על ידי אנג'לי* » 20 יוני 2006, 10:26
לא יאמן, כמעט שנתיים אחרי, שוב בספרייה העירונית, שוב בתהליך גמילה.
חוזרת לחיים לאט, חבוטה מפרידות שחזרו ונשנו חודש בחודשו . כמו מחזור גברי.
אהבה, אינטימיות נטישה. מעגל סגור מטורף ומתיש.
גופי חרוט סימני כאב, התעללות רגשית, חרדה.
חוזרת לבאופן טבעי, לא סתם כדי לקטר ולילל על "אומללותי", אלא כדי לחלוק את הסיפור שלי עם נשים אחרות שאולי נושאות את ההתמכרות הזאת איתן.
בכנות, אין חיבוק, או תשוקה ששווה מחיר כזה.
אני יכולה לספר רק על החלק שלי , את המחלה שלו אין לי זכות לשפוט.
תמורת מגע, מלה של חיבה, חיבוק וסקס.
עבור תחושת השתייכות , אשלייה של זוגיות .
כדי לשמור ולשמר קשר רופף מאין כמוהו.
כדי שלא יברח לי, שלא יהיה עם מישהי אחרת...
מסרתי את ילדי הצעיר שהנקתי עד גיל 3, שנשאתי צמוד לחיקי כמו אם בהודו,באפריקה.
ויתרתי עליו לטובת אביו כמו חבילה .
מסוממת ממערכת יחסים חולנית, ניתקתי קשרים משפחתיים, חברתיים.
חייתי בהיכון לקראת צילצול הסלולרי שלו.
כשענה לי הייתי המאושרת בנשים, כשסינן את שיחותי,כשדיבר אליי בקרירות, רציתי למות.
איבדתי כל תשוקה לעשות את הדברים שאני נהנת מהם:
מדיטציה, קריאה, לימודים, תפירה הכל.
הפכתי לשפחה, מרצוני, מבחירה שלי.
איבדתי כספים מיוזמתי.
הכל בחירה שלי.
את הנזק אי אפשר לתקן, אולי רק להחליק מעט את הקמטים, להתפלל שהפעם זה יצליח.
אמן.
לא יאמן, כמעט שנתיים אחרי, שוב בספרייה העירונית, שוב בתהליך גמילה.
חוזרת לחיים לאט, חבוטה מפרידות שחזרו ונשנו חודש בחודשו . כמו מחזור גברי.
אהבה, אינטימיות נטישה. מעגל סגור מטורף ומתיש.
גופי חרוט סימני כאב, התעללות רגשית, חרדה.
חוזרת לבאופן טבעי, לא סתם כדי לקטר ולילל על "אומללותי", אלא כדי לחלוק את הסיפור שלי עם נשים אחרות שאולי נושאות את ההתמכרות הזאת איתן.
בכנות, אין חיבוק, או תשוקה ששווה מחיר כזה.
אני יכולה לספר רק על החלק שלי , את המחלה שלו אין לי זכות לשפוט.
תמורת מגע, מלה של חיבה, חיבוק וסקס.
עבור תחושת השתייכות , אשלייה של זוגיות .
כדי לשמור ולשמר קשר רופף מאין כמוהו.
כדי שלא יברח לי, שלא יהיה עם מישהי אחרת...
מסרתי את ילדי הצעיר שהנקתי עד גיל 3, שנשאתי צמוד לחיקי כמו אם בהודו,באפריקה.
ויתרתי עליו לטובת אביו כמו חבילה .
מסוממת ממערכת יחסים חולנית, ניתקתי קשרים משפחתיים, חברתיים.
חייתי בהיכון לקראת צילצול הסלולרי שלו.
כשענה לי הייתי המאושרת בנשים, כשסינן את שיחותי,כשדיבר אליי בקרירות, רציתי למות.
איבדתי כל תשוקה לעשות את הדברים שאני נהנת מהם:
מדיטציה, קריאה, לימודים, תפירה הכל.
הפכתי לשפחה, מרצוני, מבחירה שלי.
איבדתי כספים מיוזמתי.
הכל בחירה שלי.
את הנזק אי אפשר לתקן, אולי רק להחליק מעט את הקמטים, להתפלל שהפעם זה יצליח.
אמן.