חגית ל

[אנונימי]

דף בית אישי

בגיל 34 אמא ללירון (ליהי) ילידת 1997, בגיל 41 אמא לאלה ילידת 2003 ובגיל 45 כמעט, אמא לטופז ילידת 2007.
טבעונות, לידה טבעית, מיטה משפחתית. בלי חיתולים. כבוד האדם. השמחה שבלב.

הנקה: זמן מעולה לפליית כינים (מרגיע) וכסיסת ציפורניים ארוכות מדי לתינוקות רכים (כן! עם השיניים של אמא!). אח"כ גם אפשר לקרוא.

אני מייצרת חרוזי זכוכית ותכשיטים מחרוזי זכוכית. אפשר להתרשם באתר:
http://www.flickr.com/photos/45495104@N08/

מהשירים שלי, בעיבודו המדהים של נתן כהן, אפשר להתרשם כאן:
http://mzone.co.il/profile/hagitlahav


סיפור הלידה של חגית ל
סיפור לידה 3 חגית ל
סיפור לידה של חגית ל

בלוג אמצע המסלול

תשלום לבאופן באוקטובר.

מייל: lahavit אט נטויז'ן נקודה נט נקודה איי אל.

[חגית_פ*]

היי חגית- האופניים נשמעות לי מדליקות!!
תוכלי ליצור איתי קשר בטלפון 09-8910205 ?
תודה, חגית גם.

[עדי_יותם*]

על לא דבר חגית, רק תעדכני איך יצא בסוף (-:

[ענת_גביש*]

שלום חגית,רק רציתי לכתוב שקראתי עכשיו בענין והזדהות את כל קורותיכן .(בדף להחליט על חינוך ביתי )
לי גם קשה שכבר אין את הכיף של ללכת למכולת לבד,לקנות ארטיק הכי מפורכס בעולם ולאכול אותו לבד ובשקט.לנו יש חוק שגלידה או ארטיק קונים רק ביום שישי.הייתי מספיק תקיפה ומשום מה היא קיבלה את זה.אבל בכל ביקור במכולת יוצאים עם משהו.בדרך כלל ביסלי או ביגלה ,הדברים ש"מותר". איך הצלחתן לשמור על קשר עם חברים מהגן? האם הם שואלים למה היא לא באה יותר? והאם יש שיפור עם היציאות החוצה?

[חגית_ל*]

תודה על ההתעניינות. החברים מהגן הם ילדי השכנים, יש פה המון זוגות צעירים עם ילדים בערך באותם הגילאים וזה נורא כייף כי הם המון ביחד, עולים ויורדים ויש גינה לפני הבניין שהם יכולים לשחק אז כל אחה"צ או שהיא מזמינה את השכנים או חברה טובה מהגן הקודם או שכולם יורדים למטה ומשחקים בגינה. כמובן שהם שואלים אותה למה היא לא באה לגן אז היא אומרת שקשה לה להיפרד מאמא ואם מנדנדים לה יותר מדי אז היא גם יודעת לשנות את הנושא בהחלטיות רבה. יש שיפור ביציאות החוצה - זה התחיל מזה שהייתי גוררת אותה בכח או שאבא היה מרים אותה וזהו ואז בוכייה ומתחננת היינו חוזרים לקחת את הבובות ויוצאים שוב ואח"כ היא בעצמה נתנה לעצמה צלש"ים 'הלכתי רק עם 4 בובות', 'הייתי בלי הבובות ונהניתי', פשוט הייתי קשוחה מאוד בנושא לשם שינוי ומעז יצא מתוק. אז אני מהרהרת אם אולי כדאי להיות קשוחים בעוד נושאים?! ברור לי שבהרבה דברים שאני מוותרת לה זה לא לטובתה, או שאולי כן? ממש מסובך.

[ענת_גביש*]

שכחתי לספר לך שגם אצלינו כמעט כל יציאה מהבית כרוכה באריזה של מליון שקיות ותיקים ,בחפצים ואוכל שהיא "תצטרך".היא אורזת אוכל ממש בדאגה,ואוספת המון חפצים באופן אקראי לגמרי,מכל הבא ליד לפני היציאה.אני תמיד כבר מתה לצאת, ולהסכים שתיקח את הכל גוזל כבר פחות זמן מלפתוח דיון על כל פריט.

[אלונה_רוטר*]

חגית, הבנתי שאת נמצאת בבית עם הילדה.
ניצן הוא לא הכתובת של חינוך ביתי במודיעין.
אני מקווה שתסלח לי ניצן שעניתי במקומך , אבל אני יודעת כמה אתה עסוק עכשיו .
אם את רוצה לפגוש אמהות ממודיעין, אז יש מפגשים במשחקיה בכפר רות "הנסיך הקטן".
תהני
אלונה. (אולי השבוע גם אנו נהיה שם )

[ניצן_לן*]

סלחתי.

