוד שונה מהגישה של השיטה לגוף ולמטופלים, לאיבחון ולתהליך עבודה הטיפולית.
אישית, אני מאחל הצלחה לכל מי שלומד פסיכוטראפיה גופנית, ומעוניין להשתמש בה כתהליך עבודה טיפולית. אני חושב שיש מקום לפיתוח של גישות טיפוליות חדשות, שונות ומשנות.
אין זאת אומרת שחייבים לקרא לפסיכוטראפיה גופנית בשם של שיטה אחרת. גם במה שפורסם באתר של מרכז אלבאום דובר של שילוב בין שתי שיטות.
איני יודע מה מלומד מבחינה האיבחון בגישה החדשה הזו, ואיני יודע מה האפקטיביות של זה לאומת האבחון של השיטה.
ממה שאני מבין בגישה החדשה, לא קיים עדיין אבחון המסוגל לבנות תוכנית עבודה טיפולית תהליכית מדוייקת עבור הטכניקות החודרניות שבשיטה, הכולל בתוכו את הצרכים הרגשיים ההתפתחותיים ברמה מדורגת ואפקטיבית, כפי שקיים באיבחון האינטגרטיבי שבשיטה.
למשל: ללא אינטגראציה בין הגישה שהולצמן פיתח לבין הגישה שפיתחתי על הגישה של הולצמן והאבחון הגופני של השיטה, קשה ביותר להבין ולבנות תוכנית עבודה מדורגת על מנת להימנע מהכנסתו של מטופל למקומות שאסור להכניסו. (חשוב לזכור שמה שאסור לעשות, הוא הליבה המרכזית של ההבנה בתחום "אבחון" התהליך הרגשי של המטופל)
אם ניקח את הנושאים הבאים לבדיקת החשיבות של הידע ההתחלתי על מנת לבנות את תוכנית העבודה הרגשית ההתפתחותית הנכונה, נוכל להבין את החשיבות של השילובים בין הגישה של הולצמן לגישה שלי:
פוטנציאל האובדני,
הצורך ליצור מצבי לחץ,
חזק כשחלש,
זהות כוזבת,
הצורך בשליטה,
הפחד להתבגר,
לא שוכח לא סולח
ועוד נושאים רבים אחרים, כשלכל אחד מהנושאים הללו קיימת בשיטת אלבאום גישה ייחודית לתהליך הרגשי ולדירוג העבודה עליו, ניתן להבין את החשיבות של הידע המוקדם.
גם כאן חייבים להדגיש את חשיבותו של הידע המוקדם לאומת הליכה עם המטופל לתהליך כשללא הידע המוקדם אין שום אפשרות לדעת לאן הטיפול יכול יתפתח (נא לא לחזור לקלישה של האינטואיציה של המטפל, כי זה המצב החמור ביותר כיכולת אבחון עבור כל אחת מהתכונות והמצבים שהבאתי כדוגמא).
אני יודע שהגישות הפסיכולוגיות מאמינות שמותר להם לעבוד למעמקים עם מטופלים מבלי שיודעים עליו דבר, (נצא לדרך וניראה מה יהייה) אך אני לא מאמין בכך.
בגלל שקיימים כלים לידע מוקדם על מצבו הנפשי, רגשי, מנטלי, גופני של האדם, אני מאמין שלא נכון לעבוד ללא הידע הזה. ניתן לבצע יותר מדיי טעויות שלדעתי הצנוע ניתן לנסות ולהימנע מהן.
ככל שיודעים יותר על המטופל והמשפחה ומערכי הכוחות שלהם מראש, כך יודעים יותר איך לבנות נכון ובהתאמה את תוכנית העבודה. זוהי הסיבה בגללה פיתחתי את קורס המאבחנים בדרך ובגישה שפיתחתי אותו.
על מנת שלא יהייו בילבולים ואי הבנות
מהרגע שעבודה גופנית בשיטה צריכה להעביר את המטופל תהליך התחזקות האמור לכלול בתוכו התמודדות עם חולשות רגשיות או נפשיות, או קשרים משפחתיים למיניהם, חייבים אבחון אינטגרטיבי בשיטה
גם במידה והמטפל שמאמין שהוא אמור לעבוד עם תהליכים מעבר לתהליכים קורדינטיביים גרידא, מעוניין להגיע לתוצאות טובות ומדוייקות במהירות סבירה, מומלץ לו ביותר שהמטופל יעבור איבחון בשיטה.
ל [b]אורנה[/b] את אכן צודקת ולעבודה על מוטוריקה בלבד כשמראש אין שום כוונה להיכנס לתהליך רגשי אלה לתקן קורדינציה בלבד, הווה אומר קשיי קריאה כתיבה חשבון ורוכוז, לא חייבים לבצע איבחון כירולוגי.
אך גם על מנת לדעת לאבחן את הגוף נכון חייבים ללמוד את אבחן הגוף, וגם נושא זה מעמיק מעבר למה שמלמדים בקורס המטפלים הרגיל.
ל [b]בילבי[/b] לצערי הרב, אני לא יכול לקחת אחריות על מה שנעשה עם השיטה בשנים האחרונות. לא אשמתי שלקחו למקומות שלא מתאימים לתהליך העבודה בשיטה. ניראה לי כלא נכון לחשוב שניתן לשנות את מה שרוצים מבלי להתחשב בשיטה ובהגיון העומד מאחוריה ובעיקר בצורכי המטופלים, ועדיין להמשיך לקרא לזה שיטת אלבאום.
