בשמת פירוק א

[בשמת_א*]

האם המעטה וההסוואה כל כך מתעתעים?
ממש לא. ראי כל שיחה היא צמח...

[הגבירה_בחום*]

כותבת לך פה. נראה לי יותר מתאים.
לרוב שעורים פרטיים קורים בבית הלקוחות. כך שאנחנו המורות (ואני בכללם) נוסעים אל התלמידים הפרטיים שלנו.
אני אישית נוסעת לת"א, לגני תקווה ולעוד כמה מקומות לשעורים פרטיים.
אני לא מכירה מישהי ספציפית שגרה באיזורך (בטוח יש) אבל מי שאני כן מכירה וגם אני נוסעים חופשי על הקו זה לצורך אותו העניין.
אם זה נשמע לך, סמני לי ונדבר.
אם לא, את יכולה להכנס לאתר ארגון מורי היוגה. שם יש רשימה של כל מורי היוגה חברי הארגון בארץ. תוכלי להוציא שמות מאויזור ת"א ולברר.
לילה טוב @}

[יעל_צ*]

א' (זה שנוסע עם הגיס לעבודה...) קרא לי עכשיו למחשב לראות תמונה "מתאימה לבאופן"...

http://www.shorpy.com:80/node/3187

[בשמת_א*]

יעל צ, איך צחקתי! בערך ככה אמא שלי גידלה אותי... (אכן, אכן, כיבסה את החיתולים שלי בסיר על האש ועלתה ארבע קומות לגג לתלות אותם). וזה לא היה בארבעים ושלוש (-:

[אמא_נמרה*]

תודה על השיתוף בדף על הווסת.

הזכיר לי שכשהייתי סטודנטית התחלתי ללכת בלי תחתונים ולעיתים בלי חזיה (אבל לבושה בבגדים עליונים ), וכולם היו בהלם, איך אפשר, ועוד שאני דתיה. הצלחת להסביר את מה שאני הרגשתי אינטואיטיבית.

[בשמת_א*]

אמא נמרה, תודה! (-:

[שמש_בחורף*]

בשנת תרפפ"ו
את יודעת שהיא היתה ב- 2006 - בסך הכל לפני שנתיים?
תֵחַשבי...

[בשמת_א*]

_בשנת תרפפ"ו
את יודעת שהיא היתה ב- 2006 - בסך הכל לפני שנתיים?
תֵחַשבי..._
על מה את מדברת?

[חלוקית_נחל*]

תודה על העזרה בדף של קט קטית.
הייתי מוכנה לקנות מחשב חדש, באחריות, עם תמיכה וכו', ובשביל זה לשלם מעט יותר,
הסיגנון חורה לי, וגם החסכנות על הגב של אמא שלי,
בנתיים אני מתעלמת, אבל זה גם לא לעניין, כי מסך חדש בכול זאת נקנה, ובהחלט אני רוצה לתת את חלקי, לפחות עליו, אם הייתי יודעת מהו...
לא נעים מכול הכיוונים, לא להיות כנועה אבל גם לא להתעמת או להתעלם.
בעלי נותן גב ומחזק. עוד מעט יוצא למילואים ואז בטח אתכופף ואשלם

[בשמת_א*]

בעלי נותן גב ומחזק. עוד מעט יוצא למילואים ואז בטח אתכופף ואשלם
אהה. טוב, יעזור לך עוד קצת גב חזק מכאן? הנה, אני דוחפת מאחורה... מרגישה?

[שמש_בחורף*]

_בשנת תרפפ"ו
על מה את מדברת?_
הזכרת את השנה הזו איפשהו כאן במעלה הדף, אז חשבתי שיעניין אותך שבניגוד לדימוי שלה היא ממש לא מזמן...
זה לא משהו חשוב בכלל.

