על ידי מיכל_צמות* » 24 אוקטובר 2006, 09:03
ציפ ציף - ברוכה הבאה ! @}
בקינסיולוגיה יש כמה אסכולות - אחת מהן היא הקינסיולוגיה החינוכית, אחרת היא הקינסיולוגיה ההתפתחותית, אחרת היא קינסיולוגיה שבה מצוי מח אחד - ואם הבנתי נכון (כן, גם אחרי כמעט 3 שנים של למידה בכיתה והרבה למידה מחוצה לה, אני עדיין לומדת...) היא כללית יותר ומתרכזת גם בריפוי פיזי של מחלות. (גם בעזרת קינסיולוגיה חינוכית אפשר לקדם טיפול במחלות פיזיות - כמו שיפור ראייה, עבודה על שחרור מחלות פיזיות דרך עבודה על הנפש - וכו')
אני מצטט כאן את יוסי גולד, שאני לא מכירה אותו אישית (לא ממליצה ולא לא ממליצה על האיש - אבל מביאה מדבריו להמחיש בדיוק את מה שכתב לי כאן את המרגיעון -
המבדיל הוא המאחד - מדהים איך המרגיעונים האלו קולעים....).
"כמה מילים על מוח אחד:
מוח אחד היא שיטה שעובדת דרך הגוף, כלומר, דרך מנגנון משוב מהגוף אנו מאתרים את החסימה הרגשית שמונעת ממוח האדם לעבוד היטב. משחררים חסימה זו דרך עבודה עם הגוף ועל ידי כך נותנים למוח לעבוד נכון ולהצליח בלימודים ובכל נושא אחר.
המטרה במוח אחד להגיע להפעלת המוח הקדמי- המוח החושב, המוח שהוא "מותר האדם מן הבהמה" זה שדרכו אנו חושבים, מבינים, מסיקים מסקנות, מפעילים כלים, ממציאים מכונות, מדברים, קוראים, לומדים ובוחרים באמת. המוח הקדמי הוא האיבר היחיד והמיוחד ושאיפתנו היא להפעילו לאורך זמן ובכל הזמן. במצב זה הגוף רגוע ושלו לחץ הדם מאוזן ההורמונים מאוזנים והגוף והמוח מתפקדים במיטבם.
לעומת זאת יש להבין כי בשעת מתח אנו מפעילים את המערכת ההישרדות, את מנגנון ה"הילחם וברח" שנמצא במוח האחורי. מערכת זו מכינה את האדם למלחמה או לבריחה. מערכת זו מופעלת מהמוח האחורי, מפעילה מערכות שונות בתוך הגוף על מנת שנהייה מוכנים למלחמה מרוכזים בה בכל חושינו ובכל האמצעים בגוף ולהגיע למטרה החשובה ביותר- לשרוד. הדופק עולה, לחץ הדם עולה הנשימה מואצת מופרש הרבה אדרנלין וסוכר לדם על מנת שנוכל להלחם או לברוח הכי טוב.
ישנן במצב זה מערכות בגוף שחדלות לתפקד כמו מערכת העיכול מערכת ההפרשות ובעיקר, לעניינינו, המוח הקדמי. זרימת הדם אליו קטנה בהרבה ופעולות מחשבתיות שמתבצעות במוח הקדמי מופסקות.
המוח האחורי לא "חושב" או "מרגיש" דרך הפעולה שלו היא השוואת דפוסי העבר ופעולה על פי אותו דפוס. אין זמן לחשוב או להרגיש יש לפעול עכשיו ומיד אחרת מי יודע מה יקרה. (אולי פשוט לא נהייה לא נתקיים...)
זהו מנגנון ההישרדות, כלומר המוח האחורי מופעל על ידי בורר מצבים משוכלל שבו כל תמונה, מראה, ריח, צבע, פינת רחוב, צליל, תווי פנים, טמפרטורה או שילוב של כמה גורמים שמזכירים למוח האחורי טראומה. במצב זה המוח האחורי יופעל מידית על מנת לשרוד עכשיו.
כל זיכרון של טראומה מפעיל אצל האדם את מערכת ההישרדות ובאותו הרגע אין שהות למוח לחשוב, ללמוד או להגיב לאירועים מבחירה אלא מדפוסי התנהגות על פי העבר.
גם אם התוצאה לא נעימה במיוחד כמו כישלון במבחנים, אלימות, מכות, קללות, השתוללות, בריחה, מצב משותק, הסתגרות, שיבוש במערכות יחסים ועוד כל זה מכוון על ידי המוח האחורי מנגנון ההישרדות של האדם שהוא מעל הכל בסדרי עדיפויות.
אביא דוגמה אחת פשוטה. כל אחד חווה אירוע לא נעים שבו הוא הגיב לא כראוי (יש רעיונות בפסקה מעל) כשהאדם רגוע ומדברים איתו על מה שקרה הוא תמיד יצטער יבקש סליחה ויבטיח לעצמו ולסביבה שבפעם הבאה זה לא יקרה. הבטחה זו מגיעה מהמוח הקדמי בזמן שאין סכנה והכל רגוע. אבל בפעם הבאה שסיטואציה זו חוזרת שוב נפעיל את המוח האחורי נשווה דפוסי העבר ונגיב שוב על פי דפוסי העבר. פעולה המגיעה מהמוח האחורי (זכרו יש למוח האחורי עדיפות על פני המוח הקדמי)."
ואת כל מה שהבאתי בשם אומרם - ניתן להגיד גם על הקינסיולוגיה החינוכית, כמו שאני מכירה ועובדת איתה.
