בלוג מעבר לצפון

דף בלוג
דף מוצנע
דף זמני
כבר כמה ימים אני מתלבטת אם להתחיל לכתוב בלוג זמני, מכיוון שאני מקבלת אימיילים מחברנו במרכז,עם שאלות רבות על המעבר, ולצערי אין לי זמן לענות לכולם בפירוט ובינתיים כאן זה מקום טוב להתחיל לכתוב (מקווה שזה בסדר/מותר , אחרי כל העריכות שיש פה), מה גם שזה נושא שמעסיק הרבה משפחות במרכז, שחוששות מהמעבר מחוץ לתחומי חדרה גדרה.
אז אספר בקצרה, במקור אני ובנזוגי גדלנו בצפון, ומאז הצבא שכרנו דירות ובתים לחוד וביחד במרכז הארץ, היה לנו גם ניסיון מגורים קצר בצפון שלאחריו עברנו לגור בחו"ל.
אחרי שנים של חיים במרכז הארץ, בנינו את ביתנו בצפון הארץ, במשק של בן חוזר במושב, בזמן הבנייה ועד סופה , לא ידענו האם באמת נעבור לגור בצפון, בבית שנבנה ונממש את הנחלה , או שנשכיר עד שנחליט לעבור.
זו היתה התלבטות מאוד גדולה, בעיקר הפחד מהשינוי החברתי לנו ולילדינו וגם כמובן ממה נתפרנס?
אחרי לילות ללא שינה וחריקות שיניים, החלטנו לעשות את הצעד ולתת צ'אנס למשהו אחר שישדרג את חיינו פלאים.

תאריך מעבר הדירה הגיע, המשאית העמיסה את הכל והאתגר הראשון היה לפני, אני הייתי באוטו, הייתי צריכה לנהוג עם 3 ילדים לבד, נסיעה של 2.5 שעות . נשמע קל? אבל היה סיוט.
התינוקת בכתה ללא הפסקה, עצירה פה עצירה שם, פיפי פה, ציצי שם, וואו זה ייגמר מתי שהוא? אחרי המון עצירות בכל מקום אפשרי, הגענו.
ירדנו מהמכונית והכל ירוק יש טבע, (בשנה האחרונה גרנו ברחובות) מלא כלניות ושלל פרחים שאם השנים את חלק מהשמות הספקתי לשכוח.
וכמובן שקט , איזו דממה, אנחנו במקום הכי גבוה במושב, ליד השדות הלא מעובדים, וכמה שקט, שכחתי שיש כ"כ הרבה שקט שיוצאים משאון המרכז.
והילדים ישר רצים, קופצים, חופרים באדמה, ונהנים מהמרחב והנוף המדהים של הגולן והכנרת.
הסבתא, כ"כ קרובה ישר הזמינה אותנו לצהריים, ואחרי שנ"צ יוצאים החוצה לחצר, וכבר הילדים של השכנים באו לביקור להכיר, ולבדוק מי הגיע לשכונה.
שכנה נוספת ישר הביאה עוגה חמה מהתנור, ואני שמחה ומופתעת לקבלת הפנים החמה (שלא קיבלנו בשום מושב במרכז בעבר).
ועוד שכנה אופה פיצות בטאבון בחצר ומביאה לנו טעימות. איזה כייף!
כל שכן שמטייל בשביל ליד ביתנו , עוצר, מברך לשלום, בא לבדוק, להסתכל, מי הגיע , בני כמה הילדים? כמה ילדים? מה שלומנו? איך אנחנו מסתדרים? ומבטיח שיגיע שוב לקפה שנסתדר קצת יותר.

החשש הגדול שלי במעבר היה שיקול חברתי לנו ולילדנו, וכבר באחה"צ לוקחים אותנו לסיבוב עם הילדים להכיר מי גר בשכונה.
הילדים במושב מגיעים מסתבר בחבורה 4-6 יחד, הולכים לילד של השכנה ואיתה עוברים מבית לבית ברגל, 5 דקות בבית אחד , חמש דקות בבית השני...שלישי ושוב חזרה לראשון...
לא כל האמהות מגיעות עם הילדים, אלה שגרים בשכונה למטה שולחות את הילדים לבד (חלק), ולוקחות בחזרה בערב, וחלק עוברות מבית לבית יחד עם הילדים,חלק משאירות את הדלת פתוחה למעבר הילדים וממשיכות בעיסוקהן בתוך הבית.
זה כ"כ שונה מאיפה שגרנו, שצריך להתקשר לקבוע מראש, לתאם עם היומנים, לפעמים אפילו ימים ושבועות מראש, יש צורך להסיע, להגיע, וכמעט לא לקפוץ לחבר ברגל.

בנוסף אנחנו ממש חווים חזרה לטבע, היו לנו בחצר מיליוני זחל דובון שטיפסו על כל הבית החצר, ואי היה אפשר ללכת מבלי לדרוך על כמה, הם מכרסמים כל דבר אפשרי, הכנתי להם קופסת קומפוס לכרסום, במקום טיפוס על הבית, והעברתי חלק מהם לקופסת "גן עדן לחיות" - קומפוסט, מזל שהגיע הגשם שגרם לירידה בכמות הזחלים.

הטבע נכנס הביתה, מעבר לגוקים ועכברי המרכז, יש בכפר מלא חיפושיות, ארינמל עקרבים ועוד 1001 חרקים שאין לי מושג מה שמם. מוצאים את דרכם לתוך הבית והחצר שלנו.
ומזכירים לנו שהם היו פה לפנינו.

השינוי הנוסף, הוא לא לגור בשכירות יותר, עם בעל בית על הראש, הכל שלך, אין בעל בית, אולי בעצם יש הבנק הוא עכשיו הבעל בית החדש (משכנתא).
לבנזוג יש זמן להיות בבית, להכיר מחדש את המשפחה, לבנות מה שצריך, להנות מהמרחב - חתם בלישכה.
ולחילופין עם המרחב מחייה, יש יותר מה לנקות, לסדר, להכיל, וצריך להזהר לא להשתעבד לבית ולגינה, כי יש מלא מה לעשות וליצור.

חמותי במרחק הליכה, לטוב ולרע, צריך להסתגל לקירבה ולחשוב בקפידה מה לומר, איזה גבולות לשים איפה או שלא צריך בכלל? מה מותר? מה אסור?
נראה לי שהילדים לא קולטים שלא יראו את חברהם הקבועים בזמן הקרוב, הקטן כבר שאל " נו, מתי חוזרים הביתה?"
אוקיי המשיך בקרוב... צריך להאכיל את כולם...

בשעה טובה! נשמע מעולה. סתם נזכרתי שפעם החזקתם חזק בסיסמה "עשרים דקות מתל אביב..."

מחכה לשמוע עוד ותוהה למה זמני, למה?

