ביוב באופן טבעי

אנונימי

שלום,
אני מחפשת חומר על דרכים טובות, טבעיות, נקיות, ממחזרות, חכמות, ידידותיות וכן הלאה

לטיפול בביוב הביתי.
לפני המון המון זמן קראתי על בניה של בורות ספיגה שמעבירים את מי הביוב (מהשרותים, מוצקים והכל..) תהליך סינון דרך חילחול בכל מיני שכבות וכשהמים מגיעים לאדמה, הם כבר לא מי ביוב. יש דבר כזה?
חיפוש בגוגל תחת 'בור ספיגה' מביא אותי לבורות ספיגה ורקב שבעצם רק אוגרים את הביוב ומאפשרים חילחול של המים לאדמה ללא כל טיפול. טוב? רע?
ושמעתי גם על בריכות ביוב עם קנים ששותים את המים ומטהרים אותם, מיכלי אגירה עם חיידקים שמפרקים את הג'יפה והופכים את המים למי השקיה, שיטות נוספות, אתרים, חברות שמתמחות, וכמובן ניסיון אישי ודיעות. הכל יתקבל בברכה!
תודה

הדרך האקולוגית ביותר לטפל ב"ביוב", היא להשתמש ב{{}}שירותי קומפוסט. בדרך זו לא משתמשים במים על מנת להדיח את הצואה והשתן, אלא יש שירותים יבשים. את התוצרת מקמפסטים, וניתן להשתמש בה אח"כ לזיבול.
באנגלית זה נקרא composting toilet, ויש אפילו כאלה מוכנים שאפשר לקנות (לא יודעת אם בארץ).
אפשר גם לבנות לבד. יש כאלה פועלים בקיבוץ לוטן, ושמעתי שגם אצל טליה שניידר, ובטח בעוד מקומות (אולי חוות אדממה).
ספר טוב בנושא הוא the humanure handbook
ויש עוד.
2002]כתבה על שירותים חסכוניים במים June July[/po]/Water Wise Toilets. למטה יש קישורים לחברות שמייצרות את השירותים הללו.
1983]וגם March April[/po]/Compost on the Rocks

בחוה האקולוגית במודיעין ש שירותים כמו ש-טרה רוסה מתארת
4 תאי שירותים בהם יש אסלה המונחת מעל בור גדול מבוטן כך שאין קשר בין התוצרת לאדמה. מאחורי השירותים, למטה יש דלת וארובה למניעת ריחות (הריחות עולים למעלה).
בכל תקופה תא שירותים אחד פתוח. בכל תא יש דלי עם עלים יבשים. אחרי שעושים את התוצרת, לוקחים חופן עלים, זורקים לתוך הבור, כולל נייר הטואלט והגליל בסוף. כשהבור מתמלא, נועלים את התא לחצי שנה. אחרי חצי שנה פותחים את התא מהדלתות ויש קומפוסט (משובח על פי הדיווח) שיכול לשמש לדישון עצי נוי.
כשנועלים תא אחד למשך חצי שנה משתמשים בתא אחר.

מהתרשמות אישית, השירותים נקיים ויפים, אבל את הילדים שלי הפחיד לשבת על אסלה כשיש בור שחור מתחת. הם יתרגלו, אני מניחה מכיוון שנבקר שם לעתים קרובות. לי היה נחמד להשתמש ומוזר לא להוריד מים...

07]כך Composting toilet[/po].jpg זה נראה במודיעין מבחוץ.
וכך זה נראה מבפנים.

עד לפני שנה גרנו בדום (מין אוהל-בית) והפתרון שלנו היה בור ספיגה. זה לא פתרון טוב בכלל, מפני שהוא יוצר אדמה עשירה מדי בחנקן (ללא פחמן שיאזן את זה וייצור קומפוסט), וגם רוויה מדי במים (לא מנקזת גשמים וכו'). יש בארץ כמה מושבים שעדיין לא מחוברים לביוב ולכל בית יש כמה בורות ספיגה. גרתי במושב כזה. בחורף כל בית היה על אי (בים של מי גשם שלא חלחלו לאדמה הרוויה).
מכירה עוד מקום שמשתמש בפתרון ש-טרה רוסה ו-אביב חדש תיארו. שם משתמשים בנסורת (מעץ טבעי) במקום בעלים יבשים. זה לא משנה מה, העיקר שיהיה טבעי ועשיר מאוד בפחמן (כל סוג של פסולת צמחית - גזם טחון וכו').

