על ידי עפר_גן_אור* » 26 אוקטובר 2005, 23:18
שלום
אני כותב כאן בהמשך למה שכתבתי בכתבה" מעבדות לחרות" "מתוך יומנו של אב" מהגיליון שעוד לא הוזכר כאן,
פסקה שלמה שכתבתי לא הודפסה ומשום שמאוד חשובה היא אני כותב אותה כאן.
בעצם בסוף התיאור של התהליך של גמילה מיניקה של שהם , אני מתאר את הבוקר הראשון ללא יניקה :
"שהם לא הראה סימני חסך, בינתיים"
" בהמשך אותו בוקר בכית המון, הבכי שלך היה טוטאלי ועוצמתי, פריקה של המון תסכול, ידענו שאתה עובר תהליך של שחרור, גם אנחנו. גלית חיבקה אותך וחמלה לך, אני שלחתי חיזוקים ואהבה. גלית איפשרה לך לבכות עד שנגמר הבכי , לא איבדה את מרכזה לרגע, אני מניח שזה נתן לך תחושה של בטחון, להרגיש מה שאתה מרגיש, להיות מה שאתה.
שלום
אני כותב כאן בהמשך למה שכתבתי בכתבה" מעבדות לחרות" "מתוך יומנו של אב" מהגיליון שעוד לא הוזכר כאן,
פסקה שלמה שכתבתי לא הודפסה ומשום שמאוד חשובה היא אני כותב אותה כאן.
בעצם בסוף התיאור של התהליך של גמילה מיניקה של שהם , אני מתאר את הבוקר הראשון ללא יניקה :
"שהם לא הראה סימני חסך, בינתיים"
" בהמשך אותו בוקר בכית המון, הבכי שלך היה טוטאלי ועוצמתי, פריקה של המון תסכול, ידענו שאתה עובר תהליך של שחרור, גם אנחנו. גלית חיבקה אותך וחמלה לך, אני שלחתי חיזוקים ואהבה. גלית איפשרה לך לבכות עד שנגמר הבכי , לא איבדה את מרכזה לרגע, אני מניח שזה נתן לך תחושה של בטחון, להרגיש מה שאתה מרגיש, להיות מה שאתה.