בעיות כלכליות מלחיצות

אנונימי

ראו גם אוברדרפט איך יוצאים משם, ניהול הוצאות ושאר הדפים ב-מדור צריכה נבונה

שלום לכולם!
היום קיבלתי טלפון מהבנק - הם דורשים שנסגור את המינוס, כמה שיותר דחוף, חרגנו מעל המותר ונשלם גם אחוזים על זה. הבעיה היא שרק בן זוגי עובד ואני בבית עם הבן שלנו. בן זוגי עובד דרך כח אדם ולצערי לא מוצא מקום אחר. הוא הולך להמון ראיונות, אך לצערי לא יוצא מזה שום דבר. אני מרגישה כל כך חסרת עונים כרגע, מכיוון שאני לא יכולה לעזור לו לצאת מהמצב הזה.
אני מרגישה שהכי נכון בשבילי להיות עם הבן שלי בבית (בן שנה ושלוש) ומצד שני כל כך קשה להיות בלי בטחון כלכלי.
אשמח לתגובות ותמיכה.
תודה

תתחילי לחשוב על עבודה מהבית. תחזיקי מעמד.

תודה ג'יימס בונד! אני התעניינתי בזה, אך בינתיים לא מצאתי משהו מתאים

את צריכה תמיכה מורלית או מעשית? כי יש דרך שתוכלי להמשיך בחינוך ביתי ולחיות ממשכורת אחת. היא דורשת שינוי מחשבתי ומאמץ. מעניין אותך?

לא מצאתי משהו מתאים
בדף הקמת עסק עצמאי יש סעיף מיוחד לרעיונות לעבודה מהבית. יש שם יופי של רעיונות.

או שאולי זה פתיחת עסק עצמאי

כי יש דרך שתוכלי להמשיך בחינוך ביתי ולחיות ממשכורת אחת. היא דורשת שינוי מחשבתי ומאמץ. מעניין אותך?
כבר לא פה זה לא הדף שלי אבל אני מאוד רוצה לשמוע, אם אנונימית מסכימה כמובן . אם זה לא לעניין אז למחוק

אני אשמח לספר. קראתי שוב את מה שכתבתי למעלה וזה היה נשמע מסתורי - אבל זה ממש לא כך, זה סגנון חיים, דרך חיים חדשה מבחינה כלכלית. זו שיטה של כמה צעדים שקראנו בספר ויישמנו אותה, והיא עובדת מצוין - כדי לסגור חובות, להימנע מתהומות ולחיות בלי המועקה הזאת של המינוס על הלב.
זה מתחיל מלהבין שיש לנו בעיה, ולהחליט להתמודד איתה ולא להתעלם ממנה.

התוכנית מיועדת למי שנמצא עמוק בבוץ, אבל היא טובה גם למי שתמיד הסתדר כלכלית, אבל מתחשק לו לנשום ולחייך כשהוא נכנס לבנק (או סתם מקבל דף חשבון).
צעד ראשון הוא כמובן להכיר בבעיה ולשבת לדבר עליה. בין בני זוג, ובעצם בין הרבה אנשים לבין עצמם לדבר על כסף זה לא מוסרי ולא אמיתי ולא ראוי ולא מכובד. אז הכרתם בכך שיש לכם בעיה? יופי.
צעד שני הוא לבנות קרן חירום קטנה למה שהגורו שלנו קורא לו "דוחה מרפי". זאת אומרת שבתחילת כל מהפך, שינוי, תמיד צצים כל מיני מכשולים כדי לבדוק את הנחישות והדבקות במטרה - אם הפסקתי לעשן אז החתול שלי (חס וחלילה) נעלם וכדי להתמודד עם זה אני חייבת כמה שאכטות. אם החלטתי להיפרד מהגבר שעושה לי רע, פתאום הוא יציע לי נישואין.. ואם החלטתי לעבור מהפך כלכלי אז בדיוק המכונית עברה תאונה, הבעל צריך טיפול שורש יקר ועל החצר נפל עץ ששבר את מכונת הכביסה.

לכן שלב ב' הוא לקחת 5000 שקלים לקרן חירום, לשים כמזומן בצד או בפיקדון בבנק שלא משמש כעירבון לחשבון (זאת אומרת לא יוחרם על-ידי הבנק).
איך? בכל אמצעי אפשרי - לקחת מההורים, לעבוד משמרות נוספות, לשבור תוכנית חיסכון או למכור מלא דברים שלא צריך.

נוגה נוגה, תודה. ואני מאד מבקשת שתמשיכי. אני מוכנה לשינוי ומאד רוצה להמשיך בחינוך ביתי.
מיכל, תודה על ההפניה.

הייתי רוצה לקחת ילד/תינוק נוסף ולטפל בו בביתי יחד עם הבן שלי, אך הייתי רוצה לשמוע מאמא שעשתה את זה על הנושא הזה ואני גם לא יודעת באיזה גיל עדיף שיהיה תינוק השני. לא יודעת גם כמה לוקחים לשעה... בקיצור המון שאלות. אשמח לתגובה ממשהיא שעושה את זה.

אנונימית, לא כל-כך מדברים על זה, אבל המון אנשים במצב דומה. זה מאוד קל - הבנק נותן את מסגרת האשראי וכרטיסי האשראי מספקים עוד קצת גומי בתחתונים כדי לקבור את לקוחותיו עמוק במינוס. אמנם הבנק לא מרשה לחרוג ממסגרת האשראי אבל הוא "מרשה" לך לשלם עליה ריבית של 15-20 אחוז.

קחי את החודש הקרוב (אוקטובר) ותפתחי מחברת - תרשמי כל הוצאה שאתם מוציאים, אפילו אם זה חצי שקל לבזוקה במכולת או עשרה שקלים לקבצן ברחוב. תרשמו גם את ההוצאות הקבועות כמו משכנתא או שכר דירה, חשמל מים ומתנות ה כ ל. אחרי שבוע כבר יתברר לכם שאתם מוציאים המון כסף על דברים שאתם לא באמת צריכים - הם פשוט שם, ולשלוח יד לארנק זה כל-כך קל.

קחו לכם יומיים שלושה של יאוש טוטאלי ואז תמשיכו בתהליך. צעד נוסף - תפסיקו לקנות בתשלומים. חלק גדול ממה שמושך אתכם למטה זה שאתם מתחילים את החודש עם משכורת שממנה אוטומטית יורדים תשלומים על מליון ואחד דברים - וזה עוד בלי שהתחלתם את החודש! תחליטו שמהיום אתם לא עובדים בשביל חברת האשראי והבנק אלא להפך - הם עובדים בשבילכם. תקנו רק במזומן - אם אין לכם כסף בחשבון אל תקנו. זה נשמע קשה אבל זה בעצם משחרר. הרי כל הדברים האלה שקניתם באינסוף תשלומים גם עלו לכם יותר מדי (במזומן זה תמיד יותר זול) וגם - האם באמת הייתם חייבים אותם?

אנונימית יקרה, להרוויח יותר כסף זה תמיד נכון, אבל אם זה לא מלווה בשינוי טוטאלי של הרגלי הצריכה, הכסף הנוסף שתרוויחו רק יגדיל את המינוס ויגדיל את ההוצאות. כי יש לנו נטייה כזאת - לבזבז יותר ממה שיש. ואם תגדילי את ההכנסה המשפחתית ב 2000 שקלים בחודש, סביר להניח שגם ההוצאות יגדלו באותו סכום - את צריכה לעקור את ההרלים שהביאו אתכם למצב הזה מהשורש - ולפתוח דף חדש.

בנוגע לילד נוסף אין לי מושג איך זה עובד מהצד המטפל, אני רק יודעת שזה בסביבות 25 שקלים לשעה.

ושאלה - האם בן זוגך מרגיש כמוך בקשר למצבכם הכלכלי?

חייבת לשתף ולספר שביטול כרטיס האשראי (לגמרי, כולל האפשרות למשוך כסף מהקיר) פשוט שינה את חיי. תוך שנה הגעתי מאובר של 10,000 ש"ח לפלוס קבוע של לפחות 1000 ש"ח כל הזמן. קונה רק במזומן, לא קונה מתי שאין. חוץ מזה, מתחשבנת ביני לבין עצמי על כל פעולה בבנק כדי לא לשלם להם עמלות מיותרות.
בדרך כלל, כדי שהבנק יאשר מסגרת אשראי, הוא צריך איזשהו ערבון. שווה לבדוק אם אפשר לשחרר את הערבון הזה ולהקטין את המסגרת.

אוברדרפט איך יוצאים משם

כבר לא פה אני מסכימה איתך שצריך
שינוי טוטאלי של הרגלי הצריכה, הכסף הנוסף שתרוויחו רק יגדיל את המינוס ויגדיל את ההוצאות. כי יש לנו נטייה כזאת - לבזבז יותר ממה שיש.
הבעיה היא שבן זוגי חושב שהוא צריך לעבוד יותר ולהרוויח יותר ואז הכל יסתדר ואני לא יודעת איך להוכיח לו שזאת גישה לא נכונה. במשפחה שלנו הוא עושה את כל הקניות, מכיוון שאין לי רכב ולא נוח לנו לעשות קניות עם תינוק. אני אתן לו לקראו את מה שכתבת ומקווה שזה ישפיע. תודה לך.
יעלי לה איך הצלחת לבטל כרטיסי אשראי, הרי כל הזמן יורדים משם תשלומים?
נהר - תודה על ההפניה. אני אקרא את הדף.

ביטול כרטיס האשראי הוא כמובן ברכה. כשבן זוגי ואני עברנו לבנק אחר כדי להפחית את העמלות ולקבל תנאים טובים יותר סגרנו שלושה (!!!) חשבונות בנק מאחורינו וכדי לסגור את התשלומים למרבה האירוניה, צריך לשלם. אבל זה שווה את זה.

קצת התבלבלו השלבים אז אני אחזור על מה שהיה:

להרים 5000 שקלים לקרן חירום.
להתחיל לרשום כל הוצאה ולראות איפה אפשר להצטמצם.
להוציא פחות כסף ממה שמכניסים.

רעיונות לשינוי:
לעבור לדירה קטנה יותר כדי להקטין את שכר הדירה.
לעבור בנק - ישנם בנקים שמציעים אפס עמלות לתקופה מסוימת - לא תאמינו כמה זה משנה, וגם יש את תחושת ההתחלה מחדש - משנה בנק משנה מזל.
להיפטר ממכונית אחת או מהמכונית בכלל.
להפסיק לקנות מתנות לאנשים שהם לא אתם - בכמה אירועים מיותרים וצורכי כסף הייתם לאחרונה?
לקנות רק אוכל - לא שטויות שמזיקות לכיס לבריאות ולנשמה.
למכור כל מה שלא משתמשים ובאותה הזדמנות לאוורר קצת את הבית ואת הלב.

אשה לומדת, לעושת את השינוי צריך שניים, אני מאוד ממליצה על הדיסק ממנו למדתי את כל התורה כי הכותב גם יוצר מוטיבציה מאוד גדולה להשתנות ומסביר בפשטות כמה אנחנו נעולים בקונספציות מוטעות. הדיסק הוא בעצם ספר אודיו שהורדתי מהאינטרנט (בתשלום) והוא נמצא אצל אביטל צ. אם היא סיימה אתו אולי היא תסכים לשלוח לך.

יש גם אתר:
https://www.mytotalmoneymakeover.com/index.cfm

השלבים הנוספים בהמשך.

מטרת העל - להגיע למצב שבו יש תקציב מאוזן לכל חודש ובסופו מוציאים פחות ממה שמרוויחים ואת ההפרש חוסכים.

יעלי לה איך הצלחת לבטל כרטיסי אשראי, הרי כל הזמן יורדים משם תשלומים?
הבנק ממשיך לשלם לחברת האשראי את התשלומים העתידיים גם אחרי שמבטלים את הכרטיס. אני עדיין משלמת לישראכרט 34 ש"ח בחודש, תשלומים על מכשיר נוקיה שקניתי בפריסה לשלוש שנים...
אגב, למי שמתכוון לבטל את הכ"א כדאי ללמוד מהטעות שלי, ולנצל את הכוכבים/נקודות לפני הביטול... D-:

כבר לא פה, תודה על המידע - מחקה להמשך, מקווה שאביטל צ תשלח לי דיסק.
יעלי לה תודה על ההסבר ועל הטיפ

מקווה שבן זוגי יתבשל, כדי לבטל כרטיס אשראי.

ודרך אגב, אני יודעת שהמצב מרגיש לך נורא, אבל בסופו של דבר, זה רק כסף. זאת אומרת, זה מאוד חשוב, אבל זה משבר שיקח אתכם כזוג וכיחידים למקום חזק ועצמאי. באספקט הרוחני אני ממליצה שכל פעם שהפחד מחלחל לחזור על איזו מנטרה מחזקת (ההכנסה שלנו כל הזמן גדלה, רק טוב בנו נוגע, השפע ממלא את חיי).

אני ממליצה על האתר המעולה הזה. מדובר באותה שיטה של כבר לא פה דיברה עליה. יש להם ספר מעולה שמסביר איך לבצע את השיטה והוא ממש לא יקר ובהחלט שווה.

http://www.yevulim.com/[po]about book[/po].phtml

כבר לא פה תודה על העידוד. אני משתדלת לא לתת לפחד לחלחל. בהחלט צריך לחזור על איזשהיא מנטרה.
עוף החול תודה על ההפניה.

אשה לומדת, אני מצטרפת להפניה של עוף החול, ויש עוד מקומות שמלמדים כלכלת-בית. זה הנוא החם מאז שסגרו לבנקים את המינוס

הייתי רוצה לקחת ילד/תינוק נוסף ולטפל בו בביתי יחד עם הבן שלי, אך הייתי רוצה לשמוע מאמא שעשתה את זה על הנושא הזה ואני גם לא יודעת באיזה גיל עדיף שיהיה תינוק השני. לא יודעת גם כמה לוקחים לשעה... בקיצור המון שאלות. אשמח לתגובה ממשהיא שעושה את זה.

שלום אנונימית,

אני חוזרת לשאלה שלך על טיפול בילד.
אני עשיתי את יומיים בשבוע . שמרתי על ילד בן שנה וחצי יחד עם בני שהיה באותו הגיל. לנו זה היה נהדר. הילדים נהנו זה עם זה, לי אישית יותר קל להיות עם שניים ואפילו שלושה ילדים מאשר עם אחד.

התשלום, אני לא זוכרת... לא עשיתי את זה ממש בשביל הכסף. זה יותר פתר לי בעיה של חבר לילד..ועזר לחברה בזמן שהיתה צריכה.
אני גם נתתי לילד לאכול, שזה עוד משהו שנכלל תשלום במיוחד כי הכל היה אורגני.

אני חושבת שאם את אוהבת לשמור על הילדים של אחרים, אז זה דבר מאד נחמד לעשות. לא הייתי עושה את זה כל יום, כי זה מעייף. כמו כן הייתי מייעדת את הכסף שתרויחי, כיוון שזה לא יהיה סכום גדול למטרה מסוימת מראש.

מצטרפת להצעות לשנות את הרגלי הצריכה והחשיבה הכלכלית.

בהצלחה!

הדרך המושלמת לבטל כרטיס אשראי היא ככה:
מזמנים את בעל הכרטיס למקום מניחים את הכרטיס וזוג מספריים לידו
אומרים זה הקטן גדול יהיה ועושים לכרטיס ברית מילה
פשוט חותכים חלק ממנו.
מחליטים כמה כסף מוציאים בסופר נגיד 250 שח לשבוע. והולכים איתם לסופר.
עברת את הסכום מסתכלים מה לקחת שלא צריך אומרים לקופאית: "סליחה את זה תחזירי.
ומחזירים.
עוד לא הגעת לסכום מחזירים עוד דבר ועוד דבר.
בפעם הראשונה רוצים למות מהפאדיחה
בפעם השניה כבר צוחקים מהפאדיחה.
בפעם השלישית הקופאית כבר מכירה אותך.
בפעם הרביעית נשאר לך 20 שח בצד.
הקופאית אומרת לך רוצה מבצעים פיסטוק חלבי ב22 שח אתה פשוט לא רוצה.
למה?? כי יש לך יותר שכל ממה שהיה לך לפני חודש.
ובאופן מפתיע גם יותר כסף.

אילה א
תודה על השיתוף, מקווה שבן זוגי יעשה, כמו שאת עושה ולא יפחד מהפאדיחה.

אני למזלי מעולם לא הייתי שם אבל העברתי מישהו אחר את התהליך .
אני גדלתי באנגליה שם אין מושג כזה אובר - לא מכירים . נגמר הכסף - אז אין.
.
כשבאתי לישראל הבנתי מיד שיש רק אחד שכדאי לו שיהיה לנו כרטיס אשראי וזה הבנק .
השיטה כאן מטורללת. אני ממליצה לכל אדם להיפטר מהכרטיס שלו ויפה שעה אחת קודם .

למי שמעוניין אני אפרט בקצרה את שאר השלבים:
אחרי הקמת קרן החירום זה הזמן לסגור חובות. רושמים את כל החובות, מהקטן לגדול, ומתחילים מהקטן - בשלב הזה אנחנו אמורים להיות עם תקציב חודשי קשיח שבסופו של כל חודש נותר לנו כסף "מיותר". עם הכסף ה"מיותר" סוגרים את החובות מהקטן לגדול. למה מהקטן לגדול? כי החובות הגדולים גורמים לנו להסתכל ולרצות לתלות עצמנו על גדר הבנק, ולשכוח מהתוכנית. אבל אם נתחיל מהקטן, נסגור אותו מהר ונרגיש תחושת הישג. פסיכולוגית זה עובד.
כל התהליך לוקח זמן, ובהנחה שבדרך לא קנינו עוד דברים "שממש חייבים" בתשלומים, נשארנו בלי חובות ועם דף חדש ונקי.

מה עכשיו?
קרן החירום שלנו של 5000 השקלים צריכה לגדול. היא צריכה להיות גדולה מספיק כדי לכלכל אותנו לתקופה של 3 עד 6 חודשים, במקרה חירום. גודל של 3 חודשים למשפחה בעלת שתי משכורות, גודל של 6 חודשים למשפחה בעלת משכורת אחת.

מה שמאוד חשוב במהלך כל התוכנית זה לעבוד לפי תקציב קשוח, להוציא תמיד פחות ממה שמרויחים.

כבר לא פה, תודה על הפירוט של שלבים. מה הכוונה בחובות? אנחנו לא לקחנו הלוואה, אלא יש לנו מינוס בעו"ש.

עוד פעם נכנסת לדף הזה. מלאה ברגשות של כעס וייאוש מרגישה אנחנו לבד במצב הזה, למראות שהשכל אומר שזה לא נכון. משתדלת לחזור על מנטרות של שפע והצלחה, אך בתוכי לא מאמינה בזה. בן זוגי הולך להמון ראיונות עבודה, אך ללא הצלחה. הרגשה כזאת שכאילו יש קיר מזכוכית ואנחנו דופקים את הראש בקיר. אין לנו פרוטקציה לא ממשפחה ולא מחברים. תמיד השגנו דברים בכוחות עצמנו.
אני היה לבד מגיל 16 וכל החיים עובדת עובדת עובדת ולפעמים פשוט נשבר. פשוט רוצים שמישהוא יעזור, יעשה, ידאג, יקבל לעבודה. רואה מסביבי הרבה חברים שעובדים בעבודות מכובדות עם שכר מכובד וחושבת לעצמי "למה זה לא מגיע לנו עכשיו? למה תמיד צריך לחכות לכל דבר בחיים שלי? למה רב הדברים הולכים לי בדרך הקשה?"
שאלות ללא תשובה...

מה הכוונה בחובות? אנחנו לא לקחנו הלוואה, אלא יש לנו מינוס בעו"ש.
חובות יכולים להיות לחברים / משפחה שלווית מהם כסף או למישהו שנתן לך שירות בהקפה (חובות שסגרתי לאחרונה: לחברה שהלוותה לי כסף כשלא היה לי כבר מאיפה לגרד, למיילדת הבית שחיכתה עם השליש האחרון של התשלום עד יומולדת שנה, לווטרינר שתמיד מטפל בחיות "על החשבון". חובות שעוד מחכים לי: כמה מאות שקלים לשלם פעם אחת ולתמיד במקום להעביר __לישראכרט 34 ש"ח בחודש, תשלומים על מכשיר נוקיה שקניתי בפריסה לשלוש שנים מלפני ביטול הכרטיס; הלוואה מהבנק.)

אשה לומדת, חוב הוא בעצם משהו שאת עדיין משלמת. גם תשלומים בכרטיס האשראי הם חוב, גם הלוואה לסגירת המינוס, גם מינוס בבנק, הוא חוב. גם משכנתא. כמו כן כל מה שיעלי לה כתבה.
ישנה שיטה דומה, באתר של אופרה ווינפרי, שבמקרה (עאלק) ראיתי תוכנית שלה והיא פתחה בתוכנית כלכלית עם יועצים משלה, אבל הטכניקה דומה. בחינם.
עוד פעם נכנסת לדף הזה. מלאה ברגשות של כעס וייאוש מרגישה אנחנו לבד במצב הזה, למראות שהשכל אומר שזה לא נכון. משתדלת לחזור על מנטרות של שפע והצלחה, אך בתוכי לא מאמינה בזה.בן זוגי הולך להמון ראיונות עבודה, אך ללא הצלחה. הרגשה כזאת שכאילו יש קיר מזכוכית ואנחנו דופקים את הראש בקיר. אין לנו פרוטקציה לא ממשפחה ולא מחברים. תמיד השגנו דברים בכוחות עצמנו.

אנונימית, _"למה זה לא מגיע לנו עכשיו? למה תמיד צריך לחכות לכל דבר בחיים שלי? למה רב הדברים הולכים לי בדרך הקשה?"
שאלות ללא תשובה..._
אלה שאלות שהתשובה עליהם תגיע. זה משפט שאומר כל אדם על הבעיה שמציקה לו הכי (כסף, אהבה, בריאות...) אם שאלת תקבלי תשובה מהיקום ותמשיכי עם המנטרות - בהתחלה הן נתקעות בגרון, ובא לך לדחוף ראש לכרית מהפאדיחה, אבל לאט לאט הן מתחילות להישמע נכון, ואז הן נהיות "נכון". תנסי להגיד אותן כשאת מסתכלת במראה, ואל תשכחי להגיד לעצמך שאת אוהבת את עצמך כשאת מסתכלת במראה. זה חזק וזה עובד.

במישור המעשי מעטים נולדים עם כסף, וגם אלו שכן מרגישים חסרים. עבודה מכובדת אפשר גם להתחיל מלמטה. לדוגמה מישהו שאני מכירה עבד בחברה גדולה כשומר - עובד קבלן. הוא התנהג בצורה הכי מקצועית ובדרך למד את המקום והאנשים וטיפח קשרים, ואז שלח קורות חיים למשרה זוטרה בחברה. כיוון שהכירו אותו, קיבלו אותו. משם הוא טיפס למעלה.

אני משערת שאת לא מקבלת את מה שאת רוצה כי את מרגישה ברמה מסוימת שזה לא מגיע לך. עבדי על מערכת האמונות שלך ותראי במה את מאמינה.

נוגה נגה, תודה על התשובה המושקעת כרגיל. את צודקת
שאת לא מקבלת את מה שאת רוצה כי את מרגישה ברמה מסוימת שזה לא מגיע לך. כל חיי הבוגרים אני עובדת על זה והדרך עדיין ארוכה. בסופו של דבר אני מקבלת את הדברים שאני רוצה, אך במועד מאוחר יותר (כך היה עם האהבה ועם הבריאות) ולפעמים פשוט נשבר לחקות.
אני לא התכוונתי לאנשים שנולדים עם כסף, התכוונתי לאנשים שיש להם את הקשרים הנכונים וזה הרבה יותר חשוב מכסף. יש פיטגם ברוסית שאומר:
"100 חברים יותר טוב מ100 רובל".

הממ.. קשרים נכונים, אני חושבת שהם יכולים להביא למקום הנכון, אבל אם הזמן לא נכון או או שאני הבנאדם הלא נכון קשרים לא יעזרו לי. זה גם מיקוד חיצוני שמטיל את האשמה על מישהו או משהו שהוא לא אני. ואני לא מאמינה בזה. אבל אם את מרגישה שקשרים זה מה שחסר לך, תעבדי על זה. יש מקומות שעוסקים בנטוורקינג, האתר הזה כולו הוא רשת קשרים מאוד ענפה, את יכולה ללמוד להיות אדם שיש לו הרבה חברים והרבה קשרים.
מקומות להתחיל:
ספר - "כיצד תקנה ידידים והשפעה בחברה" מאת דייל קארנגי. מאלף, מועיל ומאיר עיניים גם למי שלא מתעסק בעסקים.
עוד דרך היא לתת קודם את מה שאת צריכה- אם את רוצה קשרים, תעזרי למישהו שצריך קשרים. אם את צריכה עזרה - תני קודם עזרה למישהו אחר.

למה זה לא מגיעה לנו עכשיו?
אוי כמה פעמים שאמרתי את המשפט הזה בהקשר הכלכלי, את לא מאמינה כמה פעמים.... וכנראה אני גם אגיד אותו עוד הרבה פעמים. יש לי כל מיני תשובות פנימיות על זה, אבל אני מאמינה שקודם כל, לפני הכל, אם זה קורה שוב ושוב, צריך להתחיל בשינוי שהוא לא רק רגשי אלא גם לגמרי מעשי.
ההצעות האלו של לחיות בלי חובות הם כל כך נכונות, מאז שהספקתי להשתמש בכרטיס אשראי ואני קונה רק במזומן פשוט הכל נראה אחרת. מאד ממליצה גם על הספר של ג'רלד מוניס כיצד לצאת מחובות ומתת השתכרות.

כבר לא פה, דוקא קראתי את הספר הזה מאת דייל קארנגי, אך זה היה מזמן, צריכה לרענן את זכרוני.
מאוד שמחה שמצאתי את האתר הזה, שבו אני מוצאת המון תמיכה והמון אנשים טובים שהייתי שמחה להיות חברה שלהם.

עוד דרך היא לתת קודם את מה שאת צריכה- אם את רוצה קשרים, תעזרי למישהו שצריך קשרים. אם את צריכה עזרה - תני קודם עזרה למישהו אחר
גם ניסיתי ליישם את זה, כי אני חושבת שזה מאד נכון, אך כרגע אין לי כל כך דרך מעשית לעשות את זה.בעבר, כאשר ראיתי בעיטון מודעת דרושים מתאימה וידעתי שאחד מהחברים מחפש עבודה, הייתי מתקשרת אליו ללא היסוס ומספרת על המודעה.
אני גם אוהבת לעזור לאנשים עם הזוגיות, לא אוהבת, כאשר אנשים קרובים אלי בודדים.
נועה ברקת, תודה על השיתוף ועל ההמלצה.מסכימה איתך שלצד השינוי הרגשי צריך להיות שינוי המעשי, צריך לעבוד בכל הכיוונים.

אופס...

מעוניינת לדעת זו אני

כבר לא פה, אז יש לנו דברים משותפים.
בעלי גם מוכן וכבר מתכונן נפשית ללכת לסופר רק עם המזומן ועם הסכום קבוע מראש, למראות שזה לא היה פשוט בשבילו.
מחר אנחנו נבדוק את זה בפועל.

ומאוקטובר נתחיל לרשום את כל ההוצאות במחברת.
תודה לך מכל הלב על ההשקעה והעיצות שתרמו הרבה מאד להתמודדות עם הבעיה.

אוי כמה מסקרן ספרי איך הלך לו
האם אתם יודעים איזה סכום להקציב לזה?

אילה א, אספר מחר

בתור התחלה אנחנו רוצים להקציב סכום של 350 ש"ח.

שבוע התעניינתי בקשר לנופש בסכות. עשו לי מחר, כשהגענו לשלב התשלום ביקשו כרטיס אשראי, אמרתי: אין לנו. נביא מזומן. היתה שתיקה קצרה ואחר כך הסכמה מלאה ואפילו עשו הנחה קטנה נוספת. נסים קורים כל הזמן.

רציתי רק להעיר, שבשלב הראשון עושים מעקב הוצאות, אחר כך תהליך של סינון הוצאות מיותרות, ורק בשלב הבא קובעים תקציב שאיתו יוצאים לקניות.
כרגע החלטתם על סכום של 350 ש"ח, אך ייתכן שבעתיד תוכלו לתקצב קנייה שבועית בסופר בפחות מכך, או שתגלו שכדאי לקנות מוצרים מסוימים במקומות אחרים, זולים יותר.
אנחנו עשינו את הקורס של "יבולים" לפני כמה שנים והיינו מאוד מרוצים.
יש משמעות גדולה לניהול התהליך ביחד כזוג, ובקורס מקבלים גם תמיכה קבוצתית והנחיה צמודה.

נועה ברקת, ידוע שעל תשלום במזומן מקבלים הנחה בהרבה הזדמנויות, שהרי אין ידיד נאמן כמו כסף מזומן

שתהיה שנה של שפע וצמיחה לכולנו

אוי נועה סיפור מקסים
אני אומרת לבן זוג או למישהו אחר עם כרטיס לשלם . אני אנסה את הטריק הזה פעם הבאה .
אין לי .

אני שמחה שבעלך בעניין, זה הופך את התהליך לקל יותר ומהנה יותר. אנחנו גילינו (ואנחנו גם משפחה של 3) שתקציב הסופר שלנו הוא בסביבות 1300-1500 שקלים לחודש. אנחנו קונים אוכל ליום יומיים, לא אוגרים. כל יום קונים משהו אחר. חילקתי את תקציב האוכל החודשי ליומי, ואז אני יודעת שיש לי בסביבות 40 שקל ליום להוציא על אוכל. כיוון שאנחנו כמעט ולא אוכלים מוכנים, אלא רק ירקות-פירות-קטניות, בלי בשר, רוב המזון שלנו אורגני וזה נכנס בתקציב.

אנחנו קונים אוכל ליום יומיים,
זה אפשרי באמת עם הסופר או החנות אוכל זמינה. אנחנו קונים קנייה גדולה פעם בשבוע (אנחנו 5, או יותר נכון שני מבוגרים, שני מתבגרים וילדה) של 500-600 ש"ח ועוד קניות קטנות במכולת (יותר יקר, אבל זמין) בעוד 50-60 ש"ח לשבוע.
גם דלק אנחנו ממלאים אחת לשבוע בסכום קבוע של 150 ש"ח. אנחנו לא נוסעים הרבה, אבל מחירי הדלק מאד עלו. המיכל שלנו אף פעם לא מלא ולפעמים אנחנו מחליטים לחכות עם נסיעה מסויימת עד שיהיה יותר דלק...
יש לי אבל שתי שאלות: האחת איך מתארגנים לקניות "גדולות" - מקרר חדש, מכונית וכו'... בהנחה שכמעט ולא יוצא לנו לחסוך כסף בכלל.
השניה קשורה לתשלומי חובות: חלק מסויים מהכנסתנו הולך לתשלומי חובות שונים. אנחנו משתדלים שזה יהיה חלק מסויים מההנכסה ורק אם היא גדלה, גדל גם יכולת ההחזר שלנו, אבל מה עושים עם חובות שצונחים פתאום משמיים?
נורא מייאש.

ההולכת בדרכים
מסכימה איתך
שבשלב הראשון עושים מעקב הוצאות, אחר כך תהליך של סינון הוצאות מיותרות, ורק בשלב הבא קובעים תקציב שאיתו יוצאים לקניות
פשוט מעקב הוצאות נתחיל מאוקטובר מטעמי נוחות ולסופר צריכים ללכת היום - ואז החלטנו על סכום הזה של 350 ש"ח, מקווה שעם הזמן הוא יקטן.
בקשר לקורס של "יבולים" : אני רציתי להעזר בעמותת "פעמונים" שנותנת יעוץ חינם, אך בעלי מתנגד לרעיון ואומר שנסתדר בכוחות עצמינו:-(

גמני בהתחלה חשבתי שהקורס הזה מיותר, מה גם ששילמנו עליו לא מעט כסף...
אבל כל שקל שהשקענו בקורס חזר אלינו חזרה

אם זה בחינם אז בכלל מה אכפת לו?

הוא פוחד שייכנסו לו לורידים או משהו?
זה הרבה יותר קל לעשות את זה במסגרת תומכת, בין השאר כי בדרך כלל יש לנו התנגדויות פנימיות סמויות לשינוי הזה
ובקבוצה או מול מדריך אפשר לתת להן לעלות שוב ושוב עד שהן נסדקות.
לבד קשה לראות את זה ולעשות עם זה משהו- ממש כמו שלפעמים צריך ללכת לטיפול או ייעוץ חיצוני כדי ליצור שינוי פנימי אמיתי.
הכי חשוב שתעבדו יחד כצוות בנושא הזה, וגם זה לא פשוט ולא מובן מאליו בכלל.
בהצלחה @}

נועה ברקת, ההמלצה לפי הספר היא לעשות משא ומתן מחדש על החובות. לפעמים בעל החוב מוכן להקטין אותו כדי לקבל את כספו מהר יותר. כדאי לטרוח ולהתגבר על אי-הנעימות ולראות איזה חובות אפשר להקטין, או לפחות להוריד את הריבית שמשלמים עליהם. אנשים, גם בחברות גדולות או בבנקים, רוצים לעזור מטבעם - תנו להם הזדמנות אין מה להפסיד.

משא ומתן בכלל אפשר לנהל עם המון גופים. אני מניחה שאת מחוברת לאינטרנט - אנחנו התקשרנו לספק האינטרנט ואמרנו לו שיקר לנו מדי - המחיר ירד בעשרים שקלים! עברנו לבנק דיסקונט (סליחה על הפרסומת) ואמנם כיתתנו רגלינו להעברת הוראות הקבע וכן הלאה, אבל עכשיו אנחנו לא משלמים עמלות בבנק למשך השנתיים הקרובות. שכר דירה - אולי בעל הבית יסכים לתת לכם הנחה? משכנתא - אולי כדאי למחזר? האם הגיע הזמן להעלאה במשכורת? לבקש לא מזיק. אנחנו עברנו לדירה קטנה יותר בשכונה טובה יותר וחסכנו 200 דולר (בינכה הילד ישן אתנו בחדר).

את החובות רושמים מהקטן לגדול. משלמים את התשלומים המינימליים שאפשר, את אלה שניתן מקפיאים. ואז מתחילים מהקטן - עושים הכל כדי לגרד כסף מהתקציב ומזרימים לסגירת החוב ואז עוברים לחוב הבא כשהעיקרון הוא שהכסף שגירדתם כל חודש לסגירת החוב הראשון, עובר לסגירת החוב הבא אחרי שהקודם נגמר וכן הלאה וכן הלאה, בשיטת כדור השלג (מונח של הסופר).

בנוגע לחסכון לדברים הגדולים, לפי התוכנית צריך להסתדר עם מה שיש עד סגירת כל החובות והקמת קרן החירום - ואם הלך האוטו או התפוצץ המקרר אז בשביל זה יש קרן חירום. לאחר מכן צריך לשים כל חודש בצד סכומים להוצאות הגדולות. לדייב רמזי יש גם ספרים שמלמדים איך לחסוך לאוטו/חתונה/פנסיה/חופשה. אבל עוד לא קנינו את הספרים האלה. זה לא בתקציב שלנו

ומה עם המשפט הידוע האדם עושה את הכסף... לא הכסף עושה את האדם אנו אמורים לשלוט בכסף שלנו ולא הכסף ישלוט בנו. אני מסכימה שכאשר מוצאים פחות אנו שולטים על הכסף ועל הדחפים שלנו להוצאות מיותרות. אומנם אני רוצה שיקנו בחנות שלי כמה שיותר אבל אני עצמי רוצה להוציא כמה שפחות.

אני רציתי להעזר בעמותת "פעמונים" שנותנת יעוץ חינם, אך בעלי מתנגד לרעיון ואומר שנסתדר בכוחות עצמנו.
אני חושבת שאם זה נשמע לך אמין תלכי לך לבד תגידי לו אתה תסתדר בכוחות עצמך אני צריכה עזרה .
זה גם יחסוך לך לקחת שמרטף

ותלכי ותראי מה ממה שאת לומדת שם את יכולה לישם. תסבירי למדריך שאת חלק מזוג שרק את הסכמת לבוא .
יכול להיות שהוא כבר פגש מקרים כאלה.

הדף הזה מרגיע אותי. חשבתי שאני היחידה בעולם שמחשבת כמה כסף עומד לרשותנו כל שבוע.
סביבי כל כך הרבה שחיים ב"רוחב" עם עצמם. הם לא מפסיקים לקטר שאין להם כסף וכל הזמן נראה שהם מפזרים אותו, כאילו אין להם שליטה עליו. כאילו הוא שולט בהם.
כאילו הוא מחייב אותם (הכסף) להפרד מהארנק שלהם על דברים שלא נראים (מהצד) מאוד חשובים.
אני בטוחה שהמצב הלחוץ הגיע כדי שאלמד משהו בנוגע לכסף.
משהו עמוק.
ארגון.
תפיסת עולם, דבקות בתפיסה וגמישות בתוך תפיסה.
תזונה.
הרגלי צריכה.
למשל לגלות שהרגל של קנייה גדולה אחת לכמה זמן הוא הרגל שיש בו המון בזבוז, שיש בו הרבה מתאוות הקנייה ולא ממש עונה לצרכים האמיתיים. הצרכים משתנים ופתאום מגלים שעומדים מול דברים שנקנו ללא צורך.

בכלל לגלות שאנחנו "צריכים" הרבה פחות ממה שחשבנו על עצמנו - זה גלוי מאוד ממלא .
להיות במחיצת חברים שיש להם הרבה יותר ולהרגיש טוב עם המעט שאתו מסתדרים. כי מסתדרים. לעומת מי שיש לו הרבה והוא הולך לאיבוד בתוך מה שיש לו.
טוב יש עוד המון אספקטים לעניין הזה. בינתיים - זהו.

גיימס בונד, אני חושבת שכסף, כמו כל אנרגיה אחרת הוא לא בר שליטה, אלא נע וזורם אלינו ודרכנו. אשה לומדת, אולי זה קצת מוקדם לבעלך. החלטתם על שינוי לא מזמן וללכת למישהו אחר לקבל עזרה זה להודות בפני העולם החיצוני שאתם צריכים עזרה. זה שלב אחד קדימה ואולי הוא עדיין לא שם.
הנרגעת, בפנג-שווי אגירת חפצים היא סימן לפחדים, ונראה לי שגם קנייה של דברים שלא צריכים היא על אותו בסיס - פחד.

נגה נגה. למעשה הכסף הוא רק ניר... וגם מושג. הוא לא בר שליטה אבל בחברת הצרכנות המוגזמת שלנו אנו האנשים נותנים לו הרבה כוח וגם שליטה
אם אומר שלכסף אין כוח בכלל הייתי מרגישה שאני משקרת. נגיד כך... כסף יכול לתת כוח אבל אני חזקה ממנו ולא משנה כמה כסף יש לי או אין לי.

_מחליטים כמה כסף מוציאים בסופר נגיד 250 שח לשבוע. והולכים איתם לסופר.
עברת את הסכום מסתכלים מה לקחת שלא צריך אומרים לקופאית: "סליחה את זה תחזירי.
ומחזירים.
עוד לא הגעת לסכום מחזירים עוד דבר ועוד דבר . בפעם הראשונה רוצים למות מהפאדיחה._

השיטה שלי: להניח על הסרט הנע קודם כל את הדברים הכי חשובים.
כל הזמן להסתכל מה הקופה רושמת.
הרישום מתקרב לסכום שיש בארנק - גמרנו.
כל שאר המוצרים נשארים בעגלה.
אין פדיחה.

גיימס בונד, כסף הוא אנרגיה שהכוח שלה תלוי במי שמשתמש בה. כמו האנרגיה שמגיעה מהשמש שיכולה לחמם את המים בדוד או לשרוף יערות. אז הכוח הוא בידי המשתמש. כשאדם אומר "אין לי כסף" זה לא מדויק כי לכולם, אפילו לקבצנים ביציאה מי-ם יש כסף. השאלה היא מה עושים אתו, לאן מתעלים את האנרגיה הזאת.
כמובן שאת חזקה מהכסף, כיוון שלך יש את זכות הבחירה מה לעשות אתו.

אני מסכימה עם נגה. הנה אנו עכשיו בתקופה שהבנזוג חושב שאין לנו כסף ואילו אני חושבת שיש לנו הרבה. אותו חשבון בנק. רק תפיסה אחרת.

נגה נגה... זה לא משנה אם נקרא לכסף אנרגיה או נייר או מושג. יש לו השפעה על היצרים שלנו ועוד תכונות אופי אחרות כמו חמדנות למשל. יש לנו צרכים שאנו מספקים אותם בזכות הכסף כמו אוכל בגדים קורת גג ארנונה ואנו גם לא פעם מסתכלים על הדשא של השכן. אם יש בנו מספיק כוח רצון לשלוט בדחפים שלנו נוכל גם לעזור לכסף להשאר בארנק שלנו ולא לזרום לכיוונים של ארנקים אחרים. אבל חוץ מזה הדבר מורכב הרבה יותר עד כדי כך שאני אומרת שכסף מבטא לא פעם מצב נפשי רמת האחריות והבנה כלכלית של המשתמש בו.

שלום לכולם וצום קל למי שצם.
ההולכת בדרכים
הוא פוחד שייכנסו לו לורידים או משהו? כן, הוא לא רוצה שמישהוא חיצוני ידע על מצבינו ואולי, כמו שנגה נגה כתבה

אולי זה קצת מוקדם לבעלך. החלטתם על שינוי לא מזמן וללכת למישהו אחר לקבל עזרה זה להודות בפני העולם החיצוני שאתם צריכים עזרה. זה שלב אחד קדימה ואולי הוא עדיין לא שם.
אילה א, המומחה אמור להגיע אלינו הביתה ,לכן אני חייבת לשטף את בעלי.
כבר לא פה, יש לי שאלה בנוגע למתנות לקרובים. איך אתם עושים את זה? למשל, החודש אחותי בת 20 ואני חייבת לתת לה מתנה וגם לסבתא של בעלי יש עוד מעט יום הולדת. לא רוצה לעליב אותם.

שכחתי לספר על קניה בסופר ביום שישי - קבענו סכום של 350 ש"ח ובעלי הצליח להסתפק ב 230 ש"ח, מכיוון שלא קנה טיטולים ובשר.

עברתי לראשי תיבות, כדי לכתוב בחופשיות יותר. בעניין המתנות - אנחנו יצאנו מהמירוץ הזה. יש לנו כבר הרבה מאד ילדים של אחים בסביבה (בטח 20) ואחים ודודים וסבים וחגים - אין מצב שנוכל לעמוד בקניית מתנות לכולם. בוודאי לא לסבתות של בעלים וגם לא לנשים/בעלים של אחים ואחיות. אין מצב. המחויבות שלנו היא קודם כל לילדים שלנו ואחר כך, בדרך כלל לילדים של האחים (בעיקר כי הילדים שלנו גם ורצים מתנות). אבל אנחנו מקצים לעניין עד 50 ש"ח למתנה לקטנים אנחנו עושים לבד: חרב מדהימה מעץ או בובה או כבשה שסרגתי או משהו שמעיד על תשומת לב כמו זרעים או פקעות. והכי חשוב - לצרף כרטיס ברכהולכתוב מכל הלב כמה מילים. זה הכי הכי חשוב. רוב האנשים שמחים מתשומת הלב ולא מערך המתנה.
ודרך אגב, אני חושבת שבעיות כלכליות מלחיצות גורמו לנו להכי בושה בחיים, יותר ממחלות, יותר מגירושין, יותר מבגדיה או מהתמכרות למשהו. לא להצליח כלכלית זה ממש ממש בושה בחברה שלנו ולהודות על זה ברבים יכול להיות ממש קשה.
אבל אל יאוש. ברגע שאפילו מישהו אחד מבני הבית מחליט לקחת את העניינים בידיים, זה כבר עושה שינוי מהותי.

הבעיה בעניין המתנות שהמשפחה שלנו לא כל כך גדולה, מכיוון שההורים שלי לא בארץ ובעלי קרוב מאוד לסבתא שלו (היא השתתפה ממש הרבה בגידול שלו) וגם גרנו אצל משפחה שלו שנתיים (הורים שלו גרים עם סבא וסבתא). אז קשה לברוח מהמתנה הזאת. אולי נקציב לזה 50 ש"ח?

אשה לומדת, עלית על נקודה מאוד רגישה. אני לא יודעת למה זה מקובל לתת מתנות לכל פגישה יומולדת או חג. כמו שאני לא יודעת למה בכל פגישה מקובל להאכיל ולאכול. אני חוזרת לספר, הסופר נותן דוגמאות של אנשים שבאו למשפחה ואמרו - אנחנו בתוכנית הבראה כלכלית, והשנה אנחנו נותנים מתנות לפי הגרלה, ולא לכל העולם. כשתקשיבי לספר תביני שזה אפשרי.
אחותי בת עשרים ואני חייבת לתת לה מתנה. לא נכון. את לא חייבת כלום. את לא חייבת גם להגיע. את יכולה לבוא למסיבת יום ההולדת עם סלט שהכנת או עוגה ולהגיד את האמת - השנה אני לא קונה לך מתנה, כי זה לא בתקציב שלי. במקרה הכי טוב היא תשב לידך ותגיד לך שהעיקר שבאת, ותקשיב ותתמוך בתהליך (ואולי תלמד משהו). במקרה הכי גרוע היא תהיה מזועזעת, לא תדבר איתך בחיים ותשכנע את כל המשפחה לנדות אותך לעולמים. אחרי שבועיים זה יעבור ויצחקו עליכם קצת, וידברו עליכם כמה אתם מוזרים, ויחשבו שהשתגעתם, ואחרי כמה שנים כשיראו שאתם מתמידים וחיים במצב כלכלי סדיר ולאחר כמה שנים ברווחה כלכלית (כי לפי התוכנית גם זו תגיע) הם יתחרטו שלא הקשיבו לכם וירצו לדעת איך עשיתם את זה. או לא. אבל השורה התחתונה היא שאת לא חייבת כלום לאף אחד.
מתנה שקניתם בכסף שאין לכם לא ראויה להינתן.

זה קשה קשה קשה. לא נעים, מפדח, משפיל, מה יגידו אנשים??? כש"תצאו מהארון" ותודו שיש לכם בעיה ואתם עובדים עליה, תתמודדו עם הצדדים הלא נעימים כמו תגובות של אנשים ועצות מפגרות ומבטים מרחמים, אבל גם תזכו לחיות באור בלי להזדקק לשקר, תקבלו עזרה ממקומות לא צפויים ותוכלו ללכת זקוף כי אתם כנים עם עצמכם ועם אחרים.

אם אתם עדיין לא מוכנים "לצאת מהארון", מתנות מעשה ידיכם הן רעיון נפלא, או שתבחרו כמה ספרים שכבר קראתם ותקבלו זיכוי בחנות יד שניה ותתנו אותו מתנה, או שתשקרו ותמצאו תירוץ לא לבוא - אבל על זה לא הייתי ממליצה. כשהגיע הקיץ פרח לנו שיח ורדים בגינה, ועשיתי שני קילו ריבת ורדים ונתתי מתנות. אנחנו גרים בירושלים ואספנו מעצי הזית זיתים והכנו זיתים כבושים, לא נתנו מתנה אבל זה גם אפשרי.

מזל טוב!! על החיסכון בסופר. לא לקנות בשר זה תמיד חיובי , וחיתולים הם באמת הוצאה גדולה - אולי שווה לעבור לרב פעמיים או לבדוק את החיים בלי חיתולים, יש הרבה מידע באתר ואפשר לנסות. זה גם ידידותי יותר לסביבה.

כסף מבטא לא פעם מצב נפשי רמת האחריות והבנה כלכלית של המשתמש בו.
אני מסכימה מאוד עם מה שכתבת. מצב נפשי, רמת אחריות והבנה משתקפים במצב הכלכלי של האדם. בעיות כלכליות הן דרך להעצמה, לשיפור אישי ושליטה עצמית. הרי כמות הכסף הפיזית לא משנה, יש מי שמרגיש חוסר למרות שהוא מוקף עושר, ויש מי שמרגיש אושר למרות שהוא לכאורה חסר כל. אני חושבת שהיחס לכסף הוא מדד לפחד ואני זוכרת שקראתי על אדם שלא חוסך - הוא תמיד מוציא את הכסף שנכנס כי הוא מאמין שיש מספיק ביקום כדי לדאוג לו, וכל מה שהוא צריך יגע אליו. מנטלית, הייתי רוצה להיות באותו מקום.

כבר לא פה, תודה על העיצות והתמיכה.מאד מסכימה
כש"תצאו מהארון" ותודו שיש לכם בעיה ואתם עובדים עליה, תתמודדו עם הצדדים הלא נעימים כמו תגובות של אנשים ועצות מפגרות ומבטים מרחמים, אבל גם תזכו לחיות באור בלי להזדקק לשקר, תקבלו עזרה ממקומות לא צפויים ותוכלו ללכת זקוף כי אתם כנים עם עצמכם ועם אחרים.
זה גם מאד מתאים לי באופי, שונאת לשקר ולהסתיר דברים, וגם סיפרתי להורים שלי ולאחים שלי את כל האמת על מצבינו. בעלי לא סיפר למשפחתו ונראה לי שהוא לא רוצה לספר וגם אני חוששת מתגובות בסגנון:"הגיעה זמן שתצאי לעבוד, כדי לשפר את המצב הכלכלי ואנחנו נשמור על הבן שלך".
אני לא מרגישה עדיין שאני מוכנה לעזוב את הבן שלי ולא מרגישה שיכולה להשאיר אותו איתם ולהיות שלמה עם זה.
לא רוצה לעליב אותם ולריב איתם וגם קשה לי לשקר, לכן אני חוששת לספר להם את האמת. הם כבר רמזו לי שהגיעה זמן לצאת לעבוד.

זאת אני (כבר לא פה).
את מאוד אמיצה, שסיפרת לכולם, ואם את שלמה עם ההחלטה להישאר עם בנך בבית, הפחד מתגובות כמו שכתבת יעלם בפעם הראשונה שתעני על הערה כל-כך חודרנית ובלתי אוהבת כמו "אולי תצאי לעבוד". אם המשפחה של בעלך רומזת שתצאי לעבוד (גם המשפחה של בנזוגי רומזת, כי בעיניהם מה שאני עושה לא נחשב עבודה) תעני בחיוך שזה לא מתאים לך כרגע. ותזכרי שהפחד מדבר מגרונם ואת לא חייבת להשתתף בו.

את לא רוצה להעליב אותם - אבל בידיהם הבחירה האם להעלב או לא - בידיך האפשרות האם לומר דברים מעליבים או לא.
את לא רוצה לריב איתם - אי אפשר לריב עם מי שלא רוצה לריב. ואם את לא רוצה לריב אל תריבי.

כבר לא פה, תודה על התמיכה{@
דרך אגב, כשסיפרתי לאמא שלי על הבעיות היא גם אמרה לי על העבודה. היא גם לא יכולה להבין אותי בנושא חינוך ביתי, למראות שעם אחי היא היתה בבית שנה ועם אחותי 3 (!) שנים , כי אז זה היה מקובל ברוסיה (גם היום).
היא אומרת לי שהיא רוצה שאני אתפתח מקצועית ופוחדת שכשארצה לעבוד, אף אחד לא יעסיק אותי.

כשנפטרנו מהמינוס נפטרנו גם מהצורך (ולפי דעתי ההרגל המגונה) לקבל כסף מהמשפחה.
אני כל כך מסכימה עם זה שזה הרגל מגונה. מונדיס קורא לזה "מאפשרים". אנשים שפשוט מאפשרים לך להישאר תקוע. יש לי חברה שהוריה קנו לה בית, כל שנה הם מממנים חופשות וכל מיני הוצאות אחרות. לפעמים אני מקנאה, אבל היא משלמת מחיר כבד על זה בחופש האישי שלה. אני רוצה לעמוד על הרגליים שלי בחופש. אני לא אומרת לא לכסף, גם לא מהמשפחה, אבל אני לא מוכנה להיות תלויה בזה, כי אחרת המשפחה שלי ישר מפרשת את זה שהם נתנו לי משהו אחר (התעניינות, אהבה, הדרכה ובעיקר קנו את הזכות להגיד לי מה דעתם על כל דבר)

אשה לומדת, הפחד של אמא שלך משותף להמון אנשים. והוא רק פחד - ואת לא חייבת להשתתף בו אם את לא רוצה. יש לך זכות לחיות את חייך לפי אמונתך, ולה יש זכות לחשוש לגורלך. את אפילו לא צריכה לנסות להרגיע אותה כי זה השיעור שלה, לא שלך. את ההתמודדות עם הפחדים שלה היא צריכה לעשות לבד, את לא יכולה לעזור לה. אם היא לא תומכת בך תמצאי תמיכה במקום אחר ותנסי להתייחס אליה בחמלה.

נועה, את צודקת מליון אחוז, היתה לי שיחה עם אבא שלי לפני כמה שבועות על אותו הדבר - ניסיתי להסביר לו שלתת כסף לילד לא פותר לו את הבעיות, כמו שלתת לאדם רעב דג לא יעזור לו כמו ללמד אותו לדוג, כמו שלהרים את הילד למגלשה במקום לתת לו להתאמץ ולטפס על הסולם יגזול ממנו את חווית הלמידה ואת האושר שבהישג.
ואני מרגישה שנתינת הכסף היא כמו סימן קין - כאילו הם אומרים "אנחנו נותנים לך כסף כי אנחנו לא מאמינים שאת יכולה להסתדר לבד". לפי דעתי הם גם מרגישים, בתת מודע, שבנתינת הכסף הם קנו את זכותם לקבוע דעה בחיי, גם אני הרגשתי כך עד לא מזמן. זה עניין כבד משקל, אנחנו לא זקוקים לכסף, אבל שונאים/אוהבים לקבל אותו, וכשיגיע הזמן הנכון אני אצטרך לעמוד מולם ולסרב.

אילה א, המומחה אמור להגיע אלינו הבית, לכן אני חייבת לשתף את בעלי.
לא לא ממש
את יכולה לשתף אותו בזה שאת נחושה בדעתך להיפגש עם מומחה
ושהוא יגיע הבייתה ביום זה בשעה זאת וזאת
והוא יחליט אם לשבת איתכם או לא .
מה לא קורה שבאה אליך חברה ורק את והיא יושבות ביחד ? כל מי שבא חייב לשבת עם שניכם ?
לגבי המתנה אני חושבת שהמילה חייבת בהקשר של מתנה היא לא קשורה לכלום א מרגישה חייבת אבל אינך חייבת את היית רוצה להיות יכולה ואינך יכולה .
זה מצב את יכולה אולי להציע משהו שאת יכולה לעשות [ הלוואי שבמקום לקנות לי דיסק איזו חברה הייתה מסדרת לי את הארון ]
או לא אבל את לא במצב שאת יכולה לבזבז כסף על מתנה . ולגבי הסבתא אני מאמינה שמתנה מקסימה לסבתא היא משהו שאפשר להכין לבד . למשל לוח שנה עם תמונות של נכדים .
אילה א ממחשב אחר

אילה א, תודה על ההתייחסות, בינתיים בעלי מתנגד מאוד לרעיון של יועץ חיצוני ואני מעדיפה לתת לו זמן להתבשל.בינתיים לא מרגישה נכון להציב אותו בפני עובדות.
בקשר למתנות - בעלי גם לא רוצה לספר למשפחתו על המצב האמיתי, שזה מקשה מאד על הסבר על העדר מתנה. אולי באמת אני אתן לו רעיון של לוח שנה עם הנכדים והנין (היא "חולה" עליו). תודה על הרעיון

תני לו זמן. תמיד יש את מי שקולט מהר ואת מי שקולט אחר-כך. תנסי לא להפעיל עליו לחץ, תני לו להחליט - "אני חושבת שאנחנו צריכים לוותר על מתנה, אבל כיוון שזו המשפחה שלך, ההחלטה בידיך". ותנסי לא לכעוס אם הוא מחליט החלטה שהיא בעיניך טעות. אצלנו למשל אני הייתי הראשונה ששמה לב שאנחנו בבעיה, אני קניתי את הספר ובנזוגי, אחרי שנפל לו האסימון (מהר תודה לאל) הוא היום הקפדן יותר.

אין לי תובנות מרתקות אז אני רק קוראת. אבל יש לי רעיון בקשר ללוח שנה (אנחנו עשינו לסבתא שלי ליומולדת 80..) לעשות את הלוח שיהיה לוח לנצח. ז"א בלי ימי השבוע וכו אלא רק תאריך עם קו ליד וליד כול תאריך הרלוונטי לבני המשפחה לכתוב. לדןגמא: 1.9 וליד יומולדת למוישה ותמונה של מוישה.. יום נישואין לפרציפלוכה ויהודה וכו...בשביל סבתא שלי זה מעולה כי היא מהאנשים שמקפידים לצלצל בימי הולדת ועכשיו היא מקפידה גם בימי נישואין וימי הולדת של הבעלים, נשים של הנכדים... ואת הכול אפשר לעשות במחשב לבד, שווה אולי רק להדפיס במקום טוב ולא במדפסת הביתית והעיקר מזל טוב!

הי אשה לומדת
כששאלתי אם בעלך מפחד שייכנסו לו לורידים התכוונתי לכך שלעיתים אנשים מעדיפים להסתיר את מצבם הכלכלי לטוב ולרע
על מנת שלאחרים לא יהיה מה לומר על הבחירות שהם עושים, על מה להוציא כסף ועל מה לא.
האם בעלך פוחד שהיועץ החיצוני ייתן לו עצות שלא יהיה לו נוח לקיימן, ואז הוא ייכנס למצב מביך?
זה כמו שאנשים מסוימים מסרבים ללכת ליעוץ זוגי למשל, כדי שהיועץ לא יכפה עליהם שינוי שהם לא באמת רוצים בו, או ש"יהיה לרעתם".
כמובן, אני לא יודעת אם זה מה שהוא מרגיש, סתם זורקת השערות שאולי ייתנו כיוון לשיחה איתו בנושא.
ככל שתהיו גלויים יותר זה עם זו, התהליך יישא פירות בצורה טובה יותר.
אני ממש מאמינה שתהליך הבראה כלכלית שכזה מושפע מאוד מהיחסים שבין בני הזוג, ומשקף אותם.

דומה, בקשר ללוח שנה יש אולי תוכנה מיוחדת או אתר מיוחד שעוזר להכין אותו?
כבר לא פה, תודה על ההתייחסות.
ההולכת בדרכים מסכימה בקשר לבעלי
_שלעיתים אנשים מעדיפים להסתיר את מצבם הכלכלי לטוב ולרע
על מנת שלאחרים לא יהיה מה לומר על הבחירות שהם עושים, על מה להוציא כסף ועל מה לא._

נגה נגה גם אני מסכימה עם דבריך בקשר להעצמה דרך חיפוש פתרונות לנושא הכסף. דבר אחד שאני לא כל כך מסכימה זה הגישה שלך לעבוד קשה זה נכון שבהתחלה צריך להשקיע את שעות העבודה אך מה שבעיקר חשוב זהעבודה קשה בעיניים ובראש מול הבנקים. כל פעם שאת יושבת מול פקיד בנק את נמצאת בעצם בסיטואציה אסטרטגית מול אדם מלומד שמטרתו להרויח כסף. יש לו שיטות ודרכים והדרכה איך לעשות זאת. כאן דרושה זהירות רבה ונסיון לשחק נכון את המשחק.

גיימס בונד, שוב, את מאוד צודקת. העבודה הקשה היא לאו דוקא עבודה פר שעה, אלא עבודה מנטלית כדי לשנות דפוסי חשיבה מוטעים, תחקיר ורכישת השכלה פיננסית כדי שיהיו לי הכלים לדיאלוג עם אלה שמבינים בכסף, ובנית תוכניות. אני חושבת שכמו שלא מלמדים להיות הורים, גם לא מלמדים כסף, ואלה שני כישורים שצריך לרכוש וכל הזמן להתעדכן לשנות וללמוד מחדש.

נגה נגה כנראה קראנו את אותם הספרים בקשר לכסף אז דעותינו דומות. אני חושבת שטוב שאנו שתי נשים ואז כל אחת מסוגלת להגיד לשניה את צודקתאצל גברים זה לא תמיד הולך כל כך מהר. ובקלות.

אכן. כללית, לא מצאתי הרבה אנשים שזה מעניין אותם. זאת אומרת שהמון מדברים על כסף, אבל לא מתענינים בו. אפילו לא ברמת התחביב. בשבילי זה קצת תחביב ואני מוצאת שכל התהליך של הלמידה מהנה, למרות שלפי חברינו ומשפחתנו (בעיקר) אנחנו "סגפנים", מבחינתי אנחנו מרחיבים אופקים ולומדים מיומנויות חדשות.

אשה לומדת אני מצטערת אבל אני לא יודעת על אתר או תוכנה, אני עשיתי את זה בעזרתה האדיבה מאוד של חברה גרפיקאית..
האמת אני יודעת על גרפיקאיות שעושות כאלה דברים ברמה מאוד גבוה אבל זה עולה ים כסף, אז זה לא לעניין...
אבל ת'כלס אני יודעת על מישהו שעשה משהו בסגנון בוורד רגיל. ז"א פשוט לפתוח 12 דפים לכתוב בראש כול דף את שם החודש ,אנחנו מתיחסים לחודשים עיברים אז כתבנו ליד שם החודש משהו קשור מהמקורות (באלול אני לדודי ודודי לי וכדו')
ופשוט בשני טורים תאריך וקו ארוך ליד וכשיש תאריך שבו יש אירוע מיוחד פשוט כותבים את האירוע. עוד שידרוג הוא לסרוק תמונות של הנכדים ילדים וכו' ולשבץ בלוח סתם איפה שמתחשק או לפי ילידי החודש וכו'. ממה שזכור לי ההדפסה לא עלתה הרבה. וכורכים הכול בספירלה בקצה. בקיצור מתנה שעלותה בעיקר שעות העבודה שמשקיעים בה. אצלנו הסבתא מאוד התרגשה ונהנת מאוד מהמתנה- זה תלוי כמובן על הקיר.
רעיון אחר הוא אולי להכין פשוט מצגת למסיבה, אצלנו גם תמיד מחברים שירים לכבוד האירוע וכולם שרים ומנגנים. והעיקר מזל טוב

אשה לומדת, אולי יעזור לבעלך אם הוא יידע שבדרך כלל היועצים ממש לא מתערבים בהחלטה מהי הוצאה ראויה ומה לא.
היועץ רק נותן כלים איך לבנות נכון מאזן הוצאות ותקציב. הוא מלמד שיטה ולא תוכן.
במסגרת השיטה קובעים מראש את תקציב ההוצאות החודשי. לא משנה על מה החלטנו להוציא, העיקר שהחלטנו מראש ועמדנו בהחלטה.
בסך הכל מדובר על יצירת מודעות מוגברת לזרימת הכסף בחיינו, שלא נגיע למצב שלא מבינים לאן הלך כל הכסף, או שמבינים אבל לא שלמים עם זה.
למעשה, אם בעלך חושש ממחלוקת, החשש העיקרי צריך להיות מולך, ולא מול היועץ, שכן את היא השותפה העסקית שלו בבניית התקציב.
< לכן אמרתי שיש פה תהליך זוגי

>

http://www.ha-lool.co.il/magazine/article.asp?id=1506
טוב לא ממש כדאי לדעתי להפוך אתזה לדף על לוחות שנה ביתיים

דומה ואילה א, תודה על התייחסות ותודה על הכתובת האתר, מסכימה ש
לא ממש כדאי לדעתי להפוך את זה לדף על לוחות שנה ביתיים.
ההולכת בדרכים תודה על הטיפ ש היועצים ממש לא מתערבים בהחלטה מהי הוצאה ראויה ומה לא. אני אגיד לו את זה.
בינתיים רשמנו את כל ההוצאות חודשיות שלנו וכמובן אנחנו מבזבזים יותר, מאשר מכניסים. החלטנו לצמצם הרבה דברים, כמו שיחות בסלולארי, מתנות, אוכל, אך עדיין נראה לי שיקח לנו הרבה זמן לצאת מהמינוס.

נגה נגה. היו תקופות למשל בשנות ה60 התקופה של היפים שהיה ממש בושה לדבר על... כסף. זה כאילו לא היה באופנה. יכול להיות שהלך הרוח הזה השפיע על כמה דורות אבל כמובן היה גם מישהו שניצל את זה לטובתו... בתקופה ההיא כמעט האמינו האנשים הצעירים שהאהבה תפתור את כל הבעיות. היום כבר לא מקדשים את האהבה כל כך. להיפך אהבה עולה כסף. הכוונה לבית בילויים גידול ילדים וכולי...

אשה לומדת, שווה לבדוק אם אתם יכולים להחליף ספק סלולרי או לעבור לתוכנית זולה יותר. אחרי שעשיתם את התקציב, במקרה האופטימלי שאתם עומדים בו, האם אז נשאר לכם כסף עודף כל חודש כדי לכסות את המינוס? או שמראש התקציב חורג מההכנסות?
שתי ההוצאות הכי גדולות (שלוש בעצם) הן בית-מכונית-אוכל. האם אתם גרים בדירה גדולה יותר ממה שאתם צריכים? רוב האנשים כן, כי נהוג אחרי הנישואים לקנות בית עם משכנתא וחדרים מיותרים לילדים עתידיים. אם אתם רק שלושה אתם יכולים לעבור לדירה קטנה יותר ולהשכיר את שלכם או אם אין לכם משכנתא פשוט לעבור לדירה קטנה יותר - זה חוסך לא רק בשכר הדירה אלא גם בארנונה, הוצאות מיזוג וחימום וחשמל.
בנוגע למכונית - לחשוב אם אתם באמת צריכים. להחזיק מכונית עולה כ 1500 שקלים בחודש. לא כולל כמה שילמתם כשקניתם אותה ולא כולל תשלומים לבנק - 1500 שקל רק דלק וביטוחים ותיקונים שוטפים. המון כסף. אם אתם לא בעניין של למכור את האוטו תקטינו בנסיעות - זה על אותו המשקל של המתנות ואותו הקושי - תחליטו שאתם נוסעים כך וכך קילומטרים וכל יומולדת/ביקור סבים/חברים אחר-כך אתם מוותרים.
האם יש לכם חסכונות? הבנק ממליץ לחסוך גם אם אתם במינוס - זו טעות. כל ריבית שתקבלו על החסכונות נמוכה בהרבה מהריבית שאתם משלמים על המינוס. תפתחו את החסכונות ותסגרו את המינוס בעזרתם (לא להתפתות לבזבז). המינוס יקטן והריבית שאתם משלמים עליו תקטן ואחרי שתסגרו את המינוס תוכלו להתחיל לחסוך מחדש ואז זה גם יהיה קל יותר ונכון יותר כלכלית.

@}

פלוני אלמונית היו תקופות למשל בשנות ה60 התקופה של היפים שהיה ממש בושה לדבר על ..כסף.זה כאילו לא היה באופנה .יכול להיות שהלך הרוח הזה השפיע על כמה דורות אבל כמובן היה גם משהו שניצל את זה לטובתו . . בתקופה ההיא כמעט האמינו האנשים הצעירים שהאהבה תפתור את כל הבעיות. היום כבר לא מקדשים את האהבה כל כך. להיפך אהבה עולה כסף. הכוונה לבית בילויים גידול ילדים וכולי..
יש בזה תהליך מעניין, כי לדוגמה סבי וסבתי חיו במחסור (עלו לארץ בלי כלום) ומאוד הקפידו כלכלית וחיו רק ממה שיש וחסכו המון. איפשהו בדרך הם ניסו לפצות את הדור הבא (הורי) על המחסור שהיה בילדותם על-ידי נתינת כסף לדירה מכונית וסתם מזומנים וזו היתה טעות אדירה, כי הדור של הורי איבד את תחושת ההישג בניהול כלכלי עצמאי. היום הורי כועסים עלי שאני מתעקשת להיות עצמאית מבחינה כלכלית, כי מבחינתם לתת כסף זה לתת אהבה. זה מה שלמדו בבית.
שינוי כלכלי הוא גם מנטלי - והוא לא רק אינדיבידואלי- הוא מכה גלים למרחקים. פעם לטוב ופעם לרע.

כי מבחינתם לתת כסף זה לתת אהבה
גם הורי חושבים ומרגישים כך . אני מקוה שאני אפסיק את המנהג לצערי אחי ממשיך אותו [הולך לטויס R אס וקונה ב1000 שח ]
דרך מעולה לחסוך את הוצאות הטלפון הוא להפוך אותו לפרי פייד כלומר טולקמן ולקנות מראש כרטיס
בחודש הראשון השיחות נגמרות כעבור כמה ימים לאט לאט לומדים לעשות רק שיחות חיוניות.
עולה כמה מאות שקלים להמיר את המכשיר אבל אפשר תוך חודש לחסוך את רוב ההוצאה במיוחד למי שמתפרע עם הטלפון
דרך נוספת היא להתקין קו של הוט שעולה מעט וזול בהרבה מקו של בזק או מסלולרי .

מה אני אגיד לכם, דיכאון הדף הזה, למרות שביסודו עומדות מחשבות נכונות.
תעברו לבית יותר קטן וצפוף, אל תסעו לטייל כי הדלק יקר, אל תקנו ספרים ודיסקים כי אתם לא יכולים להרשות לעצמכם קצת כיף. ומתי נחייה? ומתי ניסע לחו"ל?
אל תבינו אותי לא נכון, אני לא בעד בזבוזים ואני גם בכלל לא בזבזנית. רק שלפעמים
נמאס כבר מכל החישובים האלה.
מבקשת סליחה מכל הכותבות הנחמדות והחכמות בדף הזה. הייתי צריכה קצת לפרוק....

רעיון מצוין, אילה א. לנו אין קו בזק, רק סלולרים, אבל אנחנו לא מהדברנים. יש לנו טלפון דרך האינטרנט (סקייפ) אבל זה עובד רק עם חברים שמתחברים גם.

פלוני אלמונית, את פורקת ובצדק, זה נראה סגפני. אבל זה הפוך - זה משחרר. קשה להסביר כי כשניסיתי להסביר בעבר נשמעתי לעצמי כמו חוזרת בתשובה, אבל עם הצימצום בקנית דברים שחשבתי שאני "חייבת" (כמו ספרים בילויים וטיולים) בא גם שחרור מנטל הדברים שמצטברים בבית, שחרור מאירועים משפחתיים שלא תמיד התחשק לנו ללכת ועכשיו יש לנו "סיבה" טובה (כלפי עצמנו. המשפחה חושבת אחרת

) והעולם הסתנכרן לכיווננו ואנחנו מקבלים הרבה דברים בהרבה דרכים שלא עולות כסף. ועדיין, יש לי מלא ספרים בבית שעדיין לא קראתי, מוסיקה יש גם ברדיו וטיולים אפשר לעשות גם בסביבה הקרובה למקומות שעדיין לא גילינו.
החופש הפיננסי שווה את המחיר. זה האושר בלהיכנס כל יום לאתר של הבנק ולראות שיש כסף בחשבון. זה הכיף בלקנות לילד נעליים נורא יקרות כי חסכנו במיוחד ויש לנו.