שלום, האם משהו יותר על תחליפים לבשר ולעוף? תודה!

בשר מחיות מרעה - אקולוגי יותר?
מחקר שהתפרסם
http://jas.fass.org/content/77/6/1392.abstract

מראה שפרות שמסתובבות במרעה ואוכלות עשב, פולטות פי 4 יותר מתאן מאשר פרות רפת על דגנים.
http://vegetarianmythmyth.wordpress.com/2012/01/23/another-study-pasture-raised-cows-produce-four-times-more-methane-emissions-than-feedlot-cows/

אם נראה למישהו שאיכשהו האכילה של בשר "מקומי" ו"טבעי" זה גם יותר טוב לסביבה.. תחשוב שנית.

מישהי יודעת משהו על בשר של איגואנות? האם זה בריא? כדאי? כמו עוף?

[u]מה דעתך על גן השדה? מה עם ערן מנטעים?[/u]
אותם לא ניסיתי.

מישהו מכיר חברה אמינה של בשר אורגני?

D-:

תכל'ס, יומיים של שמש ובום של יתושים וזבובונים שלא ייאמן.
ככה הבנתי שהגיע האביב. :-P

[u]אתה בא?[/u]
בקרוב :-)

אוי, מדהים איזה מרגיעון נווה איתן יצא לי - "בגן העדן הזה יש גם יתושים" :-)

לגבי המושג "חקלאות בת קיימא"

[u]יש לעומת זאת אורגני בשיטות בנות קיימא_ ... _ומשתמש בקומפוסט עצמי מטופח[/u]
גם האורגני בר הקיימא (לכאורה) מגדל ירקות מהאדמה, שולח אותם ללקוחות, שאוכלים אותם ומחרבנים לים. זה לא ממש מעגלי. אני משער שחקלאי טוב מדשן מדי פעם באבקת סלעים כדי לכסות על אובדן המינרלים.
בכל אופן, כך או כך, נראה לי שכל עוד אנחנו ממשיכים להשתין ולחרבן לים, אנחנו מדללים את האדמות ומעשירים את הים.

בשמת,
[u]אני באמת עושה מאמצים בכיוון. וגם חשוב איזה חקלאי[/u]
אשמח לשמוע חוות דעתך, אם יש כבר. מה דעתך על גן השדה? מה עם ערן מנטעים?

אגב, נצל"ש, שולח פירגון ענק ל- [url=http://www.tafrit.org/]תפריט מקומי[/url]

אורי, עשינו עסק.
אתה בא?

יש פה גם ירקות ישר מהחקלאים המקומיים.

[u]לאכול אורגני ישירות מחקלאי[/u]
אני באמת עושה מאמצים בכיוון. וגם חשוב איזה חקלאי, מה השיטות שלו. יש אורגני תעשייתי מסחרי בקנה מידה גדול, ויש לעומת זאת אורגני בשיטות בנות קיימא, המשלב גידולים שונים ביחד להגנה הדדית ממזיקים, ומשתמש בקומפוסט עצמי מטופח.

עושה חשק להתחיל לאכול אורגני ישירות מחקלאי
(ואני מתכוון בעיקר לירקות דווקא)

טלי, יש דברים שאני ממש מתקשה בהם, אחד מהם זה לסכם. מעדיף לנסוע עד נווה איתן, לפנות לך את הקומפוסט (על משקל להוריד ת'זבל), להפוך ת'ערימה ולחזור הביתה :-)

ההלם בעיקר מהאיזור בדף שמישהי רמזה שאין שחיתות במוסדות המחקר וכו', ותיבת הפנדורה שזה פתח
שוב מפרגן לשי דוידוביץ' ([po]בריא טבעי[/po]) על עבודת המחקר העניפה שעשה (ועושה) על הנושאים האלה

אורי, מצוין!
אתה יכול להעביר את הדף ל{{}}[po]מצב סיכום[/po]?

אורי, שתף, בחייך. אני לא קראתי את הדף, גדול עליי. אני קוראת המון מידע במקומות אחרים על בשר. זה אכן מהמם מה שקורה בתעשייה הזו.

קראתי עכשיו את הדף כולו, מ-ה-ת-ח-ל-ה ע-ד ה-ס-ו-ף, וואו איזה הלם זה עושה.

ראיתי לפני כמה ימים בעיתון: [b]ה-FDA יאסור מתן אנטיביוטיקה לעופות ובקר[/b].

אשות המזון והתרופות של ארה"ב מתכוונת לאסור מתן חומרים אנטיביוטיים לעופות ולבקר הניתנים לשם עידוד הגדילה (אבל לא חומרים שניתנים לריפוי או למניעת מחלות).

נאמר שם ש13% מהתרופות האנטיביוטיות ניתנות למטרת זירוז הגדילה. וזה גורם לעמידות של חיידקים גם אצל בעלי חיים וגם אצל בני אדם.
לכן 'כדי לשמר את היעילות של התרופות חייבים להגביל את השימוש בהן רק למקרי הצורך'.

**********

קודם כל, נשמע כמו התקדמות מעודדת (לפחות במידת מה).
מישהו שמע על כך?

שנית, אני תוהה כמה זה כבר יעזור, אם מדובר רק ב-13% מהתרופות האנטיביוטיות.
אני משערת ששאר ה-87% מספיקות כדי לגרום לבעיות של עמידות חיידקים, ושאר צרות. לא?

בגלל שהבשר צובר רעלים גם מהצומח וגם מהמים
אני מפנה את כולם לדף
[po]פלואוריד והפלרה המאבק מסתעף[/po]
לדעתי שם המאבק מתמקד
שם המאבק הכי גדול שראיתי בחיים שלי(אני בן 39 פעיל בשטח 23 שנה וראיתי דברים גדולים ממקור ראשון)
והנה הסירטון שהתחיל להזיז עינינים (עד עכשיו כ10000 מחשבים נכנסו)
כמה זה באנשים? פי 2?פי5?
http://www.youtube.com/watch?v=xewTTgtTtvk

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715516,00.html "בלגיה: יום שבועי ללא בשר בעיר גנט".

נשמע כמו תחילתה של מהפכה בריאותית-אקולוגית...

אני לא מומחה, אין מומחים לזה. יש לי קצת מידע שאספתי ושמתי חלק עיקרי ממנו כאן בשירשור הזה.
אם מדובר בלשלוח לרשימת תפוצה, מה מעניין אותך לשלוח? מה יכול לעניין את האנשים ברשימת התפוצה שלך?
[u]"איך משתלטים בשלטון דמוקרטי על מידע ומחשבה חופשית"[/u]
מצד אחד לא כדאי להפציץ ביותר מידי מידע, מצד שני אם זה יהיה ממש קצר אולי זה לא מספיק יעורר הסכמה... אולי אפשר לנסח משהו כללי קצר יחסית, והרבה מילים או משפטים בסיכום הזה יהיו לינקים, שמרחיבים על הנושא, וכל אחד יוכל לקרוא עוד על מה שיעניין אותו. זה דורש קצת עבודה, אבל לא נורא. מה דעתך?

נראה לי שאתה המומחה כאן..

אולי תכתבי משהו, אפילו כללי, וננסה כולנו לעבור על הניסוח?

כן, יש כאן בהחלט הרבה נושאים שהמכנה המשותף שלהם הוא משהו כמו
"איך משתלטים בשלטון דמוקרטי על מידע ומחשבה חופשית" רק הצעה..
אפשר לכתוב סדרה של כתבות - בכל פעם בנושא שונה תחת ההכותרת הכללית.

חבר שלנו מרכז את הלול בקבוץ, ולדבריו הוא מתסף את התרנגולות בתקופות מועדות למחלות בויטמין c ובעוד ויטמינים ומינרליים.

_האם תוכל לסכם את כל מה שכתבת כאן, כולל מקורות המידע למאמר (מחבר אנונימי כמובן אבל מאוד משכנע בגלל הביסוס על מקורות הידע) שאפשר להפיץ במייל לרשימות התפוצה שלנו?
מה דעתך?_
אני חושב על הרעיון שלך לגבי העברת המידע הלאה ברשימות התפוצה.
עפרה, מה היית רוצה שנכתוב? במה להתמקד? באיזו דרך להציג את זה?

[url=http://www.anonymous.org.il/nut-campbell.htm]סקירה מפורטת על מחקר סין של קמפבל[/url]

אם כבר [u]אבולוציה מהירה[/u] וסטייה מנושא, (אך עדיין קשור לדיון) אז יש את זה:
[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1084655.html]מחקר: איכות הזרע של הגברים בישראל ירדה ב-40% בעשור[/url] :
" ...הסיבה לירידה בפוריות אינה ידועה, אך החוקרת מעריכה שהיא קשורה לחשיפה של ילדים ונשים הרות להורמונים ולמזהמים אחרים המצויים במזון ובמים. "
"בשנים האחרונות זוהו כמה כימיקלים שנמהלים בקרקע ובמי השתייה, כחומרים המשפיעים על המאזן ההורמונלי ועל התכונות הקשורות לסימני המין. מדובר, בין השאר, בפטלאטים, שמשמשים באריזות מזון ובתכשירים קוסמטיים ובמגוון רחב של קוטלי מזיקים. מחקרים שפורסמו בבריטניה טענו לקשר מובהק בין הירידה העקבית בשיעורי ספירת הזרע, לכימיקלים המצויים בסביבת האדם.

"אני מעלה את ההשערה שריכוז ההורמון אסטרוגן במים גורם לשינוי", אמרה קוכמן. "בקרקע מצויים הורמונים מסוגים שונים, שמחלחלים אליה דרך שפכים. חלקם תוצר של הפרשות אדם ובעלי חיים, וחלקם תוצר של חומרים המשמשים בתעשייה. הקרקע רוויית האסטרוגן מצמיחה פירות, ירקות וצמחים רוויי אסטרוגן". "

סליחה, סטיתי מהנושא.

בחיי. המלצות משרד הבריאות. אני רצה ליישם. רגע, אבל אין לי תינוק בן ארבעה חודשים. טוב, אני מוציאה את מכונת הזמן.
הצרה היא, שכשאחזור אחורה בזמן, יתברר שההמלצות הן [b]שונות לגמרי![/b] כי לפני חמש שנים היו תינוקות אחרים לגמרי! אלה של אז היו מאד עלולים לפתח אלרגיה לביצים לפני גיל, שימו לב, אחד עשר חודשים! ואלה שלפני שמונה שנים היו אמנם קצת יותר עמידים, וביצים היו מסוכנות להם רק עד גיל תשעה חודשים. מה שאנו חווים פה, גבירותי ורבותי, הוא אבולוציה מהירה. אבל ממש.

ואם כבר מדברים על מחקרים, תראו מה מציעים לנו לתת לתינוק בן ארבעה חודשים:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1085005.html
נפלו על השכל, בחיי.

[u]אני חושבת שחייב להיחקק חוק חדש והכרחי שחוץ מכל מקורות הידע שמופיעים בסוף המחקר, צריכה גם להופיע רשימה של המממנים.[/u]
יכול להיות שכבר עכשיו זה מופיע, אבל מי קורא את המחקר? הציבור קורא את מה שיחצני מממני המחקר שלחו בהודעה לעיתונות.

למשל, בהקשר לנושא השירשור, לפני כמה שנים הופיעו בכל העיתונים הגדולים בארץ כותרות גדולות: [url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3049387,00.html]מחקר חדש: צמחונות וטבעונות? רק לא לילדים[/url] המחקר מגוחך לחלוטין: מדענית קיבל כסף מארגון מגדלי הבקר כדי לנסוע לאפריקה, לקחת ילדים שסובלים מתת תזונה ולא אוכלים כמעט כלום, ולחלק אותם לארבע קבוצות: קבוצה אחת קיבלה בשר, שניה חלב, [b]הקבוצה השלישית קצת שמן צמחי והרביעית כלום[/b]. המחקר מצא - הפלא ופלא - שהילדים שלא קיבלו כלום או שקיבלו קצת שמן, היו במצב פחות טוב מאלה שקיבלו בשר או חלב. ולהלן הכותרות בעיתונים... אפילו המדענית עצמה יצאה נגד איך שהציגו את מסקנות המחקר, ורבים בקהילה המדענית ביקרו את המחקר המגוחך, אבל המסר שהגיע לציבור הוא מה שמממני המחקר - שהם גם מבעלי העיתונים והמפרסמים הגדולים - רצו שהם יקבלו. פרויקט סקר התזונה והתחלואה הענק של ד"ר קולין קמפבל דווקא לא זכה לפרסום. בעיתון נקרא בארץ, נדמה לי שהכתבה היחידה עליו היתה של אודטה http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/481/969.html

אם כבר ל"ג בעומר ומחקרים- אתמול הדלקנו את השדה בקצה הרחוב יחד עם כל השכונה וככה התחלתי לדבר עם שכנה שלא הכרתי. מסתבר שהיא חוקרת לא משנה איפה ומה אבל היא עורכת בשנים האחרונות מחקר שיוכיח כנראה שסוג מזון כלשהוא מונע התקפי לב. לשם המחקר היא גייסה (בתום לב להערכתי ) אחת מייצרני אותו סוג מזון שתרמה כמליון ש"ח למימון המחקר. שאלתי אותה אם יכול להיות שהם יכולים להשפיע בצורה מסויימת על תוצאות המחקר והיא אמרה- מה פתאום, אנחנו מוסד אקדמאי, אני זו שחוקרת!
הבעיה שלי היא: איך אישה כל כך חמודה תוכל לאכזב את החברה שתרמה הרבה כסף (במידה והתוצאות יוכיחו את ההיפך מההנחה הראשונית). אישית- לא הייתי עומדת בזה.

אני חושבת שחייב להיחקק חוק חדש והכרחי שחוץ מכל מקורות הידע שמופיעים בסוף המחקר, צריכה גם להופיע רשימה של המממנים. שיתנו לנו (הקוראים) רק את האפשרות הבודדת לפזר קצת מלח על המחקר.. ולא לבלוע בלי מלח.

[u]אין ספק שבמקרה של סכנה ליציבות בנק הפועלים, יתערב בנק ישראל כדי למנוע פשיטת רגל של בנק זה. מכיוון שסיכון זה הוא באחריות בנק ישראל (קרי משלם המסים), אין כל סיבה מוסרית שלא תהיה לבנק ישראל זכות להתערב ולעזור בבניית הנהלה מקצועית שתבטיח את איתנות הבנק.[/u]
אתה מתכוון שבנק הפועלים יקבל הרבה כסף מהמדינה כדי "לפתור את בעיות ההנהלה"? כלומר כמה שהם יותר מושחתים וגונבים מאתנו יותר כסף, הם מקבלים מאתנו יותר כסף? מעצבן.

[u]מאמר זה אגב חושף בכלל את הכשלים שבניהול חברות ציבוריות (שמניותיהן נסחרות בבורסה ומוחזקות ע"י הציבור באמצעות גופי החסכון הפנסיוני), כשלים שבין היתר תרמו לקריסת המערכת הפיננסית ושאר המשק בעקבותיו, כגון מנגוני פיקוח שלא מתפקדים או שמתעלמים מהם ואף שוללים את הלגיטימציה שלהם.[/u]
אתה יכול לפרט, אם אתה יודע (ואולי בפורום אחר כי ממש גלשנו) לגבי המסחר בבורסה בכספי הפנסיה של תושבי ישראל? הבנתי שהרבה מהאמריקאים, ואולי גם ישראלים, איבדו את כספי הפנסיה שלהםבגלל נפילת הבורסה.

אגב, מומלץ לשמור את הכתבה הבאה, כדי לדעת מי עומד מולנו - מי שולטים בחברה שבה אנחנו חיים ומה האינטרסים שלהם - מפת השליטים:
http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=[po]skira20080703 13463[/po]&layer=hp&layer2=headarticle&layer3=law

[u]יש את המאבק של הנגיד סטנלי פישר במעצמת העל - אריסון את דנקנר[/u]
פה זה פדיחה עצומה שלי, כי זה מתרחש ב-"תחום השיפוט" שלי, אך קצת הזנחתי אותו בעת האחרונה.
בגדול, יצא דו"ח מהפיקוח על הבנקים שחשף התנהלות קלוקלת של בנק בפועלים, שדי מזכירה את מה שהתרחש גם במשק האמריקאי ושהביא אותו לקריסה הנוכחית. לאור זאת הדו"ח מציע, יותר נכון דורש לפטר את היו"ר, דני דנקר. שרי אריסון, המחזיקה כ-25% ממניות הבנק התקוממה נגד זאת ויצאה למלחמה נגד הפיקוח על הבנקים והנגיד, סטנלי פישר. בהקשר זה יצאה לתקשורת והאשימה את הנגיד בשחיתות. כבר כשבוע שהעולם הכלכלי כמרקחה וחצי מהעיתונות דנה בסוגייה זו.