תהליך סינון דרך חילחול בכל מיני שכבות וכשהמים מגיעים לאדמה, הם כבר לא מי ביוב.

עכשיו אני נזכרת ששמעתי על זה... בכל אופן זה מצלצל מוכר. אולי קשור לפרמקלצ'ר? לא זוכרת.

קראתי גם שיש היום אסלות מיוחדות בהן כן משתמשים במים, אבל כובד המים אינו הדבר היחיד שמוריד את התוצרת, אלא יש גם מין ואקום (כמו בשירותים של מטוס?). בשירותים כאלה כל הדחה דורשת רק 1.5 ליטר מים. מעניין אם יש כאלה אסלות בארץ...מישהו יודע?

סקירה

טרה, תודה רבה על החומר וההשקעה. ותודה גם אביב ויעלי.
שמעתי על שירותי קומפוסט ועוד לא החלטתי אם הרעיון נועז מידי בשבילי או שיש מה לשקול...
בכל מקרה ובלי להתייחס כרגע לעניניי חוק, אישורים ומערכת הביוב של הישוב, אני מחפשת מידע על טיפול במי ביוב שחורים. מכונת כביסה, מקלחות, כיורים יוזרמו לגינה, ניאגרות (אם נוותר על שירותי הקומפוסט...) וכו'.
טוב, מצאתי חבר שכנראה מבין עניין. מבטיחה לשתף במידע.

טיפול במי ביוב שחורים
הפתרון השני שחיפשת הוא בריכות. היה על זה מאמר באחת מחוברות עלון באופן טבעי, לא זוכרת איזה.
חפשי "ערוגות סוף וקנה" או Reed Beds.
את יכולה לפנות לאדריכלית האקולוגית מיכל ויטל , שמסתובבת פה באתר, כי יש לפחות שתי חברות ישראליות שמציעות מיחזור של מים אפורים, והיא מכירה אותן. אחת לכמה זמן הן עושות פרזנטציות ואפשר לבוא.

למיטב ידיעתי, בחצרבגודל ישראלי אפשר להשתמש בבריכות לטיפול במים אפורים, אבל לא לטיפול במים שחורים.

יש ספר חדש בהוצאת יער על הנושא הזה. תרגום של ספר שהיה רב מכר. נראה משו משו (הייתי קונה אם לא הייתי בדיוק אורזת).
אין לי עוד פרטים (יש למישהו?)

אבל את הילדים שלי הפחיד לשבת על אסלה כשיש בור שחור מתחת
גם אותי זה היה מפחיד. פעם הצצתי לתוך אסלה עתיקה בטירה אנגלית - זה נראה בדיוק כמו המושב שבמודיעין, וזה אפילו היה במסדרון ולא בחדר נפרד, והחור הגיע למטה למטה דרך כל הטירה עד ליסודות של הטירה או לנחל שזרם מתחת לטירה. זה נראה לי מפחיד נורא.
האופציה הרגילה באותם זמנים היתה סירי לילה בחדרים, שהמשרתים היו מרוקנים.

כשהייתי נער הייתי באיזה מחנה (גדנע או משהו כזה). היה שם בור כזה (אולי לא אקולוגי, אבל בור בור).
עשיתי שם מה שעשיתי, אבל אז...
נפל לי משהו חשוב לתוך הבור !!
לא זוכר מה זה היה (שעון, ארנק, משהו כזה) אבל זה היה פשוט נורא! לעמוד שם ולראות את הדבר שלי מתבוסס בכל-כך הרבה חרא!

אולי לא אקולוגי, אבל בור בור
זה לא אקולוגי. זה משהו כמו בור ספיגה - שגורם לחילחול של הצרכים למי התהום וכו'.
ו-

על החוויה הקשה.