מכירה את הבלוג המופלא עוברים לצפון קופצים ראש? נראה לי שיעניין אותך לקרוא

מברוק על המעבר ומחכה לקרוא את המשך עלילותיכם @}

ילדת טבע,שפעם החזקתם חזק בסיסמה "עשרים דקות מתל אביב..."
למה שחיפשנו אז איתכם, זה כמעט בלתי אפשרי, אלא אם הולכים על שכירות, וגם במרכז היינו גרים 27 קמ מהעבודה, הסיסמה הייתה קבוצתית אך לא שלנו.
נשמח לראותכם שוב, עכשיו רק 62 קמ ממכם.

עוברים לצפון קופצים ראש אקרא בקרוב תודה

איזה כיף. איזה שינוי....אני גדלתי ממש קרוב (חוקוק) ומאמינה בכל ליבי שזה המקום היפה בעולם (וכבר ראיתי קצת), לא רק בחורף כשהכל ירוק. תמיד. הכי אני אוהבת את הריחות ובעיקר את הריח של ליל קיץ. לצערי הבנזוג הסכים להתרחק מהמרכז "רק" עד עמק יזרעאל. @}

בהצלחה

הצפון פשוט מדהים עכשיו, במיוחד, הכל ירוק ופורח ומזג אוויר נהדר,(שווה ביקור טיול).
היינו השבוע בירכא, כמו טירה של המרכז, הכל בזול, זה לא יאומן שאותם מוצרים נמכרים בכרמיאל בכמעט פי 2 ובמרכז פי 4, איך יש פער כזה של מחירים???
בדרך יש מלא מטעי זיתים עם מרבדי פרחים (יש תמונות בפיסבוק), בצומת במקום הקבצן הקבוע , יש רואה צאן ומקל עם עיזים, מראה ממש פסטורלי.
אנשים חוצים כבישים עם סוס ועגלה ממש כמו ימי הביניים.
בסיבובי סידורים הגענו למרכז קניות בפוריה, קניון, שע"מ להגיע אליו צריך לנסוע באמצע שדה ירוק ועל גגו מלא קולטים סולרים, הטראנד החדש להכנסת כסף לחקלאים. ואפילו רמי לוי הגיע לצפון.
יש מילחמות על שוק המתדלקים, כל תחנה מחיר אחר, יש הבדלים של עד 50 אג לליטר, שזה מצטבר לסכומים גדולים לחודש, במיוחד שבצפון , נוסעים יותר, כל דבר יותר רחוק, כמה זמן? הכל בערך 25 דקות לכל כיוון.

איזה יופי, גשמי ברכה הגיעו גם לצפון, נחלי היהודיה, מג'ראסה ירדן, ממש שוצפים והכנרת משתנה לצבע חום, מהסחף של הנחלים, לא היה סוער כמו בחדשות, אך בהחלט רואים שהנחלים התמלאו, ואפילו הוואדי ליד המושב עם נחל זורם , מה שלא ראיתי לפחות בעשור האחרון.
מחכה כבר לזמן של אחרי, לחפש וללקט פיטריות.

לשאלת הפרנסה, עבודה יש, השאלה באיזה תחום ובשביל כמה מוכנים לצאת מהבית?, המשכורות ההתחלתיות פה יותר נמוכות מהמרכז (תלוי בקשרים ובמזל כמובן) והמחייה לא הבהכרח יותר זולה בהכל, יש מלא סופרים, ושווקים, הירקות הבסיסים זולים יותר מהמרכז אך הפירות וירקות מעבר לבסיסי במחיר גבוהה, הבשר יותר זול. שאר הסל קניות מחיר דומה.
ממש מפתיע אותי פערי המחירים ממקום למקום, ובינתיים אני מבקרת בסופרים שונים ונהנית לראות עד כמה תרבות הצריכה שונה מאזור לאזור , סופר לסופר, עד שנמצא את הסופר הכי מתאים לנו.

המקום היפה בעולם
נכון שירי באמת יפה, יש בארץ נופים שמזכירים לי נופים אחרים בעולם, למשל אזור אמירים את דרמסאלה וצפון הודו, כרמיאל הבנייה הערבית כמו בנפאל.
עמק יזרעאל הוא נוף ילדותי, ומזג אוויר מסתגלים הוא שנעזרים במזגן, כל העולם מתחמם, בשבילי מזג אוויר כמו עכשיו אשמח בכל השנה.
תודה חלוקית, אוהבים ומתגעגעים אליכם, מדברים עליכם לא מעט...אולי באמת הגיע הזמן שתקפצו??

את לא מתביישת, היית בירכא ולא באת לבקר?! אני בשוק... P-:
האמת, אני קוראת ומזדהה, יכולה לחתום כמעט על כל מלה, ומי היה מאמין שאצלי עד לפני חמישה חודשים זה היה לא עשרים דקות מתל אביב... אלא "עשרים דקות הליכה בתוך תל אביב", או מקסימום קו 4 או 5.
המחיה בלי ספק יותר זולה, אבל צריך להגיע למקומות הנכונים וזה לוקח זמן למצוא אותם. בכל אופן אפילו צעצועים לילדים ברשתות (כפר השעשועים, למשל) עולים פחות, זה לא ייאמן! בפעם האחרונה שהיינו בת"א נכנסתי במיוחד לפלורנטין כדי לקנות לבן מתנות ליום ההולדת, ואחר כך בנהריה ראיתי את אותם דברים - מותגים כמו לגו! בפחות.
ואיזה כיף לכם שיש לכם בית משלכם (בשותף עם הבנק, אני מבינה).
אשמח לקרוא עוד @}. ולהיפגש (-:.

איזה יופי לקרוא!
תתחדשו ותהנו, כולי קנאה
(גם אני מהאזור במקור. עוד חולמת לחזור ביום מן הימים).
נשמע כל כך כיף!!!

נכון שירי באמת יפה, יש בארץ נופים שמזכירים לי נופים אחרים בעולם, למשל אזור אמירים את דרמסאלה וצפון הודו, כרימאל הבנייה הערבית כמו בנפאל.
רמת הגולן מזכירה הרבה אזורים יפים באוסטרליה

בשותף עם הבנק, אני מבינה
משכנתא,
הייתי בירכא בשבת, הייתי צריכה מתנה לאחותי לברית, שלא היינו, כי הייתה יום לפני מעבר דירה בצפון , איזה כיף היה למצוא משהו פתוח בשבת ובזול.

עוד חולמת לחזור ביום מן הימים
דניאלה את כבר יותר קרובה צפונה, עוד כמה ק"מ טובים ואת ליד נוף ילדותך, ולבנזוגך יש שפע עבודה עם כישרון כמו שלו.

איזה כיף לכם! נשמע מרגש! התחלות חדשות, שכנים חדשים, אווירה חדשה. נקרא הכול אחרת מהמרכז. אפשר להרגיש את הנופים והחוויות דרך הכתיבה. תודה @}
ובנימה אישית גם אנחנו במתגעגעים. ננסה לתאם בקרוב

עוד לא הספקנו לפרוק את הקרטונים , כבר התקשרו שנתנדב ליום העצמאות, ככה זה במקומות קטנים, תמיד מחפשים מתנדבים לחגים.
מי יודע איפה קונים רהיטים בזול בצפון?? איקאה כבר לא קל"ב...

