בורות מים מידע לשימור ופיתוח

[פלוני_אלמונית*]

בבור מים אוגרים מי גשמים, ובאר חופרים כדי לנצל מי תהום הנמצאים מתחת לקרקע..

[שיחות*]

אז אם כבר בבורות - (-:
איך עושים שהמים ישארו בבור? (עם סיד? ביר סוד יתום בגב, זה מזה?) (בור סיד שאינו מאבד טיפה? ) (מה, צבעו אדמה בסיד? ) (עם מי אני מדברת? סוף סוף כולם ישנים, אז באלמוניות?!)

[אהבת_עולם*]

בבור מים אוגרים מי גשמים, ובאר חופרים כדי לנצל מי תהום הנמצאים מתחת לקרקע..
ואיך מבחינים ביניהם?

[אמא_של_בוטן*]

או-
בדיוק לשאלות האלה חיכיתי (-:
בור-מיועד לאיסוף מי גשם, ולכן "אין הבור מתמלא מחוליתו"- הבור לא יתמלא מהגשם שיורד מעליו (חוליה- האבן שמעל הבור), אלא צריך מערכת ניקוז שתוביל אליו מים. את הבור סיידו היטב כדי שהמים לא יחלחלו לסלע.
באר- חופרים עמוק עד שמגיעים למי תהום. לא צריך מערכת ניקוז, לא צריך לטייח.
(בירושלים, לדוגמא- יש רק בורות מים.)
והנה זה בא- רגע של עברית והיום- איך זוכרים את ההסבר הזה בשטח?
ובכן, נעזרים בניקוד. בור מנקדים מלמעלה, ולכן זה מי גשמים. באר מנקדים מלמטה, מתחת למילה, וכך זוכרים שאלו מי תהום.
נכון חמוד?
יאללה, שיבואו כבר גשמי ברכה וימלאו את כל הבורות..

[שיחות*]

"אין הבור מתמלא מחוליתו"-
זה פתגם, נכון? אז מה המשמעות שלו בעצם? (יש לי הרגשה שחבוי פה איזה משהו לחיים כזה.)

[עולם_ומלואו*]

זה לא אדמה
זה בור! וצובעים את הדפנות שלו
זה נראה דומה - בור ובאר, ולכן גם כל כך מבלבל, אבל בור לא עמוק כמו באר, שאמורה להגיע למי התהום, אלא הוא פשוט בור לאגירה

[שיחות*]

טוב, נעבור לפינת האהבלה:
_זה לא אדמה
זה בור!_
אז ממה הוא עשוי? מפיילה? מזתומרת זה לא אדמה? חפרו אותו באדמה, לא?

[עולם_ומלואו*]

זה בור מדופן. חפרו באדמה בור, ואז ציפו מבפנים בחומר. עשו לבור "קיר". כמו שעושים קרמיקה באמבטיה, שהקירות לא יירטבו. מצפים אותם כי הרי אדמה היא מחלחלת, והמים "יברחו" דרכה. כדי לחזק את שמירת המיים בבור, מסיידים את הקירות וזה אמור למנוע עוד יותר את הבריחה של המים.
יש בורות עיליים ויש בורות חפורים. אלו החפורים מבלבלים עם באר. אם הייתם בקלעת נמרוד, יש שם חדר שלם - שבקרעיתו עדיין יש מים
עם עדשית ירוקה כזו שמכסה את פני המים בשכבה ירקרקה יפהפיה, וממש אפשר לראות שזה היה "בור" לאגירת מים - רואים את כל השכבות שעשו בקירות כדי למנוע חלחול של מים. לנו זה נראה כמו חדר גדול, אבל בעצם זה היה מתחת לפני הקרקע = מה שמתאים יותר לתפסיתנו את המונח בור.

[ניצן_אמ*]

ומים עם סיד, זה אורגני?

[פלוני_אלמונית*]

בעיקרון הבור לא מתמלא מלמעלה, אלא מתעלות ההולכה שמובילות אליו. אמור להיות גם בור שיקוע, שבו שוקעת הג'יפה המגיעה עם המים, ורק אחר כך המים יוזרמו אל הבור.
אני מכירה בעיקר את הבורות בצורת פעמון (צר מלמעלה ומתרחב כלפי מטה) שנחצבו בסלע. למעלה הסלע קשה ולמטה יש סלע רך, ואת ה"רך" הזה חופרים החוצה.

