גמילה מסוכר וגלוטן

שליחה על ידי דנד_י* » 18 מרץ 2015, 07:00

מציעה להחליף רופא.
אם מתנקים מגלוטן אי אפשר לבדוק צליאק.
אם החותמת היא רשמית ורפואית יהיה לה הרבה יותר קל להתנזר מגלוטן לגמרי.
זה לא רק לחם ופסטה - יש את בתבלינים, פיצוחים, גלידות, ממתקים וכו'.

_מציעה להחליף רופא.
אם מתנקים מגלוטן אי אפשר לבדוק צליאק_
מייד להחליף רופא.
לגבי הברזל: את מאגרי הברזל לוקח חודשים רבים מאוד למלא (מעל שנה), ההמוגלובין עולה לכל היותר מספר בחודש: מ-9 ל-10 חודש, מ-10 ל-11 חודש וכן הלאה.

לי היה קל להוריד הרבה מאכלים לא רצויים בעזרת אכילה יומיומית של בשר, בכמות ששבעים ממנה ולא נזקקים לתוספת, למעט ירקות.
אפשר גם דגים, ביצים, אבל לדעתי הבשר הוא התחליף שקל לצלוח איתו את התהליך.
תזונה צמחונית וגם ללא גלוטן היא לדעתי יותר קשה להתמודדות.
וגם אפשר לעשות סיבוב יחד בחנות פיצוחים וקטניות גדולה ומגוונת ולבחור מתוך כל השפע את מה שטעים לה, ולהצטייד בכמויות מראש.
כשהמזווה יהיה מלא, והמקרר/סלסלות בחוץ שופעים תוצרת טריה זה ישפיע גם על התודעה.
בהצלחה.

זה היה כמובן, תגובה ל:
היא חוששת שלא יהיה לה מה לאכול

ושכתי לכתוב שבפיצוחים קלויים יש גם קמח יחד עם הסוכר (מרגישים בפסח את ההבדל, כי אז הם מלוחים ביותר), אז צריך לבחור אותם בצורתם הטבעית.

ציל צול תודה על ההעברה! ותודה על כל מה שאת כותבת, אני ממש לא לוקחת אישית וברור שאת כותבת גם בכלליות. בקיצור - הכל בסדר

התזכורת למצוא את החיובי גם בגליצ׳ים הקטנים האלה חשובה לי. אני אעבוד על זה.

בהמשך יום האתמול, התנהלה בשמחה רבה סביב הנטולגלוטן וכשהתארחה אצל חברה אף דרגה ליידעם על כך, לשמחת האמא שגם היא בגמילה מגלוטן והכינה פסטה נ.ג. לארוחת הערב שלהם לשמחת הבת.

הבוקר (אצלנו רק 9 בבוקר) קמה וישר הלכה לבלנדר להכין לעצמה שייק פירות. אף מילה על נודלס לעת עתה

מציעה להחליף רופא
מה זאת אומרת שהרופא לא מוכן?? מסכימה עם קודמותי. מיד להחליף. איזו מין אחריות רפואית היא זו?

אגב עוד דבר שעשוי לגלום לתסמינים דומים זה קנדידה חריפה במעי, וגם חיידק ההליקובקטור. שניהם שווים בדיקה.

שמנדובה, איזה יופי של בשורות!
המשיכו ככה. זה נשמע נהדר. אולי יתברר שהגלוטן אחראי במו דביקותו לתחושת הקיפוח והרטינות... לכי תדעי...

אולי יתברר שהגלוטן אחראי במו דביקותו לתחושת הקיפוח והרטינות.
צחוק צחוק, אבל זה אחד הדברים החשודים בעיני. הקשיים שלנו הם בעיקר התנהגותיים ופחות פיזיים, למרות שיש לי תחושה שהם מגיעים בעקבות חוסר נינוחות פיזית כלשהי בין היתר. נראה אם העצבנות היתרה וכל התחושות הקשות שהיא מביאה איתה תפחת בימים הקרובים.

במקום אבקת מרק אפשר להשתמש בחוואיג למרק, זה ממש טעים.

אוף, נהיה לי חשק אדיר לנסות גם, אבל אצלי היא לא אוכלת שייק פרות ולא ביצים קשות.
עוקבת בעניין.

סביב ארוחת צהריים שוב אני חגים במשך כשעה סביב ה ״אין שום דבר לאכול״ ואז אני נזכרת שגם לפני שהתחלנו את הנטולגלוטן, היא היתה אומרת בדיוק את אותו הדבר.

נזכרתי שיש לי דפי אורז לגלגול. הולכת להכין ממולאים!

וואו. איזה פורום מדהים. יש לי מה להוסיף בכמה נושאים שעלו. לעניין הרופא שחא משתף פעולה - אפשר ללכת ישר לגסטרו ולבדוק איתו את כל האפשרויות. אצלנו בבית יש ילדה עם צליאק מאובחן לילדה שסבלה מכל התופעות של צליאק אבל בדיקת דם ובדיקת גסטרוסקופיה לא גילו צליאק ו למרות זאת בעצת נטורופטית הפסקנו גלוטן ו השינוי היה דרמטי בכל המובנים- אנרגיה מצב רוח ו בדיקות הדם שהיו לפני כן גרועות ביותר. עברו מאז חמש שנים ו היא לא מעלה על דעתה לחזור לגלוטן. אז יש גם מקרים שאינם צליאק מאובחן אבל ההימנעות עושה פלאים.
אני עברתי את הטיפול באברהמסון וכבר חמש שנים שומרת על עקרונות האכילה ועל המשקל. אני תמיד אומרת שזו דרך חיים ללא המאבק הראשוני במשק למתוק ולגלוטן. הרזיה ושמירת משקל ללא מלחמה. בשבילי זה עבד מצויין לברור לי שאם ארגיש התרופפות או שינוי אלך שוב לאברהמסון. לא מבינה איך האברה קדברה הזו עובדת אבל זה פתר לי את המלחמה והרצון למתוק .

