אלין תודה רבה

הי
רק רציתי לתת חיבוק וירטואלי. אני שמחה שאת מרגישה טוב וטוב שאת אחרי ובלי גרידה או ציטוטק. אצלי היתה צניחה בהמוגלובין בגלל הדימומים ולכן הייתי עייפה. קניתי ברזל נוזלי ותוך חודש כבר חזרתי לערכים נורמליים והעייפות השתפרה. ממליצה מהניסיון שלי לשים לב גם לצד הרגשי ולטפל אם את מרגישה שאת צריכה. תרגישי טוב

טוב לא ענו לי אבל למי שתקרא אולי זה יעזור -
ההיתי בבדיקת אולטרסאונד שכולי מוכנה נפשית לסוע לבית חולים לעבור גרידה אפילו תיק עם פיג'מה ושמפו באוטו מכיון שמהאולטרסאונד האחרון עדיין נצפה שק ולא הרגשתי שיצא משהו ואפילו הדימום הפסיק וגם החולשה מטורפת אבל עם כל זה בבדיקה יצא נקי אין שק ואני לא צריכה לסוע למיון הרגשה כך כך טובה כמו לידה לגודל האירוניה. עדיין חלשה מאד נקבעה לי בדיקת דם למחר בבוקר אבל מאד שמחה שאני לא צריכה לעבור גרידה . היה שווה לחכות ולדחות את הגרידה שמבחינת הרופאה כבר הייתי אמורה לעבור לפני שבועיים וחצי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אשמח למי יש תשובה בשבילי- בשבוע 7 לפי המחזור האחרון גילו רק שק אחרי שבוע התחיל דימום בדיקה נוספת רק שק וחצי צוואר מחוק שלחו אותי לגרידה אבל התחזקתי לחכות בבית להפעלה טבעית עברתי כמה ימים של דימום ועכשיו אחרי שבוע הדימום הפסיק אבל השק לא יצא אני חשה חולשה איומה להרגשה של הולכת להתעלף אבל מחזיקה מעמד הולכת לעבודה וחוזרת אחרי שעתיים כי אני מרגישה שאני הולכת להתעלף
אני ממש מפחדת מגרידה אבל גם מהחולשה ועל המהלך התייעצתי עם אחות קופת חולים ששלחה אותי לרופאת נשים שבטח תשלח אותי לגרידה אני מציינת שעברו כבר שבועים וחצי מאז הדימום .
השאלה שלי האם להמליץ מהחולשה ולעוף למיון לגרידה או להמשיך לחכות האם זה מסוכן ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בנות
האם בדיקת סטיק אחרי הפלה ספונטנית בשבוע 4-5 אמורה לצאת חיובית?

בנות יקרות אני חייבת לשתף אתכן בסיפור שלי, זה פשוט כל כך חשוב והצלחתי למנוע כל כך הרבה כאב וסבל בהפלה השניה שחוויתי שזה חשוב שתדעו לפני שאתן הולכות לגרידה/שאיבה/ציטוטק.

אני ובעלי מנסים כבר שנתיים להיכנס להריון ראשון, התחלנו טיפולי פוריות לפני שנה והצלחתי להיקלט פעמיים אך לצערי פעמיים לעובר לא היה דופק בסביבות השבוע השישי/שביעי וגיליתי את זה רק בשבוע ה-8 בערך.
בפעם הראשונה שזה קרה הרופאה ישר שלחה אותי למיון נשים אך אמרה שאפשר לחכות לסופ"ש, היא ציינה בפירוש שאתעקש שלא יעשו גרידה מכיוון ויש לי מיומה אמנם קטנה אך גרידה הינה פעולה פולשנית ויכולה לפגוע בסיכויי להרות במיוחד שעדיין לא עברתי הריון תקין. כשהגעתי למיון הייתי שבורה מבחינה נפשית ונורא לחוצה הרופא ניסה לשכנע אותי לעשות גרידה והתעקשתי שלא ואפילו נתתי לו לדבר עם הרופאה שלי בטלפון. לבסוף הוא נענה לדרישותיי והכניס לי 2 כדורי ציטוטק לרחם ואז שיחרר אותי הביתה.
כשהגעתי הביתה לקח קצת זמן לכדורים להשפיע אז עשיתי אמבטיה ורק בלילה התחלתי להרגיש התכווציות ולראות דימום.
החוויה הפכה לנוראית מבחינת כאב וכמויות הדם שנשפכו.
ההתכווציות היו נוראיות ואיבדתי מלא דם הרגשתי חולשה של כמעט עילפון, בעלי התקשר למיון הם אמרו לו שיבדוק לי חום ואם זה מעל 38 שאגיע או שאם אני מרגישה שאני מאבדת יותר מידי דם אז להגיע.
העובר לא יצא והכאבים היו בלתי נסבלים ולקחתי אדוויל ונורופן אך זה לא עזר. בשלב מסויים התחילו לצאת גושים ובעלי החליט לתת לי אופטלגין נוזלי את המינון הכי גבוה שאפשר לתת ואז כשהאופטלגין התחיל להשפיע הרגשתי לחץ כזה בבטן הלכתי לשירותים ופלאק זה יצא.
הייתי כל כך שמחה ובכיתי מאושר והקלה כי ברגע שזה יוצא ההתכווציות נרגעות. ובאמת אחרי לילה לבן של סבל הכל נרגע ופשוט המשיך דימום כמו של מחזור.

ועכשיו לחלק החשוב:
בפעם השניה שזה קרה לי (שזה ממש לפני פחות משעה) החלטתי לא לעבור את הציטוטק הזה שוב כי זכרתי את הסיוט וקראתי שאפשר לחכות להפלה טיבעית משהו כמו חודש וחצי, וגם שאפשר לזרז את זה עם כל מיני שיטות.
אז שבוע לאחר הגילוי המצער שאין דופק התחלתי לקחת ויטמין C 1000 מ"ג ללא פקיעת ורדים וקוהוש שחור כל יום, רק שבוע אחרי התחלתי לראות דימום חלש שנמשך 4 ימים ואז אתמול הדימום התחיל להתחזק, החלטתי לעשות אמבטיה חמה (לא רותחת) בערב,
אז הכנתי לי כוס יין אדום, מים קרים לשתיה זמינים ופתחתי טיפה את החלון, בעלי היה בסלון ואמרתי לו שישים לב אם אני צריכה אותו.
ישבתי לי בסבבה באמבטיה ונרגעתי, קראתי איפה שהוא שהגעה לאורגזמה גם יכולה לזרז את ההפלה אז פינקתי את עצמי. לאחר האמבטיה הלכתי לישון ובבוקר כבר ראיתי גושים והרגשתי טיפה כאבי בטן.
אכלתי משהו ולקחתי שוב את ויטמין סי והקוהוש ועשיתי את אותה אמבטיה כמו אתמול, לאחר מכן הלכתי לשכב ואז לאחר בערך שעתיים התחילו ההתכווצויות וידעתי שזה זה.
התחילו לצאת גושים וביקשתי מבעלי שיכין לי אופטלגין נוזלי כמו פעם שעברה, אחרי פחות מחצי שעה באחת הגישות לשירותים הרגשתי לחץ ואז זה יצא, ידעתי שזה זה כי זה היה כבד יותר,
סיפרתי לבעלי ושנינו היינו מופתעים לטובה כמה שזה היה הרבה אבל הרבה יותר קל מהחוויה הקודמת הנוראית שעברנו.
ממש מזל שלא הלכנו למיון לקבל ציטוטק כי חשבנו על זה כמה פעמים.
אחרי כמה דקות ניגשתי שוב לשירותים ונפל עוד גוש גדול אני חושבת שזאת הייתה השלייה.
הדימום נמשך אבל ההתכווציות פחתו והם גם לא היו כל כך נוראיות כמו שהיה עם הציטוטק.
שבוע הבא אני אבדוק שלא נשארו שאריות ברחם וזהו.
נקווה שלא תיהיה פעם הבאה ושבזכות הפוסט הזה פחות נשים יסבלו ויעברו את מה שעברתי בפעם הראשונה.

