בחן את עצמך

[ניקי_ניים*]

שמה אותה בכיור של המטבח, ממלאת אותו במים וכלים - את מבשלת בנחת והילדה מאושרת.
וגם
כותבת לה סיפור ומאיירת.

איך באים אליכם כל הרעיונות היפים הנפלאים והיצירתיים הללו? גם גני רוצה!

[ג'וניפר_והמשפחה*]

איך באים אליכם כל הרעיונות היפים הנפלאים והיצירתיים הללו? גם גני רוצה!
זה מההזיות שנגרמות עקב העובדה שבמקום לישון בארבע בבוקר אני גולשת בבאופן.

[טליה_אלמתן*]

את יוצאת מהסופר, התינוק שבידך כבר חסר סבלנות ומקטר בקול, ומגלה משאית ענקית של מים מינרלים חוסמת את רכבך (ועוד 20 רכבים אחרים). אין איש בסביבה. את:

1. צופרת וצופרת
2. מעבירה מפתח על הקבינה
3. מפנצ'רת 4 מתוך 18 מהגלגלים של המשאית
4. חושבת שזהו אות משמיים שאומר שעלייך להאכיל את התינוק קודם לנסיעה.

אחרי 3 דקות נמצא אותך:

1. תינוק ביד אחת, בקבוק ביד השניה, טלפון מעורסל בין האוזן לכתף
2. תינוק ביד אחת, חולצה מורמת, ציצי בפה של התינוק, סלולרי ביד שניה.
3. תינוק ביד אחת, ריצ'רץ' של חולצת הנקה מגניבה פתוח, ציצי בפה של התינוק, סלולרי ביד שניה.
4. ציצי (שמאל - זה חשוב!) מציץ מריצ'רץ' פתוח של חולצת הנקה מגניבה, תינוק בלי חיתול מוחזק בשתי ידיים עושה קקי, חיתול פרוס על ברכייך, סלולרי מצלצל בקולי קולות על הדש בורד, ואת מחליפה בין תפילה נואשת שכל הקקי יקלע בחיתול, שהסלולרי יפסיק כבר לצווח ולמשוך תשומת לב, ושאף אחד לא יסתכל לכיוונך ויראה את הציצי המציצי (זה שקרוב לחלון, כאמור).

(ותודה ל חלוקית הנחל על החולצה! ממש התחברנו! @})

[ילדת_טבע*]

_לא יודעת אפילו איך זה נראה, מה, כמו שקוצצים פטרוזיליה לסלט? והאמת
זה מגיע מיובש, אז נראה יותר כמו טימין למשל_
אורגנו.
הרגתם אותי עם כל הסיפור הזה. זה היה ממש כמו לקחת את זה לאבשלום קור! עוד! עוד!|יש|

[שביל_בצד*]

את בסופר עם בתך ובקופה המקבילה אתן רואות אשה מעמיסה כשני תריסרי במבה ביסלי וכדו' הילדה אומרת:

1. אמא, אפשר גם?
2. בטח יש לאשה הזאת מלא ילדים
3. וואו היא ממש מרעילה את הילדים שלה!

[אמא_נמרה*]

_את בסופר עם בתך ובקופה המקבילה אתן רואות אשה מעמיסה כשני תריסרי במבה ביסלי וכדו' הילדה אומרת:

1. אמא, אפשר גם?
2. בטח יש לאשה הזאת מלא ילדים
3. וואו היא ממש מרעילה את הילדים שלה! _

וואו!

הילדה הזו היא אני??


ציצי (שמאל - זה חשוב!) מציץ מריצ'רץ' פתוח של חולצת הנקה מגניבה, תינוק בלי חיתול מוחזק בשתי ידיים עושה קקי, חיתול פרוס על ברכייך, סלולרי מצלצל בקולי קולות על הדש בורד, ואת מחליפה בין תפילה נואשת שכל הקקי יקלע בחיתול, שהסלולרי יפסיק כבר לצווח ולמשוך תשומת לב, ושאף אחד לא יסתכל לכיוונך ויראה את הציצי המציצי (זה שקרוב לחלון, כאמור).

