באופן טבעי

<r><E>(())</E> תודה. אני מרגישה עכשיו יותר בסדר <E>:-)</E> בדיוק בודקת בימים אלו את הנקודה שבה אני סומכת על עצמי. מוצאת שלפעמים הדבר הראשון וההכרחי הוא לזכור שיש בכלל נקודה כזו p-: עוד דברים שעוזרים לי להרגיש שהכל בסדר- מוזיקה, ריקוד, להיות בטבע, התמקדות (שמאפשרת את זה- <s>[u...

אוהבת כל כך לקרוא אותך..
תודה @}

<t>בחלומי פגשתי את רני אהרוני, זכר האלפא של הכתה שלי, אחד החברים הכי קרובים של שי. בחלום נפגשנו בסמטאות של מין עיר חלום שהזכירה לי את לונדון. הוא שאל מה אתי ואמרתי לו- אתה בטח כבר יודע שאני דיג'יי, והוא אמר שלא, (וחשבתי לעצמי, בחלום, שהוא בטח לא שם לב לסטטוסים שאני מעלה בפייסבוק. שזה לא מעניין ...

<r>חילזון מנוקד- (איזה שם חמוד <E>:-)</E> )- בחסד אני מתכוונת לזמנים בהם הייתי בחיבור לעצמי, בנוכחות ולא בניתוק. הגילוי לגבי הצורך שלי בזמן לבד עם עצמי (ובמידת החיוניות שלו) הגיע רק בשנים האחרונות, ומתן לגיטימציה לעצמי לצורך הזה עדיין מעמיק ומתבסס בי.. מגיל 23 אני נמצאת בזוגיות שאני מרגישה...

<t>פגשתי את החסד כשהייתי לבד. כשרכבתי על אופניים, כששכבתי במיטה בחדר שלי ושמעתי מוזיקה. כשכתבתי ביומן. כששקעתי בספר כמו שהייתי שוקעת אז, במשך שעות וימים אם רק יכולתי. פגשתי את החסד כי פגשתי את עצמי, הרחק מעיניים של אחרים. אבל לא ידעתי שזה ככה. כמו שכבר כתבתי, להיות לבד היה מצב לא רצוי...

אשרי ש' שיש לה כנפיים,שיש לה אמא כזאת

תודה @}

<t>היום יום ההולדת של הבת הבכורה שלי. היא בת שש עשרה. קודם בהליכה עלה לי משפט- "אילו רק היו לי כנפיים בתיכון". הוצאתי את הפנקס והעט וכתבתי- אילו רק היו לי כנפיים בתיכון הייתי יכולה לעוף מדי פעם להסתכל על הכל מלמעלה בשיעור, או בהפסקה הגדולה בטיול עם כל החבר'ה או ב...

<r>שמחה שאתן קוראות <E>:-)</E> היום היינו בנחל, עם עוד הרבה אנשים. לא כל כך התאים לי לנסוע, ולהיות עם אנשים, כי היה סופשבוע עמוס, גם כן נסיעה והרבה אנשים, אבל נסעתי בכל זאת. הבאתי ספר ומחברת למרות שבדרך כלל אני לא כותבת כשאני עם אנשים. זו הייתה הצהרת כוונות, תזכורת שאני רוצה לאפ...

מזדהה. מחכה לעוד.

<r>(אל בית הספר התיכון. זה אמור היה להיות שם הדף, אבל הוא נראה לי ארוך מדי. ועכשיו זה דווקא מוצא חן בעיני ככה- בחלומי חזרתי. אולי אחזור כאן לעוד מקומות בזמן?) הרצון לכתוב כאן עלה במסיבת סיום של הבנות שלי (גמרו כתה ז' ו-י'). הרגשתי את מה שאני מרגישה בכל שנה במסיבת הסיום- רגש חזק שאני לא יודעת לק...

נחמד לראות פתאום את שם הבלוג שלי במה חדש

מזל טוב!!
שמחה בשבילכם מאוד!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היה די מחובר

זה מה שחשוב

תודה לילה @}
וליעל- מקווה שהיה יומולדת שמח ומחובר..

אז הזיכרון שלי לא נדפק עד כדי כך
סחתיין עלייך

שלך גם באזור..כבר היה?