בהצלחה.

נ.ב - חשוב מאוד
תמיד תיהיו עם היד על הדופק, אל תיהיו לבד, תשתו מלא מים ואם יש חום או חולשה או איבוד דם מוגזם (2 פדים מתמלאים מהר מידי) תגשו מהר למיון. תקחו ברזל אחרי זה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עושה הדף הזה באתר התמיכה

אני רואה שהרבה זמן לא כתבו כאן.. יש לי כמה שאלות, אז אנסה את מזלי. אני עוברת כרגע הפלה טבעית בעקבות הריון שלא התפתח. בשבוע 6 נצפה שק הריון ריק, לאחר 3 ימים החל דימום- בדיקה אצל רופא שקבע כי השק יצא בעצמו, בטא יורדת בצורה תקינה ובע"ה מקווה שהכל יעבור בקלות. השאלה שלי היא, איך אני יודעת לחשב וסת אחרונה לפי ההפלה, האם מגיע ביוץ בשבועות שלאחר ההפלה והאם יש מישהי שנקלטה ממש לאחר הפלה טבעית ללא וסת בכלל... מאחלת לכולן הריונות קלים, תקינים ובידיים מלאות בסופם!

שלום יובל, משתתפת בצערך.
לשאלותייך:
מתי ניתן להרות בשנית?
אני קיבלתי הוראות שונות מרופאים שונים, החל ב"אין בעיה להרות מיד" ועד "מומלץ למנוע חודשיים", והתפשרתי ביני לביני על דבר שראיתי שהומלץ בהרבה מקומות ונשמע לי הגיוני - להגיע אחרי הווסת הבאה לאולטרסאונד, לוודא שאין שום שאריות (הן אמורות להישטף החוצה עם הווסת), ואז לצאת לדרך.
אבל זה היה בחודש רביעי. בשבוע שישי לא הייתי טורחת (ואפילו לא בטוח שהייתי יודעת שאני בהריון ולא בסתם איחור...)
האם מדובר בהריון כימי?
למיטב ידיעתי, כן. הריון מוגדר כקליני אחרי שרואים שק הריון. עד אז הוא מוגדר כימי.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע הישנות של המקרה?
למיטב ידיעתי, לא. רוב הסיכויים שמדובר בעובר עם מום גנטי. עוברים כאלה לרוב לא שורדים... אין מה לעשות נגד זה

שלום לכולן,

עברתי הפלה טבעית בשבוע שישי. לא נצפה שק הריון בפנים או מחוץ לרחם, אך בדיקת הבטא הייתה חיובית. לאחר שהבטא לא הכפילה את עצמה הבנתי שיש בעיה ותוך יומיים הופיע הדימום שהעיד על סיום ההריון.
הימים האחרונים היו מאד עצובים.
הרופאים אינם אינפורמטיביים במידה שהייתי רוצה ועל כן אני שואלת לניסיונכן-

מתי ניתן להרות בשנית? הרופא אמר שבתוך כשבוע אקבל ווסת נוספת ולאחר מכן אוכל לנסות להרות בשנית. האם זה נכון? קראתי שעדיך להמתין מספר חודשים.
האם מדובר בהריון כימי? ידוע לי שזה קורה להמון בנות אך הרופאים לא השתמשו במונח הזה.
האם יש משהו שניתן לעשות כדי למנוע הישנות של המקרה?

הי לכולם חג שמח
אני עוברת בימים אלה הפלה טבעית הערך השבוע 6 או 7 להריון שלא התפתח ודימום התחיל לפני 3 ימים
יש לי הפניה לאשפוז יום לסיום הריון אבל אני לא מוכנה לגרידה אלא רק כדורים כי הגרידה הקודמת פגעה קשה ברחם ונוצרו מלא הידבקויות קשות ( עברתי 4 היסטרוסקופיות כדי להחזיר את הרחם לאיזה שהו תפקןד)
מעניין אם יש סיכוי לעבור הפלה שלמה אחרי כל זה ולא להצטרך שום התערבות חיצונית. אולי משהיא יודעת....

אני עברתי שלוש הפלות בשנה וחצי.
ברוך השם שיש לי בבית שלשה ילדים בריאים.

רציתי לשתף כי עשיתי את ההפלה השלישית ע"י דיקור סיני. הלכתי לדיקור ועשרים דק אחרי כבר התחילה ההפלה.
כמעט בלי כאבים.

אחרי שתי הפלות בגרידא-שאיבה בניתוח.
זו היתה ההפלה הכי בריאה שהיתה לי וטבעית ונכונה.

ב"ה שאזכה להריון בריא
ושלא תדעו צער

אני קוראת את כל מה שנכתב כאן ולא יודעת אם כל העצב הזה מחזק אותי או ההפיך שובר אותי עוד יותר. אני בת 28 בריאה בדרך כלל ולפני מספר שעות גיליתי שלעובר שלי אין דופק והוא הפסיק להתפתח בשבוע 8+5. עד לפני כמה שעות הייתי בטוחה שאני בשבוע 12+3 ורק לפני כמה ימים שמחתי שעברתי טרימסטר ראשון והסיכוי להפלה הינו מינימאלי. כנראה שבחיים שום דבר לא מובן מאליו וברגע שראיתי במיון יולדות נשים שבאו ללדת הבנתי כמה התמזל מזלן להגיע לזמן הזה. רגשות אשם, חוסר ביטחון, פחד, עצב,אבל נוכחים בכל שניה של ערות. עד לפני כמה שעות הייתי ילדה קטנה שהייתה בטוחה שלה זה לא יקרה, לא יאומן איך מספר שעות יכולות לשנות בן אדם ולגרום לילדה להפוך לאישה בוגרת... מאחלת לי ולכל מי שעוברת את החוויה המצמררת הזו להיות חזקה ולא להפסיק להאמין. אשמח אם מישהי שעשתה הפלה באיכילוב תשתף בחוויה.

הייי בנות האם לציטוטק אני צריכה מרשם
מי נותן את המרשם?
והאם צריכה לעבור ועדה לפני כן???

הייי בנות איך ניתן חהשיג את כדור הציטוטק? האם צריכה לעבור ועדה בשביל זה או שהולכת לפארם וקונה???

רוצה לחלוק את סיפור ההפלה שלי....
http://bit.ly/1Py0SWs

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי בנות,
אני יושבת כבר שעתיים בשירותים... עם צירים ודימום, דימום חזק..
כל השעתיים האלה אני נתמכת במחשבות על הקב"ה שעושה הכל לטובה, ורק מחכה שיראה לי את הטוב שבזה, נתמכת רגשית בבעלי האהוב שהגיע לפני פחות משעה מהעבודה, ונתמכת גם בפורום המדהים הזה!!
בשעתיים האלה הצירים טיפסו לעוצמות בלתי נסבלות, כשבעלי הגיע היתה סידרת צירים מטורפת ובסיומה השתחרר גוש ממש גדול, הרגשתי תחושת שחרור מסוימת, אפילו קצת צחקתי.. מאז היו צירונים קטנים, ועדיין יש מעט דימום ומעט גושים.