מצאתי מאמר מהיום, די אנמי, אל בכל זאת נותן טעימה:
[url=http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=/ibo/repositories/stories/[po]m1]דירקטוריון של מריונטות[/url] 2000[/po]/[po]skira20090512 1084806[/po].xml :
"הדרישה להדחת יו"ר בנק הפועלים, דני דנקנר, שהועלתה על ידי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, והתקפת הנגד של בעלת השליטה בבנק, שרי אריסון, מובילים את סדר היום התקשורתי, וצפויים להמשיך להתבלט מכמה סיבות: ראשית, בנק הפועלים הוא אחד משני הבנקים הגדולים בישראל, ויש משקיעים רבים המחזיקים במניותיו - לפיכך יש לציבור אינטרסים רבים לגבי סוגיה זו; שנית, אם תצלח החלטת הנגיד - ואני מאמין שאכן כך יקרה - הדבר עשוי לשמש תמרור אזהרה בפני חברות רבות הפועלות בישראל..."

" במקרה של הפועלים התערבות הנגיד מוצדקת מכמה סיבות: אם המנכ"ל צבי זיו פוטר, מדוע לא יפוטר גם היו"ר דנקנר? לא עולה על הדעת שכל ההחלטות החשובות שבגינן הפסיד הבנק סכומי עתק בשוק ההון לא נעשו על ידי שניהם. אריסון מחזיקה בכ-25% ממניות הבנק והציבור מחזיק בכ-75% מהמניות. על הנגיד להגן על ציבור המשקיעים, שכאמור מחזיק במרבית מניות הבנק.

אין ספק שבמקרה של סכנה ליציבות בנק הפועלים, [b]יתערב בנק ישראל כדי למנוע פשיטת רגל של בנק זה. מכיוון שסיכון זה הוא באחריות בנק ישראל (קרי משלם המסים), אין כל סיבה מוסרית שלא תהיה לבנק ישראל זכות להתערב ולעזור בבניית הנהלה מקצועית[/b] שתבטיח את איתנות הבנק.

אמנם, רוב המניות מוחזקות על ידי גופים מוסדיים (קרנות נאמנות, קופות גמל, קופות פנסיה וכדומה). ואולם על פי חוק, לגופים מוסדיים אלה אין זכות למנות דירקטורים. לפיכך, [b]מרבית הדירקטורים ממונים על ידי אריסון. זו חבורת מריונטות עושי דברה ללא חשיבה עצמאית וללא אומץ להגיד את דברם בישיבות הדירקטוריון. וכשיש דירקטור אמיץ אחד (הפרופ' אמיר ברנע), הוא מוצא את דרכו החוצה[/b]. "

גם דירקטורים חיצוניים, שלכאורה אמורים להיות עצמאים (כי אי אפשר לפטרם במשך תקופת כהונתם), בפועל אינם עצמאים: "Trouble Makers" לא ימונו לדירקטורים בחברות הקשורות לבנק הפועלים. [b]כדי לשמור על הכנסתם העתידית כדירקטורים, גם הדירקטורים החיצוניים אינם משמיעים את קולם בעוצמה הראויה.[/b] "

|#| מאמר זה אגב חושף בכלל את הכשלים שבניהול חברות ציבוריות (שמניותיהן נסחרות בבורסה ומוחזקות ע"י הציבור באמצעות גופי החסכון הפנסיוני), כשלים שבין היתר תרמו לקריסת המערכת הפיננסית ושאר המשק בעקבותיו, כגון מנגוני פיקוח שלא מתפקדים או שמתעלמים מהם ואף שוללים את הלגיטימציה שלהם.

[u]הדרך היחידה שאני מאמינה בה זה חזרה (של מי שרוצה כמובן) ליצור וצריכה אינטימים.[/u]
מסכים, זה בהחלט הכיוון הנכון. בסוף הדרך הזו, כך נראה לי, נמצאת קהילה/שבט של אנשים שאת הרוב המוחלט של מה שהם צריכים הם מייצרים בעצמם.

[u]אלה פעולות קוסמטיות שמנקות את המצפון ומטשטשות את תחושת המציאות (כאילו האינטרנט הוא חזות הכל. הוא כל כך לא).[/u]
מה שכתבת חשוב מאוד, את צודקת בכך שאת מדגישה את זה. אכן, אפשר להשתמש באינטרנט/טלפון/פקס ככלי, למשל להיות בקשר עם אנשים שנמצאים רחוק או עסוקים, אבל זה לא תחליף לקשר אמיתי בין אנשים, ומבחינות מסוימות הוא גם מפריע לו להתקיים (יותר קל ונוח לקיים קשר דרך האינטרנט, אז אנשים נפגשים פחות, ואיכות הקשר נמוכה בהרבה, לכן גם איכות שיתופי הפעולה, לכן גם הפוטנציאל להתגבשות ופעילות אפקטיבית). יש אנשים שעבורם זו בריחה מהמציאות ומקשר אישי, שמרתיע אותם, ואני חושב שזה גם גורם נזקים נפשיים ופוגע ביכולת לתקשר. אנשים פחות יוצאים מהבית, פחות נפגשים. אני רואה את זה על עצמי, יש אנשים שכל הקשר שלי איתם הוא וירטואלי, במשך שנים.


[u]טוב, במקום החומוס יכולה לבוא שם כל קיטניה אחרת[/u]
אתמול בל"ג בעומר מישהו הכין מין "חומוס" משעועית שחורה, פעם ראשונה שניסיתי, והיה ממש טעים. הייתי במסיבה במדורה של טבעונים, הגיעו המון אנשים והביאו המון אוכל טעים, אבל כמעט הכל היה ג'אנק פוד, לצערי זה היה מפתה מידי וממש פיטמתי את עצמי בעוגות ובפשטידות...


[u]יש את המאבק של הנגיד סטנלי פישר במעצמת העל - אריסון את דנקנר. אין לי את המשאבים של [po]בריא טבעי[/po] כדי לפרט, אך זו בדיוק המחשה של הדיון התיאורטי הזה.[/u]
נראה לי שהכתירו אותי למומחה לכל מה שקורה בעולם... לא, אין לי מושג לגבי זה. בכלל לא ידעתי שהנגיד נלחם באריסון ודנקנר. למה בעצם? בגלל הקשר שלו לקבוצות כלכליות גדולות יותר מחו"ל, שמתחרות באלה ששולטים בשוק המקומי (הרי הוא מגיע מקרן המטבע העולמית וסיטיגרופ, שהן חלק מהגגות שתחתם מקודמים האינטרסים והכספים של הקבוצות הכלכליות החזקות בעולם). אתה יכול לפרט?

_מספיק אדם אחד בעמדת מפתח שקורא מאמר מנומק ומשכנע או חשיפה של עובדות שדורשות תיקון, כדי שתתחיל תנועה לכיוון של שינוי.
איך יכול להיות שאדם אחד יהיה באמת אפקטיבי בפעילות למען הציבור, ובכך יפגע באינטרסים כלכליים של אנשי עסקים מאוד עשירים ומסוכנים ויסכן מיליארדי שקלים מכספם._
בדיוק בהקשר זה יש את המאבק של הנגיד סטנלי פישר במעצמת העל - אריסון את דנקנר. אין לי את המשאבים של [po]בריא טבעי[/po] כדי לפרט, אך זו בדיוק המחשה של הדיון התיאורטי הזה.

[u](אין כמו האינטרנט- נראה לי שאלוהים סידר לנו את זה בצעד נואש אחרון לפני שהוא מתייאש מבני האנוש סופית...)[/u]
מבריק.
|Y|

_כשאתה כותב פוסטים כאלה ארוכים- אנא ממך
תחלק אותם לפסקאות ותרווח, אחרת ממש קשה פיסית ונפשית לגשת אליהם._
ניסיתי איזו עריכה בסיסית, נקווה שהיא תעזור.

טוב, במקום החומוס יכולה לבוא שם כל קיטניה אחרת (מש, שעועית, אזוקי) וניתן להוסיף גם קוביות של גזר//עגבניות וניתן להוסיף בשביל הגוון והצבע כמה תמרים וכמובן אפשר גם ביצים לטורפים שביננו, אפשר גם בסיר לחץ.

מתכון ממש טעים בלי בשר:
בצל, פפריקה מתוקה וטיפה כמון ושמן זית, להוסיף גרגרי חומוס ותפו"א ולבשל ביחד. יאמי!!!!

אני כבר לא עוקבת אחרי כל מה שהולך בדף הזה, אצטרך איזה יומיים חופש (או פנסיה) בשביל זה. אבל למתמידים, קיבלתי השבוע את המייל הזה, שמצביע על קשר בין גידול חזירים למאכל ובין שפעת החזירים (אתם יכולים גם לחתום על העצומה):

No-one yet knows whether swine flu will become a global pandemic, but it is becoming clear where it came from – most likely a giant pig factory farm run by an American multinational corporation in Veracruz, Mexico.(1)

These factory farms are disgusting and dangerous, and they're rapidly multiplying. Thousands of pigs are brutally crammed into dirty warehouses and sprayed with a cocktail of drugs -- posing a health risk to more than just our food -- they and their manure lagoons create the perfect conditions to breed dangerous new viruses like swine flu. The World Health Organization (WHO) and the Food and Agriculture Organisation (FAO) must investigate and develop regulations for these farms to protect global health.

Big agrobusiness will try to obstruct and scuttle any attempts at reform, so we need a massive outcry that health authorities can't ignore. Sign the petition below for investigation and regulation of factory farms and tell your friends and family and we will deliver it to the UN agencies. If we reach 200,000 signatures we will deliver it to the WHO in Geneva with a herd of cardboard pigs. For every 1000 petition signatures we will add a pig to the herd:

http://www.avaaz.org/en/[po]swine flu pandemic[/po]

Last week the flu was all that we talked about -- Mexico has been nearly paralysed and across the world leaders halted air travel, banned pork imports and initiated drastic controls to mitigate the spreading virus. As the threat shows signs of subsiding the question becomes where it came from and how we stop another outbreak.

Smithfield Corporation, the largest pig producer in the world whose farm is being fingered as the source of the H1N1 outbreak, denies any connection between their pigs and the flu and big agrobusiness worldwide pays huge sums of money for research to argue that biosafety is ensured in industrial hog production. But the WHO has been saying for years that 'a new pandemic is inevitable'(2) and experts from the European Commission and the FAO have cautioned that the rapid move from small holdings to industrial pig production is in fact increasing the risk of development and transmission of disease epidemics. The US Centers for Disease Control and Prevention warn that scientists still do not know the extent that infectious compounds produced in factory farms affect human health.(3)

Studies abound of the horrific conditions endured by pigs in concentrated large-scale operations, and the devastating economic impact on small farmer communities of bloated large-scale operations.(4) Smithfield itself has already been fined $12.6m and is currently under another federal investigation in the US for toxic environmental damage from pig excrement lakes.(5)

But even with all of this damaging evidence, a combination of increased global meat consumption and a powerful industry motivated by profit at the cost of human health, means that instead of being shut down - these sickening factory farm operations are propagating around the world and we are subsidising them (6). In the wake of this swine flu threat, let's hold industrial pig producers to account. Sign the petition for investigation and regulation:

http://www.avaaz.org/en/[po]swine flu pandemic[/po]

If we resolve this global health crisis boldly by reassessing our food consumption and production, and urgently calling for an inquiry into the impact of factory farms on human health, we could put in place tough farm practice rules that will save the global population from future animal borne lethal pandemics.

http://www.avaaz.org/en/[po]swine flu pandemic[/po]

in hope,

Alice, Pascal, Graziela, Paul, Brett, Ben, Ricken, Iain, Paula, Luis, Raj, Veronique, Milena, Margaret, Taren and the whole Avaaz team

עפרה,
אז זהו לירקות וביצים אכן יש לי משק מקומי שאני קונה בו ולפחות לגבי הירקות אני שקטה מאוד. (חבל שהפירות האורגאניים כל כך יקרים...קשה לי להרשות לעצמי).
מה שממש לא פתור אצלי זה מוצרי חלב ובשר.
עם בשר נראה לי שיש בעיה עם שווק ישיר, כי נדמה לי שיש חוקי שחיטה וכאלה ואז למגדל אסור לשחוט ולשווק- האם נכון?
בכל אופן לך תמצא .
מאוד מבאס אבל אני מאמינה שמחשבה בוראת מציאות כך שיש תקווה, אנחנו ללא ספק צריכים אחד את השני, כדי להתמחק משיני הטורפים שיושבים שם למעלה.

[po]בריא טבעי[/po] , זה נושא לאלף דפים אחרים ובאמת לא אכנס לזה. הערתי רק לגבי האפקטיביות של גלובס (וגם של המתחרה שלו) ככלי עבודה עבור הדרגים הגבוהים.
שינוי מלמטה הוא נהדר ובריא, ככה מתחילות מהפכות - גם שקטות וגם רועשות. אבל שינוי כזה לא מתבצע בטוקבקים ולא בעצומות אינטרנט ולא בהחלפת התמונה בפייסבוק. אלה פעולות קוסמטיות שמנקות את המצפון ומטשטשות את תחושת המציאות (כאילו האינטרנט הוא חזות הכל. הוא כל כך לא).

הדרך היחידה שאני מאמינה בה זה חזרה (של מי שרוצה כמובן) ליצור וצריכה אינטימים. נכון- לא ממש מתעשרים מזה- אבל חיים בכבוד ונהנים מעמל כפיך. לצרכנים יותר קשה להגיע למוצרים ולפעמים הם יותר יקרים אבל זה ילך ויעשה יותר פשוט ככל שיהיו יותר יצרנים.
אני הייתי רוצה לקנות את החלב והגבינות שלי מאיזה מחלבה פה בגדרה שאני אכיר אותה ואדע שאני יכולה לסמוך עליה, יהיה לי קשר אישי עם בעלי המחלבה ואני ארצה לקנות רק אצלם. כנ"ל לגבי חקלאי של ירקות אורגניים ועוד.
זה פותר כל כך הרבה בעיות . העולם עבר לייצור המוני שרחוק מעין הצרכן ולצרכן הבטיחו מערכת מכובדת וממשלתית שמפקחת על תנאי התעסוקה, ההיגיינה, החמרים וכו'. טוב זה בקריסה כמעט..לפי מה שהבנו ורקוב עד מאוד.

בקשר למערכות גדולות יותר- אלו שהורסים לנו את האוויר ,החול והמים - באמת רק בדרך של לוחמה אין סופית ושימוש בתקשורת החופשית (אין כמו האינטרנט- נראה לי שאלוהים סידר לנו את זה בצעד נואש אחרון לפני שהוא מתייאש מבני האנוש סופית...)

[u]מספיק אדם אחד בעמדת מפתח שקורא מאמר מנומק ומשכנע או חשיפה של עובדות שדורשות תיקון, כדי שתתחיל תנועה לכיוון של שינוי.[/u]
אני מנסה, אבל אני לא מצליח לראות איך זה יכול לעבוד, איך יכול להיות שאדם אחד יהיה באמת אפקטיבי בפעילות למען הציבור, ובכך יפגע באינטרסים כלכליים של אנשי עסקים מאוד עשירים ומסוכנים ויסכן מיליארדי שקלים מכספם, וישאר בחיים... זו אחת הבעיות הגדולות בחברה הבנויה כפירמידה: קל לבעלי הכוח לשלוט בה. או שקונים את מי שלמעלה, או נפטרים ממנו - אשפוז בכפיה, הלבשת תיק פלילי ושליחה לכלא, איומים או רצח. מאוד מאוד קל להם לעשת את זה. ראי מה עשו למנהיגי הפנתרים השחורים, האחים קנדי ואחרים.
אז נכון, זה יותר מורכב, אבל כדי שיהיה שינוי משמעותי הוא צריך כנראה להעשות מלמטה. למעשה, השינוי המשמעותי העיקרי שיכול להיות הוא שינוי כיוון קבלת ההחלטות, מפירמידה למעגל, מהיררכי לשיתופי, מדיקטטורי לדמוקרטי.