[חגית_ל*]

עדכונים: אני נשואה לגיא ויש לנו ילדה בת קצת יותר מ-5 ואנחנו גרים בשוהם. הילדה בבית מתוך זה שאמא כרגע לא עובדת וליהי החליטה שמיצתה את המסגרות המוצעות בישוב, קצת אולי בגלל שאמא עושה פרצוף לגננת שמאוד משתדלת. אנחנו מחכים לספטמבר שאז נפתח בישוב ביה"ס דמוקרטי וליהי תוכל ללכת ביחד עם אמא בתקופה הראשונה עד שהיא תכיר שם חברים ותגלה שנורא כייף שם גם כשאמא לא באה. במקצועי אני מורה למוסיקה אבל לא מסוגלת ללמד במסגרות הרגילות שעושות לי פריחה, רוב הזמן אני עסוקה בלרחם על הילדים שם. אנחנו טבעונים (משתדלים לפחות), לינה משפחתית ובית דמוקרטי. הילדה ינקה עד גיל 4.9 וכיום היא חיה על ג'אנק ומתעקשת להחליט החלטות ולביים את חיינו וזה בסדר עד גבול מסויים שאצלינו הוא כשאמא מתחילה להתעצבן מאוד. השאר מפוזר באתרים השונים.

[דוד_רובנר*]

חגית, מה דעתך על הכתוב ב- האוניברסיטה כעלה תאנה ?

[חגית_ל*]

תשובה שם.

[נעה_גל*]

הי חגית, בהמשך לשיחה ב תגובות לאתר - זה באמת לא קשה (סתם שמות מפחידים) ו- HTML זו השפה (אם בכלל אפשר לקרוא לזה שפה) שבונה את דפי האתרים. קל מאוד ללמוד אותה ולהבין את ההגיון שעומד מאחוריה. למעשה - כל אחד יכול. אם תרצי הפניות לאתרים המלמדים HTML, או לספרים אני יכולה לעזור.

[דוד_רובנר*]

חגית, אני סקרן לדעת, כיצד יש לכם בית דמוקרטי ?

[ורד_לב*]

נתקלתי במה שכתבת ב חינוך לתזונה בריאה וכתבתי לך תגובה שם, אבל אז מחקתי אותה והחלטתי לכתוב לך אותה כאן, באופן אישי יותר:
בתור מישהי שתזונה היא גם דרך חיים וגם המקצוע שלה הייתי מאד מנסה להפריד בין האוכל להקשרים הבריאותיים / חברתיים וכו' שלו. לפחות בשלב זה של חייה (גיל 5 אמרת לא?). חשוב להסביר לה את הקשר בין המזון לשיעולים, אבל נראה לי שלא כדאי להתעקש בכל פעם שיש שיעול, כי זה יכול אולי לפתח איזושהי התנייה שתיצור אצלה תגובה הפוכה למה שאת מעוניינת בו. ובכלל יכול להיות שלשיעולים הללו יש מקורות נוספים, או שונים (אם כי ודאי שהתזונה מוסיפה להם). אולי את יכולה בינתיים לעבוד עם הומיאופטיה / דיקור/ שיאצו / רפלקסולוגיה וכו' ולעזוב את נושא התזונה אצלה עד שהיא תהיה בשלה לכך?
בינתיים אפשר כמובן

• להראות דוגמאות ממה שאת אוכלת
• לנסות ולגוון ולשנות מאכלים
• ללמוד איך להכין מאכלים חדשים
• לנסות ולהכין דברים שהיא כן אוהבת עם רכיבים בריאים יותר
• לצמצם את פינת הג'אנק ו/או לשים בה ג'אנק "בריא" יותר, כמו ממתקי גרנולה/ חרובים/ סויה/ אגוזים וזרעים לא קלויים/ פירות יבשים / פירות טריים וכו'

ולפעמים צריך בהחלט לשחרר את זה לזמן מה עד שיש space מתאים ולא מאד טעון המאפשר לחזור לנושא ממקום רך ומרענן יותר.
בהצלחה

[ורד_לב*]

את יודעת, שכחתי מזה לחלוטין ומה שיותר מדהים הוא שלרגע התפלאתי בכלל שאני כתבתי את כל זה

[ורד_לב*]

אני לחלוטין עומדת מאחריהם, מלפניהם ומצדדיהם.
בהצלחה!

[מיכל_מ*]

חגית תודה. ובהצלחה! @}

[עדינה_מאוד*]

חגית, מה את יודעת על הבעייתיות בשימוש ב"ניר כסף"- כלומר אלומיניום?
תודה על המידע...

[אנהאטה*]

כן. זה מעצבן. מה לעשות? מעצבן לראות מסביב
ומה שיותר מעצבן, זה שהיא משכנעת את עצמה ש"אני בסדר."
ועוד יותר:
"אני בסדר- והן משוגעות"
ועוד יותר:
"אני בסדר גמור. הנה, תראו מה המשוגעות האלה כותבות!"
קראת את באופן הלפני-לפני -לפני אחרון? היה שם משהו שהקפיץ הרבה.
וגם שם הזכירו אימוץ.

[חגית_ל*]

אנהאטה, למה אין לך דף בית שאני אוכל לענות לך שם?
לא זוכרת מה היה בבאופן הלפני לפני לפני אחרון, המח שלי חביתת ירק. היא כ"כ הרגיזה אותי שכתבתי לה שאולי היא תמסור אותה וזהו אבל יונת מחקה את זה משום מה. מה שכתבת היה הרבה יותר טוב מזה. מילא לקרוא כאלה דברים בתפוז אבל בבאופן?!!!!! מרתיח ממש.