כל השעתיים האלה קראתי את הפורום הזה ועוד מידע באינטרנט, זה עזר לי להסיח את דעתי במעט מהצירים הכואבים ולנסות להתמודד איתם, לדעת שהקב"ה ברא את הגוף בצורה חכמה והגוף יכול לשחרר את מה שצריך להשתחרר (נעזרתי בתמצית צמחים ובמרתח עלים, ובכ"ז זו רק עזרה, והקב"ה נתן לגוף את היכולת להשתחרר..)
אני עדיין יושבת... עוקבת אחרי ההרגשה שלי והרגשות שלי. ומטפטפת מידי פעם...
הסיפורים כאן מחזקים ותומכים, ונראה לי שיגיע שלב שאכתוב גם את הסיפור שלי. ברוך ה' יש לנו שתי בנות מתוקות, וביניהן היתה לי הפלה, קלה יותר..
בתקוה ששורת הסיום בסיפור תהיי אופטימית ושמחה (עכשיו עולות לי הדמעות...)
תודה לכולכן!!
ושה' ישמור את כולנו וישמח אותנו!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם פיטו פימייל וויטמיןcיכולים לעזור להפלה

ריכזתי כל המידע שאני יודעת על הפלה טבעית בבית פה:

http://www.limon100.com/%D7%94%D7%A4%D7 ... %99%D7%AA/

אני כרגע עוברת הפלה כל כמה זמן צריך לבדוק עם הבטא ירדה ואם זה שייך לדימום

בד"כ בין 4-6 שבועות אחרי.
תלוי באיזה שבוע הפלת, אם בשבועות מוקדמים ממש, ההפלה מגיעה כמו ווסת כמעט רגילה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות רציתי לדעת אחרי כמה זמן מה הפלה הטבעית מקבלים מחזור?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי האם אפשר לעשות הפלה בשבוע 31

שאלה. אישתי עוברת הפלה טבעית שהדימום נמשך קרוב ל6 ימים .והיום הייתה ההודעה הרישמית שהיא הפילה. זה כן הלם מטורף כאב אבל אנחנו ממשיכים.. השאלה היא אם אין סיבוכים להמשך, ומתי אפשר שוב לנסות ?

לא יכול להיות שלא קרה כלום
הרי קרה.
זה טבעי וחשוב ובריא לחוות את הצער.
להרגיש.
לי זה עזר יותר מהכל.
חיזוקים ממני.
הפלה להרמה

טוב לדעת שזה טבעי שאני מבואסת כי כולם מסביבי מתפלאים ואומרים לי שטויות לא קרה כלום או סימן שזה לא הזמן.ממש מעצבן ולא מעודד.אני בסיום תהליך של הפלה טבעית ונכון שיש לי ילדה מהממת אבל עדיין מבאס..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום בנות , כל כך מרגש לקרוא את כל מה שכתבתן, אני אמא בת 23 עם 2 בנים ונקלטתי להריון שלא כ״כ היה צפוי ובכל זאת הסתכלתי בטבלה הבינית וראיתי שאמורה להיות לי בת וכ״כ שמחתי וכאשר עשיתי בדיקת הריון ביתית יצא לי חיובי אבל מאוד חלש , וכאשר עשיתי את בדיקת הבטא יצא לי 128 ואני הייתי בשבוע 4 וכשבוע לאחר מכן חזרתי שוב על הבדיקה ויצא לי 31 כשדיברתי עם הרופא שלי הוא אמר שזאת הפלה ובעית ושתוך כמה ימים צריכים להיות כאבים ודימומים , כרגע עבר כבר שבוע וכלום, , מה לדעתכן צריך לפנות שוב לרופא או לחכות , וללטף את הבטן בהרגשה שעוד העובר איתי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כל כך עצוב.... גם אני עברתי הפלה טבעית... הייתי אמורה להיות בשבוע ה12 והעובר הפסיק להתפתח בשבוע 8... אחרי שכמעט 3 שנים ניסיתי להיכנס להריון,סוף סוף הצלחנו והיינו כל כך שמחים אבל הגיע היום הגרוע בחיינו...
מה לעשות,זה החיים....

היי, אני בת 29 ואם לשני ילדים מקסימים. כעת בתהליך של הפלה טבעית בשבוע 5 לפי גודל שק ההריון. לפי ו.א אמור היה להיות שבוע 11! לא היה דופק עדיין אך מאד נקשרתי למה שהתפתח בתוכי. נקלטתי לאחר כ-8 חודשים של ניסיונות. כעת קשה לי פיזית הדימום מאסיבי מאד מלווה בגושים רבים בגודל של כחצי אגרוף מאתמול בצהריים. עכשיו כבר 5 בבוקר ואני לא מצליחה להרדם שוב. הקושי הנפשי גדול יותר. מקווה לאסוף את עצמי מהר ולהתכונן להריון נוסף, שיזכה אותי באוצר חדש!

..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היום גרידה זה בעצם שאיבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תהיי חזקה כל נסיון הוא נסיון שניתן לעמוד בו והטיפול בבית חולים מהיר וללא כאבים (פיזיים)

בשבוע 15 (שלם) גילו עובר ללא דופק, עכשיו אני משלימה שבוע 16, מחכה בפחד, במן חוסר אמונה שזה הולך לקרות, חוסר מוכנות, ובפחד האם אעמוד בזה פיזית ורגשית:
פיזית - אני מאמינה שכן, עברתי 2 לידות טבעיות ומאמינה בגופי ובגופה של כל אשה,
ריגשית והורמונלית - מזה אני מפחדת כי גם ככה בעלי וילדיי סופגים אותי בקושי רב, אני מפחדת להתרוקן מכוחות ושלא יהיה לי מאיפה להתמלא... וזה יצא על ילדי האהובים

וגיל העובר גם מטריד אותי...? הפסקת הדופק התגלתה בשבוע 15 (שלם) {17 שלם לפי וסת אחרונה, אבל לפי ביוץ ו-4 אולטרסונדים קודמים - 15 שלם}









בנתיים אני לא בקשר עם אף גורם, מפחדת מהתנגדות... האם אני צריכה להיות באיזה שהוא מעקב?

האם טיפול בבי"ח הוא טיפול בציטוטק?

האם מבחינה הורמונלית זה משנה אם ההפלה טבעית, תרופתית (ציטוטק) או גרידה ?

אשמח לתשובות וגם לתמיכה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני כרגע גם עוברת הפלה "טבעית" (מושג ממש "מנחם") הייתי בשבוע ה7 .. זה ממש ממש טרומתי במיוחד עם זה הריון ראשון
אני מנסה לחשוב חיובי אבל זה ממש קשה ומתפללת שהריון הבא יהיה מוצלח

אמן !!! מאחלת לך לי ולכל הבנות שחוו את מה שעברנו הריונות בריאים ומוצלחיםםםם!!!

היי בנות , עד היום לא הבנתי למה נשים לוקות כל כך קשה את ההפלות שלהן , הרי אם משהו לא יתפתח זה אומר שהגוף זיהה בעיה ופתר אותה כבר בשלב מוקדם .
אתמול נודע לי סופית שאני עוברת הפלה טביעת
( אני בשבוע 6 ) מאז אני לא מפסיקה לבכות , הצער פשוט ממלא את כל הגוף , זה כמה פרידה מחלום , תקווה , אושר ,וכל מה שהיה חשוב לי בזמן האחרון
ההריון הזה באה אחרי כל כך הרבה חלומות על הורות , אחרי ציפיה כל כך גדולה !!! אפילו לא יכולתי לדמיין לאצמי שזה יהיה כל כך כועב !!!!
אני ממש מקווה שאני וכל הבנות האחרות לא יצטרכו לעבור את הסבל הזה שוב
תהיו חזקות , אולי בפעם אחרת...