תודה יקרות

יעל- כן, עכשיו מוצאי היומולדת העברי שלי

<r>ילדתי את בתי הבכורה בשבוע 36. זה היה לגמרי מפתיע. לא הייתי מוכנה בכלל. רוב הלידה בכלל הייתי בהכחשה. אמרו שהתאריך המשוער הוא בתחילת אוגוסט, והיה תחילת יולי. אז מה שירדו לי המים? היום נזכרתי בזה, כי פתאום הודיעו לי שהספר שלי ייצא לאור בינואר. היה אמור להיות באמצע פברואר.<b...

כמה שאני שמחה בשבילך!
גם אני עוקבת מהיציע אחרי הדף, וגם אני כל כך קיוויתי כשראיתי את כל התגובות שאכן..
את מקסימה וכל מה שאת מרגישה זה מצוין @}

מזדהה מאוד לגבי הפייסבוק, אני שוקלת להתנתק ממנו בערך מהרגע שהתחברתי...
אני שמחה שבינתיים את משאירה, אשמור לי את המתכונים

בדיוק בשבוע שעבר השתמשתי במתכון שלך מכאן לציר עצמות..ויש כאן עוד המון מתכונים שווים ומידע שימושי.
אנסה להספיק להעתיק אותם לפני שימחקו.. (מקווה שאני לא נשמעת פולניה

)

תודה עדינה ורסיסים

תוך כדי הקריאה חיכיתי לרגע הזה ואז הוא הגיע ואפילו שציפיתי לו בכיתי וגם רווח לי ושמחתי.
מרגש מאוד לקרוא!

תודה

כי פתאום משהו נקרא לי שונה כל כך בכתיבה שלך בקטע הזה
אולי זה בזכות התרגיל

<t>אני לא מתגעגעת לשום דבר. הרי ככל שהזמן חולף אני מרגישה טוב יותר. יותר רגועה, שמחה, מאמינה ויודעת. ככל שהזמן חולף נקודת המבט שלי הופכת רחבה יותר, ותחושת החיים העוברים דרכי (או שאני דרכם) הופכת חזקה וחיה, מלאה פרטים ויופי. כך שאם להתגעגע זה לרצות לחזור למה שהיה- אני לא מתגעגעת. יחד עם זאת...

איכשהוא פספסתי את זה..תודה על השיר. נכון שהוא לא מדהים אבל חביב עלי @}

בחורף להתחיל שנה??
חופשי!

שנה מתוקה @}

<r>נורא נעים, התגובות שלכן <E>:-)</E> _מאד מקווה שנמצא את הזמן הפעם בפארק, אני בהחלט מתגעגעת. נראה לי שנגיע בסופשבוע השני ועד השבת שאחרי כלומר מה 4 עד ה 12_ אז אכוון להגיע בשבת של ה-12. אמן שניפגש, ושנצליח לשבת קצת ביחד <E>|L|</E> <s>[u]</s>זה אפילו יותר מ"כמה מילים" בבל...

<t>הימים של תשרי הם תמיד ימים מיוחדים במינם. לתחושתי, אין עוד כאלה בכל השנה. גם התחושה של חגי תשרי שונה בשבילי מזו של כל שאר החגים. אולי זה בגלל הסתיו. האור המשתנה. אבל בטוח שלא רק. יש משהו נסתר, שמתגלה לרגעים והוא חמקמק ובכל זאת מורגש. נוכח. במשך כמה שנים ניסיתי ליצור טקסים. למצוא את...

יש בקיבוץ דפנה.

<t>לפני שבת. הבית נקי ולי רק נשאר להכין סלט, ולהישאר קרובה, לעצמי ולַשקט. האור כבר קצת השתנה, ורוח דקה מרעידה את העלים של העץ, ועל הספה צללים רועדים זהובים, בגלל האור והרוח. מבקשת שקט אמיתי. שקט שַבָּתי. שיבוא ויישאר ויחזיר אותי שוב ושוב ברוך אל עצמי. כי אני באמת צריכה מנוחה. ושקט.<br...