המתמידה, ואיך היתה הירידה במשקל ?

עניתי לך בפירוט ומשום מה אני לא רואה את מה שכתבתי. בקיצור-ירדתי 12 קג' מתוכם 5 עפו בחודש הראשון. אני שומרת על המשקל,מקפידה על ההימנעות מגלוטן וסוכר ולא מפרידה בין פחממות-חלבונים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולם. שנים אני עם ענייני אכילה..דיאטות מגיל 12, מה לא ניסיתי:שומרי משקל, חלי ממן, דיאטניות כאלה ואחרות. הצלחתי לרדת במשקל בכל השיטות אבל הצלחתי גם לעלות הכל בחזרה.
האמת, נמאס לי לממן את שומרי משקל ושות' ורוצה לעבוד על הבעיות שלי לבד.
נראה לי שיתאים לי מקריאה בשרשור לנסות את הגמילה כי השפעת הסוכר היא ההרסנית ביותר אצלי..כשאני מתחליה זה פשוט לא נגמר..
הייתי שמחה לדעת ממה להיזהר-חוץ מהממש מובן מאליו כמו שוקולד או לחם..הכוונה האם מותר אורז? בקיצור, מה מותר מה אסור..תודה למי שמשיב

.

שלום מרבוש,

מניסיון אישי למדתי (ועדיין לומדת), שמציאת התפריט המתאים היא תהליך מתמשך ואולי אף אינסופי.
תוכלי למצוא חברות לדרך בדף החיוניות שלי חלק שמיני.

מוזמנת.
ובינתיים - הטיפ שלי בענייני מה מותר מה אסור_ הוא לא לאסור שום דבר (כי זה נראה לי מתכון לא רע לכיוון _הצלחתי גם לעלות הכל בחזרה._ ), אבל כן לבחור באוכל טוב, ובמונח הזה אני כוללת בהשראת בשמת א ו{{}}ציל צול אוכל שקרוב ביותר לצורתו הטבעית, מעובד פחות. כשאת נהנית מאוכל עשיר, מגוון, מזין וטעים, קל יותר לוותר על _שוקולד או לחם.
בתאבון!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למי יש את התפריט לדיאטה של אברמסון לשבועיים הראשונים ? אם אפשר תעלו את זה פה בבקשה יש כאלה שמאוד רוצים לנסות ואין להם את הכסף לגמילה אז אולי התפריט יעזור , כל מי שעבר גמילה מקבל את הספר ובנוסף מקבל תפריט דיאטה נודה לכם מאוד אם תעלו את זה פה תודה מראש

פלונית, כבר ביקשת את זה פה פעם ואני מחקתי את הודעתך. מה שאת מבקשת עשוי להתגלות כמפר זכויות יוצרים ולכן מוטב שזה לא יעלה פה.
אני מציעה לך לשים מודעה בכיכר השוק, להשאיר פרטי התקשרות, ולבקש שייצור איתך קשר מישהו שיש לו את זה ומוכן לחלוק את המידע הזה איתך.
בבקשה אל תפרסמי פה שוב את הבקשה הזו. זה לא טוב לאתר אם מישהו ייענה לזה.
אני אודה לך אם תשאירי פה סימן שקראת ונוכל למחוק את זה מכאן.

שליחה על ידי אתי* » 28 ינואר 2016, 22:37

שרשור מרתק....אני טיפוס שקורא המון אך כמעט ולא מגיבה..הפעם חרגתי ממנהגי. אני ארבעה חודשים אחרי לידה, ניזונה בעיקר מסוכר וגלוטן לצערי..חייבת לנסות גם, אני מרגישה כבר שזה מזיק לי..למיטב ידיעתי זה לא אמור להזיק בהנקה, נכון?!
חייבת להוריד גם את העודפים שנשארו מהלידה....

אתי, ראי בדף להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה
בקצרה - זה לא מזיק, כל עוד את דואגת לא להישאר רעבה. את מניקה, את צריכה להאכיל את עצמך ואת התינוק/ת!

היי אתי,

משהו קצרצר:
ברוח החיונות שלי לדורותיו מציעה לך לחשוב על הכנסה של יותר מאכלים מזינים לתפריט לפני מחשבות על גמילה מאלה המזינים פחות.
נגיד, להשקיע בקופסת תותים מפתה, למצוא כמה רגעים פנויים לשטוף את כולם ולכוון את עצמך אל התותים בכל רגע של רעב קל שמושך אותך לנשנש משהו קטן מתוק. @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם מותר לשתות אלכוהול? אם כן אז איזה אלכוהול ובאיזו כמות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אתם ממלצים לי ללכת על זה?????

