על ידי משה_אלבאום* » 21 יולי 2009, 13:34
נראה שחייבים להפריד בין:
כוח לכוחניות
כוחניות לעוצמה
לדעתי כוח ועוצמה הם מושגים חיוביים בלבד, תלוי בקונטקסת שמשתמשים בהם.
כוחניות בחלק גדול מהמקרים היא שלילית, אך גם ניתן למצא אותה בקונטקסט חיובי. לדוגמא כשמדכאים פוראי חוק.
גם בתי כלא משמשים ככוחניות של החברה על מנת לשמור על עצמה. קונטקסט חיובי שלילי ביחד. חיובי כי אין בררה, שלילי כי אין בררה.
לדעתי כל אדם חייב להיות מסוגל להפעיל כוח וכוחניות בשעת הצורך, על מנת לשמור על עצמו ועל גבולותיו, אך גם על מנת לפעול היטב בכיוונים שהוא מעוניין.
לרוב קיימת קורלציה ישירה בין כוח לכוח הרצון. התחושה הפיזית של הכוח מקנה תחושה בסיסית של מסוגלות.
חשוב לא לשכוח שחייבים לחבר את הכוח ואת כוח הרצון ליכולות החשיבה והרגש, כך ניתן לקבל כוח וכוח רצון שקול ופועל היטב.
נראה לי שבבסיסו הכוח הופך לכוחניות שלילית כשהאדם למד בביתו את הניצול של האחרים כדרך חיים, או כשהכעס הפנימי ו/או הפחד הם המובילים מעל ו/או מתחת לפני השטח.
חמדנות וכוחניות נובעים לרוב לדעתי מפחד שמה......... לא חשוב מה בא אחרי. לכל אחד הפחד האישי שלו יכול להוביל לתכונות כאלו.
הסייג היחידי הוא בבתים שגדלו על עושר והעצמת העושר כדרך חיים. אנשים אלו אינם מבינים דרך אחרת, ועבורם השימוש בכספם על מנת להתעשר יותר, היא הדרך הקיומית היחידה המתאימה ונכונה להם. לרוב זה יבוא על חשבון האחר, למרות שלפעמים גם גדלים בבתים כאלו אנשים שונים. היורש שביניהם (זה המיועד להוביל הלאה את רכוש המשפחה) הוא לרוב זה שמטפחים אותו כיורש, על כל המשמעות שבדבר.
בנושא מעצמות, הן גדלות על אינטרסים כלכליים המושטטים על פחדי השליטים, בדיוק כמו במשפחה או בחיי החברה הרגילים.
"מנהיגים" (שהם לרוב בני אדם קטנים ומפוחדים יותר מאחרים) עושים מעצמות, הן אינן גדלות על תחושות של רוגע ונעימות שיטופית.
גם כשמעצמה מנסה לשדר כלפי חוץ שהיא מפיצה רק טוב, דמוקרטיה, תנאים כלכליים וטכנולוגיים משופרים, הרי שהיא עסוקה לרוב בעושק של האחר למטרטתיה בלבד (כיום ארה"ב, לפני כן גם רוסיה וקצת לפני כן אגליה, ספרד, פורטוגל, הולנד וצרפת ובמזרח סין, הודו, ואחרות).
בבסיס, הפחד שמא לא יהייה וחייבים למלא מחסנים מצד אחד והצורך בנוחיות "על מנת שאחרים ישרתו אותי" מצד שני, הם העומדים בצורך להפעיל כוח וכוחניות על מנת לשלוט באחר.
"עבד כי ימלוך" משקף את השאיפה המתמדת של היחיד להגיע למצב שאחרים משרתים אותו ואת מטרותיו.
אסור גם לשכוח שכל פלאי טבל נבנו על ידי כוחניות, כל הקדמה קיימת בגלל נוחיותם וכוחניותם של יחידים. כל הספרים שאי פעם נכתבו נכתבו על מנת להאדיר את הכותב (כוחניות בדרגה שונה) הצורך להשאיר אחרי..... והפחד שמא לא ידעו עלי....... הצורך להיות אהוב ההופך ל"תראו אותי" ברגע שההורים אינם יודעים מספיק טוב איך להקרין אהבה ללא תנאים (וכמובן גם בגלל סיבות רבות אחרות).
