לא נמשכת לבעלי מפחדת להתגרש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתוסכלת רוצה אהבה אפשר לנהל רומן בלי שאף פחות או יותר ירגיש. רק שיש לזה מחיר כבד. אם זה מלווה בהתאהבות אז יורדים מהפסים כמו בהתאהבות.... מצליחים איכשהו לתפקד אבל כולך בהתאהבות הזו. אם את רוצה להבין יותר תכנסי ל איך שוכחים מישהו ותחשבי אם את רוצה להיות במצב הזה...
ממליצה לך פשוט לעהוד על עצמך ולמצוא את אושרך ותראי לאן זה יקח אותך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קמתי הבוקר, עם תחושת עצבות. הסתכלתי על הגבר שישן לידי במיטה. לא מרגישה אליו כלום בטח לא אהבה. אחרי שנים של תקשורת גרועה, האשמות מצידו, חוסר חמלה ופרגון. לאחרונה בעזרת אימון שעוברת שיניתי את דפוסי התקשורת בבית. כבר אין האשמות ואין קורבנות שלי. מצד שני לא אוהבת אותו. לא סולחת לו על כל השנים שלא ראה אותי, שלא חשב לתת לי יד. שלא הציע עזרה רק התלונן והתלונן. עצוב כל כך יש לנו ילדים קטנים. רוצה שיקבלו מודל טוב של זוגיות ומיניות. מרגישה לכודה...

פלונית_מבולבלת*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

משמיעה את קולי, אני מאוד מבינה אותך. לפעמים פשוט לא נותר מה להציל. אבל אני חושבת שאנחנו חייבים לעצמנו ולילדינו לפחות לנסות... מנסה כעת להבין בעצמי האם יש מה להציל, אבל אני מקווה שאם אגיע למסקנה שלא, יהיה לי האומץ לסיים את זה, גם אם אין סיבה מספיק טובה, כי אני חושבת שזה לא בריא לחיות כך.

אגב, כבת להורים גרושים, אני חושבת שחד משמעית עדיף הורים גרושים מהורים נשואים שלא באושר.

אני נדהמת לקרוא את האמת שיוצאת מכל אחד ואחת מכם זה נותן לי להבין שכולנו באותה סירה ..אבל אין ספק שזה מקום שעוזר להוציא ולשחרר את הכאב שיש בנו ..אז הגיע לשפוך את הלב שלי גם אני נשואה +5 ..בת 43 מרגישה בתקופה האחרונה שלא נמשכת לבעלי יותר ..נראה פשוט מכוער..אני בחורה מאד מושכת נראית צעירה ממנו בהרבה שנים הוא עבר מערכות יחסים רבות כרווק ואני התחתנתי איתו כבחורה עדינה .דתיה ובתולה..בתחילת הקשר הקטע המיני מאד סקרן אותי ולא התייחסתי לחיצוניות שלו ובאמת נהננו מאד וישר נכנסתי להריון ובין לבין הקטע הפיזי היה משמעותי ובמהלך השנים כ16 שנה אנחנו נשואים הפכתי להיות ממש עקרת בית למופת שדואגת ומטפלת בילדים בלי סוף הוא ממש ניצל את התמימות שלי הוא לא דתי למרות שחשבתי שאשפיע עליו להתחזק בדת זה לא קרה ואני לא הפסקתי לחשוב איך אני חיה בפיצול כזה ומה עם הילדים מעבר לקשיים האלה בשנים האחרונות לא מוצאת בו שום יופי לא נמשכת אליו והוא מאד אוהב אותי ומשתוקק אליי במיטה אבל אני הרבה פעמים מאלצת את עצמי להסכים לו בלי שארצה ואין לי אומץ להתגרש למרות שאמרתי לו ודיברנו פתוח והוא מודע לזה שאני חושבת שהוא מכוער בעיניי אני מרוככת את הדברים ולמרות שהוא אדם טוב מסודר וגם מגדל אותי באיזשהו מובן אני מרגישה שהוא נראה מבוגר מדי בשבילי ומכוער נורא לעיתים הוא נראה מטופח אבל לא יפה..זה מעסיק אותי המון ובגלל זה אני רוצה להתגרש. נראה לכם שכדאי לפרק חבילה כזו גדולה בגלל ההרגשה שלי הלא מסופקת..תודה לכם

Asking*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, מפתיעה באמת לשמוע מעוד נשים שחוות פחות או יותר את הבעיה שלי יש....אבל אצלי זה קצת אחרת.
אני נשואה כ3 חודשים ומעולם לא נמשכתי לבעלי, הכרנו בשידוך כך שמגע לפני החתונה לא היה והוא הראשון והיחיד שלי...הוא לא דוחה אותי, אבל הוא מעולם לא עשה לי את זה, לא ריגש, לא הצחיק....וכו'. היו לי בעיות קצת בבית, ומבחינה חיצונית אני לא חושבת שאני נראית משו וחששתי למציאת זיווג, הוא מאוד רצה אותי על ההתחלה אז זרמתי עם זה. חשבתי שאחרי החתונה תבוא המשיכה והאהבה אבל מסתבר שעם הזמן זה יותר קשה לי, אין לי חשק אפילו לשכב איתו, כשהוא מלטף אותי או מנשק זה לא מרגיש לי כלום, ולא מרגיש לי טוב, וזה לא שאין לי משיכה לגברים....מפחדת להתגרש (כי אם בתור רווקה לא ממש התעניינו בי אז מה יהיה בתור גרושה?) אבל קשה לי להעמיד פנים שאני אוהבת אותו, קשה לי להביע כלפיו חיבה ואהבה בין בדיבור בין במגע, סך הכל הוא די בסדר , לא מועיל , לא מזיק. אשמח לייעוץ ...תודה!

Asking*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חייבת להוסיף עוד משהו...אני לא מרגישה אהבה כלפיו או קשר ריגשי ונפשי אליו,לא מרגישה שהוא חבר לחיים כזה, במבט לאחור לא הייתי מתחתנת איתו כלל וכלל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אל תפחדי בבקשה. את אישה צעירה וזה רק יכול להחמיר. למה מאהב אם יכולה לבנות חיים מחדש? נכון אמרו כאן שאת צריכה להתחזק נפשית ולהתייעץ איך להיפרד נכון.
תשמעי לי לי לא היה אומץ ומצטערת על כך.
גם אם לא מכה אותך התעללות נפשית זה טוב יותר.
יש לך את כל החיים לפנייך לא מגיע לך לחיות בפחד וחיים נטולי אהבה שווים למוות. גם תצילי את ביתך מלגדול עם אדם כזה היות ועם השנים תרגישי שיותר קשה לצאת מזה.
תהיי חכמה תפקחי עיניים ואזניים ותתחילי לחשוב איך ומתי. את לא הראשונה יש עוד הרבה כמוך. אל תוותרי על חייך. לכל אדם מגיע להיות מאושר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי את כל התגובות מלמעלה עד למטה וזה גורם לי לחשוב שאולי בכלל כל הקונספט של חתונה הוא מיותר אם הוא גורם כל כך הרבה סבל.
אני בת 32, נשואה 3 חודשים. לפני כשלוש שנים התחילו להיות לי ספקות לגבי הזוגיות שלי, כאלו שהייתי הולכת לישון איתם בלילה וחיה איתם ביום. יש לי בן זוג מתחשב, מתקשר, אוהב, מקשיב, מתעדף אותי ראשונה, סובלני, חכם, אמין וחרוץ. אבל אני חושבת שהוא אדם משעמם, וכשאני רואה אותו אני רואה עתיד משעמם, רדום. לא בא לי ליסוע איתו לטיולים ולא בא לי לבלות איתו. כשאני איתו שמתחשק לי רק לשבת ולראות איתו טלויזיה. אני מרגישה שאין לו תחביבים של בנים, אין לו הרבה חברים ומשהוא בגבריות שלו פגום בעיני. הייתי כל כך רוצה שיהיו לו תחביבים של ספורט ושיצא לבלות יותר. הלוואי והיה מזמין חברים אלינו לסלון לראות ליגת האלפות. אני מקנאה בחברות שמספרות לי שהגברים שלהם עושים ככה וככה וככה. לא חסרה לי תשומת לב ממנו, חסר לי להרגיש שהוא חי את החיים שלו ולא כל הזמן רק עובד ורואה טלויזיה.
לפני כשלוש שנים התחלתי טיפול אצל פסיכולוג כי חשבתי שאולי חוסר האושר והסיפוק נובע מבעיה אצלי ולא אצלו. לא הרגשתי שהטיפול עזר לי. פחדתי להיפרד ממנו כי פחדתי לאבד אותו ולא למצוא משהוא שיאהב אותי כמו שהוא אוהב אותי, וכן, גם פחדתי לוותר על המעלות הטובות שלו. לאחר שנתיים של ספקות, הבנתי שאני תקועה, מצד אחד לא מסוגלת להיפרד מצד שני לא מצליחה להשלים עם הזוגיות, אז החלטתי שבמקום לעמוד במקום אני אתחיל לצעוד לכיוון שהכי קל לי לצעוד אליו. אז התחתנתי. התחתנתי לא באושר, והמשפט הזה של "נישאה לבחיר ליבה" מי המציא אותו בכלל?! סבלתי מארגון החתונה, ובכל שלב שעשינו רק חשבתי איך אני מבטלת הכל. כשחילקנו הזמנות לחתונה הרגשתי מחנק בגרון, שזהו זה סופי. אחרי החתונה נכנסתי לדיכאון כי ראיתי שהספקות לגביו לא עוברות ונעלמות לי. להפך, עכשיו הן התחלפו בספקות אחרות- להביא ילד ממנו או להתגרש?! והמחשבה שהספקות האלו ילוו אותי כל החיים מטריפה אותי. זה לחיות בסיוט, לא להנות מכלום. והכי נורא זה לראות את כל החברים סביבך מתקדמים, מוצאים זוגיות, מתחתנים, מביאים ילדים בזמן שאת תקועה. את תקועה ויש מעליך שעון ביולוגי שמתקתק ומתקתק ומתקתק.
המחשבה שיכולתי לפני 3 שנים להיפרד ממנו ולמצוא את עצמי היום בזוגיות מאושרת שאני שלמה איתה מטריפה אותי. אני אכולת חרטות שלא נפרדתי ממנו לפני 3 שנים, ואכולת אשמה על הזמן שהתבזבז לי.
אני לא יודעת מה לעשות עכשיו, אני מפחדת להביא ממנו ילדים לתוך זוגיות כזו שבה אני לא מאושרת. גידול ילדים זה קשה, אז איך עושים את זה בתחושה של חוסר אושר?! זה הוגן בכלל להביא אותם לעולם כשאת לא מאושרת?
מצד שני אני מפחדת להיפרד ממנו כי אני כבר לא צעירה, ואני יודעת שבנים נרתעים מלצאת עם בנות 32, ובכלל הפוריות יורדת בצורה משמעותית החל מגיל 35, כך שזה משאיר לי רק עוד 3 שנים... אני ממש מרגישה שזה כמו להמר על "אם יהיו לי ילדים" או "לא יהיו לי ילדים".
אני מרגישה שאולי עדיף להמשיך לחיות ככה ולהתפשר ולהביא ילדים, ואם בעתיד המצב יחמיר אז להתגרש. אנחנו כבר שנתיים שכמעט לא שוכבים. ניסינו ללכת לטיפול זוגי, אבל אני מרגישה שכל עוד הספקות האלו נמצאות לי בראש כל הזמן שום טיפול זוגי לא יעזור ואני לא יודעת איך לשחרר לעצמי את הספקות מהראש. הייתי רוצה את עצתכם? קראתי למעלה על משהיא בת 27 שיוצאת עם משהוא מגיל 19 (צריכה עזרה?) והיא כל כך הזכירה לי אותי לפני 3 שנים. הייתי ממליצה לה היום להיפרד, כי התחושות האלו שיש לה לא עוברות. אני טעיתי כשחשבתי שיהיה בסדר ושהספקות יעברו.