אוי עודד, קרתה לך התאונה שכלכך מטרידה אותי כל פעם שאני פוגשת שירותי חור!!!! תנחומיי...אני קצת פוחדת אבל מסוקרנת, מה עשית?? S-:

למיטב ידיעתי, בחצר בגודל ישראלי אפשר להשתמש בבריכות לטיפול במים אפורים, אבל לא לטיפול במים שחורים.
טרה, את יודעת אולי את החוק במקרה של חצר בגודל דונם, בישוב קטנצ'יק, עם מערכת ביוב בעייתית? (קצת הגזמתי?)
אני מכירה חוות בודדים שמטפלת בביוב השחור בעזרת בריכת קנים. זה נראה ממש אסתטי ותמים. ולא מריח בכלל.

לא, אין לי מושג.
אבל אם לי היה רק דונם, לא הייתי "מבזבזת את השטח הנותר לאחר בניית הבית ללטיפול במים שחורים. אבל זה כמובן עניין של סדר עדיפויות אישי.

מה עשית?
פה נמדד הערך שאתה נותן לדברים. זה ממש דילמה שכאילו מישהו המציא אותה (נניח בפעולה בצופים...).
או אפשר לשאול את זה כך:
איזה דבר מספיק יקר לך כדי שתוציא אותו מבור מלא חרא?
ארנק עם 1000 שח? 10,000 ש"ח? 100,000 ש"ח?
מתנה שקיבלת מאהובתך?
האלבום של תמונות החתונה? (מי לוקח דבר כזה לשירותי בור...)
המכנסיים שלך, כדי שלא תצא מהשירותים עם תחתונים/עירום?

במקרה שלי, זה לא היה שווה. אמרתי ביי ביי ונפרדתי בצער.

שלום בשמת, וכל שאר האנשים
ממש היום הסתיימה אצלנו בנית מערכת טיהור מים, יצאה מערכת מדהימה.
אתם מוזמנים לראות, בשמת את לא תכירי את החצר, פתאום עם כל צמחי המים...
באמת מוזמנים
מיכל

מיכל, זו מערכת לטיהור כל סוגי המים? גם מהשירותים?
וכמה שטח נדרש בשבילה?

מצטרפת לשאלות של בשמת..
נשמע מעניין מאוד...

(איפה את גרה?)

איזה דבר מספיק יקר לך כדי שתוציא אותו מבור מלא חרא?
או, זו שאלה שאני אף פעם אף פעם לא רוצה להצטרך לענות אליה.....שמחה שיצאת בזול..

מיכל, שמחה שהצטרפת,
אני חוששת שבזמן הקרוב לא יצא לי להסתובב בארץ ולכן אני ממש אשמח לכמה תשובות פה, אם זה בסדר מבחינתך...
מבירור שעשיתי הבנתי שמערכת צמחים לטיפול במי ביוב מורכבת ממיכל סגור ומבריכת צמחים. במיכל שוקעים כל המשקעים והנוזלים ממשיכים דרך צינור לבריכה, שם שותים אותם הצמחים. האם זו המערכת לטיהור מים שבניתם?
וגם אני מצטרפת לשאלות של בשמת..
תודה.

מישהו כבר קרא את הספר החדש שטליה הוציאה בנושא? איך הוא?

ראיון עם טליה שניידר קקיפוביה בהארץ

אני קראתי את הספר "זבל אנושי", בתרגומה של טליה שניידר. ספר מצויין המאיר את צרכינו באור חדש. מומלץ. אחרי קריאה תרוצו להקים לכם שרותי קומפוסט.

האם מאונדקס? (אם לא, לאנדקס). מקבלת הודעת שגיאה בחיפוש הפניות לכאן.

או לא לאנדקס סתם - לאחד עם הדף על שירותי קומפוסט ובכלל על מחזור בחדר השירותים, לעשות דף אינדקס.. טוב הלכתי לישון.

מי מתמצא בפן החוקי של אגרת ביוב?