לא , שגיליתי שלעובר אין דופק אמרו לי במיון לבחור בגרידה/כדורים-בחרתי בציטוטק , בשלב ה-1 נתנו לי את הכדורים חזרתי לביקורת לבדוק שהכל תקין, שחזרתי אמרו לי שיש צורך במנה נוספת של ציטוטק, בפעם השלישית שבאים לביקורת אם זה לא מסתדר אפילו שיש עדיין דימומים יש צורך בגרידה, למזל שבאתי לביקורת אמרו לי שאין צורך בגרידה ושהכל הסתדר.
לכן כדאי לך ללכת להבדק ולהתייעץ עם רופאר שמבין כי הדימומים לא אמורים להמשך כל כך הרבה זמן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי מיט, לא הבנתי קיבלת 3 פעמים ציטוטק? כמה זמן עבר מאז ההפלה ועד שהדימום הסתיים כי אני עדיין מדממת אז אני לא חושבת שיש טעם להיבדק עד שהדימום יפסק אלא אם כן משהו לא בסדר בזה שאני עדיין מדממת???

היי שירי

עברתי את אותו תהליך ממש לפני כמה שבועות ו,עברתי את הביקורת פעמיים וקיבלתי את הכדורים של הציטוטק במיון נשים עד שהרופא אישר לי בפעם השלישית שאין צורך בגרידה.
לכן רצוי שכן תלכי לביקורת לראות שהרחם נקי והכל מאחוריך , מהמלצות של כמה רופאים לפני שרוצים להיכנס שוב להריון , רצוי לחכות לפחות מחזור אחד לתת לגוף ולרחם להתנקות.
את המחזור את אמורה לקבל תוך 4-6 שבועות מסיום הטיפול.
בהצלחההה!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות יש לי שאלה, לפני 3 שבועות עברתי הפלה טבעית בשבוע 6 אחרי שבוע של דימום שהתגבר. קיבלתי במיון כדורי ציטוטק (לא עברתי גרידה). לא הרגשתי התכווצויות כואבות אבל מאז אני מדממת. הייתי אמורה לעבור אולטראסאונד כעבור 10 ימים כדי לראות שהרחם התנקה אבל בגלל שהדימום המשיך ביטלתי. כאמור מאז ההפלה עברו 3 שבועות של דימומים (4 שבועות אם סופרים גם את הדימומים שלפני ההפלה). האם תקין? לא בא לי ללכת לרופא שיבדוק אותי שוב. שבעתי מזה בזמן שעברתי את ההפלה. בנוסף האם אתן יודעות תוך כמה זמן אני אמורה לקבל מחזור רגיל (אנחנו משתוקקים לנסות שוב כמה שיותר מהר).

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיט יקרה
צר לשמוע אבל יש צד טוב לסיפור - זה אומר שיכול להיות שהעובר לא היה בריא ולכן לא המשיך להתפתח. זה קורה יותר ממה שחושבים למעשה רק כמות קטנה של הריונות אכן מתגשמים במלואם.
האם את חושבת שהייתה סיבה להפלה? יש סיבות רבות אבל לפעמים הטבע פשוט עושה את שלו.
בדרך כלל אין השפעה על הריון נוסף אלה אם כן יש לך איזושהי בעיה ואת זה מתחילים לברר רק במידה וזה קורה שוב.
נראה שאין לך מה לדאוג

היי בנות

שלשום גיליתי בשבוע ה-9 להריון שלי , שהעובר ללא דופק ולא מתאים לגודל של השבוע (מתאים לשבוע 6) וזאת שלפני שבועיים הרופא אבחן אצל העובר דופק.
ההרגשה באותו יום שגליתי קשה יותר ממה שאפשר לתאר ובכיתי בלי הפסקה.
זה היה הריון ראשון לא מתוכנן, וכל כך שמחנו אני ובן זוגי שזה קרה כל כך מהר והתחלנו לחכות בציפייה ליום הלידה שיגיע כבר.
בסופו של דבר בחדר המיון החלטתי על לקיחת הכדורים לאחר התלבטות מול הגרידה , זה קרה אתמול היו לי התכווצויות וכאבים חזקים וכבר אתמול התחילו הדימומים.
מחכה שכל זה יהיה מאחורי ושבע"ה ההיריון הבא יעבור בהצלחה ובשלום.
הדף הזה מאוד חיזק אותי ועודד אותי לדעת שלא רק אני עוברת את זה , ושזה די שכיח.
הייתי רוצה לדעת האם בעקבות ההפלה של ההיריון הנוכחי זה יכול להשפיע על ההריונות הבאים או שאין קשר?

האם גם כשעושים הפלה עם ציטוטק אמורים לראות את הגושים המתוארים ???

אלמוני-ת

איזה נשים חזקות וחכמות יש בדף הזה.. כל כך עוזר ומעודד לקרוא את הסיפורים שלכן... אני כרגע מאושפזת בבית חולים , שבוע 8 ללא דופק. לקחתי ציטוטק ב11 בבוקר , אחרי שעתיים התחילו לי דימומים קלים והתכווצויות , מקוה שיגמר מהר.. מה שמחזק אותי עד עכשיו זה הדף הזה.. תודה לכל אלו ששיתפו.

איזה מזל שהדף הזה קיים! מקבלת מכן המון כוחות להמשיך...שלשום עברתי הפלה טבעית בשבוע שמיני. הייתי אצל הרופא וראיתי בבדיקת האולטרסאונד שהרחם שלי ללא שק הריון...רגע שגמר אותי נפשית למרות שידעתי בתוכי שזה נגמר. לפני הבדיקה כבר ראיתי שהדימום מתחזק ויוצאים לי גושים רבים...אחרי הבדיקה כבר ראיתי בבית שיצאה לי חתיכה מוזרה עם חלקים לא ברורים ועם חוט מלופף ומוזר...לא ברור לי איזה חלק זה אמור היה להיות. היום אני עדיין מדממת עם קרישי דם ולא מעוניינת ללכת לעשות גרידה למרות שקיבלתי הפנייה מהרופא שציין שצריך להוציא את כל החומר ההריוני שנשאר אבל אני מעדיפה לתת לטבע לעשות את שלו ולבדוק בעוד כמה ימים אם הכל יצא. האם אתן יודעות כמה זמן הדימום אמור להימשך? וכמה זמן אחרי כדאי להתחיל לנסות להיכנס להריון במידה וכל החומר ההריוני יוצא טבעי? הרופא אמר לי שכדאי לחכות שלושה חודשים אבל זה נראה לי מוגזם אין לי סבלנות לחכות למרות שזה קצת מפחיד שאם הגוף יקלוט מהר הריון ועדיין לא התאושש מההפלה יש סיכוי שתהיה הפלה נוספת ולא נראה לי שיהיו לי כוחות נוספים...יש לכן הצעות?

שלום לכולן...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבנתי..אוקי תודה רבה לך יעל:)עזרת לי המוןןןן

הי שני,
אין צורך ללכת לבדיקות. בטא מתחת ל-5 = אין הריון.
אמא שלך טועה, היא מדברת מניסיונה עם הפלות קליניות בשלבים מאוחרים יותר שבהן היה שק הריון / עובר.
דימום של הפלה כימית היא בדר"כ כמו וסת. בעיקר שהיה לך איחור רק של 3 ימים, כל הסיכויים שתדממי כמו בווסת רגילה.
מה את צריכה לעשות עכשיו?
לתת לעצמך להתאבל אם את מרגישה צורך. אני שמחה לשמוע שכרגע את לא עצובה. בכל מקרה, תני לעצמך לגיטימציה להרגיש כל דבר שעולה לך.
מעבר לזה - שום דבר מיוחד. מבחינה פיזית את יכולה להתייחס לזה כאל וסת בכל מובן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב אז ככה מה שאמרת באמת נכון זה כנראה היה הריון כימי ראיתי את הבדיקות בטא שלי בלי ביקור רופא
הבטא הייתה ביום שני 58 והיום יום חמישי היא ירדה ל 4.7 מה אני צריכה לעשות עכשיו?שמעתי שיוצא עם המחזור זה נכון או שאני צריכה שוב ללכת לבדיקות תאמיני לי נמאס לי כבר כל יום להיות בקופת חולים..
ועוד משהו אמא שלי אמרה לי שעכשיו אני ידמם חודש בגלל ההפלה זה נכון?כי לרוב כשקראתי על הריון כימי ראיתי שההפלה היא פשוט מחזור ומלא נשים שהיה להם הריון כימי והם אפילו לא ידעו שהמחזור שלהם זה הפלה...בקיצור מה אני צריכה לעשות עכשיו?!?!?
ותודה על העזרה יעל תדעי לך שנורא עזרת לי ובאמת שאני יותר רגועה ובכלל בכלל כבר לא עצובה שזה נפל...ההפך אני יודעת שאין לי בעיה ואני יכולה להקלט וכל החיים לפני ברוך ה' עם הבעל המקסים שלי:)