בסיכומו של דבר, אנחנו לא אוהבים כוחניות כי אנחנו מפחדים ממנה, אבל לא נודה לעולם שללא כוחניות של היחיד לדחוף את רעיונותיו ולא חשוב על חשבון מה ו/או מי, היה לנו חיים די משעממים, מלוכלכים, ללא תנאי מחייה טובים, ללא מבנים יפים, ללא מרכזי קניות, ללא סחורות נהדרות המספקות את מגוון צרכינו וגחמותינו, מאכלים נהדרים, תרופות, ציוד רפואי (המתפתח אמנם לאת מדיי) ועוד.
זהו האדם, רוצה את הכל, אבל רק בדרך הנכונה לו. מי שיש לו רוצה עוד, מי שאין לו רוצה את הבסיס עד שהוא מגיע אליו ורוצה עוד (רק עוד קצת).
ומה בקשר לאלו למשל שרוצים רק את מה שהם מאמינים בו ומוכנים לכפוף את האחר על מנת שיאפשרו זאת, למשל כל דתות העולם העוסקות בגיוס כספים או אוכל ובגדים, על מנת לאפשר להם את נוחיותם, להתפלל ולעסוק בדתם? עוד דרך של שימוש באחר וחולשותיו. יש לך, תשלם, תרגיע את מצפונך!!!!!!!!!!!!!!!!!.
על זה נאמר האדם חולשות רבות לו, וכולן קיימות ופעילות.
אסור לשכוח שלא כולם כאלו ורוב בני האדם הם סתם אנשים פשוטים החיים את חייהם. חלק בלית ברירה וחלק כי באמת אוהבים את פשטות חייהם. אלו שיודעים לנצל, מנצלים זאת היטב.
נראה שחייבים להפריד בין:
כוח לכוחניות
כוחניות לעוצמה
לדעתי כוח ועוצמה הם מושגים חיוביים בלבד, תלוי בקונטקסת שמשתמשים בהם.
כוחניות בחלק גדול מהמקרים היא שלילית, אך גם ניתן למצא אותה בקונטקסט חיובי. לדוגמא כשמדכאים פוראי חוק.
גם בתי כלא משמשים ככוחניות של החברה על מנת לשמור על עצמה. קונטקסט חיובי שלילי ביחד. חיובי כי אין בררה, שלילי כי אין בררה.
לדעתי כל אדם חייב להיות מסוגל להפעיל כוח וכוחניות בשעת הצורך, על מנת לשמור על עצמו ועל גבולותיו, אך גם על מנת לפעול היטב בכיוונים שהוא מעוניין.
לרוב קיימת קורלציה ישירה בין כוח לכוח הרצון. התחושה הפיזית של הכוח מקנה תחושה בסיסית של מסוגלות.
חשוב לא לשכוח שחייבים לחבר את הכוח ואת כוח הרצון ליכולות החשיבה והרגש, כך ניתן לקבל כוח וכוח רצון שקול ופועל היטב.
נראה לי שבבסיסו הכוח הופך לכוחניות שלילית כשהאדם למד בביתו את הניצול של האחרים כדרך חיים, או כשהכעס הפנימי ו/או הפחד הם המובילים מעל ו/או מתחת לפני השטח.
חמדנות וכוחניות נובעים לרוב לדעתי מפחד שמה......... לא חשוב מה בא אחרי. לכל אחד הפחד האישי שלו יכול להוביל לתכונות כאלו.