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייתי באברהמסון לפני 6 שנים רזיתי 20 קילו והעליתי אותם אחרי שטעמתי עוגה שהביאה עוד ועוד דברים משמינים אחרים חזרתי לטיפול לפני חודש ונשברתי אחרי 3 שבועות נמאס לי מקינואה וכוסמת זה לא טעים לי אני אוכלת את זה ב"כוח" ואני מחפשת תחליפים למשהו מתוק למשהו טעים אז אני מחרבשת שטויות כמו דבש וקוקוס דבש ואגוזים שוקולד ללא סוכר ועצוב לי שהלכתי לטיפול נוסף ואני בכלל לא בראש של מהשהם מציעים בחיים שלי לא אכלתי כוסמת לפני שהלכתי אליהם לקח לי המון זמן להחליט לחזור לטיפול ואני מתחרטת כי בפעם הראשונה הייתי נחושה וחזקה והפעם אני סתם רימתי את עצמי ידעתי שזה לא ילך אבל מתוך ייאוש וחוסר אונים חזרתי תמיד כשאני מפסיקה להתנזר מסוכר וגלוטן אני אוכלת כמו מורעבת אין לי כוח לדיאטה הזאת יותר אני שונאת אוכל בריא כי תמיד הוא לא טעים זה מין חוק כזה רק לראות את התפריט שמציעים בו כוסמת קינואה ועדשים עושה לי דיכאון אוף פעם קודמת שילמתי 2100 הפעם 1800 כואב לי שזרקתי כסף לפח ככה אני מרגישה ההתנזרות מסוכר וגלוטן גורמת לי לתסכול נוראי אז אני חושבת לנסות להכין מתכונים שהם רוא פוד וזה בכלל מסובך כדי שיחליפו שוקולד שיהיה לי טעים עם מתכונים רוא הכל שם עם קשיו ואגוזים שטוחנים רק המחשבה לנקות את המעבד מזון אחר כך מעייפת אותי אני כבר לא יודעת מה לעשות קבעתי תור לטיפול נוסף באברהמסון ולא הלכתי כי מה הטעם ללכת אם הבעיה היא לא בגמילה מסוכר וגלוטן הבעיה שהתחליפים לא טעימים בכלל

אילו מאכלים מזינים כן טעימים לך?
את צודקת כשאת מזהה, שלהכריח את עצמך לאכול ב"כוח" מאכלים שלא טעימים לך זאת שיטה שבמקרים רבים לא יכולה לפעול לאורך זמן.
עם זאת, אני חושבת שדעתך אני שונאת אוכל בריא כי תמיד הוא לא טעים זה מין חוק כזה יכולה להשתנות. קראת פעם ב{{}}החיוניות שלי?
@}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא עולה לי לראש אוכל בריא שטעים לי באמת.

אם ככה - הייתי מנסה ובודקת בטעימות, בלי להגדיר שאת "חייבת" לאכול ובטח בלי להחליט שאת נוטשת את כל המאכלים הטעימים.
פשוט מנסה.

אולי רימון בשל?
אגוזי פקאן?
סלט חסה טרי עם שמן זית טוב וכל מיני תוספות נחמדות (אבוקדו/ בצל סגול קצוץ/ קוביות מנגו או אפרסמון/ גרעיני חמנייה/ גזר מגורר)?
תפוח אפוי עם צימוקים, שקדים ואגוזים, קוקוס, ציפורן וקינמון?
סלמון בתנור עם שום, לימון, שמן זית וגרגרי חרדל?
ממרח חומוס מעשה בית?
תפוז? קלמנטינה? פומלה?
פרוסות תפוח עץ מרוחות בחמאת בוטנים טהורה או בחמאת שקדים?
ירקות בתנור? (אפשר להוסיף לפני סוף האפייה אגוזי מלך! יאמממי!)
תערובת של טחינה גולמית מלאה עם דבש מגובש?
פירה בטטה עם חמאה?
מרק אפונה סמיך?
ביצה רכה-קשה? (אולי עם עגבניות שרי?)
שייק פרות ואגוזים עם או בלי ירוקים?
יש עוד מיליונים...
מה את אומרת?

<כותבת בצום...>

התפריט שמציעים בו כוסמת קינואה ועדשים.
חחח D-: אני מזדהה עמוקות. לא אוכלת גלוטן וסוכר - אבל גם לא נוגעת בקינואה (סליחה, איכס) (טוב, לא כזה נורא, אבל לא אוהבת, לא עושה לי טוב בבטן, לא קונה, לא מבשלת, לא אוכלת, זהו) ולא בעדשים (שעושים לי ממש רע בבטן). גם לא אוכלת כוסמת, אף על פי שאני יודעת לעשות אותה מאוד טעים (אני קולה אותה קצת ואז מוסיפה שמן זית ומקפיצה טיפה בשמן זית ורק אחר כך מוסיפה את המים, ומבשלת עד שהם אחד-אחד כמו אורז ולא דייסה מגעילה...). סתם כי לא ממש נמשכת לאכול כוסמת ואני לא בעונש.

