גריינים בצ'יק צ'ק 2005

[אנונימי]

דף עם גריינים בצ'יק צ'ק משנת 2005. בבקשה לא להוסיף כאן הודעות.

[דקל_נור*]

דמיינו שאתם צריכים להחליף חיתול, בתנאי לבוש של חורף, לארנב של אנרג'ייזר אחרי שלקח אקסטזי. עכשיו תכפילו את זה ב5
ה עוגיה מתוך מעבר לאוכל מוצק

[שירי*]

לא תמיד הבחירה במשהו אחד מחייבת את שלילת האפשרויות האחרות
רסיסים של אור מתוך הבת שלי מטריפה אותי

[אמא_נמרה*]

הגיע עידן פוסט-"פינות מסתור לאוהבים": פינות המסתור ללידה ביתית. B&B&B יעני Bed & Breakfast & Birth ...
בנגב תיבחן היולדת הביתית מתוך לידת בית רחוק מבית חולים

[פלונית*]

צריך לזכור שהאתר כפי שאתם רואים אותו היום הוא אתר ערוך.
טרה רוסה מסבירה למה זה בסדר ואפילו חובה לערוך ולמחוק מתוך האפשר עוד להציל את באופן

[נוסעת_סמויה*]

לפעמים אני חושבת שהייתי יכולה לאהוב כל אחד. שכל מי שמכירים אותו לעומק מיד נהיה אהוב וכל מי שאהוב מכירים אותו לעומק...
נועה ברקת מתוך אם תעוררו את האהבה עד שתחפץ

[תזמורת_הים*]

יש ילדים (ומבוגרים) שרוב הזמן קוראים ספר מרתק שנכתב אצלם בראש בזמן אמת
יונת שרון מתוך תסמונת אספרגר

[נוסעת_סמויה*]

פעמים רבות הילדים מסתגרים בחדרם דווקא כאשר ההורה מגיע הביתה.
הם חוששים מ"התנפלות" ההורה עליהם, כשהוא מנסה לקיים בעצבנות ובלחץ את
חובתו ה"איכותית": להטיף מוסר, לחנך, לסחוט בכוח וידוי על "איך היה היום
בבית-הספר" ואפילו לכפות משחק משותף.
ציטוט של הפסיכולוג חיים עמית, מתוך להיות הורים שטוב להם

[פלוני_אלמונית*]

ועכשיו אנחנו מכורים ללבן-הלבן הזה וחושבים שזה אוכל
בשמת א מתוך תזונה ללידת תינוק בריא

[עודד_המחפש*]

הבנתי שהבחירה שנתתי לה היתה גדולה מדי. הצפתי אותה. אז החזרתי לה את זכות הבחירה בצורה אחרת
נעה גל על חופש ובחירה לילדים מתוך חפיפת ראש

[ארטה*]

האריה הוא היוזם, והג'ירפה הולכת אחריו
נכון, אבל מצד שני היא משיגה אותו בריצה. וחוץ מזה, מותר גם לבנים ליזום, ומותר גם לבנות להענות. לא?
רינת מתוך ספרי ילדים מעצבנים

[ליזה_ליזה*]

הניתוק שהחיים המודרנים כפו עלינו ממבנה חברתי "נורמלי" (או טבעי, כזה שמתאים לביולוגיה שלנו), גורם לנו לאבד את המיקוד והדרך, ולא לדעת מה אנחנו רוצים לעשות כשנהיה גדולים.
מיכל שץ על יעוד ומימוש מתוך ממומשת משומשת ממושמשת

[אביאבו*]

ובכלל, לאחרונה התבהר לי ש"חינוך ילדים" הוא דבר לא כל-כך רלוונטי. אולי אפילו קצת "מתנשא" ולא פייר.
לעומת זאת, ל"התחנכות עצמית" שלנו כמבוגרים יש כוח והשפעה בריאים ועוצמתיים.
ככל ש"אחריות אישית" לומדת להילקח באופן הנקי והפטור ביותר מ"רגשות אשמה", העבודה נעשית אפשרית וקלה יותר
ש מים וארץ מתוך חינוך וולדורף

[נוסעת_סמויה*]

