גרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים

אנונימי

ראו לשכנע בנזקי תרבות הממתקים, מה גיליתי ברשימת הרכיבים

בהמשך למסמך של במבי ק, הדף הזה נועד לרכז מתכונים לגרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים. הדגש הוא על מתכונים פשוטים ומהירים.

לאוכל שמכינים בבית יש המון יתרונות בהשוואה לאוכל מוכן (מזון מהיר, תעשייתי, מעובד, ג'אנק פוד). הוא האנטיתיזה לתרבות המזון המהיר. כמו שבמבי כותבת : "מזון שמכינים בבית לא מכיל חומרים משמרים וכימיקלים אחרים. מזון שמכינים בבית הוא טרי, הוא מחומרי גלם שאנחנו בוחרים ויש בו תבלין סודי נוסף – אהבה

".

המעבר להכנת מזון בבית הוא דרך פשוטה לשפר מאוד את ערכו התזונתי של האוכל. על הדרך מרוויחים גם את הנאת ההכנה, שיפור ניכר בטעם (בדרך כלל, אם כי ילדים שרגילים לוריאציות התעשיתיות יזדקקו לפעמים לכמה ניסיונות כדי לאהוב את הוריאציה הביתית), ולרוב גם חיסכון במחיר. ואם הכנתם בבית מאכל שעלה לכם יותר מהמקבילה התעשייתית, כנראה שהמוצר התעשייתי מכיל חומרי גלם זולים וירודים (לדוגמה, כדי להוזיל את עלות הייצור של החומוס התעשייתי, מחליפים את שמן הזית וחלק מכמות הטחינה בשמנים צמחיים זולים).

לתשומת לבכם, הדף הזה נועד לקרב אנשים לנושא התזונה הבריאה. הוא נועד לאנשים שהעיסוק בתזונה בריאה חדש להם או לא מרכזי במיוחד בחיים שלהם.
אם לצטט שוב את במבי: "לרוב האנשים לא טוב לגשת בגישה של פטיש-5-קילו. לרוב האנשים יותר נכון לקרוא משהו שמתכתב עם המקום שלהם בחיים, מושך קצת למעלה, וכשהם עולים את המדרגה הראשונה - הם יכולים לאזור כוחות לקראת המדרגה השניה. יש כאלה שזה הולך להם יותר מהר ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. אני רק רוצה להראות שיש מדרגות ולהציע דרך ידידותית לעלות בהן."

(נוסעת סמויה)

המבורגר אורגני של אביב לביא

שניצל
מתכוני שניצל

_גלידה
קרטיב_
גלידה מפירות ומאגוזים
הכנת גלידה

ממרח חומוס
איך מכינים חומוס

שוקולד למריחה
שוקולד חי

עוגיות
מתכוני עוגיות
עוגיות בריאות
עוגיות חיוניות

השניצלים שלנו:
חזה טבעוף (אורגני מן הסתם עדיף, אבל יקר)
פירורי לחם תוצרת בית - אני טוחנת במעבד מזון פרוסות לחם - לרוב לחם שאני מכינה לבד. אבל זה יכול להיות גם לחם לבן או אחיד פשוט (לא פרוס, בפרוס מכניסים הרבה יותר חומרים משמרים)מהמכולת - זה עדיין יצא יותר טעין ויותר מזין משניצל מוכן, או מפירורי לחם קנויים. אני טוחנת את הלחם כמו שהוא, מי שמעדיף, יכול לקלות אותו. אני שומרת בצנצנת זכוכית במקפיא. אני מתבלת את פירורי הלחם במלח, פלפל, פפריקה מתוקה ומעט כמון.
ביצים אורגניות - אני מתבלת במלח, פלפל וחרדל. לפעמים גם סויה.
קמח - מלא או רגיל, מתובל כמו פירורי הלחם.
שמן - אני משתדלת להשתמש בשמן חמניות אורגני של אדמה, שכתוב עליו שהוא מתאים לטיגון. לא יודעת אם זה נכון. אני גם משתמשת - רחמנא ליצלן - בשמן קנולה מזוכך.

