אסור לומר

[פלוני_אלמונית*]

באחת ממדינות דרום אמריקה (מהמפותחות יותר שביניהם) ראיתי את הפרסומת הבאה לחברת ביטוח, מתנוססת על שלט דרכים ע-נ-ק-י:
"שהמוות לא יתפוס אותך לא מוכן!"
הייתם מעלים על הדעת קמפיין כזה בארץ? אני מסכימה בהחלט שמוות לצורותיו הוא טאבו (כולל העובדה המפתיעה שיום אחד זה יקרה גם לנו).
וכן, מיניות של ילדים. לא רק סקרנות מינית שלהם. אני לדוגמה נבוכתי מאוד לגלות שלבני התינוק המתוק יש זקפה. לו דרך אגב זה לא הפריע, בתור ילד, כשנסענו באוטובוס, לזנק פתאום ולעמוד, להציץ לתוך המכנסיים שלו, וציין בקול רם ובעניין רב: עכשיו הבולבול גדול! (מזל שזה היה בעיר אחרת ואני לא מכירה אף אחד...)

[שרה_ק*]

עוד משהו שאסור לדבר: על כל המצוות של התורה שהשם מחייב את כל היהודים. רק לחשוב על זה יכול להעלות את הסעיף על 'כפייה דתית'

[תזמורת_הים*]

כפייה דתית היא לא תוצר של אמירות. היא תוצאה של מעשים. יש הבדל.

[מיכל_שץ*]

"שהמוות לא יתפוס אותך לא מוכן!"
גדול! קופרייטר ענק. הסיסמא הזאת יכולה גם למכור בודהיזם (אולי אפילו יותר טוב מביטוח)

[אסור*]

דברים שממש אסור לומר (רק דוגמאות לדברים כאלה, זה לא שאני מסכימה איתם)
ממש מסוכן לומר שלפעמים צריך לרצוח אדם אחד כדי להציל אחרים. (ואם זה ראש ממשלה...).
או להגיד שיש כיף בלרצוח אנשים. (מפחיד לקרוא מה שכתבתי).
ממש אסור לומר שלפעמים צריך לגנוב, או שאם דבר נגנב זה באשמת הבעלים שלא שמרו על החפץ - ולא הגנב. ואישה שנאנסה?
אוסר לומר שיש כאלה (נניח הכושים) שנולדו כדי לשרת אחרים (נניח את הלבנים), להיות עבדים שלהם.
או שהכושים דומים לקופים (במבנה הגוף, בצבע, בשער).

אתם יודעים מה?
טוב שכך...
למה צריך להגיד כל דבר שעולה במחשבה?
טוב מאוד שלא אומרים את הדברים האלה, ואני תמהה על עצמי שכתבתי אותם


מה אתם אומרים, ללחוץ על "הוסף לדף" או שאסור

[עודד_לבנה*]

_שאם דבר נגנב זה באשמת הבעלים שלא שמרו על החפץ - ולא הגנב. ואישה שנאנסה?
אוסר לומר שיש כאלה (נניח הכושים) שנולדו כדי לשרת אחרים (נניח את הלבנים), להיות עבדים שלהם.
או שהכושים דומים לקופים (במבנה הגוף,_

אני חושב שהכוונה בדף הזה היא לדברים נכונים שאסור לומר אותם.

[אסור*]

אני חושב שהכוונה בדף הזה היא לדברים נכונים שאסור לומר אותם.
נכונים למי? יש מי שחושב דבר מסויים, ויש מי שחושב אחרת. לגבי הדמיון בין הכושים לקופים, זה נכון שיש להם זוית פנים קרובה יותר לקוף מהאדם הלבן.
לא כתבתי דברים שאף אחד לא חושב אותם לנכונים, אבל כתבתי דברים שבהחלט אסור לומר, שלא כמו כל מיני דברים שנאמרו פה, שאולי כן אפשר להגיד, אולי הם לא יזכו לאהדה מצד קבוצות אילו או אחרות, אבל אפשר להגיד אותם.

[רועי_שרון*]

אסור, הדברים שכתבת הם לא סוג הדברים שאליהם התכוונתי בדף הזה.