עם הילד השני זה עוד יותר קשה, אבל יותר קל.
עם השלישי - עוד הרבה יותר קשה, אבל בהחלט יותר קל.
<אני בעצמי לא מבין מה שכתבתי, אבל זה לא מבטל את העובדה שזה נכון>
מייק בר רב אשי מתוך להיות אמא זה גם לסבול

[נוסעת_סמויה*]

בעיני להיות הורה לילדים כאלו, שמציבים לנו אתגר פיזי ונפשי כל כך אינטנסיבי שעה שעה ורגע רגע, זה שיא אומנות ההורות.
מיץ פטל מתוך להיות אמא זה גם לסבול

[נועה_בר*]

להתרכז בדברים ה"קטנים": סוד עלה קמל, נוגה פרי בשל... לאפשר לעצמך להיקסם, להיגנב, לצלול לדברים, בלי לחשוב על התוצאות... לתת לקסם להוביל אותך...
ענת שן לוי מנסה לקרב אל המימוש מתוך ממומשת משומשת ממושמשת

[נוסעת_סמויה*]

הטעות היא כשמתייחסים לבכי כאל בעיה במקום להבין שהבכי הוא כבר הפתרון
.מי לא בעד פינת בכי, בלשון המעטה

[לבנת_כנף*]

אנחנו אוכלים משהו שרק מתוך רמאות נקרא "מזון". אם אתם חושבים שהקמח הלבן והסוכר והריבה והעוגה והשוקולד והקפה ומעדן החלב והחמאה עם ההורמונים שעשו אותה בשיטה תעשייתית שהוציאה ממנה כל שמץ של ערך תזונתי ועוף שאכל עצמות תרנגולת ראויים למאכל אדם - think again.
בשמת א מתוך מבחן התוצאה לעקרון הרצף

[לבנת_כנף*]

האם חשבתם פעם בחוסר ההגיון שיש לצרוך חלב שנועד להניק חיה ממין אחר? האם אתם באמת חושבים שחלב פרה יכול להזין באיזושהיא צורה חית אדם, שתרכובת החלב שונה מאוד?
האם שמתם לב שהאדם הוא בעל החיים היחיד הממשיך לצרוך חלב לאחר גיל הינקות?
יש סיבה שחלב אם קיים ומפסיק בשלב מסוים. זהו שלב התפתחותי, מעבר לזה הוא מזיק.
פרם שי מתוך בעד ונגד צמחונות

[גחלי_לית*]

אני חושבת שחסר לי החלק הזה בגוף שאחראי על חימום פנימי - פגם בייצור.
רוח על המים תוהה מתוך חימום המיטה

[אמא_נמרה*]

לידי מעבר לוילון שלחו מישהי בשבוע 32 לחדר לידה ולמישהי אחרת בשבוע דומה איחלו "נתראה בשבוע 42 בזירוז" . בשם המזל הנחתי שאני איפושהו באמצע
מונו נוקי מחשבת ממוצעים מתוך עצות בהריון

[נוסעת_סמויה*]

בסופו של דבר הרגשתי שהמאמצים שאני משקיעה בהנקה באים על חשבון הילדים. ועם כל הכבוד (הרב מאד) להנקה, זה רק היבט אחד של ההורות, שאי אפשר ולא רצוי, לבודד אותו.
אם פי 3 מתוך מציאות אחרת

[דקל_נור*]

כבר בבית ספר הרגשתי כמה שאני פחות חכמה משנה לשנה.
גילה, מתוך לימודים באופן טבעי

[רסיסים_של_אור*]

אני מאמינה היום שתהליך הלמידה הוא הדדי, שאני לומדת מבנותי שיעורים לא פחות חשובים מאלה שהן בוחרות ללמוד ממני.
יעל אבמ על למידה מתמדת בחינוך הביתי, מתוך ההגשמה העצמית שלי בעיניי החברה

[ליזה_ליזה*]

באיקאה למשל מוכרים תוויות מעולות. הם מחברים להם חפצים קטנים,
כדי שהתווית לא תלך לאיבוד.
הלוחשת לפירורים מקסימה אותנו בבלוג הלוחשת לפירורים

[פלוני_אלמונית*]

אנחנו מנחמים את עצמנו בכך שהיא דומה שתי-טיפות-מים לאחותה הגדולה, ותמיד נוכל לשתול תמונות של האחת באלבומה של האחרת
נוסעת סמויה מתוך טיפים לצילום משפחתי

