באופן טבעי

מתגברת יקרה, עצה קטנה ופשוטה לי אלייך. נסי נשימות. שימי לב ומודעות לנשימה שלך. לשאיפה ולנשיפה תתחילי משם. הניחי ידייך על בטנך, מלאי אותה ורוקני הקשיבי לגופך מה הוא מבקש ממך ? שאלי אותו. האזיני. גם השאלות וגם התשובות בתוכך. רק את יודעת ויכולה. הצליחי.
שולחת לך קרן אור של אהבה טהורה.

<t>בא לי לעשות כלום ולהיות שום דבר. פשוט להיות. נמאס לי לצלול לעומקים עמוקים מידי... בא לי לעשות משהו שטוח. לחשוב קטן. אפילו סתם לצפות במסך ה"בטלוויזיה" המרצד לו ולבהות, למרות שכבר כמה חודשים היא אינה בשימוש... רק הסרטים שבראש שלי עם השחקנית הראשית שלא משתנה, אני... נמאס לי ...

<t>תודה לך הרמוניה... הוטב לי. מרגישה הקלה גדולה. מתנה שהשחרור נתן לי. המתנה אולי המשמעותית ביותר שהענקתי לעצמי ביכולתי לסלוח, לשחרר, להרפות, לזרום...כל המילים האלה הם חלק ממני... היום... כל בוקר אני מודה על יום חדש וטוב...וכל לילה אני הולכת לישון עם הפיות שלי בשעה 20:00 ומתעורר...

<t>שלומי טוב, תודה. שינויים גדולים קורים לי בפנימיותי, וכך גם מקרין החוצה באדוות אינסוף... אני ובן זוגי נפרדנו כבר כמעט חודש שאנו לא גרים יחד. היו הרבה גלים וסערות אני מודה ועכשיו טוב לי מתמיד. טוב מעורר, טוב מרפא, כמו מן היוולדות מחדש... למדתי להיות קשובה לקול הפנימי שלי, להרפו...

היום הגשמתי את עצמי. הצלחתי להיות "אסרטיבית רכה" החיים הרבה יותר קלים לי ונעימים לי כשאני מחוברת לעצמי, לרגשות שלי, למחשבות שלי, לגופי, לנפשי...כמה שאני מרוכזת בעצמי...
אמשיך בהזדמנות אחרת, החיים האמיתיים קוראים לי...

<t>ימי מתוקתי. מאחלת לך שתנשפי החוצה את העצבות והכעס , ותפני מקום חדש לשמחה, לשלוה, לאהבה, לקבלה ולשפע בתוכך. מברכת אותך שתרגישי תמיד בריאה ושלמה כפי שאת. תהני בלימודים ותצליחי. שיהיו לך הרבה חברים טובים ומסורים. שתרגישי בטוחה בעצמך ותתחברי לרצונותייך. שתגשימי את כל משא...

<t>אני אבודה. חסרת אונים. לאן אפנה? שנה חדשה וכל הטירוף חוזר ומאיים עליי. שחזור ממשי של הילדות שלי. שגעון, אלימות, עקשנות, כוחנות, שליטה, איבוד שליטה, צדק, פחד, בושה............... העיניים שלי נפוחות מבכי. לא כך רציתי לפתוח את השנה... אני מתביישת. מתביישת להרים את ראשי ולהביט בעיניים ...

<t>אני מאחלת לעצמי לכבוד השנה החדשה, להצליח להשיל מעליי את שכבת הכעס ורגשות האשם הכבדים, להגמל מהסבל ולקחת את החיים יותר בקלילות ובפרופורציה, להפטר מהמחשבות השליליות שמלוות אותי, כמו המחשבות האיומות שאני לא קיימת, לא נחשבת, ולא חכמה, אני רוצה שהפטפטת הזאת בראשי תפסק, אני רוצה להיות מחוברת לעצמי ולאד...