פשוט נפלא

[חן_נושי*]

את מושיבה את בן ה - 3 על האסלה כי "יס לו קקי". בידיו רובוטריק קטן ואהוב במיוחד. את חוזרת למטבח בעוד הפעוט מתרוקן בקול תרועה.
לאחר כדקה צווחה נשמעת: "אמממא! הרובוטריק בקקי!!!" את נחפזת לאזור האסון, חושבת בינך לבין עצמך - "נו, מזמן לא היתה תקלה כזו".
וכשהוא יורד מהאסלה את מבינה שמדובר בתקלה... מה זה תקלה...
שלשול עצום ממלא את האסלה ובקרקעית הבלתי נראית שקוע רובוטריק. את:

1. לעזאזל הרובוטריק, מורידה את המים וחסל.
2. קוראת לבעלך/לשרברב/למישהו אחר שיפתרו את הבעיה בלעדייך
3. את לוקחת שקית ניילון, מכסה את כף ידך וטובלת אותה במרק המפוקפק, ממששת ממששת, מקללת את היום בו החלטת לעשות ילדים, ממששת עוד קצת, מוצאת ושולפת את הרובוטריק הארור והמטפטף.

[טליה_אלמתן*]

חן נושי - את אם השנה, ללא ספק וללא תחרות!

[טליה_אלמתן*]

הגשם הגיע!
הילדים שלך:

1. בגן ובבית הספר
2. בבית החם והנעים
3. רוקדים בגשם
4. רוקדים בגשם בבגדי ים (WTF ?! אבל מה אכפת לי - לפחות הבגדים יישארו יבשים!)

[דנה_ה*]

ולי יש תוספת:

1. רוקדים ערומים ומתקלחים במים שיורדים מן המרזב....

[tאמא*]

אפשר גם מבחן אולטמטיבי לילדה מושלמת?

את יושבת על הרצפה מפטפטת עם בעלך. הקטנה שלך (ארבע וחצי) ניגשת אלייך כמובן בלי תחתונים ואומרת: אמא יש לי פיפי. הבהרה, את יושבת לא רחוק מהשרותים

1. היא רצה בבהילות לשרותים ומצליחה להגיע בדיוק בזמן.
2. היא מבקשת שתקחי אותה לפישפוש בחוץ.. להשקות את העצים.
3. מתיישבת עלייך משל היית שרותים אורגניים, ועושה בכיף פיפי בדיוק במקום, כך כשאת קמה הרצפה יבשה היא יבשה ורק עלייך רואים שעשית במכנסיים.

[אהבת_עולם*]

בת ארבע וחצי?

[tאמא*]

כן אהבה, גם בארבע וחצי מפספסים לפעמים. כאן היא באה להתפנק על אמא, וכנראה העדיפה פינוק על לרוץ לשרותים וזו התוצאה.

[אהבת_עולם*]

כן אהבה, גם בארבע וחצי מפספסים לפעמים.
אה, חשבתי שזה היה בכוונה תחילה. יעני, 'בשביל מה יש אמא'?

[פלוני_אלמונית*]

שבת בבוקר יום יפה, את יושבת על הספה עם הבן ולפתע על הספה ממול עכבר, את:

1. צועקת "עכבר! עכבר!"
2. מכניסה את החתול שיתרגל קצת את כישורי הציד שהתנוונו מחמת היותו שמן ועצלן
3. רצה לארגן צלחת עמוסה כל טוב בשביל העכבר ויחד אתם צופים בו כבנשיונל ג'יאוגרפיק סועד את ליבו

[ג'ינ_ג'ית*]

בחני את עצמך היה יותר מתאים לשם הדף לדעתי.

[מוריה*]

או יותר מדויק - אמא - בחני את עצמך.

[ג'ינ_ג'ית*]

וואלה!

[עפרה_שחר*]

שלא נדע - זה כשר, רחמנה ליצלן?

[ג'ינ_ג'ית*]

שלא נדע - זה כשר, רחמנה ליצלן?
נשמע שהגיע לבית עם נשמה יהודית... ברור שאכל כשר...

[ניקי_ניים*]

שבת בבוקר, מתארחים אצל סבתא. רק את והילדים שלך בבית ואין לך כוח לכלום.
במקרר יש עוגה תוצרת בית, טעמה קרוב יותר ללחם מאשר לעוגה בגלל כמות הסוכר המועטה.

את מציעה אותה לבתך בת החמש. היא:

1. מסרבת בנימוס , כי זה לא הכי טעים (מעט סוכר כבר אמרנו)

1. מסכימה בשמחה.