אמן.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלוקים גדול הכל בידיים שלו..נקווה לטוב
ואת לא מתארת לעצמך בכלל כמה את עוזזרת לי תודה לך מכל הלב כנראה שמחר אני כבר יגע עם תוצאות ובערת ה' יהיו חיוביות:)

אי אפשר להסיק מהתופעות על תקינות ההריון.
אבל הלוואי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני שואלת כי התופעות של ההריון עדיין נשארו לי בחילות כאבי גב שדיים כואבים צרבת במיוחדדד במיוחד בשעות הערב והלילה ובאמצע הלילה אני מרגישה פתאום שאני מתה מחום ואין לי אוויר אין לי חשק לאכול אוכל אני כבר כמה ימים עם חשק רק לקורנפלס חח בעלי קנה השבוע 5 קופסאות וחשק למתוק אבל בהחלט ששמעתי שיכול להיות הפלה אז התחושה שיש משו בפנים ירדה אבל התופעות נשארו

את חושבת שקרה מקרה כמו שליי שהסתיים בהריון תקין?
מקרה כמו שלך - את מתכוונת לבטא נמוכה, א"ס שלא רואים בו כלום ודימום?
אני בטוחה שכן ואפילו הרבה, כי המון המון הריונות מתחילים בבטא נמוכה וא"ס שלא רואים בו כלום (בעיקר אם בודקים פחות משבועיים אחרי הביוץ), וגם הרבה הריונות מתחילים בדימום.
אבל אני חושבת שיותר מקרים כאלה מתבררים בסופו של דבר כהריונות כימיים.

ומזה הריון מחוץ לרחם זה הריון שצריך להפיל או מה?
זה הריון לא תקין, שמשתרש מחוץ לרחם - ברוב המקרים בחצוצרה - ושעלול להיות מסוכן מאוד אם לא מטפלים ומניחים לו להתפתח.
זה די נדיר (יחסית).
(את יכולה לקרוא עוד ב{{}}הריון מחוץ לרחם.)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את חושבת שקרה מקרה כמו שליי שהסתיים בהריון תקין?
ומזה הריון מחוץ לרחם זה הריון שצריך להפיל או מה?

זה בסדר, גם אני לא הבנתי מה זה כשזה קרה לי, למרות שהייתי בת 27, נשואה 5 שנים ואמא...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני בסך הכל בת עשרים ואני נשואה 5 חודש בגלל זה אני לא כלכך מבינה בזה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יופי הבנתי הכל באמת..אני ילך מחר לעשות שוב בדיקת דם למרות שקראתי על ההריון הכימי ובאמת ככל הנראה זה מה שקרה אצלי
אבל בכל זאת כמו שהרופא אמר שום דבר לא מאה אחוז ובאמת צריך לבדוק..
באמת תודה לך מצד אחד העלת בי תקווה שיכול להיות שזהו הריון רגיל
ומצד שני חיזקת אותי בזה שלימדת אותי מזה הריון כימי כי עד עכשיו לא ידעתי כלום ולא הבנתי מה קורה לי..תודה רבה פעם הבאה אני יבוא עם תוצאות נקווה לטוב בעזרת ה'!:)

אין סיכוי שהבטא תכפיל את עצמה בימים האלה ?
יש סיכוי. בגלל זה כתבתי "ככל הנראה". ובגלל זה הרופא הנחה אותך לחזור על בדיקת הדם עוד יומיים.

יכול להיות שהיה לי ביוץ מאוחר ולכן לא ראו כלום בא"ס
בדיוק.

והמחזור הגיע כי זה הריון ראשון והגוף עוד לא מבין מה קורה
ככה אמר הרופא? מוזר. אין קשר להריון ראשון או להבנה של הגוף. יש נשים שיש להן דימומים ויש נשים שאין להן. זה גם יכול להשתנות מהריון להריון אצל אותה אישה (כשהדימומים יכולים להופיע דווקא בהריונות חוזרים ולא בהכרח בראשון)

שכשיש הפלה אני אמורה להרגיש אותה ויוצא גושים גדולים שאני אמורה להבחין בהם וכאבים לא רגילים ובטח שדימום מאוד חזק
זה נכון בהפלה קלינית, כשיש שק הריון ו/או עובר.

ועוד שאלה אחרונה במידה וזאת באמת היתה הפלה המחזור איחר לי ב3 ימים אני חושבת שהמחזור הזה יהיה רגיל זאת אומרת אני יכולה לחשב רגיל ימי ביוץ וכו' או שצריך לחכות שהגוף יתאושש ?
אם זו אכן הפלה של הריון שלא הספיק להתפתח כלל, אפשר להתייחס לזה כאל וסת רגילה.

אני קוראת פה את התגובות ופשוט יורדות לי דמעות לבד בחיים שלי לא חשבתי שזה כלכך קשה לאבד הריון איזה עצוב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ועוד שאלה אחרונה במידה וזאת באמת היתה הפלה המחזור איחר לי ב3 ימים אני חושבת שהמחזור הזה יהיה רגיל זאת אומרת אני יכולה לחשב רגיל ימי ביוץ וכו' או שצריך לחכות שהגוף יתאושש ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני קוראת פה את התגובות ופשוט יורדות לי דמעות לבד בחיים שלי לא חשבתי שזה כלכך קשה לאבד הריון איזה עצוב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין סיכוי שהבטא תכפיל את עצמה בימים האלה ? שמעתי על מלא מקרים מהמשפחה של בעלי שרוב הבנות היו מקבלות מחזורים רגילים במשך ההריון ובגלל זה חשבתי שאולי אצלי זה גם ככה כי אמא שלי גם עברה הפלות היא אמרה לי שכשיש הפלה אני אמורה להרגיש אותה ויוצא גושים גדולים שאני אמורה להבחין בהם וכאבים לא רגילים ובטח שדימום מאוד חזק ואני לא הרגשתי שום דבר מאלה חוץ ממחזור ומין קרישי דם כאלה נורא נורא קטנים..ובקשר לאולטרסאונד אני בסך הכל שבועיים בהריון אני לא חושבת שיכולים לראות משהו באולטרסאונד..אני כלכך מקווה שיש סיכוי שההריון הזה כן ימשיך..כמו שהרופא נשים של אמא שלי אמר יכול להיות שהיה לי ביוץ מאוחר ולכן לא ראו כלום בא"ס והמחזור הגיע כי זה הריון ראשון והגוף עוד לא מבין מה קורה
אשמח לשמוע שיש עוד תקווה קטנה בכל זאת לא סתם הרופאים אמרו לי לחזור על הבדיקה או שכן?