אכן עברתם בתקופה שהטבע נמצא במלוא הדרו... וכמה נעים להיות חלק מזה ביומיום.

מי יודע איפה קונים רהיטים בזול בצפון??
תלוי מה צריכים - חלק אפשר למצוא ב"רהיטי יראון" שבקיבוץ יראון - ארונות בעיקר. האתר שלהם באינטרנט די מצומצם אבל אם קופצים לטיול (באגם חי למשל)
אפשר להכנס לבדוק.
בהצלחה!

מי יודע איפה קונים רהיטים בזול בצפון??
ב רהיטי ירכא (-; בין השאר

עד שנמצא את הסופר הכי מתאים לנו
נחלת יוסף בכרכום, לא?

לגבי רהיטים, אני חושבת שבטוח שבטבריה יש מקומות.
אבל אני לא יודעת ממה אילו מקומות כי אנחנו יותר אספנים מאשר קניינים.

פלונית, איפה בירכא?? נחלת יוסף?? אני משתדלת לקנות אורגני מקואופים , יותר זול, אבדוק מחירים..

אני מחפשת כוורת וספריה ושולחן מחשב במחיר איקאה ופחות, לא אכפת לי יד 2 , אך עדיין לא מצאתי משהו באתרי האינטרנט השונים

יש קואופ אורגני בגליל המערבי (באזור גיתה), אבל אני חוששת שזה רחוק מדי בשבילכם. אם זה מעניין אותך בכל זאת אשלח לך את הפרטים.

שליחה על ידי מרים* » 12 מרץ 2011, 18:30

איזה כיף להתעדכן! ד"ש מהילדים

שינוי נוסף שעשינו, איך שעברנו לבית, שמנו את המזרונים של הילדים בחדר נפרד משלנו, ובנזוגי בנה מיטות מעץ לכולם, ולהפתעתנו, הגדול מיד שמח למיטה משלו, הקטן מידי פעם, רוצה להרדם בשלנו, עכשיו צריך למצוא פיתרון, של איך מספרים סיפורים ל - 2 ב - 2 מיטות נפרדות? כרגע זה מצליח, נראה מה יהיה שאני אהיה לבד עם כולם, והם יצטרכו להשאר בחדר השני ולהשאר במיטות שלהם בזמן שאני והקטנה במיטה שלנו.
בכלל בית יותר גדול, מביא גם משהו מנוכר, חדר לכל אחד, בדירות הקודמות שלנו מהמטבח/הסלון היה אפשר לראות מה כולם עושים, וכך "לשלוט" על הפוגרום בבית מנקודה אחת.
יש בזה משהו מוזר לישון בלעדיהם, אך גם נוח!!!
הדבר המשמח הנוסף שקרה, הגדול בן 5.2 התחיל מיוזמתו , להכניס למחשב תוכנות, של בלי סודות, והוא יושב עם הקטן ולומדים לקרוא, אני מופתעת, לראות שיש דברים שהוא כבר יודע, וגם הקטן מבין (בן 3.1) שזה פשוט מדהים!
מעניין אם הם יתמידו בזה?}

אני משתדלת לקנות אורגני מקואופים
יש קואופ אורגני באיזור שלך?

לגבי רהיטים - אם את יכולה, חכי חודש.
בפסח צאי לרחובות טבריה והאיזור ותמצאי מציאות ברחוב.
שמעתי שהטבריינים מחליפים סלון כל פסח ומוציאים את הישן למדרכה.

שמעתי שהטבריינים מחליפים סלון כל פסח ומוציאים את הישן למדרכה.
שמעתי שכדאי לבוא לצפת אם טנדר
יש קואופ אורגני באיזור שלך? בינתיים שמעתי רק על אופק

גילית, יש לי ידידה בשם טלי שגרה בכנף, שסיפרה לי על איזה עסק של משלוחים אורגניים חדש באיזור של סובב כינרת.. אני לא זוכר את המיקום המדוייק, אבל משום מה נדמה לי שהוא לא רחוק ממך
אם מעניין אותך כתבי לי מייל ואשאל אותה לגבי זה

אורי אשמח לשמוע

הדבר הכי קשה בלגור בצפון, זה הצורך באוטו, הכל מצריך נסיעה ארוכה, בעיקר עם רוצים להגיע למפגשים, צריך לסגל חשיבה של: אם כבר נסעתי לאן שהוא, אז לשלב מפגש + קניות + סידורים. במיוחד שהדלק נושק את ה 7ש"ח +, מקווה שזה לא מה שיפגע בפאן החברתי.

התחלנו השבוע להגיע למפגשי חנ"ב, מאוד מעניין להכיר מלא אנשים חדשים, קשה מאוד לזכור את כל השמות והמקומות שכולם מגיעים מהם, כמה שונים אנשי העמק מהגליל וההר, ממש מרגישים הבדלים באופי והתנהגות האוכלוסיה.

תתחדשו. גם לי בא אבל אין לי אומץ (במקור אני מהצפון אבל כל החיים שלי עכשיו פה)
כמה שונים אנשי העמק מהגליל וההר, ממש מרגישים הבדלים באופי והתנהגות האוכלוסיה.
מעניין... באיזה מובן שונים?

כמה שונים אנשי העמק מהגליל וההר, ממש מרגישים הבדלים באופי והתנהגות האוכלוסיה
שעברתי מהצפון לת"א הרגשתי את ההבדלים מאנשי הכפר לצפונים ועכשיו ההפך, זה קצת קשה להסביר, השוני מתבטא בהתנהלות, מהירות, רוגע, אורך חיים, ואפילו מראה, הדוגמה החיצונית הכי בולטת, בעיר הגדולה, מתלבשים "יפה" "דופקים הופעה" ובצפון תוכלי לראות יותר פריקים שלובשים "בגדי הודו" וסגנון לבוש שונה לחלוטין, באופי קשה להסביר.
יש רוגע אחר, אין את המירוץ אחרי הכסף, יש מירוץ איטי יותר אחרי פרנסה למחייה.

מרתק לשמוע. עכשיו אני חווה את ההבדל ביומיום. נכון שחיפה היא לא תל אביב, אבל בכל זאת: התחלתי ללמוד בחיפה ואני רואה איך כל בנות הקריות/חיפה מתנהלות אחרת לגמרי ממני, ואני עוד משתדלת יחסית לדפוק הופעה, לא באה עם שארוואלים בינתיים אבל עדיין מסתכלים עלי כמו על איזה זנחה כי לא קניתי תיק ב 300 ש"ח. יש מישהי שמגיעה מכפר דרוזי בגליל ואיכשהו איתה אני מרגישה הכי קרבה בהקשר של קצב , של מאיפה היא באה ברמה הפנימית.

מי כמוך יודעת רוקדת, את השוני מלצאת מהכפר לעיר וחזרה, ובאמת אפילו החיפאים שונים מאנשי העמק. אולי תעזרי לי להסביר את זה יותר טוב?

