בחן את עצמך

אנונימי

^{דף מומלץ}
המבחן האולטימטיבי להורות המושלמת
מוזמנים להוסיף – הכלל היחיד: דברים שקרו באמת.

התשובה השלישית והאחרונה צריכה להיות התשובה שקרתה באמת

סכמו את הנקודות ליד התשובות
לזוכים – פרס מלהיב: סופשבוע חינם ב"שלוותה"

אם בסיכום הנקודות התוצאה שלך בין 1 ל- 3
המסוגלות ההורית שלך לוקה בחסר. יש על מה לעבוד. קבלי חיבוק אוהב מד"ר ספוק.

תוצאה של בין 3 ל- 6
עדיין יש באפשרותך לשקם את הסמכות ההורית שלך. כנראה שלא באשמתך קראת את הספרים הלא נכונים ושמעת לעיצות הלא נכונות. תיכף תראי איך עושים את זה באמת.

תוצאה של בין 7 ל-אין סוף
כל הכבוד לך. אין לנו מה ללמד אותך. פיתחי מיד מדור עיצות בעיתון הנפוץ "באופן טבעי". קבלי סופשבוע זוגי בביתך + הילדים. משרד החינוך ו/או עובדת סוציאלית בדרכם אליך.

תינוקך מעיר אותך באישון ליל להנקה. בעודך מתהפכת כלפיו, אפופה קורי שינה, את חשה מדקרה עזה במתנך. ידך המגששת מוצאת גוש קטן ואת מזהה אותו כפיסת לחם יבש ונוקשה. בתגובה את...
א. נשבעת בזעם שממחר זהו, חסל סדר מיטה משפחתית, וגם גן לא יזיק לפושטקים האלה.
ב. מעיפה את הלחם בייאוש אל הרצפה וחושבת שיש להרתיח את כל המצעים למחרת.
ג. איזה יופי, מזון, את אומרת לעצמך בקורת רוח, ומכרסמת לך את הלחם בנחת.

> במיטתנו המשפחתית כרגע: שני הורים, שני ילדים (4 ו-1) ושני חתולים <

תינוקך מסתכל עליך בריכוז ונעשה שקט לרגע. לפתע הוא משתין בדייקנות מעבר לחיתול הבד הפרוש על המיטה, העשירי במספר לאותו היום. את מנסה לספוג עם החיתול את הקשת במעופה, ולמודת נסיון פורשת מתחתיו חיתול חדש לפני שאת זורקת את הרטוב לכביסה. חמש דקות אחר כך הילד מסתכל עליך בריכוז שוב, וכמו שעון שוויצרי מפריש על החיתול האחד-עשר. בתגובה את...

מחליטה סופית וחד-משמעית שאם בסין לא שומרים על כדור הארץ אז במילא לא יקרה כלום אם תעברי לחד-פעמיים.
חושבת מחדש על כל הקונספט של ילדים.
שולחת את הבעל לקנות עוד 25 חיתולי בד.

>כבר בפעם הראשונה מתוך השלוש שבאתי לחנות המוכרת הסתכלה עלי כמו על משוגע: "מה תעשה עם 25 חיתולים??"<

תכתבו כמה נקודות מקנה כל תשובה... רועי, אולי תסדרו אפשרות לכתוב במהופך מהי התשובה הנכונה? (-;

את יוצאת מהאוטו בשעת צהריים בטבורו של רחוב סואן בלב ת"א. לאחר מס' שניות בעלך, שנוכח לדעת ששכחת משהו חשוב, עוצר אותך. הוא קורא -

"בחרת תיק ונעליים לא תואמים!"
"שכחת את התינוק!"
"הציצי שלך בחוץ!"

מי אמר שאין הומור בפורום?

גדול, גדול, וכל הכבוד לאביה שפתחה את הדף!
זה באופן טבעי האמיתי!!!!

אחרי לילה בלי שינה ויום קשה ומתיש ושעה רצופה של הנקה התינוקת שלך נרדמה סופסוף. באותו רגע החלו לעבוד מעבר לרחוב בכביש ולקדוח עם פטיש אויר. את רצה כרוח לפועלים ומתחננת שיפסיקו את עבודתם. תשובתם היא:
א. לכי ת _ _ _ י יא ש_ _ טה.
ב. מה? אנחנו לא שומעים בגלל הפטיש אויר, תבואי עוד שעה.
ג. בסדר גברת, בסדר, רק תסגרי את החולצה.

חזק מאוד!

השפעת הראשונה של החורף תוקפת בגדול. את על ילדתך ותינוקתך, מצוננות, נוזלות ומשתעלות. הראש כואב, החום עולה וכל מה שאת רוצה זה לישון. המסמר האחרון - נגמרו האקמולים. את -
א. מאפסנת את התינוקת על הציצי, את הגדולה מול המסך ואת עצמך על הספה, ומעבירה את שארית היום בבהייה.
ב. מתוך ערפילי מוחך הקודח עולה לו רעיון. בכוחותייך האחרונים את מדדה לעבר השידה של הבנות, לוקחת את בקבוק האקמולי ו - שותה!
ג. הטעם בלתי נסבל והמינון למבוגר הוא חצי בקבוק. את פוזלת הצידה על השידה. את מאבדת את שארית כבודך העצמי ו - לוקחת נר.