<r><E>(())</E> מרגש לקרוא אותך. _זאת ההבנה המפתיעה/ מאכזבת (?) שהשמחה לא באה על חשבון העצב. ששום דבר לא בא על חשבון שום דבר אחר, שהשמחה לא מגרשת את העצב ושלהיות שמחה ממש לא אומר לא להיות עצובה נורא בו זמנית._ המורה שלי להתמקדות הזכירה את המושג- שלם נושא הפכים, לתיאור התובנה הזו,...

<r><s>[u]</s>חמוד שאתן חושבות שזה "יפה" . אני מרגישה כמו בשיחת ילדות -חברות-חמודות<e>[/u]</e> מזכיר לי שלא מזמן שאלתי אשה שגילה קרוב לשישים איך היה באיטליה והיא ענתה- היה יפה מאוד. וחשבתי שפעם יפה היה תיאור שגור לחוויות ולא רק לחפצים (יש את זה בספרים ישנים), ושזה הרבה יותר מוצא חן ב...

גם בעיני יפה מאוד הפתיח.
וגם מה שכתבת על העייפות בהקשר של סידור הבית. אני מרגישה שזה יעזור לי מאוד.

אח הסינכרון, הסינכרון, מה יהיה אתו.. (דיון דומה אצלי בדף רק לפני יומיים שלושה

).
איזה כיף לראות את הדף שלך במה חדש..

היה לי יומולדת מקסים וזה נמשך בעצם קצת גם היום
איזה יופי!!
מקווה שיימשך אפילו עוד..

<r><s>[u]</s>בזמן האחרון את ברוגז עם המוח<e>[/u]</e> נכון. אבל זה הוא התחיל! תודה על האיחול <E>(())</E> עדינה, תודה על מה שכתבת. (אגב, כבר כשכתבת שלמות הבנתי שאת מתכוונת ל- <s>[u]</s>שלם, עגול<e>[/u]</e> ) סתם שתדעי <E>:-)</E> _מעניין איך את נשארת (מנקודת...

<t>תניע אותי. אני הבובה שלך ואתה תכניע אותי. תתן בי שלווה של בובה חסרת דעת בובת סמרטוטים נכנעת. עַרפֵּל לי את המוח ותן לי כוח לצעד אחד, לרגע אחד לפעולה אחת בכל פעם עטוף אותי בךָ עַרסֵל בי מנוחה חַלחֵל טיפת שמחה מזוג בי תמצית...

<r><s>[u]</s>זה לוקח אותי לכל מיני מקומות, מאד מאד פנימה.<e>[/u]</e> מזה אי אפשר להתחמק אה? כי כמובן שכשאני מסתכלת עליך, מבחוץ, אני רואה רק את מה שאני לא- את זה שאת עובדת ומצליחה ומסופקת. תמיד האשליה הזו שיש איזה מצב (בדרך כלל אצל אנשים אחרים <E>:-)</E> ), שבו כבר אין עבודה פנימית ו...

תודה.

מרגיש בסנכרון עם הקטע של גלית בפייס
כן, לגמרי. גם נכתב די בסנכרון (באותו יום, נדמה לי

).

עדינה, זה מרתק ומרגש ומעורר המון השראה.
גם ההקשבה לגוף, והאמונה בגוף ובטוב ובעצמך, וגם הסיפוק שלך מהעבודה- כל פעם שאני קוראת אותך מתייחסת לעבודה שלך אני מקנאה. קינאה טובה, כזו שאני מרגישה איך היא מושכת אותי לשינוי.
תודה.

<t>אני רוצה לכתוב בשמחה. בקלילות והנאה. אבל איך מתחילים? זה כל כך קשה. עט ודף ואי ידיעה. אני פוחדת. עט ודף. יש בזה איזושהיא ידיעה. משהו מוכר ומנחם. כן, אבל מה אכתוב? זה מלחיץ ומפחיד לא לדעת. ומה אם אין כלום? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות? שתכתבי גרוע? שתכתבי מעט? שלא תה...

הקטע עם המדורה נהדר.
אני נורא אוהבת לפעמים לחשוב על כל מיני התגלגלויות כאלו.
דברים שנראו בזמנו קטנים וכאילו שוליים והפכו משני חיים.
ואפילו עוד יותר אוהבת- דברים שנראו כמו קללות נוראיות והסתברו כמתנות הכי גדולות.
(לא מזמן שמעתי- "אלוהים נותן אחלה מתנות, הוא רק גרוע בלעטוף").