[אנהאטה_א*]

הנה יש לי

[חגית_ל*]

ברכה מאמא:
מתוקה שלי, בצער אני ניפרדת מהתנועות שלך בתוך הבטן שלי. אני ניפרדת מהניסיונות שלי לנחש אותך, ניסתרת ומסתורית. עוד מעט נצא שתינו למסע אל מציאות חדשה, את מבפנים ואני מבחוץ, מסע שנעבור אותו יחד כדי לגמור אותו לחוד, כ"א עם חוויות המסע שלה, עם שאריות חבל הטבור הקטוע.
זכרונות תחושת ההיריון יתערפלו ויעלמו אל מול ההתמודדות היום-יומית שמחכה לנו בתום המסע. אז נוכל לגלות אחת את השנייה כל יום לאורך השנים, ללמוד להכיר, לאהוב ולכבד את האדם החדש איתו אנו קשורות בקשר החיים לכל החיים.
הנה אני מחכה שכבר תצאי ומצד שני אני מבקשת שתישארי עוד קצת בפנים, שתרשי לי להינות עוד טיפה מההיריון הזה, שבירכת אותי בו - חוויה קסומה שלא אזכה לה שוב ואני מלאת תודה לך שבחרת בי ואיפשרת לי לחוות אותך בתוך גופי.
קשה הפרידה, כבר התרגלנו לניואנסים קטנים, שלי ושלך ויחד עם זאת יש ציפיה גדולה, ענקית, להגיע לשלב הבא - שבשבילך הוא נעלם לגמרי ואני אהיה שם לחוות אותו איתך בצעדים קטנים ובאהבה גדולה, לתמוך בך כשתסובבי את המפתח לחיים שלך.

[אמא_גמדים*]

וואו, איזו ברכה, חגית!
קודם כל מזל טוב וכל הכבוד על לידה נפלאה.
אני מכינה חוברת של סיפורי לידות בית. תוכלי לקרוא על זה בדף יולדות בית בישראל.
אם את מעוניינת "לתרום" את הסיפור (וגם, את הברכה הזו שלמעלה...), תודיעי לי.
תודה.

[אמא_גמדים*]

תודה חגית,
אני צריכה גם לדבר איתך בטלפון על זה, תוכלי לשלוח לי מספר לדוא"ל [email protected]
שבת שלום

[ענת_גביש*]

חגית איזו ברכה יפה. נכנסתי הנה לדבר על שרי ונלכדתי עם דמעות בעיניים....
כן, בנות דודות ממש גרועות כי אני אפילו לא יודעת מה היא עושה בדמוקרטי. מלמדת? גאיה שם?
מסרי לה שאני מתגעגעת וחושבת עליה הרבה אפילו אם לא מרגישים.וגם לך שנה טובה

[איטהל*]

חגית היי , ראיתי שציינת את הספר אמהות בדרך הטבע , חשבתי לרכוש אותו , אך לפני כן אשמח לשמוע קצת יותר פרטים עליו , מה הוא מכיל? עד כמה הוא מקיף ? המייל שלי: [email protected]
תודה מראש:-)

[דוד_רובנר*]

חגית שלום,
דף שלם כדי לחפש את דוד ? . . . [-:

הנה הפרטים:
כתובת: רח' מקור חיים 31, ירושלים, מספר הטלפון: 02-6797802
"ביהס הדמוקרטי בירושלים
"דוא"ל" [email protected]

ראי קישור למאמר שלהם המוצב (קישור וקטע ממנו) ב- בתי ספר דמוקרטיים 2 :
Can a Democratic School Provide a Jewish Education ?

ראי גם:
בתי ספר אלטרנטיביים

"ביקור" נעים !!

[חגית_ל*]

דף בית אישי

[ארני_ש*]

הי ,קראתי בכיף כל מיני דברים שכתבת .
טוב לדעת שיש בשוהם גם אנשים אחרים , בתור סטודנטית עבדתי שם בחוגים באיזה צהרון , הייתי באה בסביבות ארבע , המוני ילדים שגמרו להכין שיעורים עם שתי צרחניות שמנצחות עליהן . אחרי איזה שלוש שנים האחראית התקשרה אלי אם אני זוכרת את הסיפור בהמשכים שהייתי מספרת להם תוך כדי חוג הבישול שהעברתי . זו הייתה שוהם בשבילי , אז טוב לקרא שעוד פנים לה.

[תבשיל_קדרה*]

אז נעביר את השיחה לפה? (-:

[תבשיל_קדרה*]

מהנדס. חברה ממשלתית (-:
למה שעות כאלה טובות? כי זה רבע שעה מהבית. וכי הוא עושה מעט מאוד שעות נוספות. (וגם כי בחירת מקום העבודה כללה התעקשות על העברת כרטיס, ולא "עובדים כמה שצריך (=נמצאים במקום העבודה כמה שמצפים ממך)").

אנחנו כבר עם שלושה - תאומים בני 3, וקטנה בת 3 חודשים.
אני לא עובדת. בואי נגיד - גם ככה לא משעמם לי.