זאת המצאה חדשה אצלנו בישוב (מכירה בעבר מחשבונות המים בעיר אבל כאן לא הרשות המקומית מספקת את המים).
צורפנו לאיזה תאגיד אזורי ועכשיו צריך להתחיל לשלם אגרת ביוב בסך 2.2 ש' לקוב. כן כן.
עכשיו, מילא הייתי משתמשת כלכך הרבה בביוב אבל אני לא.
רב המים שאנחנו צורכים הם לצרכי גידול מזון
היתר - שבשימוש פנים ביתי - ברובם מוזרמים אף הם לגינה.
מיעוט שבמיעוט (כי יש לנו שירותי קומפוסט) משחיר והולך לביוב.

השאלה היא מה החוק אומר והאם יש איזה תקדים בענין שתשלום אגרת הביוב מתבצע לפי שימוש בפועל ולא לפי צריכת מים
והאם יש אפשרות להתנתק משירותי הביוב ולא לשלם בכלל.

והאם יש אפשרות להתנתק משירותי הביוב ולא לשלם בכלל.
זה לא חוקי.
כי ההנחה של משרד הבריאות ורשויות התכנון היא שרק תאגידי הביוב יכולים למנוע מחיידקים מעוררי מחלות שעלולים להמצא במים משומשים (אפורים/שחורים), לשגשג ולהדביק את האוכלוסיה.

הרע במיעוטו:
אצלינו ניתן היה לבחור, כל היישוב יחד, האם אנחנו משלמים על הביוב פר קוב או לנפש.
פר קוב יוצא זול יותר (למי שממחזר מים).

אוקי, נניח שלא מדברים על מים אפורים
אבל עדיין, בבתים שיש לידם אדמה (אפילו מעט אדמה) יש להניח שחלק מהמים לא נשלחים לביוב.
השאלה היא אם כבר קרה איפושהו שהצליחו לשלם לפי שימוש בביוב ולא לפי שימוש במים. כי לא חד הם.

למיטב ידיעתי לא.
פרט, כאמור, למקומות בהם משלמים לפי נפש.

אגב, בהנחה שהיחס בין מים שהולכים לגינה למים שהולכים לבית דומה בכל הבתים, המחיר עבור ביוב לקוב מים שנכנסים לבית מגלם את העובדה שהביוב מטפל רק בחלק מהמים. אני משערת שבעיר (כמעט כל המים הולכים לביוב) מחיר טיפול (ביוב) בקוב מים שנכנסים הוא גבוה יותר, כי מטפלים באחוז גבוה יותר מהק(ו)בים.

ובסוף גובים את הסכום המקסימלי שאנשים מוכנים לשלם.

האם מים לגינה מחושבים גם לצורך אגרת ביוב?
נשמע לי לא הגיוני.

אגב, בהנחה שהיחס בין מים שהולכים לגינה למים שהולכים לבית דומה בכל הבתים, המחיר עבור ביוב לקוב מים שנכנסים לבית מגלם את העובדה שהביוב מטפל רק בחלק מהמים.
לא הבנתי...

אחד הפתרונות הוא להתנתק, לפחות לחלק מהשנה גם מצריכת מים בעזרת מע' של אגירת מי גשם.
יכול להיות שמשבר המים הנוכחי יגרום לכתיבת תקנות למיחזור מים ולפיכך גם לשינוי תקנות אגרת הביוב.

ליאת, מים לגינה ולבית מגיעים מאותו ברז עם אותו שעון.
לא זוכרת איך זה בעיר אבל השמות והתעריפים (לפני מעמ) הם כאלה:
ביתי א' 11 קוב ב3.6 ש'/קוב (תלוי מספר נפשות. מאדם חמישי בבית יש תוספת למכסה זו).
ביתי ב 7 קוב ב5 ש'/קוב
ביתי ג' ב6.9 ש'/קוב (לא יודעת כמה קובים, לא עברנו את המיכסה).

בחודש אפריל צרכנו 34 ליטר, עיקרו על גינון, ועדין השימוש נחשב "ביתי".

לפי מה שכתוב בפלאייר המהודר המסביר לנו את המס החדש, הוא נגבה רק על שימוש ביתי. כנראה שהדרך היחידה בשבילם להבחין בין בית וגינה היא ע"י הצבת רף מסוים (כמה עשרות קובים, מן הסתם).

34 ליטר
קוב, נכון?