<r><s>[u]</s>לפעמים יש לי הרגשה שיש לי נשמה של נהג משאית חרמן<e>[/u]</e> D-: קטע מאוד יפה. ממש מעביר את התחושת הסוריאליסטית של לפני שינוי גדול. נראה שהמציאות התגייסה לשקף את זה גם היא, סופת קיץ ומאסטר הודי, חרמנות ומדיטציות.. שהדרך תעבור בקלות ובשלום. לא יודעת אם תתח...

<r><s>[u]</s>זה נקרא לי כמו "תנשמות". שזו מילה מרגשת כזאת, לא?<e>[/u]</e> <E>:-)</E> <s>[u]</s>מי שהפיכחון והשליטה הם לחם חוקה<e>[/u]</e> אכן אכן.. קרוטונית, תודה! <s>[u]</s>נשמע כמו שינוי באימהות...<e>[/u]</e> כן. לשינוי הזה קוראים החופש הגדו...

תודה נשמות (אני בדרך כלל לא משתמשת בכינויי חיבה. יש לי שם איזו חסימה, לא כל שכן ב"נשמה". אבל עכשיו פתאום בא לי. אולי בהשראת אחותי שביקרתי אצלה היום, ומאז שחזרה בתשובה קוראת לי ככה

)

<t>כבר כמה ימים שיש לי חשק להתערפל, להתעמעם מאוד. אני לא ממש נותנת לגיטימציה לרצון הזה. שהרי צלילות וברירוּת (מלשון ברור) זה המצב הטבעי, כאילו, ולכן הרצוי. אבל יש משהו שרוצה, והערב במסיבת יומולדת לחבר מכאן, עם כמה כוסות יין וכמה שאיפות עשן, קיבל את מבוקשו. הקצוות פרומים. הגבולות ביני לבין ה...

<r><s>[u]</s>אז חטפת את כל הג'יפה הזאת. אבל עכשיו היא יודעת, והיא תיזהר.<e>[/u]</e> לגמרי. כי מה, שננסה להימנע מלחטוף ג'יפה? הרי אין לנו סיכוי. זה לא שזה באמת קשור לדברים שעשינו או אמרנו. (לפעמים אולי כן אבל כל כך קשה להבין מתי. מעייף אותי רק לחשוב על זה). אני הופכת ממש מאומנת בספיג...

איזה כיף! כל הזמן תהיתי מה קורה אתך והנה את כאן מספרת, והסיפור מרגש ומשמח.

<r>_אני (רואה שהוא משלב ידיים): קר לך? הוא: לא, אני ככה מכיתה ב'._ D-: <s>[u]</s>להמהומי אסכמה נעימים, שזה הדבר שאולי חסר הכי הרבה בבית כשהילדים מגיעים לגיל מסויים (לא אכפת לי שזו הכללה, אני מעדיפה לחשוב שאצל כולם זה ככה.)<e>[/u]</e> המהומי הסכמה מכאן <E>:-)</E> אני ח...

בת ארבעים נפלאה בשלה וישירה, שלא משחקת כלום חוץ מאת אמיתיות החיים שלה
אוי, תודה.
לא שזה כ"כ משנה. כאילו שזה מה שמשנה

נכון.

יפה, ההייקו.

באתי להגיד תודה אישית על הברכות, ושכיף שאת קוראת את פיה בשינקין! פתאום הסיפור הזה שהעלה שם אבק זוכה לעדנה מחודשת

זה משמח.

<r>וואו, איזה כיף. אני בשבוע התנקות מהאינטרנט, אז רק קפצתי לביקור קצר וכמה משמח למצוא אתכן כאן. שמות מוכרים ואהובים ושמות חדשים ומשמחים <E>:-)</E> תודה <E>(())</E> <s>[u]</s>בהרבה מובנים את מהווה עבורי השראה ומניחה את דעתי במחשבות על העתיד ובכלל<e>[/u]</e> רסיס...

תודה יקרות, שתהיה שבת שלום ומנוחה ועונג.
אין ספק שאת כבר מתחילה עם מועדון מעריצות זעיר ואיכותי, אחלה התחלה למסע הזה.
לגמרי!

הסרט עם רוברט רדפורד הוא The way we were מ 1973 ואם לא ראית מאד מומלץ, שניהם כל כך צעירים וראשניים יחסית במשחק שלהם, פחות מלוטשים ממה שהם נהיו אח"כ. סרט נפלא
תודה!! מקווה שאצליח למצוא אותו ברשת..

<r>איזה כיף...תודה לכולכן. כל כך חיכיתי לספר לכן כבר וזה בהחלט מספק <E>:-)</E> . אתן מתוקות ואהובות, אחת אחת. <s>[u]</s>אני קופצת ורוקדת איתך ברגע זה ממש כך בלב!!!!!!!!! (מנסה להיגמל מסימני קריאה אבל זה לא הזמן)<e>[/u]</e> מרגישה את הריקוד שלך <E>(())</E> וכן, זה לגמרי זמן של ...

<r><s>[b]</s>מכתב ליהלי סובול<e>[/b]</e> (גירסא לא מצונזרת) יהלי היקר. (או- שלום יהלי. או- יהלי, יהלי, יהלי). ראשית חשוב לי להבהיר שזה אינו מכתב מעריצות טיפוסי (אם יש בכלל דבר כזה. אף פעם לא יצא לי להיות מעריצה של זמר רוק לפני כן)- אני בת ארבעים ואחת, נשואה באושר לא...

<r>_ולנשום, ולדמיין איך עוד מעט ״הטעות״ תתבהר ותתגלה כמעשה גאוני שעשית בלא-מודע, שמוביל אותך למקום משובח אלף מונים_ נכון, ומוסיפה שאת אפילו לא חייבת לדמיין, מספיק פשוט להאמין. רוצה להוסיף גם שהתקף חרדה ופחד מטעויות טרגיות במצב שאת נמצאת בו, לפני שינוי כה גדול בחיים, זה הכי טבעי ...

איזה סרט זה עם רוברט רדפורד? לא זוכרת שראיתי אותו..

<r><s>[u]</s>וכיף ש"בערוב ימי" אני מסוגלת לוותר על המבוכה מהצד האמריקאי שלי ולומדת לקבל ולהכיר את כל מה שמרכיב את הגוף נפש הספציפי הזה ולאהוב אותה ולצחוק ממנה ואיתה בצעדים קטנים ובטוחים.<e>[/u]</e> מקסים ומרגש. אני כל כך מזדהה. וגם ממש מפתיע אותי לקלוט שגם בני עולים מאמריקה היו נבוכ...

בילדותי הייתי די מרותקת מהעובדה שלפני שהקקי יוצא החוצה בצורה הזאת שלו הוא מונח בתוך הגוף שלי ומחכה לתורו...
זה באמת די מדהים, כשחושבים על זה!

אין כמו התבוננות של ילדים..

מיה, בת אחת עשרה וחצי-
"יש דברים טובים בלהתבגר ודברים לא טובים. אני כל הזמן מנסה למצוא משהו שיש בו רק יתרונות או רק חסרונות ולא מוצאת. אפילו לקקי יש יתרונות!".

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מהמם (תרתי משמע..)- התפנית בעלילה.
וואו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קוראת אותך. העצב העדין השורה על השורות עושה לי הרגשה של לקרוא שירה. עכשיו הבנתי גם למה הרגשתי שאין לי מה לכתוב בתגובה. כי כמו בשירה ההשפעה היא תחושתית, לא במילים.

קראתי עכשיו את הסיפור וגם אני מודה עליו מאוד. כמי שמתקשה מאוד עם שינויים וכאמא לשלוש נסיכות בעצמי, על סף גיל ההתבגרות, הוא בא לי מאוד בזמן

התכוונתי שאולי זה אומר שזה באמת השחקן. אבל האמת היא שלא נראה לי

בכל אופן - ממש לא קריטי לי לדעת, סתם הייתי סקרנית לרגע.

שוב- הזדהות היסטרית.
הבנה מאוד יפה ומדוייקת בשבילי ..

עזרת לי להבין גם עוד היבט של למה כל כך קשה לי עם הפייסבוק- כי שם לא רק שהכל מבוסס על כל השמות, הרקע, ההיסטוריה האישית, הפיזיות , זה עוד נחגג ומועצם פי מיליון..

אז אולי זה אומר שזה הוא.

<r>אני קוראת אתכן ו- מכיוון שכבר יצא לי לעבור כמה מפגשים כאלה בעצמי- מזדהה מאוד מאוד עם כל התחושות. ומאוד טבעי שזה יהיה כל כך מציף, כל כך גם וגם וגם. הרי רק הרגע הראשון הזה, שבו נפגשים, ויש מין קפיצה-בלתי-נתפסת-על-מימדית שבו מי שהייתה בו זמנית שֵם כתוב על מסך ועומקים של קירבה וחיבור, הופכת...

ומה הוא ענה? (גם אני הכרתי אותו..טוב, לא ממש. בעקיפין

)

מימה, עשית גם לי חשק. לא צפיתי בו כבר שנים..

<r><s>[u]</s>"כתבו על מקום מסוים ששיחק תפקיד בחייכם<e>[/u]</e> כן. אפשר להשתמש בדימוי של אתר ארכיאולוגי. ואפשר לעשות את זה לא רק עם מקום, גם עם ריח, אדם, מאכל.. <E>:-)</E> <s>[u]</s>ואז פתאום נעצרתי וניסיתי להיזכר מה היה קורה עם שאלה כזאת לפני עידן האינטרנט. וממש לא ה...

מעניין- קראתי עכשיו בויקיפדיה וראיתי שלדמות ב"בלוז לחופש הגדול" קראו בכלל נעמי, ולשחקנית שגילמה אותה קראו נועה..

ובתור מי שמלווה ככה מהצד את חייך מהסיפורים הכתובים ואלה המסופרים לי הרגשתי כאילו אני הולכת איתך ועם הרבדים שלך שם: את של היום וזו מפיה בשינקין

@}

<r>אז דיזינגוף סנטר. שכבה ראשונה- כתה ח'. נסיעה בחופש הגדול ליום של בילוי בתל אביב עם חברות- שוק הכרמל, שוק בצלאל, שוק הפשפשים, ודיזינגוף סנטר. השווקים היו כיפיים, בעיקר זה שהכל היה זול ויכולתי לקנות די הרבה דברים יחסית לתקציב המוגבל שהיה לי, אבל הסֶנטר היה ארץ פלאות (למרות שלא יכולתי לקנות בו ...

<r><s>[u]</s>אבל היה משהו בבילוי המשותף עם הבן זוג באותו היום שהציף את הזכרונות<e>[/u]</e> כן, גם לי יצא להיות בתל אביב לאחרונה לכל מיני סידורים וזה בכלל לא הציף שום דבר. אני חושבת שזה קשור להוויה השונה שנמצאנו בה כשהיינו עם בני הזוג- הוויה של טיול, של התבוננות שמחברת לרבדים עמוקים יותר....

בשמת- באמת ראוי היה שאציין שהקראתי אותם בעקבות המלצותיך באחד הדפים כאן.

זה עכשיו התחלה של זמן חדש כאן בבית. שיש לי יותר כוח להקריא, שהקטן כבר מתחיל ליהנות מטקסטים יותר מורכבים והצעירה עדיין נהנית מהם. שחזרנו למיטה המשפחתית.
מרגש לקרוא

אף פעם לא שמתי לב איזה ביטוי מזעזע זה.
חופשי..

בפעם הבאה תבואי גם.
אמן

<t>נרניה הפחיד את בת השמונה שלי (כשהייתה בת שבע), והפסקנו אחרי שני פרקים. יש שם משהו מאוד אפל. חמש ואחת עשרה- שילוב מאתגר..כפר המהומה בהחלט יכול לתפוס לדעתי. לאסוף סיפורים בחצר- מאת גרדה כהן. ספר שאהבתי מאוד בילדותי ועובד טוב עם פערי גילאים. מה עם פו הדוב? (הגדולה תקטר ואז תגלה שזה בעצם מצ...