[po]ציפ ציף[/po] - ברוכה הבאה ! @}
בקינסיולוגיה יש כמה אסכולות - אחת מהן היא הקינסיולוגיה החינוכית, אחרת היא הקינסיולוגיה ההתפתחותית, אחרת היא קינסיולוגיה שבה מצוי מח אחד - ואם הבנתי נכון (כן, גם אחרי כמעט 3 שנים של למידה בכיתה והרבה למידה מחוצה לה, אני עדיין לומדת...) היא כללית יותר ומתרכזת גם בריפוי פיזי של מחלות. (גם בעזרת קינסיולוגיה חינוכית אפשר לקדם טיפול במחלות פיזיות - כמו שיפור ראייה, עבודה על שחרור מחלות פיזיות דרך עבודה על הנפש - וכו')
אני מצטט כאן את יוסי גולד, שאני לא מכירה אותו אישית (לא ממליצה ולא לא ממליצה על האיש - אבל מביאה מדבריו להמחיש בדיוק את מה שכתב לי כאן את המרגיעון - [b]המבדיל הוא המאחד[/b] - מדהים איך המרגיעונים האלו קולעים....).
"כמה מילים על מוח אחד:
מוח אחד היא שיטה שעובדת דרך הגוף, כלומר, דרך מנגנון משוב מהגוף אנו מאתרים את החסימה הרגשית שמונעת ממוח האדם לעבוד היטב. משחררים חסימה זו דרך עבודה עם הגוף ועל ידי כך נותנים למוח לעבוד נכון ולהצליח בלימודים ובכל נושא אחר.
המטרה במוח אחד להגיע להפעלת המוח הקדמי- המוח החושב, המוח שהוא "מותר האדם מן הבהמה" זה שדרכו אנו חושבים, מבינים, מסיקים מסקנות, מפעילים כלים, ממציאים מכונות, מדברים, קוראים, לומדים ובוחרים באמת. המוח הקדמי הוא האיבר היחיד והמיוחד ושאיפתנו היא להפעילו לאורך זמן ובכל הזמן. במצב זה הגוף רגוע ושלו לחץ הדם מאוזן ההורמונים מאוזנים והגוף והמוח מתפקדים במיטבם.
לעומת זאת יש להבין כי בשעת מתח אנו מפעילים את המערכת ההישרדות, את מנגנון ה"הילחם וברח" שנמצא במוח האחורי. מערכת זו מכינה את האדם למלחמה או לבריחה. מערכת זו מופעלת מהמוח האחורי, מפעילה מערכות שונות בתוך הגוף על מנת שנהייה מוכנים למלחמה מרוכזים בה בכל חושינו ובכל האמצעים בגוף ולהגיע למטרה החשובה ביותר- לשרוד. הדופק עולה, לחץ הדם עולה הנשימה מואצת מופרש הרבה אדרנלין וסוכר לדם על מנת שנוכל להלחם או לברוח הכי טוב.
ישנן במצב זה מערכות בגוף שחדלות לתפקד כמו מערכת העיכול מערכת ההפרשות ובעיקר, לעניינינו, המוח הקדמי. זרימת הדם אליו קטנה בהרבה ופעולות מחשבתיות שמתבצעות במוח הקדמי מופסקות.
המוח האחורי לא "חושב" או "מרגיש" דרך הפעולה שלו היא השוואת דפוסי העבר ופעולה על פי אותו דפוס. אין זמן לחשוב או להרגיש יש לפעול עכשיו ומיד אחרת מי יודע מה יקרה. (אולי פשוט לא נהייה לא נתקיים...)
זהו מנגנון ההישרדות, כלומר המוח האחורי מופעל על ידי בורר מצבים משוכלל שבו כל תמונה, מראה, ריח, צבע, פינת רחוב, צליל, תווי פנים, טמפרטורה או שילוב של כמה גורמים שמזכירים למוח האחורי טראומה. במצב זה המוח האחורי יופעל מידית על מנת לשרוד עכשיו.
כל זיכרון של טראומה מפעיל אצל האדם את מערכת ההישרדות ובאותו הרגע אין שהות למוח לחשוב, ללמוד או להגיב לאירועים מבחירה אלא מדפוסי התנהגות על פי העבר.
גם אם התוצאה לא נעימה במיוחד כמו כישלון במבחנים, אלימות, מכות, קללות, השתוללות, בריחה, מצב משותק, הסתגרות, שיבוש במערכות יחסים ועוד כל זה מכוון על ידי המוח האחורי מנגנון ההישרדות של האדם שהוא מעל הכל בסדרי עדיפויות.
אביא דוגמה אחת פשוטה. כל אחד חווה אירוע לא נעים שבו הוא הגיב לא כראוי (יש רעיונות בפסקה מעל) כשהאדם רגוע ומדברים איתו על מה שקרה הוא תמיד יצטער יבקש סליחה ויבטיח לעצמו ולסביבה שבפעם הבאה זה לא יקרה. הבטחה זו מגיעה מהמוח הקדמי בזמן שאין סכנה והכל רגוע. אבל בפעם הבאה שסיטואציה זו חוזרת שוב נפעיל את המוח האחורי נשווה דפוסי העבר ונגיב שוב על פי דפוסי העבר. פעולה המגיעה מהמוח האחורי (זכרו יש למוח האחורי עדיפות על פני המוח הקדמי)."
ואת כל מה שהבאתי בשם אומרם - ניתן להגיד גם על הקינסיולוגיה החינוכית, כמו שאני מכירה ועובדת איתה.