הי שני,
ככל הנראה מדובר בהפלה מוקדמת מאוד, שהתרחשה עוד לפני שההריון התפתח למעשה. לכן לא רואים כלום באולטרסאונד וגם הדימום לא שונה מווסת רגילה.
הפלה כזאת נקראת הריון כימי (להבדיל מהריון קליני. זאת מכיוון שלא רואים ממצא קליני בא"ס, אלא רק ממצא כימי - בטא - במעבדה) והיא נפוצה מאוד.
הרגשת הדיכאון שאת חווה לגיטימית ביותר
אבל רוב הסיכויים שיהיה בסדר בפעם הבאה.
אין צורך לחכות ואפשר לנסות להיכנס להריון מיד בביוץ הבא.
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכן..
ב11 לינואר היה המחזור האחרון שלי ובעשירי לחודש הזה עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית אחרי שלושה ימים קמתי בבוקר וראיתי על התחתונית כתם חום ואז התחלתי לדמם התקשרתי לרופא המשפחה שלי והוא אמר לי לבוא לעשות בדיקות דם לוודאות שזה באמת הריון..בדרך הביתה קניתי שוב בדיקה ביתית וגם היא יצאה חיובית..בערב הלכתי לגניקולוג שהסתכל בתוצאות של הבדיקות דם ואמר שאומנם רואים הריון אבל הבטא מאוד נמוכה הבטא היתה 56 משהו כזה הוא הכניס לי אולטרסאונד ואמר שהוא לא רואה כלום ובסוף אמר שהוא חושב שהייתה הפלה טבעית אבל שום דבר לא מאה אחוז..לחזור לעשות בדיקת דם בעוד יומיים..
עכשיו אני כבר כמה יימים שוברת את הראש מזה יכול להיות כי אמרו לי שבדרך כלל אחרי הפלה יוצא ממש זרם של דם ואצלי יש ממש קצת אני לא ממלא שני פדים בייממה ממש כמו מחזור רגיל אצלי וגם שמעתי על מלא נשים שהיו בהריון והיה להם מחזור..אבל עדיין למה הבטא כלכך נמוכה יכול להיות שזה היה ביוץ מאוחר ואני רק ממש בהתחלת ההריון?ולמה באולטרסאונד לא ראו כלום?גם במקרה של הפלה יש אאיזשהוא סימן באולטרסאונד?אני כבר לא יודעת מה לחשוב זה הריון ראשון שלי ונכנסתי ממש לדיכאון כששמעתי מהרופא שרוב הסיכויים זאת הפלה טבעית אם משהי יכולה לעזור לי אני מאוד ישמח תודה רבה!..

לדעתי אחרי מחזור ראשון שתקבלי את יכולה לחזור לכל מה שהיית רגילה אליו לפני ההריון... או לפי ההרגשה שלך... אם את מרגישה חזקה מספיק....

לפניי שבועיים עברתי הפלה וגרידה. מישהי כאן יודעת מתי מותר לי לחזור לעשות ספורט?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפני שנה וחצי עברתי הפלה טבעית בשבוע ה12 הלכתי לשקיפות עורפית והרופא הודיע לי שהעובר ללא דופק ונעצר בשבוע 8 התאכזבתי וההיתי מלאת עצב יש לי 3 ילדים שילדתי בלידה רגילה ועים הריון תקין מאז אני מתה לעוד תינוק אבל משהו פוחד בתוכי וחושש מה שגורם לי לא ליצור מגע מיני.אני רואה נשים בהריון ומשתגעת מאיפה יש להן את הכוח להריון רביעי וחמישי ואני שוכחת שגם לי היה רצון וכוח עד ההפלה הארורה הזאת שפשוט שיתקה אותי אם יש למישהי עצה איך לטפל ולהתגבר על החסימה הזאת אשמח שתעזרו לי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות ......אני לפני חמישה ימים עברתי ניתוח תסביב שחלה וגרידה.
בבדיקה אל רופא הנשים עקב הכאבים החזקים של תסביב השחלה גילה הרופא הנשים שאין דופק לעובר.
הייתי בשבוע 13 והעובר היה מתאים לתשע שבועות,
אני ובעלי היינו בהלם הרופא שלך אותנו ישר למיון....
שם בבדיקות נוספות אכן אמרו שבאמת אין דופק לעובר וישר ניכנסתי לניתוח של שעתיים
שלא נדבר על הכאב העצום וההובדן
אני חשה עדין בכאבים מהניתוח ורציתי לדעת האם יש עוד נשים שחוו את המקרה שלי תודה.

שעבר ההרגשה שלי הייתה נכונה ואכן הבדיקה הביתית הראתה שאני בהריון,
לצערי הרב יום אחרי הבדיקה ובעיצומה של ההתרגשות בבית החל דימום קל שנהיה כבד ובבית החולים הבנו כי מדובר בהפלה טבעית.
הדימום התחיל ב5.11
מאז נבדקתי אצל רופא שראה שהכל תקין והרחם נקי ואמר שאפשר להמשיך לנסות.
האם אפשרי להכנס להריון אחרי אחרי הפלה טבעית?
בבדיקת ביוץ ביתית שערכתי ראיתי היום שני פסים ברורים, היום הוא היום ה18 מהיום הראשון לדימום , האם זה הגיוני?
האם ניתן לסמוך על הבדיקות האלה?
תודה על התמיכה!

אני אמורה לקבל את המחזור הבא ב5.12

יכול להיות שבשלב כל כך מוקדם אני כבר מרגישה תופעות כמו עייפות וסחרחורות?

האם בככל קיים סיכוי להקלט לאחר הפלה טבעית?
בוודאי.
כמו גם אחרי גרידה.
אני חודש אחרי ההפלה הטיבעית הייתי בהריון ממנו נולדה בכורתי הנפלאה.
ושבועיים אחרי הגרידה נכנסתי להריון ממנו נולדה הקטנטונת שלנו.

שלום לכולן!
בסוף ספטמבר הפסקתי גלולות בתקווה להכנס להריון,
בניגוד לכל הציפיות בחודש שלאחר מכן המחזור איחר וב4.11 ביצעתי בדיקת הריון ביתית שיצאה חיובית.
אחרי ההתרגשות הרבה, ביום שלמחרת החלו אצלי כאבי בטן חדים ודימום קל, לאחר שיחה עם הרופא הבנתי שהדימום הוא נורמטיבי,
אך כשהוא התחזק החלטתי לגשת למיון. כשהגעתי לשם הדימום כבר היה חזק מאוד ובבדיקה חוזרת התברר כי זו הייתה הפלה טבעית, נראה כמו הריון כימי.
החודש החלטנו לנסות שוב, לפי החישוב הביוץ אמור היה להיות ב19.11, אבל אי אפשר לדעת בדיוק מכיוון שלא מזמן הפסקתי גלולות ובגלל ההריון שנפל בחודש הקודם.
מסיום הוסת אנו מקיימים יחסים בשיטת היום כן יום לא. ביומיים האחרונים אני מרגישה תחושה זהה לזו שחוויתי אחרי הביוץ בחודש שעבר. עייפות, סחרחורות ורגישות וגדילת השדיים.
האם ייתכן שנקלטתי שוב וכבר אני חשה בתופעות? האם בככל קיים סיכוי להקלט לאחר הפלה טבעית?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני כבר רוצה להתחיל, אבל יודעת שאת צודקת ...........תודה יקירתי