[שפירית*]

שלום, כשקראתי מה ענית לי בדף חתונה קונסרבטיבית עצה בבקשה הייתי עייפה ומוצפת. כשפתחתי את הדף קיוותי לעזרה, היא הגיעה כמבול - טוב רק טוב, אבל הרבה. רציתי להגיד תודה באיחור על
מאחלת לך ללמוד ללכת בדרכך בדרכי נועם, לעמוד על שלך ולהבהיר את הגבול בין החיים שלך וההחלטות שלך - לבין הרצונות שלהם.
אני אכן מקווה ללמוד.

[בשמת_א*]

שפירית, שיהיה בהצלחה!

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

בשמת, ראיתי שכתבת שרגישות לגלוטן אינה חייבת להיות צליאק. מה זאת אומרת?

[בשמת_א*]

קוסמת, בדיוק מה שכתבתי, ואין לי מה להוסיף, לצערי.

[ניצן_אמ*]

את החודש עשית לי.
תודה גם לך. @}

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

בשמת, אבל צליאק בהגדרה זו רגישות לגלוטן, לא?
פשוט לפני כמה חודשים הורדתח לחלוטין כל רסיס גלוטן מהאוכל של בתי וסימפטומים כמו בטן נפוחה וכאבי בטן
נעלמו במיידי. אז הייתי בטוחה שיש לה צליאק!
חוצמזה, חשבתי שאולי היא תשמין אבל זה לא קרה..

[בשמת_א*]

בשמת, אבל צליאק בהגדרה זו רגישות לגלוטן, לא?
צליאק היא מחלה של אי סבילות לגלוטן. יותר מסתם רגישות.

_וסימפטומים כמו בטן נפוחה וכאבי בטן
נעלמו במיידי_
אלה סימפטומים מובהקים של צליאק.

חוצמזה, חשבתי שאולי היא תשמין אבל זה לא קרה..
את מודדת ושוקלת באופן קבוע במשקל מסוים אחד? תבדקי אם היא מתחילה לעלות בעקומות.
כמו כן, יכול להיות שיש לה רגישויות או אלרגיות לעוד דברים.

ניצן אמ (-:

[אלטר_אגו*]

בשמת, מרתק לקרוא אותך בדף הלך רוח כנוע{{}}. ו... בכלל.

[עשהאל_הפלאח*]

בשמת שלום
אני עושה עבודות גינון ועבודות שונות בעץ , בקיא בגיזום ושאר העבודות.
אני לא מגדיר את עצמי כגנן אקולוגי אבל כן מתחבר לרעיונות האלה ומפאת תקציבי הדל אין לי את הכלים שדיברת עליהם (-:
אשמח לראות במה מדובר ולתת את הצעתי

יום טוב

עשהאל הפלאח
054-4570751

[נוה_ודניאלה*]

הי בשמת,
ראיתי את המודעהשלך בכיכר על הגנן לבית משותף. מציעה לך את אישי היקר שקודם כל הוא אדם מוכשר ומקסים וחוצמזה שהוא עוסק בין השאר בגננות פרמקלצ'ר -מקיימת. את מוזמנת ליצור איתו קשר ב-9702255 -03 , אם לא ענינו תשאירי הודעה עם מספר טלפון.
המשך שבוע נהדר דניאלה

[בשמת_א*]

מתכון של חברה (הגיעה עם פסטה ברוטב למפגש, כולן התעלפו וטרפו הכל, ולא הצליחו לנחש ממה הרוטב עשוי, עד שקיבלנו את המתכון):

• 8 שיני שום כתושות (כנראה אמורות להיות קטנות)
• זנגוויל טרי מגורר, חתיכה בגודל 6 ס"מ בערך, או פחות
• 5 כפות מים
• 6 כפות טחינה גולמית (החברה שמה יותר)
• 3 כפות רוטב סויה
• 2 כפות שמן שומשום
• כף סוכר
• 6 גבעולי בצל ירוק קצוצים דק

אפשר גם:

• 1 כף יין לבן

את זה מערבבים טוב טוב, ומערבבים עם הפסטה. אני מחזיקה את הרוטב בכלי זכוכית במקרר, וכל פעם מערבבת קצת עם פסטה (אורגנית מקמח מלא) שהכנתי על המקום. ככה זה תמיד טעים. ואת הרוטב צריך מדי פעם לערבב כי הוא מתגבש.
אגב, גם את הבצל הירוק אפשר להוסיף רק בהגשה כל פעם.