ראשית אני רוצה לשמור על שמה הטוב של לילה טוב , היא בחרה באופציה ב'. אופציה ג' היתה הבחירה של חברה אחרת שלא נסגיר את זהותה.

תינוקך העירום עומד בקרבתך, ובזוית העין את קולטת פתאום שהוא מתרכז, קרי: גלל עומד להפציע לחלל היקום. מבט מהיר על סביבותייך לא מגלה שום ניר טואלט / טישו / עיתון בהישג יד, הסיר בחדר השני, בחדר פה יש רק טיטולים. את –
א. מרימה בבעתה את התינוק ורצה איתו לשרותים (ואגב כך מקלקלת לו את טראנס החירבון).
ב. רצה כאחוזת אמוק לחדר השני להביא את הסיר / נייר טואלט בתקווה שבכל זאת תספיקי
ג. ללא הנד עפעף פושטת את כף ידך מתחת לטוסיק המתוק וקולטת לתוכה את הגלל המהביל היישר מן היצרן לצרכן. (ועוד משתבחת בלבבך שחסכת טיטול).

> תאמינו או לא אבל בכתה א' היה לי "טוב מאד" ב"סדר וניקיון" <

מצחיק מאוד! אני הייתי בוחרת בג'

פעם בחרתי ב-ג' (בעצם הרבה יותר מפעם אחת...) אבל היום אני פשוט אומרת "חכה רגע", והוא אכן מחכה!

אני הייתי מזדעקת "רגע" וכך גיליתי שהוא למעשה שולט בשרירים, כבר בגיל שנה ושלושה חודשים

חחח! כמו יונת, בחרתי בג' הרבה יותר מפעם אחת... וגם אני אומרת "חכה רגע" והוא אכן מחכה!

לא נעים לי להגיד, אבל קרה כבר יותר מפעם אחת שפשוט נתתי לו להמשיך עד שהוא פשוט החל לסעוד את ליבו בתוצרי ישבנו...... ואז הרמתי אותו אחוזת אמוק וכו.....

מעולה!!

דף מצחיק מאוד! מאוד!

את בחתונה נחמדה ביותר.
כמובן שהגעת עם בן זוגך והילדה.
גם הצלחת למצוא (בארונך, אפילו) שמלה שהיא גם יפה וגם מתאימה להנקה (באי אילו תמרונים לא מסובכים מדיי).
יש מוזיקה.
את רוקדת, ואם מותר לומר, אף משתוללת לך!
לפתע ניגש אלייך אהובך ולוחש לך כמה מלים באוזן:
א. את כ"כ יפה היום, אני אוהב אותך!

ב. וואהו, את רוקדת כ"כ יפה!
ג. הציצי שלך בחוץ!

דף מעולה

היום ארוך, הילד מטורף לגמרי בגלל השיניים (או שלא), ויש לך ים של עבודה בבית ובלי קשר לבית. את מצמידה את הילד לציצי למשך שעה וסוף סוף הוא נרדם. את משכיבה אותו בשקט בשקט על המזרון והולכת לחפש סמרטוט רצפה. אחרי שאת, בגב כואב, מסיימת לשטוף את הרצפה בחדר הראשון, העולל מתעורר ופוצח בשיר הלל. את:

אומרת לו: חכה רגע, חמודי, אימא כבר מסיימת, תוך כדי לצרחות אימים שלו.
עוזבת את הכול ומרימה אותו (בידיים שהרגע אחזת בהם בסמרטוט רצפה)ומתחילה את מחזוריות היום מחדש (שעה של ציצי, השכבה זהירה בשקט, שלוש דקות חופש מיוחד, התעוררות ובכי, שעה ציצי, וחוזר חלילה)
תופסת מנשא, קושרת אותו אליך בינתיים וממשיכה לשטוף (הוא יבכה אבל לפחות במנשא, גם כן עיקרון הרצף...)
בורחת מהבית
קופצת מהגג
מצמידה אותו ביד אחת לציץ ובשנייה ממשיכה להזיז את המגב במילים: "אני מקווה חמודי שזה לא מפריע לך לינוק".

מי אמר שאנחנו לא שבט אפריקאי נאור?
האמת היא שלא יצא לי כזה מצחיק. סליחה.

אוי, איזו חסרת נימוס אני... אני עושה את זה בלי להתנצל...