[אמא_נמרה*]

הקולות והתנועות שיצאו ממני היו של חיה פרה היסטורית... לא עשיתי חשבון לכלום.. איזה כיף זה היה...
ענת ב פ מתוך קורס עצמי בנשיות

[רסיסים_של_אור*]

ואישה שכבר אין לה מחזור (יענו מבוגרת) צריכה לשפוך מעליכם עופרת בוערת...
ולאמר:שיתפוסס (היא עיראקית) מעליכם העין הרע...
אמבט ים מביאה מעט מורשת עיראקית לניקוי אנרגיות רעות מתוך נגד עין הרע

[יעל*]

נראה לי שכדאי להשתדל לבוא ללידה כמה שפחות "נעולה" על תסריט אחד מסוים וכמה שיותר מחוברת לכוחות שלך, לשלווה שלך ולאמון שלך בעצמך, באנשים, בחיים.
נוסעת סמויה מתוך פנטזיה ומציאות בלידה

[לבנת_כנף*]

שאנחנו, הדפוקים, הפגועים, הניזוקים, החסרים, חייבים לעצמנו ולילדים שלנו לפחות לנסות ולהשתדל ולהתאמץ לשפר ולרפא את עצמנו.
והצעד הראשון הוא להודות בפגיעה שנפגענו.
והצעד השני הוא להודות בפגיעות שפגענו.
והצעד השלישי הוא להגביר את האהבה שלנו.
בשמת א מתוך אמא שאוהבת יותר

[נועה_בר*]

ילדינו הם המורים המתאימים ביותר בשבילנו, ולכן אנו ניתקל בשיעורים הכי אמיתיים בעבורנו כאשר אנחנו נמצאים במחיצתם.
אורנה שפרון מתוך הכנה לחיים בחינוך ביתי

[לבנת_כנף*]

האמת היא שהאמא זקוקה לקרבת התינוק בדיוק כמו שהתינוק זקוק לקרבת האמא.
ענת ג מתוך צנצנת הכותל

[לבנת_כנף*]

תחזיקי אותו כמה שאת רוצה. רק בילדה השניה למדתי להגיד לידיים המושטות "אני צריכה שהיא תהיה עלי". אולי לא חייבים לחכות לילד השני כדי להעיז להגיד את זה.
ענת ג מתוך צנצנת הכותל

[יוחנן_בצק*]

גם היום כשאני מנקה את הבית ומסדר אותו, הדבר העיקרי שמניע אותי הוא הכיף שיהיה לה לראות את הבית נקי ומסודר (ולא הרצון שלי לראות את הבית כך. בדומה לרוב הגברים, זה באמת פחות חשוב לי).
בר עדש אוחז מטלית מתוך תחזוקת בעל

[יונת_שרון*]

מעניין כמה ילדים מופנים לאבחונים וטיפולים שונים רק כי הם לא מתאימים את עצמם בדיוק למסגרת.
אמא ל 5 מתוך חינוך ביתי חופשי האם זה מתאים לנו

[נוסעת_סמויה*]

אני מאמין שזוגיות (וגם קשרים אחרים) צריכים לבוא ממקום של "אקסיומת הביחד" שבכלל לא בודקת את השאלה של הלמה, או האם היה יותר טוב לבד. אני מוצא המון כח בלא לעסוק בכלל בכך ובהתיחסות אלינו כזוג כמצב טבעי ושלם.
בועז חן מתוך אימפוטנציה ביתית

[ב_דחילו*]

בכלל, לדעתי כל השיטות, טובות עד גבול מסוים. אפשר להעזר בשיטות לכיוון כללי. בדברים הספציפיים, כאילו כל ילד רוצה שאמא שלו תלמד איך להיות אמא - באמצעותו, ולא משום שיטה...
ענת שן לוי מתוך מבחן התוצאה לעקרון הרצף

[לבנת_כנף*]

גם לי פחדים , שהבת שלי לא תדע לקרוא . גם פחדתי שהיא לא תדע לספור.
למה לא פחדתי שהיא לא תדע ללכת? אולי כי ללכת למדתי בעצמי ואת כל השאר התעקשו ללמד אותי?
ענת ג מתוך חינוך ביתי חופשי

