על ידי אשת_חיל* » 15 מרץ 2005, 11:29
מנסה לתת את התשובות שלי לשאלות של
לבנת כנף
אני בלי דת, חוץ מכמה טקסים שאני מקיימת לא כל כך בשביל עצמי ואלהים אלא כדי להיות שייכת לשבט.
( קידוש בשישי, סדר בפסח, ברית מילה,...יסלחו לי בני וכמה אנשי באופן.. )
אין ביטוח ! יש בעולם איזה סדר שאני מנסה לזהות ומנסה להשתלב בו.
אבל יש בעולם הרבה סבל ולא תמיד קל להסביר אותו, כך שאי אפשר להבטיח שאם נהיה בסדר, לא נפגע.
כמובן שהכל תלוי גם באנשים הסובבים אותך, למזלי אני בין אנשים מאמינים חלק עם דת וחלק בלי דת.
ואני מודה לאלוהים, כי אני בסביבה תומכת, וזה נותן הרגשה טובה.
איך הגיע לזה,
על ידי ניסוי וטעיה והתבוננות
איך זה מרגיש,
זה לא משהו שנותן ביטחון שהכל יהיה בסדר, יותר בכיוון של : אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו, צריך רצון חזק ומשמעת עצמית וקצת מזל
יש לי הרבה ספקות ועדיין יש לי הרגשה טובה שלא הכל כאוס.
במה זה מתבטא ביום יום,
יש לי אחריות : ללמוד לחקור להבין ככל יכולתי ולשתף פעולה למען הסדר הטוב.
איך זה פועל במקרים של מצוקה (האם יש קבלה של המצב? ביטחון שהכל יסתדר? או אולי בכל זאת כעס על אלוהים?), כמה גדולה תחושת הקרבה ותחושת הביטחון, אם הוא מרגיש את זה ברמה של 'השגחה פרטית' בכל פרט קטן בחיים ובדרך של 'צירופי מקרים' מאוד ברורים, אם רואה 'ניסים', אם ממש מדבר עם אלוהים, אם מרגיש שאלוהים רוצה ממנו לחיות בדרך מסוימת ולעשות דברים מסוימים או שמרגיש שלאלוהים אין שום דרישות ממנו, אם מרגיש אהוב ומקובל בכל תנאי או שלעתים יש חשש שאלוהים כועס... וכו' וכו'.
אין ביטוח, אין טעם לכעוס, אם תכננתי תוכניות והצלחתי ב 80% אז לשמוח שאפשר לתכנן ( שלא הכל כאוס )
יש שיתוף פעולה, וזה תלוי גם בנו ביכולת שלנו במגבלות שלנו
כשמשהו מצליח למרות שהיה יכול להכשל - זה מזל או נס ?
אם תכננתי תוכנית ועשיתי כמיטב יכולתי ועדיין לא יכולתי לסגור את כל הפינות בגלל מגבלות שלי, כך שעדיין התוכנית יכלה
להכשל, ובכל זאת הצליח לי, אז אני מרגישה שזה נס.
ואם לא ממש התאמצתי ובכל זאת הצליח לי אז היה לי מזל.
אלוהים לא כועס, הוא מכין לנו סביבת עבודה, תנאי עבודה, סביבת למידה, אנחנו יכולים להשתלב או לא
לפעמים התנאים קשים מאוד. ואולי גם הוא עושה בנו ניסוי וטעיה ?
מנסה לתת את התשובות שלי לשאלות של [po]לבנת כנף[/po]
אני בלי דת, חוץ מכמה טקסים שאני מקיימת לא כל כך בשביל עצמי ואלהים אלא כדי להיות שייכת לשבט.
( קידוש בשישי, סדר בפסח, ברית מילה,...יסלחו לי בני וכמה אנשי באופן.. )
אין ביטוח ! יש בעולם איזה סדר שאני מנסה לזהות ומנסה להשתלב בו.
אבל יש בעולם הרבה סבל ולא תמיד קל להסביר אותו, כך שאי אפשר להבטיח שאם נהיה בסדר, לא נפגע.
כמובן שהכל תלוי גם באנשים הסובבים אותך, למזלי אני בין אנשים מאמינים חלק עם דת וחלק בלי דת.
ואני מודה לאלוהים, כי אני בסביבה תומכת, וזה נותן הרגשה טובה.
[b]איך הגיע לזה,[/b]
על ידי ניסוי וטעיה והתבוננות
[b]איך זה מרגיש,[/b]
זה לא משהו שנותן ביטחון שהכל יהיה בסדר, יותר בכיוון של : אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו, צריך רצון חזק ומשמעת עצמית וקצת מזל
יש לי הרבה ספקות ועדיין יש לי הרגשה טובה שלא הכל כאוס.
[b]במה זה מתבטא ביום יום,[/b]
יש לי אחריות : ללמוד לחקור להבין ככל יכולתי ולשתף פעולה למען הסדר הטוב.
[b]איך זה פועל במקרים של מצוקה (האם יש קבלה של המצב? ביטחון שהכל יסתדר? או אולי בכל זאת כעס על אלוהים?), כמה גדולה תחושת הקרבה ותחושת הביטחון, אם הוא מרגיש את זה ברמה של 'השגחה פרטית' בכל פרט קטן בחיים ובדרך של 'צירופי מקרים' מאוד ברורים, אם רואה 'ניסים', אם ממש מדבר עם אלוהים, אם מרגיש שאלוהים רוצה ממנו לחיות בדרך מסוימת ולעשות דברים מסוימים או שמרגיש שלאלוהים אין שום דרישות ממנו, אם מרגיש אהוב ומקובל בכל תנאי או שלעתים יש חשש שאלוהים כועס... וכו' וכו'.[/b]
אין ביטוח, אין טעם לכעוס, אם תכננתי תוכניות והצלחתי ב 80% אז לשמוח שאפשר לתכנן ( שלא הכל כאוס )
יש שיתוף פעולה, וזה תלוי גם בנו ביכולת שלנו במגבלות שלנו
כשמשהו מצליח למרות שהיה יכול להכשל - זה מזל או נס ?
אם תכננתי תוכנית ועשיתי כמיטב יכולתי ועדיין לא יכולתי לסגור את כל הפינות בגלל מגבלות שלי, כך שעדיין התוכנית יכלה
להכשל, ובכל זאת הצליח לי, אז אני מרגישה שזה נס.
ואם לא ממש התאמצתי ובכל זאת הצליח לי אז היה לי מזל.
אלוהים לא כועס, הוא מכין לנו סביבת עבודה, תנאי עבודה, סביבת למידה, אנחנו יכולים להשתלב או לא
לפעמים התנאים קשים מאוד. ואולי גם הוא עושה בנו ניסוי וטעיה ?