מה אני כן אוהבת לאכול? אולי ייתן לך רעיונות:

בבוקר שפע פירות עם שקדים ולפעמים אגוזים (אני אוהבת רק אגוזי לוז או מקדמיה, לפעמים פקאן. שונאת אגוזי מלך).
בצהריים: אורז, ביצים קשות, טחינה, סלט ירקות ענק. או תפו"א ובטטות בתנור עם סטייק. או פירה עם קציצות (בשר טחון + בצל + פטרוזיליה בשפע קצוצים דק). או פסטה אורז עם בולונז. או פאד תאי ביתי (אטריות אורז לבנות מוקפצות עם גזר, כרוב, כוסברה, בצל, על זה רוטב טריאקי ורוטב סויה, למעלה מפזרת שפע בוטנים שקילפתי ושברתי. מגישים עם לימון). או אורז שמעליו אצות ווקאמה וסלט סיני שהקפצתי במחבת (כי אין לי ווק). או דג בתנור עם שום, שמגישה עם פירה וירקות מבושלים (נגיד שעועית ירוקה שאני חותכת ומאדה על בצל, או סתם ירקות קפואים כמו ברוקולי או גזר גמדי או אפונה ירוקה). רק דוגמאות.
ארוחת ערב: למשל חביתה וסלט וזיתים ופריכיות אורז עם אבוקדו. או לביבות ירק עם תפו"א, או ירקות בתנור...

ורוטב סויה

יש להשיג בלי גלוטן?

ממליצה פשוט לעבור לתזונת פליאו, שזה גם בלי סוכר וגלוטן, אבל בעיקר עם הרבה מה כן- וכן משביע. וכן בריא.
זה כמובן מגובה בהמון מחקרים- אפשר לקרוא בכיף את "הסוד הקדמוני".

יש להשיג בלי גלוטן?
כן. אני קונה רוטב סויה אורגני ללא גלוטן, שהותסס בשיטות מסורתיות במשך שנה שלמה (במקור לא היתה בכלל חיטה באיזורים האלה...). יקר בטירוף אבל מחזיק אצלי כמה חודשים. הכנסת גלוטן (כמעט תמיד חיטה) לרוטב הסויה נועדה לגרום לתסיסה מהירה כדי לחסוך את ההתססה האיטית המסורתית שאורכת שנה.

הותסס בשיטות מסורתיות במשך שנה שלמה
וואו. נשמע הרבה יותר טעים...

לניצת הדובדבן יש רוטב סויה נטול גלוטן.

לניצת הדובדבן יש רוטב סויה נטול גלוטן
קניתי גם אצלם וגם סתם במחלקה האורגנית בשופרסל.

פלונית, אולי גמילה כוללת מסוכר וגלוטן לא מתאימה לך?
גלוטן משפיע לרעה על הרבה אנשים, אבל יש הרבה אנשים אחרים שמסתדרים אתו (כמינונים מסוימים) בלי בעיה.
סוכר, לעומת זאת, תמיד גרוע. למרות ששוב, יש אנשים שפגיעים לו יותר מאחרים.

אם גמילה מסוכר וגלוטן נכשלת פעם אחר פעם, אני הייתי מנסה לחשוב בשני כיוונים שונים:
א. בהנחה שגלוטן אכן עושה לך רע וחייבים להעיף אותו מהמערכת ב- 100%, לחשוב על המקומות שבהם את מקבלת הכי פחות תמיכה במהלך הזה, על כל "מוקשי התושייה" שמפריעים לך לדבוק בזה, ולעבוד עליהם אחד-אחד. צעד ראשון: לבנות רשימה ארוכה של מאכלים נטולי סוכר-גלוטן שטעימים ונעימים לך, ואז לעבוד על דרכים שיהפכו אותם לזמינים ונגישים ביומיום.

ב. בהנחה שהסוכר הוא הבעיה האמיתית, לשקול אפשרות להיגמל ממנו, אבל לאפשר לעצמך חיטה מלאה, לבדוק איך את חיה מלחמים מקמחים שונים, איך את מגיבה אליהם, מה מצית את מעגל ההתמכרות ומה לא.

אישית, אני עברתי גמילה מסוכרים כי הייתי חייבת את זה. גם גיליתי שקמח לבן הוא בדיוק כמו סוכר בשבילי - מצית את מעגל ההתמכרות - וקמח מלא אמנם מאזן אותי מהבחינה הזאת, אבל הוא כבד ולא נעים לעיכול ואינני יכולה לאכול ממנו כמויות גדולות. בסוף התבייתתי על לחם מעורב חיטה/שיפון, על אפייה עם קמחים מעורבים חומוס/קמח חיטה מלא, על אורז במקום ספגטי, והגעתי לאיזון המתאים לי.

אבל אנשים אחרים שאני מכירה - חייבים להימנע מגלוטן, לא משנה איזה, כי זה עושה להם רע-רע-רע.

מה את חושבת שיתאים לך? אין כמעט שחור-ולבן עקרוניים בעסק הזה, רק הרבה מאוד אנשים שאצל חלקם זה ככה ואצל חלקם - אחרת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכון

אם יש לכם ספק, אברהמסון עובד! כבר 4 שנים מאז שעשיתי אצלם גמילה מסוכר וגלוטן וחיי השתנו מהקצה. לא רק ירדתי במשקל אלא גם מצליחה לשמור עליו לאורך זמן ללא דחף למאכלים עם סוכר או גלוטן. ישנם מוצרי מזון רבים היום המאפשרים לאכול אוכל בריא וטעים ללא סוכר וגלוטן וזה מעולה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בתור מישהי שהייתה בדיוק במצב שלך, אני מכורה למתוקים ולבצקים ושום דיאטה לא הייתה עוזרת לי כי המחשבה על זה גמרה עליי, עד שכבר התייאשתי והצלחתי להיגמל מזה רק באברהמסון..זה באמת הדבר היחיד שעזר לי וזה עדיף מאשר להוציא כסף על דיאטות שלא מצליחות. מדברת מניסיון לגמרי!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לכל מי שמחפשים תחליפים למתוקים.... חשבתם על פירות ?
אני אוכלת בבוקר ועד הצהריים רק פירות. זה נוח מאוד ואין בכלל טרחה לארוז אותם בקופסה ולצאת לעבודה. גיליתי שעד הצהריים אני בכלל לא רעבה ואם כן אז לוקחת פרי מהקופסה, אבל רק אם ממש רעבה.
פירות מאוד קלים לעיכול ומנקים את הגוף. בצורה כזו אני עושה ניקוי באופן יום יומי ורק בצהריים אוכלת מזונות כבדים יותר.
בצהריים אני אוכלת צלחת קטנה ומחלקת אותה ל 3 חלקים: שליש מנה עיקרית, שליש תוספת, ושליש ירקות מבושלים.
עד הערב אוכלת שוב פירות כי אז מתעורר החשק למתוק... ובערב אוכלת סלט ירקות ופרוסת לחם עם כל דבר שבא לי.
העיקרון הכי חשוב הוא לא מה אוכלים אלא כמה אוכלים... תקטינו כמויות ותחכו להרגיש רעב ותחזיקו את הרעב כמה שאפשר.
אם אני חוגגת יום אחד ואוכלת בשביל יומיים אז למחרת אני עושה צום כמה שיכולה ואם נשברת אוכלת ירק או פרי או צלוחית קטנה של אוכל.
בהצלחה.

שלום לכולם, דיון מרתק. תודה!

גמני שוקלת ללכת למכון אברהמסון, אצלי הבעיה היא לא שוקולד או עוגות או ברוקס אבל נשנושים ללא הפסקה - גבינות, לחם, ירקות, וכו.. כמובן שגם אוכלת גלוטן ופחמימות... ניסיתי חודש ללא גלוטן והרגשתי הרבה יותר טוב (בדקתי. לא אובחנתי עם צליאק) רוצה להוריד גלוטן אבל מתקשה מאוד. בנוסף לכל הצרות - אני צמחונית.

לאלה שניסו - איך היה לכן עם נשנושים בכללי? אני אוכלת די בריא אבל.. המון בריא... תודה!

אם את רוצה דיעות, אז אני אגיד לך את דעתי: דעתי היא שהגוף שלך מורעב, שחסרים בתזונה שלך חלבונים ושומנים, ושהצמחונות מזיקה לך.

תודה בשמת, היות ואני צמחונית מזה 40 שנה ומנשנשת מזה שנתיים, נראה לי אני יודעת איך לאזן חלבונים ושומנים. ביקשתי דעה על מכון אברהמסון, לא על צמחונות.

נראה לי אני יודעת איך לאזן חלבונים ושומנים.

צמחונות וגם טבעונות יכולים לספק את כל מרכיבי המזון הדרושים.

הגלוטן הוא מאוד טריקי ויכול להשפיע מאוד על תחושות הרעב והשובע.
יש תחליפי לחמים שהם ללא גלוטן בלבד. ואני לא מתכוונת ל'תעשייתים' יותר - אלו שבד"כ יש במקרר בשופר ללא גלוטן.
יש לחמים מקטניות, מקמח טף.

למכון אברמסון אין סטטיסטיקה יותר טובה משל כל דיאטה אחרת. לא רק בגלל שהם לא מצליחים יותר מכל ארגון אחר למטרות רווח, אלא משום שאין להם דרך להגדיר כישלון. כאשר מישהו "נכשל" (כלומר, ה"שיטה" שלהם נכשלת) הם מזמינים אותו או אותה לקבל "חיזוק". בצורה כזו הם יכולים בקלות רבה לעולם לא לספור כשלונות. וברוב הדיאטות והגבלות התזונה - אלו שנכשלים כישלון חרוץ פשוט נעלמים מתחת לרדאר, לא מדווחים יותר ונעלמים, כי בטעות הם מניחים שהבעיה אצלם.
בקיצור, לא ממליצה בכלל בכלל. זו יצירה של איסור והגבלה שסופה לבוא ולנשוך אותך בתחת, כמו כל האיסורים וההגבלות.
לדעתי היה מוטב שהם יישארו בתחום הפסקת העישון, ששם כל סיגריה שנמנעה ממישהו היא ברכה ואין לזה השלכות בדמות נזק. העיסוק באוכל בהחלט יכול לגרום נזק כי זו דיאטה לכל דבר וזה מיותר.

אני מציעה לך, למרות שלא ביקשת, לחקור לעומק מה קרה ולמה התחלת לנשנש פתאום לפני שנתיים. ההשערות הפרטיות שלך תהיינה בוודאות מועילות ומעניינות, ואם תנסי להתמודד איתן אולי תגיעי לתוצאה טובה ואולי לא, אבל נזק לא ייגרם לך מזה.
בנוסף, וגם את זה אני מוסיפה למרות שלא ביקשת ולטובת קוראות אחרות (האתר הזה הוא לא אתר כבקשתך אבל אני כן משתדלת לכתוב באופן כללי ולא ספציפית לגבייך, אני מקווה שזה עוזר), כמעט תמיד כאשר מפסיקים לאכול גלוטן המצב משתפר, אבל זה לרוב לא בגלל בעיה אמיתית עם הגלוטן. לרוב מאכלים גלוטניים הם סוג של זבל ולכן כשאת מפסיקה לאכול אותם עוד דברים שמזיקים לך נמנעים ממך, כמו שומני טראנס, הרבה סוכר ושאר עניינים מאותה משפחה.
רובנו לא רגישים לגלוטן וגם לא לסוכר. זה המכלול שבתוכם הם יושבים והכמויות שאנחנו אוכלים מהם שגורמים לנו להרגיש יותר טוב כשהם לא בתמונה.

