בלוג שמיניסט רוצה לחיות באופן טבעי

שלום לכולם.
אני שמיניסט ואני פותח כאן דף בלוג כי אני רוצה לשתף אתכם ולהתיעץ. לא מצאתי שום אדם ב "מיינסטרים" שיכול באמת להבין אותי, ולכן אני כותב כאן בקהילה האהובה.

ברוך הבא ותתחדש על דף בלוג @}

תתחדש על הבלוג,
אקרא בעניין

אני שמיניסט. הכרתי את באופן לפני יותר מחצי שנה וקראתי בו הרבה. אפילו הספקתי להתמכר ולהגמל. תפיסת העולם שלי השתנתה מקצה אל קצה בשנה האחרונה(ובאופן האיץ את התהליך).
תמיד הייתי שונה, תמיד הייתי אחר. תמיד היה לי את האומץ להגיד לא כשכולם אמרו כן. לא פחדתי אף פעם ללכת נגד הזרם. תמיד העדפתי לעשות את מה שטוב לי על פני מה שהאחרים מצפים, ותמיד כאשר כן נתתי לאחרים להשפיע עלי-נפגעתי(ראו ערך ההתאבדות של ניל בללכת שבי אחריו).
אני צריך לעשות אך ורק מה שטוב לי, אני מחויב לכך אחרת אפגע. אני לא מסוגל לתאר עד כמה זה קשה לפעמים להיות כל כך שונה בסביבה קרובה של מוכתבים^{_{(=אנשים שתפיסות עולמם עוצבו על ידי אנשים אינטרסנטיים אחרים. המוכתבים בטוחים שאלו רצונותיהם האמיתיים)}}. יצא לי לספר לחברים קרובים שהחשבתי אותם לחברים קרובים על כמה מתפיסות עולמי ורק נפגעתי. הם פשוט לא מסוגלים להבין ולקבל את זה ומציקים לי בקשר לזה. כך למדתי מזה זמן-מה שאני לא חייב לתת דין וחשבון למישהו. כל מה שאני עושה זה עניין שלי ואך ורק שלי. החלטתי עמוק בתוך ליבי שאשתף את דעותי רק עם אנשים שאני סומך עליהם ב-100%. אין אנשים כאלו כעת בחיי(במיוחד לא המשפחה), ומקווה שיהיו בקרוב. אני עייף אמשיך מחר לילה טוב.

ברוכה הבאה למועדון "החיים בבועה"
אני מאלו שחיו כל החיים בבועה ששמרה על היחודיות שלי מפני מה שאתה מכנה ה" מוכתבים".
אשרייך שהגעת לכאן. יש פה הרבה אנשים טובים שיתמכו וישמחו לעזור לך בדרכך
אשרייך שגילית את המקום הזה בגיל צעיר ובתחילת הדרך
אולי אם הייתי נחשפת לקהילה פה בגיל 18 ולא בגיל 34,הייתי מרגישה פחות בודדה מול העולם ה"נורמטיבי" לאורח כל חיי.
ההליכה נגד הזרם עבורי היתה הכרח קיומי. לא יכולתי אחרת.

אשמח לשמוע על המקום שבו אתה נמצא ולסייע בפילוס הדרך

בהצלחה

ברוך הבא! @}

איזה כיף שבאת!
מזדהה עם מה שכתבה נעמה על חיים שלמים בבועה.
הזכרת לי כמה זה היה משונה להיות ילדה ונערה עם דעות עצמאיות
גם עכשיו יש הרבה מוכתבים מסביב, אלא שעם השנים, כשאתה במסגרות פחות אינטנסיביות מבילדות - יש לך הזדמנות לאסוף את האנשים הלא מוכתבים שיהיו לצדך למשך שארית חייך. וכך המוכתבים נעים למעגל החיצוני יותר ולעתים קרובות - פשוט מתנדפים להם מהיומיום. הקלה

העלית לי מבול של זכרונות
אנא ספר עוד

תודה לכולם על התגובות. זה באמת מעודד.
אחד הדברים שהכי קורעים אותי בתוך עצמי(ובמיוחד מאז שהתחלתי לקרוא בבאופן) זה הרצון כבר להתחיל לחיות, שם בצפון את החיים הפשוטים שאני רוצה. אני רוצה כבר לחיות!!! נמאס לי! נמאס לי מחיי הפלסטיק האלו(כך אני קורא לחיי "מירוץ העכברים"(עירוניים בעיקרם); רדיפה אחר פרנסה כל החיים רק כדי להתחיל באמת לחיות ולהנות בגיל הזהב[מה זה לעזאזל גיל הזהב-כל גיל צריך להיות זהב! אני שונא את זה שמחלקים לנו את החיים לחלקים. די עם זה.]. זה לא חיים זה)
זה מתסכל אותי שאני אוכל להתחיל לחיות רק בעוד כמה שנים. שלוש שנים חובה+כנראה אני אהיה גם לפחות חצי שנה בקבע כי אני מתמיין ליחידות מובחרות(לא קרבי).
אני גם תוהה הרבה פעמים לגבי ה"פרנסה", ממה אני "אתפרנס". המיונים שלי כרגע בצבא יכולים לעזור לי מאוד לאחר מכן באזרחות, וזו אחת הסיבות העיקריות שאני הולך לשם. באמת, אבל באמת באמת אני לא זקוק להרבה דברים. ברירת המחדל של רוב האנשים זה אוכל, מים זורמים, חשמל, קורת גג, פלאפון, טלפון, אבל אני ממש לא זקוק לכל(לרוב) זה. אני מוכרח גם לציין שיש לי תכונה של סגפנות יתרה, באמת. אני מגביל את עצמי ב-הרבה מאוד דברים גם כשיש לי "מרחב". אני זוכר שתמיד כשהייתי יותר קטן ואמא שלי נתנה לי כסף ללכת לבלות עם חברים(נניח סרט), אז הייתי משלם רק את המינימום של המינימום. גם לדוגמה אני אעדיף לנסוע לעיר אחרת באופניים כדי לא לבזבז כסף ולזהם את הסביבה, או להתקלח פעם בשבוע שבועיים(במיוחד בחורף. אני שונא להתקלח בחורף-איום ונורא. אני מוכרח לציין שאני לא מסריח אפילו אחרי אי מקלחת במשך כמה שבועות ואפילו אחרי שיעורי ספורט). אמא שלי תמיד דאגה שלאחרים יהיה, ואבא שלי תמיד התקמצן עלינו, האחים(היתה לי תמיד תחושה שאין מספיק כסף בבית ולכן תמיד הצטמצמתי). כך יצא שאני נותן כל הזמן לאחרים ו - ל-א מסוגל לתת לעצמי, פשוט ל-א מסוגל.
כפי שציינתי, אני לא זקוק להרבה דברים כדי להתקיים, רק פירות ומים. גם לא אכפת לי להיות חסר בית ולגור בטבע, ואפילו שיראו אותי בעירום(כולנו מוצרים עם תוקף תפוגה. ביום מסוים נהפך למזון לתולעים. אם הסתכלות על הגוף החומרי שלנו מסבה אושר לאנשים אחרים, אין סיבה למה לא.)
כפי שאמרתי, אני די מתלבט ממה להתפרנס. אני יכול להתפרנס מתחום ההייטק יפה מאוד, אך זה דורש ממני די הרבה(להיות עם בית :/. להיות בעל חשבון בנק, לגור בעיר...). חשבתי אולי על לעבוד כמה שנים בתחום הזה, ובמקביל להתפרנס מהסגפנות שלי, ואז אוכל לפרוש ל-חיים האמיתיים ולחיות עם הכסף שחסכתי, השאלה היא לכמה זמן הכסף יספיק. את האמת, אני הכי מתחבר לחקלאות, עבודת כפיים פשוטה שמטיבה(בד"כ) עם בעלי החיים והסביבה. אבל גם פה צריך הרבה דברים כמו שטח אדמה, מי השקיה, זרעים ועוד דברים!!!!!11 (אוף! זה כל כך מעצבן!!!)

אני חוזר לדבר שאמרתי בהתחלה-הקריעה. אני אציג את הבעיה:
מצד אחד אני רוצה לחיות את החיים בצורה הכי פשוטה וצנועה שיכולה להיות-דבר שלא מצריך ממני יותר מדי.
מצד שני קשה לי לחיות עם המחשבה שיש בחוץ מה לעשות ואני עושה מאום.

אני מאוד רוצה לקום כל בוקר בחיק הטבע ולינוק ממנו כל טיפת חלב, אך אני לא מסוגל לעשות את זה כשאני יודע שבחוץ אנשים מחריבים את כדור הארץ ופוגעים בבעלי חיים. זה פשוט מתסכל אותי. זו מחשבה אגואיסטית מצידי לרצות להנות בחיים האמיתיים בטבע, כשבכל מקום אחר המצב חרא. והוא גם עלול להגיע אלי, לטבע שלי, לבית שלי.
המחשבה על העשייה גרמה לי לחשוב לאחרונה על נערים ונערות שמתאבדים סתם כך. אני יודע שיש אינספור סיבות למה להם לעשות את זה, אך לדעתי זה בזבוז. בטוח יכל להיות משהו שהם אהבו ויכלו להשקיע בו את הזמן והמרץ שלהם. המחשבה הזאת גם גרמה לי להגיע למסקנה שאני מ-ו-כ-ן ל-מ-ו-ת ל-מ-ע-ן ה-ע-ק-ר-ו-נ-ו-ת ש-ל-י. אני ממש לא מפחד מאף אחד, ואני מוכן להקריב את חיי למען העקרונות. אולי אני, הגוף החומרי, מת, אך העקרונות חיים ונושמים. אין טעם לחיים כשאני יודע שעוולות מתרחשות בחוץ ואני נהנה מעצמי בתוך הקונכיה שלי ושותק. השתיקה הופכת אותי ליותר נבזי מהפוגעים למיניהם.

והפער הזה בין לשבת בחיבוק ידיים לבין לעשות משהו למימוש העקרונות שלי הוא די עצום. ה"הנאה שלי" מצריכה כמעט כלום, והמימוש מצריך הקרבה לאו דווקא של החיים, אלא בחיים עצמם. אני אאלץ אולי להקריב את הרצון העז שלי ב חינוך ביתי (ואולי חינוך ביתי חופשי), את הבריאות שלי!!! כן כן!! את הבריאות ששאני שומר עליה כל כך כבר כשנה מאז הפיכתי לטבעונאי(את המושג הכרתי רק לאחרונה. אני יודע שהנושא של הטבעונאות טעון במחלוקת כאן בבאופן, ואני באמת לא רוצה שמישהו ירגיש רע בגלל זה מכל סיבה בעולם שהיא)

כפי שציינתי, אני די מבולבל;
יש בי את הרצון העז בהנאה כבר מעכשיו עכשיו(לפני הצבא) למשך כל החיים, מול התסכול שאני נמצא בו כעת ועלול להחריף בנוגע לאי מימוש העקרונות שלי.

שמיניסט חמוד ויקר
הבלבול שאתה מתאר ותחושת ההקרבה שעולה בך למען העקרונות שלך מוכרים לי מאוד מעצמי ומעוד אנשים שהכרתי סביב הגיל שלך
לי אישית לקח עוד איזה עשר שנים אח:כ לגלות שלעשות שלום וטוב ואקולוגיה ובריאות וניקיון פיזי ורוחני בחלקת אלוהים הקטנה שלך - זה די והותר עבודה לבנאדם אחד למשך..... אהמ, ובכן - כל החיים.
מקווה שתגלה את זה בפחות זמן והתלהמות ממני

אבל כמובן שלכל אחד הדרך והניסיון שלו
ההקצנה היא (בעיני לפחות) לא טבעית או בונה. הקרבה ועקרונות הם יותר רומנטיקה מאשר עשייה.
כאמור - אם תתחיל לנכש סביב כפות הרגליים שלך בלבד, תגלה שיש לך מספיק עיסוק ושזה ישאב אותך
באשר לחיים בטבע שתיארת - נשמע טוב
אני מאמינה שאין צורך להשתעבד בהיי טק כדי לממן אח"כ משהו הפוך.
אני מכירה אנשים בצפון שמתפרנסים בצורה סבירה מעבודת כפיים, ללא רכוש משלהם כגון חלקת אדמה. לדוגמה: עובדים בקיבוצי הסביבה
מסיימים את היום מוקדם והולכים לשבת להנות, לנגן ולרחוץ בטבע
מצבם נראה לא רע
לילה טוב בינתיים

היי שמיניסט

הדברים שכתבת מעוררים עניין וגם קצת הזדהות עם רעיונות שונים
למשל רעיון תאריך התפוגה
אמנם אתה רחוק מאד מתאריך זה אך
הלוואי על כולם לחיות את חיינו עם המודעות הזת לזמניותם
זה מאיר את ההווה באור יקרות
וגם גורם לי לצניעות

שאני רק דוגמית לתופעה שאנחנו קוראים לה חיים
אז עד שתאריך התפוגה יגיע
אחיה אותם במלואם
כי זה כיףף לחיות

שמיניסט יקר,
אני מבינה את הבלבול שלך. אנחנו מוצפים במסרים מבלבלים. הרי ברור שאם את עובד ומתפרנס ועושה דברים בחוץ אתה חייב גם : סלולרי, רכב, בית (גדול) והמון דברים. אלה המסרים שמכתיבים לנו.
זה לא פשוט למצוא מה באמת אתה צריך ומה באמת נכון לך בתוך כל זה. יש כל מיני אפשרויות ביניים. גם אנשים בצפון מתפרנסים.
השבוע אני הולכת להיות בסדנה של מישהו שגר במערה (ככה סיפרו לי) כבר כמה שנים, אבל יוצא משם קבוע לצרכי פרנסה, שבכלל לא קשורים לזה. אני מכירה אנשים שעובדים מהבית ואין להם רכב או סלורי, אבל בדרך כלל בגלל זה הם גרים קרוב לאיזה מרכז כדי שיוכלו ללכת לקנות אוכל גם ברגל.
יש כל מיני אפשרויות, זה לא שחור או לבן. תבדוק ולאט לאט תמצא מה נכון ומתאים לך, תמיד אפשר לנפות את מה שמרגיש לך זיוף עבורך.

שמיניסט יקר.

מכיוון שאתה כבר על איזה מסלול ואצה לך הדרך, אני יכולה להבין שהשרות הצבאי עומד בניגוד למאוויים שלך ברגע זה.
על זה אין לי מה לאמר מעבר ל: לך עם הלב. לך עם איך שאתה מרגיש.
ולגבי הדרך שאצה לך, יש לך מלא שנים, סבלנות זו מילת המפתח - לכולנו, לא רק לך.
סבלנות היא מן יכולת לקחת נשימה ולהישען אחורה. לחכות. לקוות. להאמין. לתת לעולם לנגן את הקונצרט יחד איתך.
מאוד קשה להתאזר בסבלנות. מאוד.
מסכימה עם מה שכתבו לך לגבי ניקוש העשבים סביב רגליך.
אין דבר יותר נכון מלתקן את עצמי. אתה תקרין את מה שתקרין , על סביבתך במעשיך. מי שיראה יידבק - ואלה שלא רואים- הם בעשייה אחרת. רק בלי כעס (-: - כל אחד בשלב שלו. אין מה לכעוס.

לגבי תחושת החריגות, תשמע נדמה לי שזה ישתפר עם השנים . אני אומרת זאת מהסיבות האובייקטיביות.
כרגע אתה חי כבר שנים בחברת אנשים שיש ביניהם קבוצה שקובעת את הבון טון, שהוא לרוב סוג של מיינסטרים. (למרות שגיל נעורים הוא בעיטה כזו או אחרת אצל רוב האנשים), אחרי זה בצבא תהיה שוב עם קבוצה וכל זה.
אבל מהרגע שתחיה את חייך-הקבוצה תעלם מחייך ותראה שכולנו "אדם בתוך עצמו הוא גר" והרבה מאיתנו חיים על אי כזה או אחר.
אין ספק שאם בגיל כזה אתה מתעניין באתר הזה אתה מועד להיות בן אדם מקסים ובוודאי תעבור קפיצות דרך מעניינות בפרקים יחסית קצרים.
ברוך הבא לאתר ולילה טוב @}

אהלן שמיניסט איזה חמוד אתה

אמא שלי תמיד דאגה שלאחרים יהיה, ואבא שלי תמיד התקמצן עלינו, האחים(היתה לי תמיד תחושה שאין מספיק כסף בבית ולכן תמיד הצטמצמתי). כך יצא שאני נותן כל הזמן לאחרים ו - ל-א מסוגל לתת לעצמי, פשוט ל-א מסוגל.
נוגע ללב.

האם אתה יודע מהם העקרונות שלך או אתה עדיין בחיפוש אחריהם? כי זה לדעתי שלב ראשון- לדעת מהם הערכים שלך. מה את רוצה יותר מכל ומוכן למות בעדו. אח"כ בא שלב ההגשמה. בעולם כפי שאני מכיר אותו, קשה להגשים, אבל אם אתה יודע מהם הערכים שלך, מה נותן לך משמעות בחיים, אז זה לא כל כך משנה מה אתה תקבל מהגשמתם אלא מה אתה תתן למענם (כלומר למען הערכים), כי כאמור זה מה שנותן לך משמעות בחיים, כפי שהתבטאת

המחשבה הזאת גם גרמה לי להגיע למסקנה שאני מ-ו-כ-ן ל-מ-ו-ת ל-מ-ע-ן ה-ע-ק-ר-ו-נ-ו-ת ש-ל-י. אני ממש לא מפחד מאף אחד, ואני מוכן להקריב את חיי למען העקרונות
בהצלחה, עשית לי טוב על הלב.

שמיניסט, ממרומי גילי ונסיוני (חה): אתה כותב שאתה מתעניין בחקלאות. חקלאות זה מקצוע, לא תחביב, וזה מקצוע לא רע, אני חושבת, ויש כל מיני דרכים להתפרנס ממנו - לא בקלות אולי - במיוחד כיוון שאתה כותב שאתה לא זקוק להרבה מבחינה חומרית...

אז מה הייטק? הייטק לא מקדם אותך. למה שלא תלך ללמוד חקלאות?

למה שלא תלך ללמוד חקלאות?
לא חשבתי על זה. זה באמת כזה מסובך?

האם אתה יודע מהם העקרונות שלך או אתה עדיין בחיפוש אחריהם?
נראה לי שאני די יודע מה הם...

דבר ראשון ממש תודה לכולם על התגובות זה ממש נותן לי כח להמשיך לכתוב.

אני רוצה לספר לכם על דבר לא פשוט שעובר עלי בימים אלו. כפי שצינתי אני טבעונאי כבר כשנה. את המעבר עשיתי בבת אחת. זה לא פשוט תמיד. אני מוכרח לציין שאני מאמין שפירות בלבד הם הדלק האנושי הטוב ביותר, אך אני לא פוסל את איכותם של ירקות וזרעים נאים שונים. אני פשוט לא מאמין שהם נחוצים. הבעיה היא שכרגע אנו נמצאים בתקופה חורפית(לפחות אמורה להיות) ומגוון הפירות הוא מאוד מצומצם, ובמיוחד הפירות שאפשר לקחת לבית הספר-פירות שפשוט מחזיקים ביד ואוכלים(לא מלון לדוגמה). וזה פשוט מתסכל אותי לפעמים המחסור הזה. כפי שכבר כתבתי אני די מצטמצם כדי לחסוך כסף(לפעמים אמא שלי מתלוננת שהאוכל שלי יקר מדי-הרבה פירות, ולפעמים היא אומרת שיש לה מספיק כסף לדברים הנחוצים באמת - מה שמותיר אותי מבולבל. היא גם לא רוצה שאני אתקמצן באוכל, כי היא יודעת שזה האופי שלי ושזה לא טוב להצטמצם באוכל), ולפעמים ההצטמצמות שלי והמחסור במגוון של פירות פשוט מאוד מקשים עלי, וכשכל הזמן אוכלים רק 3-4 סוגים שונים של פירות פשוט לא יכולים יותר, וזה מה שקורה לי כרגע.
הבעיה שלי היא שאני צריך להבין שכשקיים מחסור(כמו בחורף) בפירות שזה האידיאל שלי-אני חייב להתיר לעצמי לאכול מזונות נאים אחרים כדי שלא ישבר לי מתזונה נאה. אולי קצת ירקות, תמרים, פירות יבשים יעשו את העבודה. ואז מה שיוצא מההקפדה היתרה שלי על לאכול רק פירות זה משבר. לא משבר באמונה בפירות, אלא משבר כתוצאה מחוסר בגיוון. פשוט נמאס לאכול כל הזמן אותו הדבר כשאין גיוון.
היו לי לאורך התקופה שאני טבעונאי "משברי אוכל" קטנים, אבל נראה לי שכעת אני בארוך מכולם. אני אוכל כעת כל מיני דברים שלא דמיינתי שאני אוכל יותר אי פעם. כל יום לפני שאני הולך לישון אני מבטיח לעצמי שזהו-אני מפסיק עם זה ודי, אך ביום למחרת זה חוזר. ואי אפשר לתאר את התחושה הכללית אחרי אכילה של מאכלים "אחרים" כשאתה טבעונאי; אני מרגיש כל הזמן תחושות כבדות ועייפות נוראות, אני מנמנם שעות בבית ובבית הספר, קשה לי להתעורר בבוקר, יש לי הרבה נזלת כל הזמן, קשה לי לרוץ(יש לי בגרות בספורט עוד כחודש, וכל יום אני מבטיח לעצמי שהיום אני חוזר להתאמן. אני בטוח שאני יכול להגיע לתוצאות מאוד יפות תוך חודש, אך ה"משבר" כרגע פשוט מעכב אותי כי אני לא מצליח להזיז את עצמי בגללו), יש לי תחושה לאורך שעות לאחר האכילה של צורך בלהקיא. הייתי באמת דוחף אצבע לגרון ופשוט גומר עם זה, אך אין לי אומץ-זה מפחיד אותי(במיוחד אחרי שהמורה שלי לספורט סיפר בתחילת השנה שפעולת ההקאה היא כמו מאמץ גופני בן כרבע שעה, ולכן הרבה אנשים מתעלפים אחרי ההקאה. אם אני אקיא ואז אתעלף אז יראו מה אכלתי). בדיוק נזכרתי גם שרציתי לספר לכם על כל הענין של איך אני משיג את כל האוכל הזה שאני אוכל. זה פשוט איום ונורא;
בדרך כלל זה קורה בערבים. אני יוצא עם האופניים ונוסע לכיוון אזור החנויות לא רחוק מהבית. על הגב שלי יש תיק מיוחד ש"הכשרתי" אותו להיות התיק שסוחב לי את האוכל כל הזמן. אני מתקרב לחנויות כשכובע על ראשי לבל יזהוני קרובי משפחה ו/או אנשים המכירים אותי כטבעונאי(אני לא מתכוון לספר יותר לאנשים שאני טבעונאי). אני נכנס לחנות מסוימת, קונה את האוכל, מכניס ישר לתיק ונוסע הביתה. בבית אני נועל את עצמי בחדר, שם מוזיקה כדי שלא ישמעו אותי בולס, ואוכל.
ההנאה הזאת היא רק הנאה של הרגע-רק אותו הרגע של הטעם המתוק/מלוח בפה. שאר הזמן זה העיפות ותחושות התסכול שאני מרעיל את הגוף שלי. כבר בזבזתי ככה הרבה מאוד כסף.
אני רוצה להפסיק עם זה, באמת שאני רוצה. היו גם מקרים שמאוד התחשק לי לאכול משהו, אך לא היה לי כסף זמין אז לא אכלתי(בבית כמעט ואין מאכלים שאני בכל זאת "מתיר" לעצמי).
אני חייב לציין גם שעקב העבר הרפואי ה"עשיר" שלי, אני נמצא בסיכון יותר גדול להיות בעל בעיות רפואיות בעתיד אם אני לא אקפיד ממש על התזונה שאני מאמין כי היא אידאלית עבורי(פירות).
באמת ההרגשה הגופנית היא זוועת עולם. קשה לי להתרכז במשימות ולעשות דברים שונים שאני צריך לעשות.

אני רוצה לנצל במה זו כדי להתחייב בפניכם כי אגדיל לעצמי את מבחר המאכלים הנאים שהם לא רק פירות, וכך אהיה "שקט" ואוכל להמנע מכל המאכלים השונים שאני לא רוצה להתקרב אליהם בכלל. אדווח על ההתפתחויות.
תודה.

אני חושבת שבמשפט האחרון שלך נמצא המפתח.
במקום לחיות לפי אידיאלים קיצוניים שמביאים אותך לנפילות לתוך מקומות שרחוקים מאוד מהמקום בו אתה רוצה למצוא עצמך,
שחרר קצת, הזז את הגבול למקום סביר ותוכל להחליק בנוחות קדימה במקום לטפס וליפול כל הזמן.
(וזה שיעור טוב לחיים. לא רק בענייני אוכל).

ספר פה איך הולך

אני רוצה לנצל במה זו כדי להתחייב בפניכם כי אגדיל לעצמי את מבחר המאכלים הנאים שהם לא רק פירות, וכך אהיה "שקט" ואוכל להמנע מכל המאכלים השונים שאני לא רוצה להתקרב אליהם בכלל. אדווח על ההתפתחויות.
אני עדה
בבקשה תעשה את זה במיידי, כי מה שאתה מתאר זו התנהגות מאוד קיצונית ולא בריאה כלפי אוכל... מזכירה אנורקסיה
שהורסת את כל הטוב שאתה מקבל מהטבענאות
מתינות ומינונים נכונים זה הרי דבר כל כך חשוב
בכל תחום
בהצלחה

אוף אוףףףף מה עבר עלי עכשיו בערב. יש לי תחושה שאמא שלי מתחילה להבין שאני עומד "לעזוב את הקן" והיא מנסה להאחז בכח בציפרניים. עוד כחצי שנה אני מתגייס. יצא לי לפני כשבוע להפגש עם שני חברים מהעבר במקרה בשעות הערב המאוחרות-דבר שאני בד"כ לא עושה וכנראה היה חריג לה. עוד דבר מאוד חשוב-התחלתי לעסוק לאחרונה בזכויות בעלי חיים, ותנחשו איזו בדיחה-היא כתבה לי מכתב ובו היא 'אוסרת' עלי לעסוק בזה עד תום הלימודים בטענה ש"לבנאדם יש זמן מוגבל וצריך להקדיש אותו לדברים החשובים". ממש הצחיקה אותי בדבר הזה. אמא, אני גמרתי להקשיב למה שאת רוצה. זהו, נגמר. בכל פעם, אבל בככככככככככככל פעם שעשיתי את זה נדפקתי(כמו הפעם ששקלתי לגשת למבחנים של מתמטיקה מואץ לקראת התיכון-ובסוף לא הלכתי כי היא אמרה לי אז שיהיה לי יותר מדי לחץ-דבר שאני מצטער עליו עד היום). היא מנסה לומר ל-שמיניסט מה לעשות, הצחיקה אותי. היא גם כתבה לי במכתב שהיא דורשת ממני לקחת פלאפון לכל מקום-בדיחה כל כך מצחיקה(בחיים לא רציתי פלאפון. בכיתה ז' היא הכריחה אותי שיהיה לי וקנתה לי בכח. הוא תמיד כבוי ואני לא משתמש בו ולוקח אותו רק לעתים נדירות. אני לא מאמין לשקרים של חברות הסלולר שמנסות למכור לנו את זה שצריך לחכות למחקר שיוכיח חד משמעית שפלאפונים מזיקים לבריאות-חרטה ברטה של קפיטליסטיים אינטרסנטיים).
יש לנו בבית כלבה מקסימה כחודשיים. היא באמת ממש מיוחדת, כמו בן אדם. היא פשוט מבינה כל מה שאנו עושים ומדברים ומתנהגת בהתאם. אני תמיד נוהג לדבר איתה, פשוט ככה ולהסביר לה מה אנו הולכים לעשות. אמא שלי "השיגה" אותה(זוג מסר). אולי בגלל זה הכלבה ממש "מאוהבת" באמא שלי. אין לי מושג למה. אני הבנאדם בבית שמעניק לה הכי הרבה חום והאהבה. אני דואג לה כל הזמן לאוכל שלה ולמים. הם מאכילים אותה שטויות כמו עוף מטוגן או חלב. כל הזמן אני מבקש מהם לא לעשות זאת, אך הם ממשיכים. הדבר אולי הכי מופלא בכלבה זה - היא לא היתה רגילה להיות עם רצועה אצל הבעלים הקודמים, אז גם אצלנו היא ככה. זה ממש מתאים לי ובא לי בטוב כי אני מאמין באי-אלימות. הכי קל לתת צרחה או פליק ולהפוך יצור(אנושי או לא) לכנוע ומפוחד. הכי קל. הם גם לעיתים רוצים ללכת איתה עם רצועה-ואני מתנגד לכך בתוקף; כמו שלנו, בני האדם, יש רצונות גם להם יש רצונות. לעיתים הם מריחים משהו או בוהים ביצור חי אחר, ולכן לא שומעים לקריאתנו, אז בגלל זה למשוך אותם באיבר הכי רגיש וקריטי ופגיע בגוף? אני שונא את כל הרודנות הזאת של בני האדם כלפי בעלי החיים.
היום בערב אמא שלי היתה צריכה לעשות משהו, ולא היה לה "כח" לכלבה. היא גם קצת התעצבנה שהכלבה מפריעה לה במקום להבין שעומד מולה יצור פגיע כמותה עם יצרים ורגשות. אז מה שאמא שלי עשתה זה לצרוח עליה שתלך ותשב במקום שלה בבית. אני הזדעזעתי מזה והרגשתי ממש לא טוב לגבי זה. אחרי כמה זמן לקחתי אותה הצידה והתחלתי לדבר איתה על זה, והיא התחילה לנבוח עלי(האמא) שהיא יודעת לחנך ו-שהיא לא תעשה את הטעות שהיא עשתה איתנו והיתה לא אסרטיבית מספיק. המשפט הזה שלה גרם לי קצת לחשוב; אולי אני קצת יותר מדי רחמן או רכרוכי? אני בסך הכל רוצה שיהיה טוב לכולם. לא נראה לי הגיוני שכדי להפוך ילד למאושר צריך ללכת איתו בשיטת המקל והגזר, או רק המקל. אני לפחות לא הולך לנהוג ככה כשיהיו לי ילדים.
אחרי הויכוח הזה הלכתי לפגישה עם כמה ידידים קרובים אצל בית של מישהי מהם. רק כשהגעתי שמתי לב לזה שאני מדוכדך. לא נשארתי יותר מדי ואז חתכתי(גם משום שהם התחילו להזמין פיצות ולא רציתי שוב להכנס לסיטואציה הזאת שכולם אוכלים איזה משהו ואני יושב כמו בול עץ בוהה בדבר מה. פשוט לא כיף לי בסיטואציה הזאת, ובמיוחד כשמנסים להפעיל עלי לחצים-שזו פעולה ממש מגעילה ולא חברית). התחלתי לחזור הביתה באפניים, ואז החלטתי לנסוע למקום לא רחוק - אחד המקומות השפויים שנשארו בעיר האספלט הזאת. מקום בו השמש מאירה קרני אהבה והצמחים שרים במקהלה מכל עבר. תוך כדי הדיווש(האיטי משהו) בפינת הטבע הקטנה הזאת התחלתי לבכות ולצעוק על העולם(בקול) שאין מי שמבין אותי בעולם הזה ושאני לא מבקש כלום, שום דבר, כלום. אני צריך בעולם הזה בסך הכל שלושה דברים: מים, פירות ומישהו שמבין אותי. איך בן אדם חי כל השנים האלו מבלי למצוא בן אדם אחד שהוא יכול לקרוא לו חבר. אחד. זה בסך הכל מה שאני מבקש. לפעמים אני מרגיש כל כך בודד בגלל זה.

אני מודה לחיים שלפחות ניתבו אותי לכאן כדי שלפחות במקום אחד(וירטואלי אמנם אבל בכ"ז) מבינים אותי(אני מקווה). תודה.

שמיניסט יקר,
אין לי תובנות או עצות בשבילך,
רק רציתי להגיד לך שאתה נוגע לליבי מאד ומעורר בי הזדהות גדולה (וגם זכרונות מזמנים אחרים..).
אני מכירה כל כך טוב את תחושת אי הנוחות הקיומית והבדידות שסוגרת מכל עבר, גם אני הייתי שם.
אם ניסיון של אחרים משנה משהו אז אוכל רק להגיד שלמרות שאולי זה לא נראה לך אפשרי, זה באמת עובר!
אני מאמינה (שוב, מתוך נסיוני האישי) שמתישהו יגיעו האנשים הנכונים שיבינו לליבך, שתתחזק בדרכך (זו או אחרת, איזו שתבחר) והמרחב הזה שכרגע נראה כאילו קצת סוגר עליך באמת יפתח בשלל אפשרויות ונסיונות ועליות וירידות ומעברים וכל מה שנקרא החיים.
לכן, אני רוצה לאחל לך הרבה כוח ורגיעה וסבלנות ובעיקר אמונה, בעצמך ובדרכך ובכך שיגיעו ימים ברורים ובהירים יותר, אמונה בכך שיבוא יום ותמצא את מקומך ואת האנשים המתאימים לך. אנשים שיראו את כל הטוב והמורכבות והרגישות שבך שנראים כל כך בבירור פה בדף הזה.
המסע הזה שנקרא החיים באמת לפעמים קצת מבלבל ומורכב ומתיש, אבל, זה מה שגם הופך אותו למרתק כל כך!
(על גבול הקיטשיות עקב השעה ועייפות מצטברת)
(וגם, קראתי שוב ונראה כאילו אני בת 200, אמא'לה! 15 שנה וזה נראה כאילו חיים אחרים... וואו שמיניסט, תודה על מהלומת הפרספקטיבה שנחתה עלי בזכותך בשעת לילה זו).
רק טוב @}

גם אני עומדת להסתכן בלהישמע בת 200 אבל בכל זאת.
לא מכירה את אמא שלך אבל ממה שאתה מספר עולה שהיא חושבת. שהיא לא עושה הכל מתוך אינרציה אלא בוחנת את מעשיה ומנסה לתקן.
דע לך שזה לא ענין של מה בכך בגילנו המופלג

יש דברים שאתה מבין רק אחרי כמה שנים.
אחרי שתהיה אבא בעצמך (גם אם תהיה אבא קוּל לאללה ותרשה לבתך לרדת לסיני בטרמפים לבד בגיל 10) תוכל להבין למה אמך התנהגה כמו שהתנהגה, להבין שמה שמנחה אותה זה דאגה לשלומך ולא רוע.
רק שאין מה לעשות, לאמהות לפעמים קשה לשחרר בזמן והזמן מגיע בדיוק כשהילדים בטוחים שיש אמת אחת. לא תנאים שמובילים לדיון.

אתה לא חייב להסכים עם אמא שלך אבל אל תשכח לתת לה יחס בסיסי של כבוד, כמו זה שמגיע לכל יצור חי (לא משנה כמה רגליים יש לו) עם תוספת קטנה (קרא לזה "בונוס לידה וח"י שנות גידול).

נראה לי שאני די יודע מה הם...
אתה מוכן למות עבור משהו שנראה לך שאתה די יודע מהו? זהו השלב הכי חשוב- אתה מוכרח לדעת מה הם ערכיך בחיים. כל השאר כבר ינבע מזה.
סליחה אם אני נשמע מטיף - לא זו כוונתי.

אתה מוכן למות עבור משהו שנראה לך שאתה די יודע מהו?
זה לא שאני מתכוון להרוג את עצמי בכוונה וסתם. חלק מהערכים שלי בחיים אני יודע, חלק כנראה יגיעו עם הזמן.

אל תשכח לתת לה יחס בסיסי של כבוד
את צודקת. גמרתי אומר בליבי שאף על פי שאין לי קשר לדת היהודית(ההפך הגמור הוא הנכון), בכל זאת אני אדליק איתה נרות כל יום שישי.

אמונה בכך שיבוא יום ותמצא את מקומך ואת האנשים המתאימים לך. אנשים שיראו את כל הטוב והמורכבות והרגישות שבך שנראים כל כך בבירור פה בדף הזה.
הלוואי שיקרה במהרה...

יש לך כאן עוד קורא. שגם מתחבר ללא מעט ממה שאתה כותב. לאט לאט גם אני אולי אצליח לתת מענה.
@}

וגמני
קוראת,מתרגשת, ונזכרת
במקום של אמא
ובתהליך האיפשור והנפרדות שעברנו שנינו, בני ואני
ויש לה לאמך במה להיות שבעת רצון
שנפל בחלקה בן כמוך
ממשיכה לקרוא אם אתה ממשיך לכתוב

שמיניסט יקר,
הנה הגיע לפה בחור צעיר ,לסביבה שיש בה בעיקר קיטורים של נשים, אמהות ומדי פעם איזה אבא .
בינינו,אם הילדים בחינוך ביתי כותבים,מרוב שאני מכירה אותם(בכמה מהפעמים)ויודעת שהם עטופים ומוגנים בחיק משפחותיהם,אני פחות מרגישה צורך לכתוב בדפים שלהם.אבל אני קוראת בגאווה.

כולנו מקיפות ומקיפים אותך.אולי אתה כל כך מזכיר לנו את עצמנו,שבא לי להזמין אותך לבקר,העיקר שלא תרגיש בודד,הרי אתה משלנו.
אם אתה רוצה אתה יכול לברר איפה יש מפגשים ,טיולים וחפלקים וכ'.מחכים לך.
מבחינת אנשי באופן ,עד כמה שאני מבינה ,הכמיהה שלנו לשבטיות מכילה כמיהה לאנשים בכל גיל , גם אם אתה סבתא בת 80,גם אם אתה כזה או כזה ,אני מאמינה שההנאה מהגיוון גדולה.

אני מזדהה מאוד עם התלבטויותך ,
אני חושבת שאני מוכנה לחיות את העקרונות שלי,(למשל ,לתחזק את השירותי קומפוסט שלנו )
למות-במילא זה יקרה .

לגביי התזונה שלך :
אומנם כתבת שאתה מתחייב להגדיל את המבחר ובכל זאת אני רוצה לשתף אותך במה שאני יודעת.

אני מאמינה שההרגשה שלך שפירות זה מזון אידיאלי היא לצורך התנקות .
תקרא על צום מיצי פירות/ירקות.
חברים שלי שעשו כזה צום מספרים על חויות מענינות מאוד.כמובן שהם הקדישו לכך כמה ימים שבהם הם לא תפקדו כרגיל.

הצום הזה ,מנקה רעלים ואפילו יכול לשחרר טראומות מהעבר,לתרום להתפתחות רוחנית והרי זה משובח.לפחות לדעתי.

אני חושבת שללא ידע נרחב בנושא תזונה וגוף האדם,רפואה אלטרנטיבית וכ' ,חשוב לעשות מהלך כזה בתמיכה מקצועית.
ובראש ובראשונה להגדיר את תקופת הזמן שמתאים לעשות צום כזה.
בטוחה שאם תשאל פה באתר את WITH PASSION או תסתכל ב'במה אנחנו עוסקים',תמצא מדריכי נטורופטיה שאולי מתאימים.
בקבוצת חינוך ביתי שלנו יש אמא שהיא עוסקת באופן ספציפי בהדרכה לבריאות דרך טבעונאות ושיטות טבעיות(אני מקווה שאני לא חוטאת לה ומנסחת את זה טוב),אם תרצה את הטלפון שלה תכתוב לי בדף בית.

מנקודת מבטי, פירות מכילים בעיקר סוכר.יש בהם ויטמינים ואבוקדו מכיל גם שומן,תלוי אם אתה בכלל אוכל את זה, אבל חסר החלבון וחסר הסידן ,אומגה 3,ועוד
ההליכות שלך למכולת מעידות על דבר אחד: התפריט היומי שלך לא מאוזן.

אפשר להרכיב תפריט טבעונאי שהגוף יקבל ממנו את כל אבות המזון וזה הבסיס להגמל מכל סוגי האוכל האחרים.
לדוגמא:תינוק יכול להגמל מההנקה(אוכל שמכיל את כל אבות המזון) רק אחרי שהוא אוכל את כל אבות המזון מהאוכל שלו ומערכת העיכול מוכנה לעכל את המזון הזה.אחרת הגמילה הזאת תזיק לו.

יש אנשים שחסר להם סידן בתזונה /הפרעת עיכול ואז הם מתחילים לגרד סיד מהקירות ולאכול אדמה או חצץ.זה מצב מאוד חמור,כמו שאפשר להבין. הבן אדם מרגיש רע ונראה רע ובנוסף לכל הצרות מתוסף לו נופך משוגע.
עם שיפור בתזונה כל זה יכול להמנע וזה באמת החלטה של כל אחד מאיזה מקור לקבל סידן או כל סוג של אב -מזון: מהחי או מהצומח ,מבושל או נא.

מאחלת לך הרבה בריאות, שמחה, אהבה ואנרגיה טובה.
מאחלת לכולנו להנות איתך, מהשתלבותך בקהילה שלנו,שהיא כאמור לא רק וירטואלית.

אולי אתה כל כך מזכיר לנו את עצמנו
כנראה:-)

חשוב לעשות מהלך כזה בתמיכה מקצועית.
אני לא עושה צום ואני מתפקד מצוין. אולי החברים שלך "לא תפקדו" כי הם היו רק בתחילת ניקוי של אוטו-טוקסמיה של שנים(קראתי על אנשים שהעידו על כמויות גדולות של אנרגיה לאחר צום ממושך 10+ ימים)

אבל חסר החלבון
אילו באמת לא הייתי מקבל חלבון(או יותר טוב-חומצות אמינו) דרך הפירות הייתי כבר מזמן מת. חלק ניכר מגוף האדם זה חלבון.

בסך הכל גרדתי מהתפריט הטבעונאי הממוצע את הזרעים והירוקים(שוב-לא מאמין בנחיצותם) - ואני מאמין בפירות ב-100%.

אילה
האם המושג "טבעונאי" לא הוטבע על ידי אופק? אם כן, שהרי בוודאי השמיניסט כבר התוודע אליו. הלא כך שמיניסט?

ודעתי המאוד צנועה על בעיות התזונה או יותר נכן ההסתרות שאתה עושה-
לא היה עדיף לספר שיש לך פאלטות? מה אתה חושב שיש שם בחוץ? אנשים מושלמים?
אולי אתה מעדיף לא לדבר על זה כדי לא להתעודד לחזור למזון "רגיל", אך אם הסיבה היא בושה- חבל.

נדמה לי שהיה עדיף שתציג את עצמך כמשתדל להיות טבעונאי, או שאתה בתהליך גמילה ממזון מבושל/תעשייתי וככה אף אחד לא ירים גבה ואתה לא תצטרך לעמוד במצב לא נעים.
סך הכל החיים שלך והבחירות שלך.
שתהיה שבת נעימה ומפנקת @}

נדמה לי שהיה עדיף
נכון, באמת היה עדיף אך אנשים קטנוניים(E.G: נתפסים לפעם ההיא שאכלת לחם אורגני)
זה בעיקר נערים ככה.

בסך הכל גרדתי מהתפריט הטבעונאי הממוצע את הזרעים והירוקים (שוב - לא מאמין בנחיצותם) - ואני מאמין בפירות ב-100%.
מה זה "לא מאמין"? זה עניין של אמונה דתית?
בחיים, אתה מאמין? או שאתה מחפש דרך למות?

תשמע, ה שמיניסט, אתה נקרא לי בחור נחמד אבל מה שאתה כותב פה אין לו שום בסיס.
לא ביולוגי, לא תזונתי, ואפילו לא טבעוני או "טבעונאי" (המונח של אופק, שלידיעתך מקפיד לאכול לא רק שפע של עלים ירוקים, שהם הבסיס לתזונה טבעונית חיה, אלא גם את כל החרקים והיצורים האחרים שחיים עליהם וגם קצת אדמה. אין טבעונאות בלי עלים ירוקים, פשוט אין. זה הבסיס).

קראתי לעצמי "מהססת" כי זה נשמע לי כמו התאבדות. איטית, אבל התאבדות. החוסרים התזונתיים שאתה גורם לעצמך קיצוניים.
בטח לבחור בגילך, שעוד לא גמר להתפתח. לא רק זה, אלא שלמחסורים כאלה יש השפעה על המוח והם יכולים לגרום לערעור נפשי.

האמת, אני דואגת לך נורא. אני מרגישה שגם כותבים אחרים בדף מקיפים אותך בחום ובתמיכה מתוך חשש שלא תקשיב לשום דבר אחר, והנה אני באה עם פטיש 5 קילו ומי יודע איך תקבל את זה. אז שתדע שאני כותבת מתוך דאגה לחייך. זהו.

בוקר טוב שמיניסט,
גם אני דואגת לך.
לדעתי תזונה המורכבת כמעט רק מ-4 סוגי פירות היא תזונה חסרה מאוד!! היא אולי מתאימה לכמה ימים עד שבועיים שלושה, אבל לא כתזונה קבועה לאורך כמה חודשים.
אתה כותב שאתה מתפקד מצוין, אבל אני בכלל לא בטוחה בכך. לדעתי, התחושות הגופניות השליליות שאתה מייחס לזלילות במכולת, הן תוצאה של נזק גופני מצטבר כתוצאה מאכילת פירות בלבד.
; אני מרגיש כל הזמן תחושות כבדות ועייפות נוראות, אני מנמנם שעות בבית ובבית הספר, קשה לי להתעורר בבוקר, יש לי הרבה נזלת כל הזמן, קשה לי לרוץ(יש לי בגרות בספורט עוד כחודש, וכל יום אני מבטיח לעצמי שהיום אני חוזר להתאמן. אני בטוח שאני יכול להגיע לתוצאות מאוד יפות תוך חודש, אך ה"משבר" כרגע פשוט מעכב אותי כי אני לא מצליח להזיז את עצמי בגללו), יש לי תחושה לאורך שעות לאחר האכילה של צורך בלהקיא.

הגוף שלך מאותת לך שהמצב התזונתי שלך לא טוב.

אילו באמת לא הייתי מקבל חלבון (או יותר טוב-חומצות אמינו) דרך הפירות הייתי כבר מזמן מת. חלק ניכר מגוף האדם זה חלבון.
לא מתים בבת אחת מחוסר חלבון. זה תהליך איטי ומצטבר. בהתחלה הגוף מנצל מאגרים שיש לו ואחר כך מפרק חלבונים ממקומות אחרים (נגיד, שרירים) וככה תהיה היחלשות הולכת וגוברת.

בסך הכל גרדתי מהתפריט הטבעונאי הממוצע את הזרעים והירוקים(שוב-לא מאמין בנחיצותם) - ואני מאמין בפירות ב-100%.
תזונה טבעונית אחראית מורכבת ממגוון סוגי מזון, כאשר כל סוג מזון מספק לגוף חומרים חשובים אחרים. כשאתה "רק" מוריד עלים וזרעים, אתה מעקר מתוכן את המושג של תזונה טבעונאית.

כעת, הייתי רוצה לדעת מדוע אתה לא אוכל עלים?
מדוע אתה לא אוכל זרעים?
מדוע אתה לא אוכל תמרים?
מדוע אתה לא אוכל אגוזים?

האם זה קשור לכסף? האם אתה חושב שאם תבקש מאמא שלך לקנות לך אגוזים, היא לא תוכל לעמוד בזה כלכלית?

בקשר לתחושות הבדידות שלך.
אני חושבת שאתה יכול למצוא חברים שיבינו אותך. צריך רק לדעת איפה לחפש.
כשגרתי בתל אביב לפני חמש שנים בערך, הכרתי לא מעט אנשים צעירים שהחזיקו בערכים כמו שלך: רגישים, טבעונים, פעילי זכויות בעלי חיים. רובם היו פעילים באנונימוס או הסתובבו ב-סלון מזל בטח היום תוכל גם דרך קבוצות הטבעונאים להכיר אנשים. אני חושבת שכדאי לך לחפש את החברה האלה. תראה שאתה לא לבד.

התאבדות. איטית, אבל התאבדות
זה בדיוק מה שקרניבורים אומרים על טבעונאות.

החוסרים התזונתיים שאתה גורם לעצמך קיצוניים
בפירות יש הכל!

אז שתדע שאני כותבת מתוך דאגה לחייך
אני בטוח שאת דואגת לי, אבל זה בדיוק מה שקרניבורים אומרים לטבעונאים-שהם דואגים להם.

הגוף שלך מאותת לך שהמצב התזונתי שלך לא טוב.
אמרתי את זה בהקשר של התחושות לאחר זלילות מאכלים אחרים. כשאני מתמיד בטבעונאות אני מרגיש מצוין. תחושות קלילות ועוצמות אדירות!

לא מתים בבת אחת מחוסר חלבון
אם תבדקי טרה, תגלי שפירות מכילים לא רק חלבונים, אלא גם חומצות אמינו! שהן אבני הבנין של החלבונים! כך אני מקל על הגוף שלי כי הוא לא צריך לפרק את החלבונים לחומצות אמינו.

אתה מעקר מתוכן את המושג של תזונה טבעונאית
אל תמציאי בבקשה את המושג מחדש. טבעונאות=אכילת צומח במצב חי(פירות=צומח). אם תאכלי רק עלים תאלצי לכרסם כל היום ללא הפסקה(ראי ערך דב הפנדה).

מדוע אתה לא אוכל עלים?
כתבתי בהרחבה בהמשך.

מדוע אתה לא אוכל זרעים?
א. הגוף כמעט לא מעכל אותם כאשר הם עם הקליפה.
ב. תנסי בטבע עם האצבעות לקלף שומשום(לדוגמה), ולדעת בכלל שכאשר הם עם הקליפה הם לא מתעכלים. עכשיו תנסי לקלף 1000 כאלו(נראה לי שבשקית ממוצעת יש אף יותר).
ג. איך את מתכוונת להשיג כמויות גדולות של זרעים בטבע?

מדוע אתה לא אוכל תמרים?
לא אמרתי שאני לא(או שאולי כן?). תמר זה פרי(לא פרי יבש), כלומר אפשרי מאוד לאכול.

מדוע אתה לא אוכל אגוזים?
א. קשים לעיכול.
ב. בטבע הם לא בדיוק במצב הזה כמו שאת קונה בחנות.
ג. הקליפה של חלקם רעילה(כמו הקשיו).

האם זה קשור לכסף?
ממש לא. פירות(מסוימים) יוצאים אפילו יותר זול.

רוצים לדעת למה אני לא אוכל ירוקים? זה לא מושך אותי, פשוט לא מושך אותי.
בחצי שנה פלוס(נראה לי שכתבתי בטעות בדף שנה-לא בטוח) שאני טבעונאי אכלתי עלים ירוקים כי זה מה ש"מקובל", אלא שבמשך הזמן זה פשוט הרגיש לי כמו עבודה, לא באמת נהנתי מזה. במשך הזמן המשכתי לקנות ירוקים והם פשוט נרקבו במקרר כי הם לא באמת גרמו לי להנאה ולא היה לי חשק(וכח) לאכלם. שום עלה שבעולם לא יכול להתחרות באבטיח עסיסי(לדוגמה).
אני לא פוסל את הערך התזונתי של ירוקים שבהם כמו בפירות גם כן יש הכל, אך אל תשכחו שאנו לא כבשים או פרות ואין לנו מעבדה בבטן שתפיק את המקסימום מאותם ירוקים.

בדיוק לאחרונה יצא לי לקרוא באתר של פרוטריינים (אין לי כוח לכתוב את זה באנגלית)- אנשים שאוכלים כמעט רק פירות, ומסבירים בצורה ברורה והגיונית למה נכון יותר לאכול רק פירות. מסקנה- יש אנשים שחיים כך, קהילה שלמה אפילו. זה שאופק אוכל עלים ירוקים לא אומר שזה הדבר היחיד שנכון.
דעות על תזונה (המגובות במחקרים) יש בערך כמספר הגישות הקיימות, ואף אחד לא יודע מה טוב למישהו אחר, אפילו אם הוא בן שמונה עשרה.

ואף אחד לא יודע מה טוב למישהו אחר, אפילו אם הוא בן שמונה עשרה.
(התכוונתי לזה שהייתה לי תחושה שהדאגה של הכותבות כאן נבעה מבורות משולבת עם חוסר אמון בשמיניסט, בגלל שהוא צעיר).

כמעט רק פירות
כמעט זו מילת המפתח. יש הבדל בין תזונה שמבוססת על פירות ותזונה שהיא על טהרת הפירות.

שמיניסט, קח שימפנזים בטבע לדוגמא. התזונה שלהם מבוססת ברובה על פירות ועלים (מה לעשות, גם עלים). אבל יש מרכיבים נוספים וחשובים: אגוזים (הם לא הולכים לבית הספר, לא אכפת להם לבלות חצי יום מתחת לעץ אגוזים בפיצוח ואכילה

), טרמיטים, נמלים, בשר ציד בכמויות קטנות, וכמובן כל אותם רמשים ותולעים שמסתובבים על הפירות ובתוכם. ואלו שימפנזים, שמערכת העיכול שלהם יותר מותאמת לתזונת פירות משלנו. קח כל קבוצת אנשים שחיים בטבע, ותראה שעל תזונה בסיסית שלא מאד שונה משל השימפנזים (אם הם חיים באקלים מתאים) צריך להוסיף לא מעט בשר, ביצים, פקעות, שורשים, ודבש.

חוץ מזה, ובלי שום קשר לעקרונות, אם תזונה שמבוססת רק על פירות לא מתאימה לך (ועובדה שאתה זקוק למשהו אחר ומפצה על הצורך הזה בדרך לא אופטימלית), אז היא לא. תוסיף כמויות לא גדולות אך קבועות של אגוזים, גרעינים, עלים, שורשים, ואם אתה מוכן אז איזשהו מזון מן החי (ביצים? צדפות? חרקים?

), ותראה מה קורה. אתה הרי בסך הכל רוצה להתייצב על משהו שטוב לך.

כמעט זו מילת המפתח
פרוטריאנים(לפי ויקיפדיה) אוכלים בעיקר או לחלוטין פירות. אני מניח גם שרוב הטבעונאים אוכלים בעיקר פירות(כמה עלים צריך לאכול כדי לשבוע???)

התזונה שלהם מבוססת ברובה על פירות ועלים
זה שהם אוכלים עלים זה לא אומר שזה חובה.

אם תזונה שמבוססת רק על פירות לא מתאימה לך
מתאימה ועוד איך. פשוט אין לי כרגע מגוון גדול של פירות(חורף...) וזה מתסכל.

אם אתה מוכן אז איזשהו מזון מן החי
אני לא אוכל חיות.

נראה לי שהרסק הירוק זו ההוכחה שלרוב האנשים עלים לא באמת טעימים(עלים חיים ולאכלם פשוט כפי שהם-לא בסלט או עם תיבול כלשהו). אנחנו צריכים לעבוד על הגוף ולרמות אותו, ולכן אנו בורחים לפירות שאותם שמים עם העלים ברסק.
שפי שמזונות מעובדים למיניהם עוקפים את המנגנון הטבעי של הגוף שאומר מתי כבר מספיק לו וכך אנשים אוכלים כמויות(הטעיית המנגנון), כך אנשים עוקפים את המנגנון שלא חושק ומעונין בעלים.
יתרה מכך, רוב הילדים שונאים ירוקים(ותודו שפירות לעומת עלים זה שמיים וארץ)

צ'מע, אני לא מנסה לנצח אותך בויכוח. בחיי. תקרא את מה שכתבתי בטון של דיון, לא התנצחות.
למשל זה:
אני לא אוכל חיות.
הבנתי את זה, אבל מזון מן החי זה לא בהכרח חיות. לכן שאלתי על ביצים, וגם בכיוון אחר - ניסיתי להבין מה זה מבחינתך "חיות" - האם אתה כולל בכך רכיכות, רמשים וחרקים? שאלה ישירה, בחיי. אם זה לא בחשבון מבחינתך, תגיד וזהו.
ברור לי שכרגע אתה חי במצב שהרבה אנשים מנסים לומר לך מה לאכול, ושכדי לאכול כפי שאתה רוצה אתה צריך להילחם. זה לא המצב כאן. באינטרנט כולם שווים, לשמחתי. אז בוא, תנסה להשתתף בדיון לא תוקפני על מזון, זה בסך הכל די מעניין אותך, לא?

לשאר מה שכתבת -
זה שהם אוכלים עלים זה לא אומר שזה חובה.
שום דבר שהשימפנזים אוכלים זה לא חובה בשבילנו. אני מנסה להסיק מאיך הם אוכלים, ואיך קבוצות של אנשים שחיים על ציד ולקט אוכלים, כדי להבין איך חיו אבות אבותינו. אני עושה את זה כי אני חושבת שכאן, באבולוציה שלנו, נמצא המפתח להבין איך אנחנו פועלים בכל מיני מובנים, גם תזונתית. אישית, טיעונים אבולוציונים יותר משמעותיים בעיני מטיעונים שמתבססים על מחקרים תזונתיים, לפחות בשלב שהמחקר התזונתי נמצא בו בימינו.
ציינתי שהם גם אוכלים עלים מסיבה אחרת: כי כמו שפרות וכבשים מותאמים לאכילת עשב, שימפנזים מותאמים לתזונת פירות, הרבה יותר מאיתנו. ורציתי להדגים שגם הם לא ניזונים על פירות בלבד.

מתאימה ועוד איך. פשוט אין לי כרגע מגוון גדול של פירות(חורף...) וזה מתסכל.
אם אין לך מספיק מגוון בחורף אז תזונת פירות לא מתאימה לך בחורף, כי אז אין מספיק מגוון, לא? מגוון זה צורך אמיתי של הגוף, לא רק עניין פסיכולוגי. אם היית חי בטבע, היית אוכל כל יום דברים רבים ושונים.

ובקשר לעלים - כנראה שזה עניין אישי, אני תמיד אהבתי עלים בכמויות לא גדולות, ומכירה עוד אנשים שאהבו גם כילדים. אפשר גם לטעון שרוב הילדים לא אוהבים עלים כי הם מהר מאד מתרגלים לטעמים החזקים של האוכל שבד"כ מוגש להם, אבל מי יודע.

לכל הדואגים לשמיניסט, מה בדבר לסמוך על כושר השיפוט שלו וההיכרות שלו עם עצמו?
נראה לי שהבן אדם הגיע לתפריט זה אחרי מחשבה ובדיקה ולא מתוך גחמה רגעית (שמיניסט, זה נכון?) נשמע שהוא יודע יפה מאד מה טוב לו ומה לא.
דעות על תזונה (המגובות במחקרים) יש בערך כמספר הגישות הקיימות, ואף אחד לא יודע מה טוב למישהו אחר
מסכימה מאד עם זה.
יכול להיות שזה חשוב להראות גם צדדים אחרים ולהביע דאגה, אבל תקשיבו למה שהוא אומר לגבי סוג התזונה שהוא בחר:
הבעיה שלי היא שאני צריך להבין שכשקיים מחסור(כמו בחורף) בפירות שזה האידיאל שלי-אני חייב להתיר לעצמי לאכול מזונות נאים אחרים כדי שלא ישבר לי מתזונה נאה. אולי קצת ירקות, תמרים, פירות יבשים יעשו את העבודה. ואז מה שיוצא מההקפדה היתרה שלי על לאכול רק פירות זה משבר. לא משבר באמונה בפירות, אלא משבר כתוצאה מחוסר בגיוון.
מתאימה ועוד איך. פשוט אין לי כרגע מגוון גדול של פירות(חורף...) וזה מתסכל.
נשמע לי שהוא יודע מה הוא עושה ושהוא שלם עם הדרך בה בחר (אולי אפשר להתווכח על הדרך הזו, אבל לא נראה לי שזו המטרה של שמיניסט ושל הדף הזה).

שמיניסט יקר,
רוצה להגיד לך שני דברים:

תזכור שתמיד יש נפילות. החכמה היא לקבל בהבנה את הנפילות האלה. לראות שהנפילות הן חלק מהתהליך כולו. ללא ירידות לא יוכלו להיות עליות. המנגנון האנושי מזמן לנו את הנפילות האלה, הן באות לומר לנו משהו. לכן חשוב לקבל אותן ולהתיסר כמה שפחות על עצם קיומן. יש לך כרגע משבר בדרך התזונתית שבה בחרת. אל תלקה את עצמך יותר מדי על כך, חבל. תוכל לנסות לראות מה זה בא להגיד לך (נשמע לי שאתה כבר יודע, בחורף כשיש מעט פירות להוסיף דברים נוספים לתפריט כדי לא ליפול לגמרי) אולי זה בא להגיד לך עוד דברים לגבי אורח החיים שלך או לגבי התמודדויות שלך עם מצבים קשים (סתם אפשרויות שעלו לי כרגע, יכולות להיות עוד מליון אפשרויות אחרות.) מה שאני מנסה להגיד לך זה, פשוט, אל תיקח את זה קשה, זה חלק מכל הענין, נופלים, קמים, ממשיכים. זה לא הופך אותך או את דרכך לפחות טובים, זה רק תמרור, או סימן לעצור שניה לבדוק, לחשוב, כדי לא לפעול על אוטומט.
כשבוחרים לערוך שינויים מרחיקי לכת בעניני תזונה כדאי לגבות את זה מדי פעם בבדיקות כלליות כדי לראות שהכל מתפקד כמו שצריך. אם לא עשית זאת מאז שעברת לתזונה טבעונאית אולי כדאי שתעשה בדיקות כלליות (בעיקר בדיקת דם) כדי לראות שהכל בסדר. יכול להיות שבמסגרת הצו הראשון עשית/תעשה דבר כזה.

יתרה מכך, רוב הילדים שונאים ירוקים(ותודו שפירות לעומת עלים זה שמיים וארץ)
לא רוצה להטיף או להתווכח, רק לציין שהמשפט הזה הוא מנסיוני פשוט לא נכון. אתה לא אוהב ירוקים- סבבה. אל תעשה מזה דוקטרינה.
חוץ מזה, תרגיש טוב ובהצלחה

שמיניסט.
דווקא אני מתחברת לעניין הירוק. גם אני ניסיתי ללקט בגינה ולאכול...לא מסתדר לי הטעם בכלל . הטיעון שלך - להסוות את הטעם עם פירות כדי לדחוף את זה לגוף מתיישב לי עם ההגיון.
< אני אוכלת כאחד האדם, לשם ההבהרה>
אבל השנים והקריאה באתר מבהירים לי יותר ויותר שכדאי להרבות בפירות וירקות, חלבונים ופחממות ולרדת עד כמה שאפשר מאוכל תעשייתי קודם כל.

שמיניסט, אתה נשמע נחוש ואיתן בדרך הלא-קלה שבחרת בה שכרוכה בשונות, ובבדידות שאתה מתאר. שיהיה לך בהצלחה, זה באמת לא פשוט.

רציתי לשאול, איך ייתכן שבחור כה רגיש ומלא חמלה לחיות שאתה, קשוח עם עצמך במידה כה רבה?
אתה מתאר צמצום בלתת לעצמך, חסכנות בכסף, עקרונות שמצמצמים ומצרים את טווח המזונות שאתה מעוניין בהם במידה מאוד גדולה, והסתרות של הקושי לעמוד בדרישות הנוקשות שהצבת לעצמך - איפה החמלה לעצמך?

נראה לי שגמישות ביחס שלך לעצמך יכולה מאוד לסייע לך להתמיד בדרך שבחרת לך.

שלום שמינסט יקר,
באתי להציע מגוון, כי למרות שחורף, אצלנו בסלסלה יש מגוון (אנחנו אוכלים אורגני) פירות: אבוקדו, תפוז, בננה, קלמנטינות, פומלות, רימונים (לא אורגניים), אפרסמון, תפוח, תות. אנחנו נהנים גם ממיובשים: משמשים, תמרים, אגסים, תותי עץ, ומאגוזים וגרעינים: גרעיני חמניה, אגוזי מלך, פקאנים (העונה!).
תהנה!

הטענה לפיה פרוטריאנים משגשגים שקולה לטענה שהעלית על שומשום. זה הכל טוב ויפה כאשר יש סופרמרקט שמביא לך פירות בשפע.
בחיים בטבע (גם אני רוצה לחיות באופן טבעי) לא ברור שאפשר היה לפרוטריאן אנושי לשרוד. (עטלפי פירות כנראה היו מסתדרים.

) אחת לכמה זמן היית מוצא עץ פרי (לא היו מטעים

שדות עצי פרי

חקלאות אנושית) והיית "מתחרע" עליו והכל היה מספק וסבבה ליום-יומיים. אבל לא שמעתי או פגשתי (;-)) אף צייד-לקט שלא אכל מעט בשר ציד פה ושם כאשר זה נקרה בדרכו (תאילנדים למשל צדים יונים, לא צריך לאכול בשר תעשייתי מזעזע ומעובד) וגם אם ויתר על זה מסיבות מוסריות (מה? בטבע?:-)) אז הוא לא יכול היה להרשות לעצמו לעקם את האף אל מול עלים ירוקים, אגוזים פה ושם אם התמזל מזלו, קוקוסים, בננות, דגים, ועוד ועוד. מה שיש. אוכלים מה שיש. אנחנו אוכלי כל באופן טבעי. זה חלק מסוד השרדותנו. לא מעקמים ת'אף על כלום.

אז אני מסכימה באופן גורף וקטגורי שמה שיש בטבע במצבו הגולמי זה הכי טוב. לא חושבת שתמצא אפילו פה הרבה מסכימים גורפים לעניין הזה. אבל בין לאכול שלושה פירות מהסופר ובין "כל מה שיש בטבע כרגע" מרחק רב מאד. בטבע אי אפשר לשרוד עם עקרונות...

היי שמיניסט.
בעניין הפירות, גם אני לא רוצה להתנצח אתך, אלא מקווה שאולי מה שאני כותבת יקל עליך, כי זה נשמע קשה מאד. אז בבקשה קח את זה בצורה הזאת. אני מסכימה בעקרון עם מה שכתבת על רסק ירוק ועל הניסיון "לרמות" את המוח המוטה-תרבותית והמכור לתחליפי אוכל באמצעות אוכל נא שמתחפש לאוכל אחר. מצד שני, גם אני חושבת שמגוון הוא חשוב, ולכן מציעה פירות נוספים כמו: עגבניה, מלפפון, קישוא, פלפלים מכל מיני צבעים... מממם! הם בדיוק-בדיוק פירות, עם כל היתרונות שכתבת שאתה מחפש בפירות, כולל זה שהם מתוקים וטעימים וצבעוניים ומושכים. ההפרדה בין תפוח לעגבניה היא מלאכותית ותרבותית בדיוק מאותו בית מדרש שקורא לקורנפלקס "אוכל". ומה עמדתך בקשר לשורשים?
בקשר לחקלאות, בודאי שזה תחום ידע עשיר ורחב ביותר ויש מה ללמוד בו. אפשר לעשות את זה במוסד אקדמי, במוסד לא אקדמי, תוך כדי עבודה במשק חקלאי, או כל שילוב שלהם.
בקשר לבדידות ולזה שאף אחד לא מבין אותך; סבלנות. פה מבינים אותך, באמת שמבינים. וגם ב"עולם האמיתי", הלא-מקוון, בסופו של דבר תמצא את מי שיבין אותך. זו עוד סיבה לחתור למקומות שמעניינים אותך מבחינה תוכנית ומבחינה מקצועית, ולא להייטק.

אם אתה רוצה ללמוד חקלאות אני ממליצה לך להתלמד אצל מריו בשדה אליהו. זה כולל עבודה מעשית ולימודים עיוניים.
אם מעניין אותך - אמור לי ואפרט.

שלום שמי-ניסט
אני מבין ומקבל ומזדהה עם הדברים שכתבת שאתה חווה מאמא שלך, מהחברה שאתה נמצא בה ובכלל מהסביבה
נגע לליבי התאור של הבכי וקריאות בקול בפארק טבעי בתוך העיר הגדולה-
ואני מאוד מתחבר לתיאור של החינוך שאימך מעניקה לכלבה החדשה ואיך שאתה מבין את החינוך הזה
גם התיאור של החברים שלא מקבלים את הרעיונות החדשים גרם לי להזדהות

לא סתם- גם אני חוווה דברים דומים מאוד, מאמא שלי, מהמשפחה, חברים, ומהסביבה, גם בגיל 33
לדעתי ההחשפות לאפשרות תקשורת אחרת, ומגוון הרעיונות שעולים פה באתר גורמים לחשוב שוב על החיים שלנו
על החוויות שאנו חווים ועל איך אנו רוצים לחוות את החיים
לדעתי דרך המחשבה וההתנהגות שמוצגת כאן באתר מציפות מחשבות כגון- האם הדרך שבה גדלתי וחייתי עד עכשיו היתה באמת מתאימה לי ונוחה לי
ואם התשובה היא שלילית- אז מה זה עושה לי לחיות ככה באופן לא טבעי, בדרך שלא נעימה לי ולא מתאימה ליצור אנושי בכלל

אני נמצא במצב שבו אני עושה מה שמתאים לי ונוח לי ונעים לי- בלי סיסמאות, בלי עקרונות ואידיאלים
אני סומך עליך שאתה יודע גם, מה נעים,מתאים ונוח לך- ושאתה יכול ליישם זאת

אתה בסדר

ניצן אמ
מילים כדורבנות.

מחנה טבעונאי בטבע

חשבתי על מה שאתה מתאר והבנתי שכרגע (עד הקיץ) יש לך שתי ברירות -

לאכול שלושה פירות חורפיים שאתה אוהב, ולהשלים את מה שהגוף שלך זועק שחסר לו עם ג'אנק תעשייתי ורעיל

לאכול שלושה פירות חורפיים שאתה אוהב, ולהשלים את מה שהגוף שלך זועק שחסר לו עם ירוקים וגרעינים ואגוזים

(אני יודעת מה אני הייתי בוחרת)

יש אפשרות שלישית:

לאכול שלושה פירות חורפיים שאתה אוהב, ולהשלים את מה שהגוף שלך זועק שחסר לו עם אוכל בריא שטעים לך, אפילו אם אינו טבעונאי.

היה לי שבוע עמוס השבוע(מכל מיני סיבות). אני אכתוב על זה יותר מאוחר.

שימפנזים מותאמים לתזונת פירות
נשמע לי מוזר. מאוד.

כשבוחרים לערוך שינויים מרחיקי לכת בעניני תזונה כדאי לגבות את זה מדי פעם בבדיקות כלליות כדי לראות שהכל מתפקד כמו שצריך
את זה אני רואה ביומיום. חוץ מזה אני לא מאמין בנחיצותן של בדיקות דם. בטבע אף אחד לא בודק לנו את הדם(ואני(לפחות) רוצה לחיות באופן טבעי, לא?), ודבר חשוב מאוד נוסף זה:
כל הרמות ה"מומלצות" של ויטמינים ומינרלים שונים נעשו על אנשים חולים! כן כן! אנשים שמרעילים את עצמם במודע או לא במודע יומיום, ומן הסתם הגופות(בכוונה) שלהם זקוקות ליותר רכיבים גם כדי לפרק מזונות קשים לעיכול וגם כדי לסלק כמויות גדולות של רעלים

לא רוצה להטיף או להתווכח, רק לציין שהמשפט הזה הוא מנסיוני פשוט לא נכון
כדאני אומר ילדים אני מתכוון לילדים שמעולם לא ראו אדם אוכל אוכל מוצק ושההורים שלו לא ניסו לדחוף להם עלים, כך ששיקול הדעת שלהם "טהור".
אפשר לעשות מבחן על ילדים שעוברים לאכול אוכל מוצק(ושרואים כזה לראשונה); לתת להם שפע של פירות ועלים ולראות מה הם יאכלו.

איפה החמלה לעצמך?
נקודה טובה מאוד שלא ראיתי אותה בצורה שכזו עד עכשיו. תודה לך

.

אוכלים מה שיש
מילא עלים ואגוזים, אבל בעלי חיים ממש לא. את מתעלמת מהעובדה שבני האדם מבשלים/אופים/צולים/מטגנים את החיות כך שהם משנים את טעמם וריחם המקוריים.זה ממש לא טבעי. זו רמאות כלפי הגוף בדיוק כמו הרסק הירוק. נקודה נוספת היא שבני האדם הם לא טורפים;
אני רוצה לראות אותך(כן, כן-אותך) הולכת בטבע, משיגה אייל(לדוגמה) בריצה, מצליחה להרוג אותו בקלות עם הגוף שלך בלבד(!!! לא עם כלים שונים-חיקוי של הכלים שלטורפים יש באופן טבעי) את האייל ואוכלת אותו נא כפי שהוא, עם השיער, דם, עצמות כמו בטבע.
האדם הוא נחות פיזית; הוא הולך על שניים מה שהופך אותו בטבע לנטרף. הוא גם לא מהיר מספיק כדי לצוד בעלי חיים ונגעל מכאלו מתים. בנוסף אין לו טלפיים וניבים(ניבים זה דבר כזה שאיתם הוא יכול לקרוע בשר נא.

עגבניה
עגבניה זה פרי(זרעים)-ואני אוכל ומת עליהן!

עמדתך בקשר לשורשים?
לא תודה(אם יש ברירה)

_ה עוגיה: אם אתה רוצה ללמוד חקלאות אני ממליצה לך להתלמד אצל מריו בשדה אליהו. זה כולל עבודה מעשית ולימודים עיוניים.
אם מעניין אותך - אמור לי ואפרט._
אשמח מאוד לשמוע עוד פרטים!! תודה!

זאב ב - תודה על התגובה!

אז אנחנו באותה דעה בקשר לעגבניות (גם אני מתה עליהן). שורשים - אתה לא אוהב, או שיש סיבה תאורטית?
אני נהנית לקרוא את מה שאתה כותב. כל כך מלא מחשבה ורציני. אתה מזכיר לי אותי בגילך, וגם את האחיין שלי (בטח יכולתם להסתדר טוב יחד, למרות שהוא צעיר ממך).

אתה לא אוהב, או שיש סיבה תאורטית?
כשאת אומרת שורשים את מתכוונת לגזר ותפוא וכדומה? כי אם כן אז הם לא הכי טעימים בצורתם הנאה(אני נא!)

אני חשבתי על גזר. לא טעים?

התלמדות אצל מריו:
מבלים כל יום כמה שעות בשטח. הוא קורא לזה "גן ירק" אבל מדובר בשטח של 20-30 דונם.
גדלים שם סוגים רבים של ירקות ולמריו יש ותק של עשרות שנים בחקלאות האורגנית (הוא התחיל עם זה בשנות השישים).
זה הצד בו אתה נותן (עבודה) אבל גם מקבל - ידע.
בנוסף יש שם (בד"כ, לא יודעת אם כרגע) חברה שלומדים בבית מדרש (של תורה ועבודה. משהו כזה) והם מקבלים פעם בשבוע בערב הרצאה של מריו - יסודות החקלאות האורגנית.
אתה מוזמן להצטרף לשיעורים.
בנוסף - מריו נותן למשתלמים שלו "שיעורים פרטיים" אחה"צ. שיעורי חקלאות תיאורטיים.

המגורים הם במגורי המתנדבים בקיבוץ (זה קיבוץ דתי, שיתופי). אוכל אפשר לאכול בחדר האוכל. מגישים שם גם פירות.
ירקות מגן הירק - כמה שתרצה. (בהנחה שתרצה. אתה לא חייב

).

הטלפון של מריו: מריו לוי, שדה אליהו (ראה 144). ממליצה להתקשר בין שמונה לעשר בלילה.
אתה יכול להגיד לו שנעמה סיפרה לך עליו.

התלמדות אצל מריו:
תודה

אני חשבתי על גזר. לא טעים?
וגם סלק
אף פעם לא חשבתי שאפשר לאכול סלק חי בסלט עד שלא ראיתי פה מתכוני "איטריות" של אופק וראיתי שבאמת זה טעים כשזה חתוך דק. ובסלק עש המון ברזל וכו'

(אפשר גם קישוא או דלעת, זה יותר מוזר אבל אפשרי בהחלט בסלט)

שמיניסט,
מאוד עניין אותי לקרוא את הבלוג שלך, בעיקר מפני שגם אני התחלתי להרגיש שונה מכולם בנטיותיי הבאופניות בגיל הזה (אני עכשיו בת 24).
אני רואה שהרבה אנשים כאן נפתחו אליך מאוד והם מעוניינים לקרוא מה עובר עליך ואולי, אם תרשה להם, לעזור לך.
יש לי הרבה מה לומר בעניין התזונה, אבל לא נראה לי שיש לך צורך בדעתי כרגע, או בדעה של כל אחד אחר. כשאני קוראת את המשפט הזה שוב אני מבינה שהוא יכול להיקרא קצת סנובי, אז - זו ממש ממש לא כוונתי!
הכוונה שלי היא - יש כאן הרבה מאוד אנשים, ודיונים, ודעות שעוסקים בתזונה. אפילו אם אתה בטוח במאות אחוזים בצדקת דרכך, אני חושבת שיעשה לך טוב בהרבה מישורים לקרוא, ולהקשיב, וללמוד. גם דעות שמנוגדות לדעתך.
וחוץ מזה, רציתי להציע לך - להגיע לכמה שיותר הרצאות, מפגשים, טיולים, ימי עיון של באופן ושל עמותות שהן יותר אלטרנטיביות... כשתהיה רוב הזמן ליד אנשים שחושבים יותר כמוך, וחיים יותר כמוך, תתחזק יותר בדרכך ותוכל להיות יותר רגוע ליד המשפחה שלך - אפילו אם הם מתנגדים לבחירות מסוימות שאתה בוחר.
@}

שמיניסט, אתה כנראה כבר כל כך רגיל להלחם על דעותיך, שאתה נכנס אוטומטית לעמדה ווכחנית, עד שאתה בכלל לא שם לב שכאן תומכים בך.
אני מבינה שזה לא קל להרגיש מבודד מול הורים / מורים / חברים שלא מבינים אותך.
אבל תרשה לעצמך רגע להקשיב כאן. כי פה כן מבינים. ומכבדים. ולדעתי גם מצטרפים בכנות אמיתית לדאגתך להתקפי זלילת הג'אנק.
ומציעים לך מיני הצעות, שיאפשרו לך לחיות כמה שיותר קרוב לעקרונותיך, תוך שמירה על בריאותך. למשל:
לאכול שלושה פירות חורפיים שאתה אוהב, ולהשלים את מה שהגוף שלך זועק שחסר לו עם ירוקים וגרעינים ואגוזים
לאכול שלושה פירות חורפיים שאתה אוהב, ולהשלים את מה שהגוף שלך זועק שחסר לו עם אוכל בריא שטעים לך, אפילו אם אינו טבעונאי.
באתי להציע מגוון, כי למרות שחורף, אצלנו בסלסלה יש מגוון (אנחנו אוכלים אורגני) פירות: אבוקדו, תפוז, בננה, קלמנטינות, פומלות, רימונים (לא אורגניים), אפרסמון, תפוח, תות. אנחנו נהנים גם ממיובשים: משמשים, תמרים, אגסים, תותי עץ, ומאגוזים וגרעינים: גרעיני חמניה, אגוזי מלך, פקאנים (העונה!).

להצעות האלה בכלל לא הגבת. רק למה שיכולת להתווכח איתו.
שמתי לב שכבר כמה אנשים ציינו בפניך, שאין להם עניין להתווכח איתך.
אבל אולי מה שאתה רוצה זה ויכוח?
אני גם די וכחנית ופעם הייתי אפילו יותר, וויכוח מאפשר הרבה פעמים להעמיק את הבנתנו את עמדותינו. סחתיין. רק אולי כדאי להבהיר שזה מה שאתה רוצה, ולאו דווקא תמיכה בדרכי התזונה שלך.

חבל שניצן פרשה.
אם הייתם רואים במילותיכם דיון ולא וויכוח ואם אתה שמיניסט לא היית מזדהה רגשית (כלומר האדם הוא לא טורף. כל תגובה מעבר לזו מצדך היא כבר עיוות של המציאות ואני אשקול אם בכלל להמשיך את הדיון הזה.)-
אז היינו זוכים בעוד דיון מרתק. אני לא הייתי מעולם עדה לדיון שכזה ואני חושבת על זה לפעמים. מבחינתי זו הייתה הזדמנות להציץ לעולם החשיבה הטבעונאי וניצן הייתה יריב טוב כי יש לה דעות וידע שמנגד.
חבל. )-:

שמיניסט יקר, אתה סובל מהפרעת אכילה שנקראת Orthorexia nervosa

הנה 10 שאלות אבחנה:

Do you spend more than 3 hours a day thinking about healthy food? (For 4 hours, give yourself 2 points).
Do you plan tomorrow's food today?
Do you care more about the virture of what you eat than the pleasure you receive from eating it?
Have you found that as the quality of your diet has increased, the quality of your life has correspondingly diminished?
Do you keep getting stricter with yourself?
Do you sacrifice experiences you once enjoyed to eat the food you believe is right?
Do you feel an increased sense of self-esteem when you are eating healthy food? Do you look down on others who do not?
Do you feel guilt or self-loathing when you stray from your diet?
Does your diet socially isolate you from others?
When you are eating the way you are supposed to, do you feel a peaceful sense of total control?

כל השאלות קולעות בול למצב שלך, אתה ממש מקרה קלאסי של ההפרעה הזו.

עוד משפט מפתח מויקיפדיה: While an anorexic wants to lose weight, an orthorexic wants to feel pure, healthy and natural.

השאלון לקוח מ: http://behavioural-psychology.suite101. ... [po]health food obsessions[/po]
בויקפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Orthorexia nervosa[/po]

אתה צריך לטפל בעצמך.
הייתי ממליץ לך לשתף את המשפחה בעניין, ולקבל ייעוץ.
אתה תצטרך הרבה תמיכה והמשפחה היא המקור הכי טוב כדי
לקבל תמיכה.

מאחל לך שתצליח להתגבר על ההפרעה.

אני לא חושבת שזה נכון לתת קביעה אבחנתית כזו באינטרנט, במיוחד לא בעילום שם. מי שכתב את הנ"ל לא אומר "אולי" או "נדמה לי" אלא נותן ממש אבחון ללא כל ספק. זה נראה לי ממש מסוכן. לא פחות. מה שכן היה ניתן לעשות זה לתת את הלינק ושהשמיניסט יבחן את עצמו ויראה לבד אם לדעתו יש לו הפרעה או לא. השאלות בלינק מנוסחות בגוף ראשון, כלומר כל אחד אמור לענות על עצמו. אין שם אופציה של "האם ראית אדם שלדעתך האכילה שלו מבודדת אותו מאנשים אחרים" (וכולי). לכן האבחון שגוי מיסודו.

כל האיבחוני הפסיכונוירוטיים האלו מופרכים מהיסוד. בא לו איזה אחד פסאודו מומחה ומקטלג את החיים של כולנו בכל מיני טרמינולוגיה רפואית מתחכמת. זו נוירוזה.

חינוך ביתי א' את צודקת זה היתה טעות, הייתי צריך להגיד שלפי דעתי הוא סובל מההפרעה הזאת ולא לקבוע את זה בתור עובדה ואני מתנצל על כך.

זה פשוט נראה לי שממה שהבחור מספר על עצמו,הרגשתו והתנהלותו, הוא היה עונה בחיוב לחלק ניכר משאלות האבחנה הנ"ל.

ושוב, באמת צריך להזהר מאבחנות למיניהן(ואני באמת לא מתיימר להבין בתחום, בהחלט לא מומחה לנושא), אבל משער שכמעט כולם בדיון חושבים שהוא פוגע בבריאותו וצריך לשנות התנהגותו(למרות שנראה שהוא מתעלם מרובם וממשיך בשלו).

הדברים נכתבו מתוך דאגה לבחור ורצון לעזור, שום דבר אחר. מקווה שהוא בכל זאת יתייחס לנושא הזה גם אם לא הוצג כראוי.

שוב, התנצלותי.

שמיניסט, אתה כנראה כבר כל כך רגיל להלחם על דעותיך, שאתה נכנס אוטומטית לעמדה ווכחנית, עד שאתה בכלל לא שם לב שכאן תומכים בך.
נראה לי שאת צודקת. כנראה שאני לא שם לב.

להתקפי זלילת הג'אנק.
זה לא היה ג'אנק קריטי כל כך(גם לי יש גבולות)

מאחל לך שתצליח להתגבר על ההפרעה
נניח שכן יש לי אורתורקסיה, אז מה הפתרון? לאכול ג'אנק?

לפי התשובות שלי אין לי אורתורקסיה:

אני לא משקיע יותר מ-3 שעות ביום על מחשבה על אוכל
אני בכלל לא מתכנן מה אני אוכל למחרת
אני ממש לא אוכל מזונות מסוימים רק כי הם בריאים; אני לא אוכל עלים כי זה לא טעים לי וגם לא אבוקדו מאותה הסיבה אף על פי שאני מאמין שהם בריאים.
סעיף זה ממש לא תקף לגבי. מעולם לא הרגשתי כל כך חיוני ומלא אנרגיות מלאכול כל כך קצת.
הקשיחות העצמית זה משהו שבאופי שלי. חוץ מזה שאני לא הולך ונהיה קשוח יותר ויותר עם עצמי, כבר הגעתי למקסימום נראה לי.
זה הסעיף הראשון עד כה שהוא כן. יש "הקרבה", אך אני מאמין שעם הזמן היא תתפוגג.
אני לא מרגיש תחושה כזו כשאני אוכל אוכל בריא. זה כבר חלק משגרת החיים. אני כן מסתכל על אנשים שאוכלים אחרת(אם תראה אדם באמצע קפיטריה שולף ערימת פירות מהתיק ומתחיל לזלול בהנאה אתה לא תסתכל עליו?)
יש אשמה מסוימת שאני מרגיש כשאני קצת סוטה מהדרך, אך אני לומד(מנסה) לקבל את הנפילות בהבנה כדרך לגמילה מוחלטת מהאוכל שאני לא רוצה לאכול.
מבודד? אני לא בטוח. כבר יצא לי כמה פעמים לשבת במסעדה עם חברים קרניבורים ולשלוף תפוז אורגני מהתיק. אני יושב כדי להיות איתם. האכילה היא דבר שולי-תעסוקה.
תחושה של שליטה מוחלטת? כשאתה אוכל מה שאתה אוכל אתה מרגיש תחושה של שליטה מוחלטת? השאלה הזאת לא הגיונית בעליל לדעתי.

שמיניסט
אומנם הפנו אותי לדפים רלוונטים לדיון שהתפתח פה (אתה יכול לראות אצלי בדף- אם אתה רוצה) ועוד לא פתחתי אותם.
אז בינתיים רוצה לנצל את נוכחותך פה ולשאול שאלות תם, אם לא אכפת לך:
מה, אתה קם בבוקר ובא לך לאכול פירות?
מה, לא בא לך נורא נורא שתיה חמה?
זה לא כמו דיאטה כזו (רק פירות?!!!) שזה נהיה עם הזמן נורא נורא קשה?
אתה יכול לתאר יום אכילה שלך?
איך אתה, רזה מאוד? איזה ריח יש לקקי שלך? (כמו של פרה?)- סליחה על השאלה, אבל באמת מאוד מסקרן אותי?
כמה זמן אתה טיבעונאי?

אפשר לעשות מבחן על ילדים שעוברים לאכול אוכל מוצק(ושרואים כזה לראשונה); לתת להם שפע של פירות ועלים ולראות מה הם יאכלו.

שכחתי להגיב על המשפט הזה שקפץ לי לעין -
אחד הדברים הראשונים שהבן שלי הכניס לפה ביוזמתו בגיל 6 חודשים היה עלה חסה שהוא חטף לי מהצלחת, והוא אכל חסה בהנאה עד לא מזמן (עכשיו בן שנתיים ופתאום לא רוצה לאכול את זה). הדבר השני היה תפוח דרך אגב, שגם אותו הוא אכל בשמחה.
אמנם לא ניסיתי לשים מולו פירות ועלים ולראות מה הוא יבחר, אבל מהיכרות שלי איתו סביר להניח שפשוט היה מנסה את הכל...

שמיניסט,
אבל למה אתה מאיים בהפסקת השיחה כאשר האדם שמולך חושב אחרת ממך?
אתה מנהל דיון רק עם אנשים שחושבים כמוך?

לפני כחודש וחצי אני ובעלי התחלנו לאכול RAW. זה היה לנו די קל כבר מהרגע הראשון. זה כולל פירות (ופירות זה גם עגבניה ופלפל) וזה כולל גם שורשים שאנו אוהבים (גזר, קולורבי, צנונית ועוד), וזה כולל טיפה עלים (האמת שבזה אנחנו לא ממש חזקים, אז זה בעיקר חסה ופטרוזיליה) וזה כולל אגוזים למיניהם (מלך, ברזיל, קשיו...), גרעינים (חמניה, דלעת, טחינה) ודגנים נאים (שיבולת שועל, תירס לא מבושל וחיטה גרוסה בשלב זה). זה מה שיש לנו בבית, ודי מהר (אפשר לומר מיידית בתכלס) הגענו למצב שאנו לא מתגרים מדברים אחרים. מדי פעם אולי טיפה, אבל זה ממש שולי.

לכן אני בהחלט יכולה להבין מישהו שיהיה לו קל לאכול רק פירות. אני לא רואה בזה פסול כל עוד הוא מרגיש טוב. בטבע הרי אוכלים לפי מה שיש, ולפי מה שמתחשק.

שמיניסט, יש לי שאלה אלייך, יש דברים נאים מאד טעימים כמו תירס, צנונית, גזר, גרעיני חמניה.... והם לא פירות. האם אתה לא אוכל כי זה לא טעים לך, או מתוך אידאולוגיה?

האידיאולוגיה האישית שלי אומרת שכל מה שטעים במצבו הלא מבושל הוא "טבעי לאכילה". ומבחינתי זה הרבה יותר מפירות (ראה רשימה למעלה). לכן מעניינת אותי השאלה ששאלתי אותך.

ואני מאד מעריכה את ההתנצלות של האלמוני. מאד מאד. זה לא מובן מאליו.

מה, אתה קם בבוקר ובא לך לאכול פירות?
אני לא תמיד אוכל בבוקר. כבר אין לי ארוחות, אני אוכל כשאני רעב. יותר טוב לי ככה.
מה, לא בא לך נורא נורא שתיה חמה?
ממש לא(שתיה חמה לא באמת מחממת-אופק תרגם קטע של בוטנקו)
זה לא כמו דיאטה כזו (רק פירות?!!!) שזה נהיה עם הזמן נורא נורא קשה?
ממש לא. זה נהיה רק יותר ויותר כיף. אני מרגיש כמו סופרמן בתקופה הזאת של השנה(לא צוחק). אני נוסע בגשם באופנים, מוריד את הכלבה בלילות כשגשום עם בגדים קצרים ומרגיש מצוין. בנוסף אני גם לא סופר קלוריות וזה לא מעניין אותי, אני אוכל מה שטעים לי ועושה לי טוב בניגוד להרבה אנשים שרוצים לרזות(שאולי בכוונה יאכלו דברים שהם לא כל כך אוהבים כמו סלטים רק כי זה מרזה). גם אין לי מטרה לרזות.
אתה יכול לתאר יום אכילה שלך?
אכילה לא מסודרת במהלך היום-אוכל כשרעב. הכל נאכל כמו שהוא-בלי סלטים/עיבוד כלשהו של המזון, פשוט אין לי כח לזה. אני מאמין גם שאכילת מונו קלה יותר לעיכול.
איך אתה, רזה מאוד? איזה ריח יש לקקי שלך? (כמו של פרה?)- סליחה על השאלה, אבל באמת מאוד מסקרן אותי?
תמיד היה לי מבנה רזה. הקקי שלי פחות מסריח ממה שהיה פעם, בנוסף הוא חום בהיר יותר והשתן שלי כמעט תמיד שקוף.
כמה זמן אתה טיבעונאי?
כמעט 7 חודשים.

_אבל למה אתה מאיים בהפסקת השיחה כאשר האדם שמולך חושב אחרת ממך?
אתה מנהל דיון רק עם אנשים שחושבים כמוך?_
היא התחילה לעוות את המציאות, להמציא עובדות ולהתעלמם מעובדות בשטח[תקראי במיוחד את התגובה האחרונה שלה]
יש טעם בכלל להמשך הדיון?
כמעט לא יצא לי לנהל דיונים עם אנשים שחושבים כמוני(אולי חוץ מכאן)

האם אתה לא אוכל כי זה לא טעים לך, או מתוך אידאולוגיה?
לא טעים.

_היא התחילה לעוות את המציאות, להמציא עובדות ולהתעלמם מעובדות בשטח[תקראי במיוחד את התגובה האחרונה שלה]
יש טעם בכלל להמשך הדיון?_
חד משמעית אין טעם.

אילו שלושה פירות אתה אוכל?

שלום לכולם אני רוצה לספר לכם משהו ולהתייעץ.

התחלתי ללמוד נהיגה בערך בנובמבר שנה שעברה. עשיתי בערך 23 שיעורים, והמרווחים בין השיעורים האחרונים היו בני מספר שבועות. לא עשיתי כבר שיעור נהיגה כמעט מחצי שנה נראה לי. אמא שלי טוענת שהפסקתי לקחת שיעורי נהיגה כי אני משלם אותם מכספי(כסף שעבדתי עבורו לפני כמה שנים) ואני מתקמצן על עצמי ולכן הפסקתי.
לא עשיתי גם תיאוריה עד עכשיו. אני בטוח שאני יכול לסיים אותה תוך איזה יומיים אם אני יושב על זה רציני. מורה הנהיגה שלי התקשר אלי לפני איזה חודש והודיע לי שכדאי לי לעשות תיאוריה ומהר כי הולכים להפוך אותה בקרוב להרבה יותר מסובכת.
אמא שלי גם די לחצה עלי במהלך ה"תהליך" לסיים כבר את שיעורי הנהיגה וזה לא היה נעים. אחת הסיבות למה כן להמשיך זה כדי להקל על אמא שלי(שבעקיפין זה מקל מאוד על עצמי). לאמא שלי לא פשוט להשיג לי את מה שאני אוכל כל שבוע. אוטו יכול להקל מאוד על הסיפור, ועם האופניים אני גם לא יכול לסחוב הרבה.
פן נוסף בעלילה הוא הזיהום. במהלך שיעורי הנהיגה התוודעתי לנזק שהמכוניות גורמות(בתקופה מקבילה לקריאה באתר). כבר גמרתי אומר בליבי שאם יהיה לי רכב אז אשתמש בו רק עבור הקניות פעם בשבוע(מתנגן לי בראש המשפט ששיניתי שלנסוע ברכב פרטי זה כמו לחרבן לבאר ממנה אתה שותה). אני לא יודע אם לאחר הצבא אשתמש בו בכלל.
אחד הדברים הכי קריטיים שבגללם אני מותח את זה עד אין קץ זה עקב הדבר הבא:
בצו הראשון בשנה שעברה עשו לי(כמו לכולם) את המבחנון הקצרצר שבודק את הראיה-מכסים עין וצריכים להגיד את האותיות. לא הצלחתי להגיד את האותיות. זמן מה אחרי הלכתי לרופאת עיניים לעשות בדיקה והיא גם טענה בערך אותו הדבר. שאלתי אותה מה ניתן לעשות כדי לשפר את הראיה והיא(קצת בגיחוך-אגו מן הסתם) טענה שפשוט צריך לשים משקפיים. אני מאמין שהקביים האופטיים האלו רק מחבלים בראיה ולא קיים שום סיכוי בעולם שאני ארכיב משקפיים. אני גם לא מאמין שהחלשות הראיה היא דבר בלתי נמנע כחלק מההזדקנות.
מה שעשיתי(די מזמן) זה לקנות את הספר "שיטת ד"ר בייטס לשיפור הראיה ללא משקפיים". מהמעט שקראתי בהתחלה-הוא מדהים. ד"ר בייטס הזה הוא רופא עיניים שעשה בדיקות בעיניים של מאות מטופלים ובעלי חיים. הוא מספר בספר שהיה לו קשה בהתחלה לקבל את התוצאות מהבדיקות שערך כי הן עמדו בניגוד לדעה השמרנית שהוא בין היתר החזיק בה. במשך הזמן לא היתה לו ברירה אלא לקבלה ובמשך הזמן נולד הספר. אני בטוח ב100% שאם באמת אלך על פיו הראיה שלי תחזור לתקינותה. הבעיה היא שאני מתעצל לקרוא אותו עד הסוף. באמת שכשהשתמשתי (די מזמן) בטכניקות שלו אז הראיה שלי באמת השתפרה וכיום היא יותר טובה מאשר היתה לפני שהיה בידיי הספר.
כדי לעבור תיאוריה צריך ללכת למקום כזה שמקבלים טופס ירוק שאומר שהראיה בסדר(בן היתר). אחרי כמה זמן עם הספר(מעט מאוד למען האמת) הלכתי לעשות טופס ירוק(לא סיפרתי לאיש-לא רציתי להתמודד עם התגובות הצפויות כל כך) ועשו לי במקום גם בדיקת ראיה. יצא נראה לי סעיף אחד לא טוב רק על עין אחת. גנזתי אותו מאז.
אני מתכנן(כבר יותר מדי זמן) לשפר את הראיה ואז לקבל טופס ירוק "חלק" מאיקסים. אני בטוח שרק אם אתחיל לבצע אז הכל יהיה יותר טוב, אבל אני מרגיש שמעין משהו כזה עוצר אותי(אולי זה אני)

אילו שלושה פירות אתה אוכל?
ארבעה פירות. תפוז בננה תפוז עגבניה.

יצא נראה לי סעיף אחד לא טוב רק על עין אחת
לא הבנתי מה זה אומר, שאתה לא יכול לעשות את התאוריה?

לא הבנתי בדיוק מה אתה מרגיש שעוצר אותך?
נשמע שהכל די ברור לך. אתה לא רוצה משקפים. אתה רוצה להוריד לעצמך את המספר (כלומר לשפר את הראיה) אבל מתקשה להתמיד בכך. עד שלא תעשה זאת לא תוכל לעשות תאוריה ולכן אתה לא ממשיך עם שיעורי הנהיגה. כל המהלך נשמע הגיוני ביותר. חבל להמשיך להוציא כסף על שיעורי נהיגה כשעדיין לא עשית את התאוריה ושאתה לא יכול לעשות אותה כי אין לך אישור (הטופס הירוק).
לדעתי כדאי לך לעשות רישיון בכל מקרה (אחר כך תוכל לבחור אם להשתמש בו ולנהוג או לא לעשות זאת מסיבות אידיאולוגיות. חשוב שיהיה רישיון, אפילו אם לא משתמשים בו כי אף פעם אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו החיים, ואיפה זה יעזור/ ישמש אותך) כך שאם אתה לא רוצה משקפיים, נראה לי שמה שאתה צריך עכשיו זה לעבוד על כוח הרצון שלך ועל היכולת להתמיד במשימת תרגילי הראיה. נראה לי שזה המפתח לצאת מהמצב הזה.

אני יכולה לספר לך שאחותי הצליחה בעבר להוריד לעצמה מס' שלם במשקפיים ואת כל הצילינדר שהיה לה (אני לא יודעת אם אתה יודע מה משמעות כל אחד מהדברים האלה, בכל אופן זה היה הבדל ממשי ומשמעותי). היא היתה צריכה להחליף פעמיים משקפיים למשקפיים עם מספר נמוך יותר ובסוף הפסיקה עם זה כי לא היה לה יותר כסף להחליף כל פעם משקפיים... אחר כך כבר היה לה יותר קשה לחזור ולהתמיד בזה. כך שהיום היא קצת מצטערת שהפסיקה.
תנאי הכרחי לטענתה להצלחה הוא שלווה פנימית עמוקה...
את התרגילים היא התחילה לעשות כשהיתה בטיול בהודו, והמשיכה לאחר שחזרה לארץ. זו היתה תקופה מאד רגועה וטובה שלה והיא טוענת (וגם אופטומטריסטים שדיברתי איתם על הנושא) שבזכות זה זה כל כך הצליח.

אני מאחלת לך שתצליח, זה אכן דורש עבודה, התמדה וכוח רצון. אבל כשרואים תוצאות זה שווה הכל!

גם אני נתקלתי בשיטת בייטס כשהייתי בתיכון, אחרי שנים עם משקפיים שאכן החלישו את הראייה שלי עוד יותר. תרגלתי קצת, הרגשתי שזה מתחיל לשפר לי את הראייה (אני לא יכולה לתמוך את זה בשום בדיקה שעשיתי, אבל כך הרגשתי), ואז הזנחתי את זה וקצת מתחרטת היום. אני בהחלט חושבת שכדאי לתת לזה הזדמנות. אם יש משהו שעוצר אותך, כדאי להבין מה זה - מה שאני בדרך כלל עושה זה מארגנת לעצמי קצת שקט ומנוחה, משתיקה את הקולות החיצוניים, ומנסה להתבונן עמוק פנימה ולדבר עם עצמי בכנות. לעיתים קרובות זה עוזר להבין מה העניין.

תודה רבה יול על התגובה. באמת אני גורם לעצמי לעתים לחוסר שלווה ואני חייב להפסיק עם זה.
תיאוריה אני יכול לעשות-לא קשור לטופס הירוק.

תודה גם לך אלטר אגו . יכול להיות שאני אתחיל ללכת לעתים קרובות יותר לשדה הפתוח ליד הבית. אני צריך להרגע קצת. אני מלחיץ את עצמי. כל הזמן אני גורם למטלות שיש לי לעשות להראות יותר גדולות ומפחידות-מבלי לבדוק באמת את מימדיהם. ואז יוצא שכל הזמן אני בורח מהמטלות האלו כי הן כל כך גדולות-ואז בדקה ה-99 אני באמת הולך לבדוק אותן כי אין לי ברירה ומגלה שהשד לא כל כך נורא.

אתה יכול לארגן לעצמך משקפיים רק בשביל לקבל רשיון ולא להשתמש בהם.
תוכל לעבוד על שיפור הראיה מתי שיתחשק לך.

_אתה יכול לארגן לעצמך משקפיים רק בשביל לקבל רשיון ולא להשתמש בהם.
תוכל לעבוד על שיפור הראיה מתי שיתחשק לך._
מה זה "לארגן"? משקפיים לא מוצאים ברחוב

עוד מעט אני כנראה בצבא, ואז זה ידחה וידחה. נראה לי גם שעדיף כמה שיותר מוקדם. תודה על התגובה בכל זאת.

אני רוצה לספר לכם על משהו שקרה לי לפני איזה חודשיים. הכרתי כבר חלקים רבים בבאופן שאמצתי לעצמי כמו נגד חיסונים וברית ומילה, ואז נתקלתי בסרטון הזה
לא היה לי פשוט לראות אותו, ותוך כדי אני אפילו בכיתי, פשוט בכיתי. בכיתי מהמחשבה של איך, איך אנשים מוכנים להטיל מום בגוף של התינוק שלהם, מושא אהבתם, רק כדי להרגיש שייכים לקבוצה? זה פשוט זעזע אותי לחלוטין. איך אנשים מקשיבים למנהג חסר טעם שאדם החליט עליו מסיבות אישיות מלפני אלפי שנים???
מילא מסיבות של דת, אבל מסיבה חברתית? זה פשוט מעשה אנוכי ואגואיסטי כל כך לדעתי.
זה פשוט מחליא אותי מלחשוב על זה. איום ונורא.

באותם הרגעים הבטחתי לעצמי שלא אניח תער על איבר מינו של בני.

כל הזמן אני גורם למטלות שיש לי לעשות להראות יותר גדולות ומפחידות-מבלי לבדוק באמת את מימדיהם. ואז יוצא שכל הזמן אני בורח מהמטלות האלו כי הן כל כך גדולות-ואז בדקה ה-99 אני באמת הולך לבדוק אותן כי אין לי ברירה ומגלה שהשד לא כל כך נורא.
מוכר מאד.

בדיוק צפיתי כרגע בסרטון הזה פשוט מדהים, אין מילים. כל האנשים , הצורות הצבעים. מדהים איך שהאדם הצליח להתפתח בצורה שכזו. איך דווקא יצור אחד התפתח בצורה שכזו? לא מוזר קצת?
רק חבל לי ומעציבה אותי העובדה שכל זה הולך לההרס. לא נראה לי שבעוד הרבה זמן. לפעמים זה פשוט מכניס אותי לדכאון כל הניצול הזה של האדם את הטבע. כמה אפשר??? האדם מנסה להתפתח בצורה אינסופית בעולם סופי. מתישהו זה אמור להגמר, לא? כמה זמן הכדור יכול כבר להחזיק מעמד? מדהים איך שהאדם מצליח להרוס בכל כך קצת זמן כדור כל כך זקן.
אולי אני בכלל מגזים? אולי אני בכלל סתם יוצא מפרופורציות? אוקי אז אמנם מזהמים בכל רגע נתון את האוויר, האדמה, האוקינוסים, מי התהום, זיהום שלא היה מעולם כה גדול בהיקפו. האדם חובק עולם. לכל חור הוא מצליח להגיע ולנצל את הטבע, לקחת את הצל של אלו שלא יכולים לומר לא.

מדהים בסרטון הזה איזה מגוון ענננננננננננננננק ועצום של אנשים יש. בכל פעם שאני צופה בו אני מסתכל על איש אחר שרוקד, לכל אחד ריקוד מיוחד משלו שמתאים אך ורק לו.
ואולי כבר אין דרך אחרת? הרי השינויים שהאדם עשה הם כל כך, אבל כל כך כל כך עצומים בקנה מידה מטורף.
הסרטון הזה רק ממחיש שניתן רק לצמצם, לעכב ולהאט, אך לא להפסיק. אף אחד לא רוצה לוותר על הרכוש שלו. כנראה שההרס הוא בלתי-נמנע. ואולי אני סתם מאבד תקווה עכשיו? האם זה צריך באמת להיות אחרת? אי אפשר להתכחש לעובדה שמה שהאדם עשה בכדור הזה הוא מדהים, בלתי ניתן לתיאור והסרטון הזה ממחיש רק על קצה המזלג.
אולי אני פשוט צריך לחיות וזהו? במילא הכדור הזה יהרס בקרוב(ואני מאמין שהרבה לפני הזמן שהמדענים חוזים-שזה כמה מיליארדי שנים או משהו כזה)

וקשה לי עם זה, באמת שקשה לי עם זה. כפי שאתם יודעים אני די מחמיר עם עצמי בכל התחומים, ופשוט קשה לי עם זה. אני מרגיש אומלל. אני מרגיש שעצם זה שאני חי, אני עושה כאן נזק. כולנו שותפים לנזק, חלק יותר וחלק פחות.
אולי באמת אני לוקח את זה קשה מדי? אבל אי אפשר להתעלם מהעובדות בשטח. המצב לא טוב ונהיה רק יותר ויותר גרוע. זה גם אנוכי מצידי לכתוב כעת את ההודעה הזאת ולבזבז חשמל שהפקתו היתה כרוכה בלא מעט חרא ואין מילה יפה יותר לתאר זאת.
אני פשוט מרגיש חסר אונים. מה המטרה של החיים שלי בעולם הזה? לא מעניינים אותי כסף, תהילה, בתים מכוניות. אני רוצה למות בתחושה שעשיתי משהו,משהו טוב ולא התבטלתי כל הזמן. וזאת אולי הבעיה שלי. אולי אני פשוט מתלונן יותר מדי ושוכח לעשות. אולי...

אתה עומד להתגיס?
מסקרן אותי איך זה היום. בזמני בשרשרת החיול דחפו מיני זריקות לזרועות המתחיילות (והמתחיילים, מן הסתם).
אתה מודע לזה? (ראיתי שאתה מתנגד לחיסונים).
וגם היה את הענין הזה שאם אתה צמחוני אתה מקבל איזה תחליף תעשייתי מעובד (להבדיל מהמנה הבשרית האיכותית

) אבל בשביל להיות טבעוני אתה צריך להביא איזה אישור נוטריוני או משהו כזה.

לא מנסה לרפות את ידיך, חלילה.
אני פשוט מודעת לזה שלא סתם לוקחים לצבא אנשים בני 18. רב האנשים בגיל הזה מספיק <חסרה לי כאן מילה> בשביל להרשות את זה. אתה נשמע לי קצת יותר מפותח.
(נגיד, היום? הפוך אותי לבת 18 עם כל מה שאני יודעת ומרגישה היום? אין מצב שאני עושה את זה)

באותם הרגעים הבטחתי לעצמי שלא אניח תער על איבר מינו של בני.
אני לא ראיתי שום סרט. אני גם לא רוצה לראות. תסלח לי שגם לא אראה את הסרטון שקישרת פה

. זה סכין - זה תינוק בריא ושלם - תמיד היה ברור לי שא-פריורית ובלי צורך בטיעונים, זה לא מתקרב לזה. ואם מישהו רוצה לשכנע אותי אחרת, שיתאמץ הוא ויביא לי טיעונים.
(התאמצו. לא הצליחו.)

_אני לא ראיתי שום סרט. אני גם לא רוצה לראות. תסלח לי שגם לא אראה את הסרטון שקישרת פה happy . זה סכין - זה תינוק בריא ושלם - תמיד היה ברור לי שא-פריורית ובלי צורך בטיעונים, זה לא מתקרב לזה. ואם מישהו רוצה לשכנע אותי אחרת, שיתאמץ הוא ויביא לי טיעונים.
(התאמצו. לא הצליחו.)_
לא הבנתי מילה

אתה מודע לזה?
תודה על המידע. אף אחד לא יגע לי בזרוע.

אני פשוט אצהיר על טבעונות ואז אני מקבל סכום חודשי

אתה עומד להתגיס?
אני שמיניסט

שליחה על ידי נעמי* » 01 מרץ 2009, 14:53

אני פשוט אצהיר על טבעונות ואז אני מקבל סכום חודשי
זה לא ממש עובד ככה, אלא אם כן אתה גר באמירים, אז מאמינים לך מראש.
בני הטבעוני הצהיר על טבעונות וצריך היה למלא המון טפסים, היו שיחות עם מש"קית ת"ש וביקורים שלה אצלנו בבית.
אח"כ איזו ועדה שצריכה להחליט על זה.

אבל אם באמת אף אחד לא יגע לי בזרוע., אז אולי ממילא לא תעמוד בפני הסוגיה כי לא יגיסו אותך.

_אתה עומד להתגיס?
אני שמיניסט_

מצחיק אותי איך אתה כותב את זה כאילו זה מובן מאליו- A מוביל בהכרח ל B, בעוד שבדברים אחרים, הרבה יותר "מובנים מאליהם" ברמה הכלל עולמית, למשל אכילת בשר (שלא כמו גיוס בגיל 18 לצבא), אתה מטיל ספק ושואל שאלות...

וזו אינה הטפה נגד גיוס (גילוי נאות- אני בחרתי בשירות לאומי מטעמים אידיאולוגיים, ואני גם צמחונית, אבל זה לא העניין), אלא פשוט החיבור הכמו אקסיומטי שעשית בתשובתך מוזר לי בהתחשב בשאר הדברים שאתה כותב

הבהרה- מה שאני מתכוונת זה לאו דווקא שטבעוני לא צריך להתגייס (חייבת להודות שזה נשמע לי די הגיוני דווקא) אלא פשוט שהתשובה שלך מתמיהה: שמיניסט=מתגייס. יש כאן בחירה (גם אם זה לא תמיד נראה ככה בחברה שלנו) ולכן אין סיבה, במיוחד לאור שאר דברייך, שה עוגיה תבין את זה לבד

כבר הית בצו ראשון, אני מניחה, אולי גם שני.
הצהרת את כל אלה? שאתה לא מוכן לקבל חיסונים, שאתה טבעוני.
אם אתה מתכוון לגלות להם את זה בבקום אז זה הולך להיות יום ארוך מאוד....

לא יודעת איך סכום חודשי יעזור לך בטירונות, למשל.

בקיצור - כדאי שתטפל בכל אלה מראש ואם אני מזהה נכון מגמות - יוותרו על שירותיך.
(שירות לאומי עדיף)