איני מתכוון להוריד מערכה של הפסיכוטראפיה הגופנית כלל ועיקר. שיטת אלבאום אינה פסיכוטראפיה גופנית, לא הייתה וכניראה שגם לא תיהייה.
אלו שתי דרכים שונות, והניסיון להשלים את השיטה בשיטה אחרת לא מובן לי.
יש מקום לפסיכוטראפיה גופנית ויש מקום לשיטת אלבאום ולשיטות רבות אחרות. מי שמעוניין לערבב ביניהם ולחשוב שזוהי עדיין שיטת אלבאום, לא אתנגד לכך אך זו שיטה חדשה בעלת צרכים וכללים חדשים שאני לא יכול לעמוד מאחוריה ו/או להבין את שיקוליה.
מעולם לא למדתי פסיכוטראפיה גופנית, וממה שהבנתי מהסטודנטים שיצא לי לדבר איתם על מה שלמדו בנושא, זה תהליך הניראה מאוד שונה מהגישה של השיטה לגוף ולמטופלים, לאיבחון ולתהליך עבודה הטיפולית.
אישית, אני מאחל הצלחה לכל מי שלומד פסיכוטראפיה גופנית, ומעוניין להשתמש בה כתהליך עבודה טיפולית. אני חושב שיש מקום לפיתוח של גישות טיפוליות חדשות, שונות ומשנות.
אין זאת אומרת שחייבים לקרא לפסיכוטראפיה גופנית בשם של שיטה אחרת. גם במה שפורסם באתר של מרכז אלבאום דובר של שילוב בין שתי שיטות.
איני יודע מה מלומד מבחינה האיבחון בגישה החדשה הזו, ואיני יודע מה האפקטיביות של זה לאומת האבחון של השיטה.
ממה שאני מבין בגישה החדשה, לא קיים עדיין אבחון המסוגל לבנות תוכנית עבודה טיפולית תהליכית מדוייקת עבור הטכניקות החודרניות שבשיטה, הכולל בתוכו את הצרכים הרגשיים ההתפתחותיים ברמה מדורגת ואפקטיבית, כפי שקיים באיבחון האינטגרטיבי שבשיטה.
למשל: ללא אינטגראציה בין הגישה שהולצמן פיתח לבין הגישה שפיתחתי על הגישה של הולצמן והאבחון הגופני של השיטה, קשה ביותר להבין ולבנות תוכנית עבודה מדורגת על מנת להימנע מהכנסתו של מטופל למקומות שאסור להכניסו. ([u]חשוב לזכור שמה שאסור לעשות, הוא הליבה המרכזית של ההבנה בתחום "אבחון" התהליך הרגשי של המטופל[/u])
אם ניקח את הנושאים הבאים לבדיקת החשיבות של הידע ההתחלתי על מנת לבנות את תוכנית העבודה הרגשית ההתפתחותית הנכונה, נוכל להבין את החשיבות של השילובים בין הגישה של הולצמן לגישה שלי:
פוטנציאל האובדני,
הצורך ליצור מצבי לחץ,
חזק כשחלש,
זהות כוזבת,
הצורך בשליטה,
הפחד להתבגר,
לא שוכח לא סולח
ועוד נושאים רבים אחרים, כשלכל אחד מהנושאים הללו קיימת בשיטת אלבאום גישה ייחודית לתהליך הרגשי ולדירוג העבודה עליו, ניתן להבין את החשיבות של הידע המוקדם.
גם כאן חייבים להדגיש את חשיבותו של הידע המוקדם לאומת הליכה עם המטופל לתהליך כשללא הידע המוקדם אין שום אפשרות לדעת לאן הטיפול יכול יתפתח (נא לא לחזור לקלישה של האינטואיציה של המטפל, כי זה המצב החמור ביותר כיכולת אבחון עבור כל אחת מהתכונות והמצבים שהבאתי כדוגמא).
אני יודע שהגישות הפסיכולוגיות מאמינות שמותר להם לעבוד למעמקים עם מטופלים מבלי שיודעים עליו דבר, (נצא לדרך וניראה מה יהייה) אך אני לא מאמין בכך.
בגלל שקיימים כלים לידע מוקדם על מצבו הנפשי, רגשי, מנטלי, גופני של האדם, אני מאמין שלא נכון לעבוד ללא הידע הזה. ניתן לבצע יותר מדיי טעויות שלדעתי הצנוע ניתן לנסות ולהימנע מהן.
ככל שיודעים יותר על המטופל והמשפחה ומערכי הכוחות שלהם מראש, כך יודעים יותר איך לבנות נכון ובהתאמה את תוכנית העבודה. זוהי הסיבה בגללה פיתחתי את קורס המאבחנים בדרך ובגישה שפיתחתי אותו.
על מנת שלא יהייו בילבולים ואי הבנות
[b]מהרגע שעבודה גופנית בשיטה צריכה להעביר את המטופל תהליך התחזקות האמור לכלול בתוכו התמודדות עם חולשות רגשיות או נפשיות, או קשרים משפחתיים למיניהם, חייבים אבחון אינטגרטיבי בשיטה[/b]
גם במידה והמטפל שמאמין שהוא אמור לעבוד עם תהליכים מעבר לתהליכים קורדינטיביים גרידא, מעוניין להגיע לתוצאות טובות ומדוייקות במהירות סבירה, מומלץ לו ביותר שהמטופל יעבור איבחון בשיטה.