<t>אהבה טהורה. תודה רבה לך על הזר הנפלא הזה, פתאום הבחנתי כי כל פעם את מוסיפה לי פרח...וכל פרח מעלה לו חיוך נוסף על שפתיי... תודה. הרבה מאוד זמן לא הייתי כאן. שכחתי קצת אותי ואולי גם קצת אתכם אבל זה בסדר, עכשיו טוב. הנה אני כאן. חזרתי בלי מחוייבות כמו שאני רגילה.. בכל מקרה קצת ה...

כפות רגליים סדוקות גם לי יש ואני זוכרת שזה קשור בצ'אקרת המין. אשמח להרחיב כשנפגש.
תהנו בחופשה.ד"ש..

<t>הרבה מאוד זמן לא באתי לבקר..התגעגעתי. אוהבת את השקט הזה של הלילה. מן שקט אינסופי. על הכתיבה: הרבה מאוד זמן לא כתבתי(בכתב ידי על גבי נייר, לא בבלוג..), בעצם מאז היותי אם. אולי.. אבל משך רוב שנות חיי עסקתי בכתיבה מרובה. המון מכתבים. סיפורים. המון שירים.<br...

כיף שחזרת

<t>על הלחם לבדו... יצאתי למסע. מסע אפיית הלחם. כשעבדתי בגן האנטרופוסופי, המלווה שלנו אמרה לי שאפיית לחם, כלומר לישתו, מותאמת לנשימה. כמה זה נכון..מדהים כבר שבועיים שאני באטרף החדש, בניסויים. עד כה הייתי אופה רק בימי שישי, וגם, לא תמיד, ועכשיו, אני לא מבינה איך לא העזתי להתפ...

תודה לך אהבה טהורה

<t>היי אור לעצמך. כשאין "אחר משמעותי" בחיינו, אנו יכולים להיות בודדים או להינות מהחופש שהתבודדות מביאה. כשאיננו מוצאים תמיכה בקרב אחרים לאמיתותינו עמוקות התחושה, אנו יכולים להרגיש מבודדים ומרירים או לחגוג את העובדה שראייתנו חזקה מספיק כדי לשרוד אפילו את הצורך האנושי החזק לקבל את אישור המשפחה או...

הרבה זמן לא נחה עליי המוזה.
ערימות של מחשבות, מגדלים ודמיונות. הפטפטת הזאת שלא נפסקת. אין שקט. מהורהרת...לאה וכועסת.

ולאיטו, מתוך הקושי, צומח לו עץ האהבה. את ענפיו פורש הוא בגאוה,
מחבק את ניצניו, ממתין לפירותיו.
מפיץ את ריחו הנחשק, ריח הדריו.

שפע בקירבי.

<t>_בשנים האחרונות אני פחות שיפוטית כלפי אנשים, אבל אני לא לגמרי נקיה משיפוטיות, ככל שאני מפנימה יותר את זה שכולנו אלוהיים, אני מרגישה עצובה יותר אחרי שאני שופטת מישהו, קודם כל אחרי ששפטתי מישהו אני מצטערת שאני לא מקבלת את עצמי ושופטת את עצמי,אני כבר קולטת ישר איך בעצם כלפי עצמי אני שיפוטית ושהשיפוט...

הכמיהה הבסיסית שלנו היא לחזור לרחם, לאמא אדמה, מה אנו בעצם מחפשים? שיאהבו אותנו. להרגיש שייכים ואהובים. להיות חלק מ...
איזה עוצמה יש ליחד.

הזכרת לי ספר מקסים:"הנשמה הקטנה והשמש" מאת ניל דונאלד וולש.
אני יכולה להעיז ולכתוב שאני אוהבת אותך.
תודה.
משהו מתעורר עם בוא האביב. @}

<r>וואו. אהבה טהורה. את בדיוק התשובה. תראי איזה כינוי בחרת לעצמך, מדהים! אני מרגישה אותך. את שם. כבר הרבה זמן רוצה לומר לך ולא יוצא.. עלו לי הרבה דברים בזמן הקריאה. סבל וכאב בעקבות הדחקה. פחד מהתמודדות. בריחה. זה גם החזיר אותי לסיפור גן עדן, ששם הכל היה והסקרנות חיבלה באיזון... ...

