אומני אוטוטו בת שנתיים ואני גדלתי איתה במשך הזמן הזה, הרבה בעזרת האתר הזה, העלון והאנשים שפגשתי בכל הצורות (וירטואלית, פרונטאלית וכו').
אני מרגישה שלדברים יש את המסלול שלהם ואני הולכת עם מה שבא.
כך גם נושא החינוך הביתי, או אולי 'לא להחליט על גן בינתיים' כדי להיות מדוייקים יותר.
אז יש לנו קבוצת מפגשים בפרדס חנה שלאורך השנה התקיימה בואריאציות שונות ומקסימות. אממה, בשנה הבאה רב בני גילה של אומני ילכו לאיזשהו גן ו....אנחנו לא.
למה? זה עוד לא מרגיש לי הזמן, המקום והצורך.
קשה לי לחשוב כרגע על מישהו אחר שיהנה ממנה ואיתה במהלך היום.
אני לא צריכה לצאת לעבוד, דיי מצליחה לשלב את זה במקביל עם עזרת אבא, משפחה, בייביסיטר, חברים וכו'.
כיף לנו ביחד, אנחנו מעבירים את הימים בהנאה רבה, עושות כל מיני ולא משהו מיוחד, נפגשות עם לא מעט אנשים וכו'.
אז מה הבעיה?
נחת עליי הבלוז היום אחרי אחד המפגשים, בו הבנתי שהדרך בה בחרתי, או יותר נכון, הדרך שבחרה בי היא קצת בודדה. ולא שאין לי הרבה חברים ואנשים, אבל איכשהו אני מרגישה שלכל אחד יש את הטוויסט שלו ואני מצליחה להתחבר רק למעט (יחסית) אנשים שחיים בצורה בה אני מרגישה שהיא נכונה. אגב, רובם לא ממש גרים באזור.
אז אולי אני לא מכירה מספיק אנשים שעושים את זה ואולי זה סתם יום מבאס.
וזה לא שלא ידעתי שזה מגיע, היה ברור לי שמתישהו החבילה תתפרק וכל הילדים יפסיקו לינוק וילכו לגנים ומדיי פעם אפגוש את הבנות בארועים אחרים. מראש לא ממש היה דיבור על חינוך ביתי בקבוצה והאמת, אני עדיין לא מרגישה שזה מתאים לקרוא לזה בשם הזה בכלל, כי מי יודע מה יהיה הלאה? אולי בגיל 4 כן נשלח אותה לגן, אולי מיעוט הילדים, או ריבוי הלוגיסטיקה להיפגש תכריע אותנו. נראה.
רק פתאום ראיתי הצצה חטופה למה שיהיה מסביב בשנה הבאה.
אז נכון, אני יכולה ליסוע למפגשים במקומות אחרים ולהפגיש אותה עם חברים/ות אחה"צ ולבקר עוד אנשים וכו'. בטוח נעשה את זה.
אבל יש משהו בבדידות הזו, שאיך דודו הגדיר את זה? משהו על כך שהבחירה הזו בעיניי היא הטבעית ביותר, אבל בעולם שכ"כ רחוק מהטבעי והנכון זה מאד קיצוני. אולי זה מה שעצוב לי
אשמח לשמוע מכם איך אתם הרגשתם/ מרגישים לנוכח תחושות ומחשבות שכאלה (אם בכלל נתקלתם בשכאלו). אתם יכולים גם לתת עצות פרקטיות, אבל אשמח במיוחד לשמוע על חוויות אישיות ומחשבות פרטיות.
תודה
<
) עם ילדים בשלל גילאים מסביב (אני עובדת עכשיו על ה"שלל גילאים" 
) ואולי תמצאי את עצמך עובדת עם קבוצות ילדים עם אומני כיד ימינך.
)
נשמע קשה.