• אם את לא מבינה למה -- אני מציע שתקראי את המאמר אליו הפניתי בהתחלה.
• אם הדבר המרכזי במה שכתבת הוא לא הדברים עצמם, אלא הטענה שלא צריך להגיד כל דבר שעולה במחשבה -- אז אני לגמרי מסכים איתך, אבל עדיין חושב שיש דברים שראוי להגיד אפילו אם אינם מקובלים.

[פלוני_אלמונית*]

_אסור לדבר על גילגול קודם
ילד בן 6 שזכר את הגילגול הקודם_

[נוסעת_סמויה*]

אחד הדברים שאני אוהבת באינטרנט זה שאנשים מרשים לעצמם לומר הרבה דברים שאסור לומר. מעניין שיש אנשים שמנצלים את האנונימיות שמאפשר האינטרנט כדי לשקר (בעיקר באתרי היכרויות למיניהם) ויש אנשים שמנצלים אותו כדי לדבר, סוף סוף, בכנות שאיכשהו לא מתאפשרת להם בעולם הלא וירטואלי.

[פלוני_אלמונית*]

נוסעת. באמת מאד מעניין.

לא רק ניצול האנונימיות לשם השקר לבדו, אלא גם החלפת זהויות, המצאת זהויות (למשל הבחורה שהתחזתה לחולת סרטן סופנית בפורום ynet). הפלטפורמה הזו לפעמים ממפחידה.

[נוסעת_סמויה*]

מסכימה שההתחזות ומניעיה הם נושא מרתק, אבל כרגע הכנות מעניינת אותי יותר. אני עדיין זוכרת את השוק שהיה לי כשנכנסתי בהיריון הראשון לאחד הפורומים לאימהות וגיליתי שמדברים שם על ה-כ-ל, החל מטחורים והפרשות שונות ומשונות, דרך דיכאון וחוסר חשק מיני אחרי הלידה, וכלה ברגשות שליליים כלפי הילדים. בשבילי זו הייתה חוויה משחררת שחילחלה במידה מסוימת גם ליחסים שלי עם אנשים בעולם הלא וירטואלי.
כחלק בלתי נפרד מהכנות הזו בפורומים, אנשים כותבים הרבה דברים ש"אסור לומר" במעגל החברתי שלי. למשל, הם מבטאים המון סטריאוטיפים על עדות ומגזרים שונים.
או: הם מתלבטים אם לצלם בחשאי את המטפלת כאילו השאלה היא משפטית בלבד ולא מוסרית. זה מביא אותי לעוד היבט מעניין של האינטרנט: נראה לי שהרשת מפגישה בין אנשים ממעגלים חברתיים שונים ולפעמים רחוקים, ומתוך המפגש הזה נחשפים ה"אסור-לומרים" של כל מעגל (עוברת אורח כתבה יפה על האסור-לומרים של אנשי 'באופן').

[אורה_גבריאלי*]

אני נהנית לעיתים הנאה מרובה מדברים שאסור להגיד.
התפיסה שלי שיש בתוכנו דמויות שלכל אחת מהן אופי והשקפת עולם משלה מאפשרת חופש אדיר - מבלי הסכנה שבאמת נאמין לדברים שאומרות כל מיני דמויות -
למשל דמויות גזעניות (שאם נותנים להן הזדמנות ימצאו משהו מזעזע להגיד על כל גזע, לאום ועדה) או דמויות מיזנטרופיות.
שוחחתי פעם עם דמות (ששכנה לה בשקט יחסי בתוך אישה חכמה ונחמדה) שאמרה בבטחון ובשלוות נפש "שאנשים הם בעיקר הפרעה לתכניות שלה, ואם הם מפריעים צריך פשוט לסלק אותם. אפשר גם להרוג אותם. מה הסיפור? סך הכל בני אדם." (זה ציטוט מהזכרון - זה היה הרבה יותר עסיסי במציאות...).
האפשרות הזו משחררת אותנו מהדימוי המיופייף (והמזוייף בדרך כלל) שלנו כצדיקים גדולים וכצודקים גדולים.
מצד שני זה מאפשר לנו להתבונן בצלילות רבה יותר בדברים הלא מודעים שמנהלים את חיינו - ולהפסיק להזדהות איתם באמת, מתוך הומור ומודעות ולא מתוך אשמה וצדקנות.

הו - קצת נסחפתי.

[עומר_ס*]

אני נהנית לעיתים הנאה מרובה מדברים שאסור להגיד
(ובחברה הדתית זה הרבה יותר כיף, כי יש הרבה יותר דברים ש אסור לומר )

האם יש דברים שמותר לחשוב ואסור לומר?

<אני לא מרשה לומר "ים המוות", רק "ים המלח">

[אורה_גבריאלי*]

תודה עומר.
גם עבורי זה נושא משמח, כאמור.

אנשים רבים היו מזדעזעים עמוקות מהתבוננות כנה בחלק מהדמויות שבתוכם.
לדעתי - אין עם זה כל בעיה - זה המצב הטבעי:
באופן טבעי, אם קיים משהו בחברה, בעולם, במין האנושי - משהו ממנו (לפחות גרעין כלשהו) מצוי בכל אחת ואחד מאיתנו.
לפעמים זו דמות שמשפיעה עמוקות על חיינו ולפעמים פחות.
למי שחוקר את עצמו ביושר - חשוב וכדאי להודות בכך ולא להסתיר את המציאות (המשעשעת ומעוררת הענווה) מעצמו.

כאמור - טמונה כאן אפשרות משמחת מאוד - לקבל את עצמנו על כל דמויותינו כולל הביזריות, המרושעות, השיפוטיות, האוויליות, הלא מקובלות חברתית והלא פוליטיקלי קורקט כלל וכלל.

ללא מודעות זו וקבלת אחריות מלאה על מה ששוכן בתוכנו, הדמויות הללו משפיעות בצורה לא מודעת ולעיתים הרסנית עבורנו ועבור אחרים.

דוגמה קטנה מהחיים:
יש נשים שמצהירות שהן מאמינות בשוויון מלא עם גברים ואף נלחמות למען זכויות שוות - מטרה חשובה ללא ספק (במיוחד במציאות שבה נשים עדיין מופלות לרעה מבחינת שכר - שזה מעצבן ולא יאמן ממש!).

כבר קרה לי כמה פעמים לפגוש בתוך נשים כאלה דמויות ששונאות ובזות לנשים!
כלומר, "בחוץ" האשה יכולה להאמין לחלוטין בשוויון ולהאבק עליו בלהט, ובפנים, עמוק בתוכה, מסתתרת דמות שבזה לה וחושבת שהיא סוג ב'.
אם אותה אישה לא תכיר בכך, היא תשליך את הדמות שבתוכה על אחרים (בדרך כלל - על כל הגברים ללא יוצא דופן) ותפספס את ההזדמנות לחוות שיוויון אמיתי - הזדמנות שתלויה בכך שתכיר את השובניסט שבתוכה ותלמד איך לא להאמין לדבריו ויחד עם זאת לחיות איתו בשלום.
גם המאבק שלה ברשויות (למשל) עשוי לשאת פרי טוב יותר כשהיא לא תהיה חשופה מבפנים לעוינות, השפלה ובוז.
(אני לא אומרת שזה המצב אצל כל אישה, דא"ג).

וכך, בתוך אדם דתי, שוכנים לעיתים כופרים ופורצי גדר.
בתוך שמאלני, גרים לאומן, גזען עם זאב ושישליק.
בתוך אנשים המאמינים בצדק ודמוקרטיה נמצא לפעמים דיקטטורים חסרי מעצור.

כשמקבלים את זה, זה מאוד משעשע ולפעמים מזעזע - אבל זו תרופה טובה (כשהיא ניתנת בהדרגה ובמינון נכון) לפרט וגם לחברה.
ואז - אפשר למצוא דרך להקשיב גם לדמויות שאומרות דברים שאסור לומר (מכל הסוגים) - להנות מהחירות שבזה ולא להיות מושפע מזה לרעה כפי שקורה כשאיננו מודעים.
זה גם מוסיף הרבה פלפל וחיוניות, דא"ג.

[נוסעת_סמויה*]

נפלא.
> הולכת לגריין <

[פלוני_אלמונית*]

אורה, הדברים שאת אומרת מדהימים. זה פשוט נכון. זה מקסים לגלות את זה.

שאלה אלייך:
אני מודעת לכך שיש לי בתוכי הרבה דברים ש-אסור לומר.
ואני אומרת אותם לעצמי בלי להזדעזע יותר מדי. כי יודעת שיש בי כל מיני דמויות. וגם שזה בסדר לחשוב דברים מסוימים, אפילו הנוראיים ביותר, כל עוד אתה לא מבצע אותם.
אבל חוששת לומר אותם בקול. כי חוששת מתגובות של אנשים שלא יבינו.

מה את חושבת על זה?
מה אפשר לעשות?

<דרך אגב, הדברים שאת אומרת מאוד עוזרים לי להסתכל אחרת על מה שקורה בתוכי. ביותר קבלה. ועדיין, קשה לי לבטא זאת החוצה...>

[פשוט_אלון*]

אסור לומר שיש לי אלבום של אמן יפני שכל הצלילים באלבום הם הקלטה שהוא עשה מספר תנ"ך שהוא קרע - דף דף

[אורה_גבריאלי*]

הי,

א. ברור שלא מתאים להגיד כל דבר לכל אדם.
למשל, לתת לדמות ששונאת דתיים לומר לאדם דתי: "דוס מגעיל". או להגיד לילד שלך "אתה ילד רע ואני מצטער שילדתי אותך" זה לא חכם, לא אנושי, ולסיכום - פשוט לא...

ב. זה עובד ולא גורם נזק כשברור שדמות אומרת את זה - ושזה לא משהו שאתה כאדם שלם באמת מאמין בו ומגבה אותו.
לאדם שלם יש מודעות לכך שיש דמויות הפוכות מהדמות הגזענית (למשל), ושאולי ישנה בו גם דמות שנמשכת לדתיות ומעריכה אותה (הדתי שבפנים?).
אדם שלם זוכר גם שהוא קיים מעל, מתחת ומעבר לדמויות שלו ושלא חשוב מיהי הדמות (ואם היא נחשבת מקובלת חברתית ו"אופנתית" או לא) - אין אף דמות שמחזיקה באמת המוחלטת.
זו תמיד זווית ראייה. ותמיד יש אחרות.

אם משתפים כמה אנשים בסביבה ברעיון של הדמויות, מסבירים היטב שזה שדמות מסויימת אומרת משהו לא אומר שאנו מאמינים בזה ומזדהים איתה - אז ניתן לשתף גם בדמויות מהסוג הלא מקובל חברתית/הלא אופנתי/האפל/המזעזע. ואז יש לזה השפעה מרפאת - כי מפסיקים להסתיר מעצמנו ומאחרים דמויות שחושבות ומרגישות ורוצות לעשות את מה שאסור על כל גווניו.

מובן שחשוב לבחור בקפידה את מי לשתף - מטעמים מעשיים וכדי לא לגרום נזק לעצמנו ולאחרים:

• נזק לזולת יכול להיגרם למשל, כפי שראינו למעלה, אם נגיד משהו פוגע בצורה נטולת הקשר ושלא מתוך אכפתיות בסיסית לזולת הנדון.
• נזק לעצמי יכול להיגרם, למשל, אם התגובה כלפי הדמות שמבטאת את עצמה תהיה קשה.

בקיצור - צריך הכשרת קרקע מסויימת.

כשזה קורה - זה פתח נפלא לתקשורת מפני שאז אשה (למשל) יכולה לומר לאהובה: "יש בי דמות שמתחשק לה להרביץ לך מכות רצח" ולאפשר לה לדבר - אולם ההקשר הוא שיפור של התקשורת והזוגיות: ברור לבני הזוג שהמטרה שלשמה נותנים לדמות להשתלח היא להגיע לאי-הזדהות איתה ויחד עם זה לקבל אותה כחלק לגיטימי.

אז מה שחשוב זה לא רק שזה שיש דמות שרוצה להרביץ לא אומר שבאמת נרביץ.
מה שחשוב יותר מבחינת ההתפתחות שלנו כבני אדם הוא להודות בכך שיש דמות שרוצה להרביץ וזה בסדר, לקבל אותה וללמוד לא להזדהות איתה. לזכור שזו דמות אחת מיני רבות. התחושות והדעות שלה הן לא האמת היחידה.
כך אפשר מצד אחד לא לחיות בהכחשה והדחקה ומצד שני לא להזדהות עם אף דמות/זווית ראייה/תחושה/מחשבה/רגש...

ואפשר גם לכתוב דמויות, לרקוד דמויות, לצייר דמויות, לנהל איתן שיחות...
אימון לכל החיים, פלוס מינוס.

וכתמיד - אי אפשר להגיד הכל, לתת ביטוי לכל הדקויות שבזה ולכן אני חשה צורך להזהיר מהתייחסות לא זהירה/אחראית כלפי אחרים וכלפי עצמנו.


ויש לי דמות שכל כך נהנתה ממה שסיפרת, פשוט אלון.
"אסור?!" היא אומרת החיה הרעה האהובה הזו, "שמישהו יגיד לי שאסור להגיד משהו?! בורגנים עלובים, יצורים פתטיים [היא מתחממת...]"

ואחרת, שלא רוצה שמישהו יפגע, דואגת "שמא יש כאן אנשים שעלולים להפגע מאוד מהרעיון של קריעת תנ"ך."

ויש מישהו ביקורתי שאומר "עם כל הכבוד, קשה לי להאמין שזה אלבום ששווה להקשיב לו. קריעת דפים - נו באמת."

ואני כרגע? מקשיבה להם בעניין משועשע ומלא-חיבה. אני נהנית מהאנרגיה השונה שמביאה כל דמות, מהאופי הקיצוני של כל אחת...
חושפת אותן מעט לעיניכם הטובות - ולא מזדהה לגמרי עם אף אחת מהן.

[פשוט_אלון*]

יש אנשים שהם בטוחים ש"כנות" היא תכונה כל כך נהדרת - שאם הם יאמרו לנו למשל שאנחנו "מטומטמים" אז הם יצילו אותנו - אבל זה פוגע, ומוריד את הביטחון העצמי.

הקטע ב"כנות" לדעתי הוא שימוש בטאקט להבעת הכנות- ולא ביצירת פרובוקציות שיחזרו אלינו בהתקפה.

כלומר לא לומר "הסלון החדש שקניתם נראה כמו חרא"
ואז הבעלים יתקיפו חזרה..
אלא "אפשר להיות כנה, בלי כוונה לפגוע? .., לדעתי הסלון לא ממש יפה, אתם בטוחים שאתם אוהבים אותו?"
ואז הבעלים יתייחסו לדברינו ברצינות

"כנות" לא חייבת להיות פוגעת.

לא רואה סיבה לפגוע..
(שימו לב, יותר מדי ריכוך יכול להפוך לטקטיקה לתמרון מחשבות של אנשים אחרים.. שזה סיפור אחר כבר)

בכל מקרה ממליץ להיות רלוונטיים
ובכל דיבור שאמור להיות כנה, קודם כדאי להגיע למצב שכמה שיותר רגועים ומחייכים בו.

מי שמתעניין באלבום קוראים לו Aube - Pages From The Book
( אסור לכם לשאול את זה.. )

[פשוט_אלון*]

כולנו מלאים בדמויות.. אולי עד שמסתכלים אחד לשני בעיניים?

[פשוט_אלון*]

אסור לומר שאם זו הברית החדשה, אז מילא..
אהבתי

[אסור_לומר_כאן*]

אני בטוח אקח אפידורל בלידה שלי
נמאס לי להניק
הילד הזה היה היום נודניק בלתי נסבל
תקח אותו קצת ממני נשבר לי הגב
הוא יכול להיות קצת לבד לא יקרה לו כלום
וכו וכו

[נורמה_טבעית*]

אסור לומר כאן
אולי יש דברים שאסור לומר כאן אבל אני לא חושבת שמדובר באלה שהצבעת עליהם.
ראית את מדור הורות ומשפחה ?
יש שם למשל :
קשיים של הורים עם הילדים
מטפסת על הקירות עם הילד בבית
קשה לי באינטימיות עם הילדה
אבא נמצא נעדר
הבת שלי מטריפה אותי
להיות אמא זה גם לסבול
ילדה שנצמדת

ועוד... ועוד...
יש גם על קשיים בהנקה וכו'... כמובן.
אני עצמי מתקשה לחשוב על דברים ש אסור לומר כאן, אולי רק על דברים שנאמר במפורש שלא רוצים לעסוק בהם.
אבל, לי היה נדמה שהדף הזה עוסק בדברים שאסור לומר אבל גם אסור לומר ש אסור לומר אותם. כלומר:
ומה שהכי רע זה שהאנשים בחברה אינם רואים את הצווים הללו כאופנות חולפות, אלא כדברים ברורים מאליהם או אסורים מאליהם.