[לבנת_כנף*]

בדרך הביתה אור שואל אם אני לא חושבת שמגיע לו איזה שהוא פרס על שקבל ציון שכזה במבחן הראשון שעשה במוסד חינוכי. אני אומרת שחלק מהסיבה שקבל ציון שכזה נעוצה בעובדה שמעולם לא הצעתי לו פרסים או ציונים על שלמד ועסק במה שעניין אותו ואני לא מתכוונת להתחיל עכשיו.
רחלי מ מתוך חינוך ביתי חופשי

[לבנת_כנף*]

כשבני הצעיר היה בכתה ב', הלך עם ידידה שלו לחצי יום לבית ספר, לראות מה זה. כשבאתי לאסוף אותו שאלתי: "יוני, איך היה?" והוא ענה שהיה טוב אבל הוא לא יכול ללכת לבית ספר כי זה יקח לו יותר מדי זמן. אז זה הפתיע אותי כי עוד לא ממש קלטתי כמה חשוב לילדים הזמן שלהם.
רחלי מ מתוך חינוך ביתי חופשי

[לבנת_כנף*]

שכל הורה, כל עוד הוא אינו מתעלל בילדיו חס וחלילה ואינו גורם להזנחה כלשהי, הוא האדם הנכון ביותר לחנך את ילדיו. מי יותר מתאים מאמא? מאבא? אחרת למה הילדים הללו בחרו להיוולד לנו?
אילנה אילן מתוך חינוך ביתי חופשי

[לבנת_כנף*]

ככל שאני יותר חושבת על זה, יותר ברור לי שהיא הולכת לגן כי אני צריכה שהיא תלך לשם. כי אני עובדת.
אמא ל 5 מתוך חינוך ביתי חופשי

[לוטם_מרווני*]

על הלידה הביתית - התהליך הוא של מי שיולדת, לא כי הוא בבית שלה, אלא כי הוא בגוף שלה.
א ל א ן מתוך לידת בית כשאין בית

[רסיסים_של_אור*]

קל הרבה יותר להשיג את התעודה הדרושה מאשר להגיע למקום של עצמאות, יכולת לזהות והכרה בזכותך לבחור, ואנחנו מקווים שהחינוך החופשי בבית יקל על ילדינו להיות במקום המיטיב הזה
.מי על פתיחת אופציות בחינוך הביתי מתוך חינוך ביתי חופשי האם זה מתאים לנו

[נוסעת_סמויה*]

יש אנשים שמחזקים את האוטומט ויש שמחזקים את ההקשבה הפנימית. שימי לב באלו אנשים את מקיפה את עצמך!
עוברת אורח מייעצת איך להשתחרר מ תפישות שבי

[טרה_רוסה*]

ואני אומרת: -נניח שהיייתי גננת, זה היה "בסדר"?

• בטח, זה נורא מתאים לך, זה בטח היה גן נהדר...
• אז בגן שלי יש בינתיים שני ילדים. הילדים שלי.

סלעית מתוך הסרט ''אנשים חופשיים''

[פלוני_אלמונית*]

ואני יודעת שאני חוצפנית - יש לי בעל נפלא, ילדים נהדרים. אז למה אני כל הזמן נלחמת בדמעות?
אמא מתבגרת מתוך אני בדכאון

[ברונית_ב*]

אחד המדדים הכי חשובים לדעתי היא עד כמה בריא המטפל.
אורי ע מתוך איך לבחור מרפא אלטרנטיבי

[אמא_נמרה*]

ולחשוב שזה כל הזמן היה מתחת לאף שלי...פשוט להכניס אצבע ולהרגיש...
מירב שרמן מתוך מודעות לגוף וטהרת המשפחה

[ענת_ג*]

נדמה שאי אפשר לחגוג את השמחות המשפחתיות בבית אלא באולמות אירועים, שהם המקומות הכי לא אינטימיים ומשפחתיים שיש. כך יוצא שהזכרונות של השמחות מנותקים מן הבית, וזה עגום.
.מי מתוך הבית כ''עיר שינה''

[יונת_שרון*]

אם את תשכילי להפוך אותו לאביר על הסוס הלבן שלך, הוא יהיה מוכן להרוג את הדרקון למענך.
בשמת א מתוך האשם תמיד

[עודד_המחפש*]

