על ידי גליה_שוהם_לוין* » 27 מרץ 2005, 11:50
הערות והערות לגבי פחד מכלבים:
אני שייכת לאלו שמאוד מאוד אוהבים כלבים, כל חייב היו סביבי בעלי חיים.
לצערי אני נתקלת בסביבתי בילדים ובמבוגרים שפוחדים מכלבים. לדעתי כדי להפחית את הפחד או לפחות להתמודד עם הנושא צריך לערב את ההורים של הילד או המבוגר עצמו וכמובן את בעלי הכלבים בשכונה.
יש להבין שלכלבים יש שפה ודרך לתקשרות עם הסביבה .
ראשית יש לדעת איך להתקרב לכלב. כלב שאתה לא מכיר בוודאי לא ישר להתקרב וללטף.
יש לראות כל הזמן את הסימנים שהכלב מראה לנו. רצוי לדבר אליו בטון נעים ולא תקיף.
מכשכש בזנב? - מראה כי הוא שמח, זנב בין הרגלים שמוט - הכלב פוחד, עם הזנב אינו זז כלל - הוא בוחן אותך ולא כדאי להתקרב.
האם הוא חושף שיניים? אם כן בוודאי שלא להתקרב.
אם הכלב מכשכש בזנב וופיו פתוח בלי להראות לנו שניים, יש לדבר אליו, להתקרב בזהירות ולתת לו להריח את כף היד.
מאוד לאט, מאוד בעדינות, לא להתנפל עליו ישר בליטופים.
מומלץ ליזום מפגשים קבועים, מידי יום או מידי שבוע למפגש חברתי בין הילד ומהמשפחה שיש לה כלב, וכך הכלב וגם הילד יתרגלו לנוכחות אחד של השני.אולי ראשית בשכונה בחוץ ואחר כך בבית של הכלב.
לאט לאט עם הזמן אולי הילד ירצה לתת לכלב משהו לאכול מכפות ידיו. יצירת אמון זהו תהליך איטי והדדי.
מניסיוני זה ניתן, עם סבלנות, התמדה ורצון הדדי של שני הצדדים - ניתן לגשר על הכל.
חיות בכלל וכלבים בפרט הם כל כך מעשירים את חיינו, כל כך מחברים למקום טוב ואהוב שחבל שאנשים יחמיצו הזדמנות להתקרב לחיות נפלאות ונאמנות כאלו.
הכלב ברגע שרכשת את אמונו, ישמח תמיד לראותך - לא משנה איך אתה נראה, כמה אתה מרוויח, אם אתה מרוצה מעצמך או לא. הכלב תמיד יאהב אותך כפי שאתה וזה תמיד טוב לכולנו!!
בהצלחה לכל הפוחדים.
הערות והערות לגבי פחד מכלבים:
אני שייכת לאלו שמאוד מאוד אוהבים כלבים, כל חייב היו סביבי בעלי חיים.
לצערי אני נתקלת בסביבתי בילדים ובמבוגרים שפוחדים מכלבים. לדעתי כדי להפחית את הפחד או לפחות להתמודד עם הנושא צריך לערב את ההורים של הילד או המבוגר עצמו וכמובן את בעלי הכלבים בשכונה.
יש להבין שלכלבים יש שפה ודרך לתקשרות עם הסביבה .
ראשית יש לדעת איך להתקרב לכלב. כלב שאתה לא מכיר בוודאי לא ישר להתקרב וללטף.
יש לראות כל הזמן את הסימנים שהכלב מראה לנו. רצוי לדבר אליו בטון נעים ולא תקיף.
מכשכש בזנב? - מראה כי הוא שמח, זנב בין הרגלים שמוט - הכלב פוחד, עם הזנב אינו זז כלל - הוא בוחן אותך ולא כדאי להתקרב.
האם הוא חושף שיניים? אם כן בוודאי שלא להתקרב.
אם הכלב מכשכש בזנב וופיו פתוח בלי להראות לנו שניים, יש לדבר אליו, להתקרב בזהירות ולתת לו להריח את כף היד.
מאוד לאט, מאוד בעדינות, לא להתנפל עליו ישר בליטופים.
מומלץ ליזום מפגשים קבועים, מידי יום או מידי שבוע למפגש חברתי בין הילד ומהמשפחה שיש לה כלב, וכך הכלב וגם הילד יתרגלו לנוכחות אחד של השני.אולי ראשית בשכונה בחוץ ואחר כך בבית של הכלב.
לאט לאט עם הזמן אולי הילד ירצה לתת לכלב משהו לאכול מכפות ידיו. יצירת אמון זהו תהליך איטי והדדי.
מניסיוני זה ניתן, עם סבלנות, התמדה ורצון הדדי של שני הצדדים - ניתן לגשר על הכל.
חיות בכלל וכלבים בפרט הם כל כך מעשירים את חיינו, כל כך מחברים למקום טוב ואהוב שחבל שאנשים יחמיצו הזדמנות להתקרב לחיות נפלאות ונאמנות כאלו.
הכלב ברגע שרכשת את אמונו, ישמח תמיד לראותך - לא משנה איך אתה נראה, כמה אתה מרוויח, אם אתה מרוצה מעצמך או לא. הכלב תמיד יאהב אותך כפי שאתה וזה תמיד טוב לכולנו!!
בהצלחה לכל הפוחדים.