[u]סתם בשביל להעלות את מצב הרוח...[/u]
נחמד...תודה, באמת נעשתה אווירה קצת כבדה..

http://www.youtube.com/watch?v=nPX5AX6qnpI&NR=1

סתם בשביל להעלות את מצב הרוח...

[u]התכוונתי שהגלובס מגיע למקבלי ההחלטות, האנשים בעמדת כוח, אנשי העסקים, אלה שכבר יודעים את הדברים האלה, ושותפים להם..[/u]
... וגם קל להם הרבה יותר לשנות אותם. למשל, אם מתפרסם גילוי של איזה עוול שהיו מעדיפים להסתיר או לטשטש, לא תהיה להם ברירה אלא לפעול בנדון. או לפחות להצטדק בפני מבקרים ושופטים, לנסות למצוא חלופות, פיצויים לנפגעים וכולי.

[u]אבל יתכן מאוד שקוראים את העיתון יותר אנשים ממה שנראה לי, לפחות באינטרנט - לדוגמה, לפני כמה ימים פורסם שם מאמר שזכה ליותר מ600 טוקבקים. אבל אולי זה היה בגלל שזה מאמר מאוד מקומם נגד טוקבקיסטים[/u]
אני שותפה לסלידה שלך מרני רהב, אבל התייחסות לדברים שהוא כותב היא הוצאת אנרגיה לריק. כך גם התייחסות יתר לתגובות באתרי אינטרנט. כל אחד יכול לכתוב טוקבק, זה דורש מאמץ וזמן מינימליים. אותם 600 איש שטרחו להגיב לו הם בבחינת "הכלבים נובחים והשיירה עוברת". לעומת זאת, מספיק אדם אחד בעמדת מפתח שקורא מאמר מנומק ומשכנע או חשיפה של עובדות שדורשות תיקון, כדי שתתחיל תנועה לכיוון של שינוי.
ובכלל, מה זה 600 איש? מספרים עפים באוויר... גורנישט.
הכוח של 600 איש בפעולה חברתית אמיתית ובמתן דוגמא אישית, אין לזלזל בו. אבל הכוח של אותם 600 איש בעצומות ותגובות באינטרנט הוא בלון נפוח.

[u]אל תגזים בבקשה. התפוצה של גלובס (שפעם עבדתי בו) לא ממש מובילה מבחינת מספר העותקים, אבל מה שמופיע שם מגיע לידי מקבלי ההחלטות וגם משפיע לפעמים. לא יודעת מי אלה "האנשים הנכונים" לדעתך.[/u]
התכוונתי שהגלובס מגיע למקבלי ההחלטות, האנשים בעמדת כוח, אנשי העסקים, אלה שכבר יודעים את הדברים האלה, ושותפים להם.. "האנשים הנכונים" הם לדעתי כלל הציבור, אנחנו, האנשים שפחות מודע לדברים האלה, ויש להם אינטרס שהם לא יקרו. אם מישהו יעשה שינוי משמעותי, זה לא יהיה פוליטיקאים או בעלי הון, רק אנחנו. אבל יתכן מאוד שקוראים את העיתון יותר אנשים ממה שנראה לי, לפחות באינטרנט - לדוגמה, לפני כמה ימים פורסם שם מאמר שזכה ליותר מ600 טוקבקים. אבל אולי זה היה בגלל שזה מאמר מאוד מקומם נגד טוקבקיסטים:
"רני רהב: "אני בז לכל אדם שנכנס לאינטרנט וכותב טוקבק, זה כאילו הוא ירק באמצע הרחוב. זה מזעזע[url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000445146&fid=2] [/url]
זה מקומם, כי האיש הזה מיחצן בשכר כל עמדה שמשלמים לו ליחצן, ויש לו כסף לקנות פרסומות בעיתונים ובטלוויזיה ושלטי חוצות, כך שהוא יכול לצעוק באופן כמעט אלים את המסר האינטרסנטי של המעסיקים שלו, אבל מבחינתו מי שאין לו כסף לא זכאי להשמיע את הקול שלו. וזה עוד יותר מקומם, שמרוב כוח וקשרים, כבר לא ממש צריך יחצנות עקיפה של שליחת הודעות לעיתונות - היחצן הזה כבר התחיל לפרסם מאמרים בשמו. בכלל העיתונים כבר הפכו לפרסומת אחת ארוכה. מידי פעם יש בהארץ, ידיעות ומעריב, "מוספי בריאות", "מוספי תחבורה" ואחרים, וצריך מיקרוסקופ כדי לקרוא את הכיתוב "מוסף שיווקי", זה ממש מוצג כחלק מהעיתון. שוב גלשתי..

[u]דווקא בגלל שזה פורסם בגלובס, מעט אנשים קראו את זה, ולאו דווקא האנשים הנכונים.[/u]
אל תגזים בבקשה. התפוצה של גלובס (שפעם עבדתי בו) לא ממש מובילה מבחינת מספר העותקים, אבל מה שמופיע שם מגיע לידי מקבלי ההחלטות וגם משפיע לפעמים. לא יודעת מי אלה "האנשים הנכונים" לדעתך.

בואנה , אתה רציני!@}
כשאתה כותב פוסטים כאלה ארוכים- אנא ממך
תחלק אותם לפסקאות ותרווח, אחרת ממש קשה פיסית ונפשית לגשת אליהם.
תודה.שיהיה יום טוב ומשמח ובריא ונטול חמיצות בנפש . מה שרץ בראש כל רגע, הוא הוא הכי חשוב. לא?

[u]נראה לי שיהיה יותר נכון לעבור על השמות עם האופציה של מרקר, שגם צובע את המילים, וגם עדיין מאפשר לראות מה כתוב.[/u]
רעיון טוב

_הטבלא הזו עשתה לי בחילה , כאב בטן וסחרחורת.
ואגב רואים מצויין. רק צריך לדעת להגדיל אותה...בטח לא כולם יודעים על האפשרות של הכפתור באמצע העכבר happy
את מתכוונת למפת השליטה בתקשורת? אני חושב שמספיק ללחוץ עליה עם הכפתור השמאלי, לא? מה עושה הכפתור האמצעי (אין על העכבר שלי)

אז [po]בריא טבעי[/po]
אחרי שהצפת את האתר בכל המידע הרב שיש באמתחתך- אם אתה יכול לספר:
אתה אוכל בשר?
איזה מים אתה שותה?
אתה ישן בלילות happy ?
באמת, אם אתה יכול לספר מה אתה עושה עם כל זה. אני אובדת עיצות לאור כל הנתונים שעולים..._

אני שוב מתנצל שהצפתי את הפורום. מצד אחד יש את המידע הזה (ועוד הרבה) שנראה לי חשוב שכולם ידעו, מצד שני זה לא דבר חכם לעשות, וגם לא כל כך מוסרי, לשפוך את הכל ככה. זה די חסר אחריות. לא התכוונתי לעשות את זה, הדיון היה על משהו אחר, ועבר לנושא השליטה במחקרים ובמקבלי החלטות וכו'. אני גיליתי את הדברים האלה בהדרגה, במשך שנים, והיה לי זמן לעכל את זה לאט לאט. כל דבר כזה עושה לי ממש רע. הייתי אמור כבר לסגל עור של פיל, ולדעת שככה הדברים עובדים, אבל עדיין קשה לי, וזה עדיין מצליח להפתיע אותי בכל פעם מחדש. לפעמים אני ממש נהיה חולה מזה לכמה ימים, למשל דברים שגיליתי בימים האחרונים על מה שקורה במשרד המשפטים ומשרד הרווחה. לא הייתי רוצה לקבל כל כך הרבה בבת אחת ממישהו, כמו שעשיתי כאן. אז אני שוב מתנצל.

לגבי שאר השאלות: אני לא אוכל בשר. אחרי שהפסקתי לאכול בשר, הרגשתי הרבה יותר טוב. אחרי זה התבררו לי הסיבות - הבשר למעשה מרקיב במעיים הארוכות הצמחוניות שיש לנו, ומשחרר רעלים, ואין לנו את מה שצריך כדי לפרק אותו, אז הוא פרויקט רציני בשביל מערכת העיכול ומערכת סילוק הרעלים. אוכל אמור לתת לך אנרגיה, לא לקחת ממך אנרגיה ולהתיש אותך. הביטוי "לא יהיה לך כוח אם לא תאכל בשר", הוא מיתוס. החיות הכי חזקות, גורילה, סוס, פיל, שור, לא אוכלות בשר.

אני שותה מים מהברז, כי אין לי כסף לקנות מטהרי מים או בקבוקי פלסטיק, וכי מים שעמדו בבקבוק פלסטיק צבוע ספגו כנראה רעלים, אבל בעיקר כי אני לא רוצה להשלות את עצמי שיש לי יכולת לברוח מהמים המזוהמים (מזוהמים גם באופן יזום על ידי משרד הבריאות, למשל ב"הפלרה"). הרעלים שנמצאים במים שאני מכניס לגוף שלי בשתיה הם מועטים. הרי כל האוכל שאנחנו אוכלים הושקה במים האלה. ואנחנו מתקלחים במים האלה, מכבסים את הבגדים במים האלה, והרעלים נכנסים דרך העור במקלחת (במיוחד אם המים חמים, אז הנקבוביות גדולות ויותר רעלים נכנסים) - שמעתי שפי עשר יותר רעלים נכנסים בדרך זו מאשר בשתיה, וגם המים שמתאדים במקלחת נכנסים לגוף מערכת הנשימה. גם סמי עופר לא יכול לברוח מהמים המזוהמים. אבל אם היה לי יותר כסף כן הייתי מתקין אולי מטהר מים, כדי להקטין קצת את הזיהום.

כן, אני ישן בלילות, אלא אם כן אני כותב הודעות ארוכות מהגלות בפורומים (-: מה אני עושה עם כל זה? אני משתדל להעביר את זה הלאה, אבל העברת המידע נראית לי דבר די משני, אם אנשים לא עושים עם זה משהו. זה יכול להיות אפילו דבר שלילי, אם למשל כמו שעשיתי כאן הפצצתי בכל כך הרבה מידע על דברים מעצבנים שקורים, שזה עלול להגביר את היאוש וחוסר האונים. ודאי יש דרכים יותר חכמות להעביר מידע, למשל כמו בסרטון שיונת שמה כאן. אני עדיין מחפש מה אפשר לעשות לגבי כל זה, ומה הבסיס לבעיה בחברה - למה הדברים הם ככה, למה קבוצה קטנה של אנשים יכולה לעשות את כל זה לקבוצה כל כך גדולה, למה אנשים משתפים פעולה עם זה. אני חושב שהבעיה המרכזית היא הריכוזיות של החברה: אנחנו נותנים לאחרים להחליט בשבילנו. זה אולי נראה יותר נוח, כי להיפגש ולהחליט ביחד דורש זמן ומאמץ, אבל התוצאה היא שאם מישהו אחר מחליט בשבילנו, ומכתיב לנו מלמעלה את מה שהוא רוצה, הוא מחליט החלטות שטובות לו, ולא החלטות שטובות לנו.

מעבר לזה, בשיטה הזו קל לבעלי אינטרסים וכוח לשלוח בקבלת ההחלטות, על ידי קניה על מקבלי ההחלטות או איום עליהם. ומה שהכי גרוע זה שבשיטה הזו, של אנשים שיש להם כוח לקבל החלטות עבור אחרים ולהכתיב (DICTATE - DICTATORSHIP) לאחרים מה לעשות, אלה שהכי רודפים בצע וכוח, אלה שדוחפים הכי חזק, קובעים את הכיוון של החברה. ואז החברה הולכת לכיוון של לשרת את המטרות שלהם. בחברה ריכוזית "טוב" הופך ל"צייתן": ילד טוב הוא ילד צייתן, אזרח טוב הוא אזרח צייתן, חיל טוב הוא חייל צייתן. כלומר הטוב בעיני מישהו אחר. מה שטוב בעיני האדם עצמו מתבטל, האדם (והטבע, הצמחים והחיות) הם כלי, משאב, אמצעי, במערכת שמשרתת מישהו אחר - עבד - חייל, יצרן, צרכן.

אם הייתה לי אפשרות לבטל רק דבר אחד בחברה, היתי מבטל את בתי הספר, את החינוך, האילוף. אם לא היינו כולנו מאולפים שלא לחשוב מה טוב אלא לציית לטוב שבעיניי בעלי הכוח (והבסיס לאילוף הוא תחושת חוסר האונים), היינו משנים את הכל בקלות. אז מה שאני עושה, זה לחפש אנשים פחות מאולפים, יותר חופשיים, שקצת יצאו מהמטריקס, וכשתהיה קבוצה של אנשים כאלה, נוכל לחשוב ביחד איך להוציא את כל האחרים מהמטריקס, קצת כמו בסרט... אני לא יודע מה הדרך הטובה לשנות, ובטח יש הרבה דרכים. מה שחשוב זה לעודד אנשים לבדוק, לשאול שאלות, ולנסות לשנות ביחד. בגדול מה שנראה לי חשוב זה ליצור התנהלות אלטרנטיבית להתנהלות הריכוזית-דיקטטורית, ליצור קבוצות שמתנהלות באופן שיתופי ומקבלות החלטות ביחד, ומבוססות על עזרה הדדית במקום על ניצול הדדי. לגבי הפצת מידע, יש כרגע רעיון לעשות רשימת תפוצה גדולה של אנשים שרוצים להעביר הלאה, ולעשות רשת הפצת מידע אלטרנטיבית, מלמטה: כל אחד מקבל מידע מידי פעם ומפיץ איך וכמה שמתאים לו.

_האם תוכל לסכם את כל מה שכתבת כאן, כולל מקורות המידע למאמר (מחבר אנונימי כמובן אבל מאוד משכנע בגלל הביסוס על מקורות הידע) שאפשר להפיץ במייל לרשימות התפוצה שלנו?
מה דעתך?_
מצוין!
לגבי מקורות המידע למאמר, לאיזה מאמר התכוונת? היו הרבה. בדרך כלל השתדלתי לציין את המקור.
הסיכום של הדברים (זו התפיסה שלי - כל אחד יכול לכתוב את מה שהוא מבין): בחברה שבה אנחנו נותנים לאחרים להחליט בשבילנו, ויש מעט מקבלי החלטות, למי שיש הרבה כסף וכוח קל לקנות את מקבלי ההחלטות (מימון מפלגות, מימון מחקרים, מימון עמותות, בעלות על כלי תקשורת וכו') וכלל החברה משרתת את מי שקונה את מקבלי ההחלטות.
כדאי להפיץ לרשימות התפוצה את התחקירים של איתי רום (דווקא בגלל שזה פורסם בגלובס, מעט אנשים קראו את זה, ולאו דווקא האנשים הנכונים, ותחקירנים של עיתונים אחרים, נקראים יותר, כבר לא רוצים לגעת בזה, כי מישהו אחר עשה את התחקיר ופירסם), למשל:

[b]בעל הדעה של בעל המאה[/b]
ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשירות האחים עופר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד מייעץ למפעל מזהם במפרץ חיפה, וכך גם חוקרי הטכניון. אילי ההון המותקפים על זיהום משלמים עשרות אלפי דולרים למומחים רפואיים, חלקם עובדי מדינה, תמורת חוות דעת מטעמם בתיקים שנויים במחלוקת. [url=http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000202918&nagish=1]האינטרסים הסמויים שהמומחים לא הכרח חושפים > איתי רום[/url]

"מפעל תרכובות ברום השייך לכי[url=http://funds.globes.co.il/news/article.aspx?fid=3312&did=1000397124&nextArticleId=3312]ל פועל להעלאת התקן לרמת הזיהום המותרת של מתילן כלוריד[/url]
המפעל של האחים עופר ביקש הקלה שתאפשר לו לפלוט יותר חומרים רעילים ; ממי הזמין המשרד להגנת הסביבה חוות דעת בנושא? מהיועץ של המפעל - ד"ר שלמה אלמוג

[b]כביסה ירוקה[/b]
חברות סלולר מממנות בדיקות קרינה שעושה עמותה ירוקה. חברת דלק נותנת חסות ליום עיון של ארגון ירוק. יצרן מכוניות תורם לעמותה לעידוד התחבורה הציבורית. הארגונים הירוקים בישראל נהנים מתרומות נדיבות של הגופים שנגדם הם נאבקים. הם זקוקים לכספים, התורמים זקוקים ללגיטימציה, ורק הציבור מפסיד. [url=http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000239091&nagish=1]תחקיר > איתי רום[/url]

[b]נלחמים, לפעמים[/b]
האגודה למלחמה בסרטן מגייסת מדי שנה עשרות-מיליוני שקלים מהציבור, בהבטחה לפעול בכל החזיתות נגד המחלה. [url=http://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000089911]בפועל, היא נמנעת מלעסוק בתעשייה הפולטת חומרים מסרטנים[/url] . ומי קשור לאותה תעשייה? בכירי הקהילייה העסקית, שפעילים באגודה ותורמים לה בנדיבות > איתי רום

[po]בריא טבעי[/po]

האם תוכל לסכם את כל מה שכתבת כאן, כולל מקורות המידע למאמר (מחבר אנונימי כמובן אבל מאוד משכנע בגלל הביסוס על מקורות הידע) שאפשר להפיץ במייל לרשימות התפוצה שלנו?
מה דעתך?