תודה לך אחות יקרה.מתרגשת כל כך, נשמתי התאומה...כמה אהבה יש לי אלייך...כמה רחוק שאהיה תמיד אמצע אותך קרובה.....

שלום לך ילדתי היפה והמדהימה. ברוכה הבאה לאתר האהוב על אמא...מקוה שגם את תוכלי להנות ממנו לפחות כמוני...שיהיה לך המון בהצלחה והרבה הרבה אהבה.

תודה על כוונות טהורות.

<t>כוונות טהורות. ריח אפית החלה האחרונה לפני הפסח, הלוואי והריח הזה היה נשאר לנצח. הריח הכי אהוב עליי... ריחו של היסמין, ריח האדמה אחרי הגשם וריח אפיה, אילו הם הריחות האהובים עליי... חלמתי, אני והאיש שלי בארץ אחרת. מגיעים לקניון ענק שיש בו מכל טוב. שופע.<br...

<t>מרגישה עירומה. חשופה. פגיעה. מרשה לעצמי "להתפשט" כאן, מתביישת. ומה יקרה אם אפגע? ומה יקרה אם יגלו מי אני? מה יקרה אם אני אגלה מי אני? איך אוכל להתמודד עם כל זה... עונה לעצמי בשאלה: מה באמת יקרה אם...?? מהו הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות? ועצמי עונה לי: משהו מת בי. משהו ישן, השייך לעבר. הו...

<t>"איזו מן שלוה ולא עושים שום דבר..." כל היום אני בעשייה ב-DOING, בורחת, לא באמת עושה דברים משמעותיים כמו למשל לתת תשומת לב לבנותיי... סתם, עושה דברים. מכבסת, תולה, מדיחה, מנקה, מסדרת, אופה...ממיינת, מבינה לא כאן ולא שם. כמו בתוך בועה.מנותקת.בוהה.לא יודעת.לא רוצה. נדודי שינה.<br...

<t>יום אחד נסעתי העירה. נכנסתי לחנות תבלינים, ביקשתי ממנו להביא לי הרבה הרבה זעתר.. אז הוא אמר לי:"תראי, אני יכול לתת לך רק מה שיש לי, אני לא יכול לתת לך יותר..." ואז נפל לי האסימון - וואלה! זה נכון לגבי כל דבר - כאמא, אני יכולה לתת רק את מה שיש לי לתת... אין לי יותר ממה שיש לי,פרצה לחדרי הפרופורציה...

אני פשוט אוהבת סדר ונקיון. כשהבלגן חוגג בחוץ הוא מפריע למנוחתי ולכן אני משתדלת לזכור שאם אני מבשלת ארוחת צהריים, אני גם מנקה אחרי, לרוב הקושי הוא ב"צעד" הראשון, אחרי כן זה כבר זורם...
איפה נקודת המפגש של הפנים והחוץ האם את מוצאת הקבלה ?

שחרון מתוקה תודה שבאת לבקר, אבוא אלייך בשמחה

שוגי, מרגישה אותך מוכר/ת בתדר זהה לשלי...מוזר...

אכן כן, יש המשך ללימודים האלה, זה מסלול חמש שנתי, אפשר גם ללמוד רק 3 שנים ולקבל תעודת הילר מוסמך, השנתיים הבאות יותר ממוקדות בפסיכותראפיה.

תחת אותה כיפת שמיים
על אותה פיסת אדמה טובה
צוחקים ובוכים
פנינו מה יפים.

המחכימון: גישתך לעולם, היא הביטוי המדויק לגישתך אל עצמך.
משפט טוב. בהזדמנות אתפלסף עליו...

