בלוג גינה גלילית

[בשמת_א*]

במעבה הפרדסים D-:

[יונת_שרון*]

הדשא (היפני) של השכנה

כשעברתי ליד אחד הבתים בשכונה, ראיתי שיש להם דיכונדרה (דשא יפני) שופעת ומשגשגת ביותר. פשוט לקנא. שאלתי את בעלת הגינה מה הסוד שלה, והיא הראתה לי צינור ארוך שיורד מהקומה השניה, פונה שמאלה, ומגיע לגינה.

"אנחנו מפנים לכאן את המים מהמקלחת," היא הסבירה.
בלי פילטר?
"לא, מהמקלחת ישר לגינה."
ואתם משתמשים בסבון ושמפו אקולוגיים? או בכלל בלי?
"סבון רגיל, הכל רגיל."
???
"השתתפתי לפני כמה שנים במחקר שבדק מיחזור מים כזה בכפרים ערביים, זה די מקובל שם."
?????
"מסתבר שהמלחים מחומרי הניקוי נקלטים אצל חלק מהצמחים ממש כמו דשנים. לא כל הצמחים אוהבים את זה, אבל הדיכונדרה מסתדרת עם זה מצוין."

מי ידע. כל כך פשוט.
אני משערת שזה לא יעמוד בסטנדרטים של משרד הבריאות, ואני לא בטוחה שלטווח ארוך לא תהיה המלחה של הקרקע. אבל בינתיים זה נראה נפלא.

[יונת_שרון*]

הלו"ז של הצמחים

לפני כמה ימים יצאתי החוצה ופתאום ראיתי שלכת:
39172007011]+תפוח ונקטרינה בשלכת eb93d0c9cb c[/po].jpg 39172007831]+אפרסמון בשלכת cc40e579b6 c[/po].jpg
לא בדיוק לפי לוח השנה, אבל יצא יפה.

לפני יותר מחודש כתבתי כאן על המנבטה שהכנתי לצמחי בר. כלום לא נבט, אפילו אחרי חודש. אז קניתי אדמת שתילה מוכנה ומהונדסת היטב, וזרעתי את אותם זרעי בר באדמה המפונפנת. וראו זה פלא: תוך ימים ספורים נבטו ראשוני הזרעים!
39172008441]+נבטים חדשים c863352d58 z[/po].jpg
הבנתי שהאדמה הקנויה פשוט טובה יותר, קלה יותר, נוחה יותר. אין מה לעשות.
אבל אז הלכתי והצצתי במנבטה הישנה, עם האדמה הכבדה שהכנתי בעצמי, וראיתי עוד פלא: גם שם התחילו נביטות!
39172008741]+נבטים ישנים ea8e2977bd z[/po].jpg

אז זה לא אני, זה הם. הם נובטים מתי שבא להם, בלי קשר למה שאני עושה, בלי קשר לתאריכים שהם אמורים לנבוט בהם. פשוט לפי מצב הרוח שלהם. זהו.

[אישה_במסע*]

לא בדיוק לפי לוח השנה, אבל יצא יפה.
לי אישית נראה ממש מקסים שכל מיני דברים קורים בדיוק לפי לוח השנה - כמה ימים לפני הלילה הארוך ביותר בשנה.

[בשמת_א*]

איזה יופי

[אמא_של_יונת*]

ואצלי עלי האפרסמון כבר נשרו כולם, וגם השלכת האדומה של הלגרסטרמיה, אבל הרימונים עכשיו בשלכת צהובה זוהרת, והתות בעקבותיהם. ראית?

[פלוני_אלמונית_ותיקה*]

אז זה לא אני, זה הם. הם נובטים מתי שבא להם, בלי קשר למה שאני עושה, בלי קשר לתאריכים שהם אמורים לנבוט בהם. פשוט לפי מצב הרוח שלהם. זהו.
כתבתי לך על זה למעלה (11.11.17) אני בדיעה שצמחי בר עושים מה שבא להם ומתי שבא להם. והכי הם אוהבים שלא מסתכלים עליהם ולא דואגים להם
אבל יש עוד משהו ששמתי לב: כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים. כשאנחנו עושים סבב חדש של זריעה בדצמבר- הם מיד יוצאים ומתפתחים נהדר.
גם לגבי שתילי החורף, מאוקטובר עד דצמבר הם די נשארים בגודל שקנינו אותם ואז מרביצים קפיצה מרשימה.