,

פתאום_מאוהב*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}
ל סתם אחת

להמון אנשים קונספט החתונה והזוגיות הארוכה מאוד מתאים ויציב מה שמאפשר לגדל ילדים בנינוחות מסויימת לאורך השנים.
נשמע שרוב הזמן עם בן זוגך בכלל לא אהבת אותו , זה רק היה נוח במידה מסויימת.
כיוון שאין ילדים ואין אהבה - התשובה ברורה ופשוטה הרבה יותר ממה שאת חושבת (יש פה בדף קונפליקטים הרבה יותר קשים).
אני מפחדת להביא ממנו ילדים לתוך זוגיות כזו שבה אני לא מאושרת ברור שאת מפחדת ! , לא מביאים ילדים לסיטואציה כזאת זה יסבך את העניינים פי אלף . את חייבת להיות שלמה בקשר , אוהבת ונאהבת , מאוד מאוד כידאי שיהיה קשר יציב ואוהב שלתוכו יגדלו הילדים.

תשמעי , נושא הגיל מטריד אותך מאוד ולדעתי הוצאת אותו מפרופורציה את ממש צעירה - בת 32 , ואני יודעת שבנים נרתעים מלצאת עם בנות 32,
מאיפה הבאת את השטות הזאת? כגבר אני אומר לך שאת בגיל טוב להקמת משפחה , וגם אם למצא זוגיות טובה יקח לך עוד 3 שנים, עדיין הכל לפנייך!

_את תקועה ויש מעליך שעון ביולוגי שמתקתק ומתקתק ומתקתק.
בכלל הפוריות יורדת בצורה משמעותית החל מגיל 35, כך שזה משאיר לי רק עוד 3 שנים..
תרגעי קצת ,נשאר לך יותר מ15 שנה .. אישתי ילדה ילדים אחרי 35 ועם שחלה אחת ובלי בעיות בכלל , אז ללדת אחרי 35 היום זה לא בעיה בכלל ! (בהנחה שלא היו בעיות אחרות קודם).

אז עכשיו שנרגענו מנושא הגיל , בואי נדבר על נפרדים או לא .
לפי מה שאת מתארת את יותר זמן לא אוהבת את בעלך מאשר הזמן שאת אוהבת אותו.
למה אתם לא מקיימים יחסים? מה בעלך אומר על זה? האם זה "מתאים" לשניכם או שיש אחד שרוצה והשני לא ?
האמת , הרגשה שלי שזה כבר אבוד מזמן, שנתיים לא שוכבים ועכשיו מתחתנים ?? נשמע הזוי , איך בכלל תביאו ילדים בלי יחסים ? מבחנה ? לדעתי היית צריכה להקשיב לאינסטינקטים שלך הרבה הרבה הרבה קודם .
תזכרי שממש לא מאוחר מידיי - החיים עוד לפנייך .
ולמה בכלל בחרת בכינוי כזה סתם אחת? פרגני לעצמך טיפה תקווה

בהצלחה בכל מה שתחליטי , תעדכני .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קודם כל תודה על המילים שלך. לפני החתונה הייתי מתייעצת ומשתפת הרבה בספקות שיש לי בזוגיות אבל מאז החתונה אני בודדה. אני מתביישת להודות שאני עדיין באותו מצב, ואין לי חשק להשמע כמו תקליט שבור. אז באיזשהוא מקום הפורום כאן זה המקום היחידי שמצאתי שאני יכולה לפרוק קצת... אנחנו לא מקיימים יחסים, לי אין ממש חשק, וגם לו אין חשק. הוא נמצא בתסכול תמידי ממני מהתחושה שהוא מרגיש שהוא נותן בקשר הרבה יותר ממה שהוא מקבל, והתסכול הזה כשלעצמו מוריד לו את החשק. גם בפעמים שאני מנסה ליזום הוא בולם אותי. ולמען האמת, לפי מה שזכור לי לאורך כל השנים אני הייתי זו שיוזמת יותר והוא היה הפאסיבי בטענה שלפני השינה הוא עייף ואין לו כוחות להתאמץ.
אני לא סומכת על עצמי ולא מאמינה בעצמי, זה חוסר הערכה עצמית שגדלתי איתה בבית, וזו הסיבה שלא הקשבתי לאינסטינקטים שלי. חשבתי שאני לא חושבת נכון, לא מעריכה מספיק את מה שיש לי ביד, שהסדרי עדיפויות שלי פגומים. בזמן שכל החברות שלי חלמו על חתונה וילדים, לי היו חלומות אחרים כמו לטייל בעולם ולחיות חיים לא משעממים.
כל כך התאמצתי כל החיים בפן האקדמי והמקצועי כדי שתהיה לי עבודה מעניינת שאני יאהב ומשכורת גבוהה, אבל באיזשהו מקום אני מרגישה כישלון כי בדבר החשוב ביותר- זוגיות אני מרגישה שנכשלתי. התפשרתי והסתבכתי במערכת יחסים בה אני לא מצליחה להתשחרר מהספקות.

פתאום_מאוהב*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

סתם אחת
על פניו , ממה שאת מתארת אין הרבה מה לעשות , אומרים שלום יפה וכל אחד לדרכו ( אין ילדים שמסבכים את העניינים ....)
אבל אולי בכל זאת , הריי התאהבת בו בהתחלה , את יכולה לפרט לעצמך מהם הדברים שגרמו לך לבחור בו ? כמה זמן אתם יחד ?
ניסתם ללכן ליעוץ זוגי ?
פשוט שנושא היחסי מין בזוגיות שלכם ממש מטריד , יש משהוא מתחת לפני השטח , זה ממש לא נשמע לי סביר שבשלב הזה של החיים כבר ויתרתם על זה , יחסי מין בין בני זוג הם בסיס חשוב מאוד לזוגיות , אני לא רואה את עצמי "שורד" יותר ממספר חודשים ללא יחסים עם אישתי .
זה לא רק היחסי מין עצמם , זאת האינטימיות , המגע , החיבוק והחום , אחרת מה נשאר מהקשר ? קשר אפלטוני? .
אנחנו לא מקיימים יחסים, לי אין ממש חשק אין לך חשק לשכב איתו ספציפית או שאין לך חשק בכלל ?
הוא הבן זוג הראשון שלך ? את הראשונה שלו?
האמת שהכל פה מאוד מוזר , איך מגיעים לחתונה אחרי שאהבה מתה?

ליבי איתך , בגיל שלך ובשלב הזה בחיים מגיע לך אהבה סוערת ולא זוגיות שנראת יותר עצלה מזוג שנשוי 50 שנה ..

נואשת_פלוס_2*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
לא יודעת אם הדף הזה עדיין פעיל.
אני בת 33 נשואה 9 שנים ובזוגיות 11 שנה.יש לנו 2 ילדות מקסימות ובעלי לוחץ עליי להביא עוד אחד אני מאוד אוהבת ילדים ורוצה אבל מרגישה שזה לא נכון להביא ילד עכשיו כי המילה היחידה שעוברת לי בראש כל הזמן זה גירושים.
טני אוהבת את בעלי בתור חבר ולא נמשכת אליו כלל. לא זוכרת מתי התנשקנו פעם אחרונה. שוכבים פעם בשבועיים אבל תמיד זה מכני את האמת אני מנסה להתחמק כל הזמן. אני בנאדם מאוד מיני ולפי מה שאומרים עם כל הצניעות נראית טוב וסקסית. בעלי מאוד נמשך אליי ומנסה כל הזמן לגעת לי מה שקשה לי מאוד.
התחילת הקשר לפני 11 שנה הכרתי בחור טוב חכם ולא נמשכתי אליו הוא רדף אחריי כמה חודשים עד שלבסוף התאהבתי בו וגם נמשכתי אליו אבל לא בטירוף. נכנסתי להיריון התחתנו והזוגיות הייתה טובה אבל משיכה גדולה מצידי אף פעם לא הייתה שם אחרי 4 שנות נישואים הרגשתי שאני לא יכולה יותר וחייבת סקס עם מישהו אחר והצעתי לו נישואים פתוחים הוא הסכים הכרתי מישהו והייתי איתו קרןב לשנה היחסים ביני לבין בעלי התעוררו מינית מחדש בסופה של השנה הבנתי שזה לא תקין לחיות ככה ביקשתי לסגור את הכל והלכנו לטיפול זוגי שיפק לנו את התקשורת ואחרי חצי שנה החלטנו להביא עוד ילד.
זמן קצר אחרי הלידה בעלי זרק לי שאם ארצה ללכת עם גברים אחרים זה בסדר . מה שהוביל למיני מערכת יחסים פתוחה שוב ואפילו חילופי זוגות . החזקנו גם ככה בשנתיים האחרונות למרות שקול ההיגיון אומר שזו טעות ושפשוט מחפשים למלא אינטימיות שחסרה בבית. תוך כדי אני חושבת שהתאהבתי עם מישהו וכבר לא רציתי את כל העולם הפתוח הזה ואמרתי לבעלי שאני רוצה שנפסיק סיפרתי לו שאני חושבת שיצרתי רגשות למישהו אחר. לסיכום המצב הנתון שהפסקנו עם השגעונות עכשיו זה רק אני והוא ועוד יותר קשה לי עכשיו שהוא נוגע בי והוא רוצה כל הזמן סקס . הוא בנאדם מדהים ואבא נפלא אם לא הבנות הייתי חותכת מזמן אבל נראה לי מטורף לפרק את המשפחה בנוסף חא יודעת איך אסתדר כלכלית עם הבנות.
מצד שני חורה לי שהוא נוגע בי. אנחנו יוצאים מבלים רומנטיים וזה לא עוזר . טיפול זוגי בשנית בעלי לא רוצה הוא לא מרגיש שהוא יכול לפתוח את כל הסיפור. הוא גם לא מאמין שזה יעזור הוא מרגיש ירידה בחשק שלי ובאהבה שלי אליו.

אני לא מאמינה כמה נשים מרגישית כמוני. זה פשוט מנחם מאוד. רחלי

יש כאן מישהי חרדית שהתחתנה עם גבר לא חרדי שבא ממשפחה חילונית והיא מצטערת שעשתה את זה ואין לה אומץ להתגרש...כמוני ??

אני לא אוהבת את בעלי. מצד שני מתה להביא עוד ילדים. הבאתי ילדה אחת ואני ממש מאושרת ממנה. בא לי גם בן. יש עוד מישי שמרגישה ככה ? כדאי להישאר בשביל לעשות ילדים???

יש כאן מישי שבעלה מהרגע הראשון לא התעניין בסקס?