שליחה על ידי הילה* » 17 מרץ 2011, 14:44

פשטות!!!

הילה אמרה פשטות. יש בזה עוד דברים: חוסר רשמיות, חיבור לאדמה, הבנה טובה יותר ועמוקה יותר של החיים. קרוב לאדמה קרוב לקצב של הטבע, קרוב יותר להבין מה חשוב באמת בחיים. אני זוכרת שנים שכבר הייתי בכפר כמה חודשים אבל עוד הייתי מגיעה לא מעט לתל אביב ולא אשכח את הפעם שהלכתי לכיוון הים ובא מולי בחור שזיהה בי משהו במבט אחד ואמר לי שאני הדבר הכי רגוע שהוא ראה באותו יום. להתעורר עם ציפורים זה לא להתעורר עם צפצופים מתחת לחלון, גם אם במקרה אחר כך ממהרים. גם הידיעה שחוזרים לאי של שקט בסופו של יום. ועוד משהו: עירוניים חשופים פי מאה לפרסומות , אני לא מדברת על אלה שבטלויזיה וברדיו, אלא על שלטי חוצות ואוטובוסים וכו', הפרסומות הלאה אלימות במראה שלהן, חדות, גם מציאות של תחבורה סואנת כל הזמן יכולה להכניס לחוסר שקט. בסוף, שורה תחתונה, בעיר חשובה הפוזה, כמה מרויחים, איזה תכשיטים את עונדת ולא איך חיי האהבה שלך. כשאת זורעת משהו בגינה וצריכה להשקות ולחכות בסבלנות שזה ינבוט ומתפללת לגשם, את מבינה שלא את קובעת את הקצב של החיים.

כשאת זורעת משהו בגינה וצריכה להשקות ולחכות בסבלנות שזה ינבוט ומתפללת לגשם, את מבינה שלא את קובעת את הקצב של החיים.
תודה על זה.
בכלל, אני חושבת שעד עכשיו התביישתי להודות בהבדל הזה בין העירונים לכפריים. אבל הוא מדהים אותי מאז שהגעתי הנה.

מצחיק,
כשגרתי בבאר שבע הרגשתי שהאנשים חיים שם בהילוך שני

קוראת@}

חלוקית, ויש כאלה שיקראו לזה ברוורס,
רוקדת, מסכימה עם דברייך, אך גם בעיר הכרתי אנשים שמחוברים לאדמה אך גם לפרנסה, ולא מאמינים שיש פרנסה מתאימה בצפון.
אפילו בכוכים של ת"א יש אנשים שמגדלים באדניות גינה שלא תבייש שום גנן בפריפריה

השכנים השבוע הגיעו עם עוגיות תוצרת בית, משלוח מנות מוקדם, כי לא יהיו בבית בסופ"ש, איזה נחמד, ממש מרגישים את אווירת החג שמגיע, נשים אופות ערמות של אוזני המן, מסדרות משלוחי מנות, שואלים אם נגיע למסיבה , יש גם למבוגרים, גם לילדים וגם במועצה.
זהו, כתבו עלינו בעיתון האינטרנטי של המושב שהגענו, והיום שמעתי שמדברים עלינו בגן, על הילד החדש ועל הטרמפולינה שבחצר שלנו, שממש הפכה לאטרקציה במושב, ממש גורם משיכה לאנשים מכל הגילאים לבוא, לראות ולקפוץ.
הגן הוא נושא שיחה עיקרי לחלק מהאנשים, איך היה? מה היה? מה יעשו? מה קונים למשלוח מנות? מה קיבלנו במייל מהגננת? וכמובן שכאן אין לנו מה להוסיף ולהפך, אנחנו החוליה החלשה, במקומות קטנים כל ילד בגן הוא תקציב, כלומר כסף לעוד דברים, וכל ילד שלא בגן או חס וחלילה בגן שלא במושב, מקבל סנקציות שליליות, שמתבטאות בהערות לא נעימות (לזה עדיין לא הגענו).
כמובן שהחלום של המשפחה שנכנס למסגרת הרגילה בגנים, ושנהיה חלק פעיל בקהילה כלומר לעזור בהקמה, הפעלת החגים, ועדות וכל מה שאפשר להתנדב ולתרום.

היום דיברו איתי מוועדת חינוך של המושב, מעונינים לבוא ולספר לנו מה קורה במושב, ואיך לשלב אותנו, הסברתי שאנחנו לא במסגרות הפורמליות, רוצים לבוא ולדבר איך לשלב אותנו ואת ילדינו מבחינה חברתית, ובאותו שוונג לנדב אותנו לוועדות השונות, כי "השינוי במושב תלוי בצעירים".
בנוסף מחפשים תורמים בעלי ממון לבניית כמה פרוייקטים במושב כמו ברכה וגן שעשועים עם הצללה , אין למושב ולמועצה כסף להשקיע בתשתית, אז אם אתם מכירים עשיר שרוצה לתרום לקהילה מתפתחת , ספרו לי עליו בבקשה.

למרות קבלת הפנים החמימה שקיבלנו, עדיין קשה מאוד.
לילדים קשה מאוד להתנתק מחברהם במרכז, הקטן שואל למשל מתי חוזרים הביתה? הגדול שואל אם אפשר להזמין ת'חברים שלו מהמרכז?
שבאים חברים חדשים מהמושב, הגדול משחק איתם X זמן ואז מעיף אותם בצורה מאוד לא נעימה.
דיברנו בינינו, שהם החברים החדשים שלנו, כדאי להכיר, ולתת להם לשחק בהכל, כדאי שיבואו עוד פעם...אך הוא אומר "שיש לו כבר חברים, והוא לא צריך עוד!" אך לחילופין אם הוא הולך אלהם , הוא מתעניין מה הם עושים ומתנהג יפה ורגוע.
יש כאלה שהוא מקבל יותר יפה, תלוי מי מגיע ובאיזו כמות של ילדים ביחד.
לי מאוד לא נעים אם ההתנהגות הזאת, גם בגלל חוסר הנימוס וגם בגלל שזה יכול לגרום למחיקת הילד מהחברה הקטנה שיש פה, וזה בעייתי.
בכל מפגש חברתי שנוצר, אני מתלבטת האם ילדינו צריכים שנעזור להם , או שניתן לטבע ולזמן לעשות את שלו?
יש כאלה שהחיבור מיידי ויש כאלה שזוכים ליחס מחפיר.
אנחנו בתור הורים מכירים כמעט כולם במושב, בנזוגי גדל פה, ואני לפני 8 שנים בערך גרתי פה 8 חד', אני מכירה את כולם בשמות, עכשיו נותר לי להשלים את הפער, למי יש ילדים? באיזה גיל? ולנסות ולזכור שמות חדשים..
אך עדיין יש הרבה מה לגשר ולהכיר, בכל השנים שלא גרנו פה, הרבה דברים השתנו וגם אנחנו עברנו שינויים רבים בחיינו .