אני לא זוכרת מה הסיבה שאומרים לחכות אבל אם להתיחס לסיפור שלך, נראה שהגוף שלך צריך להתאושש מהחוויה. הוא עבר הריון ואחריו איבוד דם מאסיבי.
הריון הוא תהליך שרצוי לעבור בגוף בריא וחזק עם משאבים מספיקים בשביל לחלוק עם עובר.
קחי לך זמן להתחזקות והתאוששות לפני שאת מתחילה מחדש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות......הדף הזה עזר לי מאוד, עד לפני שבועיים - שעברתי גרידה.
בשבוע 11 לא היה דופק (לכל אורן חיי ההריון) וקבעו לי תור לגרידה.
הגעתי לבי"ח סורוקה ביום רביעי לבדיקות, ויום למחרת אשפוז יום.
בערך שעה וחצי לפני שיצאנו מהבית לכיוון בית החולים דיממתי ברמות שעמדתי במקלחון והתחלתי לצחוק מההלם.
הייתי לבד בבית, בעלי הלך לקנות כמה דברים, ואני - מדממת בצורה מזעזעת בבית.
לא ידעתי מה לעשות, איך אסע לבית החולים? אכתים את הרכב? הדימום היה פשוט כמו שיבר פתוח בחוזקה. ממש כך.
(עם גושים , קרישי דם, כמו שבנות אחרות כאן ציינו). סליחה על התיאור.
לקחתי כמה מגבות (אחרי שזרקתי לפח 10 שהיו כבר מוכתמות), בנוסף לתחתונים+פדים
וכאילו עם חיתול נסענו לבית החולים במרחק של 40 דקות נסיעה.
שם התעלפתי ואושפזתי אחרי הגרידה בגלל אנמיה וכל הדם שאיבדתי...
זו לא הייתה חוויה טראומטית עבורי (הגרידה שלעצמה), חוץ מהדימום המחריד, התביישתי כ"כ, בדרך מהחנייה לאשפוז יום דיממתי, ונפל גוש דם ענק על הרצפה, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, וכך גם בעלי. מה יכולתי לעשות? אם היה חיתול- הייתי שמה.....זה מה שאלוהים קבע, אין לי על מה להתאבל, ממשיכים הלאה עם כל הכאב(וזהו הריון ראשון).

שאלתי אליכן בנות יקרות היא כזו - האם קיים סיכון להיכנס להריון לפני המחזור הראשון שאחרי הגרידה? מכל מה שקראתי, אין סיבה לחכות, רק מציינים "רצוי לחכות". אך מהי הסיבה?
תודה לכן....
בשורות טובות

חזרתי הביתה, אני "אחרי"....
הלכתי ביום רביעי לקבל עוד מנת ציטוטק ולקבוע "שיהיה" גם תור לגרידה. רופאה נחמדה הבהירה לי שהנסיבות - עובר גדול מדי וציטוטק שלא השפיע בכלל במנה ראשונה של 800 מ"ג - אינן נסיבות שניתן לחשוב שמנה נוספת של ציטוטק תועיל בהן ועל כן כדאי לקבוע תור לגרידה. בכל מקרה היא היתה נחמדה ונתנה לי עוד שני כדורי ציטוטק שאשים בעצמי כמה שעות לפני הגרידה כי בשערי צדק באמת לא עושים למינריה להפלות בשלב כזה (הם רק עכשיו למדו על התהליך מרופא שעבר אליהם מאסף הרופא וזה עדיין משמש מקרים של הריון מתקדם יותר).
היו לי הרבה חששות שמזה שגבר יבצע את הגרידה אבל הרופאה של יום שני כבר אמרה לי שאין מה לדאוג כי "כל המתמחות הן נשים" - זו היתה נחמה במישור המגדרי אך בהחלט לא במישור המקצועי ולכן החלטתי ללכת לשר"פ וביקשתי את דר שיה לאחר שקיבלתי עליו מספר המלצות. מאותו רגע הכל התנהל מאד מהר וכבר באותו היום, יום רביעי, שלשום, התקיימה הגרידה בחמש אחר הצהריים. זו היתה חוויה קשה נפשית אך הרופא היה מאד מוצלח גם בגישה שלו אלי וגם בביצוע (אני ללא דימום כעת - מדהים). נראה לי שאקבל את עצתך מרוקנת/אינפורמציה (-: ואכתוב את הסיפור מההתחלתו ועד לסיומה של הפרשה, במובן הפיזי כמובן. תודה לכל מי שענתה והוסיפה, כשהייתי בבית הדף הזה היה מקור של תמיכה. שבת שלום ואשלח בקרוב הפנייה לסיפור המלא...

למינריות - נרות שמכניסים לפני גרידה כדי להרחיב באופן פחות טראומטי את צוואר הרחם - תתעקשי על זה!

אחרי 2 סיבובים של ציטוטק, יכול להיות שכבר לא יהיה צורך.
אז להתעקש בהתאם לצורך.

אינפורמציה היא אני ממחשב אחר...

עוד דבר חשוב שקשר לגרידה שלא זוכרת אם נכתב כאן - למינריות - נרות שמכניסים לפני גרידה כדי להרחיב באופן פחות טראומטי את צוואר הרחם - תתעקשי על זה!

ולשאלתך, אני בטוב היום. בזכות השיח איתך קראתי את הסיפור של עצמי שוב אתמול וגיליתי שהכאב התעמעם מאד, אני במקום אחר (והריוני בשעה טובה) בחיים שלי. אני יכולה להבין שברגע זה כל שניה נראית כמו נצח מתסכל וכואב ואבוד וחסר תוחלת אבל מניסיוני הדל למדתי שהזמן באמת עובר בסוף. ולטובה.

<חיבוק והמון אהבה והזדהות>

תודה! אבדוק מחר בביקורת אצל הרופאה, אבל אולי במקביל כבר אקבע תור לגרידה שמקסימום ואבטל אם עוד מנת כדורים תעבוד, פשוט מרגישה כי יש התנגדות כל כך גדולה של הגוף להיפתח ולשחרר (התנגדות שלי בעצם - אם לא מפרידים ביננו) שאולי וגרידה היא הדבר היחיד שיעבוד (כמובן שנחרדת מאד לגורל צוואר הרחם שלי!)...

קראתי את הסיפור שלך, מאד מאד מזדהה עם מה שעבר עלייך ומקווה שאת בטוב היום. אני מדברת הרבה על מה שקורה ואולי גם לכתוב זה רעיון טוב - אולי כשאהיה "אחרי", כשאוכל להצליח לייצר נרטיב קוהרנטי לעצמי, בינתיים פשוט כל שנייה עומדת בפני עצמה...

אני מצטערת - התכוונתי לכתוב בראש הפוסט שלי ושכחתי - אם המנה הראשונה של הכדור לא עוזרת - מנסים עוד אחת! לפעמים לוקח לו זמן להשפיע ולפעמים צריך מינון יותר גבוה - לא חייבים ללכת ישר לגרידה!

הי בוששת.

מצטערת על העיכוב בתשובה ולא יודעת אם עדיין רלוונטי ובכל זאת:

הדימום הרגיש "כבד מדי" שמצאתי את עצמי מחליפה פד כל 10-15 דקות, זה כבר לא הרגיש כמו מחזור כבד אלא כמו זרימה חופשית למדי של דם ומה שהגדירו לי אחר כך "חומר הריוני".

בעיקרון הדימום של התחיל חלש - כאבים נסבלים (אני שונאת כאב אבל אפילו באקמול לא חשתי צורך) וחתיכת רקמה די גדולה (קצת יותר מגודל אגרוף) ועבה שנפלה מתוכי לשירותים. רופאה שהתייעצתי איתה חשבה שהיה לי מזל והכל נגמר אבל זו היתה רק ההתחלה. הכאב התגבר אבל באמת ששני אדוויל טיפלו בו יחסית יפה (אגב אם זה נעשה קשה יותר למדתי טריק באותה הזדמנות - אדוויל ואקמול זה לא אותו חומר אז אמנם צריך לחכות 4 שעות בין אדוויל לאדוויל אבל אקמול אפשר לקחת גם שעתיים אחרי האדוויל וכך ע"י החלפה אפשר לקחת משכך כאבים כל שעתיים). ואז כאמור, התגבר הדימום, והתגבר, והתגבר, ובשלב מסוים רק להיות במקלחת עזר אבל זה קצת הפחיד את אמא שלי שבאה להיות איתי, אז יצאתי. אני חושבת שהלכתי למיון קצת בגלל היפוכונדריה וקצת בגלל שחשבתי שהם יוכלו לעשות משהו כדי לעצור את הדימום שנעשה מטריד ברמה הפונקציונאלית (למרות שהם בהחלט שמחו שחזרתי וכאמור, דנו בצורך להתערבות, אבל אני חשתי ברטרוסםקטיבה שיכולתי לעבור את זה גם בלי ההתערבות המינורית שכן היתה).