וואו! [po]בריא טבעי[/po] ,
הטבלא הזו עשתה לי בחילה , כאב בטן וסחרחורת.
ואגב רואים מצויין. רק צריך לדעת להגדיל אותה...בטח לא כולם יודעים על האפשרות של הכפתור באמצע העכבר (-:

אז [po]בריא טבעי[/po]
אחרי שהצפת את האתר בכל המידע הרב שיש באמתחתך- אם אתה יכול לספר:
אתה אוכל בשר?
איזה מים אתה שותה?
אתה ישן בלילות (-: ?
באמת, אם אתה יכול לספר מה אתה עושה עם כל זה. אני אובדת עיצות לאור כל הנתונים שעולים...

הבנתי עכשיו מה הייתה הכוונה.

נראה לי שיהיה יותר נכון לעבור על השמות עם האופציה של מרקר, שגם צובע את המילים, וגם עדיין מאפשר לראות מה כתוב.

[u]בתמונה שפרסמת הצבעים מוחקים את כל המילים והאותיות, במקום רק להדגיש אותם בצבעים על פי המקרא. זה נראה כאילו מישהו עבר עם ספריי בכל מיני צבעים ומחק את כל השמות כמעט...ככה שאי אפשר לראות כלום..[/u]
נכון, הרעיון בתמונה היה לחלק את החברות שלהם לפי נושאים. הנה התמונה הזו, והפעם בלי הצביעה:[img]http://www.meshanim.com/map.gif[/img]

בתמונה שפרסמת הצבעים מוחקים את כל המילים והאותיות, במקום רק להדגיש אותם בצבעים על פי המקרא. זה נראה כאילו מישהו עבר עם ספריי בכל מיני צבעים ומחק את כל השמות כמעט...ככה שאי אפשר לראות כלום..

_יש כל כך הרבה תיאוריות על תזונה, דיאטות, אידיאולוגיות, מחקרים (לפעמים סותרים) ומידע רב עד כדי תסכול ששולח אותי ישר לשוקולד. לכן כל כך טוב לראות את מייקל פולן יורד על מדעי התזונה וגם מסביר מה כן לאכול, והכל בפשטות ובהומור ככה שלא מרגישים איך הוא מכניס כל כך הרבה מידע מדעי מעודכן.
משלימה אותו ד"ר דפני מילר שחקרה יתרונות בריאותיים של דיאטות מסורתיות בכל מיני מקומות בעולם שבהם יש שכיחות נמוכה להפתיע של מחלות._
תודה על הקישור, יונת, ראיתי בינתיים את מייקל פולן - מעניין מאוד, בכל מיני רמות, במיוחד הצורה שבה זה נעשה. רטוריקה מעוררת מחשבה - מצד אחד זו הרצאה נגד אקסיומות תזונאיות, ומצד שני, כפי שציינת, יונת, הוא עצמו משחיל אקסיומות כאלה לאורך כל ההרצאה שלו. ממליץ לצפות.

[u]נו טוב, אני מאשרת לכם להיות קיצונים, על מנת לא להיות קיצוניים[/u] :-).

_זה קיצוני לא להיות קיצוני בשום דבר.
מסכימה!_
נו טוב, אני מאשרת לכם להיות קיצונים, על מנת לא להיות קיצוניים (-:

אופס, שמתי קישור והופיעה תמונה, שבלעה את כל הפורום. סליחה. סידרתי את זה.

תודה על התשובה. אי אפשר להחליף את התמונה הזו בקישור או משהו?

_קמפבל בחן 8,000 משתנים שונים של הרגלי חיים בקרב אוכלוסיות מגוונות מאוד. טוב, היה לו הרבה יותר תקציב, ו650 אלף עובדים (!), זה היה המחקר האפידמיולוגי הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום כלשהו, וזה רק המחקר העיקרי, שהתווסף לסקירה של מאות המחקרים העיקריים בתחום. פרויקט אדיר, ולכן אני חוזר אליו שוב ושוב. אבל את המסקנות שלו התעשיה לא אהבה, אז לא פרסמו, והתזונאים והרופאים לא מכירים
מי מימן לו את המחקר? מוזר שהיה כסף לממן כל כך הרבה עובדים וכל כך הרבה עבודה, אבל לא לפרסם את הממצאים (או להגיע לגורמים רבי כוח בתקשורת. יש רבים כאלה, והם לא רק חברות המזון...)._
מי שמימן לו את המחקר: המוסדות הלאומיים לבריאות בארצות- הברית (NIH), המכון האמריקאי לחקר הסרטן מוושינגטון והקרן האימפריאלית לחקר הסרטן באנגליה, אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת אוקספורד, האקדמיה הסינית לרפואה מונעת, המרכז הלאומי הסיני לרפואה מונעת, משרד הבריאות הסיני, ועוד. בהחלט גופים בעייתיים וניתנים להשפעה של אינטרסנטים (אגב כתבתי שעבדו במחקר 650,000 אנשים, זה לא נכון, בעיה שלי בהבנת הנקרא, אני מתנצל... המחקר נעשה על 650,000 אנשים עובדים, ועבדו בפרויקט רק 350 עובדים בתחום הבריאות). אך כנראה בגלל שהיו מעורבים כל כך הרבה גורמים ממקומות שונים בעולם, וכל כך הרבה עובדים, היה קשה להטות את מסקנות המחקר, אז רק מנעו את ההפצה שלו בקרב אנשי המקצוע. נראה לי שזה בעיקר בגלל אישיותו של ד"ר קמפבל, ונכונותו לעמוד על האמת, ולצאת נגד שחיתות וניגודי אינטרסים. הוא מתראיין בתקשורת כמה שהוא מצליח, אבל אין לו הרבה שיתוף פעולה: בספרו על הפרויקט, שלצערי עוד לא תורגם לעברית, הוא עוסק בהרחבה בשליטה של התעשיות המזון והתרופות על גופי המחקר וקבלת ההחלטות. למשל, קמפבל השתתף בFNB (הוועד לתזונה ולמזון של האקדמיה הלאומית למדעים, שמפיץ, מאז 1943, דוחות "תזונה נכונה", שמשפיעים ישירות על תוכניות מזון ציבוריות בארה"ב ובעולם, למשל תכנון התפריט בבתי-הספר) ולהפתעתו היה חבר יחיד ללא קשרים בתעשיות המזון. בשנת 2002 פרסם FNB דוח שהמליץ על תזונה הכוללת עד 35% שומן, עד 35% חלבון, ועד 25% סוכר – כלומר ג'אנק פוד. קמפבל בירר כיצד התקבלה המלצה כזו, ומצא שחלק מחברי הFNB לא ידעו על מה הם חתומים, ושרבים אחרים מחברי הוועד, ובכלל זה היו"ר, עובדים עבור תעשיות המזון והתרופות. קמפבל כתב בספרו: "כל המערכת שמפתחת מידע תזונתי לציבור... נמצאת תחת פלישה ומינויים מטעם מקורות בתעשייה, שיש להם אינטרסים ומשאבים לעשות זאת. הם מנהלים את ההצגה. הם קונים כמה אנשי אקדמיה בינוניים שהשיגו עמדות וכוח ושמפעילים השפעה ניכרת, הן בתוך האקדמיה והן בממשלה." (בהקשר זה ראו את הכתבה על פירדמידת המזון שנמצאת כאן איפשהו בדיון.) הוא תקף גם את המוסדות הלאומיים לבריאות (NIH), שלטענתו מקדישים את הכסף, במקום למניעת מחלות, למחקרים לצורך פיתוח תרופות וטיפולים, שגופים מסחריים פרטיים משתמשים בהם כבסיס לפיתוחים גורפי רווחים.

כמובן שבעיות אלה, שציין שמפבל, קיימות גם עם גופים אחרים, למשל:
בכירים ומשרדים בארגון הבריאות העולמי עובדים עבור התעשיות. למשל, פרויקט EMF של ארגון הבריאות העולמי, שתפקידו להגדיר את השפעת החשיפה לשדות אלקטרומגנטיים, מקבל מימון גם מתעשיית הסלולר, ומייקל רפצ'ולי, הממונה על תחום הקרינה האלקטרומגנטית, מועסק כיועץ וחוקר על-ידי החברות הסלולריות.

במנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) (לפי "תקווה או תעתוע", ספרם של ד"ר ריצ'רד א.דאיו, רופא פנימי ופרופ' לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר דונלד ל. פטריק, חוקר ידוע ופרופ' לשירותי בריאות באוניברסיטת וושינגטון), עליו מסתמכים גם בישראל :
למחצית מהמומחים עניין כלכלי ישיר בתרופה או בנושא שבודקים. ניגוד האינטרסים כוללים בעלות על מניות, קבלת דמי יעוץ ומענקים כספיים מחברות התרופות.
חצי מתקציב הערכת התרופות מגיע מחברות התרופות, שעליהן המנהל אמור לפקח: הן משלמות אגרה של 300 אלף דולר. האגרה נועדה לשם זירוז תהליכי אישור של התרופות: כסף תמורת העלמת עין - אישורים מזורזים מאפשרים גם לתרופות מסוכנות להכנס לשוק.
בדוח פנימי של הFDA מ2002 צויין שהמומחים שהעריכו את התרופות מטעם הFDA אמרו ש"ההחלטות צריכות להיות מבוססות יותר על נתונים מדעיים ופחות על האינטרסים התאגידיים".
לפי עיתון LOS ANGELES TIMES אנשי המנהל חוששים שאם לא יאשרו את התרופות, חברות התרופות ילחצו על הקונגרס לבטל את האגרה.

...לכן:
אין פיקוח אמיתי של הFDA. מנהלת מחלקת בקורת תרופות במינהל טוענת שכל התרופות כרוכות בסיכונים וחלקן בסיכונים חמורים מאד. אחת מתוך 5 תרופות חדשות יורדת מהמדפים, בגלל תופעות לוואי חמורות, שלא היו ידועות כאשר הוחל לשווק אותן. לדוגמא, 20 מיליון חולים בארה"ב נחשפו ל-5 תרופות שהוסרו מהמדפים בשנים 1997-1998 בלבד. רק אחוז אחד מתופעות הלוואי של תרופות חדשות מדווחות לרשויות הבריאות.
כדי לקבל אישורים מהFDA ומשרד הבריאות לשווק תרופה ולהשאיר אותה בשוק לא צריך להוכיח שהתרופה יעילה - ה - FDA לא נוהג להסיר מן המדפים תרופות או אביזרים עקב הוכחות לחוסר יעילותם. כדי לקבל אישור, הם אינם חייבים להיות טובים יותר ממוצרים אחרים שכבר קיימים, הם לא צריכים להראות תוצאה מוכחת של ריפוי, הם צריכים להיות רק יעילים ובטוחים לשימוש במידה סבירה. לשם מה אנו נדרשים לקחת כימיקלים אלה אם אין להם יכולת ריפוי?
לא משווים בין הישן והחדש. כדי לדעת אם החדש יעיל מהישן – צריך להשוות ביניהם. אבל משרד הבריאות והFDA לא דורשים מחברות התרופות לספק מחקרים השוואתיים.
בהשפעת חברות התרופות מינהל המזון והתרופות קבע כי הצגת יתרונות תאורטיים במקום תועלות מוחשיות נחשבת כהוכחה מספקת ליעילותה של תרופה חדשה. למשל, במקרה של תרופות חוסמי תעלות סידן, ניתן לשער בתיאוריה כי תרופות שמורידות לחץ דם גבוה יעילות גם למניעת סיבוכיו, ולכן חברות התרופות רשאיות לשווק אותן גם לצורך זה - למרות שתיאוריה זו הוכחה כמוטעית.
אין הענשה של חברות תרופות: אפילו אם הFDA מודה שחברת התרופות שיווקה ביודעין תרופה מזיקה, הוא לא עושה לה כלום. למשל: תרופה נגד כולסטרול של חברת באייר, שנכנסה לשוק ב- 1997 גרמה לתופעות לוואי חמורות. ה- FDA הזהיר ב- 1999 את החברה שהמידע שנתנה היה "מטעה ובלתי מאוזן, לא דווחה על הסיכונים". 6 מליון חולים לקחו אותה. ב- 2001 היא הוסרה מהמדפים כי ל- 1700 נגרם נזק מהתרופה.

... ולכן, נפוצים מקרים של שיחרור ביודעין של תרופות מזיקות, גם נוכח ראיות ברורות לסכנה (כפי שפורסם למשל בBerenson A, New York Times, November 14, 2004, sec. 1, p. 1. ).

ומה לגבי הממשל?
המפלגות והפוליטיקאים שבשלטון מקבלים כסף באופן ישיר ועקיף מהתעשיות. הפוליטיקאים והביורוקרטים מקבלים ג'ובים בתעשיות לאחר פרישתם. בנוסף לכך, התעשיות מעסיקות לוביסטים (שתדלנים) המתמחים בהשפעה על הפוליטיקאים.
בשנת 2002 שכרו חברות התרופות 675 שתדלנים שכללו, 26 חברי קונגרס לשעבר ו- 342 איש שהחזיקו במשרות ממשלתיות שונות;
במערכת הבחירות 2004, הקציב ארגון יצרני התרופות 150 מיליון דולר להפעלת לחץ על הקונגרס, על ממשלי המדינות, ועל דעת הקהל. 27 מיליון דולר נתרמו למועמדים פוליטיים. בראש הרשימה נמצא ג'ורג' בוש;
בזכות התמיכה של חברות התרופות ברפובליקאים, זכו כמה בכירים בתעשייה במשרות ממשלתיות בכירות. למשל מנכ"ל חברת מרק, מונה כראש המשרד לתקציב וניהול בבית הלבן.
חברות התרופות נותנות שוחד ישיר לפקידי בריאות ציבור כדי לקצר את הדרך אל השוק (כפי שפורסם למשל ב Willman D, Waxman Queries NIH on Researcher's Ties, LA Times, December 9, 1998. ).

(על מה שקורה בארץ, מבחינת שליטה במומחים ומקבלי ההחלטות, ניתן ללמוד מתוך הכתבות בגלובס ששמו כאן)


[u]מוזר שהיה כסף לממן כל כך הרבה עובדים וכל כך הרבה עבודה, אבל לא לפרסם את הממצאים (או להגיע לגורמים רבי כוח בתקשורת. יש רבים כאלה, והם לא רק חברות המזון...).[/u]
נכון. לא רק חברות המזון. גם חברות הכימיקלים והתרופות, שאין להם עניין בפעילות למניעת מחלות:http://www.meshanim.com/tik.PNG

[u]כמעט בלתי אפשרי להשיג משהו שהוא אוכל אמיתי. ויש כאלה שקוראים לזה "שפע". כן, שפע של צרכני תרופות.[/u]
משפט יפה ועצוב. מסכימה איתך לגמרי.

