בתי ספר דמוקרטיים 2

[דוד_רובנר*]

לממן? . . .
. . . כסף, כסף, כסף . . . העיקר הכסף -- מה לעשות?

[חגית_ל*]

קום יקום ביה"ס דמוקרטי לילדי שוהם. אמנם בעלות פסיכית אבל ייפתח ב-1/9 כמו כלום.
ממש לא הוגן כלפי הילדים האחרים שנאלצים לסבול את המשטר הקיים. ליבי, ליבי להם ולעולם המטורף הזה.

[שי_פ*]

חברים יקרים, עברתי על שכתבתם. הייתי רוצה להחזיר את הדיון ולעורר מספר שאלות:
א. ידוע שחינוך דמוקרטי לא מולד ויש לחנך את הילדים למיומנויות וערכים דמוקרטיים. אם כן, האם זה לא תפקידה של המדינה הדמוקרטית לעשות זאת? האם החינוך הדמוקרטי הינו בסמכות ההורים בלבד??? כי הרי אז התוצאה תהיה רוב של אזרחים לא דמוקרטיים (אלה שחונכו במוסדות הממלכתיים), ומיעוט של אזרחים דמוקרטיים , אלה שחונכו לכך על ידי הוריהם בבית או בבתי ספר ייחודיים. מה יהיה עתידה הדמוקרטי של המדינה, אם כך?
ב. חינוך דמוקרטי הוא לאו דוקא חופש. ראו את ספרה של אמי גוטמן הטוענת כי אזרח, כדי לשלוט ולדעת כיצד לשלוט, עליו להישלט כילד. עליו להכיר את המוסדות הדמוקרטיים, את תהליך קבלת ההחלטות, את זכות הוטו, וכיו'. כל מי שטוען שהתלמיד ילמד דמוקרטיה בכוחות עצמו, יגיע למצב שהפרלמנט הבית ספרי יהיה עקר, ריק מתלמידים, אשר יבלו במגרש הכדורסל את זמנם במקום לקבל החלטות בפרלמנט.
ג. האם ההורים "הדמוקרטיים" לא חושבים כי רצוי לפעול בתוך בתי הספר הרגילים ולתת לכל הילדים, גם אלה שבאים מבתים "לא דמוקרטיים" ללמוד בבית ספר שכזה?

[חגית_ל*]

דעתי: דמוקרטיה והיררכייה הם שני דברים שונים. מדינה שמתבססת בעיקר על היררכייה שמיותרת ברובה ובירוקרטיה שנובעת מכך בכמעט כל תחום - מתיימרת להיות דמוקרטית.
אבל מה לעשות, אם לא תהיה היררכייה איך ירוויחו אלה שלמעלה את כל הכסף שאלה שלמטה לא מרוויחים???
לכן יש הנצחה וגידול בהיררכייה ומתחילים ללמד את זה כבר בגן ובבית. ומכאן לכולם יש ראש קטן שהם לא לוקחים על עצמם את האחריות על שום דבר בחיים שלהם אלא מעבירים אותה למישהו שכביכול כן לוקח אותה על עצמו ו-"דואג" לסדר את העניינים - ובעיקר את העניינים הטובים שלו.
המצב רקוב כ"כ שאנשים משוכנעים שזו הדרך הנכונה ושצריך כבר ללמוד בילדות את דרך ההיררכייה הזו - כדי שהם יוכלו לטפס מעלה-מעלה בסולם ההיררכייה ולהגיע למשכורות הגבוהות ולחיים הטובים - כביכול.
בביה"ס דמוקרטיים אין היררכייה - לכל אחד יש קול שווה.
מכאן שאי-אפשר להכיל אותם בביה"ס הרגילים ששם ההיררכייה מסודרת ביותר: מנהל/ת, ס.מנהל/ת, מורים, עובדי ביה"ס ולבסוף תלמידים.
אני יכולה רק להעיד על עצמי כהורה עוד מעט בדמוקרטי שהייתי - ואני מניחה שכולנו - רוצה מאוד שכל הילדים יקבלו אפשרויות שוות בנושא הדמוקרטיה אבל בטענות אפשר לפנות רק אל משרד החינוך שלא מאפשר לאלה שכן רוצים לחנך את ילדם לאור הדמוקרטיה האמיתית ולא המתיימרת להיות דמוקרטיה - מה לעשות שיש הרבה כאלה שלא מעוניינים בכך בכלל וזכותם לחנך לפי ראות עיניהם - ומערים קשיים בירוקרטיים וכלכליים בטוענות שווא על מנת שהשליטה תשאר בידיו - ושוב אנחנו חוזרים לנושא ההיררכייה וההטבות הנלוות אליה.
ילדים שבאים מבתים לא דמוקרטיים יחוו קושי וניגוד מבלבל מאוד שיגרום להם למתח ולמריבות בבתיהם. ראה דבריו של דוד רובנר לאריאלה למעלה.

[דוד_רובנר*]

"התרשמות מביהס הדמוקרטי בבקעת אונו

[שי_פ*]

חגית, ובכל זאת אני ממשיך לעורר, האם את טוענת כי כולנו צריכים להשתתף בדמוקרטיה ישירה? כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבית הספר הדמוקרטי? הרי זה יהיה בלתי אפשרי. מדינה דמוקרטית, כגוף הכולל בתוכו מליוני אזרחים לא יכולה להנהיג דמוקרטיה ישירה. היא יכולה להנהיג דמוקרטיה ייצוגית - פרלמנטרית, אבל בהחלט לא ישירה. במידה וננסה להנהיג שיטה ישירה הרי שנתחלק למאות ואלפי מחוזות קטנים (אוטופיה, אך לו המצב הבטחוני היה מאפשר זאת) שהיו מנהלים "קולחוזים" או עמותות שיתופיות קטנות. אבל הרי זה בלתי אפשרי. האזרחים צריכים את האחדות והכח של הביחד, ומנגד הביחד צריך להבטיח את זכויות היחיד. האם בית הספר הדמוקרטי לא חוטא לתפיסה זו, שהצגתי? האם הוא לא קורא לאובדן הכלל לטובת הפרט?

[דוד_רובנר*]

מה זה "לאובדן הכלל לטובת הפרט" ? הרי "הכלל" הוא אבסטרקציה. "הכלל" הוא לא יותר מ אוסף של "פרטים".

[דוד_רובנר*]

חופש, חופש בחירה, הפעלת שיקול דעת, יוזמה ועצמאות, מביאים להרחבה משמעותית של האפשרויות העתידיות של הילד, מפתחים ביטחון עצמי והרגלי למידה, לא כתוצאה מכפיה המופעלת על ידי גורם חיצוני, אלא על ידי משמעת עצמית ופיתוחה של אחריות.