תחפשי את הדף "בן זוג קר" יש הרבה מישהם ומישהן כאלה

אאעבב''ז*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם. מנחם שיש אוזן קשבת.
אני נשואה 5 שנים. בעלי איש טוב סה"כ, תומך, אדיב ונדיב ואנחנו נהנים להיות יחד. יש לנו חסרונות ומריבות אבל מצליחים להתגבר ולהתפשר. יחסי המין מעולם לא היו טובים. בהתחלה הוא עבר משבר אישי וחשבתי שברגע שזה יעבור יהיה יותר טוב אבל זה לא קרה. אני לא ככ נמשכת אליו, גם בגלל שבעיות התפקוד שלו די מורידות לי חשק , אבל עושה מאמץ ומקווה שעם האוכל יבוא התאבון. זה לא עוזר. התדירות היא נמוכה, כשאני יוזמת הוא עייף ומעדיף לכפות את עצמו עלי דווקא כשלא בא לי. אני מסכימה לזה כי רוצה לנצל את ההזדמנות שכבר משהו קורה. דיברתי איתו בכל דרך אפשרית והוא לא מוכן לטפל בזה. אני בת 34, אטרקטיבית ונחשבת לדי "מציאה" מבחינת התכונות שלי ומשתדלת תמיד להיות מטופחת ונעימה. אין לנו ילדים ואני תוהה מה לעשות? להמשיך ככה (איך אפשר להתפשר על חיי אישות ככ עלובים??) לזרוק קשר שהוא טוב ויציב ואוהב בגלל דבר אחד? להשלים את זה מהצד??!!

אוף אני לא שלמה עם הזןגיות הזו. למרות שיש ילדה. אבל כולם יגידו לי טצ לא נורמלית למה התגרשת ממנו הייתם זוג מהמם !! מה לעשות ??? ייחסי מין דפוקים ומעולם לא שמעתי ממנו מחמאה ואהבה ....חבל על הזמן ?

אם מרגישים שחיי זןגיות לא תקינים והמשפחה שלך לא שמה לב . מה עושים ??

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רחלי זה רק עניין יחסי מין ? אם כן אז יש על מה לעבוד.
ניסית לפנות ליעוץ מיני /זוגי ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אאעבבז נשמע שיש כאן בעיה ...אם הוא דווקא כופה את עצמו כשלא בא לך... הייתי פונה לטיפול ואם לא הולך עוזבת ויםה שעה אחת קודם כשאין לך ילדים ממנו...

פלוניתמור*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד פעיל פה? רחלי שאלה אם יש מישהי שבאה מבית חרדי והתחתנה עם גבר ממשפחה חילונית ומצטערת. אז יש כן. אני! רק סבל יצא מזה המשפחה שלו אכלה אותי בלי מלח. הרגו אותי ואת האישיות שלי ואת כל מי שהייתי אי פעם. הרגו לנו כל טיפת אהבה שהיתה ביננו. ואני לא כותבת על מי שהוא חשב שהוא מסוגל להיות מבחינה דתית ופשוט לא עמד בזה וזה רק גרם לוויכוחים וצער לי וגם לו. חוץ מזה מזדהה פה מילה במילה עם כל כך הרבה נשים. כבר שנים שאני מבזבזת ונותת צ'אנס על צ'אנס ומקווה ומייחלת ככה סתם. תודה למי שקרא. מקווה שרחל רואה שהיא לא לבד☺

כל כך מזדהה איתך...גם אני עברתי משבר אני נשואה בעקבות הריון אני והוא ההינו חברים שנה וחצי ונקלטתי להריון ממנו בגיל 18 ההיתי חייבת להתחתן ביגלל ההריון התבאסתי כל כך..אבל רציתי תילד הזה..שהיום הוא כל חיי..כל ההריוןבעלי היה מתנהג אלי מגעיל ולא הרגשתי רצויה ההיתיפגועה מאוד וגרם לי צער גדול היוםאחרי שנה אני לא נמשכת אילו לא אוהבת אותו וגם לי יש תפחד של להתגרש..החיים לא תמיד הולכים לפי הרצונות שלנוו...יש קשיים..מאוד קשה לדעת שמכאן החיים יהיו שחורים ולא כייפים פשוט צריך לקחת יוזמה ולצאת מקשר שלא עושה לנו טוב.

פילוספית_בשקל*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כשתופעה כזאת, משותפת לכל כך הרבה נשים, צריך להסיק איזה שהיא מסקנה כוללת, אני לא פסיכולוגית ולא חוקרת אבל זאת תופעה מאד מעניינת.. לעניות דעתי הרצון בזוגיות המונוגמית היא תפיסה חברתית שתשתנה בעתיד הלא רחוק , כיום עקב הצורך להתרבות יש תקופה בחיים שאנחנו מעוניינות בזוגיות (רק כי כך מקובל כתפיסה חברתית) עד שבאים הילדים ואז זה כבר לא עובד ואין צורך לאישה בכך (לגבר דוקא כן כי הבית של אשתו זה המשך ישיר של בית אימו) מה שקרה עם השנים, שנשים נעשו מאד עצמאיות ואכן רואים יותר ויותר את התופעה של הבאת ילדים מבלי להתחתן או מתרומת זרע.. ונשים דואגות דבר ראשון לחופש שלהן, להנאות שלהן ולחוסר תלות שלהן בגבר. אנחנו עדים לתחילה של שינוי באבולוציה החברתית כבני אדם ..ולנחמה לכל הסובלות בתוך מערכת יחסים לא מספקת.. תמלאנה את עצכן במה שמעניין אתכן; ספורט, טיולים , ספרות, לימודים שופינג .. כל מה שעושה לכן את זה ..ותגדילו את מעגל החברים והחברות שמעשירים אתכם רוחנית ואל תצפו שהגבר ימלא את כל החללים שיש בתוככן .הוא בסך הכל נהיה העזר כנגדך ! תנו לעוד אנשים למלא תפקיד בחייכן. ולשאלת הזיונים; אם מבחינתו לא מתקבל על הדעת שתשכבי עם גברים אחרים קני דילדו ושבי מול הפורנו ותנסי להנות עם עצמך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם........במיקרה הגעתי לאתר זה וקראתי מה שנכתב....אני נשוי 25 שנה ויש לי 3 ילדים.....עם הזמן המין עם האישה נשחק נגמר לא מעורר. לכן מומלץ מבלי לשבור את המסגרת במאהבת באוטו סטטוס או גרושה למפגשיים מינים מהנים פעמיים בשבוע.. וכולם נהנים, אני נהנה האישה שאיתי רואה שהכל רגוע והמאהבת גם נהנית. לעוד שאלות אשמח ליייעץ......ג'ו הירש....

אני חיה עם בן זוגי כבר 12 שנה. לא התחתנו. אף פעם בעצם לא החלטנו על חיים משותפים. פשוט זרמנו לנו בכיף. ובהתחלה באמת היה כיף, פשוט ונעים. מהר מאד הגיעו כל מיני בעיות תקשורת והרגשתי שלא משנה מה עשיתי האדם מולי פשוט נהיה יותר ויותר אטום. אטום לרגש, לאינטימיות, לתקשורת פתוחה. כל הזמן חשבתי שהחליטה אצלי או משהו אצלי לא בסדר. מה הבעיה פשוט להמשיך לזרום עם זה? עשיתי המון עבודה פנימית עם עצמי. מה מציק לי? מה מפעיל אותי? איך אני יכולה לשפר את התקשורת שלי? ניסיתי לדבר איתו ככה, ניסיתי אחרת, ניסיתי להיות יותר ברורה, נכנסתי לדכאונות ואיכשהו החזקתי מעמד. קדושת המשפחה מעל לכל. היום אנחנו עם 3 ילדים מקסימים. לפני כמה זמן פגשתי גבר אחר שהיה לי נעים ומעניין. פתאום התעוררתי חזרה לחיים. פתאום הסתכלתי לי על החיים? זה מה שאני רוצה? זה הבן זוג שאני בוחרת? הוא אבא טוב, ואיש מאד נעים. סיפרתי לו מה קרה, הוא כעס ונפגע אבל התעורר גם הוא לשאלות דומות. ועם זאת שבתקופה האחרונה יש תקשורת מאד פתוחה יש ריחוק. ריחוק של חלומות. ריחוק של המשותף. אני מפחדת. על הילדים. על לאן אני מניעה את חיי. מבולבלת. כרגע במעין הפסקה מהזוגות. כל אחד מבקש להסתכל על עצמו. מיהו. מה כל אחד באמת רוצה. האם יש אהבה? משיכה מינית אין לי אליו. אוף.... זה היה כל כך הרבה יותר קל אם זה פשוט היה חולף...... ונוכל לחזור לחיים המזויפים שלנו ללא דאגות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואווו לא חשבתי שיש כל כך הרבה נשים שסובלות כמוני.. חשבתי שהבעיה אצלי בת 32
נשואה כבר שנתיים +תאומים בני שנה
גם בעלי גבר מדהים טוב לב לא מחסיר מימני מהבית ומהילדים כלום עובד קשה (כל היוםם מ 9 עד 12 בלילה ) בקושי מדברים בטלפון בקושי מתראים.. כשהייתי בהריון הייתי השמירה אז אסרו עלינו לקיים יחסים ואז אחרי הלידה זה המשיך לא הבנתי מה הבעיה ודיברתי איתו על זה ... אחרי מרביות וויכוחים עשה בדיקות דם וגילה שיש לו חוסר בטוסטסטרון אבל עדין לא עושה עם זה כלום.. במהלך כל התקופה הזאת עם התסכול והקושי והרצון להרגיש שוב נחשקת מושכת הוא לא עושה עם עצמו שום דבר (הוא אדיש מאוד לוקח הכל באיזי )ונמאס לי לדבר איתו על הנושא הזה וכמו שאמרתי בעכבות זה נוצרים לנו המון מריבות וויכוחים כי גם אין דרך פיוס אז הכל מצטבר וצף.. אני רוצה להתגרש כי אני מרגישה שאני מאבדת את זה איתו לא מרגישה אוהבת או נאהבת גם כשהתחתנו לא הייתי מאוהבת בו .. התחתנו כי השעון הביולוגי תיקתק ורציתי ילדים אני שמה לב שכבר אין לי סבלנות אליו וכל דבר שהוא עושה (או יותר נכון לא עושה)מחרפן אותי .
מאוד חוששת לעשות את הצעד כי אני כרגע לא עובדת עם הילדים בבית ולשים אותם ביחד במסגרת זה עסק לא זול.. מה הייתם ממליצים לי לעשות?

פלונית_אלמוני21*

מדהים הדף הזה ועצוב יחד . נשואה 8 שנים. 2 ילדים. משיכה מינית אף פעם לא היתה חזקה אבל יש אהבה גדולה ורצון להשאר יחד.
מה שכן,לי לעומתו היו קשרים רציניים לפניו. ואם אני שמה לב לקשרים שהכי לא התאימו לי היתה בהם התשוקה הכי מדהימה וסוערת.
מה שמוכיח שאני מסוגלת להגיע לרמות תשוקה מטורפות. מאוד חסרה לי התחושה הזו.
לא יודעת איך לצאת מהבעיה. גם שנים חושבת על האקס המיתולוגי שנפרד ממני. גם שם לא היתה תשוקה גדולה אבל מצידי היתה אהבה מטורפת. שנגדעה פתאום ועד היום למרות ששנים לא דיברנו אני חושבת עליו . מרגישה די כלואה בחיים רדודים. ולא מבינה למה התשוקה מופיעה בקשרים לא נכונים ונעלמת בקשרים הטובים.