ד"א מוזמנים להגיב וגם לספר על ניסיונכם אם מישהו בכלל קורא פה את כל המלל הנ"ל

אם מישהו בכלל קורא פה את כל המלל הנ"ל
קוראים

הי גילית. איזה יופי! מזל טוב על השינוי המבורך בחייכם ועל ההחלטה ללכת על זה.

גם אני קוראת

אם המשמעות של ילד רשום לגן היא תקציב
ואם ילד שאינו רשום לגן לא נהנה מהתקציב הזה בשום דרך,
למה לא להירשם לגן? אני מניחה שאפשר למצוא סידור של רשום-לא משתתף-לא משלם. שווה לנסות.

הבעיה היא שפתאום אחרי הביקור של המפקחת, הילד הרשום נדרש באופן מפתיע להגיע פיזית לגן מהבוקר ועד אחר הצהרים כל יום.

שליחה על ידי לי_צ'י* » 20 מרץ 2011, 08:13

לא נרשמים למה שלא צריך...עוד ימצאו איך לחייב אותי להגיע ולשלם,
ולא נהנים מתקציב הגן , אין דרך לקבל אותו, הוא מיועד למה שהגן צריך, כמו שמי שיולדת בבית לא מקבלת מענק לידה אם היא לא מגיעה לבה"ח

גם אני קוראת

גם אני קוראת @}
בעניין החברים, אני חושבת שגם אם עכשיו עדיין לא יהיו לו חברים במושב, הדברים מאוד דינמיים וילדים יכולים להתחבר גם עם ילד שלפני שנתיים הם לא התחברו.
אני הייתי נותנת לו להתגעגע לחברים שהיו ולא מנסה כל כך מהר להכיר לו ילדים חדשים. אם זו לא יוזמה שלך אלא פשוט ילדים מהמושב מגיעים "לבדוק" את הילד החדש והילד מתייחס אליהם לא יפה, אפשר להגיד: כן, הוא עדיין מתגעגע לחברים הקודמים שלו. ילדים יכולים להבין את זה. וזהו. לתת לו למצוא את דרכו. לא כדאי שירגיש שצריך להיות תמיד נחמד כדי שיבואו שוב.

אפילו בכוכים של ת"א יש אנשים שמגדלים באדניות גינה שלא תבייש שום גנן בפריפריה
בתור גננית גרועה מאד, אין לי ספק שיש המצליחים באדניות מצויין. בכל זאת, יש משהו בטבע הנכנס אליך הביתה, בעצמך תיארת את הרמשים. אני יודעת שמגיע אביב גם לפי הנמלים שמתחילות להיכנס אלי הביתה. בקומה שלישית לא חויתי את זה ככה, גם אם היו נמלים. בעיר יש הרבה יותר הפרדה בין בית וחוץ.

בקשר לגן, כל כך מבינה על מה את מדברת. אנחנו לא בחינוך ביתי אבל ברור שבאוכלוסיות קטנות כל ילד משפיע על הגן. היתה כאן (סופסוף אני כותבת למישהי שיודעת בדיוק איפה זה "כאן" , כמה כיף) לפני איזה שלוש שנים בעיה שהיו ממש מעט ילדים בגן ודיברו על זה שבשנה לאחר מכן יסגרו את הגן. היה מספר ממש גבולי של ילדים. אני לא חשבתי לשלוח את הבת לגן כאן, שלחתי למשפחתון קטן מחוץ לישוב ובאותה תקופה היה מדובר על בערך 50% מהילדים בישוב שהיו בגנים מחוץ לישוב. לא יודעת אם הפעילו לחץ על אחרים, אני חושבת שהם גם היו פחות מעורבים. אנחנו, בגלל שהיינו מין חצי חינוך ביתי יומיים-שלושה בשבוע בגן שהיה מרוחק יחסית, מאד חיפשנו קשר חברתי עם המקומיים, מה שגרם קצת לתחושה של אי נעימות בהקשר של הגן ולא שדברים נאמרו ישירות אבל בהחלט היה לא נעים. בסוף הגן לא נסגר ומספר הילדים בו גדל מאד מהרבה מאד סיבות. בכל פעם שעולה כאן עניין חינוכי מהותי כמו שינויים בגן מנסים לגרור אותי פנימה על אף שאני כל כך לא בכיוון.

הגדול מתכוון שבגלל שיש לו כבר חברים הוא לא צריך עוד, לכל מקום שאנחנו נוסעים הוא שואל למה אור התחפש? למה יותם ? וכל מיני שמות מהקבוצה החברתית הקומת שלו, ולא מבין איפה הם? תמימות נהדרת.
ושואל אפשר להזמין את זה או את זו עכשיו?
אנחנו לא דוחפים אותו להכיר... ובטח שלא לשכוח את חבריו הקודמים, שהוא כבר ראה חלק בביקורים אצלנו בצפון ובטח יראה עוד נוספים שיבקרו ואנחנו נבקר אותם במרכז, בכל זאת לא מוחקים כ"כ מהר חברים של כמה שנים.
אך כן מנסים להשריש, שעברנו אזור וכדאי להפתח גם לחברים חדשים.
הם לא לגמרי קולטים, שהם עברו דירה, והם לא בנופש/חופש במושב של הסבתא.
אני לא יודעת אם גדלת בחברה קטנה, אך מי שלא נחמד יכול להמחק לשנים.
אנחנו משתדלים ללמד את ילדינו, כן להיות נחמדים לכל האורחים שלנו. ובדיוק כמונו, להשתדל להגיד מה לא נעים להם שעושים להם אחרים.
תחשבי רגע על הבן שלך, אם הוא לא נחמד למישהו , הילד האחר לא יבקש מאמא שלו לבוא לבקר אותכם שוב מחר.
שאת לא במסגרת שרואה את כולם כל היום ויש זמן להשלים לריב ושוב להשלים, למה לבוא למי שלא היה אליך נחמד אם יש עוד כמה נחמדים מהגן.

רוקדת, עכשיו התמעטו זחל דובון הקורים ויש מיליון עש הקמה, בעיר יש הרבה גוקים יתושים ועכברים.
לגבי הגנים, את זוכרת שגם מי שלא הלך לבה"ס שכולם הולכים עם ההסעות, היו תלונות, ככה זה מקומות קטנים לא?

לגבי סל אורגני, נסי את שדה שפע בחוקוק.
http://sdeshefa.net/wordpress

שליחה על ידי מאיה* » 22 מרץ 2011, 16:28

שלום גילית, אני שמחה שעברתם לאיזור...
אנחנו כרגע בבית עם 2 ילדים שיהיו בת שנתיים ובן ארבע בחודש מאי. לפי מה שהבנתי מהדף אנחנו באזור שלכם...
מנסים למצוא מסגרת חלופית למה שקיים אצלנו ביישוב.
לאיזה מפגשי חנ"ב אתם הולכים?

