<t>חזרתי. איפה הייתי? כן, בשאיבות. רק בדיעבד הבנתי מה קרה לי.<br/> לא הצלחתי להזיז את היד, לא להרים את דרור, בקושי לזוז, שלא לדבר על להניק אותו, מה גם שכל הזמן היו פה אנשים ואני לא מרגישה הכי פתוחה בעולם איתם, לפחות לא פיזית...<br/> אז הנקתי פעם ביום, ושאבתי פעם ביום. חשבתי שזה ישמור על החלב. בפועל,...

היי נועה! הכל בסדר..

<t>הגענו הבייתה. אחרי שבועיים כבר הרגשתי יותר טוב, נראה היה שדברים משתפרים. דרור ינק כמו גדול, התגברנו על כל הקשיים, כמאט. אפילו ירדתי במשקל ופגשתי חברים.<br/> ואז... אז קיבלתי דלקת בגיד, ביד.<br/> במשך קרוב לשבועיים לא יכולתי להרים את דרור לבד. אבא שלי וחמותי ממש גרו אצלי, בזמן שבעלי היה בעבודה כל ...

אחרי שלל בדיקות הם עשו בסוף סי- טי, ומצאו זיהום ליד הרחם. ואז התלבטו ארוכות מה עליהם לעשות. עד אחרי כמה ימים, שהחום ירד והם החליטו לשחרר אותי, עברתי את הסיוט הגדול בחיי. וכל זה עם הורמונים של אחרי לידה ותינוק פיצי שבקושי נגעתי בו.

<t>איפה הייתי? בבית חולים. ביום השלישי או הרביעי עלה נורא החום, ופצע הניתוח היה כבר הרבה יותר טוב, מה שהדאיג את הרופאים, כי עדיין הסתתר זיהום איפשהו. באחד הבקרים נכנס פרעה ואמר: "אנחנו צריכים לפתוח שוב, לראות מה קורה ואם צריך עוד ניתוח בטן". חשבתי שאני משתגעת. הייתי לבד, בעלי ודרור היו למטה, לקנות ל...

תודה יעלי.

תודה, הולכת.

<t>טוב, אז.... אמשיך:<br/> אחרי שנגמר הטיפול הזוועתי, המשכתי להיות במחלקה. התכוננתי בצהריים ללכת לברית של דרור, שנקבעה לאותו יום ב-3 וחצי. אבל הרגשתי רע מאד, בקושי הצלחתי להתארגן, ניסינו באותו בוקר לארגן מוהל חלופי שיגע לאיכילוב, משהו, אבל לא הצלחנו. המוהל שלנו היה אמור להגיע לצפון לחמותי בצהריים, ה...

יעלי-לה, כן, קראתי את הסיפור של הערסית, כתוב מדהים. מתחת למילים זה נשמע נורא ואיום, אבל, חשבתי על זה, והלוואי ולפחות הייתה לי לידת בית לפני כן, למרות שאין אה וואי, זה אולי יותר טראומתי....

חגית-ל, כן, די זוועה. לידה נדירה במגעילותה, בכל אופן המון המון תודה וחיבוק בחזרה.

היי מלאכים, שתהיה לידה קלה, טובה, מעצימה ומלאת אושר! מקווה שלא הפחדתי אותך יותר מידי עם הסיפור שלי...

יעלי לה, איך אני מסירה את התיוג כסיפור לידה? הלידה היא קצה קצהו של הקרחון, ונורא בא לי לשתף...

<t>לא הייתי מסוגלת שייגעו בי. לא הבנתי מה קורה לי, מה רוצים ממני, היו לי כבר כאבים בלתי נסבלים. אחרי נסיונות הפחדה חוזרים ונשנים הם הלכו. בכיתי לנועם שאני רוצה הביתה. רק הביתה. בסה"כ הייתי צריכה איזה סמכות אכפתית, משיהו מהצוות שילטף לי את הראש, שירגיע אותי קצת.<br/> בצהריים הוא הגיע. מנהל בית החולים...