הילדים בבית-ספר דמוקרטי, מגיל ארבע ומעלה, בהיותם חופשיים, לומדים כיצד לתפקד כאנשים-חופשיים בחברה-חופשית. הם לומדים כיצד למצוא את משלח-ידם. הם לומדים כיצד להעסיק את עצמם. הם לומדים כיצד ליצור את סביבתם. הם לומדים כיצד לכבד אחד את השני. הם לומדים כיצד לשתף פעולה. הם לומדים כיצד לנצל את אסיפת-בית-הספר לחקיקת כללי הקהילה, ולהגיע לפשרות כאשר מועלות תביעות מנוגדות על רכוש, או על מקום, או על פעילויות. הם לומדים כיצד לפגוש אתגרים. הם לומדים כיצד להתגבר על כישלון היות ואין שם מי שיגן עליהם מכישלון. הם לומדים כיצד לנסות משהו וטועמים את טעם ההצלחה, והם לומדים כיצד לנסות משהו ולהיכשל -- ולנסות שוב. ובעיקר, הייתי אומר, ילדים לומדים דברים אחרים: הם לומדים לאחוז בנושא מסוים ולא להרפות. הם לומדים להעריך את החופש לעסוק בדברים המעניינים אותו באמת במידת האינטנסיביות שהוא/היא רוצה ולאן שיובילו אותו/ה. והם לומדים כיצד להיות מאושרים.

כל זה קורה בסביבה בה אינה קיימת כלל כל התערבות חיצונית של תכנית-לימודים, של הדרכה, של ציונים, של מבחנים, של הערכה, של הפרדה-גילית, או של כפיה על ידי סמכות שרירותית חיצונית.

הם לומדים להיות גמישים במחשבתם, לסמוך על עצמם ביכולתם לקבל החלטות ומעל הכול להרגיש אחראים לחייהם באותה מידה כמו לקהילותיהם. ידע זה יכול להיות מועבר אך ורק לאנשים אשר יודעים מי הם-הם, לאלה אשר הם-הם עצמם. בית-הספר הדמוקרטי מאפשר זאת.

ראו: מה תלמידים לומדים בבית הספר סדברי ואלי

[חגית_ל*]

סליחה שלא ביקרתי מזמן, שעות השינה מוקדשות להקמת בית הספר.

אני לא נגד ועדים מייצגים, אני נגד ההיררכייה הגדלה והמתעצמת שמערימה קשיים על אותם אלה שרוצים להגיע אל היושבים בראש, המורמים מעם, החרשים והעוורים, המחליטים החלטות בינם לבין עצמם בלי שום קשר לקהל שבחר בהם.

בבתי-ספר דמוקרטיים הדברים שקופים לכולם לראות ולבדוק ולהביע דיעה - באמת, ללא הבדל דת, גזע, מין או גיל - הלוואי על כולנו.
וכן, לילדים יש דיעה בקשר למה שנוגע להם. הרי אף-אחד לא יבוא לבן 20 ויגיד לו שדעתו אינה נחשבת משום שהוא עדיין אינו בן 50 ואף אחד לא יבוא לבן 60 ויגיד לו שדעתו אינה נחשבת משום שהוא עדיין אינו בן 80. בכל גיל אדם יודע מה מתאים לו באותו הזמן וזכותו לחוות ולהחליט על חייו לפי הבנתו בגיל בו הוא נמצא, כמו שזכותו להתייעץ עם מבוגרים יותר ולקבל או לא לקבל את דעתם.
גם חיות יודעות מה מתאים להן ואף אחד לא יגיד להן שלא. בעצם יש כאלה שמנסים.

[שי_פ*]

דוד וחגית, כמה טענות: א. הכלל נותן חוזק לפרט. הוא מאפשר לפרט את "החיה ותן לחיות". ראו את דבריו של אריסטו בנוגע למדינה. המדינה מתחילה בפרטים, ממשיכה למשפחות, ומסתיימת כגוף מדיני המאגד את המשפחות ומעניק להם ביטחון, רווחה. לא ניתן לנהל מדינה בלי ארגונים בירוקרטיים. בלי טפסים, סדר, תורים, משמעת. ואם עסקינן במשמעת הרי אני מגיע לנקודה ב. דוד, נכון, הילדים "לומדים" דמוקרטיה, "לומדים" משמעת עצמית, "לומדים לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות. הייתי מתקן זאת: בית הספר מאפשר למידה לילדים ב...אני לגמרי לא משוכנע כי הילדים כולם לומדים זאת. יש שלומדים ולוקחים חלק ויש שנשארים אדישים לסובב אותם. כפי שיש אזרחים שלוקחים חלק במעשה הפוליטי, ואחרים שכל התעסקותם בדמוקרטיה מסתפקת בהטלת פתק לקלפי אחת לארבע שנים, והעלאת ביקורת על המתרחש סביבם בסלון ביתם הממוזג מול מרקע הטלויזיה. ילדים רבים נפלטים מבית הספר הדמוקרטי כי אינם מתאימים לו. אין להם את המשמעת העצמית המצופה, אין להם את הרצון להיות "חברתיים". ונקודה אחרונה: מעולם לא טענתי שאי אפשר לשוחח עם ילד וכי ילדים לא יודעים מה טוב עבורם (באותו רגע...., לילדים, לפחות עד גיל חטיבת ביניים אין ראייה לעתיד), להיפך. אני טוען כי כל בתי הספר במדינה דמוקרטית חייבים לשתף את הילדים בקבלת החלטות. חייבים ללמד את הילדים מיומנויות דמוקרטיות. ההנהגה העתידית שלנו תהיה מורכבת מילדים אלה, אלה שלקחו חלק בחינוך הזה. היתר יתבגרו וישבו בסלון ביתם הממוזג ויגיעו לקלפי אחת לארבע שנים. אני טוען כי בתי ספר ייחודיים חייבים להיות ייחודיים בתפיסתם הדתית בלבד, או המקצועית. הרי מה יהיה על דעותיכם בנושא זכויות ההורים לו בעוד כמה שנים תצמח כאן מגמה של בתי ספר ייחודיים שעיקר האידיאולוגיה שלהם היא פאשיסטית (או כל סוג אחר של ימין קיצוני). תתנגדו להם, או שתעודדו הקמתם בשם חופש הבחירה, ורוח הדמוקרטיה?

[שי_פ*]

חגית, למה שלא תשקיעי את כל המרץ הזה בהפיכת בית הספר היסודי הממלכתי בשוהם, לדמוקרטי. נסי לשוחח עם מנהלת ועם מועצת ההורים של בית הספר...אולי אז ליבך לא יצא למסכנים שלא יוכלו לשלם עבור בית ספר פרטי/חצי פרטי. הרי חוקי מדינת ישראל קובעים במפורש, להורי בית הספר יש זכות לקבוע 25% מתוכנית הלימודים בבית ספר ממלכתי, ולשלם בנוסף עבור 15% תוכנית לימודים ייחודית (דמוקרטית). כך תוכלו להשפיע על 40% מתוכנית הלימודים בבית הספר, ולהופכו לדמוקרטי. לכל הילדים ביישוב יהיה חינוך טוב יותר, דמוקרטי יותר, ובעיקר - זול יותר!!!!