[יונת_שרון*]

ותיקה, לגמרי צדקת. ועכשיו אם תסלחו לי, אני אלך להסתכל על הקומקום עד שהמים ירתחו...

[אישה_במסע*]

כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים. כשאנחנו עושים סבב חדש של זריעה בדצמבר- הם מיד יוצאים ומתפתחים נהדר.
יש פה משהו שאני לא מבינה - למה אתם זורעים ירקות חורף באוקטובר, במקום לזרוע אותם בדצמבר מלכתחילה?

[תפוח_אדמה*]

כל שנה אנחנו זורעים ירקות חורף בגינה בסביבות אוקטובר ורובם לא מצליחים.
זה בגלל שאת הסבב הראשון צריך לזרוע בכלל בסוף אוגוסט. ברגע שמתחילים להריח את הסתו, כשהחצבים פורחים.
את הסבב השני אפשר בדצמבר

[פלוני_אלמונית_ותיקה*]

זה בגלל שאת הסבב הראשון צריך לזרוע בכלל בסוף אוגוסט. ברגע שמתחילים להריח את הסתו, כשהחצבים פורחים.
זה בוודאות לא יצלח אצלנו בגינה הביתית והאורגנית. אין שום תנאים מתאימים לזה.
יש פה משהו שאני לא מבינה - למה אתם זורעים ירקות חורף באוקטובר, במקום לזרוע אותם בדצמבר מלכתחילה?
כי לא שמנו לב שתחילת החורף עברה לדצמבר. מקווה שעד שנה הבאה נזכור את זה

[יונת_שרון*]

חברים של עצים

האורגניים משתמשים במונח ״צמחים חברים״ כדי לתאר צמחים שעוזרים לצמחים אחרים: מגינים עליהם ממזיקים, מעשירים להם את האדמה, מושכים אליהם חרקים מועילים, או אפילו משפרים להם את הטעם.

בדרך כלל מדברים על חברים של ירקות, אבל אותי מעניין יותר מי החברים של העצים. במיוחד מי יעזור להגן על עצים ורדניים והדרים נגד כנימות, שיש אצלנו בשפע -- הנמלים אוהבות לטפח אותן. אז פתחתי את הגן הפורה בעמוד 130, וזה מה שמצאתי:

• מומלץ לשתול בתוך צלחת העץ עם הנטיעה מספר מינים ממשפחות שונות:

מורכבים - למניעת נמוטודות: סנטולינה, ציפורני-החתול, טגטס, בבונג, חרציות שונות.
שפתניים ושושניים - להרחקת חרקים וחלזונות: רוזמרין, בעיקר זוחל, אזוביון, מרוות שונות, נענע, שושן, מיני שום ואחרים.
פרפרניים - להעשרת הקרקע בחנקן: טופח, אפונה, מיני בקיות (לא כדאי לזרוע פול, כיוון שהוא מעודד את העלקת).
טרופיאוליים - נגד כנימות שונות: כובע הנזיר.
שרכים שונים - כאשר העצים גדלים ונוצרים תנאי צל, כדאי לשתול שרכים שונים ... למניעת התפשטות פטריות, הגורמות למחלות צמחים.*

זה הרבה דברים, אני יודעת. אבל אחד בלט לי במיוחד: נענע.
נענע נחשבת דוחה נמלים, שזה בדיוק מה שאני רוצה.
מצד שני, היא גם נחשבת שתלטנית, שזה קצת מטריד.

מה אתם אומרים, כדאי לנסות?
מה אתם שותלים תחת העצים שלכם? איך זה מסתדר אצלכם?

[תפוח_אדמה*]

זה בוודאות לא יצלח אצלנו בגינה הביתית והאורגנית. אין שום תנאים מתאימים לזה.
גם אצלי הגינה ביתית ואורגנית.
לי זה עובד.