<t>באותו יום שהגעתי למיון והרופא אמר שדחוף למחלקת נשים, השעה הייתה כבר 2 בלילה, ואני החלטתי שאני לא מתאשפזת בלי הילד שלי. מילא שחתכו אותי, מילא שלא ראיתי אותו אלא 7 שעות אחרי הניתוח כי הוא היה בניטור, אבל עכשיו - שאני איתו ומניקה אותו והוא רק בן 7 ימים, עכשיו להיפרד ממנו? ידעתי שנדפק לי כל הקשר הראש...

תודה מתוקות, עכשיו אני בסדר (פחות או יותר...)
התכוונתי לזה שזה לא סיפור לידה במובן הסטנדרטי, בגלל שהלידה היא רק התחלה נוראית למה שקרה מאז, שתיכף אמשיך לספרו...
בכל אופן המון תודה על ההקשבה ועל האיכפתיות.!

<t>ואז.... אז ירד הדופק, והיה מיקוניום ושלחו אותי לניתוח חירום, והלידה הטבעית שרציתי נגמרה כסיוט אחד גדול.<br/> <br/> וכאן התחיל הסיפור שלי (שהוא לא סיפור לידה, כבר אמרתי...) - כשקיבלתי את דרור, קטן כזה ומקסים.<br/> הכל היה בעצם בסדר. דרור ינק בלי בעיות והימים בבית חולים ובמלונית עברו בסדר בין הנקה ...

<t>בשלב מסויים נגמר האפידורל. פשוט נגמר. היה יום מאד עמוס בחדר הלידה ואמרו לי לחכות למרדים. אז חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. במשך שעה ומשהו חיכיתי, כבר נראה לי שהתחילו לי צירי הלחץ, זה היה נורא, התחלתי לצעוק אל הדלת, שאם הם לא שולחים מרדים מיידית אני תובעת להם את הצורה, ובחיים הם לא יעבדו יותר, והכל בצר...

<t>לא יודעת מאיפה להתחיל, וזה גם ייצא ארוך נורא (גם בגלל שבחיים זה ארוך נורא) אז אעשה את זה בחלקים, חלקים (ככל האפשר עם תינוק בן חודשיים וחצי) ואתחיל בלידה, אבל רק שתזכרו, זה לא סיפור לידה ממש...<br/> <br/> אז ככה, בשלהי שבוע 41 הגעתי למיון ליס עם ירידת מים בטפטופים. חיכינו בבית 24 שעות, לא עזר, עדי...

תקשיבו, אני בחודש תשיעי ויש לי כל הזמן צרבות, תנסו "רני". זו טבליה למציצה, אבל הרבה יותר עוזרת וקלה למציצה מהטאמס.
פשוט מדהים!
וכן, חלב כן עוזר בגלל שהוא בסיסי, ולכן מנטרל חומצה.

לכי תדברי איתה, תאמרי לה בצורה אסרטיבית מה את חושבת עליה ועל נשים ובכלל על אנשים כמותה, זה משחרר להוציא את המועקה מהלב, ותעברי הלאה.
לגבר טוב יותר, לחיים טובים יותר, כמו שמגיע לך.
הפסד שלו, ממש עצוב - בשבילו.

רוצה להגיד,
יש את מה ש"צריך" לעשות, את מה שמצפים מאיתנו לעשות, את מה שאנחנו מצפים מעצמנו לעשות כי זו החברה שלנו, ההורים שלנו וכדומה, ויש את הלב שלנו, וצריך לתת לו להוביל - כי אחרת אנו בוגדים בעצמנו, מתרחקים מעצמנו.

<t>דתי יקר,<br/> אם אתה עדיין שם, תקרא את התגובה של צפריר שפרון, פשוט נהדרת!<br/> מעבר לזה, בתור אשה נשואה, אני חושבת שיש משהו ייחודי, מדהים ונפלא ששני אנשים מביאים איתם לכל קשר שיש בו מחוייבות כה עמוקה כמו נישואין והקמת בית ביחד.<br/> זה משהו שחורג לגמריי מהגבולות של הגוף - בתולה או לא, אלא הרבה מע...