[אילה_א*]

אה המתכון הזה קצת מזכיר בעצם לא קצת מאוד מזכיר את המתכון שלי לאטריות בחמאת בוטנים

[מיצי_החתולה*]

אה המתכון הזה קצת מזכיר בעצם לא קצת מאוד מזכיר את המתכון שלי לאטריות בחמאת בוטנים כשקראתי את המתכון, גיליתי שאני מכינה רוטב מאד דומה לאטריות אורז, בתוספת גפרורי מלפפונים וכוסברה. תודה על המתכון!

[בשמת_א*]

מאוד מזכיר את המתכון שלי לאטריות בחמאת בוטנים
(-:

אולי תוכלי לעזור לה. לא ידעתי אפילו אם כדאי להמליץ על יועצת הנקה.
כן, זה מצב ליועצת הנקה. כמו ד"ר מירי ליבוביץ, או אם היא קרובה יותר לירושלים, אז ד"ר דינה צימרמן. ברשותך, אני אמנע מלהיכנס לשם.
הטיימר שלי עוד דקה נגמר.

[ריקי*]

שלום בשמת
שאלתי את אורנה ואשמח גם לדעתך.
הבן 4.5 גילה את האוננות. מאז מאונן המון ובכל מקום. אני תוהה אם לדעתך זה דורש התייחסות כלשהי שלנו.
תודה

[בשמת_א*]

שלום ריקי, העצה היחידה שאני מכירה היא לכוון אותו בעדינות וברגישות לעשות את זה בפרטיות, כי זה משהו פרטי. אין בעיה באוננות, רק בפומביות

[שולה_חתולה*]

בשמת,
רציתי להודות לך על משהו שכתבת מזמן, ושקראתי אתמול, ב{{}}מעבר מבלי חיתולים לגמילה:
_כעיקרון, אם אנחנו לחוצות, לוקחות אלף פעם ולרוב מפספסות (אנחנו לוקחות כי אנחנו פוחדות שנפספס והם יעשו פיפי במכנסיים, לא בגלל שאנחנו באמת יודעות או מרגישות שהם צריכים, או בגלל שהם ביקשו) - זה מזמין שביתות ובעיות. אצל ההודים והסינים זה עובד כי הם פשוט עושים את זה. פשוט. בלי לעשות עניין. הם קולטים, ואז לוקחים. לפעמים הם לא קולטים ואז יש פיספוס, אבל הם לא לוקחים סתם. לכן הילדים שלהם משתפים פעולה.

אז אם כבר יש אצלך בעיה, אז אני מציעה להפסיק לדבר.
אם זה בן, אז על אחת כמה וכמה.
שנית, להפסיק לקחת אותו כשאת מפחדת.
לקחת אך ורק בשני מקרים: כשהוא מבקש, או כשיש לך אינטואיציה פנימית חזקה שהוא צריך.
כשאת מפספסת (צפי לפיספוסים בגאווה ובציפיה - הם השיעור שלך, להפסיק לפחד), תתנצלי. "אוי, סליחה, היית צריך פיפי ואני לא הבנתי אותך!" לא לעשות עניין, אבל שיהיה ברור: את מבינה שהיה מסר, ואת לא קלטת. המסר אולי היה על-חושי, אבל לא קלטת - עובדה, לא?
התנצלת? הוא מבין אותך. הוא מבין שרצית, אבל פשוט לא הבנת אותו. רצית לשתף פעולה. ניסית להקשיב. במקום להיות ה"דוחפת" (נודניק) את לוקחת צעד אחורה ומחכה "להקשיב". וכשהוא יאמין לך שאת באמת הורדת לחץ ואת מקשיבה לו - הוא ידאג להגיד לך ככה שתביני.
תנסי.
במידה ובכמות שמתאימה לך.
ואם להוריד לחץ פירושו להלביש חיתול - לא לפחד גם מזה. יותר חשוב להוריד לחץ מאשר להתעקש להפוך לקדושה מעונה (אם זה מציק לך, אז זה מציק לך. זכותך, וככה את, וגם לכוחות שלך יש גבול. תכירי בו). _