לבד..* · שליחה על ידי לבד..* » 14 יולי 2017, 23:37

היי בחור כבן 31 נשואי 8 שנים אבל ל2 ילדים.
מתחילת הקשר היתה אהבה תשוקה וסקס מטורף.
בטן הילדים הגיע הריחוק תאמת שלי משום שהשקעתי בקריירה אישתי אישה מסורה לבית ולילדים כול עולמה הם.
כול השנים חייה ההתעסקות בילדים ובבית.
בתי ספר חוגים משחקים וכו.
זה נכון שהרבה שנים הייתה עסוקה בבית נטו..
עם הנשים פיתחה קרירה מצליחה התקשורת בנינו לא היתה טובה גם שנתתי למען הבית תמיד היתה חושבת שלא עשיתי כלום!
משום מה נהיה הריחוק של ממש בשנה האחרונה עד למצב שהיא חשבה שהיא רוצה לפרק תחבילה רק הילדים מנעו ממנה זו תגובתה..
אני הודעתי שהייתי בעל לא עוזר תומך.
פעיל במטלות הבית וכו.
עברתי שינוי עצמי ב4 חודשים האחרונים..
אני התבגרתי לדעתי הבנתי מה חשוב לי באמת אם כול הקריירה המצליחה שהיא בדיוק בשיא!!
הסידרי עדיפיות שלי השתנו מהעבר שהייתי עסוק בעצמי ולא באישה..
היום אני אדם אחר לגמרי אישתי חושבת שבכול זמן נתון אני יחזור להעבר הסברתי לה שאני עושה תדברים כי אני רוצה..
היום אני פעיל מלא אם לא יותר במטלות הבית הילדים והזוגיות התקשרות בנינו השתנתה מהעבר שהייתי חסר סובלנות היום אני מבין..מקשיב.מפרגן.משחרר.תומך לדעתי התאהבתי בה מחדש..
היום אני עושה דברים שלעולם לא עשיתי כגון דואג לה מקצה לקצה עד רמת התמונה לעבודה לילדים חוגים פעילות בבית וכו.
היום אני לא רוצה לעצמי הרבה יותר לה ולילדים !!
ממש התחלפו היוצרות בנינו אני משחרר אותה לעשות מה שהיא אוהבת ספורט. חברות. מוזיקה.הליכות.וכו אנחנו מדברים מלא כמובן ביוזמה שלי היחידה.
היא נמצאת לדעתי בהרגשה אחרת של העבר הלבד עם הילדים להווה של בעל פעיל תומך
מפרגן וכו.
הבעיה היא שהיא הפסיקה להימשך אלי התשוקה שלה מתה היא כמו גוף ללא אהבה ללא הערכה היא לא רוצה שאני יגיע בא למרות שאני היום מחפש את זה מלטף מחבק מחפש כול דקה להיות לידה להקשיב לעזור וכו.
היתה לנו שיחות קשות שנגמרו טוב לעומת שנים קודמות הטון היה רגוע אבל מילים קשות לדוגמת ללא הילדים הייתי הולכת מזמן.טעות שהתיתחתנו אני חייה פה בגלל הילדים נטו.
השיחה האחרונה התחילה ממצב של רצונות למגע לסקס שאין המון זמן.להגיד לי שהיא לא יודעת מה יש לה ממני היא לא רוצה במגע שלי..בנשיקות שלי היא לא יודעת אייך להחזיר לי על מה שאני עושה בשבילה ובשביל הבית..
שהיא קרה ושהיא לא יכולה להימשך אלי..
השיחות שלי אליה הם תכנים ההודעות המפרגנות לה היא קוראת אותם ומעבירה היציאות שלנו לבד היא לא רוצה בהם לא מעוניינת בשום קשר אלי שקשור למגע.לסקס לליטוף חיבוק. ולנשיקות. אני מצידי הסברתי לה שאני לא מחפש ממנה שתחזיר לי כלום כי אני עושה תדברים כי אני רוצה בזה וחושב שצריך לעשות את זה..
היחסיים עוד מורכבים אבל קשה לפרט בכמה מילים לכמה אני רוצה עושה.משנה את עצמי למענה ולמען הבית והיא מצד שני כלום!!
לא מחזירה אחוז רגש אכפתיות הקשבה.זמן.ורצון לרצות אותי..
אני מחפש פתרונות כול היום שבור מהנושא כמובן שלא מראה כלום..
עסוק בקריאת מאמרים פסיכולגים שיחות לנוח יועצים תחלק שלי אני עושה מצוין והצד השני קר מנגד לא משתף בכלום ולא מעוניין בביחד..
זה נכון שיש פה מליון דוגמאות כמו אצלי אבל אף אחד לא נתן פיתרון למה לעשות חוץ מבגידות או פירוק משפחות..

לבד ..
מצטערת לשמוע שזה מה שאתה חווה
אולי תנסה עוד קצת להטמיע את השינוי אולי 4 חודשים לא מספיק לה ..
אולי תפתיע באיזה צימר או חול או תכשיט יפה
לרב בנות רוצות חיזור ופינוק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לבד!
נשמע מבאס ממש...
אולי תנסה לשנות פאזה. תנסה כיוון של לעשות טוב לעצמך, לעשות עם עצמך שעות איכות שיהיה לך כיף ולפתח אהבה עצמית .. הרבה נשים נמשכות דווקא לגברים עם כבוד והערכה עצמית ( לא יודע מה המצב הבטחון העצמי שלך) אבל תמיד טוב לנסות להראות פחות "רדיפה" בזמן שהצד השני לא רוצה. לפעמים דווקא זה מושך יותר. בלי קשר, אולי יש לה קשר למישהו?

מתלבטת84*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם ולכולן, תודה לכם שחלקתם פרטים אישיים מחייכם בכזאת כנות, לי ולאחרים ואחרות שקוראים וקוראות את התגובות והתהיות, זה מרגיש פחות לבד.
אני מבינה את הצורך באנונימיות(גם עבורי), אבל קצת חבל לי שאין דרך נוספת לתקשר...
אני בזוגיות כבר 7 שנים ויש לנו ילדה מקסימה, ב-4 שנים האחרונות עברנו כמה משברים שממש העמידו ועדיין מעמידים את הקשר שלנו במבחן, כרגע אני נמצאת בצומת דרכים, מצד אחד הוא יכול להיות החבר הכי טוב שלי ומצד שני בלתי נסבל, בזמן האחרון אני בקושי נמשכת אליו ולפעמים עצם הנוכחות שלו מעצבנת אותי, אני אישה מאוד עצמאית וברור לי שלולא הבת שלנו, כנראה שהייתי מסיימת את הזוגיות, תמיד אמרתי לעצמי ואחרים שזה לא נכון להישאר בקשר עבור הילד/ה, אבל כשזה קורה לי, זה לא החלטנ כזאת פשוטה.
במשך השנים ייחלתי, קיוויתי וציפיתי שהוא ישתנה, שיהיה יותר בוגר, אחראי ועם שאיפות, לצערי בנקודה הזאת של חיי, אני מגיעה למסקנה שזה לא יקרה, הוא רק מדבר ולא עושה.
רוצה לקבל החלטה ולהיות שלמה איתה.

לבד..*

פלוני..
המשכתי באותה מגמה עם ספונטני סופ"ש אילת לבד ושבועים אחרי צימר..
מידי פעם יש שינוי בהתנהגות אבל זה לא מחפה על ימים שלמים של קרירות חוסר משיכה ואפילו מגע קטן אין ריחוק!
אמרתי כבר בעבר שפעם לא הייתי מתעניין בכלום היום אני לא מפסיק לשאול לגבי עסקים.ילדים.וכו כמובן שאני מדובב ולא מתנהלת שיחה בלספר לבד.
כמובן שלא דיברנו על מצד שלי שהוא לא עולה בשיחות כדוגמת מה עבר עליו היום וכו.כלום!
לגבי בגידה שללתי כי עשיתי כמה בדיקות שעשו לי שקט בראש לגבי זה..
הייתי אומר שלפעמים תם זמני במערכת הזו אבל הקן המשפחתי שהם הילדים מחזירים אותי למצב חזרה..

פלונית_אלמונית_31*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התרגשתי לקרוא את התגובות פה, דיון שנמשך על פני שנים... אז גם אני באותה צרה, נשואה 5 שנים, שני ילדים קטנטנים ומהממים, תמיד כולם ראו בנו את הזוג המושלם, ובאמת יש לנו זוגיות טובה, שוויונית ומכבדת.
אבל... אני לא נמשכת אליו. עוד מתחילת הקשר זה ככה, זה לא חדש אבל כן הייתי מאוהבת בו אז הדחקתי, קיוויתי שישתפר עם הזמן. זה לא משתפר, זה רק הולך ומחמיר. כמו שרבות תיארו פה, גם אני מגיעה חרמה של להיגעל ממנו, לא מסוגלת להתנשק איתו, לא רוצה שייגע בי. ברוב הפעמים שאנחנו שוכבים, אני לא רוצה שום פור פליי, רק שיחדור אליי, יגמור ושנוכל ללכת לישון. היו פעמים נדירות שבאמת היו מוצלחות, לרוב כי הייתי בהשפעת אלכוהול.
לפני כמה חודשים לא עמדתי בפיתוי, מצאתי את עצמי נכנסת לרומן סוער עם גבר אחר, גבר שהכרתי לפני כן אבל התברר לי שלא באמת הכרתי אותו. גיליתי אדם מקסים, חכם בטירוף, מצחיק, רגיש ועמוק, ובעיקר מושלם במיטה, יש בינינו כימיה שלא מהעולם הזה, הוא מביא אותי לשיאים מיניים ורגשיים. לא גאה בעצמי על שאני בוגדת בבעלי שהוא באמת אדם טוב ואוהב אותי מאוד, אבל זה כבר מעבר לשליטתי, אני מכורה לבחור השני, אנחנו מאוהבים.
הוא גם נשוי+2, סובל מאוד עם אשתו, חולם להתגרש ממנה אבל פוחד. אז אני לא יכולה לבנות עליו, זה יכול לקחת לו גם עוד שנים.
בינתיים בעלי ואני הגענו לנקודת מפנה, התחלנו ביוזמתי טיפול זוגי שם גיליתי לו סוף סוף שמעולם לא נמשכתי אליו באמת. זה שבר אותו לרסיסים, הוא בהלם, היה קצת בדיכאון אבל הצליח לצאת מזה לשמחתי. הוא מת מפחד שנתגרש, אוהב אותי ואת ילדינו ולא רוצה שנפרק את המשפחה. גם אני מתה מפחד מזה, מהפרוצדורות, מההחלטות הקשות, ובעיקר מכך שזה אומר לדון את ילדינו לחיים עם הורים גרושים - לא פשוט בכלל! חוץ מהמשיכה באמת יש לנו זוגיות טובה, אבל היום אני מבינה שהמשיכה ממש לא שולית, לא לקחתי אותה מספיק ברצינות, והיום אני משלמת את המחיר. אז להישאר איתו לטובת הילדים ולהמשיך לסבול עם כל נשיקה או ליטוף, שלא לדבר על הסקס? גם אם הבחור שלי לא יתגרש בסוף, זה פקח לי את העיניים, הבנתי שיכול להיות משהו מספק יותר. לא יודעת מה לעשות... כאמור התחלנו טיפול זוגי מעמיק, אבל אני סקפטית שזה יגרום לשינוי דרסטי.

