באופן טבעי

<r><PO><s>[po]</s>לי לה<e>[/po]</e></PO>, בדיוק כאלה התפתלויות. רק שאצלי זה ממש לא אופייני דווקא. אני בנאדם די דעתן ועם פה גדול, ולרוב אני פשוט אומרת איך זה אצלנו, עם מידה של הומור עצמי שבדרך כלל מנטרלת התנגדויות בצד השני. גם לידת הבית לא הפעילה את המנגנון הזה, כי היא נתפסת מבחינתי כדבר כל כך א...

אוסיף שבטוח חלק מהעניין זה המחשבות שלי על הגשמה עצמית ומה חושבים עלי, רופאה בדימוס ועקרת בית לא מטופחת עם תינוק תלוי על יד אחת בהווה. אבל אני לא מרגישה שזה העיקר.

<t>שנת הלימודים הבאה מתקרבת והחלטנו על חינוך ביתי. האמת שההחלטה עצמה היתה קלה ומרגישה כמו המשך טבעי להורות שלנו עד עכשיו. אני עובדת על תכנית לימודים להגיש למפקחת, בת הזוג שמחה בהחלטה והילדה שלנו כבר יודעת להסביר שאנחנו עושים הומסקולינג. אז מה הבעיה? אין בעיה. אבל אני ממש מרגישה...

<t>פלונית אני מסכימה לגמרי שיש צורך בהתערבות עדינה אסל משמעותית, פשוט בעיני התערבות עקיפה תהיה יותר יעילה מניסיון להרחיק או להפריד. ומשהו אחר מכיוון אחר: לסמוך. מילה שעוזרת לי המון. לא שאני לא מתערבת בזכותה, אבל הכל נעשה ממקום אחר כשאני זוכרת לסמוך על הילדים ולא לחשוב שאני מבינה ויודעת יו...

אני פשוט חושבת שאי אפשר לחתוך את מערכת היחסים ביניהם מבחוץ, כי זה לא מכבד ועוד יותר מחליש ילד שדווקא צריך העצמה. כל עוד הילד לא רוצה להיפרד מהחבר הגרוע, הוא כנראה יישאר בתמונה ויבוא להתארח לפעמים. לא צריך לעודד את זה, אפשר ורצוי לדבר על זה בעדינות, אבל אי אפשר פשוט להעלים את הקשר הזה.

כל הכבוד!
שיטה שלי לזריקת צעצועים: שמה את המועמדים לזריקה בארגז נפרד ומאחסנת אותו במחסן לכמה שבועות. אם לא נשאלתי על הפריטים עד שנזכרתי בעצמי בארגז אחרי כמה שבועות, אדיוס!

<t>נראה לי שאת צודקת ואי אפשר ממש להפסיק את הקשר או לגרום לו להתרחק מהחבר ההפכפך. אבל אולי לנסות לחזק קשר עם ילדים אחרים? אולי חבר שכרגע לא כל כך קרוב אבל הוא בעצם ילד חמוד נורא ששווה להשקיע בחברות איתו? או ילד מאיזה חוג או פעילות שאפשר להתקרב אליו? הייתי משקיעה יותר בכיוון הזה, ודרך חווית חברו...

<t>כתבתי ומחקתי כמה פעמים כי אני מרגישה שבמצב כל כך סבוך ואת עושה כל כך הרבה, שאין מקום לתת לך עצות, במיוחד כשאין לי ילדים מתבגרים. אבל הצעה עדינה מאד שרציתי לנסות לבדוק איתך: כשהבת שלי היתה בתקופה נוראית זה רבץ עלי כל הזמן. ממש לא הצלחתי לשמוח בדברים אחרים, דאגתי כל הזמן כל כך. באיז...

אוף, נשמע כל כך מתיש. את נשמעת חזקה ואוהבת. במיוחד נגע ללבי שהוצאתם אותה מאשפוז וזה שאת לא מתנקמת. מחוות של אהבה ואמון.

טוב שאת ממשיכה. סליחה שלא הגבתי לתגובות הג'יפה, ראיתי את זה ושתקתי.

נשמע מדהים השינוי שעשית בזמן שעבר. צריך הרבה אומץ בשביל להקשיב ללב ולעשות למרות שהיא אומרת ההפך, ודווקא כך להראות לה שאת אוהבת ומכבדת אותה.

כיף שחזרת. מכירה ואוהבת אותך מקריאה במיליון דפים שכתבת בהם לפני שני מיליון שנה.

חיבוק גדול.

הפספוס שהתכוונתי אליו הוא בהשארות בשאלה, לפני הפתרונות. יש שאלה לגבי מהו הצורך, אם הוא צורך, אולי הרגל, אולי לא יודעת מה. אני גם בעצמי מתחבטת, והתשובות שלכן היו לי ברורות, חכמות, וגם כאילו מדלגות מעל השאלה באיזשהו אופן.

<t>יוליקו יקרה לי, אני מאד מתנצלת שפגעתי בך! קראתי שוב את דברי ואני חושבת שאולי לא הובנתי נכון: התכוונתי באמת שהעצות חכמות. כלומר, פשוט חכמות, לא רק ממרחק השנים. חכמות נקודה. יחד עם זאת הן משקפות את הפרספקטיבה שחסרה במצב המתואר, שבתוכו יש באמת בלבול ועייפות וקושי. רציתי לכתוב שהמקום הזה הרגיש ל...

<t>אני מרגישה שהעצות החכמות ממרחק השנים של תמרוש ויוליקו קצת מפספסות את הטריקיות של הסיטואציה. אני במצב דומה עם ילדה קצת יותר גדולה ורואה שדווקא כשאני הכי רוצה לגמול לילה, אז היא הכי צריכה את היניקות האלה. וכשסבבה לי אז אין לי שום סיבה להתחיל עם הפרויקט הזה. אני לא אומרת שהבת שלך כן או לא...

נשמע קשה. שולחת חיבוק ומקשיבה לך, אין לי כרגע עצות חכמות.

דפיברילטור זה מכשיר שמאד קשה לטעות בתפעול שלו כי הוא עושה כמעט הכל לבד. אם הדבקת אלקטרודות על מישהו שאין לו הפרעת קצב בלב, הדפיברילטור פשוט לא ייתן שוק. אז כל מה שעשית זה להדביק מדבקות על מישהו, שזה לא נורא. לא צריך לדעת כלום, וחבל לפחד להזיק כי מדובר בבנאדם שכנראה בלי זה ימות.

<r>הי <PO><s>[po]</s>אמא מא<e>[/po]</e></PO>, למה את רוצה להתחיל מוצקים? את מרגישה שהתינוק צריך את זה? אשמח לשמוע מאיפה השאלה שלך מגיעה ומה את מרגישה. לפי ההמלצות הרפואיות וגם של יועצות הנקה, לתינוק אין ממש מה להרוויח ממזון מוצק בגיל כל כך צעיר, הנקה היא המזון המתאים לו ביותר ואם זה לא אפשרי אז...

תודה על הנוכחות החכמה והמרגיעה שלך.

אוקי. מתנצלת. זו לא היתה הכוונה בכלל, אלא בטון חברי ועם דאגה לך ולבריאותך. אבל אני יודעת שאם לא "שומעים" את הטון של המילים זה יכול להתפרש אחרת לגמרי. מאחלת לך הצלחה בדרכך.

ראיתי שמחקת את התגובה שלי, מצטערת שהיא לא התאימה לך

<t>כל הכבוד! ואיזה כיף לגלות את הדף. אני מאד מזדהה עם התחושות, בעיקר עם להגיד משהו ואז לחפור לעצמי על למה אמרתי ואם זה כן או לא בסדר. עולים לי רק סיפורים של מצבים מאד קיצוניים מהעבר, אז נראה לי שהם לא מתאימים לכאן. דווקא ביומיום קשה יותר לדייק, כשהפגיעה/פלישה נעשית על ידי מישהו שנחווה כקצ...

<t>לדעתי כדאי לך לנסות למצוא דרך לעשות את הבדיקה (רופאה שאת סומכת עליה, ליווי של חברה טובה, הכנה נפשית לפני הבדיקה שבה תוכלי בלב שלם להרגיש שאת בוחרת בביצוע שלה, כל דבר שיכול לעזור לך). אבל זה בגלל שאני לא רואה אותה כבדיקה קשה ופולשנית במיוחד. סרטן צוואר הרחם קל יחסית לטיפול בגילוי מוקדם ...

<t>היום יש לי יום פנוי אחרי הרבה זמן שלא היה בכלל. אני לא מצליחה להזיז את עצמי לעשות כלום. ממש לאות קיומית. ניסיתי לעשות יוגה והמחשב עם הסרטון נתקע. ויתרתי. ניסיתי להתארגן לצאת החוצה ונשארתי. אני מתמזגת בספה ומרגישה בבירור את התחושה הזאת שיש כשבורחים מלהרגיש משהו חשוב. מנסה לתת גם לי זמן, כמו לתינוק...

<r><s>[u]</s>שתפקיד האב הוא לחתוך את חבל הטבור הרגשי. ולעזור לאם ולתינוק להרחיב את גבולות עולמם.<e>[/u]</e> מעניין מאד. בהיעדר גבר בבית אני מרגישה את הקונפליקט עם הגבר הפנימי שבי, שמדרבן אותי לשחרר יותר ולסמוך על היותנו חזקות ומסוגלות להתמודד עם העולם. בת הזוג שלי היא כולה רוך והכלה, לא ...

<t>משהו שמאד מקשה עלי להיות בהווה ביום יום הנוכחי שלי, הוא פרט טכני שאני לא מבינה איך לא שמעתי עליו מעולם. הבת שלי דבוקה לי לגוף כמעט כל הזמן. פיזית. זה או מנשא, או ציצי, או ללכת עם יד (היא יכולה ללכת לבד אבל עדיין לא רוצה לעזוב), או לשבת איתה לשחק, או לנדנד בנדנדה. בקיצור אני ממרכזת אותה ...

תודה יוליקו

<t>בינתיים חוש הריח נובט אצלי בחזרה... היום עשיתי עם הגורה טיול סתוי יפהפה בערפל. היא עדיין נרדמת רק במנשא לשנות היום שלה (בדרך כלל שתיים כאלה, אז יש הרבה זמן מנשא). גיליתי משהו שאף פעם לא שמתי לב לגבי ערפל: הוא מאפשר לראות יותר טוב את מה שקרוב. הסתכלתי על העלים של העצים, על הש...

יוליקו, סקרנת אותי עם נבואת הלב שלך!

קחי כלי, לא חשוב איזה
מלאי אותו בלא חשוב מה
הציגי אותו על שלחן העץ
המלא בעצמו והביטי
איך מה שמתחיל לקרות
כבר קרה ויקרה
ובכל רגע (שהוא כהרף עין)
את ממציאה את צורת
היותך

ישראל אליעזר

<t>הניסיונות להכנס להריון נוסף מבהירים לי בהדרגה שכנראה אני לא מבייצת בכלל. סביר להניח שזה שילוב של הנקה גם בלילה פלוס ירידה במשקל של כעשרים קילו בקצת יותר מחצי שנה. גם זה מדריך אותי להסתכל פנימה, לנסות להבין מה מתאים לי לעשות, מה חשוב לי, מה יכול להתגמש. זה אימון מאד עדין של כל התוד...

<t>שאלות טובות. נכון. מחזירה את הזרקור פנימה כדי לשאול את עצמי מה אני רוצה. מישהי שאפשר לדבר איתה על הכל ברצינות תהומית אבל גם לזכור שזה לא כתוב בסלע ומותר לנו לשנות את דעתנו, לקחת מילים בחזרה, להתנצל אם פגענו. מישהי שאפשר לצחוק איתה בדיוק על הדברים שאנחנו לוקחות יותר מדי ברצינות. מישהי שאכפת ל...

אוי, אי ננה, נשמע ממש ממש קשה. חיבוק גדול.

<r>נשארתי עם קצה של סימן שאלה שמבצבץ לי מהתשובות שלכן. נכון, לכל הורה ולכל ילד/ה מתאים משהו אחר. אבל לרוב זו לא הסיבה לבחירות ההוריות, לדעתי. לרוב זו התרבות הדפוקה שלנו בשילוב עם עצלנות ועם העובדה שרוב האנשים מעדיפים לא לחשוב. יש לי הרגשה שהאמהות שדיברנו עליהן, אלה, החברות שלנו ששולח...

תודה, יקרות, על התגובות החכמות והמבינות.

<r>עוד מחשבות שעלו לי בעקבות המילים כאן: <LIST><s>[list]</s> <LI><s>[*]</s> החמלה הזו ש <PO><s>[po]</s>אי ננה<e>[/po]</e></PO> מדברת עליה, היא חסרה לי לעתים קרובות. כלפי עצמי וכלפי אחרים. זה החלק שבי שמאמין שיש נכון ולא נכון, שמי שלא עושה נכון הוא לא בסדר. זה חלק שמתחפש למדען שמחזיק בידע אמיתי ...

<r><s>[u]</s>כלפי החברה באופן כללי, כלפי מגמות, לא כלפי נשים וגברים ספציפים וספציפיות<e>[/u]</e> מסכימה לגמרי ומרגישה שאני קרובה לשם. החברה הכי קרובה שלי באמת בוחרת מאד שונה ממני, מאד. והיא אשה ראויה, חזקה ועושה כל כך הרבה טוב בעולם. היא גם מגדלת ילדים מקסימים ונבונים ולמדתי ממנה לא מעט ...

<t>נכון איננה. ואצלי, לפחות, באמת יש ביקורת. יש לי באמת דעות קשות על המערכת, על התרבות בה אנחנו משאירים כל כך בקלות את הילדים הכי רכים והכי חסרי ישע בידי אנשים שלא מאד אוהבים אותם ולא מסוגלים, ולו רק טכנית, לטפל בהם באופן אופטימלי. חברה שלי מתלבטת אם לשלוח את בתה בת ה10 חודשים ליום נוסף (רביעי ...

הבנת בול.

<t>עוד חלק מעונת המעבר הזו, בה החברות עזבו והעדיפויות התבהרו: עברנו את קו השנה. מסתבר שזה קו די משמעותי לרוב הנשים, אחריו כבר אפשר להכניס את הילד למסגרת. אז רוב הנשים שאני מכירה לא זקוקות לחברה כמוני. הן עובדות, אז יש להן אינטראקציה עם אנשים מבוגרים, והילדים בגנים, אז יש להם חברה שם. הייתי רוצה...

יולי קו איזה כיף לקרוא אותך. הלבביות קורנת מהאותיות

נכון, יש יתרונות. צריך ללמוד לנצל אותם ולזכור שאת חלק מהעושר האנושי ולא הפרעה בנוף הפסטורלי (לפחות בדרך כלל).

<t>עונת מעבר בחוץ ובחיים. אני מצוננת אנושות על הספה (הילדה איתי בבית אבל חולה כמו ילדת גן) ומנסה לנשום לתוך שקט שבדרך כלל אין לי. בזמן האחרון קוראת המון ספרים על חינוך ילדים, על חינוך בתרבויות שונות, על תקשורת עם ילדים. זה סימן בשבילי שאני תופסת כיוון, משהו מעניין אותי ואני צוב...

כשאתה יושב, שב כמו הר
כשאתה רץ, רוץ כמו הנהר

תודה לקוראת שקטה וליוליקו היקרה שהשאירו כאן אהבה ומילים טובות, ובעיקר פתח בלבי להחזיר ולחזור. להמשיך את המסע הזה שלוקח למחוזות חדשים.

כלים שלובים דף בלוג

החיפוש הניב 45 תוצאות