[שביל_בצד*]

אבל לא אמרו פה משהו חשוב לגבי בור ובאר:
בור נחצב בהר ופתחי הנקוז שלו הם בגב ההר והמים זורמים מלמעלה היישר לפתחי הניקוז, וככה הוא מתמלא בהרבה מים ולא רק ממה שטפטף בדיוק מעל הפתח. באר היא במקומות יותר נמוכים, כי מי מטורף לחפור את כל ההר עד התהום? וגם חבל לא לנצל את הגשמים המרובים בהר.
ולגבי "אין הבור מתמלא מחוליתו": בספר שמואל (לא זוכרת איפה) באים לדוד המלך עם מצוקת רעב והעצה שהוא נותן היא להעלות את המיסים, על כך עונים לו- אין הבור מתמלא מחוליתו, יעני אי אפשר לשאוב את הבור מהחוליה ולהכניס לתוך הבור- זה לא ימלא אותו, צריך משהו חיצוני שימלא את הבור.
כך לדוג' כשצמאים- לא עוזר לשתות רוק (מניסיון).
ואיך זה קשור להנקה? נגיד נעקצת, את חושבת שיעזור שתשימי חלב שלך על העקיצה? לא יעזור כי אין הבור מתמלא מחוליתו- אם יש לך נוגדנים לזה הם כבר הגיעו לשם בעצמם ולא יעזור החלב שלך, צריך חלב של מישהי אחרת.
< נראה לי קצת נסחפתי עם האסוציאציות>

[אמא_של_יונת*]

" בור סוּד שאינו מאבד אף טיפה"
בור סוד פירושו בור מצופה בסיד, מסוייד. סיד במקרה זה הוא טיח.
הכוונה לבור מצופה טיח, למניעת נזילות וחלחול. אם הטיח נעשה כראוי - הבור אינו מאבד טיפה.

[לוטם_מרווני*]

(אני מבינה שהוא לא אמור להתמלא מלמעלה, אבל איך זה עובד? והמערכת ניקוז, יש לך יותר פרטים עליה?)
מוזמנת לסיור מערכות מים בציפורי העתיקה!

[שיחות*]

האמת, חשבתי שכוונת המשפט אין הבור מתמלא מחוליתו תהיה משהו יותר מופשט ומוסר-השכלי כזה, שהגשם, אין לצפות ממנו שיכנס דרך הפתח הצר והמובן מאליו, ושמשם ימלא את כל העומק הנסתר, אלא חייב לחלחל ממקורות סמויים מן העין. אני מחבבת את ההסברהזה, ובהחלט מקבלת גם את ההסבר הפרקטי. לא רווים מרוק. לא של עצמך בכל אופן.
חוץ מזה שבא לי לאללה עכשיו לעשות טיול בורות מים בהדרכת עולם ומלואו ואמא של בוטן, דחוף. (אתן בטח עובדות יחד.)

[פלוני_אלמונית*]

טוב, טרחתי קצת ומצאתי שהביטוי "אין הבור מתמלא מחולייתו" מקורו במסכת ברכות ג' :

מקור: כִּנּוֹר הָיָה תָּלוּי לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל דָּוִד, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת לַיְלָה, בָּאָה רוּחַ צְפוֹנִית וְנוֹשֶׁבֶת וּמְנַגֵּן מֵאֵלָיו. מִיָּד הָיָה דָּוִד עוֹמֵד וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה עַד שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר. נִכְנְסוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶצְלוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים פַּרְנָסָה! אָמַר לָהֶם: לְכוּ וְהִתְפַּרְנְסוּ זֶה מִזֶּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין הַקּומֶץ מַשְׂבִּיעַ אֶת הָאֲרִי, וְאֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ. אָמַר לָהֶם: לְכוּ וּפִשְׁטוּ יְדֵיכֶם בַּגְּדוּד! [בְּרָכוֹת, ג].

וההסבר:
אֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא מֵחֻלְיָתוֹ = בּוֹר אֵינוֹ מִתְמַלֵּא רַק מִמֵּי גְּשָׁמִים אֲשֶׁר חוֹדְרִים אֵלָיו דֶּרֶךְ הָאֶבֶן הַחֲלוּלָה שֶׁעַל פִּיו, זוֹ הַנִּקְרֵאת "חֻלְיַת -הַבּוֹר". הַבּוֹר מִתְמַלֵּא גַּם מֵהַמַּיִם שֶׁמַּגִּיעִים אֵלָיו בַּצִּנּוֹרוֹת וּבַתְּעָלוֹת שֶׁמִּסָּבִיב. גַּם גּוּשׁ הָאֲדָמָה שֶׁנֶּחְפַּר וְהוּצָא מִמָּקוֹם מְסֻיָּם נִקְרָא "חֻלְיַת הַבּוֹר", וּלְפִי מַשְׁמָעוּת זוֹ הַפֵּרוּשׁ הוּא: אֵין הַבּוֹר מִתְמַלֵּא עַל-יְדֵי הֶעָפָר שֶׁנִּכְרָה מִמֶּנּוּ. הַכַּוָּנָה בְּכָל מִקְרֶה הִיא - אֲנָשִׁים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּרְנֵס זֶה מִזֶּה לְלֹא חֶבְרָתָם שֶׁל אֲחֵרִים.

"כאן מצאתי את כל הנל

ובמקום אחר [באינטרנט, אלא מה] מצאתי:
מכאן הביטוי "אין הבור מתמלא מחולייתו", לאמור אין הבור מתמלא מפתחו בלבד אלא יש להביא אליו מים. הביטוי משמש בהשאלה כדי לומר "כשאני לעצמי, מה אני?" דהיינו, שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים.


<אחות של א' קור קצת בדיכאון היום... אבל את חובתה לאומה היא ממלאת>

[עולם_ומלואו*]

גם אחותי ! (כאן כולנו אחיות ) למה בדיכאון יא רוחי?

[קרנלה_אור*]

זה בור מדופן. חפרו באדמה בור, ואז ציפו מבפנים בחומר. עשו לבור "קיר". כמו שעושים קרמיקה באמבטיה, שהקירות לא יירטבו. מצפים אותם כי הרי אדמה היא מחלחלת, והמים "יברחו" דרכה. כדי לחזק את שמירת המיים בבור, מסיידים את הקירות וזה אמור למנוע עוד יותר את הבריחה של המים.

את הבורות חופרים בהר.
שם אין גישה (לפחות לא באמצעים סטנדרטיים וכלכליים) אל מי התהום (מי תהום=מי גשמים שחילחלו באדמה עד שהגיעו לשכבת קרקע אטומה למים, כמו למשל סוגים של "חימר") בד"כ עומק של מאות מטרים ואף יותר!
מה כן יש בהר? האדמה=הקרקע, דלילה מאד, אולי כמה סנטימטרים עומק, כי היא נסחפת עם הגשמים אל הגאיות. ומה שנשאר זה מסלע! בארצנו מדובר בד"כ בסלע גיר או קירטון. חופרים את הבור בסלע, ובסוף, בתמונת חתך, הוא יראה בד"כ, כמו פעמון. צר למעלה, והולך ומתרחב עד לתחתית. החומר שהוצא שימש בד"כ כחומר בניין, לבנים.
את הסיד=כלומר טיח העשוי סיד, היו מורחים סביב על דפנות הבור, כי הסלע הזה, למרות שאינו אדמה, מחלחל, נספג, ויש בו גם הרבה מאד חריצים (שבתהליך ארוך של מליוני שנה יכול להפוך גם למערת הנטיפים).
באר, לעומת זאת, חופרים במקומות הנמוכים, ולא למרגלות הרים (ששם בד"כ יותר פשוט למצא מעיינות שנובעים מהסדקים שבין שכבות הסלע) למשל במישור החוף או במישורי הנגב. שם שכבת האקוה (המילה העיברית לאקוויפר או שכבת מי תהום) יחסית גבוהה וקרובה לפני הקרקע. יכול להיות עומק של סביבות 13-20 מטר באמצעים של פעם. בימינו יש אפשרות לחפור גם לעומקים של 70-100 מטר, לשכבות אקוה יותר עמוקות.
את הבאר חופרים באדמה, לא בסלע. דוקא את הבאר אסור לצפות בסיד, כי אז מי התהום הספוגים בקרקע, לא יחלחלו לתוך הבאר, החפורה כצינור ישר לעומק. זה אולי מזכיר במשהו (אם כי שונה במהות) כשחופרים בחול בחוף הים עד שמגיעים לשכבת מי הים הספוגה בחול.
על מנת לסנן את מי התהום, שכאמור ספוגים בקרקע, וגם כדי למנוע מפולת של קרקע=אדמה לתוך הבאר ולסתום אותה, יש צורך לדפן את הבאר באבנים מסותתות, אבל מחלחלות. כך רק המים יחדרו לבאר, והאדמה תשאר במקומה.
להבנה ויזואלית יותר, אפשר לחפש שירטוטים של מדריכי טיולים, למשל בגוגל תמונות, או בחברה להגנת הטבע, שמתארים את ההבדלים המהותיים בין באר, בור ומעיין.

מקוה שנהניתם מההסבר...

[אנונימי]

ראו גם איסוף ואגירת מי גשם

[צוות_בורות_מים*]

ברוכים הבאים
מוזמנים לכתוב וללמוד הכל על בורות מים
אפשר שיצטבר כאן מידע לא רק שורשי סיפורי אלא גם עתידני חתרני, אומנות כפיים נעלמת וחשובה של אדם מול אדמה ושמיים...במיוחד בתקופה הזאת.
לרוויה לכולנו ושפע גשם, אמן!

[חובבת_בורות*]

הטקסט הבא הוא מתוך עלון של איזשהו ישוב בארץ.
מפאת פרטיות הכותבות טושטשו הפרטים המזוהים.

---

הנה כמה טיפות על בורות מים וגם פרסומת לא סמויה...

מה זה בור מים?
זהו מאגר מעשה ידי אדם, שתפקידו לאצור ולשמור מי גשם. כבר אלפי שנים בני אדם בונים בורות מים - חלקם חצובים בסלע (כמו למשל בורות המים בתל יודפת), חלקם חפורים באדמה חרסיתית ומדופנים באבנים (כמו בורות לוץ שליד מצפה רמון), חלקם בנויים מלבנים או בטון (כמו בור המים שלנו). הכל לפי תנאי השטח והטכנולוגיה הזמינה. אפילו המיכלים השחורים שמחוברים למרזב, הם סוג של בור מים. בארצנו השחונה יחסית, במשך 3000 השנים האחרונות התפתחה מאוד והשתכללה טכנולוגיית שימור מי הגשם.

המשותף לכל בורות המים מכל הסוגים והתקופות הוא: שהם מדופנים או מטויחים באופן שאינו מאפשר חלחול של הנוזל היקר מכל (ומכאן הביטוי "בור סוד שאינו מאבד טיפה" כאנלוגיה לאדם שלא שוכח כלום וזוכר את כל מה שלמד); ושיש להם מרזבים יעילים שאוספים מים משטח גדול בהרבה משטח הבור עצמו. וכך כאשר יורד גשם, הוא נאסף מכל השטח שמנקזים המרזבים אל תוך פתח קטן של הבור.

קצת מתמטיקה כדי להמחיש:
כמות הגשם השנתית באזורנו היא בממוצע 600 מ"מ (0.6 מ'). שטח הגג של בית מצוי הוא 80 מ"ר. כמות גשם כזו על שטח כזה מגיעה ל- 48 קוב מים. הבור אצלנו בחצר לדוגמא הוא בנפח של 27 מ"ק, ואכן בכל שנה אחרי כחודשיים של חורף הוא כבר מלא ועולה על גדותיו.

גם בימינו, כאשר לכל ישוב ובית מגיע צינור מים, יש עדיין ערך רב באיסוף מי הגשם. זהו מאגר לעיתות חירום, ומעבר לכך - עצם העובדה שאת הגשם שיורד על גג ביתנו בחורף אנו שומרים כדי להשתמש בו בקיץ היא בעלת ערך. מדי קיץ אנו משקים את הגינה במי הבור, כמות המים מספיקה להשקיה של חצי משטח החצר למשך כל הקיץ. בבית אחר עם בור, המערכת שוכללה, חוברה לצנרת הביתית ומספקת את כל תצרוכת המים המשפחתית בחורף (פרט לשתיה אצל המפונקים יותר מבין בני הבית).

החיסכון הכספי למשפחה הוא לא שיקול, כיוון שהמים הם עדיין מצרך זול למדי בארץ, והבניה יקרה*. זו גם "טיפה בים" מבחינת החיסכון במשאבים הפלנטריים הנדרשים כדי להביא את המים עד לביתנו. אך הידיעה שזה אותו הגשם שירד על הגג בחורף הקודם ומשקה את עצי הפרי בחצר בקיץ - יש בה משהו מאד משמח. אצלנו הבור משמש גם כבריכת שחיה בקיץ (חשוב כמובן לשמור אותו סגור היטב וחשוך בין הרחצות, כדי שלא ישמש מדגרה ליתושים). אגב, אם תנסו לשטוף את השיער במי גשם תגלו שזהו מרכך השיער האיכותי ביותר שיש.