[בשמת_א*]

בקשר לנסיעה:
עכשיו ראיתי את הדף על החיתולים אז הבנתי יותר.
לדעתי, ללילה את יכולה לשים שעוונית או משהו כזה ועליה איזה סדין או מגבת ליתר ביטחון, נגד פיספוסים שבטח לא יהיו.
ובמשך היום - במקום שאת בטוחה שלא יקרה כלום, בלי חיתול (במנשא כשאת יודעת שהיא הולכת להירדם עוד מעט או לא עושה במנשא), ובמקום שאת מרגישה מתח - עם חיתול.
איך זה נראה לך?

[רני_וחדוה_כשר*]

חגית, בנוגע לנייר הממוחזר.
הוא יקר בערך פי שניים וחצי מנייר רגיל (נייר אקולוגי) או אם את רוצה נייר חום (נייר אריזה) הוא עולה רק מעט יותר מנייר רגיל.
כדי לקנות אותו בגיליונות, יש לקנות לפחות כמה מאות, ואולי אפילו יותר.
את מוזמנת להתקשר ואתן לך פרטים נוספים.

[חגית_ל*]

||L|

מליהי

[ענת_גביש*]

תודה על התגובה המתוקה בדמותינו הוירטואלית וכו'. בסוף ערכתי את זה משם למקרה שתתהי איפה זה. שבת שלום!

[חגית_פ*]

היי חגית, כבר המון זמן אני רוצה לשאול אותך על ההקמה של הבי"ס במודיעין (או שהם? אולי התבלבלתי).
איך התחלתם?
מהיכן היה המודל?
איך בעצם זה התגלגל וקרה?
אולי פתחת על זה דף ואני לא יודעת. בכל אופן, אני מתחילה מעורבות בפרוייקט דומה וממש אשמח לשמוע מהניסיון שלך!!
תודה

[בשמת_א*]

שכחתי לענות לך: עוד לא חיסנתי מכלום את הילד.

[בשמת_א*]

גם ככה לא התכוונתי לחסן. חשבתי לדחות ככל היותר ו"אחר כך נראה".
האלרגיות מחזקות את זה, וגם - איזה כיף - מספקות תירוץ.
אין לי חשק להגיד לכל מיני כמו כולם 'ים שאני לא מאמינה בחיסונים ואני חושדת שהם מזיקים לתינוקות. יותר פשוט להגיד "לא, אי אפשר, כי הוא מאוד אלרגי וזה עלול להיות מסוכן. קודם נחכה שמצבו יתייצב ושהוא לא יהיה אנמי ואחר כך נבדוק".

[צפריר_שפרון*]

תודה על דברייך. הדיאלוג הזה גורם לי הנאה צרופה, שעשוע ומימוש אחת ההנאות הגדולות שלי - עברית. כתיבה בעברית. תודה.

[צפריר_שפרון*]

לא, חגית. אני מה שקוראים - אוטודידקט.

[צפריר_שפרון*]

לא, לא חגית, זה לא אני - אומרים שאני אינני אני - אז מי אני בכלל?

[הרעבים_מאוד*]

שלום חגית,
באחר מתגובותייך רשמת שבני משפחתך אוכלים את קליפות הבננה, היות והן אינן מרוססות.
שאלתי היא, בני משפחתי חיים על מוצרי חלב, האם ניתן לאכול את הקליפה של הדנונה, היות וידוע כי הפלסטיק איננו מרוסס.
בתודה,
הרעב לפלסטיק.

[נהר_שליט*]

איזו חמודה את, לא התאכזבתי בכלל, פשוט לא היה לי כ"כ מה להגיד, רק סקרנות לדעת מי זו שכותבת בנחרצות כזו ומצד שני באהבה גדולה. אז עכשיו אני יודעת ובאמת נעים להכיר. @}

[מור_וקנמון*]

נעים להכיר @}

[מור_וקנמון*]

החתנים בסדר גמור היום וזאת אחרי שהגדול הדביק את הקטן... אבל גם זה כבר מאחורינו.....
ובמחשבה שנייה: הגדול שלנו קצת 'קטן' על הגדולה שלכם, לא?

שיהייה שבוע טוב!

[מור_וקנמון*]

[ענת_גביש*]

למה התכוונת מהילדות? אנחנו אולי מכירות מאז? או שזו הרגשה כזאת?

[שרה_ק*]

שאלתי היא, בני משפחתי חיים על מוצרי חלב, האם ניתן לאכול את הקליפה של הדנונה, היות וידוע כי הפלסטיק איננו מרוסס. האם המוצרי חלב גדלים עם הקליפות של הדנונה?

לחגית, איך יש לך אומץ להחליט לא לחסן ב כ ל ל? כל הכבוד לך! איפה את גרה בארץ?

[אמבט_ים*]

אני פשוט חייבת לאמר לך שנהנתי מתגובותייך בדף זכות החלטה לילדים ,כתבת מצויין, הזדהתי עם דברייך.

[ורד_לב*]

חמודה, תודה!
טוב, זה באזור שלך, לא?

[ליאת_טאוב*]

אפשר גם לפנות לאלי שטראוס, מרפא נטורופטי, בן 90, בירושלים
חגית, כתבת את זה לפני יותר משנה בדף על ילדים צמחונים. אשמח לדעת אם ביקרת אצלו בעצמך ומה היתה ההתרשמות שלך.