1. אומרת לך : אני רוצה לחם עם אבוקדו ומלפפון, וגבינה וביצה.... וכשאת מסבירה שאין לך כוח לפתוח שולחן, היא נועצת בך מבט ירוק ומוכיח

ואומרת בקול רם: אבל עוגה זה לא בריא! אני רוצה להיות גדולה וחזקה ואני צריכה חלבונים!!!

[בשמת_א*]

מעולה! איזה ביצוע מהיר (-:

[עפרה_שחר*]

מי חינך אותה? מזעזע. לשלוח מיד לפנימיה צבאית רחוקה מהבית.

[גברת_פלפלת*]

איזה דף ענק... מקפיצה ל מה חדש ...

את חודש וחצי אחרי לידה. יש לך תינוק שחושב שהיום מתחיל בארבע בבוקר, ילד שנהנה להסתובב בלילה ולהנחית את עקבי רגליו הענוגים על פרצופך ההמום, ובן זוג שהשעון המעורר שלו מכוון לשש בכל בוקר (וכמובן מעיר את כל החבורה). באורח פלא את מגיעה למצב בו שלושתם ישנים בו זמנית. השעה חצות, ואת:

1. מנצלת את המצב ונמה את שנת היופי שלך. אחרי הכל, אם לא תישני כמו שצריך יהיו לך עיגולים שחורים מתחת לעיניים וקמטים על הפנים. ואיך בכלל קשורות היקיצות של הילדים אלי?? הם ספונים בבטחה במיטותיהם, כל אחד בחדר נפרד (האופר ישנה לידם, אין מה לדאוג).

1. אחרי שאת מנביטה מאש, משרה קינואה למחר, ומאכילה את השאור- את שוטפת את הבית, מדיחה כלים, מפעילה 4 מכונות אחת אחרי השניה ושואבת 100 סיסי חלב, שיהיה.

1. מתגרה בגורל וקוראת את חוכמות של ילדים , ארכיון חוכמות של ילדים , ואז את כל בחן את עצמך , תוך ידיעה ברורה שהלילה את תתעוררי בשלוש לפנות בוקר עם תינוק על הידיים וציצי בחוץ, תביני שישנת בישיבה במשך כל הלילה, רק כי נרדמת כל כך עמוק ודילגת על השלב של -להוריד את התינוק מהידיים אחרי שהוא מסיים לינוק.

[בשמת_א*]

גדול (-:

[פלוני_אלמונית*]

והרי ידיעה מרעישה: עפרה שחר, המהוללת באימהות נתפסה בקלקלתה על ידי לא אחרת מאשר ביתה בת השבע נעמה, אמש בפרדס חנה, בעת שהסתכלה על תמונות של בנים שפנו אליה באתר היכרויות . הילדה: א. הסתובבה והלכה אדישה לשחק בברביות כיאות לילדה מהוגנת (אם האמא לא מהוגנת, נו אז איך תצא ילדה מהוגנת?)
ב. תצעק בעוז: עם זה אני רוצה שתתחתני! (היא כבר מזמן התיאשה ממני)
ג.תלך לצפות בתוכנית מעשירה בטלביזיה (אין לנו)
ד. תגיד: (אתם יושבים?) "הוא שם את התמונות הכי מכוערות שלו שיחשבו שהוא חנון ומסכן וירצו להתחתן איתו". כמעט התעלפתי...!

[בשמת_א*]

צחקתי נורא (-:

[ליבי*]

מקפיצה ל{{}}מה חדש
(כי אני לא מספיק שנונה לנסח שאלות, אבל מאוד נהנת לקרוא)

[פלוני_אלמונית*]

תודה ליבי!! לא הכרתי את הדף הנהדר הזה!

[תפילה_לאם*]

_את יושבת על המחשב, שקועה ב מה חדש. בתך יושבת לידך, קוראת ספר.
לפתע את מרימה את עינייך, מעיפה מבט סביב ולא רואה את הפעוט!
איפה התינוק? את שואלת בבהלה.
בתך עונה לך:

הוא לא בבית.
מתעסק כבר שעה במטבח, אני לא יודעת במה.
אמא, הוא עלייך, יונק וישן!_

יו! זה נורא הצחיק אותי!!!