גם את "המים האפורים" (מי המקלחות והכיורים) הפרדנו ממערכת הביוב, והם משקים את הגינה. כיף לדעת בזמן שמתקלחים או שוטפים כלים, שבמקום שהמים זורמים "סתם כך" למערכת הביוב, הם משקים ברגע זה עץ בחצר. אם עושים את ההפרדה הזו כדאי לעשות אותה בשלב תכנון הבית, אך זה בהחלט אפשרי גם בבית קיים לנקז בנפרד את מי הכיורים, המקלחות והכביסה ממי השירותים.

סיפור מקומי על בור מים: פעם ביקרתי עם חברהבבית משפחה בדואית בגליל, וראיתי באיזו חרדת קודש הם מתייחסים למי הבור. אמנם יש להם כבר חיבור למים זורמים, אך מי הבור נחשבים ל"דבר האמיתי" ומשתמשים לשתיה בלבד. פתח הבור סגור הרמטית ומוקף גדר תיל כדי שחיות לא יסתובבו סביבו, וילדים לא ישחקו לידו. לא כל בני המשפחה מורשים לשאוב מים מהבור, ומי שניגש למלאכה חולץ קודם נעליים (אם היו יודעים שאנחנו שוחים בבור שלנו כנראה היו חושבים שאנחנו ברברים וחסרי כל היגיינה בסיסית...).

ולסיום סיפור מהמדבר: לפני כמה שנים טיילנו בהר הנגב כמה חברים, והגענו לבור מים נבטי בן 2000 שנה, מקור מים יחיד על פני קילומטרים רבים, שבכל טיולינו מעולם לא הכזיב ותמיד היו בו מים. והנה הפעם הבור היה יבש. כשהלכנו לאורך תעלת הניקוז העתיקה המובילה מים לבור (שאורכה כמה מאות מטרים) גילינו שבקטע קטן של פחות ממטר אחד נפרצה דופן התעלה, כנראה במהלך אירוע גשם חזק, והמים זרמו ממנה החוצה ולא לתוך הבור. החלטנו להתעכב קצת ולתקן את הפירצה - עבדנו במרץ רב, חפרנו באדמה עם מקל שמצאנו, אספנו אבנים, ותוך חצי שעה השלמנו את המשימה והמשכנו בדרכנו.
שנה לאחר מכן, אחרי שיטפונות החורף, חזרנו למקום כדי לראות אם זה הצליח. כבר מרחוק ראינו סימנים לפעילות של בדואים, התקרבנו בהתרגשות, הגענו לבור והוא היה מלא מים!|יש|

בתקווה לחורף גשום שימלא את הבורות...

---

• זה נכתב מזמן, ומאז מחירי המים עלו מאד, אז אולי עכשיו זה כבר כן כלכלי בכסף, ואם לא עכשיו - בקרוב...

[תבשיל_קדרה*]

סיד במקרה זה הוא טיח.
הפוך. טיח היו עושים פעם מסיד.
זה לא סיד שקונים בד"כ, זה סיד חי.

[צוויליך*]

איזה אחלה דף !

תבשיל:
לא מבין מה הסתירה בין הציטוט מאמא של יונת לבין מה שאת כותבת...

סיד עושים מאבן גיר. שורפים אותה וטוחנים את התוצר הפריך.
זהו סיד חי. מאכל ומסוכן במגע ישיר עם סחבק.
כשמערבבין במים מתרחש תהליך כימי ומתקבלת מישחה חלקלקה (המשתבחת עם השנים).
זהו סיד כבוי. מוסיפים חול ומורחים כטיח לאיטום פני הקיר.
עד לא מזמן היו מדללין את הסיד הכבוי במים ו מסיידים את הקירות.
גם היום אומרים "מסיידים" , אבל צ"ל "מפלמרים" מלשון פולימר - צבע הקירות הסינטטי הנפוץ... (-:

בתים העשויים מחבילות קש נהוג לטייח בטיח סיד שכן הוא נושם ומאפשר ללחות המתעבה על הטיח החיצוני להימלט החוצה ולא לקלקל את הקש.
בתהליך ההתקשות האיטי חוזר בעצם הסיד (מנסה) למצב סלע הגיר ממנו התחיל.