שדרוגים: אפשר לחתוך את חזה העוף לפיסות קטנות, ואז יש שניצלונים. אפשר להשרות את נתחי הבשר בתערובת של רוטב סויה, חומץ בלסמי וחרדל, לילה קודם או שעה קודם.
למשקיענים: ציפוי כפול. טובלים בקמח, בביצה, בפירורי לחם, ואז שוב בביצה, ושוב בפירורי לחם (עדיף לחכות חצי שעה בין סיבוב ראשון לשני, אבל לא הכרחי). הציפוי יוצא פריך, זהוב-שחום, וטעימממם.

יוגורט בטעמים:
מבלנדרים יוגורט עם פרי. אם צריך המתקה, מוסיפים תמרים או דבש. החסרון העיקרי של זה, הוא שזה לא בא במכלי פלסטיק מגניבים עם נייר אלומיניום מלמעלה

, ולכן רק אני אוכלת את זה.

יש לי מתכונים לסוכריות קרמל ביתיות, מרשמלו ביתי, קרמבו - אבל אני לא בטוחה שאתן קהל היעד. אצלנו, למשל, אין צורך בתחליפים האלה, כי ממילא לא אוכלים את כל הנ"ל בבית.

פיצה:
פיצה בעיני היא אחד הדברים שהכי קל להכין בבית. הבצק צריך לתפוח חצי שעה סה"כ (למרות שאפשר להשקיע בבצק שמבלה את הלילה במקרר, אבל גם הסוג הראשון יוצא ממש טעים), אפשר להכין אותו במכונת לחם, ובכל מקרה הוא די קל להכנה. מי שרוצה מתכון שתאותת.
רוטב לפיצה: מניחים בקערת מעבד מזון, 3-4 עגבניות בשלות, קופסא קטנה של רסק עגבניות, שן שום. מוסיפים לפי הטעם: אורגנו ובזיליקום מיובשים וטריים, מלח, פלפל, סוכר. מעבדים ליצירת רוטב.
גבינה: הכי טעים, והכי נמס, פרוסות מכדורי מוצרלה. אם לא אוהבים אצלכם - אז מוצרלה טבעית מגוררת. למי שנמנע ממוצרי חלב - טופו מגורר.

תחליף למעדן חלב בטעם שוקולד:
גאנאש. אני מכינה לפעמים גאנאש כציפוי לעוגה, ומצננת את היתרה במקרר. התוצאה היא ממתק עשיר בטעמו, שקצת מעליב לקרוא לו תחליף למעדן חלב. אל תשלו את עצמכן, זה לא מזין וזה לא בריא, אבל אני בטחחה שזה טוב פי כמה מונים מכל הדני והקרלו למיניהם.
גאנאש: 200 ג' שוקולד מריר, 1 מכל שמנת מתוקה. מביאים את השמנת לסף רתיחה בסיר קטן. מוסיפים את השוקולד שבור לקוביות, וממתינים דקה. כעבור דקה. מערבבים עד ששני החומרים מתאחדים, ומעבירים לכלים אישיים (כוסות קטנות, נניח. קחו בחשבון שזה מאוד עשיר) ומצננים.
אפשרות שניה: מצננים את הגאנאש כמו שהוא, וכעבור שעתיים-שלוש, כשהוא קר לגמרי, מקציפים לקצפת, ורק אז מעבירים לכלים אישיים. יוצא אוורירי יותר.

זה נשמע מושחת ברמות, אבל אם צורכים אצלכן דני וכאלה, ואתן משתמשות בשוקולד מאיכות מעולה ובשמנת מתוקה אורגנית, זה יוצא הרבה פחות מזיק, ולדעתי לא יותר יקר, או ממש מעט יותר יקר (כי יוצא די הרבה. והטעם עשיר יותר אז אוכלים מזה פחות). ואין פה הרבה עבודה בכלל.

גרנולה בר - מתכון מעולה של רוני ונציה. אני משתמשת בחצי מכמות הדבש והסוכר, לעתים מוותרת על הקרמל, ולפעמים מחליפה את החמאה בשמן, ועדיין יוצא מעולה.

מי שרוצה מתכון שתאותת.
מאותתת.

articles]לביבות תירס וגבינה item[/po],381,209,31562,.aspx של דורעם גונט.
גרסה ביתית לשניצל התירס התעשייתי.
בבית של רונן ושירלי זה נטרף גם בלי הפרמזן.

איזה רעיון מעולה!