זה ממש ענה לי על כל ההתחבטויות שאני עוברת בימים האחרונים עם בן ה-8 חודשים שלי. בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע! @}

[אילה_א*]

אתם ידעתם שאנשים אחרים שהיו פעם בגילנו, גדלו בדיוק באותו קצב כמונו והם גם היום בגילנו?
חנה לסלאו אמרה פעם שהיא באה למסיבה ואמרה לחברה שלה יאלה בואי נלך כולם פה זקנים
החברה ענתה לה אבל הם בגילנו
אז היא אמרה לה אולי הם בגילנו אבל אני לא בגילם

[בשמת_א*]

זה ממש ענה לי על כל ההתחבטויות שאני עוברת בימים האחרונים עם בן ה-8 חודשים שלי. בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע!
(-:
אני שמחה


אז היא אמרה לה אולי הם בגילנו אבל אני לא בגילם
D-:

[ציל_צול*]

לתרומות כדאי לפנות ל"כח לתת". נדמה לי שמגיעים אליהם נזקקים שמחוברים ללשכות הרווחה או משהו כזה שמעיד על צורך... הם גם באים לקחת ממך.

עדכון פשפושים ובלי חיתולים - הגוזל סידר לעצמו מתנה לכבוד גיל שנה והתחיל בדיוק להגיד "פיפי" "קקי" לפני שיש לו. זו המוסיקה הכי יפה ששמעתי בזמן האחרון... מקווה שמוצרט לא נעלב...
אבא שלו טען שהוא הילד הראשון שהוא מכיר שלמד להגיד פיפי וקקי כמילים ראשונות לפני שהוא אומר כמו שצריך אבא. זו די מכה לכל האבאים וגם לכל הבלשנים שטענו שאבא היא המילה הכי קלה. הכי קל זה מה שהכי שומעים, כנראה.
שנה טובה

[בשמת_א*]

אבא שלו טען שהוא הילד הראשון שהוא מכיר שלמד להגיד פיפי וקקי כמילים ראשונות לפני שהוא אומר כמו שצריך אבא. זו די מכה לכל האבאים וגם לכל הבלשנים שטענו שאבא היא המילה הכי קלה. הכי קל זה מה שהכי שומעים, כנראה.
(-:
שלי אמר באותו יום: מלה ראשונה פיפי, מלה שניה אבא. בגיל חמישה חודשים ושלושה שבועות (-:

הכי קל זה מה שהכי שומעים
זה מדוייק עוד יותר ממה שאת חושבת: למה כל התינוקות אומרים "אבא" לפני שהם אומרים "אמא"?
כי הם עם אמא.
ואמא אומרת הכי הרבה "הנה אבא!", "אבא בא!", "איפה אבא?"
הם לא גדלים עם אבא, שאומר "הנה אמא!", "אמא באה", "איפה אמא?"
ויש ילדים שבכלל אומרים "אור" בתור מלה ראשונה. מעניין מה משותף להם.
אני צריכה לעשות מחקר שיוכיח את זה (-:

[אמא*]

ויש ילדים שבכלל אומרים "אור" בתור מלה ראשונה. מעניין מה משותף להם

הצחקת אותי, זה פשוט לגמרי, על אותו משקל של: "הנה אבא!", "אבא בא!", "איפה אבא?"

זה הדבר הראשון שמסיבים אליו את תשומת הלב של הילד כשאפשר להחזיק אותו על המותניים בצורת ישיבה, מצביעים למעלה ואומרים "הנה אור" מכבים "איפה אור?" מדליקים "הנה אור" וכו' עד שלילד נמאס והוא מבין שכדי להשתיק את הטמטמת הזאת כל מה שהוא צריך לומר זה "אור".