[תפוח_אדמה*]

_זה הרבה דברים, אני יודעת. אבל אחד בלט לי במיוחד: נענע.
נענע נחשבת דוחה נמלים, שזה בדיוק מה שאני רוצה._
מהנסיון שלי, נמלים מאד אוהבות נענע. בתקופת הדירות השכורות, הנמלים היו בוחרות להתיישב בעציצים עם הנענע.
חוץ מזה, היא לא מתפשטת למקומות בלי השקייה, כך שאם יש לך טבעת יבשה סביב העץ, זה בסדר.

שפתניים ושושניים - להרחקת חרקים וחלזונות: רוזמרין, בעיקר זוחל, אזוביון, מרוות שונות, נענע, שושן, מיני שום ואחרים.
אולי זה יתאים לטו בשבט? לשים מסביב לכל עץ טבעת של מרוות, אזוביון או רוזמרין זוחל?
אולי כדאי לדבר עם המשתלה שהיינו בה, זו שהיא מפעל מוגן, כי אולי יש להם שתילים בזול יחסית...

[בשמת_א*]

אם כבר מדברים על זה - אין לי לצערי עצה לגבי העצים, אבל יש לי שאלה לגבי חולד. יש איזשהם צמחים או פטנטים לגרום לחולד להפסיק להתעניין בערוגת הירק? לחברתי כל פעם נעלמת עוד חסה מפוארת לבטן האדמה )-:

[טנא_מלא_כוכבים*]

חולד בגינה, יש שם הצעות.

[בשמת_א*]

תודה!

[יונת_שרון*]

סוקצסיה

איך שדברים משתנים. או בעברית, מסתבר: מַעֲקוֹבֶת.

40535600591]+אדמה מרוססת ולידה אדמה שלא ריססו השנה, עם חרדלים ודגנים 6d4554f637 b[/po].jpg

אם מתחילים מדף חלק או פיסת אדמה ריקה, בהתחלה יתיישבו שם הצמחים החלוצים, הקשוחים, מחוספסים משהו. בעצם קיומם במקום הם משנים את אופיו, ומייצרים תנאים להתיישבות וצמיחה של צמחים אחרים.

40535602211]+גינה שלא מרוססת כבר שנים, ברקע צמחי חלוץ 2058046847 b[/po].jpg

אחריהם יגיעו צמחים צמחים עדינים יותר, אולי נעימים ויפים יותר. וגם הם ישנו את התנאים, ויאפשרו לעוד צמחים להתיישב, אולי איטיים יותר, גדולים יותר, כאלה שעובדים על הטווח הארוך.

אני רואה את הסוקצסיה בשכונה שלי: שטח מרוסס ללא חיים, לידו גינה של זוג צעיר שרק השנה לא רוססה, ואחריה גינה של מורה לביולוגיה שכבר שנים לא נותנת לרסס אצלה. ההבדלים בולטים מצד אחד, ומעוררי תקווה מצד שני: אפשר בקלות לתקן, להבריא -- אם רק נותנים לטבע לעשות את שלו, בקצב שלו, צעד אחר צעד. בסוקצסיה.

25665097217]+דרדר כחול 17b33a2395 b[/po].jpg 25665098077]+איריס נצרתי 5fb70087be b[/po].jpg

מאחלת לכולנו פורים שמח ואביב פורח!

[קרן_שמש_צהובה*]

וואוואו

איריס נצרתי
פשוט וואוואו
נשתל או הפתיע?
מרגש...

[בשמת_א*]

איזה יופי! תרתי משמע (-:

אני ירדתי לגינת הבניין לפני כמה ימים, והופתעתי הפתעה רבתי! חלקת אדמה ליד הפחים, שהיתה קרחת שנים רבות מאוד, למעט אפיזודה אחת שבה שכנתי ואני וילדינו ניסינו להקים שם ערוגת ספירלה (ואני "שתלתי" בה שוב ושוב קומפוסט) - פתאום פורחת כולה בצמחי בר נחמדים ומלבלבים! ירוקים וצהובים ואדומים! וכל גינת הבניין מלאה כל מיני ירוקים וחמציצים ענקיים! לא ראיתי אותה כך מעולם!
והגינה הציבורית הסמוכה, הפארק הקטן שבין הרחוב שלי לרחוב של אחותי, שלא מרוסס כבר כמה שנים טובות הודות לפעילות נמרצת של תושבת השכונה, ירוק ומלבלב כולו. זה כבר לא חידוש, מה שחדש הוא שהסירפדים חזרו, ובגדול! אני לא קוטפת אותם בכלל, כי הבנתי שאם נלקט סירפדים כשהאוכלוסייה שלהם עדיין לא מבוססת, הם פשוט ייעלמו, לטובת כף האווז הלא טעימה... אז אני נותנת לסירפדים ולחוביזות לצמוח חופשי בלי לגעת.
בעבר היו פה המון פרגים וחרציות שצמחו בר בפארק הקטן. אני עדיין מחכה שגם הם יחזרו. יש עוד שטחים שבהם האדמה עדיין קרחת, גם אחרי לפחות חמש שנים של אי-ריסוס. אולי כשגם הם יתמלאו בירוק, יחזרו גם הפרחים.
עוד תופעה מעניינת שאני עוקבת אחריה:
מחטי האורן מעכבות צמיחה. עם זאת, גם בתוך מרבדים של מחטי אורן שנשרו מהעצים, יש פה ושם איים של צמחים ירוקים, שהתגברו על העיכוב וצמחו בכל זאת. אני צופה שגם האיים האלה, ילכו ויתרחבו משנה לשנה.

[יונת_שרון*]

פרחי בר בתל אביב זו שמחה כפולה ומכופלת!

קרו, את האיריס הנצרתי העברתי ממקום מיועד להריסה (אממ, כלומר, בניה) ולשם הוא הגיע ממשק חקלאי שניסה לגדל אותו מסחרית והתחרט -- הצליח לגדל, אבל לא למכור.
מצד שני, יש לי גם איריס הדור שצמח מזרעים. אבל הוא יפרח רק בפסח. יש למה לצפות!

[יונת_שרון*]

גינות זכרון

אחת הפריבילגיות של החיים בקיבוץ זה בית הקברות.
בתי הקברות העירוניים שביקרתי היו די מתים, מלאים מצבות שיש ושבילים ושמש יוקדת. אולי עם איזה עץ סמלי או שניים.
אבל רוב בתי הקברות הקיבוציים הם גנים, מלאי צמחיה חיה, חלקה ציבורית וחלקה מטופחת בידי המשפחות שעולות לקברים.

עוד מעט מגיע יום הזכרון, וקצת אחריו יום השנה למות אבא שלי.
שתלנו סביב הקבר שלו מעט צמחים מקומיים, שהוא ודאי היה מעריך - רקפות, איריס הדור, הדס, חד אבקן אדום (צמח שגדל בר בחרמון), פרע ריחני (קיבלתי מתלמיד שלו).
אבל אני לא נמצאת שם להשגיח, ומדי פעם עובר שם עובד גינון ומכסח את כל מה שהוא לא מזהה בתור ״גינון״, כולל צמחים מקומיים שודאי נראים לו כמו עשבים.

אני רוצה לשתול שם עוד כמה צמחים, כדי שייראה יותר ״מגונן״ ויהיה פחות פגיע לעובדי הגינון. אני מחפשת צמחים ברורים, מוכרים, וקשוחים.
מד דעתכם? מה יכול לעבוד?

חשבתי על מרווה משולשת, יש לי כמה שתילים עודפים. אולי אזוב מצוי, בתקווה שהוא יסתדר עם תנאי הצל החלקי של בית הקברות.
מה עוד?

[בשמת_א*]

אני רוצה לשתול שם עוד כמה צמחים
מה בדבר גדר?

מרווה נשמעת מצויין. עוד שתי הצעות: לוונדר כלשהו, ורוזמרין.

[פלונית*]

לוטם?
הדס קטן עלים? או שאת רוצה רק צמחי בר?
מעוג ימי, אם יש מקום. הוא פורח מצוין בצל אבל הוא לא קטן.