עד כמה שאני יודעת החלוקה בין ביתי לגינון אמורה להיות לפי שטח הגינה. יש איזו נוסחא לחישוב.
בירושלים, ברגע שחברת הגיחון הפכה לחברה עצמאית בפיקוח העירייה, נערכו הרבה מדידות (לא חוקיות לדעתי) מחדש כדי להעלות את תשלומי המים-ביוב בלי להעלות תעריפים. רק אנשים שבדקו טוב טוב את החשבונות יכלו להבחין במקור השינויים.

תקנו אותי אם אני טועה, אבל אם רוב המיים שבשימוש בייתי ממוחזרים לשימוש בגינה- זה לא אמור היה להוריד את צריכת המים לצרכי גינון, ומכאן את צריכת המים באופן כללי?
ז"א שגם אם התשלום לביוב הוא לפי צריכת המים, אבל אתם מנצלים את המים האפורים לשימוש נוסף בגינה- אתם צורכים פחות מים, ולפיכך תשלמו פחות על ביוב, לא?

אנחנו לא צורכים פחות מים כי יש גינה גדולה.
הצריכה הביתית קטנה למדי, עיקר הצריכה היא מהברזים שבחוץ.

ליאת - קוב. כן. כמובן.
אני לא יודעת עד כמה זה נכון לישוב חקלאי, הענין הזה עם המדידות. החצרות הכי קטנות פה הן של חצי דונם ויש גם כאלה של 3 דונם (ואלה כבר יש להם מכסת מים של חקלאות).
ובעצם, אם יש חוק נגד השקיית גינות, מה זה משנה כמה חצר יש לך? את לא אמורה להשתמש במים לצרכי גינה...
(ולא, אפאחד לא עשה כלום בענין מדידות וכו'. פשוט הודיעו לנו שמתחילים לגבות רטרואקטיבית מתחילת השנה לפי צריכה. זהו)

הנה Hanchayot]הנחיות רשות המים להשקית גינות 0509[/po].pdf
והנה Hanchayot]כללי המים 0509[/po].pdf

תעריפים מתוך האתר של רשות המים:

תעריפי המים במגזר הביתי
תעריף א'* עד 8 מ"ק ראשונים 4.144
תעריף ב' עד 7 מ"ק נוספים 5.705
תעריף ג' מעבר לכמות זו 7.858
אגרות הביוב
תעריף אגרת ביוב – שונה
מתאגיד לתאגיד
סך הכמות שנצרכה
מחויבת בתעריף זה
(למעט ההקצאה לגינון)
סביב 2 ₪ למ"ק, בממוצע
במגזר הביתי

למשק בית מעל 4 נפשות ניתנת כמות נוספת של 3 מ"ק לכל נפש נוספת בתעריף זה.

ועכשיו - דעתי.
נראה לי חצוף ביותר לגבות מחיר המשתנה מתאגיד לתאגיד.
מה, הביוב שלי שווה יותר?
מנצלים אותו אחרת וזה משתלם לי?
אני הרי לא יכולה לבחור תאגיד בשוק החפשי, נכון? אין תחרות, הפיקוח לרב מתגמש לפי בעלי המאה והמחירים רק יעלו.
גם יש אינטרס כלכלי לא למחזר את המים בשיטות ביתיות, אלא להמשיך לעשות כסף על ביוב.

שוב, נראה לי שרק התנתקות מהמערכת (כלומר, אגירת מי גשם), יכולה להתגבר על המכשולים האלו.
אלא אם... את בעניין של לובי בכנסת ושינוי חקיקה.
אני לא.
(רק אם יש עוגות

)

יש חידושים בנושא?

האם מישהו מכיר מישהו שמכיר מישהו שמישתמש במערכת BIOROCK או כפי שקוראים לה בארץ "בי-ירוק". החברה שמוכרת את המערכת לא מוכנה להפנות למישהו כזה מאחר שהם טוענים שאף אחד לא רוצה שידעו כי הוא מטפל במים שחורים ומישתמש בהם להשקיה. אני שוקל לבנות מערכת כזאת אך מאד הייתי רוצה לראות ולהיתרשם ממערכת בנויה כזאת לפני כן.