אנחנו מנהלים שיחות, כנות עד כדי כאב לפעמים, לא כחלק מטיפול זוגי, אבל לצערי השיחות האלה לא מובילות לפעולה רוב הפעמים, אני מרגישה שלמרות שאני חולקת איתו את הקשיים שלי בקשר ובכלל, בסופו של דבר הוא לא רואה אותי, במהלך השיחה הוא יכול להיות אמפתי, אבל בזה זה מסתכם, אנחנו פשוט טוחנים מים, עברתי טראומה כלשהי( שאני לא רוצה לפתוח פה, סלחו לי) ולכן אני נמצאת בטיפול פרטני ואין לי את האנרגיה הדרושה לטיפול זוגי בנוסף, אז אני די אובדת עצות, גם כשנראה שחל שיפור, ישנן יותר נסיגות, מעין צעד אחד קדימה ושלושה צעדים אחורה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חברות אתן השפיות שלי
קוראת והכל מתפרק ויוצא
נשואה 7 שנים + 2 נסיכות לבעל שעושה העל למען הבית והבנות אבל סובל מבעיה של חוסר מסוגלות לפתח אינטימיות כלשהי בשיח או במגע.
אין לו חבר אחד קרוב רק את החבר'ה של הכדורסל או הפוקר.
הפכנו לעסק משומן היטב של הורים שותפים.
זה ממש כמו לחיות עם ידיד הומו (והוא לא)
קשה לי מאד לחשוב על פירוק התא .
נקרעת בין המחשבה על מציאת מאהב לאופציה הקשה יותר והיא פרידה.
על יחסים פתוחים אינו מוכן לשמוע.

מה לגבי טיפול?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מישהי יודעת להמליץ לי על מטפלת זוגית טובה? אני בייאוש. אנחנו נשואים 4 שנים + שני בנות מתוקות.שנינו באים מרקע דתי. אף פעם לא נהניתי מאד במיטה עם בעלי וזה הורס אותי וקשה לי עם המציאות הזו.וגם לבעלימאד קשה כי הוא מאד מחכה למשהו ממני.הוא משתדל המון ויש המון סבלנות, אבל כמה אפשר? אני רוצה לטפל בזה. להרגיש תשוקה ולרצות את חיי המין איתו ביחד. אני מרגישה שלא בא לי כלום. ואני לא א-מינית. מישהי יודעת להליץ לי על מטפלת שתוכל לעזור לי בנושא???? אני נכנסת לדיכאון בגללל כל המצב הזה. וזה משפיע לי על כל מהלך היום, על כל שאר התפקוד שלי. מרגישה לא טוב עם עצמי

סליה*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
אני אמנם כותבת לראשונה אבל מרגישה שכבר מכירה אתכם כי איכשהו יצא שאני קוראת שוב ושוב את הדף הזה. כמוני כמוכם, במצב שפחות או יותר דומה.
רציתי להגיב ברשותכם ל"לבד".
לבד יקר, אני לא מכירה אותך וקטונתי מלתת עצות אבל ברשותך כמה הבחנות קטנות- אתה מדבר על כל ההשקעה שלך ויחד עם זה תמיד אתה כותב על ה"אבל" שלך (אבל מלשון but), זאת אומרת שאתה אמנם משקיע אבל זה כמו על טיימר, עוד רגע נמאס לך ואתה מרים ידיים. אז זהו, שתדע שמרגישים את זה, גם אם אתה לא אומר זאת מפורשות התנאי הזה מורגש של עוד קצת מאמץ וזהו כבר יישבר לי. ואחרי שהיא כבר הוציאה את הנשמה שלה עבורך ועבור המשפחה שלכם אז הגיוני שהיא כבר לא כזה מתרשמת ולא כזה מאמינה למאמץ (הרי גם כך אתה עוד רגע נשבר..) . עשית לה טראומה, שברת לה את הלב או שהיא פשוט מתוסבכת ותכלס זה פשוט לא משנה מה הסיבה- אם באמת החלטת שהיא האישה שלך והבית הזה הוא הבית שאתה רוצה לחיות בו אז תתאבד עליה! תבדוק מה היא צריכה ואיך היא צריכה את זה ותן לה את זה- אבל את הכל בלי תנאים- הלב , הנשמה, הסבלנות, החמלה, התשוקה, הבכי, הכל הכל הכל ובלי שום תנאי, בלי עוד רגע אני נשבר. בהצלחה רבה. מאחלת לך שלום בית ואהבה גדולה:-)

כדי להרגיש תשוקה צריך שיהיה בין בני זוג זמנים של "לבד" רק כך מעריכים את הקשר. טהרת המשפחה מאוד אפקטיבית לחיזוק הקשר. כמו שכתוב "חביבה עליו כביום חופתו" צריך לפעמים להתגעגע

טליה_הדוסית*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לך דוסית את צודקת לגבי מה שכתבת שצריך זמנים של לבד וכו'
אבל זה לא לגמרי נכון. כי גם אני חרדית מבני ברק!
התחתנתי בגיל 18 לבחור רזה ונמוך ששוקל בסך הכל 58 חסר ביטחון עדיש רצחח עם גשר בשיניים למרות שהוא בן 26! התחתנתי איתו כי רציתי לברוח מהבית וההורים שלי לא הסכימו פנימיה אז זו היתה האופציה שלי להמלט. אמא שלי לא רצתה אותו כי היא הכירה אותי כמה מינית אני ואתה שהוא חלשלוש שלא יכל לספק אשה במיטה ואני לא הקשבתי לה חשבתי שאם הוא בישן וחסר ביטחון אז יש לו מידות טובות ...מסתבר שטעיתי! חשוב לי לציין שהוא לא רצה אותי לפני החתונה כי הוא לא הרגיש חיבור מה שגם אני לא הרגשתי ולא נפרד כי ריחם עלי שאקח את זה קשה.. ובקיצור כשהתחתנו נכנסנו לחדר איחוד חיכיתי שיביא לי חיבוק ופשוט כלום עד שאני זאת שנתתי לו חברתי לנשק אותו והוא פשוט לא זרם איתי כי הוא לא ידע מזה צרפתית ! מאז אני נשואה לצערי כבר 3 שנים ללא תשוקה ללא אהבה שלא נדבר על זה שמעולם לא התנגדתי איתו כי הוא נגעל ועוד יותר חשוב לי לציין שאני בחורה סקסית ברמות שכל מי שרואה אותנו ביחד נשאר עם הלסת שמוטה יש לי ממנו 2 ילדים אחד בן שנתיים ואחת בת חודש אף פעם הוא לא אהב אותי והיום הוא מפנטז להתגרש ממני כמוני בדיוק אבל הוא הלך לרבי דוד אבוחצירא. מנהריה אתמול ושאל אותו מה לעשות והרב ענה לו תשובה כל-כך הזויה שזה הזיווג שלך ובעלי אמר לו אבל קשה לי אז הוא אמר לו תתפלל כי זה הזיווג שלך !! פשוט הזוי בעלי חזר מבואס מהרב כמו שאני מצאתי את עצמי פשוט בוכה מהתשובה המבאסת נכון לעכשיו אני לא מעוניינת בו ואני לא הולכת להקשיב למה שהרב הזה אמר אלא לעשות את מה שהלב שלי אומר אני יודעת שהוא לא הזיווג שלי ולא יעזור בית דין!! לבגוד?! לעולם לא אני לא טיפוס בוגדני! להשאר נשואה לו וליסבול?! לא בא בחשבון להפרד ?! ברור שכן תחשבו שאני אתמול עשיתי יומולדת של 22 בסך הכל צעירונת וממש בחורה מציאה ..אז זה מה שאני יעשה בעזרת ה' היום יש לי מקווה ראשון אחרי הלידה ואני פשוט לא רוצה ללכת ואולי זה באמת מה שאעשה כי הוא בחיים לא חיזר אחרי לא אמר שאוהב אותי כי באמת לא אהב אף פעם לא עשה משחק מקדים ולא יודע לגעת באישה!! ואני כן שומרת טהרת המשפחה כהילכתה ועם כל זה אין שום תשוקה אז זה נכון בלבד לאילה שיש בינהם אתאמה מינית ולא לאילה שלא כמוני שאני הכי מינית בעולם ובעלי בכלל לא!

טליה הדוסית,
אף פעם לא ברור האם לדתיים יותר קל או יותר קשה בקטעים האלה.
אומרים לך שזה הזיווג שלך אז מה ? תלך נגד מה שיכוונו לך מהשמיים? נשמע מפחיד... מצד שני זה יכול לחזק אותך לעשות עבודה בזוגיות ולא לפרק קשר במיוחד כאשר יש ילדים.
יש כל מיני סיבות למה מתחתנים. אין כלל אצבע. אפשר לראות מקריאת הדף כאן שיש כאלה שהיו להם זיקוקים ותשוקה מטורפת ולאט לאט זה דעך. אפשר לראות כאלה (בעיקר אצל חרדים) שלא הייתה שום משיכה מינית ותשוקה לפני הנישואים והעסק דווקא יכול לעבוד סבבה לאורך שנים.
מגיע לך להשתולל ולעשות חיים אם זה מאוד חשוב לך בקשר.
רק שיש השלכות ומחיר כרגע אל מול הגירושין
עברו 3 שבועות וחצי מאז שכתבת
מה מצבך מאז?

שליחה על ידי מאיה* » 30 מרץ 2019, 10:49

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים איך הדף הזה רלוונטי עדיין.
לבד, לא יודעת אם אתה עדיין פעיל פה וממש מעניין לשמוע את המשך הסיפור שלך.
אני יכולה לציין שאני נשואה פלוס אחת, עשר שנים יחד עם בעלי ועד לפני שנה נתתי הכל, הענקתי מכל הלב בלי לצפות לאיזשהו תמורה ממשית. זא רציתי כבוד, פירגון ואהבה. מה שלא הגיע, כי בעלי היה עסוק כל כולו בעבודה שלו. והריחוק רק התגבר כשהילדה נולדה.
ולפני שנה, קרה משהו, התאהבתי במישהו אחר. ומשם נפקחו לי העיניים, הבנתי שאם בגדתי בעצמי (ולא רק בו), המצב שלי נורא. אני שחשבתי ושפטתי ״אנשים כאלה״ לחומרה, הפכתי לכמותם.
ולעניין, ברגע שאישתך מרגישה את הטיימר הלא מראה הזה באוויר היא לא תצליח לשחרר באמת.
תשאל אותנ מה היא צריכה - זה לא מבטיח לך כלום ב 100% אבל זה לפחות נותן לך אפשרות, סיוטי לתקן.
יכולה לומר לך שלי חסרה סבלנות, הכלה. כן גם הוא השתנה ועושה יותר וכו וכו, אבל ...לא מגיע על זה כפיים. כי ככה אני מצפה מהזוגיות שתהיה כזו. ואחרי הרבה שנים עכשיו הוא מתחיל להיות כזה, רק שהוא מחפש מיד את התגמול חזרה, את ״הפרס״ בעבור התנהגות טובה. וזה מבחינתי לא מחזיק מים. כי השינוי צריך להיות מבפנים, מהבנה עמוקה ולא מצפייה שאם התנהגתי יפה אז יהיה סקס/חיבוק וכו. תהיה בן אדם כי החלטת שאתה בן אדם. אין ספק שצריך פידבק חיובי. אבל זה לא מה שצריך להוות אם תהיה בן אדם טוב או לא.
דברים לא עובדים בלחיצת כפתור. ו 4 חודשים להרגשתי זה לא מספיק. מדברת מהחוויה שלי הפרטית.
זה קשה להבין פתאום שאנחנו רוצים אחרת.