[דוד_רובנר*]

שי,
"זכות ההגדרה העצמית של מדינות שמורה רק לחברות חופשיות או לחברות המבקשות לכונן את החופש; היא לא חלה על רודנויות"

[דוד_רובנר*]

". . . אני מביאה כאן את התנסותו של ז'אן זאק רוסו בנושא הזה . . ." [חבצלת (01.06.2002 22:38) בתי ספר דמוקרטיים ]

לא הייתי מסתמך על ז'אן זאק רוסו. הפדגוגיה של רוסו היא מניפולטיבית באופן עמוק. ברעיון החינוכי שלו אין להירתע ממניפולציה (השפעה בדרכי-ערמה) של הילד במסווה של "לטובתו".

[דוד_רובנר*]

"בית הספר מאפשר למידה לילדים ב...אני לגמרי לא משוכנע כי הילדים כולם לומדים זאת."
כאשר בתרבות שלנו אומרים: הילד לומד חשבון, ספרות, כתיבה, גיאוגרפיה, טבע, אזרחות, נימוסים, וכיו"ב בבית-הספר, האם זה אומר שהילד הטמיע את החומר?
אז, מהיום והלאה, הבה נדבר על ללמוד ועל להטמיע כשני דברים שונים.

"לילדים, לפחות עד גיל חטיבת ביניים אין ראייה לעתיד"
למבוגרים יש? מישהו ראה שאינתיפאדה באה ומתרחשת עלינו? האם מישהו רואה שהשיטה של: המדינה מחלקת כסף תביא אותנו לפשיטת רגל?

"ילדים רבים נפלטים מבית הספר הדמוקרטי כי אינם מתאימים לו. אין להם את המשמעת העצמית המצופה, אין להם את הרצון להיות 'חברתיים'."
משמעת עצמית מפתחים -- לא נולדים עמה. אבל אם כל הזמן אומרים לך מה לעשות, כמובן שלעולם לא תפתח משמעת העצמית וגם לא אחריות. גם להיות 'חברתיים' מפתחים.

אחד מהמיתוסים על דמוקרטיה כמו על בית-ספר דמוקרטי הוא שכל אחד ייטול חלק בתהליכים לקבלת-החלטות: אנשים שואלים: "כמה אנשים נוטלים חלק באסיפה השבועית של בית-הספר?" כאילו שקנה-המידה (הקריטריון) החשוב הוא רמת ההשתתפות. זו המנטאליות של "השתתפות הבוחר", אשר אומרת שבדמוקרטיה נדרשת השתתפות מלאה בתהליך ההצבעה. בהרבה מדינות קיימים חוקים אשר מחייבים את האנשים להצביע. נראה שהרעיון הוא כפול: (1) הדמוקרטיה איננה עובדת אם לא מצביעים כולם; ו-(2) האזרח שלא מצביע הוא לא אזרח טוב.

שתי הסברות הינן מוטעות. הדמוקרטיה נשענת על זכות-הצבעה אוניברסאלית, לא על השתתפות אוניברסאלית. הדבר החיוני הוא שיש גישה להשתתפות מלאה בקבלת-ההחלטות לכל. אם משתמשים בגישה זו או לא משתמשים בה זה עניין פרטי, אשר תלוי במגוון גורמים. כל זמן שיש גישה אוניברסאלית אמיתית, יש דמוקרטיה אמיתית.

את ההחלטה מי למעשה משתתף בקבלת החלטה מסוימת מוטב להשאירה בידי כל אחד. ברגע שהקהילה מאלצת את האנשים להשתתף, היא עוסקת בפעילות של "להיטיב" נוספת, כמו לאלץ הכול ללמוד חשבון, או להתפלל פעם ביום, או לעשות מעשה טוב אחד כל יום, או להניף את דגל ישראל כל יום. אכן, לכפות השתתפות מלאה היא פלישה גסה במיוחד לפרטיות של כל בוחר: פרוש הדבר סירובה של הקהילה לכבד את החלטתו של הבן-אדם שלא להצביע.

ישנן הרבה סיבות מדוע מישהו יבחר לא להצביע, וכולן הן במחשבה תחילה תקפות באותה מידה כמו ההחלטה להצביע. מישהו יכול להרגיש שאין בידו מספיק מידע כדי להביע את דעתו בסוגיה הנדונה; במקרה כזה, לאלץ אותו להצביע הוא שרות דוב ברור לקהילה. למישהו יכולים להיות עסקים דחופים יותר במקום אחר. מישהו יכול להיות מעוניין באותו רגע במשהו שונה לחלוטין; מי אנחנו שנאמר שנושאי התעניינותו האחרים, אם הוא מתמיד בהם, יהיו לפחות תועלת לקהילה מאשר נוכחותו באסיפה או בקלפי? מישהו יכול פשוט להסתפק, בסוגיה מסוימת, ולקבל את שיפוטם של אחרים -- סוג מסוים של בא כוח (ייפוי כוח), ללא ספק דבר לגיטימי.

אין צורך להמשיך בקטלוג הזה של אפשרויות. רעיון המפתח הוא פשוט: דמוקרטיה אמיתית היא זכות הצבעה אוניברסאלית, גישה אוניברסאלית לתהליך קבלת ההחלטות; אם אדם מסוים מנצל או לא מנצל ברגע-מסוים גישה זו הוא עניינו הפרטי בלבד, מעבר לתחום של כפיה ציבורית או משפט ציבורי.

[דוד_רובנר*]

"יותר מעשר שנים אני קשור בבתי ספר דמוקרטים, הייתי תלמיד בבי"ס כזה, מורה בשלושה בתי ספר דמוקרטים, הייתי שותף בהקמה של בי"ס דמוקרטי, ולאחרונה אני מרכז תכנית הכשרה למורים בבתי ספר דמוקרטים. שתי בנותי לומדות בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. בעמודים הבאים אני לא אסתיר את המחויבות שלי לסוג זה של בתי ספר, ולא אכסה על האמונה שלי בבתי ספר דמוקרטים. אבל קודם אני רוצה להבהיר נקודה אחת חשובה מאוד: בית הספר הדמוקרטי הוא לא בית הספר הטוב ביותר. יש הרבה סוגים של חינוך - חינוך דתי לאומי, חינוך אנתרופוסופי, חינוך למצוינות, חינוך ע"פ ערכי תנועת העבודה וכו'. כל גישה חינוכית כזו נשענת על אידיאולוגיה אחרת, והיישום החינוכי שלה שונה. אני מאמין בבתי ספר דמוקרטים, אבל אני מאמין קודם כל שזכותה של כל משפחה לבחור עבור עצמה את בית הספר בו היא מאמינה.
ברוב תחומי החיים אנו זכאים לבחור את דרכנו, אנו בוחרים בני זוג, מקצוע, היכן נגור, ואיזו מכונית לקנות, דווקא בתחום בתי הספר כמעט ואין לנו בחירה - ילדינו הולכים לבית ספר ממלכתי, או ממלכתי-דתי, על פי אזור המגורים שלנו. היום יש התחלה של ניסיונות במקומות שונים בארץ לשנות בתי ספר של החינוך הממלכתי לבתי ספר בעלי "אני מאמין" משלהם, ובמקביל פתיחת אזורי הרישום, אם ניסיונות אלו ימשכו, ויתבססו ייתכן שתהייה לנו בישראל מערכת חינוך פלורליסטית וכל משפחה תוכל לבחור מתוכה את בית הספר הרצוי לה.