צודקת!(סמיילי)

אני זוכה לחווית לידה קלה ונפלאה,
מעצימה ומלאת אהבה
ללא תפרים, ללא מתח, ללא רעל, ללא משככי כאבים,
רק אני, אהובי והילד הקטן שלנו,
אוהבים, מחובקים, נושמים אחד את השני
בלי כאבים,בלי רופאים,
רק עייפות ברוכה ובריאה

רגע, סירופ, כבר ילדת?

וסירופ,
אני מתכננת ללדת בליס עם בעלי המקסים, בחדר הטבעי שלה, מקווה שזה יצליח ולא נעבור לחדר אחר... בכל אופן, כבר יש לנו תיק לידה!

היי, שבוע 37+5, תודה רבה לכם, איטל וסירופ! עוד לא הספקתי ליישם, רק שלשום התחלתי שימוש באפי נו.. מקווה שזה יעבוד, בכל מקרה אנסה לעשות את זה עם הרוזמרין.
מקווה שהכל בסדר איתכן...

יצא רק 3..

אשה מאוהבת בנועם

<t>שלום לכולן! שבוע 36+3 כנראה שאני אוטוטו יולדת, למרות שמקווה שלא, ושיימשך עד 40, זו לידה ראשונה ואני מתה מפחד, לא מרגישה מוכנה בכלל בכלל בכלל, והתיק עוד לא ארוז ומוכן, אפילו לא קנינו את כל הדברים לחדר הלידה, מקווה שהכל יהיה בסדר, מתחילה להתאמן עם האפי נו בשבוע 37. אגב, למישהי יש ניסיון בשימוש באפי...

אני עדיין בהריון, ואני בוכה כל הזמן,
מהצרבת
מזה שקשה לי לישון
מזה שאני לא מצליחה לסדר את הבית
ממה שישתנה אולי
מזה שאני כבר השתניתי וזה מאד מוזר לי
ובעיקר: מהלחצים של הסביבה, אוי כמה שזה מפריע לי! זה כאילו הם כולם מקווים שיהיה לנו קשה ורע בערך כמו שלהם היה....

<t>גן גורים, ילדת טבע ונתי של דוגי... תודה על התגובות המאד מחזקות שלכן! גרמתן לי להרגיש הרבה יותר רגועה, ואגב, גם לבעלי שתומך בתיאוריה של " תינוק גדול = לידה יותר קלה כי הוא עוזר לאמא ועושה טוב את החלק שלו!"<br/> כבר שבוע 35 + 4 מקווה שלא יהיה יותר מידי מהר, בכל אופן בשלבים האחרונים של בחירת מקום לל...

<t>היי גן גורים! לקח לי המון זמן להיכנס שוב לדף, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם!!! (פרצוף מחייך....), הלכנו לראות את המרכז בתה"ש וגם את החדר הטבעי בליס, וכרגע ההתלבטות שלנו היא שאם אני ארצה אפידורל (אולי, מקווה מאד שלא...) ואז אעבור לחדר רגיל, אז בליס יש יותר אנשים שאנחנו מכירים ושאולי יוכלו לעזור.... כ...

<t>אני חושבת שההבדל בין האדם שבחדר עם הכפתור לבין אשה בהריון, הוא שהעובר לא נחשב כתינוק עד חודש מסוים. כלומר, עדיין לא אדם. לכל אדם יש את הזכות לחיות בכבוד וליהנות מאהבה של הוריו ומתחושה שהוא רצוי על ידם. הרבה נשים שנמנעו מהפלה בגלל טיעונים שהיא שווה לרצח, אינן מוסרות את הילד לאימוץ, אלא כן מגדלות א...

אוי, אחת מהג'ונגל, מאחלת לך שתהיה לך לידה קלה ומדהימה ותינוק מקסים!
ודרך אגב, כן, אלו אכן החודשים הכי כיפיים מבחינתי גם כן, בכל ההריון.!

סיפורי פוגית ותזמורת הים,

תודה רבה רבה על המידע המפורט! אנחנו עוד מתלבטים, מקווה שנחליט במהרה ושיהיה בסדר, נעדכן....!