אף אחד לא יודע להיות הורה. ההבדל הוא בין אלו שלומדים כל הזמן ואלו שלא.
בועז חן מתוך עקרונות דר' חיים גינות

[לבנת_כנף*]

אולי ראוי לכל מי מאיתנו שמרגיש שהוא "נושא בעול" לברר מי הניח עול זה על צוארו. במקרים רבים נגלה שאת העול אנחנו בעצמנו הנחנו על עצמנו מעצם תפיסת החיים כעול.
אורנה שפרון מתוך הסרט ''אנשים חופשיים''

[נועה_בר*]

כל ילד רוצה שאמא שלו תלמד איך להיות אמא - באמצעותו, ולא משום שיטה...
ענת שן לוי מתוך מבחן התוצאה לעקרון הרצף

[לבנת_כנף*]

הטעות היא כשמתייחסים לבכי כאל בעיה במקום להבין שהבכי הוא כבר הפתרון, שזו דרך להחלמה מן הבעיה. אותי ממש משגע כשלא נותנים לילד לבכות, כשאומרים "די, די, שה, שה" או מסיחים את דעתו, ממש ברור לי שכשילד בוכה צריך לאפשר לו לבכות.
.מי מתוך פינת בכי

[לבנת_כנף*]

גם "מניפולציות" הן מתוך צרכים
ענת שן לוי מתוך התינוק יודע

[לבנת_כנף*]

כשאנחנו "מחמרות" ומחמירות בבעלינו, אנחנו בסך הכל משקפות את האמונות התרבותיות שלנו, שאם מניחים לאדם לנפשו הוא הופך לפרזיט. והנה, לידלוף מציעה אמונה אחרת, והיא שאם מניחים לאדם לנפשו, אם מניחים לו להיות הוא עצמו, הוא מגלה בתוכו את הרצון להועיל ולתרום.
מיכל מ מתוך למה ללכלך על איך שהוא מלכלך

[נונה_בי*]

בכי זה גם פריקה של המון רגשות שלילים ומועקות, הרבה פעמים הילד מרגיש הרבה יותר טוב אחרי שהוא בכה, אבל אסור לתת לו את ההרגשה שהוא לבד בבכי הזה, וגם לא לשאול אותו כל הזמן "למה אתה בוכה?" אלא פשוט לחבק אותו ולתת לו לבכות...
אמא נוגי מתוך פינת בכי

[לבנת_כנף*]

כך, אֵם הנכנסת לפאניקה ולחרדות היסטריות מכל אירוע קטן נחשבת ל"אחראית" כשלמעשה המניע שלה הוא הפחד מאשמה. לעומתה אֵם שלווה היודעת כיצד לטפל במצב, ברגיעה ובבטחון עצמי תיראה לעיני רבים כאדישה ו"מפקירה" את ילדיה.
צפריר שפרון מתוך רגשות אשם

[עודד_המחפש*]

היה לי ויכוח עם אמא שלי לגבי נושא המימוש העצמי. אימי טענה שהגיע הזמן שגם אני "אחזור אל העולם" ופחדה שבגילי המופלג (31) אפספס את הרכבת. אבל הרכבת היחידה שעברה באיזור היתה מכיוון ארגז הצעועים של רועי ובאמת חבל לי לפספס את המשחק איתו, בשנים הכ"כ ראשונות שלו.
אמא של רועי מתוך למה לא גן

[נועה_בר*]

אפילו לכלב משאירים קערית עם מים זמינה כל הזמן, והוא מחליט מתי הוא רוצה ללגום ממנה.
אמא ל 5 על להציע לתינוק לינוק מתוך בלוג התינוק יודע

[נועה_בר*]

התמכרות לדאגה - אינה הגרעין של הפולניות?
גילה מתוך פחד ממחלות

[אבא*]

חיים זה מה שאנחנו עושים, לא מה שאנחנו קונים.
יונת שרון מתוך רמת חיים

[ענת_ג*]

אח"כ רק יש לנו עיקוף כזה גדול לעשות, כי אנחנו מגיעות ללידה, ובכלל לא מחוברות לתחושות שלנו, לצרכים שלנו...וזה לא רק בלידה, כמה בחיינו אנחנו תוקעות טמפון ושוכחות להקשיב לנשיות שלנו...
מירב שרמן מתוך מאיזה גיל אפשר להשתמש בטמפון

