_אחת מכאן יכולה לומר כמה היה התשלום הראשוני?
האם יש התחייבות למינימום זמן?_
האמת אני לא זוכרת בדיוק, נדמה לי ששילמנו 15,000 תשלום ראשוני ועוד 1500 כל חודש, ההתחייבות לשנתיים וחצי, לא פחות ולא יותר.
אחרי שנתיים וחצי בעצם משולם חצי מערך הרכב, ואז אפשר:
- לקנות אותו מהם (לא מומלץ, אז זה באמת כמו לקנות רכב חדש ולהתקע איתו, ולא עשינו כלום -
רכב בן 3 ראוי שיחליפו אותו, כך עושים אלה שבאמת מבינים - קונים חדש, משתמשים 3 שנים, מוכרים אותו, קונים חדש אחר, וחוזר חלילה.
נדמה חי שככה אתה אף פעם לא מבלה במוסכים, תמיד יש לך אחריות יצרן על הרכב, ואתה מפסיד הכי פחות מירידת הערך)
- למכור אותו למישהו (בעצמנו או בתיווך שלהם אם לא בא לנו להתעסק עם זה), ובכסף שמתקבל מהמכירה להמשיך לעסקה הבאה.
את מתכוונת לליסינג מימוני?
כן
_במקרה כזה, יותר משתלם לקחת הלוואה מהבנק ולקנות רכב (גם החזר ההלוואה ידוע מראש, כל חודש).
הליסינג הוא שם אחר להלוואה, רק בתנאים פחות נוחים..._
אתה צודק, אבל לתפרנים כמונו לא אישרו הלוואה בבנק, ואילו חברות הליסינג כן מאשרות.
חבל, אבל זה המצב. ברור שהיה עדיף אילו היה לנו הון ראשוני ולא היינו צריכים את המשכנתה הזו.
_מבחינה כספית בלבד- זה לא יתכן. אפילו אם מוציאים 15,000 ש"ח בשנה על תיקונים, זה יותר זול מרכב חדש.
מבחינה פסיכולוגית זה יתכן כי את יודעת את ההוצאה החודשית ומתכוננת אליה._
זה לא רק פסיכולוגי. היינו מזבזים גם מלא כסף על תיקונים, וגם מלא ימי עבודה במוסך (שנינו עצמאים וימי העבודה שלנו שווים כסף).
העצבים והמתח שהיו מנת חלקנו סביב הבלאגנים עם הטרנטות גם שווים לא מעט זמן וכסף לדעתי, כי הם משבשים את הריכוז הדרוש לנו בעבודתנו.
ושלא תבינו לא נכון, בשנה הראשונה תמיד חשבנו שקנינו אחלה אוטו, אבל בשנה השניה והשלישית זה היה מתנפץ
כי אחרי הפעם הראשונה שהטרנטה שלך רואה מוסך זה פשוט לא נגמר.
התחושה שמוסכניקים עושים עבודה גרועה ושותים לנו את הכסף, ושאנחנו תלויים באנשים לא ישרים הייתה מאוד לא נעימה, ואני שמחה שהיא כבר לא חלק מהחיים שלנו. כנ"ל לגבי נסיעה ברכבים ישנים ומבאסים ששותים המון דלק, ועוד דלק 96 מזהם במיוחד...