נשנשנות יכולה להיגרם ממגוון של סיבות. הנה כמה: מחסור בנוטריינטים שיוצר הרגשה של רעב בתקווה שחלק מהאוכל יביא איתו את מה שחסר (נדרש לבדוק את התזונה הכללית שלך ואולי אפילו לעשות בדיקות דם), סביבת אכילה לא מתאימה שמאורגנת סביב אוכל מפתה שקשה לעמוד בפני הטעם שלו (נדרש לארגן מחדש את סביבת האכילה ואיך ואיפה שהאוכל מוצג), אכילה רגשית (לטפל בה באהבה), שינויים הורמונליים או אחרים על רקע גיל (לטפל במה שצריך או לקבל באהבה).

מקווה שמשהו מזה עוזר. בכל מקרה את יכולה לראות שכל הסיבות שמניתי לא קשורות בכלל לסוכר וגלוטן ולכן טיפול נקודתי בהן לא יוכל להועיל לבעיה שציינת לאורך זמן.

שיהיה לך בהצלחה ובתאבון ובבריאות

נשנשנות יכולה להיגרם ממגוון של סיבות
מוסיפה עוד סיבה: זיכרון רעב.
זה יכול להיות רעב אישי; כך אני מרגישה שזה פועל אצלי. שלילות רבים שבהם רעבתי שעות על שעות כתינוקת (בהתאם לתפיסות בגידול תינוקות שהיו מקובלות אז) הולידו בי חרדה מצמיתה ממצב שבו לא יהיה לי אוכל, והתניה לחפש עוד ועוד אוכל כל עוד אפשר. אני בעיקר מקבלת באהבה...
וזה יכול להיות גם זיכרון אבולוציוני שמוטבע בנו, מדורות קדמונים, מזמנים שאבות אבותינו חיו בתנאי צמצום ומצוקה - ועם הזיכרון הזה באה הנחישות, שוב, לאכול כל עוד אפשר (נראה לי שקראתי את הסברה הזאת אצלך איפשהו, צילי).

להבהיר:
אני בעיקר מקבלת באהבה - אבל אני בטוחה שיש דברים מועילים נוספים שהייתי יכולה לעשות, לו זה היה לי מספיק חשוב.

ותודה על הפוסט הנהדר, צילי. למדתי. מקווה שגם את תמצאי בו תועלת, שי @}

שמחה שזה היה לך מתאים, דפנה. יופי.
לגבי זיכרון רעב, לכולנו יש כזה מימים ימימה. הגוף שלנו בנוי לחפש מזון ולאכול אותו ולשמור מאגרים לעת צרה. כמובן שלא כולנו כאלה, וכמו כל תכונה היא נמצאת על רצף. אבל בכל התקופות שלנו בהיסטוריה היינו בעיקר רעבים כך שזה לא עניין אישי שלך. זו פשוט אבולוציה שיש לך במקרה חוויה אישית שמזכירה אותה וברורה לך (לבי איתך... אבל ממש...).
הגוף תמיד מתכונן לגרוע מכל ובימיי האנושות אין שום תקופה משמעותית שהיה בה שפע קלורי וגם ביטחון שהוא יהיה ממושך.
כרגע האוכלוסיות המערביות או אלו שדומות להן נמצאות במשקלים יותר גבוהים כי יש שפע קלורי והמערכות שלנו מתכוננות לכך שהוא לא יישאר. ובמצב הסביבתי שבו אנחנו חיים זה גם הגיוני למדי. הסיכוי שבעוד לא המון זמן לא יהיה לנו מספיק אוכל בגלל התחממות כדור הארץ הוא לגמרי ריאלי (לא רק ברמת הקלוריות אלא גם ברמת הנוטריינטים).
יש מצב שהתקופה שבה היתה לנו תחושה של שפע תיראה בראי ההיסטוריה כמו משהו מאוד קצר, הבזק אור פצפון. ובעוד כמה עשרות שנים אנשים שוב יהיו רזים ובלי מספיק אוכל ואיזו היסטוריונית של התזונה תסביר שהמערכות החכמות שלנו התכוננו לרעב הזה במהלך השפע הנקודתי ולכן מי ששרדו הכי טוב היו אלו שהגוף שלהם ידע לאגור שומן מכל קלוריה שנכנסה לגוף והעבירו את התכונה הזו לצאצאים שלהם.

ואגב החוויה האישית שלך, דפנה, אני בעד לקבל את זה באהבה, כמו את כל הפצעים שלנו.
אם יום אחד יהיה לך דרייב לטפל בה אז את יכולה פשוט להתבונן בה כמו סוג של אכילה רגשית.
מניסיון מקצועי אני יכולה לומר שאלו האכילות הרגשיות שהכי קשה לטפל בהן כי הן מן חור שחור כזה מגילאים ומצבים שקשה לגעת בהם. הם המקומות בתוכנו שלא באמת מחלימים. ולכן מה שאני הייתי עושה במצב כזה זה בעצם לטפל באהבה. כלומר, לאהוב את המקום הזה עצמו מאוד מאוד מאוד, במקום לאהוב את ההתנהגות שהוא מייצר.
לא יודעת אם יצא לי ברור, אבל זה הכיוון שהייתי הולכת אליו וזה הדבר שיש לו לדעתי את הסיכוי הכי גבוה לייצר שינוי, גם אם הוא לא יהיה מלא או סופי.