_אמא שלי ראתה בטלויזיה איזה זיהומולוג שהסביר שהארסן לא מזיק בצורתו בתוך הבשר, כלומר שאין בעיה לאכול עוף שמכיל ארסן, אלא הנזק הוא 'רק' בלשלשת של התרנגולות.
מישהו מכיר את הטענה הזו?_
זה לא זיהומולוג, זה חכמולוג... מבקר המדינה ענה על זה, חלק עיקרי מהדוח שלו מוקדש לזה, ובזה עוסקת הכתבה, ראי את ההודעה שפתחה את השירשור. אגב "רק לשלשלת"... לא, תודה, אדוני המלצר, אני מעדיף את האוכל שלי בלי לשלשלת ובלי ארסן אם אפשר. ורצוי גם בלי נפט, פחם, פוספטים, חומרים רדיואקטיביים, חומרים שיוצרו במטרה מוגדרת להרעיל יצורים חיים (חומרי הדברה, קוטלי חרקים), חומרים שהם ברשימת המסרטנים הודאיים (או האפשרים) בבני אדם, שום דבר שאני צריך כימאי כדי להבין מה הוא, או שאני צריך כלי נשק חדים במיוחד כדי להביא אותו למצב שהוא מצליח להיכנס לתוך הגוף שלי, שום דבר שמכיל את מה שיצור אחר התאמץ להיפטר ממנו מהגוף שלו - כמו צואה ושתן, שום דבר שחברת כימיקלים העדיפה למכור ליצרן האוכל שלי כדי לחסוך בעלויות ההטמנה באתר הפסולת הרעילה (ע"ע" "הפלרה", האוכל שבו מאכילים את החיות במשקים וכו'), שום דבר ששיחקו עם הגנים שלו - והוא ישחק עם הגנים שלי, או שאסור להכניס לקומפוסט כי הוא לא מתפרק לעולם, ויחזיק במחסן ענק בבואנוס איירס במשך עשרים שנה, כי לא קיים בעולם היצור שיעז להתקרב אליו... מה שאנחנו עושים לעצמנו... או שעושים לנו, בשביל לחסוך בעלויות... כמעט בלתי אפשרי להשיג משהו שהוא אוכל אמיתי. ויש כאלה שקוראים לזה "שפע". כן, שפע של צרכני תרופות.

[u]זה קיצוני לא להיות קיצוני בשום דבר.[/u]
מסכימה!

[u]קמפבל בחן 8,000 משתנים שונים של הרגלי חיים בקרב אוכלוסיות מגוונות מאוד. טוב, היה לו הרבה יותר תקציב, ו650 אלף עובדים (!), זה היה המחקר האפידמיולוגי הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום כלשהו, וזה רק המחקר העיקרי, שהתווסף לסקירה של מאות המחקרים העיקריים בתחום. פרויקט אדיר, ולכן אני חוזר אליו שוב ושוב. אבל את המסקנות שלו התעשיה לא אהבה, אז לא פרסמו, והתזונאים והרופאים לא מכירים.[/u]
מי מימן לו את המחקר? מוזר שהיה כסף לממן כל כך הרבה עובדים וכל כך הרבה עבודה, אבל לא לפרסם את הממצאים (או להגיע לגורמים רבי כוח בתקשורת. יש רבים כאלה, והם לא רק חברות המזון...).

אמא שלי ראתה בטלויזיה איזה זיהומולוג שהסביר שהארסן לא מזיק בצורתו בתוך הבשר, כלומר שאין בעיה לאכול עוף שמכיל ארסן, אלא הנזק הוא 'רק' בלשלשת של התרנגולות.
מישהו מכיר את הטענה הזו?

[u]האם פגעתי בך באיזה אופן?[/u] [po]אישה מטאטא[/po], ממש לא! זו היתה אמורה להיות הלצה, מתנצלת שלא הייתי ברורה.
מה שניסיתי לומר, זה שבאמירה שלך שאסור להיות קיצוניים בשום דבר (סליחה אם אני מסלפת, אבל זו היתה רוח הדברים למיטב זכרוני), יש בעצם אמירה קיצונית - כי זה קיצוני לא להיות קיצוני ב [b]שום דבר[/b].

הורג אותי-
כאילו הם - בעלי המפעלים המזהמים ובעלי ההון , מחוץ לכדור הזה. מה אין להם נכדים? מה, זה יפסח עליהם? או כפי שכתבתי בדף אחר:
יש פה אנשים שנעים יהיה להם למות על ערימת גדולה של גוויות ועל ערמה עוד יותר גדולה של ...כסף.
ממש בא להקיא!
זו לא השרדות- זו חזירות.
עצוב.

לא בקשר של השיח על התזונה, אלה בהתייחסות לסוגיית הפיקוח על המזון ואיכות הסביבה (עם התפתחות הדיון כאן אכן אפשר יהיה לפצל לכמה נושאים מובחנים):

[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1084101.html]המשרד למען החקלאים[/url] :
"הממצא המזעזע ביותר הוא ההיתר שנתן משרד החקלאות למגדלי עופות להשתמש בחומר הרעיל והמסרטן ארסן כזרז גדילה, המקטין את העלויות הכרוכות בייצור בשר עוף. הארסן אסור לשימוש באירופה, וגם בישראל אוסר החוק על האכלת עופות בחומרים המכילים ארסן; אך משרד החקלאות התעלם מכך בטענה, שהפקידים האחראים "לא הכירו את הוראות החוק". ההזנה בארסן נמשכה ארבע שנים ונפסקה רק בגלל התנגדות של משרדי הבריאות והגנת הסביבה. למרות זאת המשיך משרד החקלאות לחפש דרכים משפטיות לחידוש השימוש בחומר המסוכן.

המבקר קבע, שמשרד החקלאות "העדיף את עמדת החקלאים, ששיקולים כלכליים היו לנגד עיניהם". על פי נתוני המשרד, המשמעות הכספית של הפסקת השימוש בארסן היתה הפסד של 25-50 מיליון שקל בשנה למגדלי העופות. כדי למנוע את ההפסד היה משרד החקלאות מוכן להתעלם מהסכנות האפשריות לבריאות צרכני העוף ולמי התהום. נציגי הצרכנים לא שותפו כלל בדיונים על השימוש בארסן.

לפי דו"ח המבקר, משרד החקלאות רואה את עצמו כ"לוביסט" של המגזר הנתון לפיקוחו, ולא כמי שבידיו הופקדה האחריות לטובת הציבור כולו. זו תמונה מדאיגה של תרבות שלטון בעייתית. היא מחייבת את שר החקלאות, שלום שמחון, לפעול במהירות לתיקון הליקויים. "

|#| ועוד על הפיקוח על איכות הסביבה, והקשר עם ההון (לפעמים גם קצת שלטון):
"מי יאשר שעיר הבה[url=http://globes.co.il/news/article.aspx?did=1000447414&fid=3221]דים לא מסוכנת? חברה שמחזיקה קשרים עם מפעלים ברמת-חובב[/url] :
" לפני 10 חודשים פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות" כי משרד הביטחון בודק חשד לניגוד עניינים של תהל, בעקבות השותפות העסקית בין קבוצת קרדן, בעלת החברה, לבין קונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר - הבעלים של מכתשים, מהמפעלים הגדולים ברמת חובב, שתהל נדרשת לבחון את השפעתו על הסביבה. מאז הוחלט במשרד שאין בקשר הזה בעיה. רק שדנקנר אינו הטייקון המקומי היחיד שאוחז בשני הקצוות - הן בשותפויות עם קרדן והן באינטרסים ברמת חובב. שרי אריסון, למשל, הייתה שמחה מאוד אם פרויקט עיר הבה"דים יאושר ואם "שיכון ובינוי" שבשליטתה תזכה במכרז לבנייתו. הקבוצה היא מתמודדת מרכזית במכרז, שהיקפו נאמד במיליארדי דולרים.

זו רק דוגמה אחת לתופעה בעייתית המתרחבת בשנים האחרונות. מאמציו של האוצר למנוע התרחבות של המגזר הציבורי, לצד משאבים מוגבלים, גורמים למחסור כרוני במומחים מכל הסוגים במשרדי הממשלה. התוצאה: עבודות רבות שיכלו לבצע עובדי מדינה, מוצאות לאאוטסורסינג, לחברות וליועצים פרטיים. בתחום הסביבתי הגורמים הללו עובדים במקביל גם בעבור התעשייה - לפעמים למען אותם מפעלים שלגביהם נדרש הייעוץ. לפני חודשיים, למשל, חשף תחקיר G כי המומחה שהמליץ מטעם המדינה להקל בתקן לפליטת מתילן כלוריד - שמפעל תרכובות ברום של משפחת עופר התקשה לעמוד בו - ייעץ במקביל למפעל. תחקירים קודמים חשפו כי אפילו בכירי משרד הבריאות ייעצו בתשלום למפעלים מזהמים, ושגם ארגונים ירוקים מסתייעים בתרומותיהם. "

|#| המשך המאמר מלא פנינים רלוונטיות לדיון כאן, כולל "האובייקטיביות של חוקרי האקדמיה", כך שאני משאיר לכם את העונג להמשיך בעצמכם :-).

[u]עשיתי קצת תיקוני הגהה. למשל, בשבדית J הוא י' בעברית (רק באנגלית זה ג'. למשל, ג'ון באנגלית - יוהאן בשבדית). בגרמנית VON מבוטא ומתועתק פון (כדי לכתוב ו"ו הם משתמשים באות W).[/u]
תודה!

_אבל מה בנוגע למסקנות שלו עצמו? או עוד חוקרים שנסעו בעצמם לקהילות קטנות ומבודדות וחזרו עם מסקנות דומות?
למשל שני רופאים, אחים, שנסעו לסיביר ומצאו קהילה שכל מה שהם אוכלים זה דגים ומעט בשר ציד. זהו. הם אוכלים את הדגים והבשר נאים וקפואים לרוב, לא אוכלים ירקות בכלל, והם בריאים יותר מכל אדם מערבי, בלי כולסטרול, בלי התקפי לב, חיים עד גיל מבוגר מאוד..._
לגבי המסקנות של ווסטון פרייס עצמו, שוב, הרבה מהן נכונות, לגבי זה שאוכל מעובד זה גרוע, ואם אנשים יאמצו רק את ההמלצות שלו, שהקדימו את שמנם בעשרות שנים, זה כבר יהיה נהדר - שליש מהקלוריות שצורך אדם מערבי ממוצע מגיעות היום מסוכר מזוקק וסירופ תירס. אבל ההשקפה שלו היתה די צרה, הוא היה רופא שיניים ובדק בעיקר את השיניים, ולכן חיפש בעיקר השפעות של דברים כמו סוכר. הוא גם היה מעט זמן בכל מקום. הוא נטה להתעלם מגורמים רבים, כמו תמותת תינוקות, ההשפעה של חיידקים זרים שהביאו איתם המבקרים החדשים לילידים שהיו מבודדים ולא חסינים מפניהם, אלכוהול ועוד. הוא ראה מה שרצה לראות, וכנראה בגלל זה לא כתב בספר שלו שום ביקורת שלילית על התזונה המסורתית והמנהגים המסורתיים של השבטים שראה, שודאי לא היו מושלמים. בעניין הקהילה הסיבירית שכתבת עליה, נשמע מוזר, מאוד יוצא דופן, איפה אפשר לקרוא על זה? ממה שידוע לי אנשים שהתזונה שלהם מבוססת על דגים ובשר, כמו האסקימוסים, חיים פחות. כמובן, יש עוד הרבה משתנים שצריך לבחון, כמו פעילות גופנית, איכות הסביבה, לחץ, עיבוד המזון... זה מה שעשה קולין קמפבל, שלהבדיל מפרייס שקצת הסתכל בשיניים של כמה אנשים וחיפש מראש השפעות של סוכר, קמח ומזון משומר, קמפבל בחן 8,000 משתנים שונים של הרגלי חיים בקרב אוכלוסיות מגוונות מאוד. טוב, היה לו הרבה יותר תקציב, ו650 אלף עובדים (!), זה היה המחקר האפידמיולוגי הגדול ביותר שנעשה אי פעם בתחום כלשהו, וזה רק המחקר העיקרי, שהתווסף לסקירה של מאות המחקרים העיקריים בתחום. פרויקט אדיר, ולכן אני חוזר אליו שוב ושוב. אבל את המסקנות שלו התעשיה לא אהבה, אז לא פרסמו, והתזונאים והרופאים לא מכירים. זו שערוריה.

דוגמא אישית שלי: לפני כמה שנים עבדתי במכון סקרים, והיינו צריכים לראיין רופאי לב ולשאול אותם איזה תרופה הם רושמים מתוך כמה, ולמה. זה היה לכבוד חברה שרצתה להכניס תרופה חדשה, אולי להורדת לחץ דם, לא מוכנה להתחייב על הנקודה הזו.
הפואנטה היא, שמתוך שמונה רופאים שאני דיברתי איתם, שישה אמרו שהם נותנים תרופה פחות טובה, כי התרופה היותר טובה עולה יותר כסף וקופת החולים לא מאשרת להם לרשום אותה. רק אם החולה התעקש, רשמו לו את התרופה היותר יקרה. אבל כמה אנשים יודעים בכלל שיש הבדלים בין התרופות, ולכמה אנשים יש כוח להתעקש על זה?
וכמובן שהרופאים שהשתתפו בסקר קיבלו שי צנוע של 200 ש"ח עבור זמנם, מהחברה שמוציאה את התרופה החדשה.

עשיתי קצת תיקוני הגהה. למשל, בשבדית J הוא י' בעברית (רק באנגלית זה ג'. למשל, ג'ון באנגלית - יוהאן בשבדית). בגרמנית VON מבוטא ומתועתק פון (כדי לכתוב ו"ו הם משתמשים באות W).

[u]מהיכרות שלי עם עסקים שונים ראיתי שחברות גדולות מעסיקות פרופסורים מאוניברסיטאות כדי שימצאו להם את הדבר הבא בתחומם. כלומר אותו פרופסור מקבל שכר נוסף מחברה פרטית שבעבורה הוא עובד בזמן שהוא נמצא וחוקר (עם כל האמצעים לרשותו ) במוסד אקדמאי ציבורי.[/u]
לפי דוח ועדת שוחט (עמוד 41, סעיף ב') שמונתה לקבוע את הרפורמה בהשכלה הגבוהה, השוק הפרטי יוכל לממן מעתה עד 75% מעלות מחקרים של חברי סגל (עד עכשיו זה היה 50%). בדברי ההסבר נכתב כך: "הדבר נועד לעודד את האינטראקציה של חברי הסגל עם התעשייה עתירת הידע". הועדה אפילו מציעה (בעמוד 42 סעיף 5) שחברי הסגל יגדישו יום בשבוע ל"מעורבות משקית" – לייעץ ולעזור לתעשיות: [url=http://www.che.org.il/download/files/shohat-[po]report]מומלץ מחדש ולטפח את מדיניות האוניברסיטאות בכל הנוגע לעידוד חברי סגל למעורבות משקית, במסגרת יום בשבוע המוקדש לייעוץ או ליזמות תעשייתית.[/url] e[/po].pdf
המשמעות המפחידה של אותה "מעורבות משקית" היא, שכל מומחה בתחומו יועסק בתעשיה בתחומו, ויהיה חתום על הסכם סודיות, ולא יוכל לחשוף מידע שעלול לפגוע בתעשיה. תארו לכם שכל מומחי הקרינה מועסקים בחסרות הסלולריות... זו סתימת פיות הרבה יותר ישירה ומקיפה. אני מקווה שאני טועה בזה, או שזה לא יצא לפועל. אבל אולי זה לא משנה, הקשר עדיין ישיר מאוד. למשל, נשיא אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, הוא עמוס שפירא מנכ"ל סלקום:
http://www.yedidim-tau.org.il/[po]article page[/po].asp?id=251&scid=71
רשימת חברי המועדון העסקי-אקדמי של אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב:
http://www.yedidim-tau.org.il/[po]article page[/po].asp?id=293&scid=12
אפשר לראות שם את סלקום, טבע ובנק הפועלים (שבנו את כביש חוצה ישראל).