היי מאיה, תתקשרי בשמחה, כדאי לפתוח דף בית שתוכלי לקבל תשובות

פתחתי קבוצה ב
yahoo
, לכל המפגשים בצפון, כל מי שרוצה לקבל מידע שוטף על הפעילויות השונות, מוזמן להרשם
http://groups.yahoo.com/group/[po]north homeschooling[/po]

השבוע שוב הגעתי לירכא, חיפשנו כוורת לאחד מהחדרים, למרבה הפלא, עברתי בלפחות 6 חנויות שונות, ואין, לא שולחנות כתיבה ולא כוורות ולא ספריות, הופתעתי לגלות שאין להם צורך ברהיט לספרים, יש בחנויות בעיקר ספות מזנונים שולחנות אוכל גדולים,אך שום דבר של איחסון ספרים, מה זה אומר על האוכלוסיה הנ"ל, מבלי להעליב אף אחד, אין להם צורך באיחסון או שהם קונים מחוץ לכפר רהיטי איחסון ספרים וקלסרים?
אנחנו עדיין נהנים מאבא בבית, אך ברגע שהוא יחזור לעבודה מחוץ לבית, בוודאי נרגיש יותר את דממת המושב, ובדידות הצפון.
יש כאן שפע מפגשים, קטנים ואינטימים וגם יותר גדולים, רק צריך לנסוע הרבה ק"מ, ולצאת מהחממה.

השבוע היינו בגן שעשועים במפגש, הילדון נסע על השביל עם האופנוע שלו ישר, והופ, השתטח על השביל בטון עם החצץ, וקיבל מכה עם דם בפנים.
הרגע שהוא נפל, הזכיר לי עד כמה המושב מוזנח, הגן שעשועים ישן (לא מפריע לילדים), רק עם נדנדה אחת שכולם, רוצים להתנדנד בה, ובמקום חול, החליטו לשים חצץ קטן, בטענה שהחיות פחות עושות את צרכיהם בחצץ, אך כשהילדים נופלים, הם נשרטים ונפצעים.
באותו רגע נזכרתי בספורטק עם הרצפת גומי והצללה, חשבתי איך מקום מוכה שמש, לא שם רשת צל מעל המתקנים.
חשבתי אולי לנסוע לראש המועצה עם הפצוע, ואולי זה מה שיגרום לא לשפץ את הגן שעשועים למשהו יותר מודרני ובטיחותי, אך במחשבה נוספת, האם באמת יהיה לא אכפת? דיברתי עם ראש המועצה בטלפון, והוא טען שאין תקציב בשביל זה גם השנה.

השבוע יצא לנו לראות חברים מהמרכז, הגדול שיחק כאילו מעולם לא נפרדו, ולקטן לקח זמן להתניע, אך בסוף השתחרר, והיה כיף לראות אותם צוהלים ומחייכים,(תודה למארחים והאורחים), ממבט מהצד , זה המחיש לי עד כמה עדיין הם לא ביססו את מקומם בחברה/בחבורה במקום החדש, ועד כמה שהם עצורים ועם ריגרסיות במקום החדש, ומתנהגים כמו שלא ראיתי אותם בעבר לטוב ולרע.
זה נתן לי הרבה חומר למחשבה, על מצבינו החברתי/ריגשי.
הזמן רץ והקיץ כבר בפתח, יש הרבה פרוייקטים לעשות בבית ובגינה, וגם בחברה הסובבת אותנו.
חזרנו לנקודת ההתחלה, יצירת מפגשים, יצירת קשרים חברים, "בדיקה" מי "מתאים" ומתחבר לילדנו ולנו ולמי ייקח יותר זמן להשתלב איתנו ואנחנו איתו.
באזור שאנחנו גרים מאוד חם, לכן כדאי למהר עם מתקני הצללה בריכות ואמצעי מיגון מהשמש, לפני שהטמפ עולות וחם ככ ולא עושים כמעט כלום בחוץ.
שאלו אותי, אם אנחנו כל הזמן מטיילים מהתמונות בפייסבוק, שגרים במרכז ע"מ להגיע לטבע צריך לנסוע לפחות חצי שעה... ויש איזו חורשה או ים לעיתים קרובות עם שאריות בטון בצידי הדרכים, בצפון במיוחד באביב, הכל קרוב, 5 דקות ואת בנחל השוצף מים, עוברים את הכביש ליד הבית יש שדה, הטבע זמין ומזמין, כך שללא מאמץ מגיעים למקומות מופלאים, תבואו תראו, לפני שיהיה חם מדי.

מחיר הדלק עלה, אך ישראל מאוד קטנה, יש הרבה כבישים מהירים, כך שרק מתניעים שעה שעתיים ואנחנו במרכז, עדיין יש לנו כל מיני סידורים במרכז לעשות, משפחה וארועים משפחתיים במרכז, כך שלמרות המרחק עדיין נגיע למרכז.

הי גילית.
קיימתי....
היה מאוד כיף לראות אתכם, וח"ח על המאמץ (מופלא בעיני)...
מקווה מאוד שנצליח להפגש שוב.
בקרוב.
ץ

מפגשים תלויים בשני הצדדים, כמו שרשמתי הארץ קטנה, והדרך קצרה, תחשבו כמה נוסעים באוסטרליה מחווה לחווה לבקר שכן.

חיפשנו כוורת לאחד מהחדרים
רציתי לספר שגם אנחנו חיפשנו כוורת לספרים אבל בצבע ירוק כי הבת בחרה חדר ירוק. מסתבר שכמעט ואין למצוא רהיטים ירוקים אז פשוט
בנינו בעצמנו קוביות וצבענו אותן בירוק וכך גם היא בחרה בידוק את הירוק שהיא רצתה. וגם יצא הרבה יותר זול מלקנות.
קפצי לנגריה עם מידות והרכיבו בבית לבד ואז צבעו. זה זול יותר, יוצא בדיוק מה שרוצים וגם מכינים לבד.

היום, ירדנו לוואדי בכניסה למושב ואיזו הפתעה חיכתה לנו, הוואדי זורם, אף פעם לא ראיתי בוואדי הזה מים (נחל אור), והנה ממש זרימה עצומה של מים, הכל ירוק , נוצרו בריכות מים מקסימות, ואפילו מפלים, איזה כיף שיורד גשם, הילדים היו עסוקים, לטבול את הרגליים במים, להשפריץ, לטפס על האבנים, לאסוף מקלות, ובסוף בקושי רב להתנתק מהטבע ולחזור הביתה.

הי, תבואו ב24 לטבע שלנו בשטחים הפתוחים?
ד"ש לכולם...
ץ

צפרדעית מצטערת, לא נראה לי, אך אולי, ראית שהרסו את עמק הטל?
היום עבדתי בגינה, סידרתי אבנים בגבולות, ומצאתי חיות שונות מתחת לסלעים שלידי, עקרבים שחורים, נדלים וגם ייצור חום שלא הכרתי, ישר קראתי לבעלי,ולילדים, מסתבר שקוראים לא נחשיל מצוי, סוג של נחש 35 סמ לא ארסי, שנראה כמו תולעת, אך יותר ארוך ועבה, הרמתי אבן והופ ראיתי משהו זז, מיד התרחקתי, והתבוננתי מה נע על הקרקע, זהו יצור תת קרקעי, שלעיתים רחוקות אפשר למצואו על פני השטח בעיקר באביב, בעיצומה של עונת הרבייה, הוא יכול להסתובב עם חבורה של 12 נחשילים, מעניין איפה השאר? והעיקר שהוא לא ארסי
בטח יש לזה מסר שאמני...