בעמודים הבאים נספר את סיפורו של בית הספר הדמוקרטי, ננסה להביא דוגמאות של בתי ספר כאלה, ולהסביר את עיקרי הרעיונות שעומדים בבסיס בתי ספר אלו. הדברים שכתבתי מיועדים עבור קבוצות או יחידים המעונינים להקים בית ספר דמוקרטי או להעביר בתי ספר קיימים תהליך של דמוקרטיזציה; בחלק הרביעי ננסה לייעץ איך ליישם את העקרונות שיפורטו בחלקים הראשונים. החלק החמישי הוא קובץ של מאמרים שרובם הגדול מתייחס לסוגיות שונות הקשורות בחיי הקהילה של בית ספר דמוקרטי."

יועד אליעז, חדרה, 1995.

". . . יעודו החברתי של בית הספר הדמוקרטי הוא להזכיר לחברה שילדים זכאים לחרות, אנו מאמינים שבחברה שתצליח לשחרר את הילדים שלה סך כל הדיכוי החברתי יצטמצם."

בית הספר הדמוקרטי והחינוך הדמוקרטי, מאת יועד אליעז, 1995

[דוד_רובנר*]

הוצאתי מהנפטלין את הספר "הטיפול בתינוק ובילד" -- מאת ד"ר בנימין ספוק, 1960.
ו . . . הביטו וראו איזה פלא:

559. דמוקרטיה יוצרת משמעת.

דבר נוסף שבית ספר טוב מבקש להורותו הוא דמוקרטיה, לא רק כסיסמה לאומית אלא כצורת חיים וכדרך לביצוע משימות. מורה טוב יודע כי אי אפשר ללמד דמוקרטיה מתוך ספר, אם הוא עצמו נוהג כדיקטאטור בזעיר אנפין. עליו לעודד את תלמידיו להחליט עמו על דרך ביצוע משימות מסוימות ודרך ההתגברות על הקשיים הצפויים, ולעזור לו לחלק ביניהם את התפקידים השונים. כך לומדים הם להעריך זה את זה. כך לומדים הם לבצע דברים לא רק בבית הספר, אלא גם בעולם הסובב.

ניסיונות שנעשו הוכיחו, כי תלמידים שהמורה אומר להם מה לעשות בכל שלב ושלב, ממלאים את עבודתם היטב כל עוד נמצא המורה בחדר. אך ברגע שהוא יוצא, מפסיקים רבים את עבודתם ומתחילים להשתטות. מניחים הם כי השיעורים הינם על אחריות המורה ולא על אחריותם, וכי עתה יש להם הזדמנות לנהוג כאוות נפשם. אך ניסיונות אלה הוכיחו גם זאת, כי ילדים אשר עזרו בבחירת עבודתם ותכנונה וביצעו אותה מתוך שיתוף, השיגו כמעט אותם ההישגים בהעדר המורה כבהיותו בכיתה. מדוע? כי ידעו את מטרת עבודתם, ואת הצעדים העומדים בפניהם בביצועה. הם הרגישו כי המשימה מוטלת עליהם ולא על המורה. כל אחד רצה לעשות את חלקו, כי היה גאה בהיותו חבר בעל-ערך בחברתו, והיה בו רגש אחריות כלפי השאר.

זוהי הצורה העליונה של משמעת. לימוד זה ורוח זאת הם היוצרים את טובי האזרחים, הפועלים ואפילו החיילים.

[סעיף 559, עמוד 412 -- תפקיד בית-הספר.]

[חגית_ל*]

סאמרהיל נכתב לפני 40 שנה
וכמעט דבר לא השתנה,נה,נה.

בבקשה לספר ברבים: - סאמרהיל ספר קריאה מ-ו-מ-ל-ץ ביותר!!!

[חגית_ל*]

לשי - בית ספר דמוקרטי לא יכול לקום במקום בו יש היררכיות ודרישת ציות מהתלמידים. אם תצליח להוציא את הדברים האלה מביה"ס הרגיל יהיה על מה לדבר. מעצם מהות החינוך הרגיל ברור לי שאין טעם אפילו לנסות בכיוון הזה. חכמים וטובים ממני התייאשו.

[חבצלת*]

ראיתי ברשמה כאן את הישיבה התיכונית במצפה רמון בתור בית ספר דמוקרטי, ותמהני: 1. הבן של השכנם למד שם ולא הזכירו באוזניי מעולם את העובדה שזהו בית ספר דמוקרטי. 2. מישהי באמת חושב שישיבה תיכונית יכולה להיות בית ספר דמוקרטי, לא ורוצה להגיד שום דבר רע אבל- זה פשוט סתירה פנימית, לא? כלומר, ישיבה תיכונית זה עולם מאוד היררכי...(מאז נישואינו אנו גרים ועובדים באחת הישיבות התיכוניות הוותיקות והידועות בארץ אז אני חושבת שאני יודעת על זה משהו...) להבדיל מישיבות גבוהות/הסדר ששם התלמיד יכול להחליט היום כמעט על הכל- מה ילמד איך מתי וכמה ועם מי (רק שמי שיבחר לא ללמוד כלום, ינשור, כי זה לא חינוך חובה כבר) ואין שום תגמולים.

[דוד_רובנר*]

הילדים כאן לא מבדילים מיהו דתי ומיהו חילוני

בית-הספר קשת , שהוקם בידי עמותת הורים מזכרון יעקב, הוא ניסיון ראשון להחיל את רעיון החינוך הדמוקרטי על אוכלוסייה מעורבת, חילונית-דתית. המתח המובנה ביוזמה החדשה, וכן ניסיונות משרד החינוך לבלום אותה, לא מצליחים לערער את ביטחון המייסדים בצדקת דרכם.

"לפני כשבועיים נענה בית המשפט המחוזי בחיפה לבקשתה של עמותת הורים מזכרון יעקב ודחה את יישום צו הסגירה של בית-הספר הדמוקרטי שהקימו, "קשת", עד לדיון בוועדת הערר של משרד החינוך בעניינו. בנימוקיו להחלטה כתב השופט גדעון גנות כי הליכי משרד החינוך מקשים שלא לצורך על קבוצות פרטיות היוזמות פתיחת בתי-ספר חדשים. העמדה הברורה שביטא בית-המשפט נתפשה בעיני עמותת ההורים כניצחון מוסרי, וכשלב נוסף בדרך להפיכת בתי-הספר הדמוקרטיים לזרם מרכזי בחינוך."

[הדגשים שלי.- ד.ר.]

פסק הדין של השופט גינת

[דוד_רובנר*]

definition]?תשובה אפשרית לשאלה: מהו חינוך דמוקרטי of demo[/po].htm

[דוד_רובנר*]

מימוש אידיאל הפלורליזם בבית הספר הדמוקרטי 'קשת': בית ספר למשפחות בעלות תפיסות אמוניות שונות.

[''אין_נביא_בעירו''_דוד_רובנר*]

אין נביא בעירו
ראו:
project]בית-הספר הדמוקרטי בכפר סבא מקבל ציון לשבח על עיצוב ארכיטקטוני id[/po]=154

[שושנה_לונדון_ספיר*]

שלום. רציתי לבשר לכם כי בית הספר הדמוקרטי בירושלים, על פי מודל סאדברי ואלי, נפתח בספטמבר 2002. אין תכנית לימודים, אין הפרדת גילים, גילאי 5-18 חפשיים לחבור זה לזה כרצונם. החובות הן הגעה לבית הספר וציות לחוקיו אשר נחקקים על ידי אסיפת בית הספר, הכוללת את כל התלמידים ואנשי הצוות. בקרו באתר שלנו: http://jdemschool.tripod.com

[אמא_של_אופק*]

דוד רובנר, תוכל להוסיף פרטים על ביה"ס קשת? האם הוא פועל, כמה זמן? הוא נשמע כמעט אוטופי....

[יוליה*]

אמא של אופק,
הבן שלי לומד בבית ספר קשת והייתי בעמותה שהקימה אותה.
הוא החל לפעול השנה ב1.9.02,
כמובן שהשנה הראשונה היא שנה מאוד תוססת ומלאת תהפוכות, למרות זאת, בית הספר מתפקד הרבה מעבר לציפיותיי.
אנשי הצוות שנבחרו מקסימים, מעמיקים, מנוסים, רגישים, ובכלל ברמה גבוהה במיוחד.
הבן שלי ממש פורח שם.
אשמח לענות על כל שאלה שיש לך בקשר לקשת.

[עדי_יותם*]

איפה הוא נמצא?

[יוליה*]

מסעדה,
בית הספר שכר חלק ממבנה של בית-ספר-שדה צמוד לקיבוץ מעגן מיכאל. (מרחק יריקה משמורת נחל תנינים)
רוב התלמידים מזיכרון יעקב, בינימינה ופרדס חנה.

[חגית_ו*]

מישהו יודע אם יש בית ספר מוקרטי/פתוח וכו' שהוא דתי???

[רני_בירק*]

ישנו ליד בית שמש בית ספר חילוני/דתי פתוח מנוהל על ידי משה פלאם
ביקרתי שם לפני שנתיים התרשמתי לטובה
רצ"ב לינק לאתר של מיתר אשר בו ישנו תאור של ביה"ס באר

http://www.makom.org.il/beir/

http://www.makom.org.il/

[דוד_רובנר*]

----- Original Message -----
From: "Carol Hughes" <[email protected]>
To: <[email protected]>
Sent: Saturday, February 22, 2003 9:01 PM
Subject: Re: [Discuss-sudbury-model] intro


> Hi Sue,
> I homeschooled my two boys until they were eight and ten. Then it became
> clear to me that I was going to be a chauffer all over the place and that
> their world was demanding more more more. While in theory I know that I
> could have done that, I realized that maybe I wanted some help with the job
> of raising my children to be responsible, aware, conscious beings. Oh yeah,
> and maybe I would like to have a life too. Add to that, that I was being
> harassed endlessly by the local school superintedent to test my boys,
> provide curriculum and generally assure him that I was teaching my children
> the same way as in the public schools (which is incredibly ironic to me, why
> in heaven's name would I want to do that?). He even sent me a letter
> threatening me with the care and protection act if I didn't test them with
> someone who had their Phd. (mind you he never set eyes on my boys) Having
> heard about SVS, we went for a visit and within minutes my boys were running
> around the campus with great joy and excitement. I started the
> Massachusetts Home School Association newsletter a jillion years ago. My
> oldest son was on the evening news once. Homeschooling used to be news. It
> still is occasionally considered "news". It was so wonderful to me when the
> boys started SVS, that there was exactly zero adjustment. I found, as you
> say, that SVS was close to what we were doing already. But now there were
> all these relationships they had the opportunity to manifest on their own.
> The staff and the students were a wealth of education. And after all, isn't
> that how we learn all our lives, from each other? I also have a daughter
> who is in her last year there who was four when she started. I am an
> unabashed fan of SVS and currently a trustee and sending our kids to SVS has
> turned out fabulously. Ask anything you like.
> Regards,
> Carol Hughes
>
> Hello
> >
> > I am a homeschooling mother of three, who came upon the Sudbury website by
> > way of John Gatto's writings. I'm rethinking/revamping how we educate our
> > kids at this point. The Sudbury/unschooling concept is pretty close to how
> > we do things already, so it has struck a chord with me, clicking around at
> > the website and reading up on it.
> >
> > Anyway. Hoping to gain more understanding and with it, a trust in my
> > kids...I'll follow with a few questions I have.
> >
> > thanks
> >
> > Sue
> > _
> > Discuss-sudbury-model mailing list
> > [email protected]
> > http://www.sudval.org/mailman/listinfo. ... bury-model

[דוד_רובנר*]

חגית,
הכי קרוב לבית-ספר דמוקרטי שהוא דתי (??):
בית-הספר קשת - זכרון יעקב
ו- מצפה רמון – ישיבה תיכונית – 6588882 - 08 – 6588882 - 08

ראי רשימת בתי-ספר דמוקרטיים בדף הזה.
או:
בתי ספר דמוקרטיים בישראל

[פלוני_אלמונית*]

_ישנו ליד בית שמש בית ספר חילוני/דתי פתוח מנוהל על ידי משה פלאם
ביקרתי שם לפני שנתיים התרשמתי לטובה

רצ"ב לינק לאתר של מיתר אשר בו ישנו תאור של ביה"ס באר
http://www.makom.org.il/beir/
http://www.makom.org.il/_

• "האומץ להזדהות" ???

[פלונית*]

חגית ל, את יכולה לעדכן במצבו של בית הספר שהקמתם? הבנתי שקשה עכשיו.

[חגית_ל*]

האמת - התפספס לנו. מלכתחילה לא היינו נעולים על הרעיון של הדמוקרטי דווקא, ונתנו את הכותרת הזו כדי שנוכל לפתוח את השנה כי היינו מאוד לחוצים בזמן. היינו אמורים להמשיך לברר את מהות ביה"ס במשך השנה אבל מסיבות שלא אפרט כאן זה לא נעשה ויש לנו בעיות מאוד קשות שנובעות מחוסר ההבנה של המהות הבסיסית של ביה"ס - הגישה לילד, הכבוד לילד והדיאלוג עם הילד. נוצרה אוירה מאוד כוחנית הילדים סובלים והקבוצה שהקימה את ביה"ס מבואסת קשות.
ברור לנו כבר עכשיו שהשנה הבאה תהיה אחרת לגמרי.

[דוד_רובנר*]

6ed]סיפורי הצלחה של בית-הספר -- בית-הספר הדמוקרטי בבקעת אונו Year[/po]/Success Stories1.htm

[שי_פ*]

שלום חגית.
אבקש ממך לפרט: מה התפספס? מאיזה סיבות?
ספרי על בית הספר.....כמה ילדים, כמה מורים וכו'.....האם באמת אין שם בירוקרטיה, כפי שאת ביקשת?
על מה נסובו הדיונים שהתפספסו? מי יצר את האוירה הכוחנית? ומה התוכניות לשנה הבאה?

[חגית_ל*]

הי שי, אני לא כ"כ יכולה לפרט כי מדובר באנשים. מה שאני יכולה לספר זה שנרשמו 55 ילדים, הצוות כלל 2 מורות, מורה בן ומנהלת שגם לימדה ו-2 גננות בגן.
נוצר מצב שההנהלה החליטה שהיא יודעת מה צריך - למרות שזה לא היה נכון, ההורים - שהם אלה שהקימו ושהיה להם חזון מסויים - סומנו כמתערבים מדי כשהיה להם מה להעיר ונתבקשו פשוט לא להיות חלק מהעניין. מורה שפעל במשך חודשים בדרכים לא הולמות קיבל גיבוי מההנהלה ולהורים לא נודע כלום עד שנהיה מאוחר מדי מכיוון שלא קויים בכלל ערך השקיפות שעליו קם ביה"ס - דברים לא דווחו לקהילה ולהורים, הכל היה מצויין ונהדר - עד שהתגלה שזה בכלל לא ככה.
הבעייה המרכזית ביותר, מעבר לחוסר השקיפות וחוסר החזון, היא חוסר הטיפול באלימות מאוד גדולה שנוצרה - אם בגלל השנים הקודמות במערכת הרגילה או בגלל הלחצים בבית. הטיפול הסתכם ברוב המקרים ב- 'תחפשו את מחברת המשמעת' - ולא ניגשו לא לפוגע ולא לנפגע - ממש מחדלים איומים.
אפשר להוסיף גם אווירה של גישה לילדים, כשקורה משהו - במקום לפתור את העניין בשיחה, בחיבוק וכאלה היו צעקות, איומים ודברים שבגללם הקמנו את ביה"ס מלכתחילה, שיהיה אחרת.
בקיצור - אכזבה איומה.
לשנה הבאה: ממשיכים. מחליפים הנהלה, מחפשים דרך ומקום. הפעם בהחלטה לא להתפשר על עניינים מהותיים. למדנו את השיעור היטב, לצערינו על גבם של ילדנו.

[א_ילת*]

ביה"ס הדמוקרטי במעגן מיכאל, שפעל שנה שעברה לא קיבל אישור גם השנה.
את ההורים זה לא כ"כ מעניין. הם ממשיכים השנה. הצרה היחידה, שזה עולה יותר כסף.
שאלה לגבי החוק: האם דינם של הורים אלו כדין הורי החינוך הביתי?
הרי ילדיהם לומדים במוסד "לא מוכר" (נדמה לי שזו ההגדרה).
למה נראה שהורי החינוך הביתי בכסאח עם הרשויות וההורים הללו כלל לא בעניין?
כדי להסיר ספק: מדובר בבית ספר מצוין. אני מכירה ומעריכה את המנהלת ואת ההורים. יתכן שאף אשלח את ילדיי לשם.

[נאוה_פרנס*]

א ילת
הילדים שהולכים לביה"ס הדמוקרטי נמצאים במסגרת
גם אם מעשית ביה"ס לא קיבל אישור ממשרד החינוך,
קל יותר לפקידונים "לחיות עם זה" - הילדים במסגרת, יש איזה גורם חיצוני שמעורב.
חוץ מזה, סביר שהאישור לא ניתן כדי שלא יופרשו תקציבים (הקיצוצים... הקיצוצים...)

ילדי החינוך הביתי נמצאים לחלוטין מחוץ לידי כל אדם שאינו ההורים שלהם
זה מפחיד ומאיים על הפקידונים - כאילו חייהם תלויים בזה.

הדבר השני, הם מאוגדים תחת עניין משותף.
אנחנו (אנשי החינוך הביתי) עומדים מול המערכת כיחידים
כל אחד מאיתנו עם נקודת התורפה שלו.
אילו באנו מאוגדים תחת העניין המשותף שלנו (האפשרות לרשום את הילדים לחינוך ביתי כמו לכל מקום אחר)
אולי גם לנו היה כוח - אולי אז הפקידונים היו מפחדים מאיתנו יותר.

[שי_פ*]

כזכור לכם, תמיד טענתי כי על בתי הספר הממלכתיים להפוך לדמוקרטיים, יחד עם הצורך לעודד מעורבות הורים......והנה השנה התחלתי בתפקיד ניהול בית ספר במרכז הארץ. כמנהל נכנסתי לבית הספר, והדבר הראשון שעשיתי הוא לקבוע פגישות קבועות להנהגת ההורים איתי, בכל שבוע. בפגישות אלה אני מציג את הנעשה בבית הספר ומקשיב וחושב יחד עם ההורים מה נעשה בשבוע הבא (שקיפות ועבודה משותפת). אני מאמין כי דוקא הגברת המעורבות של ההורים בבתי הספר הממלכתיים תפחית את הרגשת ה"התערבות" אותה חשים אנשי הצוות....
בנוסף בניתי מועצת תלמידים, חברת ילדים, אשר מובילה כבר תהליך של בחירות דמוקרטיות שיתקיימו בנובמבר (שיעור חשוב בדמוקרטיה, באזרחות, בזכויות, בבחירות......ובמנהיגות). יחד עם זאת חילקתי את מועצת התלמידים לועדות (חלוקה לרשויות: מחוקקת, מבצעת ותהיה גם מגשרת ומבקרת) שעוסקות באותן נושאים שועדות מועצת ההורים עוסקות. כך ניתן יהיה להפגיש מורים הורים ותלמידים סביב נושאים משותפים ולקדמם. ......גם בתוכנית הלימודים אני מכניס שינויים, ובונה תוכנית של הוראה דיאלוגית......
ההבדל בין בית הספר הזה לדמוקרטי הוא במספר הילדים בכיתות, ובעובדה כי הוא הטרוגני, ובו לומדים ילדים מכל השכבות. הוא הרי בית ספר ממלכתי ולא רק הורים שיכולים לשלם מצויים בו........
אנא הגיבו.
שי

[חגית_ל*]

איפה?