אתה יוצא מהבית אחרי שבילית בוקר עם הילד ופוגש את השכן בכניסה לבניין.
אחרי החלפת "שלום", הוא אומר לך עוד משהו:

"הדיסק של הסקס פיסטולס שניגן אצלכם אתמול ב-11 בלילה בפול ווליום ממש מצא חן בעיני"
"נדמה לי שראיתי אתמול את החתולה שלך הולכת על התקרה בחדר המדרגות"
"אולי אפשר לראות אצלך את המשחק היום? אשתי לא מסכימה שאני אראה אותו בבית כי אני כל הזמן צורח כשיש גולים"
"יש לך מדבקה על האף"

1) השאלה מנוסחת בנקבה אך מיועד גם לגברים.
הבת שלך חוזרת מחברה ומספרת על איזשהו מאכל מאוד טעים שאכלה שם (נניח לזניה עם רוטב עגבניות, גבינה ופטריות) ושואלת למה אצלכם אף פעם לא אוכלים אוכל כזה. את:
א. מתקשרת להורי החברה, שואלת את המתכון במדויק, מוסיפה קצת חמאה, מלח ודברים טובים ומכינה ארוחה לתפארת.
ב. מתקשרת להורי החברה, שואלת את המתכון , מכינה את המנה פחות או יותר, לפי מה שמצאת בארון, העיקר שהילדים יהיו מרוצים.
ג. מתקשרת להורי החברה, שואלת את המתכון. מטיפה לה על מזון בריא, מוסיפה ליד כל מצרך "מלא" ו"אורגני", מורידה מהמתכון כל מה שמכיל: קמח חיטה,מוצרי חלב, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח, מונוסודיום גלוטומט, מלח ושאר צרות חולות ובסוף מבשלת שוב ירקות מאודים.

2) אכלת קוטג'. את הגביע אתה:
א. זורק לפח העולה על גדותיו משאריות מזון, עטיפות פלסטיק, ניירות ועוד.
ב. שוטף את הגביע ושם בארון למקרה שיהיה צריך.
ג. שוטף את הגביע, ניגש לארון, מגלה שהוא עולה על גדותיו מגביעי קוטג' ששמרת למקרה שהילדים ירצו לבנות טלפון, להכין רעשנים, לעשות עציצים, שאתם תרצו להרחיב את הבית בבניה אקולוגית או לעוד כמה שימושים שעוד לא עלו בדעתך. בלב כואב אתה זורק את הגביע לקופסא של הפלסטיקים שעומדת בין הסל לנייר ובין הארגז עם בקבוקי הזכוכית ומבטיח לעצמך שמחר אתה לוקח את הכל למיחזור.

3) כשנכנסים אליכם לסלון רואים:
א. ספות עור שחורות, שולחן זכוכית, תמונה מודרנית על הקיר וטלויזיה 42 אינץ'.
ב. סלון 1+2+3+ שולחן עץ שקניתם אחרי החתונה, אגרטל עם פרחים מהגינה, ארון משחקים לילדים ונעל יתומה.
ג. שלוש כורסאות שונות שאספתם, על כל אחת מהן חיה. ספות עם ריפוד מהוה ומוכתם שתחליפו בשנה הבאה "אחרי שהילדים יגדלו (ואולי גם החיות)", שאריות מלפפון, עיר מלגו, שלולית צהבהבה (שלא ברור מי מהדיירים השאיר). את הטלויזיה זרקתם מזמן.

4) הבת שלך הגיעה לגיל ההתבגרות.
א. את פונה אליה ואומרת שהגיע הזמן ואת שמחה ומתרגשת שהיא יכולה לשתף אותה בעולם האינטימי של הנשים. עושה לה טקס הורדת שיער בשעווה. הולכת אתה לקנות חזיית תחרה מרופדת וביום הקבוע שלך מצרפת אותה לטיפול היופי שלך אצל הקוסמטיקאית.
ב. אחרי שהיא מתחילה להעלים לך דברים מהארון ומהאיפור את מסכימה להשאיל לה את סכין הגילוח שלך, קונה לה גוזיה (חזיה למתחילות) ומראה לה איך שמים אייליינר.
ג. אחרי היסוסים רבים ושהיא לא מצאה אף אחד אחר לדבר איתו על זה היא פונה בלית ברירה אליך בשאלות על חזיה איפור והורדת שיער. את מפשפשת בארון ומוצאת במעמקי המגירה התחתונה את החזיה שלך,האחרונה שלבשת והיחידה בארון, זאת שקנית לפני עשרים שנה ושמרת רק בגלל הסנטימנטים, ממליצה לה על מסכת אבוקדו ושמן שומשום, קונה לה טמפונים אורגנים שתהיה מוכנה. ומה בקשר לשיער? את מפנה אותה לפורום האם להוריד שיער כדי שתדע ששיער גוף זה טבעי וגם סקסי לדעת חלק מהגברים וכשאת יוצאת מהבית נכמרים רחמיו של בעלך והוא מרשה לה להשתמש בסכין גילוח שלו.

את יושבת על המחשב, שקועה ב מה חדש. בתך יושבת לידך, קוראת ספר.
לפתע את מרימה את עינייך, מעיפה מבט סביב ולא רואה את הפעוט!
איפה התינוק? את שואלת בבהלה.
בתך עונה לך:

הוא לא בבית.
מתעסק כבר שעה במטבח, אני לא יודעת במה.
אמא, הוא עלייך, יונק וישן!