[אמא_של_יונת*]

צוויליך, תודה על ההסבר המאיר-עיניים!

הטיח שראיתי בעתיקות (בורות מים, מקוואות) הוא אפור. יש לך מושג אם גם הטיח העתיק הוא בעצם סיד? ואם לא - מה הוא כן?

[תבשיל_קדרה*]

יש לך מושג אם גם הטיח העתיק הוא בעצם סיד?
כן, למיטב ידיעתי כן.
מערבבים בסיד גם אפר, אני לא יודעת מה תפקידו, אבל האו נותן צבע אפרפר.

מה ההבדל?
אם מדקדקים -
את המשפט "סיד במקרה זה הוא טיח" אפשר להבין כ"משמעות המילה סיד היא טיח".
המידע שרציתי להוסיף הוא שזה נקרא סיד כי זה עשוי מסיד. כלומר, בכוונה כתוב "סיד" ולא "טיח".

אש"י,
המומחים לטיח סיד, עד ממש לאחרונה, היו אנשי שחזור עתיקות.
עכשיו הידע מופץ מחדש.

[יער_ה*]

פינת מים בתוך מדור אקולוגיה
הכנסתי לשם את הדף הזה עכשיו

[אני_היא*]

אני עובדת בירושלים בארגון שושב על שטח קרקע גדול וותיק מאד בשולי העיר.

לפני כמה ימים סיפר לי אחד העובדים שיש במקום שתי בארות (מתוך קריאה בדף הזה אני מבינה שכוונתו לשני בורות מים- אנחנו על צלע הר) שבזמנו איש תחזוקה עשה עליהן יציקת בטון.

אני לא יודעת להסביר למה, אבל מרגע שהוא סיפר לי את זה, זה מעסיק אותי. אני רוצה לעשות חישוף לבורות האלה. לשמחתי, אני בתפקיד מספיק בכיר בארגון בשביל שאוכל לקחת החלטה בנושא.

השאלה היא כזו- בני כמה יכולים להיות הבורות? הארגון יושב על אתר שקיים מאז שנות ה- 40, לפחות עד כמה שידוע לי. האם נהגו בתקופה ההיא לחפור בורות? עוד שאלה, האם יש גוף שאני יכולה להתייעץ איתו על דרך הטיפול בחישוף של הבורות?
ושאלה שלישית- אנחנו ארגון ללא כוונות רווח, ונושא המים מאד מכביד על צווארינו. האם יכול להיעשות שימוש כלשהו בבורות האלה? האם ייתכן שנגלה בהם מים על אף שהם חסומים? דיברתם על מרזבים לבורות האלה, באיזה מרחק מהבורות הם בד"כ חפורים?
אשמח לתשובות,
מבטיחה להמשיך לעדכן

[אמא_של_יונת*]

הבורות יכולים להיות בני פחות ממאה שנה (ערביים) או בני מאות שנים.

האם יש גוף שאני יכולה להתייעץ איתו על דרך הטיפול בחישוף של הבורות?
אולי רשות העתיקות?

[תבשיל_קדרה*]

מומחה לשיקום בורות ולטיח מהסוג העתיק
קימי ממאן. מומחה לשחזור עתיקות, בפרט בטיח סיד.

[אני_היא*]

אני אצור איתו קשר, תודה

[עולם*]

שושב על שטח קרקע גדול וותיק מאד בשולי העיר
צריך לבדוק בתמ"א למי שייך השטח מבחינת המדינה: אם זה של העירייה או שמורת טבע או גן לאומי או אתר עתיקות וכו
ואז לבקש אישור כדי להתעסק איתם

[טיול_לתל_חצור_הגלילית*]

בהשראת הדף הזה נצא לטייל בתל חצור, פרטים ב מפגשים ספונטניים בימים הקרובים

[מ_י*]

מתחת לבית שלנו בירושלים יש בור מים ענק ויש בו מים.
אנחנו עוקבים כבר שנתיים אחרי המים האלה. הם לא עולים ולא יורדים. מטר וחצי גובה. ומה שמפתיע, שהם נקיים וצלולים.
מעניין אותי אם כל הזמן זה אותם מים. אם כן, איך הם כאלה נקיים. אם לא, מאיפה הם יוצאים ונכנסים?
למיטב ידיעתנו כבר אין מרזבים שמוליכים אל הבור הזה. האם יתכן שנכנסים מים דרך דפנות הבור? אני צריכה לציין שהבית נמצא בירידה די תלולה, כך שהבור נמצא במורד ההר.
האם יש פה מישהו שמבין בבורות ירושלמים?

