בלי חיתולים עם חתולים קפטיינ'ס בלוג

[אנונימי]

דף בלוג

^{דף מומלץ}

[צוויליך*]

הנה זה בא.
בפעם הבאה שנחליף חיתול, אנחנו משאירים את הבוז'בולונת בלי.
קנינו קערת פלסטיק אפורה.
שיתאים לצבע של החתולה הקטנה
(ש-אגב- עומדת להמליט).

למה אני אשכרה פוחד?
היא כבר שלושה שבועות בעולם ומה יהיה כבר, קצת רטיבות? קקי צהוב? (עם ריח טוב)

דודה עדינה שאלה אותי: למה לא טיטולים?
חומרים מסרטנים, פריחה, לא מתכלה, משבר האנרגיה, טאליבאן.
אז כולם עושים רע לתינוקות שלהם?
כן. (ומיד התנצלתי - לא מודעים, ככה החברה היום, לא מתוך זדון)

אני יודע שנפספס. שיקח זמן עד שנילמד את הסימנים שלה.

ססססראבאק, אם ילדנו בבית זה קטן עלינו.

אז למה זה מפחיד?

חיתול אחד AWAY מלהביט לקקי בעיניים.
המשך יבוא.

[רונית_סלע*]

וואו. קוראת, מזדהה עם הפחד שלפני, ומתרשמת מזה שאבא כתב את הדברים (איש ולא אישה). בהצלחה @}
(ואשמח לשמוע עוד).

[תבשיל_קדרה*]

בהצלחה!
כשקופצים לים מגלים שהם רטובים. וחמימים
תתחדש על דף בלי חיתולים.

[תמר_ס*]

יו, איזה כיף. גם אנחנו לפני (הוא עוד בבטן, אבל יש את הפחד של הלהתחיל עם זה).
רטובים. וחמימים מעולה. עדיף מקר.

[צוויליך*]

Huston this is texas
The Eagle has landed

קפצנו למים ! בקול שכשוך עליז !!
זה התחיל במערך הסברה לבוז'בולונת בנוגע ליתרונות הדרך החדשה ולטכניקה היישומית.
לא נרשמו הסתייגויות.
בחזית האם לעומת זאת (חזית מותשת יש לציין) נרשמו ספקות ועייפות החומר בנוגע לרעיונות 'מענינים' שצוויליך מוצא ב"באופן טבעי"
בזמן שהוא היה צריך ללכת לישון לדעת חזית האם.
לכן רק בבוקר אחרי שאכלנו אמא נשארנו עם חיתול כוננות מקופל בין הרגליים כשאנחנו שוכבים על אבא ובוהים לו באוזן שמאל.
פערנו קצת הפה והרמנו גבה ונאנחנו. הת-ר-כז-נו...
ואבא הרחיף אותנו מעל הפלסטיק (אפור! איכס פיכס) ועשינו !!! בפנים! א-רו-אס-טי!!! שלוש נקודות !
אבא ייבב מאושר כאילו הוא עשה. גנב כיבודים.
בהמשך עשינו עוד שני פיפים וחצי קקי בפלסטיק. חצי שני על אבא, למה הוא היה מאושר גם מזה??

האפורה מסתובבת ומחפשת איפה להמליט. פינינו בארון בגדים. לא טוב. ארגז מרופד. לא. מה את רוצה, צימר של אילנה שמש?
בנינו מאורה משק שינה ישן מתחת לשולחן הקרשים הגדול של אמא. ניראה.

אמא עוד לא מסכימה ללילה בלי חיתול, אבל לא נורא, היא עוד תחזור בתשובה.

עניין של אמונה.

TO BE CONTINUED

[תבשיל_קדרה*]

האפורה מסתובבת ומחפשת איפה להמליט
בין הפוך ובין הסדין. מושלם.

[סיגל_ב*]

אוי, אתה גדול.
רוצים עוד.

[צוויליך*]

בין הפוך ובין הסדין. מושלם.
נו בטח גילה, הנה כמו כל הנשים בחיי גם היא בסופושלדבר איז הבינג הר אוון וויי...

שלושה גורים בריאים, 315 גר' (ביחד) שנראים כהמשך אלגנטי של הפטמות של האפורה שהמליטה אכן במיטה (שריפדנו בשק השינה הישן שנ"ל).
היא כזאת מתוקה, יצאה לשתות ועמדה שלוק-שלוק-שלוק-שלוק שלוש דקות בלי לנשום, אכלה הכל בביסים גדולים וחזרה לילדים.
גם האפורה בעד להיות צמודים לילדים מיד בלידה. ובעד הנקה.
היא אכלה את השיליה. לא מתנשקים כרגע, יש גבול, עדיף לי לאכול אפילו מק'דונלדס.
בשום שלב היא לא דרשה חומר אילחוש לעמוד השידרה
ידעה להשתמש בטכניקות הרפיית כאבים ווקאלית תוך שימוש במנעדים רחבים והתחברות לאני-החייתי שלה.
אולי כדאי להציע לה לגלוש באתר?

בקשר לבוז'בולונת,
כמו שכתב מאיר בנאי(?) ב"גשם", "ניצחונות, מפלות".
אט-אט אנו אוספים נקודות בונוס כמו בסופר קארד, הכיף זה לא תת לעצמך נקודות חובה כמו בשיטת הענישה התעבורתית. WINNERS ONLY ...
באמת מה שחשוב לנו זה שהיא כ"כ מתוקה, הרבה יותר מתינוקות אחרים שאני רואה - יותר מקסימה, מצחיקה, עירנית, אינטליגנטית ומממממותק מכל האחרים. לפעמים לא נעים לי לחשוב את זה אבל היא פשוט הכי הכי, לא יעזור כלום !
נו מי ישכנע אותי שלא. אה? אה?

• צוויליך פוסע מול המחשב הלוך-וחזור עם חיוך דפקטיבי, אגודלים בבתי השחי ומרפקים עולים-יורדים-

אך, כן-כן, מסתבר שהמסע עוד ארוך, עד שבוז'בולונת תוכל לתקשר לנו "אני צריכה פיפי ועוד ממממ... שלושת-רבעי שעה גם קקי ושמישהו ינגב לי את הפליטה תודה." אנו לומדים סימנים חדשים כל שעה וחצי בערך. מה שמאפיין את כולם זה גיוון ותחלופה מהירה ואקראית עם מחוות נוספות וכמו-כן פירושים ברוח של:

• נהנתי להשתין עליך, תודה אבא.
• זהו הקקי השני מתוך ארבעה(!) שפריצים! איזה קטע הה?
• תפסיק לטלטל יא ניג', פלטתי לפני חצי שעה, אתה חוקר בשב"כ או אבא שלי.
• אני עומדת לעשות ת'צמי ישנה בשביל השמחה בלצרוח דקה אחרי ששמת אותי במפה והתגנבת(!) אל המחשב.

הרעיון מובן, מה? לי לא, אבל מילא.

אז כן, מלאו אסמינו בר ויקבינו יין, בתינו הומיםX2 מתינוקות
ובהמתנו פורה היא
מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה
ואין X2 עדיין?

[א_גרויסע_מויש*]

מצויין!

[צוויליך*]

הבהרה
_


צוויליך לא שם את הקטנה בשום מפה, אלא במיטה! ליד אמא שלה!

< "המחשב טעה" >:) >

[צוויליך*]

במחשבה שניה
_

אלא אם כן היא תעשה פיפי על כל המגבות שמשמשות לה מרבץ
ואז נשתמש במפת שולחן מקופלת
אז בלי נדר

[עודד_המחפש*]

בהצלחה במסע לעבר הלא נודע...

[עינת_טל*]

אתה גדול.
תמשיך לדווח...

[תבשיל_קדרה*]

--קוראת --

[תמר_ס*]

–קוראת –

[דקל_נור*]

כל הכבוד! איזה כיף.

בקרוב תהיה פה תחרות צמודה עם הלוחשת לפירורים ...

[בר_עדש*]

באמת יהיה מעניין מה הלוחשת חושבת על הניסיון החדש.

<צוויליך הוא האבא של הלוחשת, נכון? או שאני לגמרי איבדתי כאן אוריינטציה.>

[א_גרויסע_מויש*]

לא לא. הלוחשת הרבה יותר מבוגרת.
הבוז'בולונת כאן בת שלושה שבועות.

[פלוני_אלמונית*]

בקרוב תהיה פה תחרות צמודה
ירדנה ארזי נגד עופרה חזה?

[בר_עדש*]

לא לא. הלוחשת הרבה יותר מבוגרת.
וואלא.
אז לא יכול להיות שאת שני הדפים כתב יוחנן בצק, נכון?

<גיא מצמצם אפשרויות>

[בשמת_א*]

דף גדול!
עוד, עוד! אתה כותב נפלא, והדיווחים אותנטיים!

[דרדססססססססססססבא*]

האם יתכן כי צוויליך הוא הוא ולא אחר הלוחשת לפירורים ? (על פי כתב היד וסוג הדיו)

[דרדססססססססססססבא*]

לא

[דרדססססססססססססבא*]

כן

[דרדססססססססססססבא*]

לא ! לא! לא!

[דרדססססססססססססבא*]

נו באמת סטאר-טרק ושלוקים !

[דרדססססססססססססבא*]

אמיל אז'ר ? רומן גרי ?

[דרדססססססססססססבא*]

דוקטור ג'קיל ? מיסטר הייד ?

[דרדססססססססססססבא*]

סוכן כפול של השב"כ ?

[צוויליך*]

צוויליך גועה בצחוק!

דרדססססססססססססבא, זה עוד רחוק?

צוויליך על הבטן, נשנק מ'חשאיות'.
אבל יודע שהשכנים מהשכונה מנחשים.

דיווחים ממתחת לשולחן
אנו עוברים אל חדר העבודה, דופקים קלות את הראש בשפת השולחן ומרימים את קצה השק-שינה-זכור-לטוב שעבר הרבה בחייו (כולל אירועים שעדיף היה שלא היו קורים) (הכל יורד בכביסה ) ומגלים חתולה אפורה בהיפר-וונטילציה, מניקה שלישיה.

טרנספר
גנדי ז"ל טוב לא משנה. אמא של הבוז'בולונת התעוררה הבוקר משינה טובה בזמן שהבוז' ישנה גם היא (=פשעי מלחמה) לקול יללות האם הטריה השניה בחדר, הלא היא האפורה. למה??????? איכה????
אוכל - בשפע.
מים - מלוא המיכל הבינוני מההיפרנטו.
תמיכה רוחנית - ליטופים ודברי כיבושין כל אימת.
חופש - פותחים חלון סוגרים חלון (אבא מגוף)
עיצות - ציטוטים: "עכשיו תדחפי!" "יופי!"
מה לומר, באמריקה היו מצלצלים לפסיכולוג של חיות בית (ד"ר הקיפוד שלי דוקר). הם לא עושים טרנספר (הם כבר הוציאו את הג'וק הזה מהראש עם האינדיאנים), הם מגלים הבנה.
גילינו אף אנו הבנה וכשהאפורה חמקה החוצה השתלנו את הגורים בחדר העבודה לטובת כל המעורבים בעניין שהולכים על שתיים. HAVEN'T THE JEWS SUFFERED ENOUGH
אפורה חוזרת. מראים לה את השק שינה בחדר העבודה.
הולכת לחדר שינה.
מראים.
חדר שינה.
יללות קורעות לב. בחיי.
בסוף מכניסים אותה בידיים אל מערת השק שינה. היללות משתתקות. אנחת הקלה.
אפורה יוצאת עם גור בפה. נעצרת בדלת חדר השינה הסגורה.
יללות קורעות לב.
לפני ארוחת הערב - שניצלים (קרים), שורשים בתנור (קרים) וסלט חסה (עם לימון) - הגענו לאקוויליבריום חדש. הבוז' על הכתף לגרעפס, מול המחשב, האפורה מגיחה מפעם לפעם לליטופים ותמיכה וצוללת חזרה אל השק שינה.

והבוז'בולונת לא מסגירה את כל הסודות. עשינו פיפי אחד על אמא ואח"כ אבא החליט שיש איתות ליציקה. שהות באורך מביך מעל הפלסטיק הניב רק פיפי אבל פעמיים. יש איזה שער חליפין? כמה פיפי שווה קקי? נוסחא מקובלת, משהו.
מה שכן גילינו זה שכל עוד יש מולה תנור ספירלה פועל, היא מוכנה להשתזף מעל הפלסטיק זמן מפתיע.
(בעיקר מפתיע את הגב של אבא.)
חשש מה שזה לנסות יותר מדי. אולי לשיר לה באוזן -

קקי קקי קקי קקי
קקי קקי קקי קקי

• למנגינה של לפנות ערב (בין ברושים יורד) של סשה ארגוב זה קצת לא להסתפק בהצלחה המסחררת של הפעמים הראשונות.

מה לעשות, הRUSH הזה ממכר.

והיא, כמו פנסיונרית יהודיה ממיאמי על סיפון הקרויז בואט, נשענת על האמות שלי ומטלטלת את השוקיים בקצב, מקפלת אותן ללוטוס ומביטה שמאלה וימינה.
אוקייז'נלי היא מביאה איזו התרכזות שבסופה אנחה משמעותית כשחה "במקומך לא הייתי מתייאשת דווקא עכשיו " ודי לחכימא.
נו אז עכשיו חצות ואני מחכה לקריאת יחידת האם: "סדין צהוב, סדין צהוב!" כל רגע.

עוד תגלית של הורים ירוקים: הם מרגישים מתי האוכל מוכן. טלפתיה, אנטיפתיה, מה שתרצו, אבל הם יודעים תמיד מתי אנחנו יושבים לאכול.
וווווווואאאאאאאאהההההההההההההההההההה

אה!
הערב ניסינו את הגרייפווטר ( גזים אצל תינוקות קוליק ) וכרגע הבנות ישנות כבר שעתיים!!
דביל! מנחוס!! הנה הבכי.
צ'או

[תבשיל_קדרה*]

(בעיקר מפתיע את הגב של אבא.)
מצא תנוחה בה הידיים שלך נשענות על משהו (למשל: ברכיים).
אצלי עבד: ישיבה על מזרון - כלומר גובה של 20 ס"מ, או פשפוש מעל לכיור, כשמרפקי נשענים על השיש שלידו.

[רוקדת_לאור_ירח*]

דף מעולה. מחכים לעוד.

[צוויליך*]

היום: שעתיים על אבא על הכסא ערסל. נרדמנו פלאים. גם אבא. חבל"ז.
התעוררנו והתפתלנו : קקי בפלסטיק ובעקבותיו סדרת פלוצים על יבש, למרות שהפלוצים ברחו מהכלי ועפו בסלון ויצאו מהחלון היה נחמד מאד!
סה"כ נראית התקדמות, שני קקים ושני פיפים היום והוא עוד לא אזל...
***

אמא טוענת אחרי עיון בדף שהפרטים אינם מדויקים.
צוויליך ברטוריקה זולה על גבול הדמגוגיה: לאנשים גדולים אין צורך בפרטים קטנים!
לדוגמא, ב-82 לראש הממשלה דהיום לא היה מ-מש חשוב 5 ק"מ, 40 ק"מ, העיקר הכנאפה.

(צוויליך לא לקח תרופות חיוניות היום)
***

אמא גם טוענת שמספיק שני פלסטיקים וגם זה יותר מדי.
"אתה תמיד אומר מה אנחנו צריכים את כל הפלסטיקים האלה."
איך אנחנו שונאים שהיא אשכרה זוכרת מה אמרנו. זכרון ורבאלי זה כח. ואכן יש למשפט הזה צלצול מוכר.
"אבל התכוונתי ל...."
" "

צוויליך לא רוצה לרוץ לחדר שינה מהסלון או מחדר השינה לחדר העבודה עם ממטרה מיניאטורית שמחת לבב

סובי סובי ממטרה
אבא'שלך מחפש ת'קערה
סובי והתיזי פיפי

חוצמזה, 4 ש"ח. וכמובן המשפט האלמותי, "מקסימום נעשה מזה עציץ".
אם צוויליך היה מקבל שקל - טוב, יורו , על כל פעם שמשפט זה נאמר על ידו, הוא היה קונה את בנק הפועלים (רווח שיא יומי אתמול!), יחד עם הלבנות ההון, שרי אריסון ויועץ ההשקעות האגדתי שמנסה לקבוע פגישת ייעוץ כמה פעמים כל שנה ( אבל צוויליך מתחמק - עד עכשיו כל העיצות שקיבל מאנשי הבנק היו אכן טובות. לבנק. אולי תיקח הלוואה? יש כרטיס אשראי חדש... עזוב, אל תצא עכשיו, חכה עוד חצי שנה....).
ואם צוויליך היה מקבל יורו על כל עציץ שהוא אכן עשה ממיכלים/קופסאות/פחיות זיתים יפות מיוון/נעליים ישנות/סיר ישן הוא היה נשאר עם כסף לשווארמה.

שווארמה: כשרואים את צוויליך ישר רואים שהוא צמחוני, שמאלני, עושה מדיטציה על הרים, מנגן על גיטרה וחנון.

קדחת.
טוב, אולי חנון , זה כבר בעיני המתבונן.
***

פורים שמח לכולנו, מלכים וליצנים.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

עשיתי מנוי

[צוויליך*]

פורים שמח שוב
צוויליך חזר לפני זמן קצר מעבודתו הסודית אי שם מחוץ ליישוב ומיד עודכן בהתקדמות המיזם: שני (2) פיפי בפנים. ושלמרות איתותים סבלניים לקקי אמא התעכבה מעט יותר זמן מהמנומס והייתה צריכה לנקות את השלולית הריחנית מהמיטה ומהמעורבת בדבר. הרגשה שהבוז'בולון מעריכה את מאמצינו והולכת לקראתנו. יפה.
היום באו א.א. ואשתו, מהם קיבלנו את הרב-פעמיים במתנה, התפעלו מהרב-פעמיים (הזמינו לנו טלפונית וראו פעם ראשונה) וצחקו (א.א. בספקנות-מה) מהעניין של בלי חיתולים בכלל. איך לא, יחידת בוז' לא איכזבה והיכתה נקודתית (פיפי בדלי) לעיניה המתפעלות של אשתו של א.א. שהחזיקה אותה עד אז.
נצחון מוסרי !

|V של עראפת|

האפורה חזרה לגיזרת הנעורים שלה צ'יק-צ'ק. ממש לקנא. אמא אומרת שהיא (האפורה) חולה ?!? זה מקנאה. נשים.

והשנה: צוויליך מתחפש לאבא עייף. התחפושת:
חיתול על הכתף
עיניים בוהות, לסת שמוטה
פיזיו-בול
ספר
הבוז'
ההופעה:
הבוז' על הכתף עם מרפק מפתיע בקשיחותו ועיקשותו בשביל איזו בת פחות מחודש שחודר אל נק' הלחיצה הסינית של "לעשות כואב מאד", בעוד צוויליך מקפץ בישיבה על הפיזיו-בול. החיתול משמש בעיקר אותו לניגוב הריר שנוזל לו מזוויות הפה. הוא מקווה לקרוא קצת בספר שרובץ על הרצפה איפה שנפל כשהמרפקנית אין-לי-אלוהים הזאת ניסתה להעביר את שאר הגוף אל מעבר לכתף. ברקע מנגינת לונה-פארק, הוא תוהה אם שווה לפזול שמאלה לראות אם היא עצמה כבר עיניים, מחליט נגד מתוך השלמה עם גורל וקופץ הלאה בבטחון של צדקת הדרך.

<בטח כ ו ל ם במסיבה>

[עפרה_שחורי*]

צוויליך אני אוהבת אותך. עפרה אמא של נעמה מ"משתינים און ליין" חכה תראה מה יהיה לך, וויי וויי וויי . מהי העבודה הסודית, אם מותר?

[צוויליך*]

עפרה, תודה...

מה זה משתינים און ליין?
זה עובד עם סלולרי? וואו, המחשבה מדהימה. רק אתמול דיברתי עם מישהו על הג'יימס בונדיות של הטלפון-מצלמה- נגן MP3-מכונת אספרסו שיש היום. מתקצר פלאים הזמן בין הפנטזיה החולנית והלקנות אותה בחנות. (לדוגמא : )

חדש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נוקיה PP4520 "אלימינייטור"
דה נקסט ג'נריישן

• התראות למכשיר על פיפי וקקי
• כפתור מצוקה לקריאת חרום לסבתא (דגם PPS בלבד)
• דיבורית לשתי ידיים פנויות
• מצורף נייר מעורפל להרגעה בנוגע לקרינה מטעם ארגוןחברות הסלולר!

[במגוון גווני צהוב חרדל ]

העבודה: לא תהית אפפעם מי באמת עוקר שיניים חולות לטיגריסים בספארי?
וטרינר?! אוה, גיב מי א ברייק. כן, זו העבודה שלי. (נא לא לגלות לאפאחד אחר)
כסיידקיק אני מנקה לקוברות את המאחורה של השיני ארס (הם לא מגיעים עם המברסססת ססססיניים) ומשכנע פעילי הסתדרות ותיקים לפרוש.
מעדיף קוברות, יש פחות ליכלוך.

מי בא לטייל היום בקניון עדה?
טוב בטח לכולם יש הנג אובר.

[מיכל_אופנהיים*]

צוויליך
חזק ואמץ אחרי שביתות פיפי מגיל שמונה חודשים תראה שבגיל שנה הבוג'ה תגיד פהפה(עם סגול) או תרד מהמיטה כדי להשתין על הריצפה .
שלי בת שנה אבל אני מכירה קטנה שמשנה וחצי כבר עם תחתונים כמוך כמוני, אומרת פיפי בחיריק !

[צוויליך*]

תודה מיכל על העידוד. היום היא היתה מה-זה קרעכצענית. גזים. עוד ארוכה הדרך, בהתחשב בזה שעוד לא עבר שבוע מתחילת האקספרימנט. ושהיא בקושי חודש בסביבה. ושהיא הראשונה שלנו. ושאנחנו הראשונים שלה. וש. וש.
הגב, הגב. שעה על הפיזיו בול עם החייזרית על הכתף, לא גרעפס ולא יער. רק המרפק הקומפלימנטרי באוזן מזכיר לי לא להפסיק לקפוץ. סבבה לה ככה. אבא הוא איש מאותגר: אין לו ציצי. ברגע שמפסיקים מגיעה הודעת תביעה לציצי, אם אמא צריכה לישון עוד 12 דקות שלמות, YOU BETTER BOUNCE AWAY HONEY.....

[תמר_ס*]

קורע. פשוט מעולה.

[א_גרויסע_מויש*]

עשיתי מנוי
גמני

[אביב_חדש*]

מצויין.

[אלמונית_לשמירה_על_כבוד_המשפחה*]

ברגע שמפסיקים מגיעה הודעת תביעה לציצי, אם אמא צריכה לישון עוד 12 דקות שלמות
אתה חמוד אתה! שלי, ברגע שמגיעה הודעת תביעה, תיכף מעביר לאמא בהקלה (זהו, אין לי, אז זה יורד מהידיים שלי!).

[צוויליך*]

[אורה_גבריאלי*]

א-מחייה!

[פוחדת_לקפוץ_למים*]

או, יותר נכון לשלולית השתן.
שלי בן חודשיים ואני קוראת בשקיקה - אולי אקבל אומץ.
הצטרפתי גם למועדון המעריצים.
מזדהה לחלוטין עם כל השאר (חוץ מהפיפי והקקי אה, והחתול זכר)

בהצלחה,
גם אני עשיתי מנוי.

[צוויליך*]

יום יפה היום, אבא חזר מיום עבודה וקיבל זכויות על פיפי, קקי ופיפי תוך 20 דקות.
בוז'בולון, כה לחי!! איזו פרודוקציה פורה, אני כ"כ גאה, למי יש ילדה כזאת שסובלת את הידיים הקרות של אבא בשקט?

מצאתי סימן חדש (דומני) - לפני שיוצא קקי, הבוז' מורידה את האגן, יעני נותנת לו לצנוח רפוי למטה. שלא לדבר על הבעת ההגות העמוקה כמובן.
אתמול סיירנו בשכונה עם מנשא התינוח שקיבלנו מחברים, פעם ראשונה שיצאנו אט לטיול רציני. נראה היה שאנחנו נהנים, היא עמוק בפנים עטופה בשלוש שכבות תינוח, שמיכת הריבועים שחברה תפרה לה והפונצ'ו הכתום של המגניבים, ואני בקאז'ואל וחיוך חולמני על הפנים. לא לא לא הייתה לי אף פעם כזאת הרגשה של גאווה, גם לא כשקניתי את האוטו הראשון (טוב איתו באמת לא הייתה סיבה ). זהרתי משביעות רצון כפולה: זאת בגלל היותה של הבוז' וגם בגלל שהיא לא בכתה בכלל אלא נצמדה אלי חזק וישנה טוב.
הפעיות שלה, למות מצחוק.

[עודד_המחפש*]

גם אני קורא ונהנה

לא הייתה לי אף פעם כזאת הרגשה של גאווה
הזכיר לי את הדף אבות ומינשאים

[לוונדר_סגול*]

פיזיו בול - מה זה?

גם אני עשיתי מנוי.

[נועה*]

פיזיו בול - מה זה?
כדור גדול (פיזיוטרפי), שאפשר לשבת עליו...

[תמר_ס*]

הפעיות שלה, למות מצחוק. מסכימה. אין כמו פעיות.

[לוונדר_סגול*]

אה, ההוא, מכירה. תודה

[צוויליך*]

הבוז' מנמנמת. מעורסלת אצל אמא. עמוק בידיים ובשמיכת הטלאים מהפליס (שעשו מהקנקלים של המינרליים שאבא משליך לכלוב הירוק עם הפקקים למרות שיש לפקקים קופסא מיוחדת עם חור להפקדה מיוחדת. אמא מעקמת גבה: אבל אני תמיד הייתי מפרידה ( תרגום לפולנית - "לפני שעברת לגור איתי ועשית לי בלגן מהחיים". בלגן, מהשפה הרוסית = מקום בו מופיע קרקס צועני ) . בכ"ז אבא לא מפריד. כל בקבוק עם פקק (דאבל אונומטופיאה!! ) סוחב איתו לכלוב תיסכולון קטנצ'יק ששמו "מה היא שוב אומרת לי מה לעשות". מזל שאפשר להשחיל את הקנקלים רק אחד אחד. להשליך שקית וגמרנו עובר מהר מידי. ככה האקט הופך לתיראפיה ומשפר את הזוגיות. רגע נספור את הסוגריים אוקיי צריך לסגור עוד אחד).
איפה היינו. אה כן.

הבוז' מנמנמת. מעורסלת אצל אמא. עמוק בידיים ובשמיכת הטלאים מהפליס (צוויליך מצטט את עצמו פור הוונ'ס סייק) . אמא בטלפון, מנצלת הפוגה ברוכה לשיחה ואבא יושב מולן, אוכל פתיתים וסלט ומביט בפה הפעור של הבוז'. פסטורליה.
בעוד מזלג עמוס נוסף עושה דרכו אל אבא, נשמעת יפחה זעירה מכיוון שמיכת הטלאים. שילוב בין חריקונת של חדף שצועק "אנפה! אנפה! להסתתר!!" לבין המשרוקיות האלה של הליצנים, נו אלה.

במישור כלשהו בו היא נמצאת עכשיו, מימד עלום ומאד מאד מסקרן התובנות החברתיות מחייבות יפחה קטנה מתוך נימוס(על מה הם חולמים בגיל חודש? סודות ורזים שיפרחו כאד הבל בבוקר לכשילמדו לדבר? ענינים אבסטרקטיים? השבוע היא התרכזה בנקודה מאד מסוימת מעל הדלת. לא התיקה משם מבטה וקצת הפחידה את אבא. מה את רואה שם? מה? אה? אבא השתדל להיראות סקפטי. אמא ישנה והוא קצת נהיה לו לא נעים לבד בסלון.) .
ואז התעגל הפה ל O גדול ופיהווווק... שמסתיים באהעאהעהאחחחח החלטי וכבד רוח.

אמא בטלפון, הבוז' מניעה ראש ימינה ושמאלה ושוב נותנת יפחת תרועה ארוכה יותר. אמא גם מביטה בה תוך כדי שיחוח. ואז אי-אי-אי-אי, צרור ציפצופים. אבא חייב לצלם בווידאו את הסשן-יפחוחיות הבא, להקרין מול כל הקהל בחתונה שלה.

מה עושים כדי לא להתנפל עליה כל פעם שהיא מתפתלת או בוכה, ולהרחיף מעל הכליפלסטיקאפור?

אקשן!
הבוז': אי-אי וווואה ("השמיכה מגרדת לי באוזן אם אפשר להזיז המוטוריקה שלי וכו' ")
אבא: מהר איפה הכלי? למה בסלון. תביאי.
הבוז': ווואאהההההה אה אי אי ("עזוב אותך מהכלי אבא דביל שלא מבין כלום")
אבא: מהר אני חושב זה קקי.
הבוז': פאק איט.
(אחרי 5 דק' מעל הסיר)
הבוז': ואאאה אההה ("קר לי בטוסיק")
אמא: אולי תוריד אותה? לא נוח לה ככה, שתעשה על חיתול בשכיבה
הבוז': אה! וואה! ("גם הכפות רגליים לא משהו ונגמרת לי הסבלנות")
אבא (בייאוש) : פשששששש! פשששש!
הבוז': אהההההההה אהההההההה אהההההההההההה ("אההההההה אהההההההה אההההה")
קאט!

כן, בכל מקרה משלמים, אם לא על חד פעמיים, על הפסיכולוג מאוחר יותר.( "אבא שלי אף פעם לא הבין אותי". "הממממ. אז את אומרת שאבא שלך אף פעם לא הבין אותך. נראה לי שנגמר לנו הזמן. 170 שקלים.")

[אליס_בארץ_המראה*]

עשיתי מנוי, חתמתי קבע.

[תמר_ס*]

חתכת בריאות D-:

[א_גרויסע_מויש*]

[אם_פי_3*]

זבנג - המקום לדיונים בנושא הוא לגדל ילדים בלי חיתולים. האמת היא שאם תקרא שם קצת, תראה שהנושא כבר עלה ודוסקס, אבל אם עדיין יהיה לך מה להוסיף, אתה מוזמן. זה, כאמור, דף בלוג, ולא מקום לויכוחים על דרך.

[תזהר_לימור_ליבנת_מאחוריך*]

צויליך היקר- ככוכב חדש בשמי המדיום הייתי מצטערת רק על כך שאינך יכול לבחור את הגרופיז שלך! לפי שתי הטענות האחרונות נראה שהמעריצות מהמחנה של צביקה פיק נפלו בטעות על פגישת מחזור במילייה של שלמה ארצי!

[לוונדר_סגול*]

כשרואים את צוויליך ישר רואים שהוא צמחוני, שמאלני, עושה מדיטציה על הרים, מנגן על גיטרה וחנון.
אחד כזה בטח לא יתרגש מביקורת בוטה שכזאת, נכון?

[צוויליך*]

שיייאווו !
איזה אקשן !! התרגשות !! התורכים מקיפים את וינה !!!!!! אייך ברון מיכנהאוזן?!

תורכי תורכי.

זבנג לגדוד העברי (אם תואיל לרמוז על מקור הניק, לא אתענה כל הסופ"ש...) יקר:
מאיפה אתחיל? לא יודע על מי אתה באמת כועס אבל שיהיה לך לבריאות, זה גם לא יעלה לך 170 ש"ח לשעה.
רק כדי לסבר את אוזניך, בבקשה -

לא בא לי להיות מנומס
וכשלי לא יבוא להיות מנומס? נצעק אחד על השני? יאלללה בוא מכות! הנימוס הוא המכשיר החברתי המיועד בדיוק לכשלא בא לך להיות מנומס.
אבל זה כבר הרגלים אישיים. ומה משקל הניק הסתתרותך מאחורי ניק בחוסר הנימוס, I WONDER.

_התלהבנו ממוצר מקסים
שלרוע המזל אינו מחזיק מים_
אתם התלהבתם ואנחנו מנסים אותו. הוא לא מושלם, גם הניסאן שלנו לא. אבל לא נעלב אם מישהו אחר יקנה ניסאן. הלאה -

ועכשיו אתם מאתגרים אותנו
מי זה "אתם"? האישה ואני? משתתפי הפורום? זקני ציון? מי זה "אותנו"? איגוד המאוכזבים מר"פ (סניף ישראל)? זבנג, אתה כבר ילד גדול, כמדומני.

אתם רוצים להיות כמו חתולים?
הלוואי, בחיי.

מי דואג ללחם שלכם כשאתם עובדים כמשגיחי הפרשות?
או! אחלה נקודה. בין ההנקות אשתי מקבצת נדבות ואני משווק קראק לילדי ביה"ס הסמוך.
שמא אתה רומז שאנו זוג-היפים-נטל-על-הציבור-מקבלי-תמיכת-סעד-וכו' ?
תגיד, אתה מכיר אותי? אה? אה?
ארצ'י באנקר היית צריך לבחור בתור ניק, מה דעתך?
אל תדאג, לא נבקש ממך הלוואה.

שבטים באמזונס וששם זה עבד
אם תקרא קצת באינטרנט על הללא חיתולים, מה שבבירור לא עשית, תמצא שמליארדים גדלו ככה ומגדלים ככה. אפריקה, אסיה, גם חבר העמים.

זה באמת נהדר כשמסביב יש אדמה - אבל לא לנסות בקניון !
<מאמץ ידיך בחום על העיצה. תודה! תודה! אגב, אנחנו מבלים יותר על אדמה מאשר בקניון.>

עודף התעסקות, פוקוס מחודד ותשומת לב גורפת מסביב לשעון - עלולים להזיק כמעט כמו הזנחה
אז אתה אבא, נכון? לא ראית שתינוק דורש פוקוס מחודד ותשומת לב גורפת? זה לא אקסיומטי לדעתך?
עודף התעסקות? חסר לך זמן חופשי? גם לנו... רצינו ילד, לא נינטנדו. אי אפשר לכבות.

חיים בהמתנה להפרשה הבאה
דווקא לא ! כן בהמתנה ללילה של שינה רצופה (עוד שנה שנתיים...). פשוט אין לך מושג מה ההבדל בין לבהות כל הזמן בתינוקת לבין לנסות לפתח קשב , כי היא אכן מודיעה מתי היא עומדת לעשות פיפי/קקי.

_עיזבו אותם בשקט - יש להם כל כך הרבה מה ללמוד -
עד לגמילה - ובינתיים תנו להאגיס לעשות את העבודה._
עזוב אותנו בשקט - יש לך כל כך הרבה מה ללמוד על עצמך בכלל ועל לתקשר בפרט - ובינתיים אם זו ההחלטה שלך לך על האגיס, אני מאחוריך, שתהיה לך המשך הורות מהנה ומוצלחת.

<צוויליך וכחן מלידה>

[זבנג_לגדוד_העברי*]

סליחה, צוויליך יקר שאני מסתתר מאחורי כינוי שהרי צוויליך זהו שמך מלידה, לבת שלך קוראים בוז'בולונת ולאשה שלך קוראים סתם אשתי.
(זאת אומרת אשתך)
פעם היה סרט שקראו לו "בלוז לחופש הגדול" לגיבור הטראגי קראו צויויליך והחבר'ה שלו שרו:
"צוויליך, צוויליך, קום התנדב לגדוד העיברי"
ועכשיו -
יושב לו חנון עם גיטרה, שופע שימחה ואהבה על ההרים ובין מדיטציה לחסה הוא מתענג על הפרשות הגוף החרדליות של בתו הקטנה
אכן פסטורליה רומנטית - שפע של שלווה מתוקשרת -
ואז מגיע מישהו, סתם טמבל קונספירטיבי ומרים את שולי אדרת הפנטזיה -
וזבנג !!! ישר אל הגדוד העברי העירום של הצוויליך -
זה ההסבר לכינוי - שלא תתענה לי כל הסופשבוע ותפספס איזה קקי
לגבי היתר - ניפגש בהמשך בימי החול
(רק אם לא איכפת לך להתווכח איפה שפעם היה בלוג כל כך יפה לנפש)
שבת שלום מהזבנג שזונבנג

[לוונדר_סגול*]

חמודים אתם.

[שרון_ג*]

150 שקל בעיר החרדית קרית ספר. יש ייתרון לחיות בעיר חרדית...(לא שאני גרה שם)

[צוויליך*]

טוב,
באמת נסיים את הוויכוח הזה. אתה בהאגיס, אני ברב-פעמיים / בלי בכלל, אין בעיה... אם נרצה להתחלף נדבר.
אם אחסר לך, תתקשר איתי ב זבנג וצוויליך מראים אחד לשני מי יותר מתחכם , אם לא אז לא.
וזבנג, יש פה בלבול, אני לא מנגן בגיטרה, אנא קרא למעלה.
חשבתי שזבנג מקורו בקומיקס בשם זה.
טוב.
הבוז'בולונת ישנה יותר משלוש שעות ואכלה.
אמא: "היא ממאנת לעשות גרעפס".
צוויליך קורא לשוטר גדול.
ש.ג. : "פה זה הבית של צוויליך וסתם אשתי כהן? מי לא עושה גרעפס?!"
שבת שלום!


<צוויליך וכחן מלידה אך "יש מקום לכל דבר." (סבא ז"ל) >

[זבנג_לגדוד_העברי*]

לווכחנים אגרסיביים כמו צוויליך ועדר המעריצות - בואו לפרוק תסכולים
בין אם מציפיה להפרשות בין אם מכל סוג אחר - אצלי בדף בו מותר להגיד הכל + את האמת.

[צוויליך*]

"לאמא לא נשאר עוד כח
ואבא לא ידע מה לומר,"
(א.בנאי, 'רוחות הצפון')

איך אהוד יודע לדבר על אמצע הלילה של הורים טריים.


טפו טפו. דווקא היום, די בסדר. הבוז'בולונת (כהן) שמחה לישון בטיול מתוך המנשא והעניקה לנו שעתיים זכות של שקט. אח"כ אכלה ונרדמה, קמה, צווחה ונרדמה שוב - הפעם לכשלוש וחצי שעות!!!.
האם סופסוף הקשיבה לצוויליך שמסביר לה שוב ושוב בסבלנות (לאט, שתבין) שצריך לתת לאמא לישון שלוש שעות או שהוא יקבל על הראש בגלל משהו כלשהו.
אולי היא רחמנית ומנסה לעזור לקייס שלי.
אבל בלילה שלפניו, הייאוש הטמיר בלבן של העין, מעירה אותי אשתי (כהן) עם הבוז' המתפתלת בידיה המושטות אלי ומבהירה לי שמוטב שאקח את הילדה וכדאי גם ששתיהן ישנו או שיהיה פה מה, כן?..
לקחתי.
נוהל כדור פיזיובול ^vv^vv^vv^vv^vv^vv^vv^vv^vv^vv^vv^v
נוהל צעד גמל
טפיחות על גב
שירי גבעטרון בשני קולות

שעה אח"כ שנינו על הכסא התלוי, עייפים מהבכי, היא יופחת מתוך שינה ואני אוסף זבובים בפה פעור ומנסה לנחש כמה זמן אנו יושבים.
באחת הפעמים שפקחתי את עיני (היה אז חודש שבט) ראיתי אור יום דרך חרכי התריסים. הבוז' התעוררה וביקשה ציצי. תודה לך בוז', גם נתנה לי קצת לישון וגם דורשת את אמא. צדקת גמורה. אבא ישן עד 10 לפני הצהריים כמו לברדור שרדף אחרי יותר מדי צלחות מעופפות.

Quote of the Day

"מפליא הוא מה רבים האנשים שאת יכולה להיות מאושרת בחברתם, לאחר שאת עצמך מאושרת בתוך תוכך."
(מתוך: 'האהבה היא נצחית' לאירווינג סטון)

[צוויליך*]

(לאחר זמן מה)
[דלת וירטואלית נפתחת, נטרקת]

לא, כי אם לבוז'בולונת יש אחות אני רוצה לדעת אם את בגדת בי או אני בך!

< פרק 3624 ב"האהבה מתעללת באופן טבעי 2", הדרמה עם הדהרמה>

[בשמת_א*]

לא הבנתי את הסיפור האחרון (פרק 3624). אפשר תרגום בגוף הסרט או פירוש רש"י?
ואגב, הערה קטנה:
אתה בטח צוחק כשאתה כותב "חמש דקות" מעל הסיר. אבל ליתר ביטחון: מחכים שניות בודדות (1?), ולפי התגובה רואים אם לחכות כי הקקי בדרך, או להוריד כי היא אומרת "אני לא רוצה קקי עכשיו, מה נפל עליך?"

[פלוני_אלמונית*]

אפשר תרגום בגוף הסרט או פירוש רש"י

קבלי פירוש אש"י:
יש דו שיח של אמא של יונת עם הלוחשת לפירורים בנושא האחות.

[צוויליך*]

אכן.

[צוויליך*]

חוצמזה, (בשמת) יש לנו איזה חצי דקה מעל הסיר עד הפיפי
וקצת יותר לקקי
שניות בודדות הן תמיד שניות יבשות
אם כי לפעמים לא קורה כלום אך הבוז' בכל זאת נראית נהנית מהפוזה- טוסיק מעל הכלי, רגליים שמנמנות מתנדנדות מקדימה (תמיד במצולב) ופרצוף של "אני יש לי את כל הזמן, אדרבה..." ואז מחכים לראות אם היא מבשלת משהו.

האם זו תופעה מוכרת שיש נטיה לא לעשות במנשא?
כל פעם במנשא מלבישים לה ר"פ והוא תמיד יוצא יבש.
המממ.
אולי היא מבחינה בזה שאין חיתולים להחלפה איתנו ומחליטה להתאזר....
אוי, גאונה שלי !

[תמר_ס*]

_האם זו תופעה מוכרת שיש נטיה לא לעשות במנשא?
כל פעם במנשא מלבישים לה ר"פ והוא תמיד יוצא יבש._
וואלה, מדהים.

[תבשיל_קדרה*]

צוויליך, מותר להתערב לך?
נדמה לי שאתה מתאר די הרבה גזים ופליטות.
הייתי מוודאת שאין שום דבר שקשור בהנקה שגורם לזה, ואחר כך יוצאת למסע בילוש לגילוי מזונות שאוכלת גב' צוויליך ומשפיעים על הקטנה.
(מובן שאתה יכול למחוק אם הגזמתי)

[צוויליך*]

אולי יש איזה אינסטינקט של לא-לחרבן-על-אמא-כשהיא-בורחת-מהאריות ?
(למרות שיש סיכוי שהאריות יחליקו על הקקי)
(אריה א': איזה באסה! כל הכפה שלי מלאה חרה. הניאנדרטלים האלה, אני אומר לך!" אריה ב': תיראה ת'פרווה שלי! גועל נפש." )

טלפון מהסבתא: [ברקע הבוז' בוכה]
למה היא בוכה? לא יודע.היא בת חודש.זה קורה.היא התעוררה הרגע. היא רעבה? אולי.היא על אמא שלה, ניראה תיכף. אולי היא לא רוצה על הידיים? היא בוכה כשהיא לא על הידיים.היא בת חודש. אני גידלתי שלושה ילדים ותינוק בוכה רק אם הוא רעב או כואב לו. מממ כן.
[בינתיים אמא מתחילה להניק ומחייכת למשמע השיחה שלי עם אמא שלה. שנינו מחכים שהנושא יעבור ל-
חיסונים.
תשכחו ממה שקראתם, שמעתם, הסקתם, בדקתם, חבר המושבעים יתעלם מכל אלה.
מותר לכם לשחק עם או בלי חיתולים והנקה ונניח גם למיטה המישפחתית לעבור, אם תירצו נקרא לכם מש' אינגלס מבית קטן בערבה, אבל בנושא חשוב כמו חיסונים שבדמנו הוא, מחובתה של סבתא לפעול בעקביות למען חסן היטב והרבה כמצוות רופא מלומדה. אהה!!
שקלנו את הצאצאית בטיפת חבל. 4,700 . טפו טפו.
סיפרנו לסבתא.
נו יופי. אולי כבר חיסנתם אותה אם כבר הייתם שם?
דיברה עם איזו מכרה קלושה שפעם היתה אחות בטיפת חבל כדי לספר לנו מ"מישהו שיודע" (=אתם לא) ש,נו, צריך לחסן, אחרת זה, כן, מאד מסוכן.

האמת ניראה לי שסה"כ אנו עוברים את שירטוני תגובות המשפחה בצורתם הקלה.
אולי אנו מחוסנים

[תבשיל_קדרה*]

אולי יש איזה אינסטינקט של לא-לחרבן-על-אמא-כשהיא-בורחת-מהאריות ?
דיברנו בזמנו על זה שהם לא עושים פיפי בתנועה, אלא רק כשעוצרים.
(באחד מדפי הבלי חיתולים)

[צוויליך*]

מה למחוק מה? מהפתום?!
עם זבנג הסתדרתי ועיצה לא אשמע?
הילכו שניים בלתי אם נועדו?...

כן, יש פליטות למכביר (אפילו שעולה יפה במשקל). ויש שעות נאחס וקרעכצען שכניראה מקורן בגזים. מתפתלת כמו תולעת על ספיד.
אנחנו מנסים גרייפווטר. אולי בלי זה היינו במצב פחות טוב... יעני, לא יודע עד כמה זה עוזר.
הפסקנו מוצרי חלב (סליחה, הפסיקה. הייתי מרגיש אשם אבל אני מזמן הפסקתי... ).
קראתי בדף הקוליק שאורז הוא CULPRIT ידוע. הבעיה שצוויליכית חיה על אורז וזה יתקרב ללקחת לקואלה את ניצני האקליפטוס .
טוב, אולי אם אשכנע אותה שמינוס אורז = |-O יותר שעות שינה .........

אולי משהו בניהול ההנקה (צוויליך מנכס מושגים מקצועיים מהאתר. יש BA בניהול והנקה? ) מכניס יותר מדי אוויר.
אמא משתדלת לבצע הפסקות תוך כדי והטיית צאצאית בזווית חדה יותר.

הצעות תתקבלנה בברכה - רצוי משהו כמו "אני שולחת לכם (אתמול) שיקוי מסתורי שפותר בעיות גזים מיד ולתמיד, נשארו לי כמה בקבוקים ואני לא יודעת מה לעשות עם זה." או יותר יומיומי.

<צוויליך חושב להתקין בבוז' שסתום בטיחות כמו בדוד"ש.>

[תבשיל_קדרה*]

הנה מאמר שמפרט טוב את נושאי ההנקה שקשורים בגזים - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... 56&[po]art id[/po]=33
לגבי תזונת האם - לפעמים יש כל כך הרבה מאכלים שעושים בלגן, שהורדה של אחד לא מראה שינוי (לפעמים אמא רעבה בעקבות ויתור-קולינארי, ואז היא אוכלת יותר ממשהו אחר שמציק לפצפון).

[אם_פי_3*]

אם לא ברור אם הגרייפווטר עוזר, אז כנראה שהוא לא (אצלנו, עשה ממש קסמים. לא היה ספק) - אתם יכולים להמשיך לחפש מוצר אחר (לכל אחד עוזר משהו אחר) או להמשיך לחפש מהם המזונות הבעייתיים. יש כל כך הרבה אפשרויות, שלא בטוח שכדאי לוותר על אורז, אם הוא אחד מבסיסי המזון (אצלנו - עגבניות וביצים היו הראשיים, אח"כ התבררו עוד אלרגיות מינוריות יותר). מאד ממליצה על שיטת IPEC או דומה לה (ל"איילת מטוטלת" יש הצלחות יפות באבחון, היתרון של ה-IPEC זה שהוא גם מנקה את האלרגיות, כך שמעבר לתקופה קצרה, לא צריך להמנע מהאלרגנים) לצורך זיהוי האלרגנים הפרטיים. וכן, גם לבדוק את ניהול ההנקה (הנקה מצד אחד או שניים). יתכן גם שזו בעיה מבנית (רפלוקס) אבל מכיוון שאין מה לעשות עם זה (במקרים הפשוטים שאין בעיית עליה במשקל), אז הייתי משאירה את זה כמסקנה אחרונה.

[פלוניה*]

שמעתי שגלי-קול עוזר. טיפות הומאופטיות.

[חברת_פז_גז*]

רבותי אין תינוקות בלי גאזים! אין אין אין!
מערכת העיכול בהיתהוות , מעצבת לעצמה את הפרסטיז'ה שם בפנים, וזה כרוך בכליאתם של כמה גאזים סוררים מדי יום..
אז לא משנה אם תאכלנה בנות אורז מנומר או קקטוס משומר .הגאזים כלואים. יחי השיחרור!

[חוברת_אמישראגז*]

רבותי אין תינוקות בלי גאזים! אין אין אין!
אפשר בבקשה לדעת מה הסימוכין לקביעה הזו?

[אליה_דור_כהן*]

משפחת צווליך היקרה.
לנו יש חצי בקבוק של גלי-קול שעזר בעיקר לבעלי המניות של בית מרקחת הום-גליל, אבל יש כאלה שזה עוזר להם.
אם אתם רוצים ואתם בסביבה, נשמח להעביר לכם את הבקבוק, לראות אם זה עוזר לפני שקונים.
<לנו הכי עזרה הרבה סבלנות וזה שהיא גדלה והגיעה לגיל 3 חודשים>
בהצלחה

[צוויליך*]

גילה, מעניין מה שהם כותבים שם ב'תפוז' :
יש להניק אותו מצד אחד עד שהוא משחרר מעצמו, ולאחר הפסקה להחלפת חיתול להציע לו תמיד את הצד השני. ייתכן שהוא לא יהיה מעוניין בצד השני, וזה בסדר, אך תמיד יש להציע.
עד היום שמעתי על לתת מאותו צד במשך כשלוש שעות, כדי שיגיע גם לחלב האחורי העשיר.
יעני הילדה תבחר בעצמה אם היא רוצה חלב קדמי או אחורי?

יש פה מישהו שעושה IPEC. זה אבחון בשיטת איילת מטוטלת או גם טיפול? ומה זה גלי-קול?

אורז מנומר או קקטוס משומר בדיוק נגמר לנו הקקטוס.
אבל בכ"ז לי ברור שגם אם להפסיק לאכול מאכל מסוים לא יפתור את כל בעיות הלחצים התוך-תינוקיים, גם הפחתה בבעיה תתרום לאיכות החיים של הבוז' ומכאן גם של אמא שלה וכמובן בסופו של דבר - שלי !

<לצוויליך הערמומי אג'נדה תועלתנית>

[צוויליך*]

אה, גלי-קול הסירופ?!
קראתי גלי-קול יעני SOUND WAVES כבר דמיינתי אותנו עושים דיג'רידו מעל לבוז' ובסוף מתפלאים עוד עשרים שנה למה היא התחתנה עם אבוריג'יני.

<צוויליך אינטליגנט>

[צוויליך*]

תודה אליה דור כהן , נשמח לנסות אם אתם באזורנו...
אם תשלחי לי טלפון למייל negevfrog # yahoo dot com אוכל להתקשר.

[א_גרויסע_מויש*]

כבר דמיינתי אותנו עושים דיג'רידו מעל לבוז' ובסוף מתפלאים עוד עשרים שנה למה היא התחתנה עם אבוריג'יני.


לנו, אגב, עזר מאד הגליכול. אנחנו חושבים.

[תמר_ס*]

_קראתי גלי-קול יעני SOUND WAVES כבר דמיינתי אותנו עושים דיג'רידו מעל לבוז' ובסוף מתפלאים עוד עשרים שנה למה היא התחתנה עם אבוריג'יני.
<צוויליך אינטליגנט>_
אתה פשוט איש מצחיק.

[שרון_ג*]

גם לנו עזר מאד הגליקול בייבי.
לקח לי לזמן לקלוט שזה בגלל שהוא מרדים.
הקטנה שלי "ניזונה" תקופה מסויימת מגליקול ולא עלתה במשקל. לי לא היה ברור למה. מאוחר מדי הבנתי שפשוט במקום לינוק היא נרדמה מהגליקול. לידיעתכם.

[בשמת_א*]

עד היום שמעתי על לתת מאותו צד במשך כשלוש שעות, כדי שיגיע גם לחלב האחורי העשיר.
לא, חס וחלילה. זו עצה רק למקרה שיש בעיה של ייצור עודף של חלב (כלומר, לאמא יש המון המון חלב, והיונק/ת גם סובלים מזה - משתנקים, או מתמלאים מהר מזרם החלב של ההתחלה ולכן הבטן הקטנה מתמלאת לפני שהם מקבלים גם חלב יותר שמן, שמרגיע את הבטן, לכן גם נעשים רעבים מהר, כי השתיה התרוקנה מהר, ושוב יונקים כמות ענקית של חלב שיותר עשיר בסוכרים ופחות בשומנים ומתמלאים בצ'יק וכן הלאה). בהנקה נורמלית העצה עלולה להמעיט את כמות החלב.

אין בעיה עם פליטות בגיל חודש. בגיל הזה, זו רק בעיה של כביסה, במיוחד אם היא עולה במשקל יפה.
הגזים יכולים להיות קשורים גם לתנוחות (הרבה עיסויי בטן). דווקא הבלי חיתולים עוזר לגזים, כי התנוחות לשיחרור פיפי/קקי מצויינות גם לשיחרור גזים.

לגבי שיטת IPEC תראה בדף הנ"ל. אותנו זה הציל, כי הילד שלי היה אלרגי בצורה קשה (שלשל דם, והפסיק לגדול במגע עם מזון מוצק). למעשה, גם אותי זה הציל. גם אני הפסקתי לגדול (-; (חייתי בתת משקל 25 שנה) ובזכות האייפק אני עכשיו במשקל נורמלי לגופי, ועם הרבה יותר כוחות.