[שי_פ*]

איפה? מה איפה?
חגית? בד"כ את כותבת הרבה יותר........חחחחחח
באחת מערי הלוויון הקרובות לת"א, אם הכוונה היתה למיקום בית הספר.
שי

[דוד_רובנר*]

שי פ שלום,
כיצד אתה רוצה שיגיבו לדבריך כאשר אתה כותב בעילום שם ?
איש -- באותה מידה כמוך -- לא רוצה להסתכן.
אז עכשיו תומר לי, "מי ישים את הפעמון לחתול" ?

[חגית_ל*]

טוב, אתה לא נשמע כמו אחד שצריך חיזוקים אבל התרשמתי מאוד מפעלך. לצערי התייחסות רצינית יותר ממני תתעכב כי מוחי כרגע במצב של חביתה מטיפוח קטנה בת 4 חודשים. אז שיהיה לך בהצלחה ושלא ישימו לך מקלות בגלגלים כי נראה לי שאתה נוסע בכיוון טוב. @}

[שי_פ*]

חגית שלום,
מזל טוב!!!! איזה יופי. אני בטוח שהאור קורן מביתכם, תרתי משמע..........
דויד, אם זכור לך, מאז מכתבי הראשון, אז עדיין לא ניהלתי בית ספר, טענתי כי במדינה דמוקרטית על כל בתי הספר להיות דמוקרטים. כך כתבו ג'ון דיואי, קרל רוג'רס אריך פרום, ניל, ואחרים. לטענתי בית הספר המוקם בידי הורים הוא "בריחה מהמציאות" ולא התמודדות או שינוי של המציאות. כמנהל אני מבקש לשנות את המציאות. לא לאפשר למורות להמשיך להתעמר בילדים, לכעוס ולצעוק, ולאפשר להורים ולילדים שותפות אמיתית.
ומה הכוונה בעניין הפעמון?
שי

[דוד_רובנר*]

לטענתי בית הספר המוקם בידי הורים הוא "בריחה מהמציאות" ולא התמודדות או שינוי של המציאות.

לך תתמודד עם פקידי משרד החינוך, עם הסתדרות המורים ועם הפוליטיקאים !! -- אני מעדיף להתמודד עם ערפאת. ))

[שי_פ*]

ואני חשבתי שהוא לא רלוונטי........

[דוד_רובנר*]

הם כ-ו-ו-ו-ל-ם לא "לא רלוונטיים", הם כ-ו-ו-ו-ל-ם מכשול !!

ו . . . חבל שכך הדבר.

[דוד_רובנר*]

_חבצלת (30.10.2002 03:42):
ראיתי ברשמה כאן את הישיבה התיכונית במצפה רמון בתור בית ספר דמוקרטי, ותמהני: 1. הבן של השכנם למד שם ולא הזכירו באוזניי מעולם את העובדה שזהו בית ספר דמוקרטי. 2. מישהי באמת חושב שישיבה תיכונית יכולה להיות בית ספר דמוקרטי, לא ורוצה להגיד שום דבר רע אבל- זה פשוט סתירה פנימית, לא? כלומר, ישיבה תיכונית זה עולם מאוד היררכי...(מאז נישואינו אנו גרים ועובדים באחת הישיבות התיכוניות הוותיקות והידועות בארץ אז אני חושבת שאני יודעת על זה משהו...) להבדיל מישיבות גבוהות/הסדר ששם התלמיד יכול להחליט היום כמעט על הכל- מה ילמד איך מתי וכמה ועם מי (רק שמי שיבחר לא ללמוד כלום, ינשור, כי זה לא חינוך חובה כבר) ואין שום תגמולים._



Preventing Bitul Torah
The following idea was related to me as the thoughts of Rav David Avichail on why educators should not force Torah study on children. Rav Avichail is the head of a yeshiva high school in Mitzpe Ramon that practices some of the methods of democratic education:

In Masechet Avodah Zara 19a, we find the passage: "A person does not learn Torah except from the place his heart desires." Rashi adds that the student chooses the chapter to learn and the teacher must comply with the student's wishes. The Midrash stresses that the student also chooses his teacher. When students are allowed to exercise their choice over subject matter, we prevent the Bitul Torah that could result from compelling them to engage in something that is not suitable to their level or nature.
Can a Democratic School Provide a Jewish Education ?

---

"The question remains whether it is possible to reconcile the rabbinic injunctions to 'teach your child' with the Democratic school's motto of 'let them be'"

"It is this trust that can produce children who study when they get bored, instead of children who get bored of their studies"


קראו מאמר מעניין:
Can a Democratic School Provide a Jewish Education ?

[דוד_רובנר*]

ממשלת אוסטרליה מאיימת להסיר את רישיון ההפעלה לבית-הספר בורובין – בית-הספר הדמוקרטי היחידי באוסטרליה. http://www.booroobinschool.com.au/

תמכו בבית-הספר בורובין – חתמו על העצומה נגד הסרת הרישיון:
Maintain accreditation of The Booroobin Sudbury School, Australia's only democratic School
http://www.thepetitionsite.com/takeaction/408446208


"למען חופש הלימוד"

[ענן_בעננים*]

אני מנסה להבין משהו:
בית ספר פתוח הפועל באישור משרד החינוך מקבל מימון , ובית ספר שאינו מאושר לא? (חשבתי שכולם פועלים במסגרת פרטית וצריך לשלם)
מה גורם לאחד לקבל אישור ולשני לא?

[ענן_בעננים*]

אני מנסה להבין משהו:
בית ספר פתוח הפועל באישור משרד החינוך מקבל מימון , ובית ספר שאינו מאושר לא? (חשבתי שכולם פועלים במסגרת פרטית וצריך לשלם)
מה גורם לאחד לקבל אישור ולשני לא?

[דוד_רובנר*]

על אף חינוך ה"חינם" שבו "מתרברבת" המדינה, בבתי-ספר דמוקרטיים ההורים משלמים לא מעט.

מה גורם לאחד לקבל אישור ולשני לא ?

הגחמה של משרד החינוך.

[דוד_רובנר*]

מה עושים ילדים בבית-הספר הדמוקרטי סדברי-ואלי
מה עוד הם עושים
טיולים
בתים מלחם זנגביל

עירוב גילים בסדברי-ואלי:

[פלוני_אלמונית*]

בסדברי-ואלי
לומדים מ - 0900 עד 1600 ?

[אלמוני_פלוני*]

. . . school opens at 8:30 in the morning, closes at 5:00 in the afternoon . . .

[פולוני*]

ומעניין אם וויליאם גולדינג (בעל זבוב) ירגיש בבית............

[אלמוני*]

לא יודע אבל המלך ג'ורג' - the Vth, אולי כן !!

[דוד_רובנר*]

המהפכה הדמוקרטית התחילה בחדרה

בית הספר הדמוקרטי שייסד יעקב הכט לפני 17 שנים נהפך לסמל של תנועת חינוך המתפשטת במהירות ברחבי העולם.