בטח יש לזה מסר שאמני...
כן. לא להרים אבנים בטבע. D-: באמת תזהרי. נחשי הצפע באביב הם הכי מסוכנים.
נשמע ממש כיף כל הקירבה לטבע. תהנו!

כן. לא להרים אבנים בטבע
חה חה חה
נחש צפע גם יש אך בינתיים הם לא יצאו לביקור, הם מתחבאים באבנים יותר גדולות ממה שאני מרימה.
מקווה שאתם נהנים בקיץ של ארצות הקור

התחלתי לשתול ולזרוע בגינה, הכנתי יומן זריעה, רק עבר שבוע וכבר יש נביטות,
עכשיו שחברנו מהמרכז גרים רחוק ובאים לבקר יש לנו יותר "זמן איכות" איתם, גם יותר זמן וגם עם הבנזוג, יש זמן לדבר ולטייל.
הילדים שמחים לאורחים ורוצים עוד ועוד
חג שמח
מחר אנחנו מארחים לחג מקווה שיעבור בשלום

איזה כיף שהמשפחה יותר קרובה ולא צריכים לישון אצלהם, יתרון עצום בלי התארגוניות, התיקים, השינה במיטה של אחרים, נשארה רק הנסיעה.
התחלנו לסמן עם האבנים שוליים, מוצאים כל מיני חיות בדרך, בנזוגי הביא טרקטור מהסבא והזיז קצת אבנים, ממש נראה חקלאי לכל דבר, אפילו אוהב את זה.
היום השכן שפך לנו קאקי של סוסים, ארגז מלא, נשקה אותו כמה ימים ונעשה חיפוי על האדמה. אמור לא להסריח, כל שבועיים הוא מנקה את הארווה שלו וישפוך לנו עוד לחיפוי, נראה אם זה באמת עוזר ולא מסריח.

היום לרגע הרגשתי חלוצה, יצאתי לטיול בשדות עם טרקטור רק היה חסר כובע טמבל וטוריה

החיפוי של הסוסים באמת לא מסריח, ומתחיל להשתלב בחצר.
עברו כבר חודשיים שאנחנו גרים בצפון, עדיין מרגישים מתאקלמים, נהנים מהמרחבים החדשים, ההכרויות החדשות והמפגשים עם החברים מהמרכז שבאים לביקור.
למרות מגורנו במקום חדש, יוצא לנו לארח המון אנשים שונים, ומפגשים ספונטנים לא צפויים, קפיצות של חבר מהמושב משפחה וכו, מה שבעיר מצריך תיאום מראש, החיים ככ שונים.
שיוצאים לטייל ליד הבית רואים נוף נמצאים בטבע ונהנים ממרחבים ירוקים זמינים.
נסיעות, הפכו להיות משולבות סידורים וחברים ומרוכזים.
נהנים שוב מלשתול ולהנות מהנביטה המהירה.
מתלבטת האם להמשיך לרשום בלוג או למחוק?

בטח להמשיך, אם בא לך לכתוב כמובן

בטח להמשיך, אם בא לך לכתוב כמובן
ובטוח לא למחוק.
<עד שאצא בעצמי מהעיר, נאלצת להסתפק בחוויות של אחרים...>

בטח להמשיך, אם בא לך לכתוב כמובן

גם אני מצביעה להמשיך כמובן

בטח להמשיך, אם בא לך לכתוב כמובן
@}

תודה על הפידבק, השבוע יצאנו לחצר בערב, ומי לפנינו בערמת הקומפוסט? שועל, נובר ומחפש בתוך הבור מה מתאים לו לארוחת ערב, מעניין שהוא בחר בערמת הקומפוסט שלנו ולא בלול התרנגולות של השכן.
לאט לאט החיות חוזרות לגינה, כמו ציפורים,חתולים כלבים וחיות שלא עזבו העקרבים והנדלים.
הפן החברתי של ילדינו, עדיין לקוי, אנחנו צריכים יותר לצאת מהבית ולהכיר, אך לא תמיד פנויים לזה פיזית ונפשית, בינתיים כל סיבוב עם האופניים נגמר או בגן שעשועים או אצל סבא וסבתא.
ארגנתי שבוע שעבר מפגש בנחל באזור, היה כ"כ כיף, ממש ברכה 10*10 מטר לפחות, בטבע עם צל, אנשים הגיעו במכוניות וגם אוטובוסים וטרמפים, המפגשים פה יותר קטנים ואינטימים, יש זמן לדבר עם כולם, לילדים יותר קל להכיר ולהשתלב, התפלאתי לראות איך אנשים נוסעים בתחבורה ציבורית עם ילדהם למפגש, למרות שעשיתי את זה בהריון עם הילדים בתוך רחובות, זה נראה לי שונה, לי היה נוח שכל רגע יש אוטובוס ובקושי מחכים, נסיעה קצרה, אך כאן, אנשים מתכווננים לשעת מעבר האוטובוס ומצליחים עם הילדים לעמוד בזמנים ולהשתנע , ממש מקסים. טרמפ למפגש, זה בכלל משהו שאין סיכוי שאעשה עם 3 ילדים.
תרשמו לי אם יש משהו שמעניין אותכם ועליו לכתוב

המשיכי, את פוטרת אותי מהצורך לכתוב בעצמי (-;. אבל אני מודה שהמפגשים עם הנסיעות של חצי שעה עד שעה לכל כיוון שברו אותי די מהר. מצד אחד אני מצטערת שלא השתלבתי כי הייתי רוצה להיפגש עם כולכן ולהכיר, ומצד שני אני שמחה שהחברה פה מספקת את הבת שלי, והבן ממילא לא בנוי למפגשים גדולים.