[תפילה_לאם*]

_אתה עובד על המחשב כאשר הקטן (שנה ועשרה חודשים) מחליט שגם הוא רוצה. עוד לפני שאתה קולט מה קורה הוא כבר מניף את כפותיו הקטנות ודופק על צרופים אקראיים של מקשים. לפתע פתאום התמונה במסך מתהפכת! מסתבר שיש צרוף מקשים שהופך את התמונה במסך, והזאטוט מצא אותו; מיותר לציין שאין לך מושג מהו אותו צרוף. בנסיון נואש להחזיר את הגלגל לאחור אתה מצ'טט במשך חצי שעה עם אנשים שאולי ידעו מה לעשות (הפוך! נסו את זה פעם) וגם מנסה לתור אחר פתרון בגוגל (עדיין הפוך, גם את המקשים של העכבר הוא הפך). נואש כולך אתה מנסה לכבות ולהדליק את המחשב בתקווה שזה יעזור. התוצאה היא ש:
הבעיה נפתרת ואתה מאושר_

גם זה!

[ללו*]

אחרי עוד שעת אחר צהריים מיוגעת עם עשר הנקות במרווחים של שלוש דקות את
1) מסתכלת ימינה, על בן החודשיים שהושבת בסלקל מול בייבי-מוצרט בתקווה נואשת שיגלה שיש עוד דברים בעולם, אבל הוא כבר מתחיל להתנועע בחוסר נוחות. מסתכלת שמאלה על קופסת הסימילאק שקנית כי עדיף שיהיה בבית. אומרת לעצמך: זהו, הגיע הרגע.
2) מסתכלת ימינה, על בן השנה שמתרוצץ בבית כרגע בעליזות. מסתכלת שמאלה, על ערימת הדפים המצולמים שחברה הביאה לך עם הסברים למה חשוב נורא להניק לפחות עד גיל שנתיים. אומרת לעצמך: טוב, אם לא גמילה לפחות הגבלת זמני הנקות.
3) מסתכלת ימינה, על הדובי, הקוף, הבובה, הכלבלב והארנבת הזרוקים בערבוביה. מסתכלת שמאלה, על בן השנתיים שמדרדס לחדר להביא משם הפעם את הברווז. צועקת אחריו: לא, גמרנו! מחוץ למחלקת היונקים אני לא מניקה!

[בשמת_א*]

אוי איך צחקתי!

[בלבוסטה*]

מספרת לבן זוגי שהתקשרתי למיילדת בית וכבר עכשיו אין לה מקום בחודש אפריל (בדף מיילדות בית כתוב בפירוש שבוע 32! אני שבוע 16!). הוא בתגובה:

1. איזה יופי סוף סוף תרדי מהרעיון הדבילי הזה של לידת בית ואני גם לא אצטרך להתמודד עם המשפחה בגלל השגעונות שלך
2. לא נורא, אני בטוח שבית חולים זה לא גרוע כמו שמספרים
3. אז אפשר ללדת בבית גם לבד

[ג'וניפר_והמשפחה*]

רשימת החברים שלך בפייסבוק כוללת בעיקר:

1. חברים מהיסודי עד הצבא
2. קולגות מהעבודה, בני משפחה בקרבה זו או אחרת
3. יועצות הנקה, מדריכות הכנה ללידה, דולות, מטפלים רוחניים ויועצי תזונה. כי די במקרה אלה חבריך הטובים ביותר בימים אלו.

[מצ'רה*]

שכחת

1. פייסבוק? ??

[ברכהושלום*]

הפעוטה מרחה ביסודיות את היוגורט על השולחן. את:

1. פולטת זעקה, מעיפה את הפעוטה לאמבטיה ואחרי כן מנקה את האזור באקונומיקה.
2. אומרת בטון תקיף ונימוסי: יוגורט זה אוכל ולא מורחים אותו על השולחן! ואחרי כן מנקה את הפעוטה ואת השולחן במטלית רטובה.
3. מציינת לעצמך באושר: זה טוב לתחושתיות! ומתקשרת מיד לבן הזוג כדי לספר לו בהתרגשות כמה שהילדה חכמה.

כשזה קרה, נכנסה הילדה של השכנים ואמרה לי: X לכלכה את השולחן!
עניתי לה: לא. היא משחקת בצבעי ידיים.
אחרי כמה רגעים, הילדה של השכנים: אה, היא עושה ספונג'ה!

[פלוני_אלמונית*]

איזה דף מ-ש-ו-ב-ח. מזמן לא צחקתי ככה בקול ובלי שליטה.
והמרגיעון אומר: איך הומור מנטרל אלימות? בבת צחוק.
מקפיצה, שגם אחרים יהנו...

