<t>אלכסיי מעדן חלב שלי!<br/> <br/> ממתיק חיי, גֶ'לית נפשי. סוף סוף ניתנה בידי השהות לענות על מכתביך המרובים, שנתעכבו להם, רחמנא ליצלן, ימים ארוכים בשלג הנערם והולך על מסלולה של כרכרת הדואר הנוירוטית. ובכן, הגיעו הם לבסוף, צרורים באגודה אחת, רטובה, קפואה ומוכתמת. אך אין דבר. אין דבר שלם יותר מלב שבוז...