תקועה*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו הגעתי לשרשור במקרה..בניסיון הבין איך לפעול גם בסיטואציה שלי. אני בזוגיות כבר 11 שנה עם בנאדם מדהים שמאוד נמשכתי אליו בהתחלה אבל בחמש השנים האחרונות ניסינו אולי לשכב פעמיים, לא מרגישה שנמשכת אליו יותר וכל הזמן מפנטזת על החופש של להיות לבד ולגור לבד. אין לי מושג מה לעשות שנינו בגילאים מבוגרים, אני 39 והוא 46. אני נראית ממש מעולה אנשים בשוק מהגיל שלי חושבים שאני בסוף ה-20 ולא חסר גברים שמעוניינים.. אבל כואב לי אחרי כל הזמן הזה ותוכניות לעתיד לפרק הכל ואין לי מושג מה לעשות.. לא רוצה לעשות לו את זה, ממש מבאס אותי לפגוע בו הוא החבר הכי טוב שלי אבל זהו.

אלישבע_דוד*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שמי אֱלִישֶׁבַע דָּוִד, אני בא מתל אביב ,, אבל אני עובר לסקוטלנד עם בעלי, אני רוצה לחלוק את החדשות הטובות על חיי עם כולם ועם אלה הזקוקים לעזרה בנישואין / יחסים. סבלתי במשך שש שנים, בעלי עזב אותי והמשכתי ללדת אישה נוספת רק בגלל שהמשפחה שלו לא אהבה אותי, ובגלל שלא יכולתי לתת לו תינוק, בכיתי שבע שנים כי בעלי התגרש ממני. חיפשתי את הכישוף שהענן עזר לי ברשת פגשתי כל כך הרבה קוסמים, כולם גייסו כסף בלי לעזור לי, אבל ב -3 באוגוסט 2019 ראיתי תרומה מקוונת של קוסם טוב בשם דריגבינוביה. החלטתי ליצור איתו קשר כשקשרתי איתו, הוא אמר לי שהבעיה שלי נפתרה כי יצרתי איתו קשר, אמרתי לו את כל הבעיה שלי והוא הבטיח לעזור לי להחזיר את בעלי. דריגבינוביה הורה לי והראה לי מה לעשות אז אני עוקב אחר כל ההוראות ועושה את מה שהוא ביקש ממני לעשות אחרי שלושה ימים הוא אמר לי שבעלי יתקשר אלי לפני שאני ישן באותו יום ומתנצל. ברגע שהוא סיפר לי הכל, בעלי התקשר אלי וביקש שאחזור אליו אחרי שש שנות גירושין. היום אני חולק את המסר הזה כי אני רוצה שהעולם יידע וזו עבודה טובה, ואני גם שמח מאוד להיות בהריון ולמי מכם שזקוקים לעזרה, בעיות בעבודה או קידום צרו קשר עם Drigbinovia עוד היום ופתרו את הבעיה שלכם כאן הוא דואר אלקטרוני: [email protected] או whatsapp אותו בטלפון: +2348144480768 אני מבטיח לך שהבעיה שלך תיפתר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יאמן כמה השרשור ארוך. האמת שזה נותן כוח וכן נותן נחמה לדעת שאני לא לבד.
נשואה הרבה מאוד זמן, יש ילדים. שנינו מאוד מיניים, יש חיבור טוב ויש גם פערים שקצרה היריעה מלתאר. למרות החיבור הטוב אנחנו אנשים שונים בתכלית. לפני כשש שנים התאהבתי בגבר אחר, שונה מאוד מבעלי ועל פניו מתאים לי הרבה יותר. ההומור, התחביבים הדומים. הוא הקשיב לי ופתאום מישהו ראה אותי. ראה אותי כפי שאני. בלי כל השחיקה של השנים, בלי היכרות של שנים רבות. ראה את הגרסה החדשה שלי. לא אותי משנות ה90, לא אותי של עייפות אחרי הנקת תינוקות. והסקס היה מדהים, פשוט מדהים. התאהבתי ואיבדתי את זה. זה היה מן שגעון. פסיכוזה כזאת. ריחפתי באוויר, ראיתי הכל בצבעים חדים. ואז אני זאת שהפסקתי כי הרגשתי שהייתי מאוהבת מדי וגם הוא (המאהב) הראה סימנים לא טובים של רכושנות וקנאה. הנפילה היתה איומה והנה אני שלוש וחצי שנים אחרי ועדיין לא לגמרי חזרתי לעצמי. בעלי כזה חמוד, סלח לי וגם אני נתתי את כל כולי לתיקון היחסים אבל מאז קשה לי ממש. מאישה מאוד מינית הפכתי לאחת כזאת שאפילו לא יכולה לגעת בעצמה. אני כבר לא גומרת אפילו לא באוננות. לא רוצה שהוא יגע בי בכלל. אבל כן נותנת לו את מה שהוא רוצה (לא בתדירות שהוא רוצה). צריכה לפרק שתי כוסות יין כדי לחוש משוחררת לפני סקס. הלכתי לפסיכולוגית רבות ואף אחת לא הצליחה לסייע לי. בשורה התחתונה אני רוצה לומר למי שתקרא את זה: יש לי חברות גרושות וחברים גרושים. החיים בחוץ, מחוץ לנישואין לא להיט בכלל. אם את לא נמצאת ביחסים מתעללים, תשארי. היום לא מתגרשים כי רע אלא כי יש אשליה שאפשר למצוא טוב יותר וזה בלבול בשכל. כל אהבה נשחקת ובשביל הרפתקה לא שווה לפרק את הקשר, בעיקר כשאושרם של הילדים שלך תלוי ביחסים היציבים ביניכם. אף אחד אחר וחדש הוא לא מציאה גדולה, גג דפיקויות חדשות שלא הכרת אצל בעלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עוד כמה תובנות:
א) זו חוויה אנושית שלא המצאנו אותה. שחיקה בזוגיות ארוכת טווח והתלהבות ממישהו חדש. גם התיאורים של ההתלהבות מאוד דומים בעדויות מעין אלה.
ב) הסתכלתי סביבי. כל הגברים שאני מכירה, כל בני הזוג של חברותי. לא הייתי מתחלפת. אחד חתיך אבל קמצן, אחד מפרנס מאוד יפה אבל יורד לחייה ולא אמר לה בחיים מילה טובה, אחר חתיך, חכם, מפרגן אבל חתיכת פוץ עם חשיבה נוקשה שלא ברא השטן. אין מישהו מושלם
ג) האם הלהבה של ההתאהבות שווה לנו את פירוק המשפחה? במקרים בהם חושבות שניתן להשיג טוב יותר. האם מישהו חתם לנו זה שנשיג טוב יותר?
ד) כל הזוגות שהחליטו באמצע לפתוח (כלומר, החוזה הזה הגיע אחרי הרבה שנות נישואין ושיעמום מובן ואינהרנטי) שאני מכירה, נכשלו בזה. כל אחד מבני הזוג מאוד נהנה לחגוג עם מישהי.ו אחר.ת אבל נשרף מבפנים כשבן או בת הזוג השתעשעו. זה אף פעם לא מאוזן
ה) רומנים שמסתירים מבן או בת הזוג והתאהבות = שיגעון ופסיכוזה. קשה מאוד לנהל את החיים אפילו אם מסתירים היטב את עצם הבגידה. ההתאהבות מלהיבה מדי ולא מותירה מקום לכלום וגובה התעופה כך ההתרסקות. קשה מאוד מאוד ושורטת את הזוגיות מהרבה בחינות
ו) האם האופציה לחיים מרגשים שווה את הגירושין (למרות שזו הבטחה שלא קוימה)? שווה את שברון הלב של הילדים? את הקושי הכלכלי? פגשתי אשה מבוגרת שחיה מהיד לפה ולא יכולה לקנות מתנות לנכדים כי "האהבה נגמרה". יש סיבה טובה שאגדות מסתיימות בליל הכלולות כי החיים מתחילים אחר זה

שלומית,
כל מה שא כותבת נכון מאוד אבל מרגיש כאילו שלמרות שאת מבינה ומאמינה בדברים הם לא מצליחים עד הסוף לסגור את החור שנמצא ששם ברגש שמבקש לסגור אותו עם פרץ רגשות אדיר ומתלהט שנמצא במקומות אחרים.
הרבה פעמים הדברים החכמים שכתבת לא נפגשים עם הלב והעוצמות שהרגש מספק - להצליח לחבר את התובנות ללב- זו העבודה האמיתית וזו חתיכת עבודה מאתגרת , ארוכה וקשה מנשוא

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים איך הדיון פה נמשך על פני שנים וכולנו באותה סירה...
קראתי הכל ויצאתי מבולבלת... מצד אחד - איזה יאוש, בדידות וצער שכבר אי אפשר יותר, אני אישה מינית וסוערת שכבר לא יכולה יותר עם חיי הנישואין המייגעים עם בן זוג תומך ואוהב אבל משעמם ולא מושך. מאידך - שלומית "נותנת בראש" עם תובנות חכמות ומוצדקות על התלהבות רגעית מול זוגיות נצח, על מימוש עצמי ואושר בלתי מבוסס מול סיכון של הבריא והבטוח.
הרגת אותי, שלומית! את מספרת איך את נזקקת לשתי כוסות יין כדי לשכנע את עצמך להיכנס למיטה עם האיש שלך, ובאותה נשימה יוצאת נמרצות נגד פירוק הזוגיות. אז מה, נגזר עלינו לטשטש את עצמנו עד כלות, כדי לחיות באושר? לנשוך שפתיים ולמשוך את העגלה בכוח, כי פוטנציאל האושר בחוץ קטן?
לא יודעת מה עשות, בכנות, אני ממש קרועה בין תסכול מיני עמוק ובדידות רגשית מזהרת, לבין חוסר רצון לעזוב איש יקר, בעל מסור ואבא טוב אחרי 20 שנה ביחד. אני לא יודעת אם אפשר לשנות ולתקן (הוא מאד רוצה), או שפשוט צריך לחתוך את מה שלא עובד ולתת צ'אנס לאושר חדש ונקי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כתבתם לי שאתם לא מבינים או שקשה לכם עם הדואליות בדברי. אנסה להסביר את עצמי טוב יותר: נדמה שלאנשים היום קשה עם מורכבות ועולם שהוא שחור ולבן מתאים ופשוט יותר בזמן שהמציאות מורכבת והחיים מורכבים. בעיני השחיקה בחיי הנישואין היא בלתי נמנעת ב99% מהמקרים. אני מכירה מעט מאוד זוגות שמסתדרים מעולה והמשותף לכל אלה היא היכולת לחיות בעולם חצי דמיוני. בסרט בו את רואה ברוב רובו של הזמן את היתרונות של בן הזוג שלך. רצה הגורל ואני מפוקחת וקשה לי לחיות באשליות. אם אדם בתוך עצמו הוא גר, הרי שתהום פעורה בין השניים. אין מה לעשות. כשאת עוזבת את בן הזוג שלך, את יודעת מה הבעיה? שאת עצמך את לא עוזבת ועם עצמך את נשארת ואת היחסים את תשחזרי גם עם הבא בתור. היה פסיכואנליטיקאי בשם סטיבן מיטשל שכתב ספר בשם האם האהבה יכולה להתמיד וכן הפסיכולוגית והמטפלת הזוגית אסתר פרל (בספר אינטליגנציה אירוטית) כותבים שחוסר הנחת וההקטנה של בן הזוג שלנו הוא מנגנון הדחקה מפני פרידה פוטנציאלית. הרי אם נחשוב שהוא מעצבן, כשהוא יעזוב אותנו (כי האיום תמיד קיים) לא נתאבל עליו כל כך. וכדי כן לאהוב ולחשוק אנחנו זקוקים לריחוק מה ולמסתורין מבן הזוג. המלצת קריאה: הטורים של עמליה רוזנבלום בהארץ

ממליצה גם להאזין לפודקאסט יחסינו לאן של ליאון ופאולה רוזנברג. יש שם פרק של משיכה מינית לאורך השנים בגישה מפוקחת מאוד.