22 בלילה. בעלך בחו"ל. לבן שלך יש דלקת אוזניים ופתאום הוא מתחיל להקיא בקצב של- -5-8 פעמים בשעה.

משכיבה את הילד במיטה תוך שהוא מקיא על עצמו שוב ושוב ומנקה את החדר
פורצת בבכי . קוראת לשכנה \לאמא שתחזיק את הילד בעוד את מנקה את הבית.
לוקחת אותו למיטה, ננקה כבר מחר.

בקופסת העוגיות בבית יש:

עוגיות מהמעדנייה.
עוגיות מהסופר
עוגיות חלבה של מיה גל

אם התעוררת מבעיטה , זה אומר של:

הצילו!! יש שודדים בבית!! הזעיקו משטרה
הבעל הזה! גם נוחר וגם בועט! ממחר- בסלון.
לא מתעוררים מבעיטות. להיפך זה אומר שהילד ישן.......

מה הדרך הטובה ביותר ללוש בצק?

עם קיטצ'ן איד משובח
בקערה תוך צפייה בטלוזיה
עם מכוניות צעצוע תוך דריכה של רגליים קטנות על הבצק

איזה דף משובח.

לשחרור לחצים... לכן הפלוניתה... שלא נעליב אף אחד כאן...

הילדה הגדולה שלך בקריזה, הקטנה משחקת בתור חתולה קטנה וכל הבית הפך להיות קערת החלב שלה, והבעל מדבר בדיוק באותו רגע על:
א. מי יטפל בילדה הבוכה
ב. מי יטפל בחתולה הקטנה
ג. איך צריך להתארגן כדי שהבית יהיה מסודר יותר.

ד. משחקי הליגה בכדורגל

(אליפות אירופה? מה שזה לא היה

)

הולכים לגינה אחר-הצהרים, אני הקטן, החם והחמות.
נהנים. הילד מסתובב, עולה על מתקנים, מתנדנד, וכמובן מסתובב
ומרים כל פיסת לכלוך שנמצאת על הדשא.
הסבים מתמוגגים, נהנים 'לרוץ' אחרי הקטן. פתאום הוא מרים איזה לכלוך מהדשא.
שניה לפני שהוא מכניס אותו לפה, חמי תופס לו את היד ואומר: "מה זה, תוציא את זה".
גם לי נראה שאולי כדאי לבדוק מה הוא לוקח, בכל זאת, יש לכלוכים ויש לכלוכים (בדרך כלל כולם בסוף נמצאים כשרים לטעימה).
הסבא פותח לקטן את היד בכוח, הילד המום, דבר כזה עוד לא קרה לו, ומוציא ממנה:
א. עטיפה של במבה מגולגלת בנוצות אווז.
ב. חתיכת אפרסק מוגלתית שהפיל ילד אחר.
ג. קונדום משומש ומיובש.

אוייש!

את יוצאת מביתך לפגישה ביום חמסין פורח. בסוגרך את דלת הכניסה, לאחר שעה וחצי של שלל הכנות שיגרתיות, את מגלה לפתע על מרפקך:
א. פרפר צבעוני
ב. כתם דיו
ג. קקי חרדלי

בתגובה את:
א. משליכה את תינוקך בזעם ורצה להתרחץ תוך קריאות ססססססאמאמאמק אי אפשר ככה!
ב.מזדעקת לבנזוג שינגב במגבון לח
ג. מסיטה את תינוקך לציצי ב' ומנגבת את המרפק בשיח מזדמן. כשנגיע למחוזחפצנו, נרחוץ. עד שכבר יצאנו.

את מקבלת צ'ק על סכום נכבד. אין לך כיס. את לא יודעת מה לעשות עם הצ'ק. בסוף את תוחבת אותו בחזיה, אבל...
א. זה עושה לך שפיץ בציצי, אז את מוציאה אותו. את מאוד מקפידה על המראה שלך.
ב. בעלך אומר לך "עדיף שתתני לי את הצ'ק, כי מאז שהתחלת להניק נאבד לך השכל"
ג. אחרי עשר דקות שוכחת מהצ'ק לחלוטין, פותחת את חזיית ההנקה כדי להניק, הצ'ק נושר לרצפה ואת אפילו לא שמה לב, עד שאת שומעת מישהו שואל "של מי הצ'ק הזה?".

וואו!

איזה דף מצחיק.
יום שישי אחה"צ. אחרי יום מנוג'ס עם טונות סידורים בעלך ניאות להוציא את הילדים החוצה. את:
א. מצלצלת מיד לחברה ואתן קופצות יחד לאיזה קפה.
ב. מכינה לך קפה ויושבת לקרוא עוד כמה עמודים בספר שלך.
ג. ממלאת מים בדלי ומכינה את המגב (עד שיש הזדמנות!).
וזה מה שאני הולכת לעשות עכשיו..