[שרה_ק*]

אני לא מאמינה, בן 90?! הלכתי אליו בשנת 1996.. כלומר אז היה בן 83. כשראיתי אותו, הוא היה נראה לי משהו כמו בן 45 אני המומה!

[חגית_ל*]

בעלי בטיפול אצלו, עדיין היום. אדון שטראוס קופץ עליו כמו תיש צעיר לשחרר לו כל מיני כיווצים.
מה, כבר עברה שנה?????

[יעל_בריסקר*]

חגית הי
קראתי בדף על חניוך לתזונה נכונה על מאבקים שהיו לך עם בתך לפני שנה ומשהו. אשמח לשמוע מה התפתח מאז יען כי אני בשלב כזה עם ילדיי (תאומים בני 4.5) ובפרט עם הבת. קראתי מה שורד כתבה לך אז פה. ממש מחפשת תמיכה בעניין זה. כי כל-כך חשוב לי לשמור עליהם מפגעי הג'אנק מצד שני לא רוצה את המאבקים....
תודה

[חגית_ל*]

הי יעל. אלה המסקנות שלי מכל עניין המזון הטוב:
לתת דוגמא - כלומר, אנחנו אוכלים את המזון הבריא והמזין והיא יכולה להצטרף או לא.

עם כל הכבוד לבריאות - מאבק עם הילדים בנושא לא שווה את זה. יותר חשוב לי לשמור איתן על מערכת יחסים טובה ומכבדת.

עד שלא יוציאו מחוץ לחוק את מפירי הבריאות האלה זו מלחמה בתחנות רוח. אם היא לא תאכל בבית היא תאכל בחוץ, אצל חברים ומאחורי גבי.

זכותה לאכול מה שמתחשק לה, למרות שזה מזיק לה. אני מקווה שהדוגמא שאנחנו נותנים לה תמצא דרך אל לבה בעוד כמה שנים - וזה בדיוק למה כדאי לשמור על מערכת טובה ומכבדת שמהווה גשר לתיקשורת וחיקוי.

[יעל_בריסקר*]

תודה חגית
עד שלא יוציאו מחוץ לחוק את מפירי הבריאות האלה
לצערינו זה לא יקרה כי מה לעשות התעשיות האלה מזינות אחת את השניה ושומרות על האינטרסים שלהן. תעשיות הג'אנק , התרופות וכן הלאה.
אז מתוך דברייך אני מבינה שהצלחת לשחרר? כשאת מכינה ארוחה , והיא לר רוצה לאכול ורוצה רק פסטה , נגיד , אז את עושה בשבילה לחוד?תודה

[חגית_ל*]

כן. וגם אם היא רוצה פיצה/גלידה/ביסלי.
אני מתנחמת שהקטנה, שנה ושלושה חודשים, אוכלת בתיאבון איטריות מקמח מלא, אבוקדו, תפוח ואגס, תמרים ותאנים.

לבעלי יש שיטה מעניינת, הוא כל הזמן שואל אותה אם היא אכלה היום משהו שהטבע הכין ולא שבני אדם יצרו.
אנחנו מספרים לה שאם היא רוצה להיות יפה ובריאה כדאי לה לאכול מה שאנחנו אוכלים.
אמרתי לה גם שאם היא תאכל הרבה צ'יפסים וג'אנק היא תהיה מאוד שמנה אבל את האוכל שלנו אפשר לאכול כל היום - כמו שההורים שלה עושים - ולא להשמין - כמונו.
ואכן, אחרי תקופת ג'אנק ארוכת שנתיים, בזמן האחרון היא מבקשת גם סלט, פירות ומתעניינת: 'תכינו לי אוכל בריא', 'מה שאכלתי זה בריא?'

[חגית_ל*]

כן, הגיע. בסוף עניתי לך. סליחה על האיחור אבל כל הזמן תופסים לי את המחשב ואח"כ אני שוכחת דברים.

[ורד_לב*]

נשמע לי אחלה, חגית.
ביצים אורגניות עם מעט שמן זית/ חמאה. מעולה!

[איתן_גרינברג*]

חגית אהלן,

הרבה זמן לא דיברנו. אני עדיין כואב את המצב ומחפש פתרונות. בינתיים כבר יש לי 3 ילדים במוסד הסגור שליד ביתי.
את עושה הומ-סקולינג או משולבת במסגרת כלשהי ?

איתן
[email protected]

[אובדת_עצות*]

תודה על ההזדהות!

[מיכל_שץ*]

אני מקווה שאת לא מתכוונת למיתר, שנראה לי שהוא התגשמות חלומותי.
לא. התכוונתי לקשת, ביה"ס הדמוקרטי (למחצה) בזכרון יעקב. הניסוי הצליח , החולה מת. (או שאולי שפכו את התינוק עם מי האמבטיה?)
המקום שאליו ברחנו הוא מיתר, אבל אני לא חושבת שזה נכון לתלות את כל התקוות והחלומות במקום אחד, אחרת מתאכזבים, גם מיתר זה לא מקום מושלם, נכון שטוב שם מאוד ואנחנו מאוד מרוצים אבל גם לא החסרונות שלו (בעיקר המיקום הבעייתי, לפחות מבחינתנו)

[מיכל_שץ*]

התכוונתי, אבל גם לו, החסרונות שלו...

[ענת_גביש*]

ברשימה שלך היו קרבה להורים, בית ספר אלטרנטיבי או אנסקולינג ומזון אורגני זול.. על מה את מוכנה להתפשר? כי אצלנו יש אנסקולינג ומזון אורגני יחסית זול....
סתם. אני יודעת שקרבה להורים זה הכי משמעותי. מחבקת ומקווה שיתבהרו לכם העניינים...לא פשוט, הא? תמשיכי לספר מה עניינים.

[שרה_ק*]

לא, אני לא מחסנת בכלל. התפעלתי ממך על האומץ ללכת נגד הזרם ולא לחסן, אלא ללמוד את הנושא ולהחליט אובייקטיבית בלי לתת לפחדים של הסביבה להכניע אותך.

[שרה_ק*]

_אז למה את מתפעלת אם גם את אותו דבר? גם את אמיצה ללכת נגד הזרם וכו', נכון?
וממה שראיתי את גם קראת הרבה יותר ממני בכל העניינים_
לא מוצאים הרבה כמוך. אני מחפשת בנרות מישהי כמוני שבודקת כל דבר ולא הולכת אחרי העדר. את מצאת עוד כמוך?

[שרה_ק*]

רפואה שלימה לגדולה! אם את מניקה את הקטנה אז יש פחות סיבות לדאוג, בגלל שיש הרבה סיכויים שאת נושאת נוגדנים לשעלת. גם אני עברתי את זה עם שלום שהשתעל נורא. לתת הרבה לשתות, ותני לגדולה מחלב האם שלך, אם יש לך. אם את לא מניקה, אפשר לשאוב לתת לה בכוס. וויטמין C ומולטי וויטמין. המטרה היא לחזק את המערכת החיסון שתתמודד.
להמנע מסוכר ודגנים.

[שרה_ק*]

וואו, הילדים שלך מ-ת-ו-ק-י-ם!!!!
תודה [-:
אפשר לראות את הילדים שלך?

[שרה_ק*]

אם את רואה שיפור בשיעולים ובמצב הבריאות הכללי, אז תדעי שאת בכיוון הנכון. ואם לא, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי. אולי אורנה וצפריר שפרון? או ורד לב, או לוטם מרווני?
אם מתחיל להיות קריר, צריך ללבוש כמה שצריך שלא יהיה קר. גם אמטביות חמות. אפשר להוסיף מלח. לאפשר מנוחה.

אם היא לא רוצה מהחלב האם שלך, אז היא לא חייבת. אם מדובר בילדה בת 7 שנגמלה מעצמה, אז זה מראה שיש לה מערכת חיסון בשלה. ילדים מצד הטבע נגמלים מעצמם כאשר המערכת החיסון כבר בשלה. (אבל החלב האם עוזר בכל גיל כאשר המערכת החיסון לא עובדת טוב. שמעתי שביפן משתמשים בזה במקרים כמו למשל כדי לעזור אפילו לזקנים, או שהיו מקרים שהשתמשו בזה כדי לעזור לחולי סרטן)

בכל אופן את צריכה להיות בטוחה שאכן מדובר בשעלת ולא במשהו אחר כמו אסטמה, ברוניכיט או אלרגיה

אי אפשר לעשות קישור לdesktop שלך מפני שזה נמצא במחשב הפרטי שלך, ולא איזה אתר באינטרנט..

לגבי כתיבת סיפור הלידה שלי, כתבתי אותו כל פעם קצת, כל פעם שנזכרתי במשהו נוסף. הצלחתי לאפשר לעצמי ללדת לבד אחרי שביררתי על הנושא טוב טוב עם נשים שהיו להן בעיות דומות וילדו לבד. מה ששכנע אותי להשאר בבית היה דווקא בירור בפורומים קונווציונאלים של רופאים. כתבתי שם בשם אנונימי והבאתי לשם את הבעיות שהיו לי בהיריון ושאלתי מה עושים במקרה הזה והזה? ומה שכתבו היה זירוז, סיכוי גבוה לקיסרי.. וגם תינוקות שנפגעו. הם לא הבטיחו כלום.
בכל אופן עדיין לא גמרתי עם הפחדים. עדיין עובדת על זה. פחדים מהלידה

[שרה_ק*]

אוי חגית, אני כל כך שמחה שביתך מרגישה יותר טוב! 'ברונכיט' נשמעת לי משהו מפחיד וכרוני. משהו כמו שלב שלפני אסטמה. ברוך השם שהעסק משתפר. לא ידעתי שמקבלים חום מברונכיט. כמו שאמרתי, אני לא מקצועית.
לגבי האותיות הגדולות אפשר לעשות אותן רק ששורה שלימה תהיה גדולה ולא מילה בודדה בתוך משפט. אז ככל שרוצים להגדיל מוסיפים = משני צידי המשפט. ככל שמוסיפים יותר (עד 3 ===) האותיות גדולות יותר

[שרה_ק*]

מה שלום ביתך? קראתי באיזה מקום שהרבה פעמים מקרי שעלת לא מאובחנים כי הוא מחוסן אז מאבחנים את זה כמו ברוניכיט חריפה. כלומר, אם הבת שלך חוסנה בעבר משעלת, או הרופא חשב שהיא חוסנה ואז איבחן ברוניכיט (אלא אם עשה בדיקת דם לראות מה זה, אז האבחנה כן נכונה)
הסיבה לאבחנות השגויות כדי להוכיח שהחיסונים הצליחו