כמו-פיצה לעצלנים / ממהרים
הבנות שלי טוענות שהפיצה של אמא הכי טעימה מכל הפיצות. לי יש סנטימנטים למאכל הפשוט הזה, כי בתור ילדה שלא נתנו לה להתקרב למטבח, זה היה המאכל הראשון ש"אפיתי" לבד (בטוסטר-אובן כמובן). קצת מביך לקרוא לזה מתכון:
מפרידים פיתה מקמח מלא לשני עיגולים. מורחים על כל עיגול רסק עגבניות ומפזרים גבינה צהובה מגוררת. כל ילד מוסיף למעלה את הירקות האהובים עליו (למשל - זיתים מאיכות טובה, תירס). שמים בתנור (חום בינוני) לכמה דקות, עד שהגבינה נמסה.

< אם יש לכם פיצה קפואה במקפיא, זה הזמן להציץ ברשימת המרכיבים שלה. לא צריך להבין הרבה בתזונה כדי להבין כמה הרווחתם בהכנת פיצה ביתית! >

חומוס כדאי מאוד להכין בבית! אם אתם לא משוכנעים, הציצו למשל כאן

]חומוס ביתי שילדים אוהבים של דנה מלמד.
]ועוד ממרח חומוס ביתי של יערה שרי.

שתי הערות למתכונים:

תוספת סודה לשתייה מזרזת את ריכוך הגרגרים ויוצרת אפקט נימוח, אבל פוגעת במידה מסוימת בערך התזונתי של החומוס. זה קורה מפני שהסודה מפרקת את המיצלולוז (סוג של סיב תזונתי שמצוי בחומוס), וכך נוצרת סביבה בסיסית שהורסת תיאמין (ויטמין B1). תעשו את השיקול שלכם.
חומוס מהיר יותר: אפשר לדלג על ההשריה והבישול ולהשתמש בגרגרי חומוס קפואים. להפשיר לפי ההוראות על האריזה ולהמשיך בהתאם למתכון שבחרתם.

קרטיבים - הכי קל ובכל זאת יש כמה טיפים.
סוחטים את הפרי או טוחנים עם מים (אפשר להשתמש בכל פרי שהוא חוץ מה"יבשים" כמו בננה).
מעבירים במסננת דקה - נראה כאילו מוותרים על כל הציפה (סיבים) אבל בפועל נשארים במסננת שרידים קלושים ולא יותר.
מערבבים בטיפת מים מסוננים (אם לא הוספנו קודם)
מוסיפים טיפת סוכר - כמובן שהיה עדיף בלי אבל אמא של שפן הסבירה לי שהסוכר נחוץ להתגבשות חלקה של הקרטיב. אני מוסיפה ממש מעט - פחות מרבע כפית סוכר לכ-4-6 קרטיבים.

יוצקים ומקפיאים. זה אחד הכיבודים ה"קוליים" ביותר שאפשר להגיש לחברים של הילדים.

קרטיבים ביתיים

קרטיבים ביתיים של יערה שרי:
קרטיב מנגו
קרטיב תפוח בדבש עם סוכריות ענבים
קרטיב לימון ללא לימון

קרטיבים ביתיים של דנה מלמד.
"מבחינת תזונה: הקרטיבים אמנם מכילים סוכר אבל הם עשויים מפרי טבעי ואין בהם צבע מאכל, כך שזה עדיף על הקרטיבים הקנויים. כמו כן, אפשר להכין טעמים אטרקטיביים שלא קיימים בשוק כמו קרטיב שזיפים, נקטרינות ואגסים. הכוסות הקטנות מייצרות קרטיבים קטנים שהגודל שלהם מותאם יותר לילדים, שתמיד הכל נוזל להם. נכון, בניגוד לזמינות המופלאה של הקרטיבים הקנויים, שאפשר להטמין בפריזר ולהוציא בשעת דוחק, כאן אי אפשר להיות כל כך ספונטניים. צריך להכין מראש. מצד שני כשכבר מכינים מתקבלת כמות גדולה שיכולה להספיק להרבה זמן וההכנה עצמה פשוטה."

ברד קר של דנה מלמד.

ממרחים מתוקים

ממרח שוקולד ביתי של יערה שרי. "מתכון פשוט ומהיר וזול לממרח שוקולד ביתי ב 4 רכיבים, מזין ועדיף על כל ממרח קנוי. כבסיס לממרח השתמשתי בטחינה גולמית מלאה, העשירה בסידן ברזל וסיבים תזונתיים, ולא בסוכר ושמן צמחי המככבים בממרחים הקנויים..."