שאלה לי אליכן בנות, אני בחודש שמיני ומתכננת ללדת בליס, יש איזו חוות דעת עדכנית מהחצי שנה האחרונה אולי? כמובן שמתכננת ללדת בחדר הטבעי....

<t>תמרוש רוש ובשמת, מסכימה עם דיעותיכן, בייחוד עם המשפט - שמקומות העבודה מתנהגים, גם לנשים וגם לגברים, כאילו אין להם ילדים ואין להם אחריות כלפיהם! וכאילו אין להם חיים משל עצמם, או סידורים, או בית לדאוג לו גם, לא מפתה אבל זה מה יש, והכי מזעזע זה שהתרגלנו לחיות בצורה המשעבדת והנוראית הזו, חלק מזה מפני...

יו, נורא נורא מצחיק ומעניין!!!!

<t>אני בשבוע 32 ושאלה לי אליכן: אני מתלבטת אם לקחת את החדר הטבעי בתל השומר, הוא עולה 4,300 ש"ח. לא הכסף הוא מה שמטריד אותי, אלא העובדה, שזו הלידה הראשונה שלי. אני רוצה מאד ללדת באופן טבעי, אבל לא יודעת עדיין את סף הכאב שלי. מפחדת שאחרי חצי שעה בחדר הטבעי כבר אצעק שאני רוצה אפידורל, ואז מעבירים לחדר ...

<t>העובר איננו יצור חי ומודע בשלבים הראשונים של ההריון. בשלבים אלה הוא רק צבר של תאים. רק מאמצע ההריון בערך הוא מפתח צורה, מערכת חישה ועוד, ואז הפלה אכן נחשבת להריגה שלו, אבל עדיין - במידה ומדובר בעובר פגוע מאד - למה לייצר אדם שיסבול כל חייו, אם יש לנו מודעות לזה? שרה ק', אין לי מושג מדוע הפנטיות הע...

<t>גן גורים, תודה. אני ובעלי הולכים השבוע (סוף סוף) לבדוק את המרכז ללידה טבעית. אשמח לעדכן בהמשך.<br/> ודרך אגב, לא רק אנשים מסתכלים בי בפלצות כשאני אומרת "לידה כמו בבית" - גם הרופא שלי מסתכל עליי ככה. הוא אפילו אמר שזו לידה שמתאימה רק למישהי שילדה כבר, ושאין לו ספק שאני אזדקק לאפידורל. נכון מאד מרג...

<t>אוי, נורא קשה לי עם כל הנאמר פה. אני לא חושבת שהורה טוב זה הורה שמעצמו לא אכפת לו, ואמהות טוטאלית, בעיני, היא אמהות שקצת מזניחה את האם כאדם. ואם האם אינה אדם, קרי, אם אין היא מפנה מקום בשביל עצמה לבד (כן, לבד זו לא מילה גסה) בלי התינוק, או הולכת ללמוד משהו שמעניין אותה, או אפילו נמצאת קצת עם בעלה...

גן גורים, מאד מעודד לקרוא מה שכתבת. אני בשבוע 27 וגם חושבת ללדת בתל השומר בחדר הטבעי. מקוה שכל המיילדות שם הן כמו זו שיילדה אותך. האם התערבו לך בכלל? האם יש לך תפרים?

<t>ולאשה מתוסכלת, אני הייתי מנהלת איתו שיחה מלב אל לב - נכון שהוא עלול להיפגע מכך, אבל כרגע החיים המיניים והזוגיים שלכם נפגעים מכך ולכן - עדיף פגיעה קצרת טווח על הפגיעה הזו. בלי כנות אי אפשר לפתור. לא יעבוד? אולי תנסו ללכת לייעוץ מקצועי שייתן דרכי ביניים - לא בכל פעם שעושים סקס חייבת להיות שליטה של ...

אני חושבת, שברגע שאנחנו מפסיקים עם הציפיות והדרישות שלנו לגבי איך שבן הזוג שלנו יענג אותנו, או מי הוא צריך להיות - נגלה פתאום מי הוא באמת, נשמע באמת את הקול שלו, ואז נגלה... שהוא יותר טוב מכל פנטזייה!