[u][po]בריא טבעי[/po] ממש מרשים (ומדכא ). כיצד הגעת לכל אוסף המידע הזה?[/u]
חלק זה תמצות מכמה ספרים שקראתי (ממליץ לסמן קטעים נבחרים בספרים שקוראים), עוד כמה כתבות, בעיקר של איתי רום המצוין מהגלובס, מידע שהעבירו לי ודברים שחיפשתי, כשרציתי לברר מה ומי עומד מאחורי ידיעות שונות שהיו בתקשורת. יש עוד.. נראה איך יגיבו, אם זה יעניין אמשיך. אולי בדף אחר כדי לא להסיט יותר מידי מהדיון המקורי, למרות שזה קשור קשר הדוק. אם לחזור לנושא, הנה כתבה מאוד קשורה, חשובה ומעניינת: משחקי פירמידה - איזה אינטרסים עומדים מאחורי "פירמידת המזון" המפורסמת?
http://www.nrg.co.il/online/15/ART1/465/379.html
אגב בעניין זה, הפרויקט הכי גדול לחינוך לבריאות ותזונה נכונה של הילדים בבתי הספר בישראל הוא פרויקט "תפור עליי", שמנוהל על ידי חברת "פרולוג" המתמחה ב"שיווק חברתי", כלומר שיווק במסווה של פעילות חברתית, ולא מסתירה שאת המידע היא מקבלת מהלקוחות שלה, מהתעשיות - שטראוס, טבע וכו'. אם זה מעניין מישהו אפשר לתת גם לזה קישורים, אפשר גם לחפש לבד "תפור עליי" במנועי חיפוש.

[u]אומרים שהאדם הוא מה שהוא אוכל...אולי כל הריקבון האנושי הזה נובע מחיות מעונות ומיוסרות שנכנסות לתוך גופינו...[/u]
אם לנסח את זה באופן יותר לוגי-בריאותי, בהקשר של נושא הדיון: לתעשיה יש אינטרס וצורך הכרחי (כדי לעמוד בתחרות) לחסוך כמה שיותר בהוצאות - להשקיע כמה שפחות במוצר - לגדל כמה שיותר חיות למטר, ושיגדלו במהירות מקסימלית, ואוכל זול ככל הניתן - לכן נותנים אוכל שהוא לא באמת אוכל, עם הרבה חומרי הדברה רעילים (שחלקם מסיסים בשומן ומצטברים ברקמות השומן), הורמונים, זרזי גדילה, ומגדלים בצפיפות מקסימלית (כזו שמאפשרת אחוזי תמותה "כלכליים") - התוצאה של תנאים אלה היא פוטנציאל גדול למחלות ומגפות - לכן נותנים גם המון אנטיביוטיקה, כדי להפחית תמותה לרמה הכלכלית עבורם - והבשר, הביצים והחלב עם כל אלה מגיעים לגוף שלנו...

[u]אולי כל הריקבון האנושי הזה נובע מחיות מעונות ומיוסרות שנכנסות לתוך גופינו...[/u]

עופרה, עד עכשיו נהנתי מן הפנינים שלך בדף עיצות לטיפוח ...מתגלים בך פה, צדדים שלי לא היו מוכרים ו...יש לאמר שאני ממש נהנית@}

[po]בריא טבעי[/po] ממש מרשים (ומדכא). כיצד הגעת לכל אוסף המידע הזה?
מהיכרות שלי עם עסקים שונים ראיתי שחברות גדולות מעסיקות פרופסורים מאוניברסיטאות כדי שימצאו להם את הדבר הבא בתחומם. כלומר אותו פרופסור מקבל שכר נוסף מחברה פרטית שבעבורה הוא עובד בזמן שהוא נמצא וחוקר (עם כל האמצעים לרשותו ) במוסד אקדמאי ציבורי.
מה שאני רוצה להגיד שאני מסוגלת להאמין ולסמוך רק על מי שאני מכירה טוב ואישית. לא מאמינה לאף גוף. יש ריקבון כללי.

ונחזור לדיון הראשוני- אומרים שהאדם הוא מה שהוא אוכל...אולי כל הריקבון האנושי הזה נובע מחיות מעונות ומיוסרות שנכנסות לתוך גופינו...

[po]מיצי החתולה[/po], [u][po]אשה מטאטא[/po]?, אני אישית נגד קיצוניות בכל כיוון שהו. קצת קיצוני, לא?...[/u]
לא נראה לי. זאת דעתי ואף אחד לא חייב לקבל אותה.

האם פגעתי בך באיזה אופן?

איזו הצטרפות מקרים מופלאה!!! בדיוק כתבתי על כך לפני ימים ספורים בדף [po]טלפונים סלולרים מזיקים לבריאות[/po], אמנם קצת ביתר קלילות.

וואו, הדיון נהיה הרבה יותר מעניין מבשר כן או לא - ההטיות במחקר האקדמי וקשרי הון-אקדמיה, ומעבר לעשייה אמיתית. מגניב.
[u]יש לי חלום: להקים עמותה שתיקרא "האזרח הקטן"- ובה יהיו סוללת עורכי דין והרבה אנשים מבינים.[/u]
גם לי.

[u]הוכח פעמים רבות מספור שאוניברסיטאות הן המקור מספר 1 שמטה מחקרים לפי המממנים שלהם, או מצנזר מחקרים שלא מתאימים להלך הרוח המקצועי והציבורי, ככה שאולי גם לך כדאי לשמור על ראש פתוח...[/u]
את צודקת לגמרי (פירוט בהמשך). יחד עם זאת, יש בעולם קליקה הולכת וגדלה של מדענים אמיצים, שכן מעיזים לערוך מחקרים ולהיות נאמנים לאמת, גם כאשר היא לא נוחה לאנשים בעמדות כוח, תוך סיכון עמדתם ומקור הפרנסה שלהם. הם מתכתבים באופן קבוע באימילים, ומחליפים ביניהם מידע. אבל המידע הזה תקוע ביניהם והמכותבים שלהם, ובקושי מצליח לזרום החוצה, בגלל השליטה הישירה והעקיפה של תעשיות אינטרסנטיות בכלי העברת המידע לציבור: כלי תקשורת ההמונים, כתבי עת מדעיים, כנסים וכו'. אבל יש זרימה, קטנה ואיטית. הצלחות קטנות. איך לזהות את האמינים? זה כבר עניין של הפעלת שיקול דעת והכרת ההיסטוריה של הכותבים.

_"הוכח"? "פעמים רבות מספור"?
את יכולה לציין מחקרים כאלה??_

אוקי, אני לא בטוח עד כמה זה בסדר להפציץ בהודעות ארוכות, אז תעצרו אותי אם זה מוגזם, אפשר גם למחוק, אנסה לא להגיע ל"רבות מספור"... להלן קצת מידע שאספתי פעם, השתדלתי לציין מקורות, אם חסר וצריך תגידו:

בעל הדעה של בעל המאה / איתי רום, גלובס, 18.4.07: ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות בשירות האחים עופר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות העובד מייעץ למפעל מזהם במפרץ חיפה, וכך גם חוקרי הטכניון. אילי ההון המותקפים על זיהום משלמים עשרות אלפי דולרים למומחים רפואיים, חלקם עובדי מדינה, תמורת חוות דעת מטעמם בתיקים שנויים במחלוקת. האינטרסים הסמויים שהמומחים לא הכרח חושפים
http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=1000202918&nagish=1

"קיימות טכניקות עבור פרוטוקולים של מחקר מניפולטיבי לייצור מחקרים אשר המסקנות שלהם מתאימות לאינטרסים של המממן שנקבעו מראש. הטכניקות הללו כוללות התאמת זמן המחקר (כך שלהשפעות הרעילות אין זמן לצוץ), מניפולציה של כמות החומר המוחדר לקבוצות המחקר וקבוצת הביקורת, ופרשנות סובייקטיבית של נתונים מורכבים. לעיתים קרובות שיטות כאלה הן כמעט הונאה מושלמת, המובילה לתוצאות צפויות. בדרך כלל, לארגונים שמממנים מחקר יש רעיון ברור לגבי התוצאות שיקבלו, אחרת הם לא יממנו את המחקר."
(ג'וזף הוקינס מאונ' קורנל)

"בעולם התזונה והבריאות, מדענים אינם חופשיים ללכת בעקבות מחקרם לכל דרך שיוביל. להגיע לתוצאות 'לא נכונות', אפילו באמצעות מדע מהשורה הראשונה, זה עלול לפגוע בקריירה שלך. לנסות להפיץ את המסקנות ה'לא נכונות' לציבור, בשם בריאות הציבור, זה עלול להרוס את הקריירה שלך. שלי לא נהרסה – היה לי מזל."
(ד"ר קולין קמפבל, THE CHINA STUDY)

לפי ד"ר ריצ'רד א.דאיו, רופא פנימי ופרופ' לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר דונלד ל. פטריק, חוקר ידוע ופרופ' לשירותי בריאות באוניברסיטת וושינגטון, בספרם "תקוה או תעתוע", מטרת המחקרים היא לא להביא תועלת, להוכחת עובדות מדעיות, אלא רק מחקרים שטובים לצרכי השיווק של התעשיות המממנות.
רוב החוקרים הביו-רפואיים במכוני המחקר הפרטיים ולפחות רבע מהם במוסדות אקדמאים מקבלים מימון ישיר מהתעשיה.

סקירה של 1,140 מחקרים מצאה שמחקרים שמומנו על ידי התעשיה היו בעלי סבירות גבוהה יותר באופן מובהק להגיע למסקנות שרצויות למממן, ממחקרים שלא מומנו על ידי התעשיה.

"כותבי צללים" : כותבים מקצועיים המועסקים בחברות תרופות או בחברות תקשורת / יחסי ציבור. הם כותבים את מאמרי המערכת או סקירות ואין להם קשר לניהול המחקר. הם מקבלים הנחייה עם הדגשה על יתרונות התרופה החדשה ולפי זה כותבים את המאמר. בשלב הבא פונים לאישיות מקצועית ידועת שם לתת את שמה כמחבר המאמר. התעשיה שוכרת חוקרים כדי שיכתבו וידברו בשמה.

הספר "בטחו בנו, אנחנו מומחים!" נותן דוגמאות רבות למימון חוקרים. מתוך הספר: "אתם חושבים שאם מדען אומר שמשהו נכון, זה חייב להיות נכון? בתחילת שנות ה-90, חברות הטבק שילמו בחשאי ל-13 מדענים כדי שיכתבו מספר מכתבים לעיתונים רפואיים בעלי השפעה. ביוסטטיסטיקאי אחד קיבל 10,000$ לכתיבת מכתב בעל שמונה פסקאות שפורם בעיתון האיגוד הרפואי האמריקאי, וחוקר סרטן קיבל 20,137$ לכתיבת ארבעה מכתבים וחוות דעת ל"לנסט – עיתון המכון הלאומי לסרטן" ולוול סטריט ג'ורנל."

כתבה בעיתון "גרדיאן" הבריטי חשפה כי ענקית הנפט אקסון מובייל הציעה עשרת אלפים דולרים למדענים תמורת מאמרים שיערערו על הקשר בין צריכת אנרגיה להתחממות הגלובלית. לפי פרסומים אחרים מימנה החברה גופים שונים שהפיצו מידע שגוי בנושא, בדומה לטקטיקות שאותן נקטו בעבר חברות הסיגריות.

סקר בלתי תלוי שנערך ב- 2001 מצא כי יש להמנע משימוש קבוע בתרופות קצרות טווח ממשפחת חוסמי סידן לטיפול ביתר לחץ דם. כל אותו זמן המשיכו חברות התרופות לטעון כי המחקרים לא מצאו שום פסול בתרופות אלה. מאוחר יותר התברר של -96% ממחברי מאמרים שתמכו בשימוש בחוסמי תעלות סידן היו קשרים כלכליים עם חברות התרופות.

Barnett A, Revealed: how drug firms 'hoodwink' medical journals, The Observer, 7 December 2003.
Boseley S, Scandal of scientists who take money for papers ghostwritten by drug companies, The Guardian, February 7, 2002.
B. Blake Levitt, Cell Towers, New Century 2000
Justin Bekelman, Yan Li and Cary Gross, Scope and Impact of Financial Conflicts of Interest in Biomedical Research: A Systematc Review, Journal of the American Medical Association, 289 pp. 454-465, January 22/29, 2003.
Nick Fleming and John Coles
Express Newspapers UK 24.5.99
J. P. Tarcher. Trust us, we’re experts` ISBN: 158542059x, 2000

שיטות לשליטה בתוצאות המחקרים:
הסתרת/גניזת/עיכוב פרסום ממצאי מחקרים לא רצויים. חברה לא מחוייבת לחשוף את כל המחקרים שהיא מימנה. החוקרים נמנעים לתעד ולפרסם תוצאות שליליות. המחקרים החיוביים מתפרסמים מוקדם יותר מהמחקרים השליליים. לדוגמה, המחקרים שנעשו ע"י התעשייה על קרינה אלקטרומגנטית לא פורסמו לציבור לפני שהחלו בשיווק הטלפונים סלולריים.

הטענה: לא חזרו על המחקר. יש חזרה על מחקרים שהראו תוצאות של "אין סכנה", ולא על המחקרים שהראו תוצאות שליליות, ואז טוענים "לא חזרו על המחקר הזה". לציבור זה נשמע כאילו ניסו לחזור על המחקר ולא מצאו שוב את אותם ממצאים שליליים, כשלמעשה לא ביצעו שום ניסיון לחזור על המחקר. כך גם מערערים את אמון הציבור במחקרים שמראים תוצאות שליליות. כשארגון לאומי גדול (כמו המועצה הלאומית למחקר בארה"ב) נדרש לנתח מחקרים, הוא בדרך כלל מגביל את הניתוח למחקרים שעברו הערכת עמיתים, שחזרו עליהם. לפעמים חוזרים על מחקר עם שינויים מסוימים, למשל בשיטות אחרות, ואז טוענים שלא חזרו על המחקר המקורי.

הטענה: "יש ממצאים לכאן ולכאן". זו שיטה להסיט את תשומת הלב מכך שיש מחקרים שהראו נזקים.

מימון מחקרים שמטרתם להוכיח פסיכוסומטיות: הנחקרים לא יודעים אם ניתן להם החומר המסוכן או לא. באמצעות מחקרים כאלה, לדברי פרופ' פאולו קווקייה, מהמחלקה לפיזיקה של המוסד לבריאות באיטליה, החברות מנסות "להוכיח" שבעצם הכל בטוח.

המצאת מחלות והפרזה בחומרת בעיות לשם הגברת פחדים.

מניפולציה במינוחים: "הוכח כיעיל" בכל מה שקשור לתרופות, הכוונה ליעיל במידה מסוימת. באמצעות השימוש בהברה nex בתרופות החדשות, החברות רוצות שנאמין כי Clarinex או Nexium הן הדבר הבא – next.

החתמת החוקרים על סודיות. זהו הנוהל המקובל. לחוקר נאסר לדבר על המחקר שלהם. מכיוון שהתעשייה מעכבת ומונעת פרסום מחקרים, ומקבלת את המחקרים לעריכת סופית לפני הפרסום, נמנע דיווח ישיר של החוקרים על מסקנותיהם. למשל, בהסכם הסודיות שעליו מחתימה חברת "כימיקלים לישראל" את היועצים, "מידע סודי" מוגדר בו ככל ידע בנוגע לעסקי החברה שיימסר למומחה, "על-פי שיקול דעתה הבלעדי", אלא אם יוכיח שמדובר במידע שהיה קודם ברשותו או ב"נחלת הכלל". הסודיות חלה על כל מפעלי הקונצרן, גם אם המומחה נשכר כיועץ רק לאחד ממפעליו, וההתחייבות לשמירתה "אינה מוגבלת בזמן".

איפה היו מדעני הטכניון כל השנים כשהיה ידוע על בעיות הבריאות הקשות במפרץ חיפה והקשר שלהן למפעלים המזהמים?