אם כבר, אז נראה לי שהניסוח של עוברת אורח (30.05.2004) קולע הרבה יותר:
יש אמהות שלא אוהבות את הילדים שלהן זה פאסה. כיום אסור לומר שיש אמהות שאוהבות את הילדים שלהן על אף שהן מאכילות אותם תמ"ל, מחתלות אותם בחיתולים חד-פעמיים, משכיבות אותם במיטת תינוק, מובילות אותם בעגלה, מאכילות אותם במבה ושולחות אותם לגן.

[סרגלים_חיצוניים*]

לי היה נדמה שהדף הזה עוסק בדברים שאסור לומר אבל גם אסור לומר ש אסור לומר אותם
מסכימה מאד! יש לי הרגשה שבזמן האחרון אסור לומר "ברגע שהוא יצא מהבטן שלי, התאהבתי בו!" הרבה יותר אופנתי להגיד ש"לא התחברתי אליו בהתחלה", "לקח לי חודש עד שהרגשתי קשורה" וכו'
<ואומרת את זה אחת שלא התחברה מההתחלה...>

[גלינה_המכשפה_הצפונית*]

אני מקווה שאני לא חוזרת על דיון ישן אבל אסור לומר ש הנקה גורמת להנאה מינית . זה עלה לתשומת ליבי בספר sr]Aphrodite's Daughters 8 xs ap i1 xgl14[/po]/102-9996706-8180115?v=glance&s=books&n=507846

יש אתרים שדנים על איך ש לידה גורמת להנאה מינית אבל לזה אין לי ניסיון. אורגזמה בזמן לידה

[יונת_שרון*]

הנקה זה כמו אורגזמה
אקסטזה בלידה

[גלינה_המכשפה_הצפונית*]

אז כן חזרתי ...

[עודד_לבנה*]

אסור לומר ש אנשים מתים מחוסר תרומות דם ומרכיבי דם.

שני נתונים על תרומות דם:

• בנק הדם סובל ממחסור קבוע של כ- 50000 (חמישים אלף) מנות דם בשנה.
• יש שתי תקופות בשנה שבהן בנק הדם נמצא במחסור חמור:
• בחגי תשרי
• בין פסח ליום העצמאות.

בתקופות אחרות, מדי פעם, מגיעים לקו האדום. לדוגמא, בדצמבר 2004 כמעט הופסקה אספקת הדם לבתי חולים

יש בישראל ארגון תורמי דם מתנדבים
בכל שנה, בתקופות האלו, מבקשים מחברי הארגון לתרום. אבל זה לא מספיק.
אני פונה לכולכם: דוקא עכשיו, כשכולנו חושבים על חגים - בואו לתרום דם.

הטלפון של שירותי הדם הוא 1-800-400-101.

---

ועוד סיבה טובה לתרום דם:
סיכום מחקר על הקשר בין תרומות דם להתקפי לב, אשר נמשך 8 שנים:
במהלך תקופת המחקר, שעורי התקפי הלב היו:

• מבין האנשים שלא תרמו דם (או תרמו פחות מפעם בשנתיים) - קצת יותר מ- 12%.
• מבין האנשים שתרמו דם - 0.7%

כלומר, הסיכוי להתקף לב יורד בערך פי חמישה עשר בעקבות תרומת דם.

[נוסעת_סמויה*]

עודד, לדעתי הנושא שהעלית ראוי לדף משלו, עם כותרת מתאימה (למשל: בואו לתרום דם).

ואגב, מובן שמסקנות המחקר שהבאת תקפוֹת רק אם קבוצת התורמים הייתה דומה בכל המאפיינים הרלוונטיים (גיל, מין, מצב בריאותי, סטטוס כלכלי, השכלה) לקבוצה שלא תרמה, או אם הייתה הקצאה מקרית לקבוצות. הייתה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בעקבות תרומת דם.
לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל איך אפשר להיות בטוחים שהקשר הוא סיבתי?
אולי קבוצת תורמי הדם היא קבוצה של אנשים בריאים, חזקים ואופטימיים? החולים והעצובים לא יוצאים לתרום דם, או שהרופא לא מרשה להם (והם גם מתים יותר מהתקפי לב, בלי קשר)?

[עודד_המחפש*]

עם כותרת מתאימה
אולי פשוט מה שעודד כתב:

אנשים מתים מחוסר תרומות דם.