[דקל_נור*]

מישהו התבלבל ונתן לי לידה של מישהי אחרת.
ה עוגיה מתוך פנטזיה ומציאות בלידה

[ש_מים_וארץ*]

כמבוגרים עלינו לשאול את עצמנו מה העולם צריך מאיתנו, מה יש לנו שהעולם צריך, ותמיד יש לנו משהו כי העולם צריך כל כך הרבה.
נועה ברקת מתוך יעוץ ביוגרפי

[טרה_רוסה*]

לעיתים יש בלבול בין מתן כבוד לילד והבנת הצרכים שלו לבין מתן שרביט ההובלה לילד שהיא מזיקה לו כמו אי התחשבות בצרכיו.
אורנה שפרון מתוך חינוך מערכת יחסים וסמכות

[תזמורת_הים*]

אני חושבת ש הנקה בבית חולים זה בכלל אוקסימרון. אין דבר כזה.
דקל נור מתוך הנקה בבית חולים

[ש_מים_וארץ*]

אני מאמינה ששהות רצופה של הורים וילדים מחייבת אותנו ליצור מציאות שהיא מתאימה בעבור כולם, כי אם לא, השהות המשותפת נהיית בלתי נסבלת ואז שולחים אותם לבית-ספר לכמה שעות כדי להרגע ולהחליף כוח.
אורנה שפרון מתוך חינוך מערכת יחסים וסמכות

[לבנת_כנף*]

אני נוטה להאמין שהריח הטבעי שלנו מושך את אותם אנשים שעושים לנו טוב וההפך. להתנכר לזה זה ממש כמו להתנכר לעצמך
שירי בן דב מתוך האם להוריד שיער

[סיוננ_דה*]

לידת בית היא דרך חיים, היא אמת, וביטוח או העדרו לא יכול לה. ברמה פנימית אין ביטוח כלל. יש אמון.
ברק מתוך הפסקת ביטוח למיילדות בית

[יונת_שרון*]

היום שיחקנו בבובות. בדקנו להן את הפתיחה, המחיקה וגובה הראש.
דנה ה מתוך בלוג שוליית המיילדת

[רסיסים_של_אור*]

ולוקח זמן להזכר שזה לא גן מול בית. זה פשוט לא. בגן יש כיף ובבית יש כיף. בגן יש ימים רעים וגם בבית יש. ואין שום מקום להשוואה.
ענת ג מתוך בלוג אני בחינוך הביתי

[רסיסים_של_אור*]

בימים האחרונים אני חושבת הרבה על המקום שלנו ההורים בגידול ילדינו. (להבדיל מעשר השנים האחרונות...).
שוב ושוב אני מגיעה להבנה שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים להעניק להם זו האמונה בהם, אבל לא פחות חשוב מכך - האמונה בנו, בעצמנו.
אורנה שפרון מתוך בלוג אני בחינוך הביתי

[נוסעת_סמויה*]

פעם היו נולדים ומתים בבית. וככל שהתרבות מתרחקת מן המוות (כולאת גם אותו בבתי החולים במחלקות מיוחדות) באותה מידה היא מרחיקה את הנשים שלה מפעולת הלידה.
מסקנה:
להחזיר גם את המוות הביתה.
ענת שן לוי מתוך בלוג שוליית המיילדת

[ש_מים_וארץ*]

ההסתכלות השטחית בעבודות "הדומות" של הילדים היא כמו להגיד שכל בני האדם אותו הדבר: אוכלים, הולכים, ישנים... אבל כמובן שכל אחד עושה זאת בדרכו.
יעלי מתוך חינוך וולדורף

[ניצן*]

מעניין שדווקא באותם מקומות בהם האחריות היא אישית ופרטית ביותר - כגון חינוך, בריאות ותזונה, רבים מעדיפים להניח אותה בידי הכלל
צפריר שפרון מתוך תקפות עקרון הרצף

[נועה_בר*]

ההחלטה להשאר בבית לא תלויה ביכולת ההתפרנסות של הבעל, אלא ביכולת של אם ועקרת הבית לנהל כלכלה נכונה של משק הבית.
מיכל שץ מתוך כשאת בבית

[נועה_בר*]

