על ידי פלונית_אלמונית_31* » 11 אוגוסט 2017, 09:37
+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
התרגשתי לקרוא את התגובות פה, דיון שנמשך על פני שנים... אז גם אני באותה צרה, נשואה 5 שנים, שני ילדים קטנטנים ומהממים, תמיד כולם ראו בנו את הזוג המושלם, ובאמת יש לנו זוגיות טובה, שוויונית ומכבדת.
אבל... אני לא נמשכת אליו. עוד מתחילת הקשר זה ככה, זה לא חדש אבל כן הייתי מאוהבת בו אז הדחקתי, קיוויתי שישתפר עם הזמן. זה לא משתפר, זה רק הולך ומחמיר. כמו שרבות תיארו פה, גם אני מגיעה חרמה של להיגעל ממנו, לא מסוגלת להתנשק איתו, לא רוצה שייגע בי. ברוב הפעמים שאנחנו שוכבים, אני לא רוצה שום פור פליי, רק שיחדור אליי, יגמור ושנוכל ללכת לישון. היו פעמים נדירות שבאמת היו מוצלחות, לרוב כי הייתי בהשפעת אלכוהול.
לפני כמה חודשים לא עמדתי בפיתוי, מצאתי את עצמי נכנסת לרומן סוער עם גבר אחר, גבר שהכרתי לפני כן אבל התברר לי שלא באמת הכרתי אותו. גיליתי אדם מקסים, חכם בטירוף, מצחיק, רגיש ועמוק, ובעיקר מושלם במיטה, יש בינינו כימיה שלא מהעולם הזה, הוא מביא אותי לשיאים מיניים ורגשיים. לא גאה בעצמי על שאני בוגדת בבעלי שהוא באמת אדם טוב ואוהב אותי מאוד, אבל זה כבר מעבר לשליטתי, אני מכורה לבחור השני, אנחנו מאוהבים.
הוא גם נשוי+2, סובל מאוד עם אשתו, חולם להתגרש ממנה אבל פוחד. אז אני לא יכולה לבנות עליו, זה יכול לקחת לו גם עוד שנים.
בינתיים בעלי ואני הגענו לנקודת מפנה, התחלנו ביוזמתי טיפול זוגי שם גיליתי לו סוף סוף שמעולם לא נמשכתי אליו באמת. זה שבר אותו לרסיסים, הוא בהלם, היה קצת בדיכאון אבל הצליח לצאת מזה לשמחתי. הוא מת מפחד שנתגרש, אוהב אותי ואת ילדינו ולא רוצה שנפרק את המשפחה. גם אני מתה מפחד מזה, מהפרוצדורות, מההחלטות הקשות, ובעיקר מכך שזה אומר לדון את ילדינו לחיים עם הורים גרושים - לא פשוט בכלל! חוץ מהמשיכה באמת יש לנו זוגיות טובה, אבל היום אני מבינה שהמשיכה ממש לא שולית, לא לקחתי אותה מספיק ברצינות, והיום אני משלמת את המחיר. אז להישאר איתו לטובת הילדים ולהמשיך לסבול עם כל נשיקה או ליטוף, שלא לדבר על הסקס? גם אם הבחור שלי לא יתגרש בסוף, זה פקח לי את העיניים, הבנתי שיכול להיות משהו מספק יותר. לא יודעת מה לעשות... כאמור התחלנו טיפול זוגי מעמיק, אבל אני סקפטית שזה יגרום לשינוי דרסטי.
[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]
התרגשתי לקרוא את התגובות פה, דיון שנמשך על פני שנים... אז גם אני באותה צרה, נשואה 5 שנים, שני ילדים קטנטנים ומהממים, תמיד כולם ראו בנו את הזוג המושלם, ובאמת יש לנו זוגיות טובה, שוויונית ומכבדת.
אבל... אני לא נמשכת אליו. עוד מתחילת הקשר זה ככה, זה לא חדש אבל כן הייתי מאוהבת בו אז הדחקתי, קיוויתי שישתפר עם הזמן. זה לא משתפר, זה רק הולך ומחמיר. כמו שרבות תיארו פה, גם אני מגיעה חרמה של להיגעל ממנו, לא מסוגלת להתנשק איתו, לא רוצה שייגע בי. ברוב הפעמים שאנחנו שוכבים, אני לא רוצה שום פור פליי, רק שיחדור אליי, יגמור ושנוכל ללכת לישון. היו פעמים נדירות שבאמת היו מוצלחות, לרוב כי הייתי בהשפעת אלכוהול.
לפני כמה חודשים לא עמדתי בפיתוי, מצאתי את עצמי נכנסת לרומן סוער עם גבר אחר, גבר שהכרתי לפני כן אבל התברר לי שלא באמת הכרתי אותו. גיליתי אדם מקסים, חכם בטירוף, מצחיק, רגיש ועמוק, ובעיקר מושלם במיטה, יש בינינו כימיה שלא מהעולם הזה, הוא מביא אותי לשיאים מיניים ורגשיים. לא גאה בעצמי על שאני בוגדת בבעלי שהוא באמת אדם טוב ואוהב אותי מאוד, אבל זה כבר מעבר לשליטתי, אני מכורה לבחור השני, אנחנו מאוהבים.
הוא גם נשוי+2, סובל מאוד עם אשתו, חולם להתגרש ממנה אבל פוחד. אז אני לא יכולה לבנות עליו, זה יכול לקחת לו גם עוד שנים.
בינתיים בעלי ואני הגענו לנקודת מפנה, התחלנו ביוזמתי טיפול זוגי שם גיליתי לו סוף סוף שמעולם לא נמשכתי אליו באמת. זה שבר אותו לרסיסים, הוא בהלם, היה קצת בדיכאון אבל הצליח לצאת מזה לשמחתי. הוא מת מפחד שנתגרש, אוהב אותי ואת ילדינו ולא רוצה שנפרק את המשפחה. גם אני מתה מפחד מזה, מהפרוצדורות, מההחלטות הקשות, ובעיקר מכך שזה אומר לדון את ילדינו לחיים עם הורים גרושים - לא פשוט בכלל! חוץ מהמשיכה באמת יש לנו זוגיות טובה, אבל היום אני מבינה שהמשיכה ממש לא שולית, לא לקחתי אותה מספיק ברצינות, והיום אני משלמת את המחיר. אז להישאר איתו לטובת הילדים ולהמשיך לסבול עם כל נשיקה או ליטוף, שלא לדבר על הסקס? גם אם הבחור שלי לא יתגרש בסוף, זה פקח לי את העיניים, הבנתי שיכול להיות משהו מספק יותר. לא יודעת מה לעשות... כאמור התחלנו טיפול זוגי מעמיק, אבל אני סקפטית שזה יגרום לשינוי דרסטי.