<r>הרבה זמן לא כתבתי, כי בעצם אין מה לעדכן.<br/> דווקא הייתי במפגש, היה נחמד. אבל זה לא מה שפותר את הבדידות שלי. כבר שיניתי את הנושא מהבדידות <B><s>[b]</s>שלה<e>[/b]</e></B> ל<B><s>[b]</s>שלי<e>[/b]</e></B> כי אני די בטוחה שזו הבעיה. היא דוקא נהנית מדי פעם מחברה של מבוגרים ונרתעת יותר מחברת בני גילה...

<t>תודה למגיבות!<br/> אוהבת, אני מהנגב. ואת?<br/> אמא נמרה<br/> קודם כל נתת לי כמה עצות מעולות שאני רצה ליישם (להחזיק בתיק וכו'...). לגבי היוזמה- זו הבעיה שלי. אני מרגישה מספיק חריגה גם ככה שאני לא מכניסה אותה למסגרת, שאני מפחדת להתפס גם כ"מתעלקת". רק לשם הדגמה, כל שיחת חצר שלי מתגלגלת ל"מתי את מכני...

<r>תודה, קרטונית<br/> למעשה נגעת בנקודה רגישה, והיא שאני ביישנית מכדי ליצור חברויות עם אמהות אחרות, למרות שאני מאוד רוצה. אז מילא אני שמשלמת בעצמי על החששות האידיוטיים שלי, אבל קשה לי שבגלל זה גם היא משלמת את המחיר.<br/> לכן מסגרת פורמלית כמו גן תועיל לי בודאי יותר מאשר לה (למרבה האירוניה) כי חברויו...

<r>ממשיכה:<br/> אני מרגישה שפשוט חסר לה אינטראקציות עם ילדים ושזו אחריות שלי לספק לה את הצורך הזה (ולכן גן לא ממש עונה על המצוקה כי זו אחריות <B><s>[b]</s>שלי<e>[/b]</e></B> לדעתי)<br/> לא ידוע לי על מפגשים של חינוך ביתי באיזור שלנו, אבל גם אם אמצא או אזום כאלה, זה לא ממש עונה על הצורך: מפגש שבועי ש...

<r>אין סיכוי שאני אצליח לנסח יותר טוב מורד לב (בראש הדף) את מה שאני מרגישה... (ולכן אני גם סקרנית לדעת מה עלה בגורלן...) אבל אנסה להסביר את הקושי שלי:<br/> בפשטות בדידות.<br/> עם הבדידות שלי אני מסוגלת להתמודד כי אני חושדת שאני אחת כזו שתמיד תרגיש שאין לה מספיק חברים/חברי נפש/אחים לצרה ולשמחה וכו'. ...