כרגע האוכלוסיות המערביות או אלו שדומות להן נמצאות במשקלים יותר גבוהים כי יש שפע קלורי והמערכות שלנו מתכוננות לכך שהוא לא יישאר.
כן, הסברת יותר טוב. לזה התכוונתי.

זו פשוט אבולוציה שיש לך במקרה חוויה אישית שמזכירה אותה וברורה לך.
אגב, אין לי זיכרון מודע של לילות הרעב האלה. אבל יש לי ידיעה ודאית שהם היו, ונראה לי מתבקש לקשר אותם לחיפוש המתמיד שלי אחרי נשנושים.

אם יום אחד יהיה לך דרייב לטפל בה.
תודה. אולי יבוא היום שאנסה לחולל שינוי.

אולי יבוא היום שאנסה לחולל שינוי.
(כבר עכשיו אני מרגישה שעצם העובדה שהתחלתי לקבל באהבה עוזרת במשהו. ועוזר גם שאני לא מכניסה זבל הביתה. לעת עתה זה מספיק לי. אולי פעם ארצה לחולל שינוי יותר משמעותי.)

אין לי זיכרון מודע של לילות הרעב האלה.
כן, הבנתי את כוונתך. כמוך, להרבה אנשים היה זיכרון גופני בלי שם או תיאור, עד שמישהו סיפר להם איך נראתה הינקות שלהם וכל האסימונים נפלו להם. באותו רגע הזיכרון הגופני שנמצא שם ממילא הופך לידיעה מאוד ברורה.
מה שכן, וכמו הרבה דברים אחרים - זה רק סיפור. זה הסיפור של חלק בחייך שמישהו ניהל עבורך, ואת לא חייבת לשחזר אותו מרצונך או להיות שבויה בהשלכות שהיו לסיפור הזה רוב חייך. מותר לך לבחור לשחרר את הסיפור הזה ולייצר לעצמך סיפור חדש שבו את ילדה שהרעיבו אותה פעם, וזה הוביל אותה לנשנשת עמוקה, אבל היום היא אחרת כי היא מיצתה את הסיפור הזה ואת האופן שבו הוא המשיך לנהל אותה אחר שאחרים סיימו לנהל את האכילה שלה.

כבר עכשיו אני מרגישה שעצם העובדה שהתחלתי לקבל באהבה עוזרת במשהו.
אם תשאלי אותי, זה מספיק. לא בכל דבר צריך לטפל באיזה אופן מוכוון משימה. אני אפילו ארחיק לכת ואומר שברוב הדברים לא צריך לטפל ככה. דעתי האישית היא שכל שינוי של דברים שמאתגרים אותנו, אם הוא מתרחש, הוא מתרחש בגלל אהבה בכל מקרה. אנשי הטיפול הטובים ביותר הם אלו שפשוט אוהבים אותנו ממש, בפשטות ובלי תנאים, ולכן מלמדים אותנו או מזכירים לנו לאהוב את עצמנו. כאשר הדוגמה האישית שלהם מצליחה לחלחל לנו פנימה ולקנות אחיזה - השינוי מתרחש. כל הכלים והטכניקות והידע הם בעיניי סוג של בלה בלה בלה. מה שנדרש, אם הולכים לטפל במשהו בעזרה חיצונית, הוא אדם שיודע לאהוב בשלמות את עצמו ואחרים, ויודע להסוות את זה שזה כל מה שהוא עושה בעזרת כלים או מילים שבמקרה מדברים אלינו, כדי שלא נרגיש ממש הזויים שאנחנו משלמים למישהו שרק יאהב אותנו כמו שממילא מגיע לנו.
ולכן אם את בערוץ אוהב של המרכיב הזה בתוכך אז את לא צריכה יותר שום דבר אחר כי ממילא כל מה שיכול להשתנות כבר מטופל היטב, וישתנה בקצב ובזמן שמתאימים לו.

ולכן אם את בערוץ אוהב של המרכיב הזה בתוכך אז את לא צריכה יותר שום דבר אחר כי ממילא כל מה שיכול להשתנות כבר מטופל היטב, וישתנה בקצב ובזמן שמתאימים לו.
אינשאללה

צילי (03.11.2019 09:29)