[חגית_ל*]

הגדולה, 7 ו-5 ח', חטפה ברונכיט. היה צפוי עם כל הממתקים.
10 ימים חום גבוה ושיעול נורא.
הורידה חצי ממה שלא היה לה קודם.
לא קיבלה אקמול ומצצה סוכריות הומיאופתיות. הורדתי לה החום עם הרטבה ומריחת רסקיו רמדי בשקע הצוואר להקלה על השיעול ומאחורי האוזניים ולפעמים גם בגב ובצלעות.
עדיין משתעלת אבל כבר בריאה ואוכלת יפה מאוד (2 חביתות! פירות וירקות ולצערי גם ממתקים שוב, אבל עכשיו לפחות אוכלת משהו בריא על כל ממתק).
הבאה בתור - השותפה לממתקים - אמא.
3 ימים של חום גבוה וכאבים איומים בכל הגוף. אח"כ גם אני התחלתי להשתעל.
ביום השלישי, כשכבר לא זזתי שותפי החליט שאני בריאה. לא עומד בעומס הבנות, הבלי חיתולים, הבלאגן. אמי וסבתי החליטו שהם באות לעזור.
אני לוקחת גם סוכריות הומיאופתיות וקצת חיזוקית גם לקחתי.
הבת שלי הפתיעה אותי, הכינה לי מלפפונים בצלחת וגם תפוח - זאת הילדה של 'תביאו לי!' כל הזמן! - התגלתה כעזרה גדולה, עם משפט המחץ בסוף - נכון שאת צריכה אותי יותר מאשר את (הקטנה)?
עדיין חום נמוך ובינתיים הקטנה מתחילה להשתעל. נראה מה יהיה.

[טל_טיבי*]

בשביל הקטנה - אם לוקחים סמבוכול ממש בהתחלה - זה פשוט "גומר" על הברונביט.
מניסיון.
האם את רוצה רעיונות בכיוון של שמנים?
לעצמך את יכולה לעשות לך - או שהסבתות יעשו לך - רטייה של חרדל, ו/או עיסוי עם וודקה......
והגדולה , שתהיה בריאה. מתוקה שכזאת. איך הן נהיות "אמהות" כשצריך.....

[חגית_ל*]

טל טיבי תודה. בינתיים עברנו את הלילה בשלום. היום אין לי חום והקטנה לא משתעלת.
היו אצלינו 3 רופאים. הראשון אמר שיש לי ברונכיט אבל מייד אח"כ הוא זרק את הדף ושלח אותי מייד למיון עם צהבת. כמובן אמא שלי וסבתא שלי הגיעו מייד והזמינו עוד רופא שקבע שיש לי "רק" ברונכיט אבל שאני מוכרחה לקחת אנטיביוטיקה וחבל שלא לקחתי קודם. הרופא השלישי בא מכיוון שהתלוננתי על כאבים ביד שמאל וחששנו ללב והוא הודיע לי שיש לי דלקת בעצבים וגם דלקת ריאות ושאני מוכרחה ללכת למיון דחוף - הוא נורא התרגז כששמע שלא לקחתי אנטיביוטיקה אלא הומיאופתי - וגם שאני סובלת נורא מחוסר דם וצריך לעשות לי עירוי דם דחוף. שוב אמי וסבתי נלחצו ורק אחרי שדיברתי שעה עם הרופאה ההומיאופתית שלנו הן נרגעו.
הרפואה הקונוונציונאלית כנראה לא מכירה נשים חולות מאוד שמניקות פעוטות ולכן מצבן עגום מאוד אבל לא גמור.

[חגית_ל*]

מה ששותפי עשה אתמול, בעזרת אמא שלי, זה שהם החליפו בין חדר השינה שלנו לחדר של הגדולה - בהסכמתה כמובן ושמחתה גדולה לקבל חדר גדול. היא אפילו רצתה כמעט לישון שם אבל שכנעתי אותה לישון איתנו כרגיל.
חדר השינה שלנו היה מעל מגרש חנייה וכל הזמן היה רעש וזיהום אוויר - שממש לא עוזר כשחולים.
סוף סוף היה לילה שליו יחסית (אמנם קמתי להחליף 3 פעמים חולצה ו-2 מגבות וגם כמה ציצים באמצע אבל קמתי בריאה) - ששנים לא הירגשתי איך החיוך נסוך על פני!!!!!
כנראה שיש לי צבע צהוב כבר מזה שאני כבר חודש כמעט בבית עם המחלה של הגדולה ושלי וצריך לצאת לשמש.
אם כי היום השכנה אמרה שאני קורנת. ככה נראים רק כשעוברים את זה בלי אנטיביוטיקה.

[אביב_חדש*]

מצטערת, לא זוכרת איפה המתכון. תוכלי לכוון?