<r>בדיוק לפני 8 שנים פחות 6 שעות ו23 דקות, נולדה בניתוח קיסרי בביה"ח רוטשילד בחיפה, בכורתי שירת הים. אני זוכרת שאז עוד לא ידעתי הרבה דברים. הגעתי לביה"ח (אז גרנו במושב דור) שעות ספורות אחרי שהתחילו לי הצירים. אני לא יכולה לשבת או להיות כבולה למיטה. אני זוכרת שאני עולה ועולה במדרגות ול...

<t>קרן האור שלי מפחדת מהחושך. יום אחד היא שוכבת במיטתה ואומרת לי:"אמא, את יודעת, אני חברה גם של האור וגם של החושך..." אני בהתלהבות:"איזה יופי! אני כל כך שמחה בשבילך.." היא:"אבל אמא, אני עדיין פוחדת ממנו.....תדליקי לי מנורת לילה..." איזה מדהימה. גם הצד האפל וגם הצד המואר התמזגו לה...

למי זה לנו? האם אנחנו מכירים?

<t>"ישבתי" לקרוא היום את הבלוג שלי. את כולו. שמתי לב שהיו כאלה שכלל לא שמתי לב שהיו איתי אז סליחה. ועוד שמתי לב שהמילים שלי היום, קצת יותר כבדות ושקולות, יותר קרובות לאדמה וזה משמח אותי. הרבה דברים משתנים לטובה. אני מנסה להתבונן בסימביוזה שיש לי עם ביתי הקטנה ולשחרר אותה. אנ...

יום אחד בא לבקר אותנו חבר ותיק.
הוא מסתובב לו בבית, נעמד ליד הכיור במטבח ואומר לי: איך רואים את ה"פיצול" שבך..בכל מקום שאני מסתכל
הנה כאן-ה-ECOVER (נוזל לניקוי כלים אקולוגי) יושב ליד האסטוניש(מסיר שומנים) איך את מסתדרת עם זה?

<t>בחלומותיי. כולם לבושים. אני היחידה עירומה, כביום היוולדי. מתנהגת כרגיל כאילו כלום. מתעלמת. ואז הסובבים אותי מבחינים בי. הם שואלים פתאום:"למה את עירומה"? ורק כשהם מודעים אני מנסה להסתיר, מתביישת ומתחילה לרוץ, להסתתר...פוחדת, נעלמת, נמלטת...מבוהלת. הו, זאת המסכה. כל כך פוחדת המסכנה ...

איזה כיף ומדהים לקרוא אותך...אפילו שאנחנו כאן יחד, זאת חויה כל כך שונה ומיוחדת בשבילי.
תודה שיש לי אותך.

נעמונת תודה איזה "ניתוח" מקסים... התחברתי..

אמאל'ה, מתרגשת לקראתכם ממתינה בקוצר רוח לבואכם.
התגעגעתי.

<t>בדרכינו לאילת, אנו עוברות דרך מחסום של חיילי משמר הגבול בכניסה לעיר, סיטואציה שמעוררת אצל בנותיי הרבה שאלות. והנה אחת מהן: "אמא, למה החיילים האלה עוצרים אותנו?" אני:(חושבת לרגע, מהססת, מה לענות? איך לרכך..)ואז נפלט לי:"הם בודקים אם אנחנו אנשים טובים..."(איזו שטות!) ואז הקטנה אומרת ...

אני ובכורתי משוחחות על בית הספר.
היא:"אמא, את יודעת מה אני אוהבת שם(בביה"ס), את הריח של הפרות..."

ג ד ו ל!

<t>חלמתי. חתולות שחורות עם עיניים אדומות וכנפיים מסתובבות בביתי. תחילה אני פוחדת ומיד הפחד מתפוגג ונעלם. הן עפות החוצה וחתולה אחת נשארת מאחור..אני מנסה לשדל אותה לעוף איתן והיא מסרבת, היא פוחדת, אומרת שאינה יודעת לעוף..ואני:"בשביל מה יש לך כנפיים.."? לפתע החתולה הופכת לפעוטה ועושה עלי...

<t>ג'ימלאיה מודה לך על ההתבוננות והבהירות. אכן כן, אני נהנית מכל רגע בלהיות חופשייה ואני מחפשת עבודה רק בגלל שאנו זקוקים להכנסה נוספת..המציאות מול הפנטזיה של ללמוד בלי לעבוד..אני מאוד אוהבת שינויים.. בדיוק היום חשבתי על זה שבעצם כל שנה אני מחליפה עבודה. ממצה מהר מידי, הרבה הפוגות. (מזכיר ל...

האם את מרגישה כי מגיע לך וכי את ראויה בעיניי עצמך? אילו היה עלייך לארגן לעצמך יום הולדת, איזה תוכן היית יוצקת שם?
יש לנו את האפשרות לבחור להעלב ולהפגע או לשמוח ולשנות.
תפרגני לעצמך את המתנה שאת רוצה ותהני.
שיהיה לך הרבה מזל והרבה טוב.

תודה שיש לי את היכולת להקשיב, להתבונן, לאהוב, לקבל, לכאוב, לשמוח ולצמוח......כמו צמח בר....

אורי:"אמא, את יודעת, למאי מהגן שלי נשברה שן אחת לשתיים.., ואני בטוחה שהפיה שלה תקנה לה שתי מתנות..."

אני:"אורי, תשאלי את שחר מה השעה"?
שחר עונה:"חמישה לשמונה".
אור חוזרת אליי:"אמא, השעה חמישים ושמונה"...

<t>דברים טובים קורים לי. לאט לאט אני יוצאת מהתקיעות...בצעדים קטנטנים... התחלתי לעשות שמיניות ולנפח בלונים, זה עוזר.. יש לי חברה שלמדה את שיטת רביב מכירים? (פיתוח קישורי קשב ולמידה) במקביל אני מתנסה בפרחי באך. אני דחיינית כרונית. לשמחתי הצלחתי למחוק מ"רשימת המטלות" כמה ס...

המשך יבוא..

<t>חוויה מוטרפת: אחרי הטלפון מהבנק, החלטתי שאני "בועטת" לעצמי בישבן ומתפשרת. נראה כי הדרישות שלי גבוהות מידי... מצאתי משהו. מטפלת במשפחתון. אשה דתיה, עשרה תינוקות ובניהם פעוטות. באתי לראיון. החושים שלי ידעו כי אתקבל אבל יצאתי בתחושה מוזרה. היו התנגדויות, קשיים, קונפליקטים אבל מה ...

אני מרגישה שנפתח בפני עולם ומלואו. אני די חדשה כאן, ובהתחלה ממש התמכרתי. עכשיו זה יותר מאוזן
בלי לחשוב בכלל, ישר פתחתי בלוג ואני מרגישה שההתפרצות הזאת החוצה מתוך הקונכיה העצימה בי את האומץ לחוות ולשנות.

<t>איזה דף מגניב. ואיזה סטיות חמודות. מזדהה עם חלקן. אני מסודרת באופן כפייתי. כשאני מארגנת את הבית בבוקר, לוקח לי מלא זמן לקפל את השמיכות וליישרן... הארון בגדים שלי ללא דלתות ולכן כל מי שנכנס לחדר השינה נדהם מהסדר...פעם עבדתי בזה.. פעם השריטה היתה יותר עמוקה..הייתי מסדרת לפי צבעי...

אמא שלי: "שמעת על ההוא שיצא מהארון?..."(רכילותי נטו)
כמובן שאזני בתי הקטנה לא פספסו את השמועה החדשה...(בדיוק חזרנו מחוף הים בו הופיע על הבמה אמיר פיי משהו, אז היא עונה לאמא שלי:"סבתא, ואת יודעת שאמיר פיי גוטמן יצא מהטלוויזיה..."

<t>"הנה הם באים ימים של שקט..אחרי הרעם הגדול והנורא..אפשר לנוח קצת על המרפסת ולאסוף את שברי הסערה...הנה..באים..ימים של שקט..." כל שירי השקט מתנגנים להם בראשי: עכשיו וולך- "שלח לי שקט בקופסה מארץ רחוקה...שקט.. שקט.. שקט נפשי מיום הולדתי עד יום מותי..ש ק ט . . . " שקט. שק-קט שלא יגמר לע...

משי, תודה על החיזוק והחידוד את משרה עלי תחושות רכות ונעימות כמו בד המשי...אני מתה על הזחלים..גידלתי המון.. ואת אפילו מזכירה לי שפעם עבדתי אצל בחורה פינית שלימדה אותי לצייר על גבי משי...
זאת היתה חויה מיוחדת מאוד.
תודה שאת כאן.

הייתי רוצה ללמוד לחיות.
לחיות בשלום עם מי שאני ועם מה שאני.
ללמוד את ה"ריקוד" המשותף שלי עם בן זוגי.
ללמוד להיות אמא טובה יותר.
ללמוד להיות אדם טוב יותר.
ללמוד להנות מכל היש.
להפיק לקחים מטעויות שעשיתי ושאני עושה..

איזה יופי של דרך עברת..

איזה חלום מדהים.
יכולתי ממש לראותו בדמיוני.כמו ציור.

<r>שוב טלפון מהבנק. מה קורה? שואלת הפקידה, שוב, כמו בכל חודש..אתם בחריגה...אוף, נמאס לי מההשרדות הזאת איבדתי את האמונה. משהו קורה לי.. אחרי שראיתי את ה"סוד" ניסיתי לשנות דפוסי חשיבה, הכנסתי למודעות שימוש בשפה חיובית, זה עשה לי משהו, ההודיה, נקודות מבט, זוית ראיה..ההתמקדות, מה אני רוצה...

מחכה לנס.

<t>חלמתי. יצאנו קבוצת אנשים לשיט בספינת ענק. המדריך העלה אותנו לסיפון. גובהה היה עצום. נאחזנו בחבלים כדי לא ליפול למים. פחדתי. אבל כשהבטתי למטה מילמלתי לעצמי, טוב, המקסימום שיקרה זה שאפול. כבר נפלתי מגבהים כאלה לתוך המים...היו שם שני אנשים שבנו ת'ספינה. חשבתי לעצמי האם היא נבנתה חזק מספיק? (תוך כדי ...

תודה לך נעמה, ותודה לך אהבה טהורה שאתן כאן איתי..

המורות הכי טובות שלי. ההשתקפות הכי ברורה שלי.ההתמודדות הכי עמוקה שלי. ההתלהבות הכי גדולה שלי.
והאהבה. הו, האהבה הכי הכי הכי משמעותית שלי.

הבנות שלי.

אך, איזה פנינים..
אני לומדת כל כך הרבה מהפנינים המבריקות שיוצאות מפיהן הקטנטן והחכם של הבנות שלי...

<t>ממשיכים ללכת. מפת סימון השבילים רטובה. הולכים והולכים והולכים...לאן שרגלינו מוליכות אותנו... מרחוק נראה איש אחד רוכב על סוס. אנחנו מנסים לסמן לו לעצור. הוא בא אלינו. אין מקום כזה שכוח אל .. אלוהים תמיד נמצא כאן ושם ובכל מקום, מלווה אותנו, מקשיב לנו, מתבונן, שומר עלינו, שולח לנו מלא...

<t>קולומביה. 1993 אנו שישה חבר'ה יוצאים לטראק. נכנסים פנימה אל תוך יערות הגשם. התברברנו. החשיכה קרבה ולא מצאנו מקום נוח לעשות בו קמפינג. כבר חשוך לגמריי וקר...יורד גשם. אני פוחדת. אנחנו על צלע הר. חסרי אונים.. כל אחד מאיתנו סוחב מוצ'ילה ענקית, שק שינה והגברים שבנינו, כל...

<t>צוללת להנאתי. במעמקי אוקינוס השלוה חוזרת לרחם, לאמא אדמה אדוות קלות מלטפות לי את הפנים אילו היית יודע איך אני נראית מבפנים גופי קל כנוצה, אך נפשי לאה, מכורה בוא אליי רק חבק אותי, תתמסר לתשוקה. ואז קרן שמש תבוא, תמלא את ליבי הקטן ניצוצות של תקוה בקלות ...

<t>הכנתי לי תמצית של פרחי באך. ימים קשים עוברים עליי. ימים של כאב ראש המאיים להתפוצץ.. אני מרגישה בעיקר את הפנים, את המרכז, הלסתות כואבות לי אני מרגישה עייפה ומותשת. איש לא בא לבקר, איש לא שואל ואני לא אומרת מילה.רק אני והוא. כותבת לו כמעט הכל. הפעם הגזמתי. כשישבתי מול הערכה של התמציות, התחשק ל...

קוראת אותך @}...מקסים...

<t>שתי בנותיי יוצאות להן מהחדר בבגדי גוף מאובזרות במיני בדים נוצצים וחלקי תחפושות... "אמא, (פונה אליי הקטנה) אנחנו פיות פשוטות, בלי כנפיים..." כמה רציתי לעוף כשהייתי ילדה. היו לי שנים שלמות שבהן חלמתי לילה לילה איך אני עפה מעל הים וההרים... איזה יפה שם הכל מלמעלה...איזו תחושה......

<t>פרץ של יצירתיות... היום קמתי פשוטה. אנרגיה של התחדשות. דילגתי לי להנאתי, קלעתי צמותיים והרגשתי שמחה ואוהבת. לא שמחה ואוהבת כמו בימים ההם... משהו אחר יצא מתוכי...לא יצאתי מגדרי, לא שקעתי במחשבות שוא, פשוט הייתי נוכחת כאן ועכשיו. ללא דאגות ללא היסוסים, ללא. קרן הא...

שקט בחוץ.
רועש בפנים.
רק אני והבלוג שלי ערים...
עוברים מסע משותף...
משתעשעים בין כל היש
נגמלים מכל האין
מתפתלים, ונשברים,
נופלים, וקמים
צומחים ונובלים
נשארנו שלמים.

<r><s>[u]</s>הבכורה שלי ככה. כועסת. ברור לי שרוב הזמן היא כועסת עלי. ברור לי שזה לא משהו שעשיתי או לא עשיתי, ברור לי שמה שלא יהיה - יש בה כעס, ואני מטרה מאוד נוחה וקרובה. עצוב לי נורא שככה מתוך הגדרה אני מטרה לכל כך הרבה רגשות שליליים. לא רוצה בעוד עשר-עשרים-שלושים שנה להפוך לדמות האמא המעצבנת, ז...

_תודה אירוס כחול, תודה לך שאת כאן איתי.

תודה למי שכאן איתי.
במחשבות,
ברגשות,
בהרהורים,
בתשוקות,
בקשיים,
במורכבויות,
בהתלהבות,
בכיסופים,
בשתיקות,
במועקות,
בפחדים,
במנגינות..._

מ ד ה י ם !!

קרן האור שלי: "אמא, את יודעת מה אני מאחלת לתינוקי (באר) , שיהיה לו כיף, שיהיה לו שמח, שהוא יאהב את הבית שלו ואת נעמה, שהוא חמוד, ושהוא מסכן שיש לו דם..."

איזה נעים, אני ממש מצליחה להריח אותו יחד איתך דרך המילים...

שוב הקטנה שלי: "אמא, את יודעת למה אין לי יותר כינים? בגלל שאת ואבא מתייחסים אליי..."
איזה תובנות של ילדה בת 4.5...?? אה?

<t>יערה שלמה, הזכרת לי שבאחד מהקורסים כשלמדתי הילינג, קיבלנו מסכה לבנה חסרת הבעה, בעזרתה, היה עלינו להביע רגש (לפי מה שיצא לנו..) כמובן שיצא לי להביע כעס, כמה צפוי..(לא מאמינה במקריות. מקרה = ה' רקם) זו היתה חוויה מדהימה ועוצמתית. הצלחתי להבהיל את עצמי מעוצמת הכעס שיצא מתוכי... ...

מקור הכעס קשור בצ'אקרת הלב...

אם תרצי פירוט אשמח להשיב בהמשך..

כעס ואני חברים מזה זמן רב...פעם, כשהייתי ילדה, הייתי הולכת לחדר של אח שלי ו"נכנסת" בשק איגרוף שהיה תלוי לו במרכז החדר...
היום אני משתדלת להזכיר לעצמי לנשום, לתת מקום, ולמצוא דרכים יצירתיות לפרוק את הזעם...
רכיבה על אופניים, ים, והרבה חמלה וסליחה...

הגדולה:
"אמא המלאכית שלי לבושה בשמלת כלה לבנה, השיער שלה ג'ינג'י, יש לה קצת נמשים על הפנים וכתר פרחים על הראש..."

<t>ארוחת ערב משפחתית אינטימית : קרן-אור:"אמא, את יודעת איך נראה המלאך שלי"? הוא לובש מכנסיים וורודים, חולצה וורודה ונעליים ורודות, יש לו עיניים כחולות ושיער קצר בלונדיני(נוגעת בקוקו שלה..) וקוראים לו אור... תיאור מדוייק שלה ! - איזה מדהים אה? מלאך משתנה.<br...

הגבר שלי.
הו הגבר שלי.
הכי מיוחד בעולם...

והאשה שבי.
הו, האשה שבי,
מעוררת השראה לכולם...

השפיות שבי,
הו, כן, השפיות שבי
מוציאה אותי מהדעת

האלוהים שלי,
כן, האלוהים שלי
מתבונן ומקשיב בלי לגעת...

סיוטים וחרדות מאיימות בדרך לאמהות ?

אלוהים, תודה שאני בריאה
אלוהים, תודה שאני שמחה
אלוהים, תודה שאני אוהבת
אלוהים, תודה שאני אהובה
אלוהים תודה על השפע ועל כל מה שיש...

אלוהים תעשה שאדע מה אני רוצה...

<t>אכן, צ'אקרת הגרון היא מרכז התקשורת, ההשראה וההתבטאות האנושית. היא מחברת בין המחשבה לביטוי שלה. דרכה אנו מבטאים את מה שהננו, את יצירתיותנו, את האינדבידואליות שלנו, את דעותינו ואת השקפת עולמינו... דלקות בגרון מתפתחות כאשר אנו מפחדים מהאופן בו הסביבה תגיב לנו. מה יש לך לומר ואת ...

<t>שוב אני בסערת נפש. אברי גופי מאיימים להתפרק. בבקשה, אני מנסה לאסוף את עצמי, לאחד. אני רוצה להיות אחד. אחד עם עצמי, אחד עם האלוהות,, אחד עם היקום וכל מה שבו אחד אתכם, כל גופי רועד אני מרגישה את פעימות ליבי ובחוץ שומעת את פעימות ליבו של העולם אחדות<...

<t>איזה מדהים זה שכל אדם שאני פוגשת "מוציא ממני חלק אחר שבי" יש אנשים שרק הומור וצחוק מבורך מתגלגל מתוכי, יש אנשים שאני מרגישה לידם מכווצת כאילו שום דבר לא רוצה לצאת החוצה...יש כאלה שאני בעיקר שם בשביל להקשיב להם, אחרים רק בשביל להיות נוכחת, לאהוב, לחבק ויש כאלה כמו בן הזוג שלי שמוציא ממני כל כ...

החיפוש הניב 146 תוצאות