הסייג היחידי הוא בבתים שגדלו על עושר והעצמת העושר כדרך חיים. אנשים אלו אינם מבינים דרך אחרת, ועבורם השימוש בכספם על מנת להתעשר יותר, היא הדרך הקיומית היחידה המתאימה ונכונה להם. לרוב זה יבוא על חשבון האחר, למרות שלפעמים גם גדלים בבתים כאלו אנשים שונים. היורש שביניהם (זה המיועד להוביל הלאה את רכוש המשפחה) הוא לרוב זה שמטפחים אותו כיורש, על כל המשמעות שבדבר.
בנושא מעצמות, הן גדלות על אינטרסים כלכליים המושטטים על פחדי השליטים, בדיוק כמו במשפחה או בחיי החברה הרגילים.
"מנהיגים" (שהם לרוב בני אדם קטנים ומפוחדים יותר מאחרים) עושים מעצמות, הן אינן גדלות על תחושות של רוגע ונעימות שיטופית.
גם כשמעצמה מנסה לשדר כלפי חוץ שהיא מפיצה רק טוב, דמוקרטיה, תנאים כלכליים וטכנולוגיים משופרים, הרי שהיא עסוקה לרוב בעושק של האחר למטרטתיה בלבד (כיום ארה"ב, לפני כן גם רוסיה וקצת לפני כן אגליה, ספרד, פורטוגל, הולנד וצרפת ובמזרח סין, הודו, ואחרות).
בבסיס, הפחד שמא לא יהייה וחייבים למלא מחסנים מצד אחד והצורך בנוחיות "על מנת שאחרים ישרתו אותי" מצד שני, הם העומדים בצורך להפעיל כוח וכוחניות על מנת לשלוט באחר.
"עבד כי ימלוך" משקף את השאיפה המתמדת של היחיד להגיע למצב שאחרים משרתים אותו ואת מטרותיו.
אסור גם לשכוח שכל פלאי טבל נבנו על ידי כוחניות, כל הקדמה קיימת בגלל נוחיותם וכוחניותם של יחידים. כל הספרים שאי פעם נכתבו נכתבו על מנת להאדיר את הכותב (כוחניות בדרגה שונה) הצורך להשאיר אחרי..... והפחד שמא לא ידעו עלי....... הצורך להיות אהוב ההופך ל"תראו אותי" ברגע שההורים אינם יודעים מספיק טוב איך להקרין אהבה ללא תנאים (וכמובן גם בגלל סיבות רבות אחרות).
בסיכומו של דבר, אנחנו לא אוהבים כוחניות כי אנחנו מפחדים ממנה, אבל לא נודה לעולם שללא כוחניות של היחיד לדחוף את רעיונותיו ולא חשוב על חשבון מה ו/או מי, היה לנו חיים די משעממים, מלוכלכים, ללא תנאי מחייה טובים, ללא מבנים יפים, ללא מרכזי קניות, ללא סחורות נהדרות המספקות את מגוון צרכינו וגחמותינו, מאכלים נהדרים, תרופות, ציוד רפואי (המתפתח אמנם לאת מדיי) ועוד.
זהו האדם, רוצה את הכל, אבל רק בדרך הנכונה לו. מי שיש לו רוצה עוד, מי שאין לו רוצה את הבסיס עד שהוא מגיע אליו ורוצה עוד (רק עוד קצת).
ומה בקשר לאלו למשל שרוצים רק את מה שהם מאמינים בו ומוכנים לכפוף את האחר על מנת שיאפשרו זאת, למשל כל דתות העולם העוסקות בגיוס כספים או אוכל ובגדים, על מנת לאפשר להם את נוחיותם, להתפלל ולעסוק בדתם? עוד דרך של שימוש באחר וחולשותיו. יש לך, תשלם, תרגיע את מצפונך!!!!!!!!!!!!!!!!!.
על זה נאמר האדם חולשות רבות לו, וכולן קיימות ופעילות.
אסור לשכוח שלא כולם כאלו ורוב בני האדם הם סתם אנשים פשוטים החיים את חייהם. חלק בלית ברירה וחלק כי באמת אוהבים את פשטות חייהם. אלו שיודעים לנצל, מנצלים זאת היטב.