[עומר_ס*]

אנשים מתים מחוסר תרומות דם ומרכיבי דם.
א. מי שיש לו סוג דם נדיר (למשל כל RH שלילי או O), ממש חייב לתרום מוסרית.
ב. גם תרומות פלסמה וטסיות נצרכות ביותר.
ג. מבחינה הלכתית, זו ממש מצווה

מתוך מאמר של הרב מלמד:
לגבי תרומת דם, ברור שיש מצווה לתרום דם עבור חבר הנמצא בסכנה. אלא השאלה היא האם על פי התורה ניתן לחייב אדם לתרום מדמו. כתב הרב וואזנר, שבמצב שיש חולה מסוכן הנצרך לדם נדיר, חובה על מי שיש לו אותו סוג דם לתרום, כדי להצילו. ואפילו אדם שחושש שמא יחלה מעט בעקבות התרומה, מחויב לתרום, הואיל ואין סכנה בתרומת דם, והצער המועט או החשש מפני מחלה קלה, אינם יכולים לשמש תירוץ להשתמטות מקיום המצווה "לא תעמוד על דם רעך" (שבט הלוי ה, ריט). אמנם בזמן שישנם אנשים אחרים שיכולים לתרום דם, מסתבר שאדם חלש יכול לומר, עדיף שבריאים וחזקים ממני יתרמו. אבל כאשר אין מי שיתרום, וחיי אדם בסכנה, חובה לתרום דם (עיין בשו"ת ציץ אליעזר טז, כג).

הרב פיינשטיין נשאל, האם מותר לאדם לתרום דם עבור תשלום כספי. סיבת השאלה היא, שהרי אסור לאדם לחבול בעצמו, והשאלה אם-כן האם מותר לאדם לחבול בעצמו עבור כסף? השיב הרב פיינשטיין שמותר, משום שאין זה נחשב חבלה, שהרי בזמנים עברו נהגו להקיז דם לרפואה. ואף שכיום אין זה נחשב לרפואה, מכל מקום לא נחשיב תרומת דם כחבלה האסורה (אג"מ חו"מ ח"א קג). ועוד שכל האיסור לחבול בעצמו הוא דווקא דרך בזיון והיזק, אבל כאן לשם תועלת רפואית וריווח כספי - אין איסור. בנוסף לכך אמר הרב אויערבאך, שמאחר שיש בתרומת הדם מצווה של הצלת נפשות, אין היא נקראת חבלה (נשמת אברהם יו"ד שמט, ע' רס"ה). ויש מי שכתב, שלכתחילה עדיף לתרום דם שלא על מנת לקבל שכר (שו"ת וישב משה ח"א צג-צד).

[תמרוש_רוש]

אסור לומר שהטיעון "כי אז יאנסו אותן בשבי" נגד שילוב נשים בחילות קרביים, הוא טיעון מטומטם.
ושהוא קיים רק כי אסור לומר שגם את הגברים אונסים בשבי חופשי חופשי.

בכלל אסור לומר שיש תופעה כזאת אונס גברים (טוב, נו, ילדים ונוער בעיקר) בידי גברים, ושהיא בכלל לא קשורה להומוסקסואליות.

[פלוני_אלמונית*]

אסור לומר שיש לי אלבום של אמן יפני שכל הצלילים באלבום הם הקלטה שהוא עשה מספר תנ"ך שהוא קרע - דף דף
אפשר את שם האלבום?

[פצפצים*]

אני פונה לכולכם: דוקא עכשיו, כשכולנו חושבים על חגים - בואו לתרום דם_ זה לא סותר את ה _עקרון הבסיסי שעומד מאחורי התנועה להיכחדות מרצון של האנושות
?

[פלונית_פולנית_פולנשקה*]

אסור לומר שאני אשכנזיה. אסור לומר שגם לאשכנזים יש שורשים, שליידיש יש צליל יפה, שהציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.
ובעיקר אסור לומר שאשכנזים הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא מיידיש.
אה, וגם אסור לומר שרוסים הם בעצם אשכנזים, ושזאת הסיבה שעדות ששונאות אשכנזים שונאות גם רוסים אוטומטית.

[בשמת_א*]

ושזאת הסיבה שעדות ששונאות אשכנזים שונאות גם רוסים אוטומטית
לא בגלל זה.
ה"רוסים" הם "רוסים".
זו שנאה אחרת.
צריך שיהיו הרבה קבוצות לשנוא, לא? P-:

[פלוני_אלמונית*]

שמישהו מאושיות הקהילה מתנהג בצורה לא מוסרית. הופ ואושיה אחרת מוחקת את הדף. איזה קסם.

[ח_אלפשה*]

ובעיקר אסור לומר שאשכנזים הם העדה הכי מקופחת היום
יש לך דוגמאות לקיפוח?
(בגלגלצ גם לא משמיעים שירים בפרסית, תורכית, ערבית, ושבדית)

[שוכנת_הצוק*]

שמישהו מאושיות הקהילה מתנהג בצורה לא מוסרית. הופ ואושיה אחרת מוחקת את הדף. איזה קסם.

אולי די? אפשר לכתוב בדפים שמוקדשים לביקורת, או לפתוח חדשים. לא צריך להציף דפים שונים ולשבש את הרצף הנושאי שלהם.
כדאי להעביר ל סקילת האתר

[בשמת_א*]

ושבדית
נכון, וזה מאוד מצער אותי! יושמעו לאלתר!

[ח_אלפשה*]

אסור לומר שאני_ שבדית. _אסור לומר שגם_ לשבדים _יש שורשים,_ שלשבדית _יש צליל יפה, שהציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.
ובעיקר אסור לומר_ שהשבדים _הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא בשבדית.

[פלוני_אלמונית*]

הציונות וה"עברי דבר עברית" הכחידו את השפה החיננית וההומוריסטית הזו מהעולם.
השפה השבדית חיה השפה היידית מתה זה ההבדל .

ובעיקר אסור לומר שהשבדים הם העדה הכי מקופחת היום, ושבגלגלצ משמיעים שירים יפים עם כל מיני מבטאים ומוצאים, רק לא בשבדית.
להקת אבבא , אייס אוב בייס , רוקסט הקארדיגנז


יוונים תורכים לא חסר גליקריה , רואה אותה בחלום המתוק בשתי שפות

[יונת_שרון*]

http://bradhicks.livejournal.com/328184.html
באנגלית, לא קצר, ולגמרי-לגמרי אסור לומר.

[במבי_ק*]

מי שיש לו סוג דם נדיר (למשל כל RH שלילי או O), ממש חייב לתרום מוסרית.

לי יש O+ ובפעם היחידיה שבאתי לתרום פסלו אותי על משקל מתחת ל 50 ק"ג. נורא שמחתי כי זה ממש הפחיד אותי - לחשוב על כמויות דם כל כך גדולות שיוצאות מהגוף הדי-קטן שלי. אני ממש לא מפחדת מבדיקות דם או זריקות, אבל לתרום דם מפחיד אותי. כל השנים לא הלכתי כי אני כאמור מתחת למשקל, אבל אני חושבת שבשנה האחרונה אני קצת מעל 50 ק"ג... ועדיין מפחדת...

[כאילו_דא*]

תעלומה : בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית ובעולם מוות בעריסה שכיח יותר בקרב תינוקות זכרים, באוכלוסייה הערבית מרבית המקרים אירעו בקרב תינוקות נקבות.

[אבישג*]

הוא טוען שבכל חברה יש אופנות מוסריות. ושבכל חברה מי שלא עוקב אחר צווי האופנות האלה נחשב ל"לא מוסרי" בדיוק כמו שמי שלא עוקב אחרי צווי אופנות הלבוש נחשב לא-אופנתי.
זה גם מה שטענתי בדף פילוסופי מסויים, אבל אז קטלו את זה, זו טענה מוכרת ביהדות שאי אפשר לסמוך על המוסר כי לכל חברה מוסר משלה
עברתי כאן על חלק מהדף, בריפרוף אמנם, נורא לא הופתעתי לקרא את מה שהוגדר כאן כ אסור לומר שהיה צפוי למדי והתאים לאווירה של האתר ולקו של האנשים הדומיננטיים בה
את מה שלדעתי אסור לומר כאן ובעוד מקומות עם אוריינטציה דומה, אני אפילו לא מעיזה לכתוב, מניסיוני העגום כאן
אבל העיקר שאתם מרגישים טוב עם עצמכם