[לוטם_מרווני*]

מ י, את יכולה לבדוק את איכות המים בעצמך-
אולי לשלשל כלי עם חבל ולהוציא מים, להתחיל בריח, אח"כ באידוי ולראות אילו משקעים נשארים, וחלק לשים תחת מיקרוסקופ לראות אם יש שם וילדע חייאס (אצות וחד תאיים). מי בור היה מקובל להרתיח לפני שימוש, אגב. אם הבור נמצא במורד ההר זה אומר שנגר עילי יכול להכנס מלמעלה, לא?
אם הפתח מוגבה ואין מצב של כניסת נגר עלי מלמעלה, יתכן שזה לא בור אלא באר, שמחוברת לנביעה של מעין או מי תהום. אם תיסתכלי במפתסימונשיבילים של האזור תוכלי לראות אם זה בור או באר לפי הסימון במפה. לבאר יהיה סימון של מעין או נביעה.
סיקרנת אותי, איני ירושלמית אבל תקופה משמעותית בחיי עסקתי בבורות מים ובארות.

[ק_ישראל*]

בהעלאת המים מהבור השתמשו בחבל ובדלי .ולפעמים נקרע החבל (,לאחר שימוש רב נגרם חיכוך עם האבן והחבל נקרע)והדלי נשאר בבור . להוצאת הדלי השתמשו במעין עוגן שבעזרתו דגו את הדלי וחילצו אותו מהבור .
אבקש מידע מה שם העוגן . תודה .

[בערך_מוחלט*]

אבקש מידע מה שם העוגן . תודה .
שקרה = אנקול מברזל משמש להעלאת דלי מים שנפל לבאר.
זה לפחות מה שהצלחתי לדלות harav]כאן tzuberi[/po].htm
<ואם גם ה'שקרה' נופל\ת ימצאו שם גם לכלי שמוציא אותו ? יש חור בדלי הו יוסף הו יוסף ... >

דף מענין. לדעתי אסור במדינת ישראל לדלות מים באופן עצמאי (אחפש את החוק אם זה מענין מישהו, אבל אני זוכר תקדימים למשל איזה עשיר שבנה לו ליד הים מתקן התפלה ואסרו את זה למרות שזה רק עשה טוב למי התהום). למה ? אין לי מושג ולמה בכלל צריך לשלם על מים ? האם המים שייכים למישהו פרטי ? ולמה על אדמה ? למה לא יכולים לקבל את החלק הקטן שלנו ?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום
תודה על המידע
אני מעוניינת ליצור בור מים בחצר ביה״ס
האם מישהו מכיר מקום בו אפשר לרכוש את המבנה ורק לקבור אותו באדמה?
ואלו חוקים חלים על מים עומדים? עומק רצוי וכדומה...
תודה

[נועם*]

מצטרפת לשאלה שנשאלה מעליי.
נורא חשוב בעיניי במדינתו דלת משאבי הטבע שמשפחות וקהילות יתכווננו למקומות של מחשבה על חסכון וניצול של כל טיפה,אדמה וכו.

[מצ'רה*]

ואלו חוקים חלים על מים עומדים? עומק רצוי וכדומה...
התשובה ממש פה מעל:
אסור במדינת ישראל לדלות מים באופן עצמאי
לכן אי אפשר לקבל אישורים לאגירת מי גשם. כי זה לא חוקי.
^{זה ממש לא אומר שאי אפשר לעשות את זה, בקטנה, באופן פרטי}
או שאולי התכוונת לחוקים מבחינת בריאות, לא דוקא חוק במובן המשפטי?
אם כן - למיטב ידיעתי מה שחשוב:
א. לסנן את המים לפני הכניסה (שלא יכנסו חיות, עלים וכו' וירקבו במים)
ב.לכסות היטב את הבור.
לא כ"כ מומלץ להשתמש בבור מים כבריכת רחצה (למרות שזה הכי כיף בעולם), כי קשה לשמור על נקיון המים ובדרך כלל גם קשה לנקות אותו.

[סיירותניק*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נאמר לי בשיחה עם בחור שיצא לו לעזור בשיקום ובניית בורות מים שצריך לדעת לזהות את הסלע המתאים לפני שמתחילים בחפירות, ואת החפירות, אגב, לבצע עם קונגו. איך אני יכול לזהות סלע כזה ויותר חשוב איך אני בונה לו תעלות ואיטום מתאימים?