[תפוח_אדמה*]

מדי פעם עובר שם עובד גינון ומכסח את כל מה שהוא לא מזהה בתור ״גינון״, כולל צמחים מקומיים שודאי נראים לו כמו עשבים.
מזל שהוא לא מרסס
אני הייתי מנסה גדר סמלית, או שלט קטן, או גם וגם. וגם ללכת ולדבר עם האיש שמכסח.
את יכולה לשים מרווה אבל הוא עדיין יכסח את מה שמסביב לה.
אולי אפשר לעשות שלט מושקע ומנויילן שבו יש תצלומים של הצמחים עם שמות ותיאור של נדירותם.

[יונת_שרון*]

כן, זה קצת מצחיק: סימנתי באבנים את הרימון והפטל שהגיעו בהתנדבות, ועליהם הוא חס. אבל את הפרע הריחני, שסימנתי גם באבנים וגם בטיפי במבוק -- הוא כיסח ללא רחם.

לוטם זה מצוין, אביא!
הדס שתלתי, ובינתיים טפו-טפו-טפו הוא עדיין שם. (אם כי לא גדל כל כך.)
לבנדר, רוזמרין, מעוג ימי -- לא בני הארץ, אם כי שכנים קרובים.

אני חושבת שהמרווח והלוטמים, יחד עם מה שכבר יש שם, יכסו את השטח סביב הקבר. תודה!

[יונת_שרון*]

ברז דולף

פירצה קוראת לגנב, וברז דולף קורא לנענע.
לפחות זה מה שחשבתי פעם.
אבל עכשיו יש לי חיבור צינורות מטפטף במקום רחוק יחסית מהבית, לא מתאים בכלל לנענע. הוא גם ליד ארון תשתיות מכוער, ואולי זו הזדמנות לא בדיוק להסתיר אותו (כי צריך גישה) אבל קצת לרכך ולעטר אותו.

איזה צמחים יתאימו?
אני מחפשת צמח אוהב מים, קשוח, אולי מטפס אבל לא משתולל, נחמד סימפטי עם חוש הומור.
רעיונות?

[פלוני_אלמונית*]

פיטנגו??

[יונת_שרון*]

דווקא הפיטנגו של מסתדר יפה כמעט בלי מים, ואני לא יודעת אם הוא עמיד בטפטוף קבוע.
חשבתי על פטל בלי קוצים, אבל אני חוששת שהוא ישתולל וישתלט. מישהו גידל? יכול לספר כמה צריך לרסן אותו?

[מצ'רה*]

פטל: הוא משתולל למדי. גם בלי המון השקיה. אנחנו ביערנו אותו לפני שנים אחרי ששתלנו בפזיזות לפני עוד יותר שנים. הביעור לא היה קל.
ובלי קוצים זה לא בדיוק... יותר "מופחת קוצים" נגיד.
בקיצור לא הכי ממליצה למרות הפירות השווים.
פיטנגו אכן מסתדר בלי השקיה אבל נותן הרבה יותר פרי עם.

[יונת_שרון*]

תודה! אני אוותר על הפטל.
מי עוד אוהב מים, אבל נחמד?

[ג'קי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפני כשש שנים התחלנו בצילום הציפרים המגיעות לחצר הבית שלנו בכפר ורדים. מוזמנים להציץ ולהשאיר תגובות. אתר צילום ציפורים בחצר
רק טוב

[אלה*]

....סוקצסיה
איך שדברים משתנים. או בעברית, מסתבר: מַעֲקוֹבֶת.
....
יונת,
קוראת את הדיון ואת דברייך במיוחד, ולא יכולתי שלא לכתוב אחרי מה שכתבת על הסוקצסיה, כך שמייד הופיעה מולי טלי בארי האחת והיחידה (סליחה...)
את זוכרת מזמן מזמן גדלנו קצת יחד ...
ואני קוראת אותך היום ולומדת ממך, ונפעמת מהרוחב והפואטיות.
ורואה שגם אצלך הטבע, והנוף, והאנשים והמקום הזה מוטבעים בנשמה והולכים איתנו.
וגם הגינה הקטנה שלי תרוויח...
תודה!

[יונת_שרון*]

שלום אלה, איזה כיף לראות אותך כאן!