In Hebrew (especially here

) we talk about our way of life as the 'Befon (Tivee) way. In English it is reffered to as a crunchy life style, as in a crunchy granola.
Here is a test (I found on the net) to find out just how crunch you are

Feel free to share your score
I hope this doesn't offend anyone.
So , here is the link

What’s Your Granola Factor?http://www.naturalmotheringutah.org/gfq.htm

דיברנו פעם על לתרגם לעברית, ואולי בכלל לכתוב גרסה-ישראלית לזה.

התחלתי פעם לתרגם את זה תוך התאמה לבאופן.....הגעתי רק עד לשאלה השלישית....

התינוק הרך שלך מצונן ומנוזל, וזה מציק לו מאוד וקשה לו לנשום ולישון. את/ה:

מטפטף לו טיפות אף
מנגב לו את האף עם טישיו
מצמיד את פיך לאף התינוק ו... מוצץ את הנזלת החוצה !

איכססס

התינוקת שלך חולה בדלקת עיניים. היא מתעוררת עם עפעפיים דבוקים זה לזה מרוב הפרשות שנקרשו. אתה:

מרטיב צמר גפן במים רתוחים פושרים ומנגב את עיניה בעדינות
מניח תיון ספוג במים חמימים להמיס את ההפרשות ומנגב בפיסת בד
מוציא את הלשון ומלקק את עיני הילדה המופתעת

<זה הוא, לא אני! עאלק אבא רופא...>

איכססס.
טעית!
התשובה הנכונה היא 1

> איתי מקווה של עודד המחפש יש סתם דמיון מפותח <

אני מכירה באופן אישי אמא ששואבת לבן שלה את הנזלת עם הפה.
גם ראיתי.
גם ניסיתי.

תודה ליאת, באמת תודה...

> איתי הולך להקיא בשקט בצד <

_תודה ליאת, באמת תודה...
> איתי הולך להקיא בשקט בצד <_
גמאני.

שליחה על ידי ver* » 28 ספטמבר 2004, 21:46

אולי כדאי להעביר לדף המתכונים ?

אולי כדאי להעביר לדף המתכונים ?
נראה לי יותר מתאים ל מאכלים שנויים במחלוקת....

This page reminds me of what my friend wrote as a respomse to the mother evolution joke

HILARIOUS!!!

You are enjoying a (rare) private 'moment' with your hubby, of course, when your 7 month old starts moving around in 'search'...

You jump up, then lie back down, forget about hubby, and turn all attention to your nursling.
You ask your hubby to wait take care of the nursling and go back into action.
you continue what your were doing, but make sure that your positioning allows your boob to take care of the nursling..

תינוקך בן השנה וחצי (תינוק? פעוט? עולל?) כבר לא יונק בלילה.
את מניקה אותו לנמנום צהרים וחושבת:

עוד מעט אגמול אותו לחלוטין, סוף סוף אוכל לקנות חזיה עם ברזלים/ סקסית באמת .
מאז שהוא לא יונק בלילה הוא יונק איזה עשר פעמים ביום, נו, טוב, אם זה מה שהוא צריך...
הוא יונק בקושי שבע פעמים ביממה מאז שהוא נגמל מלינוק בלילה, ממש חסר לי , אני חושבת שאני צריכה תינוק חדש שיתלה לי קצת על הציצים.

<ועכשיו לעבור לדף הנקה והריון שני >

את נזכרת שבערב יש אירוע ורצוי שתסדרי לעצמך את הגבות. לפיכך את:

הולכת לקוסמטיקאית.
מסדרת לעצמך עם מראה קטנה
מחפשת את המראה הקטנה ולא מוצאת, ואז נזכרת שבארגז בצעצועים של הילד יש מראה ישנה שהוא משחק בה, ומסתערת על הארגז.

דף גדול!

ילדך מגיע ובנימה נבוכה משהו מודיע שבלע גולת מתכת של הגאו-מאג.( GEOMAG - יש מישהו שלא מכיר? מקלות מגנטיים מצופים פלסטיק וגולות מתכת). בתגובה את...
א. מתעלפת על המקום.
ב. אצה בזעקות שבר לחדר המיון הקרוב למקום מגורייך ודורשת CT או MRI (ועדיף שניהם).
ג. מחכה בשלוות נפש לחירבון הבא. כשהילד מודיע שהוא הולך לעשות קקי:
פורשת עתון על הרצפה.
לאחר שהוטל הגלל, מקפלת את הגליון לשניים
ולוחצת ביסודיות את שני החלקים זה לזה.
את גולת המתכת מנקה ומחזירה אחר כבוד אל בין חברותיה
את העתון פורשים חזרה, ומתפעלים ביחד מהצורה שנוצרה.
(הילד: "אמא תראי איזה יופי! פרפר קקי! בואי נראה ל----!")
למהדרין (מצוין למשפחות חינוך ביתי): הזדמנות פז להרחיב בנושאים כגון:
ביולוגיה וביוכימיה (מערכת העיכול), גאומטריה (מושג הסימטריה), פסיכולוגיה (כתמי רורשך), יצירה, ועוד.
ניתן למסגר ולתלות בסלון להנאת בני הבית והאורחים.

