בשמחה משתתף בשמחה.
זוכר גם זוכר את היום ההוא שהחלטנו (אחרי ארבעה ימים של ניסיון של שעתיים כל פעם ,ואפילו בלי לעזוב אותו שם ) וזוכר את ההקלה ,האינסופית.
יוהווווו

<r>_המפלצות בדמות אנוש שעובדות בצינוקיה<br/> לא אהבתי_<br/> <br/> מסכים,<br/> לפעמים אני עצמי נהיה קצת קהה חושים לילדי האהוב אם הוא צורח ובוכה במשך המון זמן, אז כל יום ,כל היום ? והם אפילו לא שלך??<br/> <br/> <U><s>[u]</s>הבעיה היא עם כל מוסד התינוקיה, שצריך לפוס מן העולם לדעתי<e>[/u]</e></U><br/> <...

התפודון (בן 3) – " אבא ,תסביר לי איך בונים קטר"
אבא - "אני לא יודע"
התפודון– " אז קודם תסביר לעצמך ואז תסביר לי"

הזמן עובר,והעתיד הרחוק ההוא נגלה כהווה.
התרופה עזרה רבות אבל לקח עוד זמן עד שהשתפר,הוא פשוט גדל ומתוך התינוק הבכיין צץ לו תינוק חייכן .
עדיין בוכה מדי פעם,צועק לפעמים ,אבל היי, זה תינוק ,לא רהיט,הוא אמור.
סתם ,מזכיר לעצמי שהכל זמני ,גם הטוב וגם הרע.

<r><U><s>[u]</s>בת אחותי אוכלת שוקולד בכמויות שלא יתוארו ועדיין אין לה אפילו לא חור אחד בשן!! (היא כבר בת 18).<e>[/u]</e></U>גם בן זוגי ככה (שרק ימשיך, חמסה חמסה <E>:-)</E>).<br/> פעם קראתי איפשהו שחטיפים למיניהם יותר מזיקים משוקולד כי הם נדבקים לשיניים. בנזוגי טען בתשובה לזה, ששוקולד לא נדבק וגם מע...

<t>אחרי הטיפול הראשון אצל האוסטיאופת היה שיפור,עבר עלינו סוףשבוע יחסית רגוע וגם השבוע עצמו התחיל ברגל ימין,פחות פליטות,פחות צריחות.<br/> אבל לקראת יום רביעי חמישי הכל התחיל לחזור ,והסופשבוע היה בלתי נסבל ,אפילו שהיינו אצל ההורים כך שכל מה שהיינו צריכים לעשות היה לדאוג לילדים.<br/> אני מותש ,הסיטואצי...