[בשמת_א*]

D-:
כן, שכחתי לדייק ולומר: מעניין מה משותף להורים שלהם, שכל כך עסוקים ב אור במקום ב בני אדם.
קפיש? (-:

[אמא*]

מעניין מה משותף להורים שלהם, שכל כך עסוקים ב אור במקום ב בני אדם
D-:

זאת שאלה שאפילו אנתרופולוגים בעלי ידע אדיר לא יצליחו לענות עליה.

[ציל_צול*]

שלי אמר באותו יום: מלה ראשונה פיפי, מלה שניה אבא. בגיל חמישה חודשים ושלושה שבועות

יואו... זה כמעט מפחיד מרוב שזה מוקדם... הדוקטורט כבר גמור או שנותרו כמה שיפצורים אחרונים בטרם הגשה?

אני צריכה לעשות מחקר שיוכיח את זה
הנה, אני משתתפת במחקר. הילד שלנו גדל בבית ונמצא זמן שווה לגמרי עם כל אחד מההורים. באותו שבוע הוא אמר אבא וגם אמא. התיאוריה הוכחה. אבל האמת היא שזה מעורר מחשבה ונשמע נכון מאוד. וגם הדוגמה עם האור נכונה אבל בלי הפרשנות. זה לא ההורים שמסבים את תשומת הלב לאור זה הילד עצמו. כל הדלקת אור הוא מרים את הראש למעלה ומקבל פידבק מילולי. אנחנו הצלחנו לבלבל אותו. אצלנו בכל מקום שבו מנורת תקרה יש גם מאוורר תקרה וכל הדלקת אור הוא מרים ראש ומצביע ואנחנו עונים מה שבא לנו באותו רגע מאוורר/אור. הוא לא יודע לומר אף אחד מהם...

[לואיזה*]

אצלנו בכל מקום שבו מנורת תקרה יש גם מאוורר תקרה
ואכן אצלנו המלה השניה היתה "ארר" - והתייחסה למאוורר. הראשונה, אגב, היתה "הרה" והתייחסה לפרה.

[בשמת_א*]

הדוקטורט כבר גמור או שנותרו כמה שיפצורים אחרונים בטרם הגשה?
הדוקטוראט נגמר לפני שהוא נולד, המחקר המוצע כאן הוא פוסט פוסט (-:

[ציל_צול*]

הדוקטוראט נגמר לפני שהוא נולד, המחקר המוצע כאן הוא פוסט פוסט

יודעת. התכוונתי לדוקטורט שלו...

[בשמת_א*]

יודעת. התכוונתי לדוקטורט שלו...
D-:
המממ. הגאונות שלו היא בתקשורת בין-אישית. הכישורים הדיפלומטיים והרגישות האישית והחברתית שהוא הפגין למשל בפארק הירדן האחרון השאירו אותי נדהמת. כולו בן 6 ובגודל פיזי של בן 4-5.
התחלתי לשים לב לזה כשרשמתי את "המלים הראשונות" שלו: קלטתי שאוצר המלים שלו היה מורכב מאחוז גבוה של שמות פרטיים. והדרך המיוחדת שבה הוא אמר את השמות! איך שהוא פונה לבני אדם! לא ידעתי שזה בכלל אפשרי.

[ציל_צול*]

איך שהוא פונה לבני אדם! לא ידעתי שזה בכלל אפשרי

איך נעים לשמוע דרך מילים כתובות חיוך של עונג והתפעמות של אמא מהילד שלה.
כמה כיף לראות אותם הופכים למבוגרים. יש אנשים שזה מצער אותם ושכמהים להישארות הילדים קטנים. אני ההפך, מכורה לעצם ההתפתחות והשינוי, וכמוך, זה גורם לי לפעור פה מרוב התרגשות.
שתהיה לכם שנה טובה

[בשמת_א*]

(-:
תודה ושנה טובה