אני כן יכולה להמליץ למצוא את הפדים הכי הכי הכי ע-ב-י-ם. כל הפדים המודרניים המוצלחים מאד ביום יום ולא מפריעים לתפקוד - גם לא מתפקדים מי-יודע-מה בנסיבות "הפלתיות" וגם המיועדים לשימוש בימים הכי כבדים וכולי לא ממש עומדים בפרץ. צריך old school...

ועל מקלחת - שעוזרת לכאב ומנטרלת את הצורך להתעסק עם הדביקות והלכלוך והחלפת הפדים והבגדים וכולי.

ועל אמא טובה בסביבה והמון תה חם.

<חיבוק גדול ומפוקק עצמות>

ואם מעניין אותך: סיפור ההפלה שלי: עוד סיפור הפלה. אגב - הכתיבה עזרה לי - לעכל, להתמודד, לשפוך.

נטע, תודה!
מצבי הנפשי הולך ומתדרדר כי אפילו הציטוטק לא השפיע (כל כך הזהירו אותי מהכדור הזה - ואצלי - אפילו לא טיפת דם אחת, רק קצת כאבים).
מחר אלך לקבוע תור לגרידה. אני כל כך מבינה למה בחרת בפעם השנייה לסיים זאת מיידית - אפילו שזה היה נשמע לי לפני חודש מוזר: השבועות האחרונים נראים כבר כסיוט מתמשך. בפעם הראשונה מזה זמן רב אני מרגישה שנכפית עליי תחושה של הבחנה בין הגוף לנפש/מוח/תודעה - ברור לי שאין כאן הריון אבל הגוף מסרב להבין ומתנגד לכל נסיונותיי.
אני יודעת שכבר צריך להעביר את דברי לדף מתאים יותר, לא יודעת בדיוק איך עושים, אבל "הפלה טבעית" כבר לא תהיה במקרה שלי, לצערי. אעדכן בסוף הסיפור (שיגיע כבר...) למען קוראות אחרות...

אני הייתי במצב דומה לשלך, וגם הרחם גדלה והייתה מלאה בנוזלים, בזמן שהעובר לא התפתח.
דבר ראשון מכל הלב
זה לא קל בשום מצב.
בפעם אחת חיכיתי להפלה טבעית שקרתה בסוף בשבוע 13 אבל לא הייתהמלאה, היה דימום אבל לא המון, ולוותה בכאבים אדירים עד שבסוף הלכתי לבית חולים ועשו לי גרידת ניקוי.
בפעם השניה שזה קרה הלכתי להפלה בגרידה ישר.
מה שחשוב בעיני זה התהליך הפנימי שעושים תוך כדי ההפלה, לכבד את התחושות שלך, לכבד את הקושי, התקיעות, החוסר אונים, לאהוב את עצמך, לסלוח לעצמך אם יש צורך,
לעבד רגשית
לאהוב את עצמך עוד
להיפרד מהנשמה של העובר שאולי עוד מרחפת סביבך, להקשיב לה אם יש לה מה לומר (גם אם נראה לך שאת רק מדמיינת...), מה הייתה מטרת הביקור שלה, מה היא באה ללמוד, מה היא באה ללמד...
שיעבור בשלום

מרוקנת - תודה רבה!
אכן, הבוקר כבר התייאשתי מההמתנה הארוכה להפלה טבעית ונסעתי להתאשפז בשערי צדק - הרופאה הציגה בדיוק את הטעמים שלך לעדיפות של הציטוטק על גרידה במיוחד שמעולם לא ילדתי ושיכענה אותי (לפני כן חשבתי שעל מנת לא למשוך את התהליך עוד זמן ולהשתגע במחשבות אולי עדיפה הגרידה כי היא מוחלטת ומיידית). אז כרגע אני באותו נוהל כמו שלך: כרגע בבית ומחכה שהדימום יתחיל (כבר עברו כמעט 6 שעות מאז הכנסת הכדורים).
איך הבנת שהדימום כבד מדי? בינתיים משום שלא התחיל יש לי מחשבות (קצת הזויות) שגם עכשיו הגוף שלי לא יסכים לוותר על ההריון (היום בא"ס התברר כי הרחם ממשיך לגדול כרגיל ועל פיו באמת נראה שאני בשבוע 12 כבר אפילו שהעובר ללא דופק ובגודל של שבוע 6).
תודה, וכמובן אשמח לכל פרט שיהיה לך כוח לספר עליו, יש בכך הקלה גדולה לדעת מה צפוי וכיצד אחרות חוו את התהליך!

אם העובר הפסיק להתפתח בשבוע 7 יש לך אופציה אחרת חוץ מגרידה - ציטוטק. זה כדור שמכניסים לצוואר הרחם שמעודד התכווצותו (וכתוצאה פתיחה והפלה). בעיקרון, אין צורך במכשור ואם הכל הולך חלק אז ההפלה מסתיימת תוך 24-48 שעות. אני עשיתי בשערי צדק. הכניסו לי את הכדורים ושלחו אותי הבית "לחופש" למרות שהייתי מאושפזת באופן רשמי. בשלב מסוים היה דימום כבד עד כדי הצדקת חזרה למיון נשים. היו דיבורים על גרידה בכל זאת אבל הרופאה כיבדה את רצוני והסכימה לחכות. צוואר הרחם נפתח מעצמו והיא הוציא (עם כף תאמיני או לא) חומר הריוני. קצת אחר כך הדימום הואט משמעותית וחזרתי הביתה להתאבל בסביבה מוכרת.

אם חשוב לך המהלך הטבעי אז כמובן זה לא רלוונטי. אבל אם כמוני את לא רוצה התערבות כירורגית (יש לי תוכניות נוספות לרחם שלי ולא סמכתי על הרופאים שיכבדו אותו למען האמת) זו פשרה לא רעה. החוויה לא נעימה (אבל אני לא משערת שהפלה זו חוויה נעימה במיוחד בכל מקרה) אבל לא טראומטית (במקרה שלי בכולופן).

אני ממתינה להפלה טבעית שתתרחש כבר יותר כחמישה שבועות (עכשיו בשבוע 11 והעובד לא התפתח משבוע 6.5) והיא טרם התרחשה.
קראתי שוב ושוב את כל הדפים העוסקים בהפלות [תודה לכל הנשים שחלקו - קשה לדמיין איך הייתי מרגישה לולא יכולתי לקרוא מחוויותיכן] וכן דיברתי עם שרהלה המיילדת שמלווה הפלות טבעיות, ממנה הבנתי שזה יכול לקחת זמן רב והייתי שמחה לשמוע מנשים כמה זמן חיכו - אם בחרו שלא לבצע גרידה ולסיים באופן מלאכותי. לא מצאתי בסיפורים השונים תיאורים של המתנה כל כך ממושכת... זה פשוט הולך ונהיה קשה יותר להמתין ויש תחושה של חולשה של הגוף ו"תקיעות" גדולה, שלא לדבר על ה"תקיעות" ברגשות. אשמח לשמוע [רגע לפני התייאשות ובחירה באופציה הלא מושכת בכלל של גרידה] תודה!