שמונה בערב יום חמישי
איזה כיף לכן!
אגב ריבות, אני בטוחה שתהיה לכן חוויה מלאת מתיקות.

תודה @}

זה מסקרן אותי
רואה בכך הזמנה וכבר התחלתי לכתוב משהו שמתייחס לזה

וחשבתי לי, איזה קטע, מרוב אהבה אל לאה גולדברג לא עצרתי רגע אחד לתמוה איזה קטע הזוי זה, כל איסוף הילדים הזה, ללא יידוע ברור של הוריהם, ואף בהתנגדותם הגלויה של חלק מההורים...
לפני כמה חודשים גם אני הקראתי את זה, ובדיוק תמהתי על אותו עניין!
הבן שלך מדהים.

<r>בשביל לכתוב סיפור אני צריכה איזה שקט מסוים. כזה שמחבר את כל הנקודות ונותן להן לרגע משמעות. מצד שני- לפעמים עצם הכתיבה יוצרת בי את השקט הזה, ובשביל זה אני צריכה לחצות קודם את הרעש, את ערבוביית המילים הלא מדוייקות והמשפטים המסורבלים, את אי הנוחות ואי הנחת הנובעים מחוסר השלמוּת, מהכאוס שבי ...

במשפט הזה חשבתי עליך, לא צוחקת. ונדמה לי שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי איתך.
וואו!

<r>קוראת ומרגישה דמעות מדגדגות. <s>[u]</s>מחשבות על סוף הביקור כבר החלו להטריד את שלוותה<e>[/u]</e> במיוחד המשפט הזה עורר בי הזדהות עמוקה. עד היום זה ככה אצלי, ביום הראשון של חופשה <E>:-)</E> התיאור שלך כל כך חי ומוחשי שהזכרת לי איך זה היה להרגיש את זה כילדה, בלי התובנות והכלי...

גם אני הרגשתי אי נוחות גדולה לגבי הדיון שהתפתח, עד שהבנתי שזה באמת כבר לא קשור לארוע עצמו, אלא לסוגיות של אהבה עצמית וערך עצמי.
עדיין מוזרה לי כל ההתפתחות הזו שהתחילה במה שסיפרתי, ויש בי חלק שמאוד נבוך מזה.

רגע, את נוסעת לבד? וואו. איזה כיף.
אם את מגיעה במקרה לגליל העליון- מוזמנת בחום לביקור

זה המייל שלי לפרטים נוספים- feyabe בג'ימייל

האיש הזה, במקרה ידוע לי, מחבב את ציפורי מאוד, מאוד, מכבד ומעריך, מאוד.
זה לגמרי הדדי.

<r>תודה שיחות על ההוראות הברורות והנחרצות- <s>[u]</s>אז אל. הכל סבבה, את בסביבה כל כך אוהבת ומעריכה כישורייך שלאף חד אפילו לא נדמה שזה מה שהתכוונת, וכולם פה עושה רושם שמאוד נהנים להפליג במילים חמות עלייך ועל כתיבתך אז תרגישי נעים. הפתגם בארמית: אידק חוטרא, בארא זראטוסטרא (תרגום חופשי: "נותני...

<t>תודה יקרה. התכוונתי ככותבת פרוזה, לא בלוגים.. ובכלל, בעצם, זה לא בדיוק שטחית אלא מין משהו שקשה לי להסביר, משהו כזה אולי- "כתיבה נשית על יחסים ועולם פנימי בלי התעסקות בסכסוך היהודי פלסטיני או על עניינים אחרים שברומו של עולם". (אוף, איך הסתבכתי..לא התכוונתי להתחיל לנהל כאן דיונים על כישור...

<t>תודה קרוטונית. כל כך קיוויתי שמישהו ישאל... זה היה ספר של אן טיילר. זו שכתבה את תייר מזדמן, שהוא ספר (וסרט) נפלא בעיני. אני מאוד אוהבת את הספרים שלה. וגם את דבורה עומר. (כן, מאז אותו ארוע על הספה בבית של שיחות עברתי תהליך של השלמה עם שטחיותי כקוראת וככותבת). (אבל כנראה שהתהליך...

החיפוש הניב 390 תוצאות