בגדול זו עבודה מאוד קשה והמיתוס המודרני הזה שתמיד יהיו זיקוקים ואם לא, תמיד אפשר יהיה להחליף דגם (המלצת קריאה: סופה של האהבה מאת אווה אילוז) היא לא נכונה.

לדעתי בגלל שהחיים מורכבים, האמת נמצאת באמצע: זוגיות היא עבודה קשה במשרה מלאה. צריך המון מודעות מחד על מנת לרצות ולפעול בכיוון טוב כדי לשמח את הסובייקט שהוא אהובך. מצד שני מה נעשה עם כל חוסר הנחת הזאת? או שנלמד להתמודד ולקבל שהעולם לא מושלם או שבאמת נפרד ונראה מה יצא. או שנבלה בנעימים בהרפתקה לא מחייבת מהצד בשקט ונרגיש שאנחנו אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נוצרה איזושהי אקסיומה מערבית מטופשת של הכל או כלום: או שאת נאמנה לבעלך ומשחקת רק איתו במשך שישים שנה או שאת שוברת לו את הלב, מחלקת את הרכוש, קורעת את הילדים מהטוב והמוכר כי חס ושלום שתשחקי עם אחרים בעודך נשואה. לא יודעת, נשמע לי ממש תלוש למען האמת. אז חלק פותחים את הנישואין או דברים בפוליאמוריה וגם זה: להתמודד עם הידיעה ועם הקנאה. לא כולם עומדים בזה. בקיצור: כל עוד נשמרים ולא מאבדים את הראש ולא משקיעים את כל כולך בעניין, אני לא מוצאת סיבה באמת טובה שלא להתאוורר בכיף מדי פעם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קוראת את הדף בתדהמה! צרת רבים נחמת טיפשים. צרת רבים גורמת לי להרגיש חסרת תקווה כי אם כל כך הרבה נשים נגעלות מהמגע , מהריח, מהגוף של בני זוגן הרי שזאת בעיה סופר רצינית וייתכן שפתרון אמיתי אין באמת. אני נשואה 20 שנים 3 ילדים . כבר לפני שנים הבנתי שמשהו בקשר נשבר מבחינה רגשית ומנטלית ורציתי להיפרד , נשארתי מפחד להתגרש , בשביל הילדים , כי הוא הציע טיפול זוגי. טעות חיי!! ביזבזתי 10 שנים בדעיכה מוחלטת שהובילה לדיכאון . הילדים מטופלים אני אמא מסורה הם זכו לחיות בבית שלם עם אבא ואמא מעורבים תומכים ומגנים עם טיולים וקרקע כלכלית יציבה, אבל אני מתתי כל יום עוד קצת עד לדיכאון וגועל קיומו מעצם נוכחותו. במשך השנים קיימנו יחסי מין והיו תקופות של תשוקה אבל לא אליו תשוקה של פנטזיות בראש שלי עם עיניים עצומות וחוויה מינית מנותקת ממנו מין לשם המין .
בשנה האחרונה הגוף לא יכול עוד אני נגעלת מריח פיו, מריח גופו , ממגע שפתיו, ממגע שעירו, מנראות גופו,מאופן הליכתו , דיבורו, הצורך שלו בסקס ממני דוחה אותי מחפיץ אותי הוא רוצה סקס הוא לא רוצה חיבור.
כמו חפץ ששופכים לתוכו את הזעם הכעס התסכול והפורקן שלו כגבר.
אני מפחדת לפרק את הבית שלי מפחדת למצא את עצמי בין ההריסות פגועה ועוד יותר מכך שילדיי ייפגעו.
גם כואב לי עליו מאוד מרחמת עליו הוא אמנם היה לא הוגן כלפי במהלך השנים אבל קשה לי ליזום פרידה.
איך מתקדמים משם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מגיב כגבר , איו דבר כזה גבר בריא נורמלי שאין לו תשוקה כזו או אחרת , החיים קצרים ואם תשוקה ומגע אז חבל לבזבז את הזמן , רק אם יש אהבה אמיתי וכנות עם רצון של שני בני הזוג יהיה סיכוי להציל מנסיון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני ...מזדהה לקח לי המון שנים לצאת מהקשר ...ואין מחיר לתחושה הפנימית של האושר העונג עם זוגיות טובה מכל הבחינות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי הילי אני חייבת לציין שאני מזדהה איתך לגבי הריח ואני לאחרונה גם קצת מתחמקת מבעלי כי אני מנסה להבין אם אני לא נמשכת אליו. אבל מה שכן אני כן מדברת איתו על זה,במקרה שלנו זה ריח מהפה,וזה ממש מוריד לי את כל החשק.ולפי דעתי האישית הוא לא באמת מבין זאת,עד כמה זה משפיע עד כמה זה יכול להוות משהו מוריד או מעלה... למרות שעוד לא הסברתי לו את זה בצורה ממש מובהרת.אבל אני חושבת שכדאי קודם כל לדבר איתו על זה לפתוח את העניין לפניו בצורה מאוד רגישה .בנוסף תסבירי לו מה את כן אוהבת ,כי תוכלי להפרד מבעלך ולפגוש אדם אחר ושוב להגיע לאותה תוצאה וזה יהיה ממש חבל כי פירקת משהו טוב. לפחות זה נשמע כך מכיוון שאמרת שהוא כמו חבר ואבא טוב.חבל לפרק דבר כזה. תוכלי לפגוש מישהו שיהיה מצויין במיטה אך לא טוב כבן אדם .את הסקס אפשר לשפר לפי דעתיתלוי מה הבעיה כמובן,מאשר לשפר אישיות של בן אדם ,אם האשיות שלו טובה. נסי לעשות ערב רק בשבילכם בחוץ במקום נייטרלי מהבית ומכל הדברים שקשורים לילדים .יש גם משחקים שאחד שואל שאלה והשני עונה אבל בצורה כיפית לא כמו תחקור ,שיכול להוביל אתכם לפתוח את הרגשות. בנוסף אפשר לבדוק את עניין הידיים והריח, אצל רופא,אולי זה משהו שאפשר לטפל בו. אם הזוגיות טובה נסו לעבוד על עניין הסקס .הוא צריך לדעת שהוא צריך להשתדל גם...

לא בטוחה שאפשר לשפר סקס בלי שיש משיכה פנימית עמוקה בין הצדדים.
זוגיות יכולה להיות טובה ומדהימה גם כאשר בני הזוג "שותפים" טובים וסתם אנישם מדהימים שמתחשבים אחד בשני
אבל מכאן ועד לסקס מדהים של חיבור לעונג ומשיכה הדרך ארוכה.
לאונן ולגמור לבד זה סבבה וכיף אבל רק מחיש שוב עד כמה יש בדידות בקשר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ברכה לכל הצופים באינטרנט, אני כאן כדי לחלוק עדות קטנה. שמי מלניה מקרון, אני בן 40 מישראל. התחתנתי בגיל 31 יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנה אחת מנישואי ההתנהגות של בעלי נעשתה כל כך מוזרה ואני לא ממש מבין מה קורה, הוא ארז מהבית לאישה אחרת, אני כל כך אוהב אותו שאני אף פעם לא חולם לאבד אותו, אני מנסה את הכי טוב שאפשר לוודא שבעלי יחזור אלי אבל הכל ללא הועיל, אני בוכה ובוכה מחפש עזרה, שוחחתי על כך עם משפחתו אבל לא קיבלתי תשובה. אז החברה הכי טובה שלי אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי . היא סיפרה לי על אדם שנקרא דרוזאגיידה, היא אמרה לי שהוא אדם גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין שום דבר שקשור לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא אמרה לי איך הוא עזר למספר אינספור אנשים ב להחזיר את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנע, יצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, [email protected] או עם הוואטסאפ שלו בטלפון +2349026414771. אני מסביר לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריך לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי ואני עשיתי, הוא אמר אחרי 3 ימים בעלי יחזור אלי ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתע, זה כל כך מדהים. לאלוקים התפארת היחסים שלנו עכשיו מאוד הדוקים ושנינו חיים שוב באושר. אם נתקלת בבעיה דומה, פנה אליו כעת וקבל את הבעיה שלך לפתור אחת ולתמיד. אני גם עדות חיה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שימו לב זהירות ! כל אלה ששולחים הודעות עם עברית עילגת (שעוברות תרגום בחלקם) ומוסיפים מספר טלפון מחו"ל שבדרך כלל מתחיל ב234 זה ניסיון עוקץ! כל מי שמפרסם מודעה של מטלטלין ביד2 (לא כולל רכב ונדל"ן כמובן) מקבל אין סוף הטרדות בוואטצאפ ממספרים בחו"ל שברובם הגדול מתחיל ב234+ שם הם מציעים שתשלחו להם את הפריט לחו"ל ושולחים אסמכתא מזויפת של העברה בנקאית שלא תגיע מעולם לחשבונכם תוך כדי שהם דוחקים בכם לשלוח את הפריט ASAP באמצעות כל מיני סיפורי סבתא , וגם הכתובת מייל הזאת doctorosagiede at gmail dot com זה עקיצה , הם מציעים כל מיני פתרונות ויעוץ והצעות מפתות וילחצו עליכם להעביר כסף צ'יק צ'ק , לא להתפתות! לא מעט טיפשים נפלו ברשת שלהם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מאוד מופתע מהחוויה המופלאה והנפלאות של ד"ר איגינוביה שהתפשטה באינטרנט ובכל רחבי העולם, איך הוא עזר בצורה נפלאה לאנשים בכל רחבי העולם להחזיר את מאהביהם האבודים. יצרתי איתו קשר לאחר שעברתי כל כך הרבה המלצות מאנשים שונים כיצד הוא עזר להחזיר את המאהב לשעבר, סיפרתי לו על בעלי שנטש אותי לפני כ 8 חודשים ועזבתי את הבית עם כל מה שהיה לי, הייתי תמה כשהוא פשוט אמר לי לחייך ולנוח כדי להבטיח לי שהוא יטפל בהכל תוך 48 שעות בלבד. אחרי היום השני בעלי התקשר אלי, הייתי פשוט כל כך המום, אני עונה לשיחה ולא האמנתי לאוזני, הוא באמת ביקש ממני לסלוח לו והבטיח בטלפון, הוא חזר הביתה וגם עשה לי נחמד מאוד מתנה רק בשבילו כדי להוכיח את אהבתו אלי, הייתי כל כך שמח שהייתי צריך להתקשר לד"ר איגבינוביה והודה לו, הוא פשוט אמר לי לשתף את הבשורה הטובה בכל רחבי העולם, ובכן אם אתה צריך גלגל ענק יעיל ואמיתי בכל הבעיות בחיים שלך אתה יכול ליצור קשר עם ד"ר איגבינוביה בדוא"ל שלו: [email protected] או להתקשר / להעביר אליו WhatsApp +12162022709. אל תוותר על האדם שאתה אוהב לא משנה מה ......