הוא צריך להרגיש שאת באמת מאמינה שהוא מסוגל, כדי להתקדם.
זה כל הסיפור של ההורות.
בשמת א מתוך גמילה מחיתולים

[ביס_קוויט*]

שורש הכאב הוא הרצייה, הציפיות, ההתנגשות בין המציאות שבה הילד עכשיו בשלולית לבין תמונת המציאות שכבר דמיינתי לעצמי שבה אני נוהג כבר הביתה.
הד בר ניסן מתוך להניע ילדים

[סיגל_ב*]

במקום לדאוג לעתיד שלה, שהוא בעצם לעבר שלי, אני בועטת לעצמי ברגל ועוצרת רגע אחרי שהתחלתי להעיר לה - ומכריחה את עצמי לא להתערב. זו בחירה שלך, אהובתי.
ב דחילו תומכת בבתה מתוך תמיכה בילדי בית הספר

[תזמורת_הים*]

בישביל מה לנסוע לבית חולים, להשאר שם יומיים, למצוא סידור לילדים, לתזז את הבעל הלוך ושוב וכד', אם אפשר פשוט בבית.
אמא ל 5 מסבירה את ההגיון מאחורי הבחירה ב-לידה בבית, מתוך מיילדות בית ציפיות ומציאות

[טרה_רוסה*]

בעבר תמיד הוסבר לנו על ידי הגננות כמה חשוב שכל הילדים יתחילו יחד בבוקר, כמה חשוב לרכז אותם וכו'. פתאום התחלתי לפקפק באמיתות הדברים. מי קבע שזה כל כך חשוב? למי זה חשוב? ומה אם לא נעמוד בלוח הזמנים הצפוף של הגן? מסתבר שלא קורה כלום. ההפך - חל שיפור ניכר בכל התנהלות הבית שלנו. כיף לנו יותר בבוקר, וזה מקרין על כל היום.
אמא ל 5 מתוך חינוך ביתי חופשי האם זה מתאים לנו

[טרה_רוסה*]

בימי שמש האחרונים היא כל היום בלי חיתול ואנחנו רק מלטפים ומנשקים לה את הטוסיק הענוג שלה.
איזה כייף שלמדנו על השיטה הזו.
אליה דור כהן מתוך לגדל ילדים בלי חיתולים

[אופטימיות_קוסמית*]

בניגוד לתפישה הגברית, כי לאשה אין אבר מין (פרויד) אומרת איריגאריי, יש לה ריבוי אינסופי של אברי מין, מפני שכל גופה יכול לענג אותה.
גבר מתוך כינויים לאבר המין הנשי

[נועה_בר*]

אותה הסכין יכולה גם להרוג וגם לחתוך לחם.
פשוט אלון מתוך התמודדות עם פריקים של שליטה

[אמא_בן_אור*]

זה שנשים לא רוצות להיניק כי זה מתנגש אצלן עם הפן המיני והסקסי שלהן, ועם הדימוי העצמי שלהן מהעבר (לפני ההריון) - זו קונצפציה שאינה מחוייבת המציאות, ושאפשר ורצוי לשנות.
בשמת א מתוך סיבות לאי הנקה

[אפרת_רובין_ברד*]

"אמא נמאס לי כבר להתעורר כל בוקר כי את וקטנה רבות על ציצי! פשוט תתני לה ציצי ושהיא תהיה בשקט!"
שיחות מתוך בלוג החיים בבית

[כמיהה_שלמה*]

שכאשר תצליחי לא להתאמץ, לא לחפש אחר קושי או עמידה בקושי, כמהות שמאשרת את קיומך, או מניחה שם משמעות, אלא לא להתאמץ, ולעתים נראה שאין מאמץ גדול מזה.
ולפיכך העניין הוא לא להתאמץ - ללא שום מאמץ.
צפריר שפרון מתוך הצילו מיגרנה

[נשמה_טובה*]

האמא מחבקת אותה ואומרת לה בקול העמוק הזה:
את יודעת למה קורים לך דברים כל הזמן? כי הפסקת לבכות מהר מדי בבוקר כשכאב לך. לא בכית עד הסוף אז הגוף שלך כל הזמן מחפש סיבות לבכות. תבכי. תבכי.
שיחות מתוך בלוג החיים בבית