בדיוק כמוך לא מכירה עדיין את כל המפגשים בשל המרחק והעצלות, אך מבטיחה לך שמה שהייתי היה קטן ואינטימי לעומת מה שיש ביער אשתאול ובכלל מפגשי ת"א רבתי, מוזמנת להצטרף לכתיבה.
חוצמזה תשארי מעודכנת, הנה היום יש מפגש לא רחוק מביתך

אחד הקשיים ממעבר מגורים לאזור אחר, היא ההסתגלות מחדש להכל, אני ממש מרגישה, איך האדמה הנוחה שעליה פסעתי נשמטה מרגליי, ואני שוב פוסעת בחולות ושבילים לא מוכרים,
זה מתבטא במנהגים / נורמות חברתיות של הסובבים אותי שלפעמים שונים מהקודמים.
כל מפגש חברתי הפך להיות בלתי צפוי ומפתיע.
השבוע הייתי במפגש, שהזכיר לי מפגשים מלפני לפחות 3 שנים, שעדיין חוששים, לא יודעים מי נגד מי, שמות של הילדים האמהות, מאיפה האנשים, הסתכלתי בילדיי משחקים במשחקי "מי המנהיג" "אני החזק" עם תוספת התנהגיות לא נעימות שחשבתי שנעלמו מהלקסיקון שלהם.
ילדיי, המנסים ליצור חברוית חדשות בדרכים נעימות ונעימות פחות,את החוסר בושה לבקש אוכל מזרים וגם את הבושה להשתמש במשחק של החבר החדש.
שמחתי בשבילם שיש להם אחד את השני, שגם שהם לא מוצאים את עצמם הם יודעים להעסיק את עצמם יחד.
מעניין לראות את השוני החברתי ממפגש כזה לאחר, את ההרמוניה ואת החוסר.
לנו בתור הורים יש גם את הנוסטלגיה, שלפגוש במושב שוב אנשים שאנחנו מכירים ושוב נפגשים אחרי תקופה עם ילדים ונשואים, זה בעצם להתחיל ממש מערכת יחסים מחדש, שני הצדדים השתנו עם הזמן.
אבל הקושי בהשתלבות מחדש הוא עצום, קשה לי להסביר במילים למה וכמה.

השבוע שמעתי משפט חכם, תהני מהרגע ותחשבי על העתיד, אין טעם להשוות לעבר, יש בזה משהו בריא, מרענן. נהנים ממה שקורה וחושבים מה לעשות הלאה.
יש לנו כרגע שפע של זמן של לחשוב מה הלאה, בכל תחום בחיים, ממה להתפרנס, מה לגדל בגינה, עם מי להפגש וכו.
מה שממשיך להפתיע אותי, שיש יותר חנ"ב בצפון ממה שחשבתי, וכל רגע צץ עוד מפגש, אבל אל נשכח שהצפון הוא ענקי, ויש המון מפגשים מקומיים, שנקבעים על בסיס ספונטני, טלפוני ולא מפורסמים בבאופן או במקום שמי שלא מכיר יודע על קיומם.
החודש היה רווי במוות, הלוויות הזכרות ימי זיכרון, יצא לי הרבה לחשוב על הנושא הזה, למשל האם ארצה שילדי יטפלו בי שאצטרך או אשחרר אותם מראש מהתפקיד הזה?
היום עברה שנה למותה של קרובת משפחה שלנו שמתה בגיל צעיר מסרטן השד, בשנה הזו, בעלה כבר מצא בת זוג חדשה, האחות מתכוונת להתחתן, החיים ממשיכים, ובעצם למי שהכי החיים לא המשיכו הם האמאבא, שעדיין באבל, משהו בהם הלך איתה, נראה לי שהדבר הכי נורא להורה , שהילד שלו מת לפניו, זה נראה לי משהו המשותף להרבה הורים שהכרתי שאיבדו את ילדהם, העצב מלווה אותם, עצב אחר, מאשר של צעיר הנפרד מהוריו, למרות שעצובים הגיל משפיע.

נראה לי שהדבר הכי נורא להורה , שהילד שלו מת לפניו, זה נראה לי משהו המשותף להרבה הורים שהכרתי שאיבדו את ילדהם, העצב מלווה אותם, עצב אחר, מאשר של צעיר הנפרד מהוריו, למרות שעצובים הגיל משפיע.
מסכימה. ראיתי את ההורים שלי קמלים. כנערה בת חמש עשרה אמרתי שהמקרה הטרגי של אובדן אחות - אותי "מעצב" אחרת, את אמא ואבא הורס לגמרי.

אני בטוחה שגם מות אמאבא אחות מעציב מאוד, זה רק מהסתכלות מהצד של מקרים שאני מכירה, משתתפת בצערך, מוזמנת לשתף

אתמול הייתי ביומעיון רק עם ביתי התינוקת, איזה שקט זה, בלי לשמור על אף אחד, לאן הוא הולך? איפה הבימבה? מה הם עושים? רק אני ועוד אחת, היה לי זמן להיות בהרבה מעגלים וחזרתי עם המון חומר למחשבה, אחד מהם, סיעור מוחות, איך להתפרנס מהמשאבים שיש לנו, במקום לפתוח דף נוסף איך להתפרנס מהתשוקה שלי, אשמח להצעות ורעיונות לעסקים בשטח שיש לנו על המגרש
המשאבים שיש לנו: ידע בר. סינית אלקטרוניקה חשמל הנדסת קול ואקולוגיה, יכולת אירגונית ופירסומית, שטח אדמה פנוי, עם טבע נוף מהמם.
הרצון: עסק ריווחי, עם מינמום השקעה מקסימום רווחים בטווח הקצר (חלום רצוי של כולם) ,יתרון קשור לאקולגיה מקיימת, תורם לקהילה, מינמום נסיעות משתלב עם חינוך ביתי,
מה לא מתאים:כרגע לא רוצים להתפרנס מצימרים.
יש רעיונות???

סתם מעניין אותי- למה לא צימרים? אולי זה יעזור לחשוב מה כן.

למה לא צימרים? השקעה גדולה, יש צורך בחידוש ושידרוג כל כמה שנים, השתעבדות 24 שעות סביב השעון

יכולת אירגונית ופירסומית
אולי להעזר בידע הזה כדי לתת שרות לבעלי צימרים/עסקים שזקוקים לכך.
שטח אדמה פנוי
התאמת חלק מהשטח והשכרה לסדנאות קבועות/מזדמנות או לינת חוץ בעלויות שפויות (למי שלא זקוק לצימר עם ג'קוזי, ויש הרבה כאלה..)
ואולי -
לעבור אצל השכנים (עם הצימרים) ולשמוע מהם מה מחפשים צימריסטים - לפעמים עולה צורך די פשוט שאין חשק לצאת עבורו לנסיעה ... ולבדוק אם מתאים לכם.
בהצלחה.

הדרכת טיולים באזור
הכשרת שטח להקמת אוהלים והשכרתו למעוניינים
הכנת ארוחות בוקר והבאתם לצימרים או לחילופין אירוח אצלכם בבית
השתלבות בירידים באזור עם המוצרים שלך +מכירה בבית
הקמת חדר טיפולים בחצר או סידור של חדר כזה באחד מחדרי הבית
ליצור קשר עם נותני שירותים באזור ולהקים אתר שיתווך בין נותני השירותים ללקוחות פוטנציאליים. לדוג' בתחום התיירות אבל גם במקומות אחרים. זה לדוג' צורך שלך שיכירו אותך ואת מרכולתך. אולי גם אחרים זקוקים לכך ועם יכולות הארגון והשיווק שלך זה יכול לעבוד.
שתילה של גינת ירק ועצי פרי, ולארגן שטח של קטיף עצמי/מכירת ירקות ופירות

בהצלחה @}