[פלוני_אלמונית*]

יש בביתי באר מים נאלצתי לגלח את התקרה על פי הוראת מהנדס האם יש למשהוא רעיון יצרתי כיצד לכסות את התקרה האם את כולה ביציקה חדשה אוו אולי לשמור מפתח לחלון כל הצאה תשקל ברצינות

[פלוני_אלמונית*]

למקל איתו דגים את החבל קוראים בערבית ג'נג'ירה ובעברית כדום

[נועם*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני רוצה לחפור בור מים בחצר לאגירת מי גשמים בחורף, לצורך רחצה והשקייה. מישהו יכול לקשר אותי למקור ידע בנושא אופן העבודה המומלץ?
תודה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בקשר לבורות המים: היכן חופרים את בורות המים ומדוע

[דור*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, יש לי בור ליד הבית שאני רוצה לשפץ..
הבור נמצא על כיפה וחצוב בסלע, אך המים מחלחלים, ובעיקר הפך לפח זבל 3.. האם זה בגלל שלא סיידו אותו הרבה זמן?
מה אני צריך לעשות כדי לשקמו?

[tbj*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לרוב לבורות מים צורת פעמון, או אגס: יש להם פתח צר (שנקרא צוואר הבור) ובסיס רחב יותר. היות שבורות מים ניזונים מנגר עילי, לרוב נחפרות תעלות ניקוז אזוריות המגדילות את שטח הניקוז של הבור ומגיעות לבסוף לפתח הבור, ובזאת תורמות לתפוקתו. הפתח הצר מאט את קצב התאדות המים, ולרוב קירות הבור מסוידים מבפנים - מה שמונע איבוד מים מיותר.
ביחס לבאר מים הממוקמת במקומות נמוכים (כך שמלכתחילה קרובה יותר למי התהום - מקור מימיה), בור המים ממוקם במקומות גבוהים יותר (כך שיש פחות סחף).

[מאש*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביער בארי בנגב נמצאים מספר בורות מים מהתקופה הביזנטית. הבורות נבנו בתוך הקרקע בצורת פעמון. עם השנים האדמה מסביבם נסחפה בשיטפונות והביאה לחשיפתם.
בשל האקלים המדברי והטופוגרפיה ההררית באזור דרום הר חברון נפוצים בורות מים רבים כאמצעי לאגירת מי גשמים לטובת השקיית הצאן.

[נפטלי_בנט*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין הבור מתמלא מחולייתו[2] - הבור אינו יכול להתמלא רק מהגשמים היורדים אל תוך פתח הבור (האבן הנקובה המונחת על פתח הבור נקראת "חוליה") אלא ממי גשם הזורמים על פני הסלע ומתנקזים לפי הבור. הכוונה היא שאין האדם יכול לספק את כל צרכיו בעצמו מבלי להזדקק לעזרת אחרים. למשל: "לשם שינוי מבנה הארגון כדאי לגייס מומחים חיצוניים כי אין הבור מתמלא מחולייתו".

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ל נפטלי בנט
סתם שתדע שכותבים זאת כך, נפתלי ולא נפטלי

[פלוני_אלמוני*]

אהלן. אני מטפל בבור נטוש. יש לו בור שיקוע, ורציתי לדעת איך מונעים מלכלוך צף להכנס לבור?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי אפשר למנוע זאת על ידי סירה קוצנית ששמים מדי פעם או בכניסות או רשת

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מהו בור שיקוע?

[פלוני_אלמונית*]

מה המבנה של הבור המים.

[אורלי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, תודה על כל המידע המעניין. אנחנו בשלבי הרחבת הבית, ולצערנו, חלק מההרחבה יהיה על המקום בו ממוקמת באר/ בור. כפי שהבנת, אנו אוספים מי גשם ישירות לבאר חפורה (אנחנו לא גרים בארץ). אנו מתכוונים ליצור בור לאיסוף מי גשם וחושבים על האפשרות לכסות את הבאר. השאלה שלי היא: האם אפשר לכסות באר באדמה רגילה? אנו חוששים מזיהום של מי האדמה. (פה, בבלגיה, לא צריך לחפור עמוק כל כך כדי להגיע למים).
איך היית ממליץ לכסות באר , או האם לדעתך, נכון יהיה להשאיר את הבאר מכוסה, מתחת לריצפת הסלון המיועד?