למודאגים: לא, לא תלינו בסלון.
התגובה המידית של אביו, אגב: "בואי ניקח מגנט ונזיז לו את הגולה בתוך הגוף".

<רווה נחת לראות שהדף שפתחתי מִמִזמן is live 'n kicking >

בואי ניקח מגנט ונזיז לו את הגולה בתוך הגוף

GEOMAG - יש מישהו שלא מכיר? מקלות מגנטיים מצופים פלסטיק וגולות מתכת. לבלוע צעצוע כל כך יקר ממש לא מקובל עלי

<אגב, כמה זמן לקח לו לצאת ? >

לבלוע צעצוע כל כך יקר ממש לא מקובל עלי.
נו בשביל מה את חושבת טרחנו לחפש אותו אח"כ?
(אגב, יקר יקר, אבל מתברר שהמתכתיות המבריקה היא רק ציפוי. עכשיו יש לנו גולה אחת בצבע ברונזה מט. )
כמה זמן לקח לו לצאת? - למחרת מתי שהוא (והיה עוד חירבון אחד באותו יום, אחרי שעות ספורות. אבל זה ענין עם הרבה ואריאציות אישיות, קצב שינוע חומרים בגוף)

אבל מתברר שהמתכתיות המבריקה היא רק ציפוי. עכשיו יש לנו גולה אחת בצבע ברונזה מט.
לא בטוח, יכול להיות שהיתה איזו ריאקציה כימית עם החומצות בקיבה ששינתה את הצבע של הגולה.

<מויש מתייחסת לנקודות החשובות באמת>

איזו ריאקציה כימית
שקוף. חימצון.
זה כמו שהבחוץ של סיר אלומיניום לא מבריק, וכששורטים אותו הוא כן.

"בואי ניקח מגנט ונזיז לו את הגולה בתוך הגוף".

והיא זזה ?

שליחה על ידי בלה* » 14 מרץ 2005, 13:58

מקסים

קיבלת דואר זבל - חוברת מבצעים שיווקיים, ארוזה בניילון. את:
א. קוראת, ובודקת אם יש איזה מבצע רלבנטי
ב. זורקת לפח בלי לפתוח.
ג. פותחת את הניילון, מציעה לילדים לעשות מהחוברת איזו הדבקה והם מגיבים ב"איחס, זה פרסומות!" ואז זורקת את החוברת לפח מיחזור עתונים, ולוקחת בתוך הניילון מסמך שחשוב שלא יתקמט בתיק.

את הולכת בבוקר לטייל עם ילדייך החופשיים ממערכת החינוך, פתאום פוגשת אותך שכנה ובטון מודאג וביקורתי אומרת: איך את מסתדרת? לא משעמם לכם בבית? מה עם חברים? מה יהיה בבית ספר? (הגדול אמור לעלות לכיתה אלף) את:
א. עונה לה על כל שאלה בסבלנות ובחיוך ורצה למחשב להוציא קובץ שאלות ותשובות מהאתר של יונת שרון ולהביא לה
ב. אומרת לה: אנחנו רוצים להמשיך בטיול אז נדבר בהזדמנות
ג. מקשיבה לכל מבול השאלות והעצות עד הסוף ואומרת בשיא השלוה: נראה לי שהוא יהיה מנקה רחובות.
(אז השכנה אמרה: לא, לא הוא יכול ללמוד בבית! אני: אה כן? טוב אז נראה לי שאולי באמת נלמד בבית. ביי.)

לא, לא הוא יכול ללמוד בבית!
גדול!!!!!!!!!!!!

דף אדיר !

_אני מכירה באופן אישי אמא ששואבת לבן שלה את הנזלת עם הפה.
גם ראיתי.
גם ניסיתי._
גם אני. למעשה, זאת היתה הצעה של רופא המשפחה שלנו (אחרי שהוא דיבר על תופעות לוואי של התרופות למניעת גודש באף).

נראה לי שהוא יהיה מנקה רחובות.
מישהו כתב פעם באתר שכדי להיות מנקה רחובות בארץ צריך לפחות תואר שני באסטרופיזיקה:-P

או משהו כזה

אני יכולה לומר שרוב המלצריות בת"א הן אקדמאיות... אז זה די הגיוני שכדי להיות מנקה רחובות בארץ צריך לפחות תואר שני באסטרופיזיקה
או משהו כזה.

שליחה על ידי גיא* » 16 אפריל 2005, 10:35

_Ratings
120 – 205 Super Nutty, Ultra-Crunchy Granola Earth Mama
105– 119 Mmm! Love that whole-grain crunch!
90 – 104 Pretty Crispy
30 – 89 Sprinkled with Granola
10 – 29 Instant Oatmeal
0 - 9 Jell-O_

D-:

את מנסה לנוח בצהרים לפני איזה פרזנטציה מעצבנת שמחכה לך אחה"צ ועוד ארוע משפחתי לסיום הערב הנפלא. אחרי הרבה הפרעות מצד הילדודות, הן פתאום מופיעות בחדר, כאשר הגדולה אומרת לך בשקט שיש בעיה: הקטנה תחבה אבן לנחיר הימני. בערפול חושים את רואה את הקטנה מיבבת בשקט, תוך שהגדולה משדלת אותה לנשוף חזק דרך הנחיר הסתום.
את:

רצה מיד למיון ילדים. שתחנק הפרזנטציה. מתקשרת לבעל ולאמא שיבואו מיד אחריך.
צורחת על שתיהן ובמיוחד על הקטנה למה היא עושה שטויות.
משלחת אחר כבוד את הגדולה לחוג (קצת אוויר!), לוקחת פינצטה ומנסה לבדוק איפה האבן (את לא רואה אותה, הכל מלא נזלת מהבכי, אבל את מרגישה אותה במעלה האף ומצליחה להזיז אותה קלות). מנסה לסתום את נחיר שמאל ומבקשת מהקטנה לנסות שוב ולנשוף חזק עם פה סגור, אחרי שנרגעה קצת מהבכי.

לא חשבתי שזה יעבוד עם הפינצטה, בהתחלה שאלתי אותה אם היא יכולה לנשום עמוק ולהפסיק לבכות, והיא הנידה ראשה בשלילה. אבל אחרי שראתה שאני חופרת ממש בעדינות בנחיר הימני היא השתתקה בציפיה לבאות. ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי סיוע בלחץ אוויר. באופן מפתיע, הדבר הבא שאני זוכרת הוא הוא שחטפתי אבן מצופה ריר ישר על הירך.

והבנדיטית עוד מוסיפה בהתלהבות: איזה יפה האבן עכשיו!

והבנדיטית עוד מוסיפה בהתלהבות: איזה יפה האבן עכשיו!
D-:

שליחה על ידי ניצן* » 21 יוני 2005, 20:02

את גרה במושב בחצר לצד הרפת. בוקר אביבי אחד את קמה ומחליטה להעמיס את הילד על מנשא עם הפנים קדימה ולצאת לטייל.
כבר כמה ימים לא ירד גשם, השמש זורחת ואפילו האדמה כבר התחילה להתייבש. העשבים בשדה גבוהים ממך,
ואת מפלסת דרך כדי לעלות על השביל שיחזירכם הביתה בתום טיול נהדר. והנה! עוד צעד אחד ואת יוצאת מהסבך, השמש בענייך,
ואת, בנונשלנטיות:
א. חוזרת הביתה דרך הרפת שאתם מכירים כל כך טוב כדי להגיד שלום לפרות אחת אחת באופן אישי כבכל יום
ב. חוזרת הביתה דרך הרפת שאתם מכירים כל כך טוב כדי להאריך עוד קצת את הטיול כי הילד נרדם וחבל להעיר אותו
ג. חוזרת הביתה דרך הרפת שאתם מכירים כל כך טוב ובלי להתבלבל נופלת היישר לתוך החרא של הפרות
שנראה לך פתאום בדיוק כמו השביל, עם התינוק שפונה קדימה ומקבל גם טבילה (מה שדרך אגב לא הפריע לשנתו).

שליחה על ידי גלעד* » 26 יולי 2005, 02:26

לילה. אתה סטודנט בן 23, ילדים - עוד פנטזיה רחוקה. אתה:
1) יוצא לבלות בדיסקוטק הקרוב למקום מגוריך
2) מתחיל לכתוב את העבודה שהיית צריך להגיש לפני שבועיים...
3) קורא את הדף המטורף הזה מתחילתו ועד סופו ולא מפסיק להתגלגל מצחוק

גלעד- אני מקנאה בך שאתה קורא ותדע את כל זה לפני שיש לך ילדים... (אחת שעשתה מלא תארים ולא ידעה את הדברים החשובים)

גלעד - אני שמחה לדעת שאני לא לבד בעניין הזה
זה פשוט ענק!

בוקר. את באמצע הלבשת הזאטוט, הכנת את החולצה בין ידייך בצורה המתאימה להלביש לו על הראש ו- בינתיים הוא נמלט מהחדר לעסוקיו. באופן טבעי את...

א. סליחה?! הילד שלי מתלבש לבד מגיל שבעה חודשים.

ב. צורחת עליו שיחזור הנה מיד, מכניסה לו שתי סטירות, מלבישה אותו בעצבים כוס-אממממו.

ג. הולכת למטבח בעקבות בעלך, שאיתו ניהלת שיחה תוך כדי הלבשת הזאטוט, נעמדת מאחוריו ומרימה את ידייך מעל לראשו. האיש גבוה, לכן את מטפסת על כסא המטבח, ומנסה בתוקף להלביש את החולצה (מידה 2 של ילדים) על גולגלתו של בעלך (XL בקסדת אופנוע) העומד בגבו אלייך (מול המקרר הפתוח, מחפש מה יש לאכול לעזאזל בבית הזה). רק כשהחולצה מסרבת לשתף פעולה ולהשתחל על ראשו, את עוצרת ושמה לב מה קורה.