המשרד להגנת הסביבה מינה ועדת מומחים לבחינת זיהום האוויר בחיפה והשלכותיו הבריאותיות, בראשות פרופ' יורם אבנימלך מהטכניון. הוועדה הכחישה את הקשר הישיר בין התעשיה לתחלואה באיזור. הם הסתמכו באופן משמעותי על מחקרו של ריצ'רד דול משנת 1981, שבו נטען כי זיהום אחראי רק לכ-2% ממקרי הסרטן – מחקר שמומחים המפקפקים בהשפעת זיהום סביבתי על הבריאות מרבים לצטט. מאמר בכתב העת המדעי AJIM כתב על כך שמחקרו של דול השפיע על עיצוב מדיניות הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה. המדיניות האמריקאית משפיעה רבות גם על קביעת המדיניות בישראל. בכתב העת נחשף גם שדול ייעץ לחברות כימיקלים שונות, והסתיר את העובדה שחברת מוצרי ההדברה "מונסנטו" שילמה לו 1,000 ליש"ט ליום תמורת ייעוץ.
(המאמר למעלה מאת איתי רום)

בין חברי הוועדה של הטכניון היו מומחים שעובדים כיועצים עבור התעשייה. הטכניון מבצע מחקרים בדיקות מעבדה שונות בתשלום עבור מפעלים שונים, ומקבל מהם תרומות. אחד התורמים לטכניון הוא למשל מפעל חיפה כימיקלים, ממזהמי הקישון. הטכניון מסרב לפרט את המפעלים שתורמים לו ואת הסכומים שנתרמים, בטענה ש"לטכניון התקשרויות רבות עם מפעלים וגורמים פרטיים, וברובן המכריע יש התחייבות לשמירה על סודיות".

עיכוב התשלום לחוקרים עד שיתאימו את מסקנותיהם לצרכי המממנים

דוגמאות:

ד"ר רוס אדיי מצא שקרינה סלולרית מגבירה גידולים סרטניים, מוטורולה דרשה שישנה את ניסוח מסקנותיו, וכשסירב היא הפסיקה את המימון ולא שילמה לו כסף שהיתה חייבת לו. לדבריו, "התעשייה לא באמת מעוניינת בחקירה רצינית שתהיה זמינה לציבור. כל מה שהם רוצים הוא שהמחקר יתמוך בטענותיהם... התוצאות נמעכות ע"י תעשיית הטלפונים הסלולריים."

גם הכסף למחקר של ד"ר הנרי לאי על השפעות הקרינה האלקטרומגנטית עוכב עד שהוסכם על גירסת הדוח שלו עם תעשיית הטלפונים. הוא נדרש לשנות שלוש פעמים את הממצאים שלו , שהראו שינוי בDNA של חולדות עקב חשיפה לקרינה.הוא אמר: "השליטה בתוכניות המחקר עברה למנהלים ועורכי דין. זה בדיוק מה שקרה בתעשיית הטבק."

הסלולרי, לא מה שחשבת! המידע שמוסתר מהציבור", מאת איריס עצמון, 2004



התעשיות רודפות חוקרים שמפרסמים תוצאות מחקרים שעלולים לפגוע באינטרסים שלהן:

דוגמאות:

חברות התרופות רודפות חוקרים שפרסמו מידע על מחקרים שהראו שתרופות ישנות יעילות יותר מחדשות. למשל, חוקר הציג ב- 1995 מאמר מדעי שמצא שהתרופות החדשות והיקרות בעלות סיכון גבוה להתקפי לב בהשוואה לתרופות ישנות וזולות. התגובה מצד חברות התרופות היתה התקפה תקשורתית ואישית נגדו. במקרים אחרים חברות תרופות הכשילו את קידומם המקצועי של חוקרים.

בולנסיה, ספרד, 4 ימים לאחר ש ד"ר דלאודיו גומז פרטה כתב מכתב לממסד הרפואי של ולנסיה ובו הביע את דאגתו על כך שבדומה לממסד הרפואי בארה"ב גם הממסד הרפואי בספרד לא נקט עמדה בקשר לבעיות עם הקרינה האלקטרומגנטית – הודיעו לו שהוא חייב להפסיק מיד את מחקריו על קרינה אלקטרמגנטית.

בשבדיה הממשל מונע מימון ומאיים לסגור את מעבדת המחקר בנושא קרינה אלקטרומגנטית של פרופ' אולה יוהנסון;

בגרמניה, החוקר ד"ר להרכט פון קליצינג התפטר מהאוניברסיטה הרפואית בליבק, כדי להמשיך במחקרו על הקרינה, לאחר שדיקן האוניברסיטה אסר עליו לפנות לפרלמנט הגרמני בנושא השפעות הטלפונים הסלולריים, בטענה שזה יפגע באוניברסיטה.

באנגליה, ד"ר ג'ררד הילנד מאוניברסיטת וורוויק יצא לפנסיה מוקדמת בעקבות לחץ כבד נגד מחקרו בנושא השפעת הקרינה האלקטרומגנטית על האדם;

בארה"ב, פרופ' וויליאם מורטון מאוניברסיטת אורגון למדעי הבריאות (OHSU), הותקף על ידי הנהלת הבוחנים הרפואיים של אורגון, ונאלץ לוותר על רשיונו הרפואי כדי להמשיך ולחקור את הרגישות לאלקטרומגנטיות; ורוג'ר סנטיני, חוקר ותיק בתחום האלקטרומגנטיות, העיד בפני המשרד להערכת המדע ובחירות טכנולוגיות, לאחר שמנהל המעבדה הממשלתית שבה הוא עובד אסר עליו לדבר עם עיתונאים, פוליטיקאים וחוקרים אחרים על "השפעות ביולוגיות של טלפונים סלולריים ותחנות בסיס (אנטנות)": "אנו עדים כיום להתפתחות של לחץ המכוון לפגוע בשמם הטוב של חוקרים מסוימים ובממצאים שלהם, בתוך המוסדות שלהם. הקמפיינים הללו של הטרדות מוסריות ומקצועיות מתוזמרים במיוחד על ידי ספקים מסוימים של טלפונים סלולריים, פקידים נבחרים וגופים לבריאות הציבור. חלק מן המדענים העובדים על הבעיה של השפעות ביולוגיות מטלפונים סלולריים ותחנות בסיס, הפכו לאחרונה למטרה, בעקבות הלחצים הללו, לצעדים מפלים מצד המוסדות שלהם: פיטורים, שינוי מקצועי, שינוי של נושא המחקר, חסימת הקריירה, איבוד שותפים, איסור לדבר." הוא התייחס ל-3 דוגמאות של מדענים בולטים בצרפת, ולמקרים נוספים.
ICHF (International Council for Health Freedom), Newsletter Vol. VI, Nos 3-4 published by ICHF, LA Jolla Ca 92037.
"הסלולרי, לא מה שחשבת! המידע שמוסתר מהציבור", מאת איריס עצמון, 2004
"תקווה או תעתוע", ספרם של ד"ר ריצ'רד א.דאיו, רופא פנימי ופרופ' לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר דונלד ל. פטריק, חוקר ידוע ופרופ' לשירותי בריאות באוניברסיטת וושינגטון

שיטות נפוצות למניפולציות בתוצאות המחקר:

מפרסמים אותו מחקר מספר פעמים, תחת כותרת שונה, בשינוי שמות המחברים, מתקבל הרושם שקיימות הוכחות מדעיות רבות. למשל, לגבי מאמרים על תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידים - צירפו יחד כמה מאמרים שחזרו על המחקר, ואז קיבלו מספר גדול של משתתפים והיו כפילויות במספרים.

הצגת תוצאות שליליות כחיוביות. למשל תרופות שמורידות כולסטרול או מסדירות קצב לב, עלולות באופן פרדוקסלי דווקא לקצר תוחלת חיים של המטופל. כמו כן, כיווץ גידול ממאיר אינו מהווה מדד אמין ליעילות הטיפול. מחקר שמצא הגברה משמעותית של הסיכוי ללקות בסרטן המוח לאחר עשר שנים של דיבור בסלולרי - יחצני ממני המחקר הוציאו הודעה לעיתונות שפורסמה בתקשורת כך: מחקר מוכיח: אפשר לדבר עשר שנים בסלולרי בלי חשש לסרטן המוח.

בלבול בין קשר מתאמי לבין סיבתיות. כשמישהו הבריא לאחר קבלת טיפול, טוענים שהוא הבריא כתוצאה מכך, גם כאשר יש ראיות לכך שהטיפול למעשה הפחית את הסיכוי להבריא.

בדיקת דברים לא רלוונטיים: בודקים משהו אחד ואז אומרים שלא מצאו סכנה מדבר אחר, שבכלל לא נבדק. למשל בתחום הקרינה האלקטרומגנטית, כדי שהמחקר יתן תוצאות לפיהן הקרינה בטוחה, מחפשים השפעות של חימום ולא השפעות ביולוגיות (ואז אומרים שלא מצאו השפעות ביולוגיות – כשבכלל לא חיפשו כאלה); בונים מחקרים עם עוצמות קרינה גבוהות וחשיפה לזמן קצר – ואז אומרים שהמחקר לא מצא השפעות בריאותיות שליליות מקרינה בעוצמות נמוכות לטווח ארוך (למשל אנטנות) הוא כלל לא חיפש אותן.

השוואה בין השפעות החומר הנבדק לבין משהו שידוע שהוא גרוע יותר: תרופה שידוע שהיא לא יעילה, מינונים תת אופטימליים של תרופה מקבילה; תרופה ישנה יותר שחייבת להינתן בעירוי ובמחקר ניתנת בבליעה.

עריכת מחקרים עם אוכלוסיות קטנות.

הטיית מחקרים ע"י בחירת האוכלוסיה בהתאם - בחירת מודל המחקר בהתאם לתוצאות הרצויות:
שינוי המודל במהלך הניסוי: למשל מוציאים במהלך המחקר את הנבדקים שהחומר מזיק להם.

שימוש במודל לא רלוונטי לחלוטין: בדיקת השפעות חומר על איזורים בגוף שלא נחשפים לחומר, על בני אדם שלא נחשפו לקרינה, על חפצים או על בעלי חיים (על מינים אחרים – חומרים משפיעים בצורה שונה על כל מין ותת מין, כך שמה שפוגע בבני אדם לא בהכרח יפגע במין אחר).

דוגמה:
חברת מוטורולה שילמה לחוקרים לבדוק את השפעת הקרינה הסלולרית על חפצים כמו שקית עם מים, מלח ופלסטיק וגוש של ג'ל (מודלים שלא מכילים רקמות אנושיות שסופגות קרינה), על הגב (בעוד שמדברים ושומעים מהראש) ועל חולדות, ובדקו השפעות קרינה בקרב אנשים שכמעט לא נחשפו לה, למשל מחקר שנעשה על השפעות של עשר שנות קרינה על התפתחות גידולים במוח, שבו נבדקו באנשים שנחשפו לקרינה רק במשך שלוש שנים (להיווצרות גידולי מוח נדרשים יותר משלוש שנים).

"תקווה או תעתוע", ספרם של ד"ר ריצ'רד א.דאיו, רופא פנימי ופרופ' לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, וד"ר דונלד ל. פטריק, חוקר ידוע ופרופ' לשירותי בריאות באוניברסיטת וושינגטון
"הסלולרי, לא מה שחשבת! המידע שמוסתר מהציבור", מאת איריס עצמון, 2004

לקינוח, על המועדון העסקי-אקדמי של אויברסיטת תל אביב, ומה הוא מציע לראשי המשק שיתרמו לאוניברסיטה:
http://www.yedidim-tau.org.il/[po]article page[/po].asp?id=3&scid=9
כדאי לקרוא את כל העמוד. אבל הנה רק ציטוט קון אחד לדוגמה ממנו: "לחברי וחברות המועדון ניתנת האפשרות הייחודית להיות חברים בועדות אקדמיות של הפקולטות השונות, מוסדות האגודה ומוסדות האוניברסיטה, ולהשפיע בכך על האג’נדה, המחקר וכיווני ההוראה.פוטנציאל כח אדם: האוניברסיטה, בסיוע חברי וחברות המועדון העסקי-אקדמי, מרשתת את בוגריה אל מרכזי הפעילות העסקית והכלכלית בישראל.השפעה על המחקר וההוראה: החברות במועדון העסקי-אקדמי מאפשרת אינטראקציה עם גורמים מובילים באוניברסיטה ומרחב השפעה של העולם העסקי היישומי על אוניברסיטת תל-אביב."

... להמשיך? יש עוד הרבה. רדיפת חוקרי סרטן, שליטה בעמותות בריאות. אני לא יודע כמה זה מתאים לפורמט של הפורום הזה. שוב, מתנצל אם הצפתי.

ועוד לא עניתי לכמה שאלות ששאלו אותי. אענה בהמשך. בכל אופן מה שהעלתה כאן נקודות ורודות אגדיות הכי מעניין, ממש לעשות משהו..

[u]יש לי חלום: להקים עמותה שתיקרא "האזרח הקטן"- ובה יהיו סוללת עורכי דין והרבה אנשים מבינים.[/u]

לא יודעת...
לא מאמינה שזה עוזר בהווה שלנו וזה נראה לי התעסקות שתרחיק אותי עשרות קילומטרים מחיים שלווים לי ולמשפחתי.
אני גם חושבת ששינויים קורים כאשר יש המון שינויים קטנים ואלו דוחפים מין הסתם לשינויים גדולים כלפי מעלה באזור החקיקה. לדוגמא- הרבה התארגנויות פרטיות של בתי ספר פרטיים יובילו בסופו של דבר לשינוי מערכת החינוך כי יבינו שהרבה ילדים ממשפחות מבוססות / איכותיות זולגים החוצה מהמערכת.

אם באמת הרעיון שזרקתי לאוויר ירקום עור וגידים אז זה באמת פיתרון מיידי וגם תעסוקה מקסימה למשפחה כולה.
כשאני חושבת על זה - לא נראה כל כך קשה להתארגן. גם יש כל כך הרבה שטח חקלאי לא מנוצל במושבים ובקיבוצים כך שגם זה לא תהיה בעיה.
[u]רעיון|[/u]

יאללה- מי מעוניין מגדרה?

ממ,
התגובה שלך תוקפנית וברור שדרכתי לך על איזו יבלת.
אני לא חייבת להביא לך שמות ולהראות לך מחקרים כי אני לא חוקרת וכנראה גם בורה, ויש מספיק אתרים באינטרנט שמספקים עדויות כאלה (אבל כמובן, אתם החוקרים המכובדים תבטלו את האינטרנט מיד כי הוא לא אמין כמו המחקרים שלכם ).
וזה שחדשות לבקרים צצים מחקרים שמפריכים טענות שהועלו במחקר מאתמול, זה בכלל לא אומר דרשני על שיטת המחקרים שנהוגה באוניברסיטאות...
הנושא בכל מקרה סוטה מהדיון ולי אין רצון להמשיך אותו.

[u]יש לי חלום: להקים עמותה שתיקרא "האזרח הקטן"- ובה יהיו סוללת עורכי דין והרבה אנשים מבינים.[/u]
יש כבר כאלו רק שהכסף הולך למשכורות עתק ול"תנאים נילווים". בסוף אנשים דואגים לתחת ולקריירה של עצמם.

[u]אולי אני אלך לחפש אצל איזה בעל משק בסביבת גדרה, כמה מטרים רבועים בשטח החקלאי שלו להשכרה. אבנה לי שם לול נחמד עם כמה תרנגולות לביצים ולבשר. אולי אפשר להתארגן ככה כמה משפחות שבכל יום משפחה אחת אחראית על הטיפול והאיסוף. מה אתם אומרים?[/u]

או!! זה מתחיל להישמע טוב!

אני בקרוב אתחיל לחשוב איפה אני מתמקמת ובהחלט אחפש כמה משפחות לפתרון מהסוג הזה @}

מעבר לכך, אני חושבת שהאתר הזה יכול להוות כוח אדיר אם נתחיל [b]לפעול[/b] בכל מיני כוונים...
זה יכול להתחיל מדברים פשוטים כמו כתיבת מכתבים לחברות למשל.


