התחושה הזו שזה ״הולך אחורה״ במקום להתקדם... זה כל כך דומה ללידה שזה מטריף אותי...

<t>שאלה למי שעברה, מכירה, יודעת...<br/> הדימום שלי החל שלשום אחר הצהריים כדימום קל, חום, כמו של ראשית וסת. כאמור הלכתי להיבדק ולא נמצא עובר ולא דופק (שבוע 7). אתמול סבלתי מכאבים, הדימום התגבר מעט ונהיה יותר אדום, אבל עדיין היה חלש יחסית (יצא רק בשירותים). לא ראיתי תוכן (שליה/שק הריון) שיוצא, רק קריש...

תודה קרן שמש. תודה לכולכן על האור שאתן מכניסות לתוך החושך. אוהבת אתכן בלי להכיר ושמחה לפגוש את החמלה שלכן בנקודה הזו בחיי. לוקחת את העצות שלכן איתי: לנוח. לאכול. לשתות. להיעזר. ולהכיל את זה ואת עצמי ואת יקיריי.

תודה בשמת. קלעת גם להתלבטות שלי לגבי יום ההולדת. לא רוצה לאכזב אותו מצד אחד, לא רוצה עומס פיזי ונפשי מצד שני. תודה על העצות, על השיתוף, על התמיכה. אלה ליטופים קטנים לנפש וגוף שכואבים כאב גדול.

תודה רבה על התמיכה והעידוד. תודה על האמונה שלך בי ובגוף שלי, כי אצלי היא מתערערת ומתחזקת מדקה לדקה. רכבת הרים נפשית וגופנית...

<t>הריון שלישי, שבוע 7. דימום קל שלח אותי לביה״ח שם לא נצפה דופק ולא עובר, רק שק הריון ושק חלמון קטן. הרופא, שלתחושתי לא רצה להיות זה שנושא בשורת איוב, אמר שאף על פי שהוא היה מצפה לראות יותר ייתכן ובעוד שבוע-שבועיים בבדיקה חוזרת הדברים יסתדרו.<br/> חזרתי הביתה שבורת לב אבל גם עם סימן שאלה קטן ותקווה...