בתחילת שנות ה-90 הוזמן יעקב הכט לאנגליה, לכנס על חינוך דמוקרטי, שאליו נהרו מארצות רבות כמה מאות אנשי חינוך, מורים, מנהלים וסתם מתעניינים. כשפתח את דלתות האולם, הבין הכט באחת שנקלע למסיבת ההפתעה הגדולה של חייו. כרזת ענק מאירת עיניים לא הותירה מקום לספק: "כנס חדרה", נכתב שם, על שם העיר שבה הקים את בית הספר הדמוקרטי הראשון. "נכנסתי כמו שאני, עם הסנדלים והג´ינס, עם האנגלית הרצוצה שלי", מספר הכט. "זה היה מצחיק".


The cradle of democracy

With teachers that are called mentors, a parliament including students, educators and parents, and a lot of free choice, the Democratic School founded by Yaacov Hecht 17 years ago has become a symbol of a movement that is constantly growing - all over the world . . .

. . . It is surprising to discover that studies on democratic education, and on alternative education in general, are rare. Maybe in the universities nobody wants to deal with the truth, says Hecht . . .

"אין לחם . . . אין תורה"
משרד החינוך לא תומך . . . ולא משלם, איש לא חוקר -- זו האמת . . .
. . . וזאת תהיה התקדמותנו . . .

[דוד_רובנר*]

גל פרידמן זכה במדלית זהב אולימפית

גל פרידמן, בוגר בית הספר הדמוקרטי בחדרה, זכה במדלית הזהב הראשונה של מדינת ישראל.

גל למד בבית הספר הדמוקרטי בחדרה שמונה שנים ביחד עם אחותו מעיין ואחיו יובל. משפחת פרידמן היתה מעורבת ביותר בחיי בית הספר. דגנית האם היתה פעילה מרכזית בעמותת בית הספר.

בזמן היותו תלמיד לגל היה הסכם אישי שהוא יכול לנסוע להתאמן בים במקום לבוא לביה"ס (זה היה תלוי ברוח). בתקופה זאת מספר הגולשים בבית הספר היה רב ובית הספר היה זוכה באליפות הארצית של בתי הספר בשייט.
בוגר נוסף של בית הספר - יאיר סוארי - משמש כיום מאמן הגלישה של נבחרת ישראל לנוער.

יום לאחר הנצחון פרסמה דגנית, אימו של גל, מכתב לגל בעיתון ידיעות אחרונות (יום ה' ט' באלול תשס"ד - 26.8.2004)

גל שלי, ישבתי אתמול עם אבא, מעיין, המשפחה, חברים ותקשורת וראיתי אותך זוכה במדליית זהב. עושה היסטוריה. ידעתי שאתה מסוגל לזה, שיש לך את היכולת, אבל פחדתי לדמיין את זה.
מאתמול, ובמיוחד היום אחרי הזכיה, אני לא מפסיקה לחשוב על יעקב הכט, מנהל ביה"ס הדמוקרטי בחדרה שבו למדת. הוא אמר לנו תמיד שלא חשוב מה לומדים ולא חשוב לאיזה עמוד מגיעים. חשוב להתמקד במה שרוצים ובזה להגיע לתוצאות.
זה גם היה המוטו בחינוך שנתנו לך ולאחים שלך, מעיין ויובל. גם כשהברזת מביה"ס,לא דאגתי, היה לך כיוון והתמדת בו. היום אני יודעת - מנהל בית הספר צדק. והתרומה הפעוטה שלנו, ההורים, לזכיה שלך במדליה היא החופש לבחור שהענקנו לכם, הילדים.
אני אוהבת אותך גל, מאוד גאה בך וכל כך שמחה בשבילך. עמדת במה שאמרת לאורך כל הדרך. הגשמת את החלום שלך. מאז שיצאת לאולימפידה באתונה שלחתי לך כל הזמון לבבות בדואר האלקטרוני. אתה שם עם אחיך יובל ועם החברה שלך, מיכל, ואני כבר כל-כך רוצה לחבק אתכם. אז תבואו כבר. אני מתגעגעת.

[חגית_ל*]

שווה אלף מילים.

[חגית_ל*]

תובנות:
ביה"ס דמוקרטיים מתעסקים בפילוסופיה של החינוך. מי שזה לא מעניין אותו אין לו מה לעשות שם.
ילדים זקוקים לסבלנות וחיבה - מי שלא יכול לתת זאת, שלא יעבוד בבי"ס דמוקרטי.
אין מה לצפות מצוות של אמהות שנוטשות את ילדיהן לטובת עבודה בבי"ס דמוקרטי. הרי אם הן היו מבינות בפילוסופיה של החינוך הן לא היו נוטשות את ילדיהן מלכתחילה.

[פלוני_אלמונית*]

אכן אינטרפטציה לא צפויה לחינוך ולפילוסופיה הדמוקרטיים... ממי שיודעת הכי טוב מה אמהות צריכות לעשות!

[חגית_ל*]

צפויה גם צפויה.

[פלוני_אלמונית*]

אני חייבת להגיד שאני ממש יכולה להזדהות עם כל מה שאתם כותבים, אבל אז משהו מחייב אותי לחזור למציאות.
סליחה שאני נודניקית, אבל מה נראה לכם, בתכלס, שאפשר לעשות היום בלי תעודת בגרות? מה?
ויונת- אהבתי את העניין הזה של אהבה. ואהבה לילד זה לפעמים, כן, אני שונאת להגיד את זה, כפייה. מה לעשות.
אתם לא הולכים מספיק רחוק עם התאורייה כי נראה לכם שהילדים לא ילכו עם זה רחוק. הרי לא יתכן שילד לא ירצה ללמוד לקרוא, במאה 21, אתם אומרים. תתפלאו.
ואתם לא דורשים יותר מדי מילדים? אני שונאת לעשות דברים שאני שונאת, ועושה אותם רק מתוך רגש חובה. (תבואו תראו איך הכיור שלי נרהא... ). אז למה שילד יעשה את זה, כשבשבילו, מבחינה התפתחותית, כל הסיפור הזה של חובה , מה יהיה בעתיד וכו' הוא וירטואלי לחלוטין? ואז נגיד באוניברסיטה הוא חייב לעבור קורס בסטטיסטיקה. זה לא מה שהוא בחר ללמוד. הוא שונא את זה. בחייו הוא לא למד דבר-מה שהוא שנא, אף פעם. מה הוא יעשה? איך לעזאזל לומדים משהו כל כך משעמם, בלתי נחוץ וסיוטי? אולי לוותר על הקורס הזה ולהסתכן בלא לקבל את התואר?
אה סליחה שכחתי...אם תעודת בגרות זה לא משהו שבי"הס צריך לתת אז אין לילד שום סיכוי להתקבל לאוניברסיטה, אלא אם כן הוא ישלים את כל התוכנית לבד (איזו עבודה סיזיפית, וכמה כסף זה...)
אני באמת באמת מבינה ומקבלת ומתלהבת מהתאוריות של ביה''ס הדמוקרטי. אחרת לא הייתי פותחת את הדיון הזה. אני רק אומרת...אולי לפעמים הן לא מצליחות לעמוד מול המציאות. כמו שקרה לתאוריות יפות רבות...