[שמנדובה*]

דף קורע. דורש הקפצה ל מה חדש !

[אמא_נמרה*]

את רוצה לצאת עם שני הצעירים (2.5, 5), ובחוץ קור ירושלמי. חוץ מזה צריך לחדש את מלאי הירקות והפירות.
אומרת לילדים: מי רוצה לבוא אתי לקניות?
הילדים עונים:
א. יש!! הולכים לקניון, אפשר פיצה לארוחת ערב?
ב. בחשדנות: לאן? לא. אפשר להישאר עם הגדולים ולראות סרט? מבטיחים שלא נריב.
ג. רצים לנעול נעליים: אני, אני בא/ה, אמא אפשר לקנות תפוחים ותפוזים ואגסים ותותים ואננס והמון המון בננות לשייק וקופסה של תמרים
ופלפלים קטנים, בבקשה, וצריך תפו"א וסלרי ומלפפון, אפשר עגבניות שרי?

[תפילה_לאם*]

נמרה, כל הכבוד!

[פלוני_אלמונית*]

את בחופשה בעין גדי. קיבלת מחזור בלי שתכננת מראש ואין לך תחבושות.

1. את נוסעת 30 ק"מ לכל כיוון כדי לקנות.
2. את מקצרת את החופשה ביום. מה לעשות, אין ברירה.
3. את "לובשת" את החיתול של הבן שלך. קצת יותר גדול מתחבושת, אבל לא נורא, עושה את העבודה מצויין.

[פרטיות*]

אתם נכנסים למיטה עם תוכניות. מכיוון שבני העשרה עוד ערים, אתם נועלים את הדלת - לראשונה מאז ומעולם.
ברגע מאד תלת מימדי הנער מנסה לפתוח את הדלת. את אומרת לו בקול רגוע שהדלת נעולה, והוא שואל בתימהון אינסופי - "למה?"
את מגיעה למסקנה ש:
א. את בכלל לא באופן. מה אתם נועלים את הדלת בפני הילדים?
ב. הילדים כל כך התרגלו שחדרכם=חדרם, שלא עולה בדעתם שלפעמים יש לו שימושים נוספים
ג. אולי לא כ"כ הצטיינת בעדכון הילדים לגבי עובדות החיים והיישום שלהם בבית שלנו.
ד. כל התשובות נכונות (חוץ מא. - אולי מנעול זה לא הכי טבעי אבל במקרה הזה הוא היה הדבר הנכון)

[פלוני_אלמונית*]

דף מצחיק!

[שרה_לה*]

דף חובה לכולם!! ממש מצחיק, אנסה מאוחר יותר להוסיף

[תמרוש_רוש]

את לא שרה לה ההיסטורית, נכון?
שימי לב שהניק שרה לה הוא ניק ישן של אשה אחרת (תיכנסי אליו ותראי). אז כדאי שתבחרי לך ניק חדש ורענן

[כףית*]

הילדים פתחו חבילה שהגיעה מקרובים רחוקים, וגילו בפנים בין השאר פחית קולה.
1) הניחו במקרר, במדף של הקולות.
2) הציעו שאם כבר יש קולה בבית, אז אולי אפשר להוציא אותה ביומולדת של זרובבל, בבקשה בבקשה אמא?
3) חפרו עוד קצת, גילו שיש גם חבילת סוכריות מנטוס, וקראו באושר: יש! נוכל לעשות את הניסוי!

[כיףית*]

_הילדים פתחו חבילה שהגיעה מקרובים רחוקים, וגילו בפנים בין השאר פחית קולה.

הניחו במקרר, במדף של הקולות.
הציעו שאם כבר יש קולה בבית, אז אולי אפשר להוציא אותה ביומולדת של זרובבל, בבקשה בבקשה אמא?
חפרו עוד קצת, גילו שיש גם חבילת סוכריות מנטוס, וקראו באושר: יש! נוכל לעשות את הניסוי!_

עברה שנה, שוב קיבלנו את אותו זבל (עטוף באהבה מאנשים שרצו לעשות לנו טוב @} ) שוב גיליתי באושר שהילדים שלי מנצחים במבחן הבאופניות, יודעים להפוך זבל לזהב, מצליחים לגרום לכך שהשולחים בעלי הכוונות הטובות באמת ובתמים עושים לנו טוב

[לינה_זקזקה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בחן את עצמך: