בלי טלוויזיה

[אנונימי]

דיון שהתחיל בדף על פשטות מרצון:

[רקפת_ברגר*]

זה התחיל לפני חמש שנים שהטלביזיה התקלקלה לנו (אני מכורה לטלביזיה עד היום) לא היה זמן לתקן ואחרי חודש ראינו שאיכות חיינו השתפרה בצורה מדהימה - החלטנו לנסות להמשיך ואחרי מספר חודשים זה פשוט הפריע בעין ואז הוצאנו את הטלביזיה מהבית - עד היום.
זה כבר חסכון אדיר בכסף - מכיוון שלא חשופים כל הזמן לפרסומות ולגירויים של קניות (אני גם מכורה לקניות). כמובן שזה גם חוסך אגרת טלויזיה וכבלים (שלא היה לנו אף פעם).

אני עדיין מכורה - אם אני נתקעת מול טלביזיה בתוכנית סינית בלי תרגום - אני אשב ואצפה - עד שיקחו אותי משם - ולכן כל-כך חשוב לי שלא תהיה טלביזיה בבית - אני עדיין לא מסוגלת להתנתק.
סבתא של גבור כל שבוע שאנחנו באים אליה - שואלת מתי אנחנו נקנה טלביזיה - היא ממש מרחמת עלינו. לקח לה זמן להבין שזה לא עניין של כסף.
אני מקנאה באנשים שמצליחים להחזיק טלביזיה מבלי לצפות בה לפעמים ימים - כך זה היה עם גבור.

אפרופו טלויזיה
הפרוייקט גמר של גבור זה מערכת ישיבה משפחתית (דומה לסלון) - אבל הרעיון התחיל מזה שהוא ניסה לחשוב על מוצר שיחליף את הטלביזיה - ולאחר מחקר הוא הבין קודם כל שזה משימה בלתי אפשרית ודבר שני שמה שהוא רוצה לעשות זה לגרום למשפחה להיות ביחד - ללמוד אחד מהשני - מבלי שחייבים לעשות משהו ביחד. אפשר לעשות ליד.
בכל אופן בהגשה שלו - אחת המרצות זרקה משפט - שזה הטרנד החדש בתל-אביב להוציא את הטלביזיה מהבית. אני התרגשתי.

[עוף_החול*]

נשמע מאד מענין הפרוייט שלו. אולי תוכלי לצרף צילום שלה?
לנו יש סלון ואין בו טלויזיה. הוא מיועד לשיחות ולקריאה. יש לנו שתי ספות שמסודרות אחת מול השניה כך שרואים אחד את השני ואן שום דבר שמפריע לריכוז.
הטלויזיה הוגלתה לחדר אחר בבית שמשמש כחדר טלויזיה ותחביבים ושם היא מחוברת ל DVD ולוידאו בלבד. לא אנטנה ולא כבלים. אנחנו מאד אוהבים לראות סרטים. יש לנו מערכת קולנוע ביתי ואנחנו רואים בזה תחביב משפחתי.
טלויזיה רגלה לא חסרה לנו בכל. מעבר לזה כמובן גם השיקול של הילדים, אני מעדיפה לשלוט בתכנים שהם צופים בהם.

[ארני*]

אצלנו חגי רואה בעיקר ספורט מה שלא מפריע לי בכלל התרגלתי לזה כרעש רקע. אני כשאני לא רגועה מפעילה טלויזיה בלי ווליום על ערוץ הולמרק ובוהה תוך כדי עשיית דברים אחרים . זה ערוץ שממחזר ככה שכל פעם יוצא לי לראות סצנות שיחד מתקשרות לסרט . חגי גם אוהב חדשות אבל זה מוציא אותי מדעתי אז בנוכחותי הוא מתחשב .

[עוף_החול*]

פעם גם ליאור אהב חדשות לכן החזקנו מכשיר אחד בחדר נפרד לשם הוא היה גולה מרצון כל יום בשמונה ורואה חדשות עם דלת סגורה.
היום אחרי מס' שנים בחו"ל כשהחדשות הן על מצב הפרות וגידולי השזיפים הוא נגמל תודה לאל.

[רקפת_ברגר*]

בקי, אני אוכל לצרף תצלום רק בעוד כחודש.

אני לא נגד טלביזיה, כל אחד יעשה בזמנו מה שהוא רוצה. אני פשוט יודעת מה זה עושה לי באופן אישי. ויותר מזה מה קורה לי כשאין טלביזיה.

[ש_מים_וארץ*]

זה דיון עתיק....(תרתי משמע)
<תודה יונת ש'הקפצת' לי אותו>

אם בלי טלוויזיה אז גם בלי מחשב
כי בשניהם יש הכל, הרבה, וכל הזמן.

הכי 'קל' היה אם לא היה לי את זה, אבל מי מחפש חיים קלים??
כשבאמת לא היה לי אותם מצאתי קשיים ואתגרים אחרים....

נראה לי טפשי לוותר על שתי ה'קופסאות החכמות' האלה אבל גם קשה ומאתגר ללמוד לצרוך מהן במידה הנכונה.
הן שתיהן 'אויב' ו'אוהב' גם יחד.
מחברות אותי להתרחשויות העולם החיצון,
לפעמים מרחיקות אותי מעצמיותי
ותמיד מאתגרות אותי לחזור לגלות אותה מחדש.

[אילה_א*]

פעם התארחתי אצל בחור שגר במין בית קטן במדבר בלי חשמל
ובמקום טלוזיה היה לו אח . עם אש בוערת פתוח וכולם היו יושבים מול האח ומדברים כל ערב ממש כמו TV אבל בלי .
לי אין וטוב לי

[עודד_המחפש*]

אפשר להבעיר את הטלביזיה ולקבל אותה תוצאה

[אליס_בארץ_המראה*]

[ש_מים_וארץ*]

וואו, מוזר ומביך לקרא עכשיו את מה שכתבתי פה רק לפני חודש וקצת.
ממחיש את הנטיה התקופתית שלי להלקאה עצמית על צריכה טכנולוגית לא מאוזנת.
ישנם זמנים (כמו עכשיו) שאני יודעת ומצליחה לצרוך בשוויון נפש.

[סמדר_נ*]

אישית, נראה לי שמחשב אינו כמו טלויזיה. הוא יותר דומה לעיתון. הוא מחייב להיות אקטיביים בזמן הפעולה (לקרוא, לחפש), הוא מאפשר תגובה ואינטראקציה עם מה שקוראים (כפי שרבים מאתנו עושים כשהם כותבים פה). הוא לא משתלט על לוח הזמנים -- למשל, אפשר להתעדכן בחדשות כשנוח לי ולאו דווקא בשעות שעליהן החליטו ברשות השידור או ברשות השנייה. הוא לא עושה קולות, לא פולש למרחב הביתי, ולא מתיימר להיות האופציה העיקרית לבילוי ביתי משותף.
הטלויזיה הופכת את הצופה בה לפסיבי באופן מוחלט, או כמעט מוחלט. אין אפשרות לתגובה מיידית ולניהול דיאלוג עם מה שקורה שם. אם רוצים לראות משהו -- צריך לכוון את השעות בהתאם (אפשר אמנם לעקוף את זה ע"י הקלטת וידיאו, אבל כמה אנשים באמת עושים זאת באופן קבוע?). ובעיקר -- יש לה נוכחות כופה. ברגע שהיא דולקת היא ממקדת את תשומת הלב, גם אם לא ממש רוצים.
אני חושבת שרק עכשיו, אחרי שנתיים בלי טלוויזיה, אני מתחילה לחוש מה היו ההשפעות שלה עלי קודם. ואני לא הייתי מכורה בכלל.

[מיכל_בר*]

אנחנו כבר איזה שמונה שנים בלי.
לפני פרוץ הילד (בן 3 היום) כולם מסביב הודיעו לנו / התרו בנו ש"לא נוכל בלי טלוויזיה".
כל כך הרבה לחץ ושטיפת שכל הופעלו עלינו, עד שכמעט שקלתי להכניס אחת כזאת הביתה.
איזה מזל שלא עשיתי זאת!
בא לי להקיא לא רק מהזבל הרגיל של הטלוויזיה, שאותו הכרתי כשהיתה לנו אחת, אלא גם מתכניות הילדים (כולל קלטות). גועל נפש ממש!

הילד "זוכה" למנה פה ושם, אצל חברים או משפחה.

לאחרונה הוא שאל אותי למה אין לנו טלוויזיה.
בתהליך הלמידה שלו את העולם, הוא עושה סדר ומבין מה רגיל ומה לא רגיל.
פתאום הוא קלט שהבית שלו חריג. "אין טלוויזיה" זה מאוד "לא רגיל".

[שיפון_1*]

אצלנו אין כבלים יש טלביזיה כלומר, וידאו זה בהחלט חלק מתוכנית הבידור של המשפחה.
החופש בהקשר הזה, הוא בלבחור את הסרט אותו רוצים לראות לעומת להקלע לסרט של על פי רוב בחזקת להעביר את הזמן.

[פולני_מפולפל*]

אני לא מתגעגע לטלוויזיה,
במיוחד מאז שקניתי את הפלזמה 70''

[ציפציף*]

גם אנחנו חיים בלי טלוויזיה ונחשבים בעיני משפחתינו ל"מנותקים",
אך מי שרואה את המשחק של הילדים משתגע מהדמיון העשיר והיצירתיות שלהם,אני רואה את זה כתוצאה ישירה של חיים ללא טלוויזיה.
עכשיו צריך לנסות לחיות בלי מחשב...או לפחות לוותר על משחקי המחשב \-:

[מירי_של_שקד*]

אנחנו היינו בלי, חזרנו להיות עם, הילדה הגדולה התרגלה וגם אני אמא שלה לצערי התרגלתי ולא היה טוב. לפני שלושה שבועות הוצאנו את הטלויזיה אחר כבוד מן הבית, ונפרדו לשלום. אני מרגישה הקלה עצומה. איזה כיף וברוך שפטרנו. קניתי לבנות קלטות עם סיפורים והן יושבות ומקשיבות בעניין, ואני מבלה את זמני בקריאה וסתם הרגעות עם מוזיקה נעימה. איזה הבדל.

[יוטי*]

אנחנו שנתיים פלוס בלי טלביזיה. כמו שכתוב למעלה, איכות חיינו השתפרה פלאים מאז ניתקנו את הלוין. יש DVD ורואים לפעמים סרטים ויש מחשב שזה מקור המידע בבית (כי גם עיתונים אין וזה בגלל שבעלי מכור ולא יכול להפסיק לקרוא אותם) ועם כל אלה אין לי בעיה.
לפעמים, אצל ההורים או חברים, יוצא לנו לראות קצת טלביזיה ולהבין שאנחנו לא ממש מפסידים.
ממליצה בחום.
יש לנו תינוקת בת שנה שלא אוהבת לצפות בטלביזיה יותר מ-5 דקות ולעומת זאת מאוד מאוד אוהבת ספרים. היא כבר לוקחת בעצמה ספרים מהספריה בחדר, יושבת ומדפדפת בהם ומברברת לעצמה סיפורים. מעניין אם יש קשר לזה שאנחנו בבית קוראים ולא צופים. אני לא בטוחה, נראה לי שהיא נולדה כזאת.

[בובה_זהבה*]

רוצה לנסות בלי טלוויזיה.
לא רוצה לכפות על הבעל והילדים.
הילדים בעיקרון מוגבלים במספר התכניות/שעות ביום שהם רשאים לצפות.
הבעל פריק חדשות.
אני מהמתמכרות. ורוצה כ"כ בלי. לפחות לנסות.
בד"כ מהרגע שנדלקת היא לא ממש נכבית, ואני נשאבת....

בשיחה קצרה עם הבעל ביקשתי שננסה כמה שפחות. שכ"א יבחר תכנית אחת ביום שהוא רוצה לראות. וזהו. בשאר הזמן כבויה.
זה מרגש ומפחיד כל הזמן שיתפנה.
מקווה שנצליח.

[תלתל_בתוך_תלתל*]

בובה זהבה,
גם אנחנו בגמילה (בעיקר בנזוגי)
תודה לאל התנתקנו מהכבלים ונותרנו עם ערוץ 1 ו-2
גם בנזוגי פריק של חדשות ואני ממש מייחלת לרגע שגם שני הערוצים הללו יימוגו להם מחיינו.
הקטנטונת רואה פרפר נחמד בערוץ הראשון וכל מיני דיוידי שבחרנו לה בקפידה (פחות או יותר..)

מאחלת לך בהצלחה בהוצאת המטרד הזה מחייכם!
@}

[בובה_זהבה*]

נראה לי שעוד יקח זמן ושאצלינו זה יהיה תהליך ולא זבנג וגמרנו.
הילדים יודעים שעם החזרה לבית ספר חוזרים למשמעת טלוויזיה.
אני מבחינתי ראיתי היום רק 3 שירים מכוכב נולד. זהו. מנסה לא לחשוב מה משדרים עכשיו ומה אני "מפסידה". במקום זה עשיתי כמה דברים פרודוקטיביים (כלים, הליכה, הורדתי לק מהצפורניים) ועכשיו נראה לי שאכנס לי למיטה עם חומר לימודי.
יום ראשון עבר מבחינתי בהצלחה. הבעל ראה כוכב נולד (אוהב לאכול ולצפות) ולהפתעתי ירד עכשיו עם הכלב ו..... כיבה את הטלוויזיה. לא להאמין.
לא יודעת אם אני רוצה לגמרי להעיף את המקלט. אבל בהחלט אשמח לצפיה ממוקדת בתוכנית לשבוע או משהו כזה.

[מיכל_בר*]

אולי אפשר לכסות את הטלוויזיה במפה או משהו כזה?
ראיתי משפחות שומרות שבת שעושות כך בשבת.
הטלוויזיה מאבדת ככה מהנוכחות והמרכזיות שלה, היא סתם עוד רהיט בסלון.
וזה גם פחות קליל להדליק אותה, צריך לעשות פעולות מקדימות.

בכל מקרה, אצלנו הטלוויזיה יצאה מהבית (לפני כתשע שנים) לאחר שהיא התקלקלה והחלטנו שיותר טוב ככה.

[בובה_זהבה*]

רעיון נחמד לכסות במפה. נראה לי שאנסה עוד כשבוע. אתן לבעל להתרגל לרעיון....
אצלכם המקלט יצא מהבית לגמרי, אצלינו הטלוויזיה שבחדר השינה שלנו ההורים יצאה מהבית עקב קילקול והחלטנו לנסות לא לתקן אותה ולא להביא חלופית תחתיה. והצלחנו. גילינו שהשינה הרבה יותר טובה ועמוקה כשאין טלוויזיה ברקע ושנרדמים מהר יותר ללא טלוויזיה. וחזרנו לקרוא יותר ספרים לפני השינה. אכן זה היה צעד מבורך מבחינתנו.

[אילה_א*]

אני מכבה את המחשב כל יום ב21:00
וזה ממש משפר לי את החיים
הבן זוג לפעמים מדליק לעצמו לקרוא קצת ספורט או משהו כזה אבל הוא לא מכור כמוני

[בובה_זהבה*]

המחשב הוא הבא בתור אחרי הטלוויזיה.
מאוד קל להחליף התמכרות אחת באחרת בלי לשים לב....

[בובה_זהבה*]

ראיתי היום תכנית אחת. מבחירה. אפילו לא מההתחלה. כשהסתיימה - כיביתי המקלט. גאה בי.

[בשמת_א*]

גאה בך!

[בובה_זהבה*]

תודה בשמת : )
השבוע ראיתי אבודים. וזהו. כ"כ כיף שהצפיה הופכת להיות בשליטתי. הזמן הפנוי שנוצר מתמלא בלי בעייה. נראה לי שלאט לאט דברים מחלחלים גם לבעל. בגדול שלי אני גאה מכיוון שאחרי החופש - בו התעורר עם טלוויזיה כל בוקר וצפה ביותר תכניות ממה שהייתי רוצה - הוא הבין את החזרה לשגרה (מבחינתו צפיה בתכנית ליום זו השגרה). הבין שאצלינו בבית לא צופים יותר בבוקר. ואחה"צ כשחוזר מהגן הוא בוחר איזו תכנית לראות (אם היא ממש קצרה אז שתיים) ומכבה בעצמו. אז אני גאה גם בו.

[פלוני_אלמונית*]

בובה זהבה, אני מכול לטלוויזיה לא היו לנו כבלים ראינו רק ארוץ 1 ו2. ניסינו כל מיני "תוכניות גמילה" אך שום דבר לא אזר עד שיום אחד חזרתי מהעבודה, אף אחד לא היה בבית , פירקתי אותה ושברתי חלק שאליו מתחברת האנטנה וזהו...

[עודד_המחפש*]

מה עושים עם טלויזיה מקולקלת?
במקומות למיחזור פסולת אלקטרונית שאני יודע עליהם לא מקבלים טלויזיות ומסכי מחשב.
מה עושים?

[יערת_דבש*]

סליחה, עודד, אין לי תשובות בשבילך, אבל אני שמחה שהדף עלה במה חדש, כי אני רוצה לכתוב, שאני ממש מאושרת שיש עכשיו את "האח הגדול". אני מבינה שכל המדינה בזה, ואני אפילו לא יודעת מי זאת הבת של בובליל.
אני כל כך שמחה שאיכות הטלויזיה יורדת ושהתכנים בה הם על כלום, כי אז אני יותר שלמה עם ההנאה שבבלי טלויזיה.
ממה שאני שומעת, הטלויזיה נהיית תוכנית מציאות אחת גדולה.
תודה, אבל המציאות שלי מעניינת (לפעמים) וחשובה יותר.

ושלא תבינו אותי אל נכון- אם היתה לי טלויזיה, הייתי מתמכרת כמו כולם, כמו כלום. איזה כיף שאין לי!

[פלוני_אלמונית_נחמדה*]

עציץ? אקווריום? הקופסאות האלה הרי אטומות... אבל לפי התוכניות נראה לי שהן לא יכולות להחזיק מים...

[בובלילית*]

הטלוויזיה שלנו פינתה מקום לאקוואריום החדש
יש תוכניות מעולות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע
הרבה תנועה
הרבה מים
בוהים בטבע
לפעמים דג אחד מודח (מת)
יש קבוצות
יש מלחמה על אוכל
מלא אקשן
אין פרסומות
מומלץ בחום!
תחביב לבעל...

[אורגנית_מתחילה*]

לפעמים דג אחד מודח (מת)

[איי_מי_שם*]

מורדים את המסך והחלקים הפנימיים ונותנים לילדים לשחק בתיאטרון בובות או בטלויזיה...

[פלוני_אלמונית*]

(אין לי מה לתרום לגבי שימוש נוסף, אבל לגבי החיים בלי טלויזיה:)
אני בלי טלוויזיה כבר די הרבה שנים, ולטעמי זאת אחת ההחלטות היותר מוצלחות שעשיתי בחיי (קצת אחרי ההחלטה להיות צמחונית ).
בחמש השנים הראשונות, בכל פעם שנכנסתי למקום שיש בו טלויזיה, הדלקתי אותה.
בשנים האחרונות אני ממש לא מסוגלת לשהות בחדר שיש בו טלויזיה דולקת. לא מסוגלת לסבול את זה. בעיקר, כמובן, פרסומות ופרומואים (קדימונים??).
מידי פעם רואה על המחשב סדרות או סרטים שמעניינים אותי, אבל האמת היא שאין לי הרבה סבלנות לזה.

[אשה_ואם*]

גם אנחנו מאושרים בלי הטלויזיה.
השינוי העיקרי היה בזמן האיכות שלי עם בעלי. אם פעם הוא היה נצמד בערב לטלויזיה, ולא היה עם מי לדבר, תוכנית אחרי תוכנית (הרי תמיד יש עוד משהו... והם מושכים את זה ארוך כל כך עם כל הפרסומות והחזרות על פרק קודם ומה יהיה בפרק הבא...), והוא היה הולך לישון מאוחר כי ראה סרטים חצי לילה, ולמחרת עוד יותר עייף ועוד יותר נצמד לטלויזיה...

היום זה עולם אחר. מגיע הביתה, ארוחת ערב משותפת, אח"כ זמן איכות משפחתי: טיול בחוץ, קריאה, משחקים. הילדים הולכים לישון ואז זה רק אנחנו שנינו. הרבה יותר זמן לסקס. לפעמים מבלים יחד ולפעמים עובדים קצת על המחשב ומרויחים קצת כסף. הולכים לישון כשעייפים.

אנחנו גם הולכים פעם בכמה שבועות לסרט בקולנוע. מדהים כמה נהנים יותר מסרט, כאשר רואים מעט סרטים. כל סרט משפיע יותר, מעניין יותר, כי אין את ההצפה האדירה של הסרטים מהטלויזיה. כל סרט כזה שראינו אנחנו מדברים עליו שבוע וזוכרים חודשים.

מעולה.

[לי_לו*]

לעודד
אנחנו הכנו אהיל למנורה מהמסך - תלוי הפוך כשהחלק הרחב פונה מטה והצוואר הצר מעלה
את הפלסטיק האחורי שמנו אצל התרנגולות - עוד מקום להטיל בו
כל השאר... למעבדה לתיקון, חלקי חילוף וכד'

[לילך_רוכל*]

הי,
בן זוגי צייר על מסך הטלוויזיה תמונה של קריין וקריינית באולפן חדשות סטראוטיפי.
הטלוויזיה במקומה כפסל וכאמירה. מעוררת חיוך ושמחה.
לילך

[אלטר_אגו*]

בן זוגי צייר על מסך הטלוויזיה תמונה של קריין וקריינית באולפן חדשות סטראוטיפי.
מגניב!
לא אצלי בבית, אמנם: הצרה עם טלויזיה היא לא רק שהיא צורכת זמן (וזמני יקר לי), אלא גם שהיא תופסת מקום (ואנחנו צריכים את המקום הזה כדי לעשות גלגלונים ולפזר צעצועים)!

[תלתל_בתוך_תלתל*]

בובלילית...

שפכת אותי מצחוק!!!!

תלתל.

[סלעית*]

קטעים מפרסומים מלפני 50 שנה בנוגע להשפעת הטלוויזיה
מעניין מאוד.
בעיתון הארץ

[אוטה*]

אני זרקתי את הטלויזיה לפני כמה שנים. בהתחלה היה לילדים קשה.
אך יום אחד בא חברה חדשה לבקר את הבת שלי (בת 12). החברה הסתכלה בסלון מסביב, יעני מחפשת משהו ושאלה איפה הTV שלנו. שמעתי את הבת שלי עונה לה ככה בקוליות: "טלויזיה?? מי צריך את זה?? מיותר לגמרי!!"
מאוד שמחתי (-:

[מאיה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אנחנו ללא טלויזיהדברים טובים.
גם כמה שנים....הטלויזיה איפשהו יוצרת מעין בועה במציאות שלנו ומשפיעה על כל מה שקורה במדינה שלנו.אנשים פשוט נשאבים לריאלטי במקום לחשוב.לחשוב על הדברים החשובים באמתהיא מכבה את הראש והמחשבות וזה עצוב שהיא ככה שולטת בהמון אנשים ושיש לה כ"כ הרבה כוח.חבל שלא משתמשים בכוח הזה ל

[מאיה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דברים טובים וחשובים

[יעל*]

טוב, אחרי הרבה מחשבות החלטתי לפתוח את הדף הזה, ולשתף קצת מה שעבר עליי. למען האמת לא הוצאתי את הטלוזיה אלא לכתחילה לא הכנסתי אותה לבית בגלל כל מה שאפרט עוד מעט. אני מרגישה שהטלוזיה סותרת כל נסיון לחינוך טבעי, ואישית יש לי בעיה קשה עם הטלויזיה, וניסיתי להסביר את זה במה שכבר אכתוב.
חלילה איני מנסה להעביר ביקורת על מי שצופה בלטויזיה, גם אני עשיתי את זה במשך שנים. אלא הביקורת היא על התקשורת ועל מה שהיא מנסה לעשות. בכל מקרה, אשמח לתגובות ולדיון בנושא.

1. חוסר תקשורת- אולי זה משהו שספציפית לי קשה, אבל יש בי זיכרון שטבוע עמוק עוד מימי הצבע שגרם לי כבר אז לשנוא את הטלויזיה בצורה עזה. אני זוכרת שדיברתי עם אמא שלי בטלפון וניסיתי לספר לה משהו וברקע הטלויזיה הייתה על פול וויליום ובקושי שמעתי את אמא שלי- ואז הבנתי, אפילו בשביל לשמוע את הסיפור שלי כרגע,קשה לה לסגור את הטלויזיה, אולי היא אפילו מציצה למסך הממכר תוך כדי הסיפור שאני מספרת לה. אז אולי זה כעס אישי שלי על ההורים שלי, אבל אני מרגישה שבכל פעם שאני מגיעה לבית הורי הטלויזיה גורמת לקצר בתקשורת ענקי ונוראי. הטלוזיה דלוקה ואז אין הרבה קשב אלי או לתינוקי שלי- יש בהייה מתמדת בטלויזיה, בהפסקת פרסומות אנחנו נחזור לסלון וקצת מתייחסים אלינו אבל גם אז, חלילה לרגע לא מכבים אותה או משתיקים את הקול. הקטנצ'יק קולט את המסך המהבהב ומתקרב אליו מטווח 0 מתעניין במה שמרצד לו מול העיניים. עזבו שגילו שהדבר הזה גורם לבעיות קשה וריכוז ולחוסר שקט אצל תינוקות וילדים (ובוודאי גם מבוגרים), זה פשוט כ כך סותר את הטבעיות שאני מנסה לחנך אליה, את הטבע, את המרחבים, את השקט והשלווה המקסימים שיש בטבע ובחיים. הכל רועש, חזק, מהיר, צבעוני במיוחד ואין לאף אחד שליטה על זה.

1. פסיביות- ברגע שעובר לי מסך מול העיניים אני אפילו לא שמה לב וכמה שניות פשוט בוהה בו בחוסר מעש, ללא קשר לתוכן המופיע שם. כאילו זה מהפנט, ממכר, לא נותן לך לזוז. אתה כבר לא אקטיבי ומלא חיות- הטלויזיה שאבה אותך לעולמה, ולא משנה מה מופיע בה כרגע.לכן גם יש לי רגשות שליליים מאוד כלפי תוכניות ילדים אפילו חיוביות- הצילו! ילד צריך להשתולל לשחק לשמוח ולהנות, ולנוח כשהוא מתעייף- אני לא רוצה לסמם אותו עם מכשירים מרצדים שמהפנטים אותו ולא נותנים לו לזוז
2. מוכרת שקר- אשלייה של אושר- הכל יפה ואסטתי. דוגמנית מגישה תוכנית ארוח ב6 בוקר נראית כאילו יצאה עכשיו מסלון כלות. היי בעלי, אל תסתכל, אני לא נראית ככה ב6 בבוקר, עם סימני שינה ובפיג'מה ותינוק שיונק ממני. והאמת שגם לא אראה ככה ב8 בערב אחרי יום שלם של טיפול בבית ובילדים. שלא נדבר על כל הגברים שלא מצליחים למצוא זוגיות או להתחתן כי הם מפנטזים על אשה שנראית כמו דוגמנית, אבל הם לא מוצאים. ונשים ונערות שמנסות להתקרב לאידיאל "יופי" שאי אפשר להגיע אליו

כולם רוצים להראות להראות יותר מושכים או יותר אסטתיים. אבל מה עם הפנימיות בחיים? למשל, בהרבה סדרות ילדים רואים זוג של אנשים או אפילו של בעלי חיים שמתאהבים זה בזה אהבה ממבט ראשון", "פשוט את כל כך יפה שאני רוצה להתחתן איתך", וזה לא הגזמה, תבדקו בכמה סדרות גבר ואשה נדלקים אחד על השנייה כי היא "שווה" "מושכת" "נראית טוב", אבל רגע, פעם שמעתם דיבור על הפנימיות, תכונות אופי? באמת שזה נדיר בתכנית בטלויזיה. "היפהייפיה הנרדמת" "סינדלרה" "אלאדין" וכן שאר תוכניות מצוירות- תמיד הדמות הנשית יפה ואסטתית במיוחד, ויש נסיך שמתאהב בהן ומציל אותן כי הן כל כך יפות ועדינות. רגע ולמכוערות אין זכות להתחתן ולהקים משפחה? לא בטלווזיה.
ותת סעיף- אשה כוחנית- איפה איפה יש תוכנית על אשה עדינה שמגדלת את ילדיה באושר ובשלווה? אף פעם לדמויות השוות אין ילדים וגם אין להן ממש חיי משפחה. כמה דוגמאות לכך- אולי מדובר בדוגמאות ישנות כי מבחינתי הזמן קפא בכל הקשור לצפייה בטלויזיה עוד כשהייתי בצבא- זינה, באפי, אלי מקביל, סקס והעיר הגדולה, ועוד ועוד.. כולן כוחניות, קשות, אין עדינות, אין ילדים, אין משפחה, מחפשות משהו שיעשה אותן קצת שמחות.

1. מכניס פחדים לראש- חדשות- תינוק נחנק מנקניקיה, תינוקת נדרסה כשאביה נסע ברוורס, שריפה פרצה בבית מלון, גבר נרצח הערב בחדרה, היום הייתה תאונה מחרידה,ונהרגה משפחה שלמה, מחר יעלו מחירי הדלק, לפני יומיים טרפה חחית טרף מטייל בקזחסטן, אוטובוס מלא מטיילים התהפך בסקנדינביה, וילדה אחת עם תסמונת נוראית ואיומה מבקשת עזרה ממשרד הבריאות כי אין לה כסף לתרופה שתציל את חייה. זה שיש דברים שליליים בעולם זה ברור, אבל האם אני צריכה לקבל את זה לוריד בזמן אמת? שמתי לב שאנשים חיים את הטלויזיה במקום את החיים, מפחדים כל הזמן, נזהרים כל הזמן במקום לחיות. "שהוא לא יחנק" "שהוא לא ישרף" "שהוא לא ידרס" שהוא לא שהוא לא....די מספיק עם החרדה, תחיו את החיים האמיתיים.

1. אלימות, רכילות, דיבור לא נקי- אנחנו מרגילים את הילדים לדיבור נקי וטהור, לכבד כל אדם, להתנהג בנימוס. לא מצאתי הרבה סדרות עם תכנים וערכים טובים ומתאימים לילדים, וגם לא למבוגרים. אני חייבת לציין שאפילו אני ובעלי שמדי פעם לפעם קובעים זמן נחמד ורואים ביחד המומינים, אנחנו מזדעזעים מהתכנים הסמויים והלא סמויים שאפילו תוכנית ילדים תמימיה מייצגת- הדמויות צוחקות זו על זו ללא הפסקה, מדברות רכילות אחת על השנייה, אפילו פעם סנורקה אמרה שהיא לא מתכוונת להתחתן כי היא רוצה להתעסק בדברים החשובים בחיים (מישהו אמר כומר מטיף לחיי נזירות?). ברגע ששמים לב לזה רואים כמה מסרים לא נכונים נכנסים לילדים שלנו במהלך הסדרות האלה. אבל אני רוצה שליטה מלאה על מה שהילדים שלי שומעים ורואים. אני לא רוצה סדרה שבה הדמויות צוחקות ללא הפסקה אחת על השנייה, גם אם זה כאילו ברוח טובה- אני לא רוצה שילדי יקראו אחד לשני טיפש גם לא בצחוק. כמו שאני לא צוחקת על התינוק שלי ועל בעלי, אני מצפה שהילדים שלי לא יתחנכו לצחוק ולדבר בצורה מזלזלת זה לזה- ואת זה ראיתי ללא הפסקה בתוכניות טלוויזיה.

1. שליליות- האם יש הרבה סדרות עם מוטיבים חיוביים? הרי כשאין משהו שלילי זה לא מעניין, ולכן אין כמעט כתבות חדשות חיוביות, הרוב זה על הרוע והעוולה שיש בעולם- מה שמכניס אותנו להסתכלות שלילית על החיים- דופקים אותנו וגונבים לנו ומנסים לעשות לנו כך וכך. כל התכוניות עוסקות בכמה רע פה וכמה עוולות נעשות ואין כמעט חדשות נעימות וטובות- על אף שזה הרוב, כמו שכולנו יודעים- רוב האנשים ישרים ולא מנסים לגנוב אותנו ולרצוח אותנו. בנוסף, תוכניות הטלוויזיה מושתתות על שליליות כי אחרת לא היה על מה לעשות תוכנית- אף פעם לא מדובר על משפחה חמודה ונעימה עם ילדים מחונכים והורים אוהבים- תמיד יש שם מזימות ובגידות ואלימות, דיבור לא נקי. פשוט שום דבר ממה שאנחנו מנסים להראות לילדים. ובאמת, רוב המשפחות שאני מכירה חיות חיים טובים ונעימים ופשוטים, בלי תככים ומזימות, אז למה להראות כל הזמן צדדים נוראיים כאלה?

1. רעש מתמיד- כשיש טלויזיה דולקת בבית, תמיד יש רעש בין אם מסתכלים בה ובין אם לא. זה גורם לרעש מתמיד בבית, ושוכחים אותה דולקת.זה גורם לבעיות ריכוז ולחוסר הקשבה וכמובן לרעש רקע שנמצא כל הזמן.

1. מיניות- מיניות היא דבר כל כך אינטימי, אך בטלוויזיה הפל להיות משהו שכולם צריכים לראות. אנחנו מחנכים את הילדים לחינוך טבעי וטהור. לפני כמה שבועות ראיתי אצל ההורים שלי בטעות סצינה שגרמה לי לפחד איום ונורא- סצנת מין שתוך כדי האשה מוציאה סכין ורוצחת את הגבר. זה פשוט עירער את עולמי לזמן מה, ולא תגידו שאני ילדה קטנה, אני בת 26. אני רק חושבת מה דברים כאלה שאין לנו שליטה עליהם עושים על הילדים הקטנים שלנו? חוץ מזה כל פעם שאני אצל ההורים שלי – כמעט אין סרט בלי אלימות, זה קבוע שבלילה בעלי ואני שומעים מהסלון צרחות איימים של נשים נאנסות ונרצחות- זה כאילו חלק טבעי מהסרטים ואנשים יושבים ומסתכלים על זה כאילו מדובר בדבר נורמלי ולגיטימי לצפייה. אני מרגישה שזה ממש הורס את הנפש ואת העדינות, כמה זה מקהה אותנו וגורם לנו לחוסר רגישות נפשית, ואני מאמינה שבעקבות כך גם יחסנו לעוולות כאלה משתנה מתקהה בהתאם.

אני זוכרת שתמיד שנאתי את הסרטים הטיפשיים והמזעזעים האלה ולא רציתי להיות שותפה בצפייה בסרטים בהם נשים נרצחות (דבר שבשגרה בהרבה סרטים). מעבר לכך, לא מדובר רק ברצח, מדובר בצעקות על הורים, מורים, קללות, אלימות. ובכלל, למה שאכניס את דמיונו של איזה מופרע בקצה השני של העולם שאני לא יודעת מה עובר עליו ביום יום אל תוך ביתי ולמוחם של ילדי ושלי?

1. הפיכת האשה לחפץ- נשים בעירום מנסות למכור דברים, סצנות מגעילות ונשים שעושות לי עיניים במטרה למכור מוצרים כאלו ואחרים, הלו גברתי, אני נשואה! ובכלל, אני בחורה, תעשי עיניים למישהו אחר. מי חשב על למכור חפצים לאשה כאשר אשה אחרת מסתכלת ישירות למצלמה ועושה פרצוף מגרה?

שלא נדבר על דוגמנים עם מבט רע וזדוני שמייצגים כאילו יופי, פשוט מעורר חלחלה.
המיניות היא כלי כל כך עדין ונעים שמביא ילדים לעולם והתקשורת הופכת אותו לדרך להשגת דברים ,מכירת חפצים, השגת אהבה ואהדה מאנשים זרים.
עוד דבר שקרה לא מזמן, תינוקי שלי יושב על אבא שלי והטלוזיה דולקת, אני אחוזת בהלה אך נרגעת כי התינוקי לא מסתכל לשם בכלל. לפתע מתחילה סצנה של מועדון חשפניות- נשים ערומות וזנותיות במיוחד מופיעות על המסך ואני אחוזת אימה לוקחת משם את הקטנצ'יק ובורחת לחדר אחר. לא יודעת למה זה לגיטימי שאדם מבוגר יצפה בדבר כזה, אבל למה תינוק צריך לראות סצנות של זנות ואלימות?

1. מעוות את המציאות- פעמים רבות אנחנו חושבים דברים על ציבור מסויים, אנשים מסויימים, בגלל מה שהציגו לנו בטלויזיה. ובעצם, שום דבר לא אובייקטיבי בטלוזיה כי תמיד יש למישהו אינטרס כזה או אחר. נוכחתי לדעת שפעמים רבות שביקרתי במקום מסויים או פגשתי ציבור מסויים, המציאות שנגלתה לי הייתה שונה לחלוטין ממה שחשבתי עד כה בהשפעת הטלויזיה.

שלא תבינו, טלויזיה יכולה להיות כלי נהדר אם מכניסים לה תכנים טובים וטהורים, למשל אני ובעלי ממש אוהבים לצפות בסרטי טבע מרתקים וכן יש הרבה דברים שניתן ללמוד ולעשות עם הטלויזיה, אבל עד מישהו ירים את הכפפה ויבין שכרגע מדובר בגועל נפש בהתגלמותו, אני מסרבת להחזיק בדבר כזה בביתי או לצפות בה בכל מקום אליו אני אלך.
11בזבוז זמן- בעקבות כל האמור לעיל, אני לא מרגישה שיש חשיבות כלשהי בצפייה בטלויזיה ומעדיפה לחיות באופן מקסימלי וכשיש לי זמן פנוי לעשות דברים נעימים ומועילים אחרים.