וואו, אורנה, מה שכתבת נראה לי כל כך נכון וצודק, ממחשבה, לא מידיעה אישית. אני בהריון ראשון, חודש שישי, ומאד מקווה שלא אגיע למקום של לשכוח מי אני - למרות, שניתן להגיע למקום הזה גם בלי ילדים.....
ובכלל, אין שום דבר רע בלהיות קצת "רק אמא" וקצת "רק אשת קריירה" וקצת "אשה".

<t>טוב אז.. ניסיתי לשאול גם את הרופא שלי בארץ וגם את הרופא שלי פה, ושניהם אמרו לי שאין מה לעשות, כי "ככה זה" ושאי אפשר להשתמש בכדורי שינה וכו", וכששאלתי אם זה יימשך עד הלידה (אני שבוע 24) הם אמרו שאולי יהיה לי מזל ולא.....!<br/> <br/> יעל, איך את מצליחה לתפקד בכלל? את עובדת? נו, טוב, אצלך זה עוד מעט...

אני מחיה את הדף הזה שוב!

חודש שישי, הריון ראשון, אנחנו בניו יורק ואני לא מצליחה לישון טוב! כל הלילה מתעוררת, מתהפכת ולא מצליחה למצוא תנוחה נורמלית! מישהי יכולה להגיד לי אם זה יעבור? או שיישאר ככה עד הלידה? כי זה המון זמן.....

גיליתי פתאום שפתחתי מחדש את הדף הזה אחרי המון המון זמן.
אם יש מישהי שרוצה להגיב - אשמח להתכתב על הנושא!!!

<t>אולי זה החיים שמסדרים לנו את מה שצריך לקרות כי אנחנו לא מסוגלים לסדר בעצמנו? ואולי מי שנכנסים להריון לא מתוכנן בעצם לא ממש לא רצו - וגם לא ממש רצו - והתינוק החליט בשבילם?<br/> ואולי אין תשובות בכלל, ואולי זה לא חשוב, חשוב רק מה שבלב - אם אני אוהבת, ואם אני רוצה. וזהו.<br/> <br/> כי גם בהריון מתוכ...

<t>רוני בלוני!<br/> <br/> צודקת, אין שום דרך לדעת מה המינון הנכון לפני שזה קורה, אני מניחה.... ובעיקר צדקת במה שאמרת בסוף: מהסיבות האלה זה רע להישאר בעבודה, ואני מכירה המון אנשים בני גילי, ללא ילדים וללא בית וללא שום מחוייבות רצינית, שמחזיקים בעבודה שנואה המון זמן בגלל הסיבות האלה.<br/> נורא! צריך ל...

<t>דווקא אני לא חייתי עד עכשיו חיים שכאלה, אבל עכשיו לפני הלידה אני מגלה שאני חנוקה בדברים, שבחצי מהם אנחנו לא משתמשים, ואני מסתכלת על כל חבילות הלידה ולא מאמינה - מה, באמת צריך את כל הדברים האלה? קשה לי להבין למה.. אז החלטנו שלא נקנה את כל המוצרים, למשל:<br/> <br/> אבקת כביסה לתינוק? למה זה טוב? יש...

<t>ענת, תרשי לי להצטרף לפלונית אלמונית.<br/> <br/> אני לא חושבת שזה בושה להיעזר בהורים, בשום גיל, בשום דבר וגם לא בכסף. אבל, יש הבדל בין כסף לבין מימון שוטף. הם כל חודש נותנים לכם כסף! ועכשיו גם מגרש!<br/> <br/> לא מתאים לך - אל תקחי. תבואי ותגידי להם: "אני לא צריכה יותר מכם, אתם גורמים לי להרגיש רע...

<t>לכולם,<br/> אני בהריון מתקדם, עוד לא אמא, גם לי יש המון התלבטויות באשר לדרך הרצוייה לי. אני רוצה קריירה בכל רמ"ח אבריי, אני עורכת דין במקצועי, ויש לי שאיפות נוספות לגבי דברים שהייתי רוצה לעשות, אבל הם, כמו גם המקצוע הספציפי שלי, מאד תובעניים ודורשים המון שעות ביום. בינתיים הפתרון שאני הגעתי אליו,...