לאה_בן_חמו*

אני רוצה לחלוק את העדות הנפלאה שלי איך החזרתי את בעלי, אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות כדי להודות לד"ר איגבינוביה על עבודתו הנהדרת, הוא קוסם עוצמתי אמיתי. לאחרונה הוא עזר לי לאחד מחדש את מערכת היחסים שלי עם בעלי שזרק אותי אחרי שהתגרשנו במשך שלוש שנים אז יצרתי קשר עם דריגבינוביה והסברתי לו את המצב שלי אז הוא אמר לי לא לדאוג יותר, והוא עשה קסם אהבה שבעלי יחזור ו זה עבודה בדיוק כמו שהוא אמר לי תוך שלושה ימים בעלי שאמר שאין לו שום קשר איתי שוב התקשר אלי והתחנן שאקבל אותו בחזרה. אז בבקשה לכל מי שקורא את המאמר הזה וזקוק לעזרה, דריגבינוביה יכולה גם להציע כל מיני עזרה כמו איחוד נישואים ומערכות יחסים, תרופה לכל מיני מחלות או תביעות משפטיות והריון, אני מאוד שמח על השמחה שיש ל-Dr.igbinovia להכניס שוב לנישואים שלי. Dr.igbinovia גורם לו להבין כמה אני אוהב אותו. האיש הזה אמיתי וטוב מדי הוא גם יכול לעזור לך לתקן את מערכת היחסים השבורה שלך החזרתי את בעלי זה היה כמו נס בלי שום ייעוץ נישואין, צור קשר עם האיש הנהדר הזה אם יש לך בעיות כלשהן עם פתרון מתמשך באמצעות דוא"ל [email protected]
WhatsApp: +12162022709
Viber: +12066713285

Isabella_Ethan*

שלום לכל החברים שלי שם בחוץ, כל מי שקורא את העדות הזו היום צריך לחגוג איתי ועם משפחתי כי הכל התחיל כבדיחה עבור אנשים מסוימים ואחרים אמרו שזה בלתי אפשרי. שמי שירה אליהו ואני נשוי באושר עם שני ילדים ואישה מקסימה. משהו נורא קרה למשפחתי, איבדתי את עבודתי ואשתי עזבה את ביתי כי לא יכולתי לדאוג לעצמי ולצרכים. משפחתי. היא והילדים שלי באותו רגע. הצלחתי תשע שנים, אף אישה לא תתמוך בי כדי לטפל בילדים. אני מנסה לשלוח מבחנים לאשתי אבל היא חוסמת אותי מלתקשר איתה אני מנסה לדבר עם החברה והמשפחה שלה אבל עדיין יודע שאפשר לעזור לי והגשתי בקשה אז לכל כך הרבה חברים אבל הם עדיין לא יתקשרו אליי, עד שיש מגיע יום נאמן שלא אשכח בחיים שלי. כשפגשתי חבר ותיק שלי הסברתי את כל הקשיים שלי והוא סיפר לי על אדם נהדר שעוזר לו למצוא עבודה טובה בחברת קוקה קולה והוא אמר לי שהוא איות אבל אני אדם שאף פעם לא מאמין באיות אבל אני החליט לנסות את זה וד"ר אפטה הנחה אותי והראה לי מה לעשות בשבעת הימים של ארוחת הצהריים את הכישוף. בצע את כל ההוראות ועשה מה שהוא ביקש ממני לעשות טוב. ד"ר אפטה בטוח שהכל יעבור כשורה ואשתי תראה אותי שוב לאחר עבודה נפלאה של ד"ר אפטה. אשתי מתקשרת אליי עם מספר לא ידוע והתנצלה והיא אמרה לי שהיא ממש מתגעגעת אליי והילדים שלנו ואשתי חוזרים הביתה. היום אני מנהל חברת פרגון בארה"ב. אני ממליץ לך אם יש לך בעיות כלשהן, שלח אימייל אל {[email protected]} הזה או ווטסאפ אותו באמצעות איש הקשר שלו למטה +1(425) 477-2744 תודה לך ד"ר APATA. ותקבל את התוצאה הטובה ביותר. קח דברים כמובן מאליו וזה ייקח ממך. אני מאחל לך את הטוב ביותר .......

אלמונימי22*

וואוו כמה עצוב לקרוא את כל מה שנאמר כאן, מצד שני מרגיש נותן תחושה מדכדכת ואיבוד אימון בנשים.

אני הגעתי לכאן כי אני נמצא מהצד השני של הבעיה, בת הזוג הודיעה לי לפני כמה ימים שאין לה משיכה ותשוקה מינית אליי ואף פעם לא היתה לה, התחתנה איתי כי ראתה בי כאדם טוב ומשפחתי...
היא לא מסוגלת לשכב איתי יותר או אפילו שאגע בה בצורה מינית או באיברים המיניים שלה, כל פעם ששכבה זה היה לרצות אותי ותחושת הדחייה התגברה במיוחד לאחר שחוותה משיכה ותשוקה לגברים אחרים (נפרדנו באמצע כולל בני זוג אחרים וחזרנו), תמיד הציגה לי בעיות בנישואין שבגללם רוצה להתגרש ולא הבנתי למה כל הזמן רבה איתי.

ואילו מהצד שני היא אומרת שהיא לא רוצה שיותר נפרד או אצא לה מהחיים, כי אני החבר הכי טוב שלה בחיים ואוהבת אותי כאדם (בגלל זה כל פעם חזרנו כי חשבה שתתגבר על המשיכה ונפרדנו כי לא התגברה)
אומרת שהגברים האלו היו גרועים ולא עניינו אותה בכלל אלא רק לשם מילוי המשיכה והתשוקה שחסרה לה מאוד.

אמרתי לה שאני אוהב אותה ואני לא רוצה ששנינו נסבול אבל לא יודע אם אני מסוגל שהיא תשכב עם אחרים וחשוב לי שיהיה לה טוב בחיים והיא חושבת שנוכל להסתדר כך ואני לא בטוח עקב העבר.

אז מצד אחד היא לא רוצה להפרד יותר ומצד שני לא מסוגלת שנשכב יותר, אני לא יודע מה לעשות, אני אוהב אותה ולא רוצה שתהפוך לאומללה ועצובה אם תישאר איתי,מצד שני אוהב אותה מכל הלב ורוצה אותה בחיי.
אם מישהו מכיר מישהו שיכול לעזור בטיפול של הבעיה אשמח שישאיר פה פרטים, אשתדל להכנס פה מדי פעם.

ובעקבות ריבוי המקרים שנשמעים פה, מעבר לזה שאתן פוגעות בנו, בכם ובילדים, משגעות אותנו שנים בגלל החלטות רעות שלכן מבלי שנדע מה באמת עומד מאחורי זה,
מה אמליץ לילדיי? אל תתן אמון בנשים?
לא להתחתן או להכנס לזוגיות כי אולי האישה לא אוהבת אותך ומתחתנת מתוך אינטרס זר?
שאחרי כמה שנים תגיד לך די, אתה מגעיל אותי ואני לא סובלת אותך יותר ורוצה להפרד, או שהיא תישאר ותבגוד מאחורי הגב שלך.
איך אפשר להתנהל כך?
איך אפשר לתת אמון בזוגיות כשקוראים מה שהולך פה?
עצוב וכואב!

בכל אופן בעזרת ה' הכל לטובה, מאחל שתחליטו החלטות שטובות לכל הצדדים ושמעז יצא מתוק בעזרת ה',
ברכה והצלחה לכולם

בני 38 ..17 שנה ביחד ונשואים 10 שנים עם 3 ילדים.
בעקבות בגידות שלו ושתיה המשיכה שלי אליו ירדה ולעולם לא באמת סלחתי.
לא שוכבים. מצידי אין שום משיכה והבעיה הכי גדולה שאין רצון לעשות שינוי אמיתי או ללכת לטיפול.
הפחד להתגרש הוא עצום !
בעיקר בגלל הילדים ..
אני קרייריסטית ונראת מעולה ויכולה למצוא רומן, אבל המצפון פוגש אותי פה וזה לא קורה.
צמאה לתשוקה ומאוד מינית ונמאס לי לשרוף את השנים הכי יפות בהמתנה שיקרה איזה נס או שאקבל אומץ להתגרש..
אשמח להצעות …

נאוה_פרנס_ענקית*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דווקא בשביל הילדים - גירושין זה הדבר הכי נכון (מופנה לפלונית אלמונית מעל תגובתי)
הילדים שלך יודעים מה קורה, מרגישים אותך.
הם לומדים ממך איך לחיות.
זה מה שאת רוצה בשבילם? חיים ללא אהבה?

גירושין זה לא תהליך קל. ובכל זאת,
תעבירי לילדים שלך שלא נשארים עם מי שבוגד.
תעבירי להם ששתייה זה לא סקסי,
ושלכל אחד מגיע לחיות באהבה ובחופש - בגלוי! לא בסתר

בהצלחה!
אני לא כל כך גולשת כאן כבר הרבה זמן, אז אם את רוצה להרחיב איתי, אני בטלפון 052-3873209 - תשלחי וואצאפ וספרי לי שאת מכאן.

isabel_kedem*

נפגעתי ושבורת לב כשבעיה גדולה מאוד קרתה בנישואים שלי לפני 7 חודשים, ביני לבין בעלי. כל כך נורא שהוא לקח את התיק לבית המשפט לגירושין. הוא אמר שהוא לעולם לא רוצה להיות איתי שוב ושהוא לא אוהב אותי יותר. אז הוא ארז מהבית וגרם לי ולילדים שלי לעבור הרבה כאב. ניסיתי כל דרך אפשרית להחזיר אותו, אחרי הרבה תחנונים, אבל הכל ללא הועיל. והוא אישר שהוא קיבל את ההחלטה שלו, ושהוא לא רצה לראות אותי שוב. וכך ערב אחד, כשחזרתי מהעבודה, פגשתי את חברתי הוותיקה שחיפשה את בעלי. אז הסברתי לו את כל הדברים, והוא אמר לי שהדרך היחידה להחזיר את בעלי היא לבקר קוסם בשביל לחש, כי זה באמת עבד גם בשבילו. אז אף פעם לא האמנתי בקסם, אבל לא הייתה לי ברירה אלא למלא אחר עצתו. לאחר מכן הוא נתן לי את כתובת האימייל של מטיל הכישוף שהוא ביקר. ([email protected]) אז למחרת בבוקר שלחתי דואר לכתובת שהוא נתן לי, והקוסם הבטיח לי שאקבל בעל תוך שלושה ימים. איזו אמירה מדהימה!! אף פעם לא האמנתי, אז הוא דיבר איתי ואמר לי כל מה שאני צריך לעשות. ואז יומיים, באופן כל כך מפתיע, בעלי שלא התקשר אליי ב-7 החודשים האחרונים התקשר אליי להודיע לי שהוא חוזר. כל כך מדהים!! אז הוא חזר באותו יום, עם הרבה אהבה ושמחה, והתנצל על טעותו ועל הכאב שהוא גרם לי ולילדיי. ואז מאותו יום, הקשר שלנו היה עכשיו חזק יותר ממה שהיה קודם, בעזרת הגלגל. לכן, אני אמליץ לך, אם יש לך בעיות, צור קשר עם DR APATA, אתה יכול גם להגיע אליו באמצעות gmail: ([email protected]) או באמצעות WhatsApp או Viber בכתובת: (+22958359273).