[שרה_ק*]

לגבי החדר שפונה למגרש חנייה, אולי תוכלי להשיג ionic]מטהר אוויר breeze quadra purifier[/po].htm, מכונה כזאת שתקלוט את כל המזהמים
toxic]עולמינו הרעיל world[/po].htm

וגם שאני סובלת נורא מחוסר דם וצריך לעשות לי עירוי דם דחוף סליחה על הבורות שלי על ההגדרה 'חוסר דם' אם מדובר באנמיה ולא איבוד דם מדימום, כדאי לכלול בתזונה וויטמין C וכבד עוף, מולסה שחורה, משמשים מיובשים אורגני. שחורים, ללא גופרית ששומרת על הצבע הכתום. זה יותר טעים! דבש לא מעובד.. ותוכלי לגגל למצוא עוד מאכלים שמכילים ברזל. צריך גם לכלול בננות וגזרים אורגנים. כי גזרים לא אורגנים יש בהם כמיקלים שגורמים לאנמיה וחוסר ברזל. (עוד מאכלים לא אורגנים עם הסיכון הזה: תרד וסלק)

לגבי איבוד דם מדימום זכור לי שקראתי בספר של איזה רב שהיה לו ידע ברפואה טבעית (שכחתי איזה רב) שהמליץ לאכול 2 בננות וגזר שמחזיר את הדם שנאבד בדימום.

[ענ_בל*]

קראתי את שכתבת ב אמא בת כמה את
אני עומדת בפני גרושין אוטוטו
רציתי לומר לך שאני כלכך שמחה לקרוא שגם עבורך היו הגירושין הזדמנות ליצור מערכת יחסים חדשה ובריאה. כלכך משמח אותי לקרוא את זה.
אני לא בטוחה עדיין איזה סוג של זוגיות אני מחפשת...אבל בטח שזה יהיה מקום בו אפשר לצמוח ביחד ולחוד.

הייתי שמחה לשמוע ממך יותר. זה ממש מעודד את רוחי.
יום נפלא

[ענ_בל*]

קודם כל מזל טוב (לא הבנתי אם הדף בית שלי נפתח ביום הולדת שלך או שעכשיו חל יום ההולדת, אז בכל מקרה מזל טוב)

לכל אחת את הסיפור שלה. קראתי את ההודעה שלך כשחיוך מרוח לי על הפנים. מה שעברת מחזק אצלי את האמונה שהדרך שלי היא הנכונה עבורי.

אז, תודה על ששיתפת אותי, תודה על האיחולים,
ושתמשיכי להגשים עם אהובך את משאלותיך.

[טרה_רוסה*]

הי חגית,
העברתי את השאלה שלך על עיצוב רהיטים לדף עסקים ביתיים. אולי משם יבואו רעיונות.

[א_ברגר*]

אהלן חגית ל
__ראיתי מה עשית בדף של מחפשת תשובות לאתר של באופן.
מה זה??????_

את מייחסת לי כוחות שאין לי....
לא עשיתי כלום לבאופן טבעי , ראיתי דלת פתוחה היצצתי ונכנסתי
רק אחר כך ניסיתי להבין מה קורה .

[בועז_חן*]

מעניין, איך?

[ב_דחילו*]

הי חגית. אשמח לשמוע על התזונה בבית שלכם. איך מגדלים ילדים טבעונים ובכלל על טבעונות. את יכולה להפנות אותי לדך המתאים, אם כבר כתבת את זה פעם

[טלי*]

הי חגית, אנחנו שתי משפחות-כנראה שכבר שלוש ממסילת ציון (מושב בשער הגיא) המחנכות בבית, רוצות להקים במקום קהילה של משפחות חינוך ביתי עם אוריינטציה לחיים טבעיים באופן כללי. מושב מקסים, מחירים: 400-500 דולר לדירת 3-4 חדרים. אם מעניין אותך תכתבי לי! ta li5@walla.com הרחבתי בדף קהילה לא וירטואלית.

[ב_דחילו*]

תודה, מזדהה עם כל מה שכתבת. הספר של בן-אורי על הורות טבעית, משהו כזה, הוא אחד הראשונים שקראתי בזמן ההריון ושאבתי ממנו מידע שנתן לי בטחון להניק ולא לחשוף מהר למגוון מזונות. (טוב, אז לא היה 'באופן', וגם לא היה לי מחשב..) אצלנו מאוד אוהבים פופקורן - גם פופקורן למקרו הולך? (מקווה שכן )

[עודד_המחפש*]

אני כתבתי שיר? על כינים? אולי התבלבלת? לא זוכר דבר כזה!
(אבל תודה על המחמאה בכל אופן.... )

[ב_דחילו*]

(כנראה ש)השמן כבר בפנים
יש איזשהו מכשיר שמכין פופקורן בכלל בלי שמן.

[לילה_טוב*]

מעניין מה שכתבת במונולוג מזעזע של מורה. איך זה מתיישב לדעתך עם ההיסטריה הישראלית לעשות ילדים, כפי שהיא לידי ביטוי בטיפולי ההפריה בארץ, למשל? (כתבה במוסף הארץ השבוע)
זאת אומרת, אנשים עוברים מסע של סבל וייסורים בטיפולים הורמונליים - ואחר כך פשוט משלחים מעליהם את הילד הזה שבשבילו עמלו כל כך?

[תבשיל_קדרה*]

עודד לא רוצה שיהיה לו דף בית.
החברים שלו מוחקים בשבילו.

[תבשיל_קדרה*]

אין לי מושג. זכותו