יופי של פוסט.
מחכים ושמח

פניתי לפני כשנה לטיפול במכון אברהמסון להפחתת התשוקה למתוק.. שלוש פגישות, אחת מהן עם אהוד אברהמסון בישובו.. המטפלים חביבים ומסבירי פנים. מבחינתי, לא היו שום תוצאות לטיפול לצערי.. שום הפחתה בדחף למתוק, ולו במעט. כסף שנזרק (2500 ש״ח) לשוא.. כן, הכל כתוב במסמכים שמחתימים אותך עליהם, שיתכן שהטיפול לא ישפיע עלי.. עדיין, בראש וראשונה אכזבה מאי הצלחת השיטה עבורי, וגם מהעובדה שהמהמר היחיד בשיטה הזו ובסכום לא מבוטל, הוא רק הלקוח. חבל... חומר למחשבה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולכן,
אני ניסיתי לטפל בנושא ההשמנה שלי כ 40 שנה ועשיתי הכל! ממש הכל!
כולל אברהמסון וכולל דיאטה קיטוגנית וכולל טבעונות וצומות
הכל
עד שהגעתי במקרה לגמילה ששינתה את חיי
גמילה בהתאמה אישית
ומה הכוונה? באברהמסון מורידים לכולם את כל הסוכר והגלוטן. וזה כמובן אולי בריא (לדעת חלק מאיתנו) אבל לא ממש הכרחי. לא כולם צריכים להוריד סוכר וגלוטן כדי לרדת במשקל. אולי הבעיה שלי היא בכלל אחרת.. למשל שאני פשוט אוכלת כמויות גדולות.
ולכן הגמילה בהתאמה אישית.
בקיצור אחרי שעשיתי אותה למדתי את השיטה (כלומר ממש לחצתי ללמוד אותה והצליח לי)
והיום אני גם עוזרת לאחרים.
אז מה שאני כותבת פה הוא קצת "פירסומי" אבל ממש מנסיון אישי.
ירדתי השנה כ 18 ק"ג והגעתי למשקל שלי
פעם ראשונה בלי להאבק
בלי מחשבות בלתי פוסקות על אוכל.
אשמח לדבר עם כל אחת ולהסביר אישית את כל התהליך ובמיוחד לשמוע מכן מה הקושי שלכן עם אכילה ואז לכוון להגדרה אישית של פתרון.
אני הומאופתית משנת 1998 אבל התהליך של הגמילה הוא לא בעזרת הומאופתיה.
זוהי הבנה חדשה מפתיעה של המחשבות במוח שגורמת לשינוי בפעולות.
בהצלחה לכולן!!

שלום איילת,
אשמח אם תסבירי בקווים כלליים את עקרונות השיטה. זה נשמע מעניין.

בשמחה יולי קו,
ראשית אנחנו בונים גמילה אישית
כלומר מגדירים למה את מכורה.
זה מאד "מודרני" לחשוב שכולם צריכים להוריד סוכר וגלוטן
אבל ממש לא!
יש מי שפשוט אוכלת כמויות גדולות, או שה"בעיה" שלה היא בעיקר שוקולד,
אז למה היא צריכה לרדת מהגלוטן??
זה מאד אישי.
אנחנו נפגשות ליעוץ אישי להגדרת הקושי ולבחירת ההתמכרות שאנחנו רוצות לפתור.
בפגישה השניה אנחנו עובדות ב 2 חלקים

שינוי צורת החשיבה בצורה מעניינת מאד
עבודה עם התת מודע

אבל באמת בגלל שהכל בהתאמה אישית שווה לקבוע יעץ אישי (ללא עלות)
ואני לא כל כך מתמצאת פה אז לא ידוע לי איך אני מסדרת שאת תקבלי איזה הודעה שאני עונה לך
אז מתנצלת..
אפשר אולי להסתכל בקישור הזה:
https://www.free-from-addiction.co.il/חופש-מאכילת-יתר/
(אני לא יודעת אם מותר פה לשים קישורים... דייקו אותי)
שנה נפלאה של אכילת מה שנכון לנו בכמות המתאימה לנו (וכמובן לא מדובר רק באוכל גשמי)
איילת גושן
050-2070766

רוצה לספר את סיפור ההצלחה (לפחות עד כה) שלי, אולי יעזור למישהו. לפני 7 חודשים עשיתי סדנה שבין היתר לא אוכלים במסגרתה סוכר וגלוטן (ועוד דברים אחרים).
מאז אותה סדנה אני בקושי אוכלת סוכר. אני לא נמנעת לגמרי אבל יודעת מה יכולה לאכול בלי שיגרום לי לתשוקה מוגזמת (למשל כשאני יוצאת שותה משקה חם לפעמים ששמו לי בו סוכר או לעיתים רחוקות לחם עם דבש). במבט לאחור אני חושבת שמה שעזר קודם כל זה ההתחייבות לקבוצה ולמדריך לתקופה ארוכה (הסדנה ארכה כמה חודשים), ואז פשוט כמו שנכתב למעלה בגלל שלא אכלתי סוכר המעגל ההתמכרותי נשבר ולא היה לי צורך יותר לסוכר (היה לי חשק ויש לי עד היום חשק במיוחד במצבים מסוימים למשל שאני רואה עוגה שפעם מאד אהבתי, אבל החשק הוא לא בעצמה כזו שאני סובלת מזה ואני גם נזכרת כמה זה רעל). ההבנה כמה שסוכר מזיק וכמה שזה מעגל שצריך לשבור אותו (אני בחיים לא אוכל אפילו קצת שוקולד למשל כי אני יודעת שזה יתחיל את ההתמכרות שוב), וגם הקילומטראז' שעשיתי שאני לא רוצה להרוס את זה עוזרים מאד.
אם אצטרך להמליץ למישהו איך להצליח להגמל מסוכר אז אומר חשוב להתחיייב מול אנשים אחרים (אולי להתחייב עם אחרים ביחד ולחתום על חוזה?) בצורה מסוימת לא לאכול סוכר לזמן מה (לדעתי צריך תקופה של חודשיים שלושה). זה יכול לעזור אם משלמים לסדנה כי אז יש יותר תחושה של מחוייבות..
לגבי גלוטן, אני אוכלת רק לחם שמוכן בצורה מסורתית (עם תפיחה ארוכה) וגם זה רק פעם ב... וזה בעיני בסדר.