האמת, זה סיפור מלפני שנתיים, ונזכרתי בו כשלפני כמה ימים קמתי בבוקר, ועוד לפני שהתלבשתי בעצמי הוצאתי מהארון מכנסיים של הבכור (ציפלון בן 7) כדי לשים אותם על התנור, שיחכו לו חמים כשיקום. ובכן הוצאתי את מכנסיו מהמגרה, השחלתי את רגל שמאל לתוך מכנס שמאל, העברתי משקל, השחלתי את רגל ימין לתוך מכנס ימין – ורק פה משהו התחיל להרגיש קצת צר וקטן, אפעס, ועצרתי כדי לתהות למה אני לא מצליחה ללבוש את המכנסיים לעזאזל.

D-: גדול!

אביה,
אז התרחשויות כאלה הן לא דווקא תוצאה של גיל מתקדם?
נרגעתי.

מה שיא מספר הפעמים בהן הפעלת את הקומקום, הלכת לעשות ספונג'ה/לנקות טוסיק עם קקי/לתלות כביסה... בזמן שהמים מתחממים, עד שנזכרת לחזור לקומקום המים כבר היו קרים לגמרי, הפעלת שוב.... וחוזר חלילה - עד שסוף סוף זכרת להכין את אותה כוס תה שאת מתכננת מאז הבוקר?

א. סליחה? לא הבנתי. ראשית, לא תה אלא קפה, שנית – לא בקומקום אלא במכונת אספרסו, ובזמן שאני מקציפה את החלב בשאנטי אני משווה עם חברה שלי, כפרה עליה נשמה, המכונת אספרסו שלה לא משהו, היא צריכה ללכת לבית קפה אם היא לא באה אלי, אבל לא נורא היא באה אלי כמעט כל יום ואז אנחנו הולכות לעשות קצת שופינג, טוב האמת למה קצת, הרבה, אז אני משווה איתה את הציורים החדשים על הציפרניים שעשינו אתמול. שלישית, תמיד אפשר לבקש מהפיליפינית שתכין, ורביעית, עד ארבע אחרי הצהריים כשהילדים יחזרו יש מלן זמן, אני לא מבינה למה השאלה הזאת קשורה בכלל לדף הזה.

ב. פעם אחת בלבד. אין פשוט מזה, בשגרת הבוקר שלי אני לוחצת על כפתור מכונת הכביסה (שמילאתי בבגדים אתמול בשגרת הערב שלי), לוחצת על כפתור הקומקום (שמילאתי במים אתמול בשגרת הערב שלי), מצחצחת שִנָיים, מצחצחת את השרותים (באותה מברשת), בדרך חזרה מלבישה את הקטן, מכינה לו דייסת דוחן וחרולים, מוזגת את המים לספל, מוציאה את הנמלים מהתה (כי המים היו שם כל הלילה כאמור), ומתיישבת לשתות בשאנטי.

ג. האמת, כולה ארבע פעמים, אבל אז הלכתי לעשות ספונג'ה/לנקות טוסיק עם קקי/לתלות כביסה... בזמן שהתה מתקרר, ועד שנזכרתי שמחכָּה לי כוס תה הוא כבר היה קר להגעיל והייתי צריכה להכין חדש.

<קרן שמש טוענת שזה לא משהו, הקטע הזה. אבל היי, אני נאמנה רק לדבר אחד: התחייבותי להביא לכם את המציאות כמות שהיא! באומץ! להביט לאמת בעיניים! לא להרתע, קשה ככל שתהיה! בלי לכחד ובלי להסתיר דבר! בלי התייפייפויות ובלי זיופים! גם כשהאמת מזעזעת במשמימותה! גם כשהאוזניים נאטמות בפני השעמום! גם כשהעיניים מתערפלות בפני האפרוריות והלב מתחנן להסב את המבט לצד השני! גם כשהמוח מתייבש מהסתמיות ומתחנן לאיזה פאנץ' ליין עסיסי! לא ולא! החיים הם גם אנטי קליימקס! ואנו פה איתכם! כדי לשקף ולהכיל! נדבוק בעקרונותינו! ולא נרתע מפני דעת הקהל! מה לנו ולמציאת חן! הכלבים ינבחו (ויעברו לדף אחר) ושיירת הנאמנות-למציאות עבור תעבור! מסביב ייהום הרייטינג אך ראשנו לא ישח!

טוב, הבנתם את הפואנטה>

נו, וממתי את מקשיבה לחברתך קרן שמש ?

מצחצחת שִנָיים, מצחצחת את השרותים (באותה מברשת)

דייסת דוחן וחרולים
חרולים, מומלץ מתחת לגיל שנה?