לצפריר,
תודה.

אצלנו ההורים הם החריגים... והילדים צריכים להתמודד עם החריגות של ההורים... האם יש כאן הורים נוספים עם "קשיים" כמו ליקוי שמיעה (אנחנו) ?

הדר בת 4.5 לא רצתה לאכול איזה תבשיל (שלא טעמה מעולם כמובן...), שאלתי אותה אם היא רוצה לטעום, והיא אמרה: "אבל אמא כבר טעמתי! כשהייתי בבטן שלך היה שם חלון וכשאת אכלת את זה גם אני טעמתי קצת ובכלל לא היה לי טעים!"
ונגה, בת 2.10 אומרת: "אמא, אני עכשיו קצת עסוקה עם סבתא יהודית, לכי למטבח!"

לקרן יער, לא... לא הבת של מיכל, יש עוד אחת בשם שלי? כבר כמה זמן אומרים שיש לי כפילה שמסתובבת בעיר, ואפילו ההורים שלי ראו אותה והתבלבלו לרגע... אולי זו היא? אולי מסתובב כאן יקום מקביל?

<t>בירושלים זה אג'ויים ולא גוגואים, ומשחקים ככה...:<br/> מניחים על האדמה שני אג'ויים עם רווח ביניהם. כל אחד מהמשחקים לוקח אג'וי שלישי, מחזיק אותו בין האגודל והאצבע, במרחק מוסכם משני האגו'יים.. ומקפיצים אותו בין שני האגו'ים בלי לנגוע בהם. מי שמקפיץ הכי רחוק לוקח את כל הקופה.<br/> ופתאום אני לא בטוחה ...

וסתם סיפור קצר על שכנה שלי, שהיא בשבילי מין פיה כזו, מגשימת משאלות ברגע, מהגדולה ועד הקטנה...
סיפרתי לבת שלי בארוחת הערב, שלפעמים בימים קרים מאד, מלבישים לכלבים בגד, שלא יהיה לכם קר. הילדה בשום אופן לא האמינה לי, ובדיוק נכנסה השכנה עם הכלב שלה, לבוש כמובן בבגד...

<t>וסיפור נוסף מלפני שנים רבות, יותר מעשרים שנה...<br/> כשהייתי בצבא נסעו הורי ליפן לשלושה חודשים לסיור. אני הייתי מאד מאושרת, היה לי את הבית לעצמי בלי נדנודים. לילה אחד, אחרי חודש וחצי בדיוק (מתוך השלושה) התעוררתי בשתיים בלילה מחלום, ובחלום ראיתי את אמא שלי, נכנסת הביתה. אני מאד מתפלאת, כי אני יודע...

<t>התחברתי לסיפורי הבתים, ורציתי לספר מקצת נפלאות מציאת הבית שלנו, אז ככה: חיפשתי דירה הרבה מאד זמן, באיזור מסוים בעיר שלנו, והיה חשוב למצוא בזמן, כי הייתי כבר בהריון די מתקדם... ופתאם מצאתי מודעה משכונה אחרת לגמרי, ולמרות שבכלל לא חשבתי על השכונה הזאת, החלטתי ללכת ולראות, זה היה ברחוב דקר. איך שבאת...