ועוד רעיון קצת מגלומני: יש לי חלום: להקים עמותה שתיקרא "האזרח הקטן"- ובה יהיו סוללת עורכי דין והרבה אנשים מבינים. כל מי שרוצה להצטרף ישלם סכום ואני סתם זורקת למשל: 50 ש"ח לאדם לחודש. ולהתחיל להיכנס בכוחות הפוליטיים באופן עצמאי. להקים גוף מבקר של אוכל/מים/אויר וכולי. לטפל בכל מיני עוולות שאין לאזרח הקטן כוח לעשות זאת לבד. לבצע חרם על כל חברה ש"מבקשת" זאת. ועוד ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה...

עופרה יישר כוח והתאור של העוף של סבתא היה מעורר @}

אני כהרגלי מתייאשת מלסמוך על גופים מסחריים שיעשו הכל בשביל לקוחותיהם ובריאותם. אי אפשר לסמוך על אף אחד..אוף!
אני חושבת על פתרון פרקטי- אולי אני אלך לחפש אצל איזה בעל משק בסביבת גדרה, כמה מטרים רבועים בשטח החקלאי שלו להשכרה. אבנה לי שם לול נחמד עם כמה תרנגולות לביצים ולבשר. אולי אפשר להתארגן ככה כמה משפחות שבכל יום משפחה אחת אחראית על הטיפול והאיסוף. מה אתם אומרים?

דרך אגב סבא וסבתא שלי ז"ל חיו עד גיל מאה. הם אכלו בשר ולא היו חולים מעולם. פשוט מתו מזיקנה. הילדים שלהם לעומת זאת נפטרו אחד אחד ,כמעט, כולל אבי ז"ל ממחלת הסרטן. לא היו להם חיי שלווה והרמוניה כמו להוריהם.הם גם צרכו הרבה אוכל מתובל, חריף, מטוגן.
אלו חיו חיים מאוד פשוטים, לא ראו טלוויזה ולא ידעו כל הזמן מה קורה סביבם. רק מסיפורים. בקיצור- ללא מתח. אכלו בשר ועוף כל יום. לא בכמויות, אבל רוב חייהם היו במרוקו והבשר גודל במשקי בית ולכן היה נקי מכימיקלים. האוכל לא היה מטוגן אלא מבושל ולא מתובל מידי (כל הרכיבים ביחד+ מלח פלפל ומעט תבלינים) באטיות רבה (על פתיליה). אני נזכרת בגעגועים איך ישבתי ליד השולחן של סבתי והיא הייתה בוצעת חתיכת לחם אחיד בידה הזקנה והגרומה, טובלת אותה ברוטב של העוף שבושל כמה שעות עם סלרי, מועכת איתה קצת סלרי רך ועוף מתמוסס והופ עם היד שלה לתוך הפה שלי. יאאאמי. מעולם לא אכלתי משהו טעים מזה.

[po]אשה מטאטא[/po], [u]אני אישית נגד קיצוניות בכל כיוון שהו.[/u] קצת קיצוני, לא?...

אני לא חושבת שיש דופי בקיצוניות מדי פעם, מעבר לעובדה שקיצוניות היא דבר יחסי, כמובן. ההורים שלי חושבים שאני מאוד קיצונית בענייני תזונה. אם אני אספר לך מה אנחנו אוכלים, לעומת התפריט שלך שתיארת כאן, את מן הסתם תחשבי שאני מאוד מתירנית.

_איך נדע מי מהחוקרים צודק?
אני חושבת שלא נדע.
אני חושב שכן אפשר לנסות לדעת, או לפחות להתקרב לידיעה יותר מבוססת._ מסכימה עם [po]טבעי בריא[/po] - כל אחד יביט במחקרים השונים, בדיונים השונים (כמו זה שמתנהל כאן), ויראה לאן לקוח אותו הקומון סנס שלו.

[u]הוכח פעמים רבות מספור שאוניברסיטאות הן המקור מספר 1 שמטה מחקרים לפי המממנים שלהם, או מצנזר מחקרים שלא מתאימים להלך הרוח המקצועי והציבורי[/u]
"הוכח"? "פעמים רבות מספור"?
את יכולה לציין מחקרים כאלה??
את בכלל יודעת איך מחקר אוניברסיטאי עובד, וכמה סוגי אוניברסיטאות וכמה סוגי מחלקות, מכונים, קתדרות ומעבדות יש? ושכל אחת מהן עובדת באופן שונה? ושקשה מאוד מאוד להתערב במחקר אוניברסיטאי בגלל המבנה של מוסדות המחקר??

[u]חוקרים שהודו ששילמו להם כדי לצנזר מחקר או לשנות את התוצאות.[/u]
יש לך שמות של חוקרים שהודו? יש לך שמות של מי שילם להם?
ברור שאת לא יודעת איך עובד מימון מחקרים באוניברסיטאות. הקשר בין המימון לתוצאות המחקר הוא כל כך עקיף ומלא תחנות והסתעפויות שזה כמעט לא אפשרי לשנות תוצאות מחקר. המממנים בדרך כלל בכלל לא באים מהאוניברסיטה. מדובר בוועדות ענק שמממנות לפי תחומי על ובכלל אין להן כל יכולת להכיר את מי שקיבל המימון ובטח שאין להם יכולת להכיר את כל החוקרים והחוקרים הזוטרים והמתרגלים ועוזרי המחקר שמשתתפים במחקרים, ואם רוצים לשנות תוצאות צריך לעבור כל אחד מאלה ולשכנע אותו לעבור על החוק ולשנות את התוצאות של פיסת המחקר שלו כדי שיתאימו לתוצאות הכלליות.

פשוט בורות מסוכנת שלא מפריעה לך להפיץ אי-אמיתות.

כשאני כותבת "הוכח" אני לא מתכוונת למחקר כמובן :-) אלא למידע שדלף לבסוף או חוקרים שהודו ששילמו להם כדי לצנזר מחקר או לשנות את התוצאות.

אוקיי, [po]בריא טבעי[/po], נגיד שאני מקבלת את טענותייך בקשר לארגון של ווסטון פרייס. אני שומרת על ראש פתוח.
אבל מה בנוגע למסקנות שלו עצמו? או עוד חוקרים שנסעו בעצמם לקהילות קטנות ומבודדות וחזרו עם מסקנות דומות?
למשל שני רופאים, אחים, שנסעו לסיביר ומצאו קהילה שכל מה שהם אוכלים זה דגים ומעט בשר ציד. זהו. הם אוכלים את הדגים והבשר נאים וקפואים לרוב, לא אוכלים ירקות בכלל, והם בריאים יותר מכל אדם מערבי, בלי כולסטרול, בלי התקפי לב, חיים עד גיל מבוגר מאוד...

ואגב אינטרסים,
[u]פרופסור לרפואה קלינית מהרווארד ומנהל שירותי הבבריאות בבית החולים הכללי במסצ'וסטס.[/u]

[u]פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל,[/u]

הוכח פעמים רבות מספור שאוניברסיטאות הן המקור מספר 1 שמטה מחקרים לפי המממנים שלהם, או מצנזר מחקרים שלא מתאימים להלך הרוח המקצועי והציבורי, ככה שאולי גם לך כדאי לשמור על ראש פתוח... (ובכלל זאת תודה על המידע, נראה לי שכולנו מנסים לגשש בחושך אחרי האמת... @})

[u]אז מה האלטרנטיבות את המאמר קראתי וכצרכני בשר שאכלו כמה שאפשר טבע עוף עד שנסגר מה עכשיו? הבקר עד כמה שידוע לי מגיע מארגנטינה האם גם שם הוא מוזרק כולו בכימיקלים ושאר טובין ? אין מה לעשות הבשר הוא מרכיב חשוב אצלנו בבית ולוותר עליו אני לא אוכל מה האופציות?[/u]
אני לא חושב שיש לי את היכולת להגיד אילו פתרונות יהיו טובים בשבילך, אבל אני ממש מזדהה עם המצוקה שלך. לגבי הבשר המיובא, אם אנחנו לא יכולים לסמוך על הפיקוח של משרד החקלאות בישראל, על אחת כמה וכמה אי אפשר לסמוך על הפיקוח בארגנטינה, במיוחד על מה שמיוצא. ההתנהלות של תעשיית הבשר ברחבי העולם היא שערורייתית. מה שכתב מבקר המדינה זה על קצה המזלג. מאכילים חיות צמחוניות בבשר (של אותו מין), בפסולת תעשייתית, בהורמונים, אנטיביוטיקה, חומרי הדברה... כמובן, שמי שמקטין את ההוצאות שלו (למשל על האוכל לחיות המשק) הכי הרבה, הוא זה שהכי מצליח, הוא זה ששורד, והאחרים שפחות גרועים נעלמים. אז מה הפלא שכל שני וחמישי שומעים על איזו מגפה חדשה - הפרה המשוגעת, הפה והטפיים, שפעת העופות, שפעת החזירים... הבעיה הכי גדולה זה האנטיביוטיקה, זה ממש מסכן את המשך קיום המין האנושי, בגלל היווצרות חיידקים עמידים, ורוב האנטיביוטיקה היא מבשר. היא גם הורסת את מערכת החיסון ואת החיידקים הטובים בגוף.
אז תכלס, מה האופציות... אפשר להפחית. ויש את ה"בשר" הצמחי הזה של טבע דלי שמוכרים בחנויות טבע, עשיתי עם זה ניסויים בכמה קרובי משפחה, הם לא האמינו שזה לא בשר... זה בעיקר עניין של הרגל, אבל גם בזה אסור לזלזל. ואפשר פשוט להמשיך לאכול בשר, אם מחליטים שזה הכרח, ולהשתדל בדברים אחרים, כמו לעשן פחות, לעבור לאיזור פחות מזוהם, לדבר פחות בסלולרי, פחות ממתקים מלאכותיים, יותר פעילות גופנית... טוב, לא יודע אם עזרתי במשהו. ניסיתי.. בהצלחה.

_המותג "הרדוף" של היום הוא חלק מתאגיד מסואב שידוע כבר שנים בציניות שלו בהרעלת הציבור. לא מופתעת.
רגע, אפשר הסבר? אז הם רעים בכלל? איזה חלב סויה אני אמורה לקנות עכשיו?_
תנובה הם באמת בעייתיים, ואי אפשר לסמוך עליהם. מעצם היותם חברת המזון הכי גדולה: כדי להישאר למעלה, הם צריכים לדחוק את כל האחרים, זו מלחמת קיום, אבולוציה כלכלית של המתאימים ביותר, אלה שהכי שואפים למקסם את הרווחים, אלה שהכי מפוקסים על הרווח הכספי, לפני כל דבר אחר - בריאות הציבור, שמירה על הסביבה, זכויות עובדים וצרכנים, סחר הוגן, מוסר באופן כללי, כל אלה נדחקים הצידה, ומה שחשוב זה "יצירת צרכים", "כיבוש שווקים" וכו'.
את בעצם מציעה חרם צרכנים על החברה. זה רעיון טוב, וזה יכול לעבוד אם קבוצה של אנשים עובדת על זה, עם מטרה מוגדרת. הבעיה היא שיש יותר ויותר סינרגיה של החברות, מיזוגים וקניה של הקטנות על ידי הגדולות יותר. כמעט כל מוצרי הצריכה הם בבעלות מספר קטן של משפחות, שאפשר לספור על כף יד אחת, כלומר כמעט כל מוצר שנקנה קשור לתאגיד שעושה דברים מאוד גרועים. לתנובה יש הרבה מאוד מוצרים, ויהיו הרבה אנשים שיתקשו להחרים אותם. אבל אני בעד. אני משתדל לא לקנות מהם.
אגב לגבי חלב הסויה, היתה בשנים האחרונות השתלטות על השוק הזה על ידי תנובה. אני זוכר שב2000-2001 קמו כמה וכמה יצרניות קטנות של חלב ושוקו סויה שהתחרו ביניהן, המחירים החלו לרדת והטעם הלך והשתפר. יכולת למצוא בסופרמרקט ליטר שוקו סויה קר וטעים ב7-8 שקל. ואז תנובה נכנסה לעסק, ועם הקשרים בסופרמרקטים שנותנים לה כוח לדרוש עדיפות על מתחרים, סדרנים שיכולים להגיע בכל יום לכל הסניפים ולשים את המוצרים של המתחרים מאחורי המוצרים של תנובה... וצ'יק-צ'ק כולם נעלמו ונשארה רק תנובה, כמעט. ומה הם עשו אז? הורידו את השוקו! (הם עדיין מיצאים אתו לחו"ל, ומידי פעם העודפים נמכרים בחנויות טבע). ומאז כמעט אין שוקו סויה, חוץ מאלפרו היקר, שגם לא נמכר קר. (בזמן האחרון יש כמה חברות חדשות, יבוא מחו"ל, מעניין לראות מה יקרה עם זה, אם הם יחזיקו מעמד).

[b][po]יונת שרון[/po][/b] (2008-08-14T13:25:41):
יש כל כך הרבה תיאוריות על תזונה, דיאטות, אידיאולוגיות, מחקרים (לפעמים סותרים) ומידע רב עד כדי תסכול ששולח אותי ישר לשוקולד. לכן כל כך טוב לראות את [url=http://www.youtube.com/watch?v=I-t-7lTw6mA]מייקל פולן יורד על מדעי התזונה[/url] וגם מסביר מה כן לאכול, והכל בפשטות ובהומור ככה שלא מרגישים איך הוא מכניס כל כך הרבה מידע מדעי מעודכן.

משלימה אותו "ד[url=http://www.youtube.com/watch?v=rCnlHXGAJVE]ר דפני מילר שחקרה יתרונות בריאותיים של דיאטות מסורתיות[/url] בכל מיני מקומות בעולם שבהם יש שכיחות נמוכה להפתיע של מחלות.

[u]המותג "הרדוף" של היום הוא חלק מתאגיד מסואב שידוע כבר שנים בציניות שלו בהרעלת הציבור. לא מופתעת.[/u]
רגע, אפשר הסבר? אז הם רעים בכלל? איזה חלב סויה אני אמורה לקנות עכשיו?

[u]יש שתי הרצאות מומלצות בדף ההרצאות המומלצות (מוותרת לעצמי על החיפוש בשעה כזאת. נדמה לי שהממליצה היא יונת)[/u]
והדף המבוקש הוא: [po]הרצאות מומלצות[/po]

_איך נדע מי מהחוקרים צודק?
אני חושבת שלא נדע._
אני חושב שכן אפשר לנסות לדעת, או לפחות להתקרב לידיעה יותר מבוססת. אפשר לבדוק קצת מי האנשים, מה הם כותבים, אינטרסים וכו'.
למשל:
ד"ר אלכסנדר ליף, פרופסור לרפואה קלינית מהרווארד ומנהל שירותי הבבריאות בבית החולים הכללי במסצ'וסטס.
סאלי פאלון, המגדירה את עצמה תלמידה של רופא השיניים ווסטון פרייס, היא בעלת תואר באנגלית, ומנהלת את, WAPF: The Weston A. Price Foundation הממומן על ידי החקלאים. מכיוון שרוב המזון הצמחי שמגודל מיועד לחקלאות המזון מן החי, האינטרס הראשון במעלה של תעשיית המזון, הן הצמחית והן מן החי, היא שאנשים יקנו כמה שיותר מזון מן החי. לכן אגודה זו תוקפת באגרסיביות מי שמערער על כך, ובעיקר את ד"ר קולין קמפבל, פרופסור אמריטוס לביוכימיה תזונתית באוניברסיטת קורנל, אחת הדמויות הסמכותיות בתחום מחקר התזונה בארצות הברית, שניהל את סקר התזונה המקיף ביותר שנעשה אי פעם בנושא הקשר שבין תזונה ותחלואה, ובספר שלו כתב גם על מימון ושליטה של ארגונים וגופים ציבוריים על ידי תעשיות המזון והתרופות:
http://www.sportlife.co.il/index.php?content=newview&news=news&id=259
כאן ד"ר קמפבל מגיב להשמצות שהועלו נגדו שוב ושוב על ידי סאלון ומספר על ההשמצות הלא מבוססות והמימון של פאלון מהחקלאים:
http://www.vegsource.com/articles2/[po]campbell china response[/po].htm