נוטלה תוצרת בית של יערה שרי.

ממרח מתוק עשיר בסידן של יערה שרי.

וופל במילוי ממרח חלבה של יערה שרי.

]טבעות עוף של דנה מלמד.

מאותתת גם!
אצלנו:
יוגורט עיזים, סוכר חום וקינמון.
שניצלונים: אני מכינה אותם בלי פירורים, רק עם קמח מלא ובלילת ביצה. לקמח אני מוסיפה קצת שומשום וקצת אורגנו שהילדים שלי אוהבים. האורגנו לא ממש נותן טעם לכל השניצל, אלא בא כמו הפתעה קטנה כשנתקלים בו במקרה.
לביבות תירס: אני סתם מוסיפה ביצים וקמח עד שנראה לי בערך בסדר, מתבלת ושמה בתנור.
אני גם מערבבת חמאת שומשום עם דבש (לטעמי מספיק ממש טיפה) ויוצא ממרח חלבה ממש טעים - אבל אני מודה שהילדים שלי לא התעלפו מזה.
צ'יפס: תפוחי אדמה חתוכים לקוביות קטנות כדי שיצא פריך, עם קצת שמן זית, בתנור. מערבבת מדי פעם. אני מחביאה בזה גם טבעות בצל שאותן רק אני אוכלת, ורוזמרין או טימין.

בצק לפיצה, מבוסס על מתכון של ישראל אהרוני:

2 כוסות קמח (אני שמה חצי מלא)
2 כפות שמן זית
1 כפית מלח
בין 3/4 לכוס אחת מים חמימים
7 ג' שמרים יבשים

מערבבים את כל החומרים בקערה, יוצרים בצק, לשים חמש דקות, עד שנוצר בצק לא דביק.
יוצרים כדור בצק, משמנים מעט, ומניחים מכוסה לתפיחה של חצי שעה. אם יוצא שעה - לא נורא. אפשר גם להתפיח ללילה במקרר (ואז אפשר אפילו להפחית את כמות השמרים ל - 5' ג, כפית אחת), שזה אמור להיות מה שהמקצוענים עושים.

כעבור חצי שעה, מרדדים לעלה דק - אני אוהבת להכין מהכמות הזו שתי פיצות דקיקות שמתאימות לבתנית של התנור. אפשר להכין שתי פיצות עבות יותר, או פיצה אחת עבה יותר (בתבנית של התנור).
(לתשומת לבכם, גם הפיצה ה"עבה יותר" היא מהזן של פיצות דקות למדי).

מזלפים מעט שמן זית על הבצק. מורחים ברוטב עגבניות, מפזרים גבינה ותוספות.

אופים בתנור שחומם מראש לחום הכי גבוה שלו, 7-10 דקות. עוד מעט טיפים למשקיענים.

ארוחת ילדים כמו במקדונלדס של דנה מלמד.

קרטיבים ביתיים של דנה מלמד.
...למה היא מבשלת את הפירות?

טיפים למשקיענים בהכנת פיצה:

בפיצריות, הפיצה נאפית בתנור לבנים או על פחמים, שמפיקים חום רב יותר מהתנור הביתי. מכת החום הזו, תורמת לפריכותו של המאפה.
אפיית פיצה7-12 דקות, בחום הגבוה ביותר של התנור, תניב פיצה טעימה ביותר, והאמת שרוב הזמן זה מה שאנחנו עושים.

אבל בשביל פיצה מושקעת, אפשר להשתמש בחלק מהטיפים הבאים או בכולם:

אחרי שהתנור מגיע לחום המקסימלי שלו, לחכות חצי שעה, ורק אז להכניס את הפיצה.
להניח בתנור, בעת שהוא מתחמם, את התבנית שעליה תניחו את הפיצה. כשהתנור והתבנית לוהטים, להוציא את התבנית, להניח עליה את הפיצה, ולהחזיר לתנור.
אבן שאמוט - אבן שקונים בחנויות המתמחות, מלהיטים אותה בתנור, ומניחים עליה את הפיצה. היא אוגרת חום, ויכולה להגביר את חומו של התנור הביתי שלכם. מודה ומתוודה, שלנו אין אבן כזו, ואנחנו מכינים פיצה בטח פעם בשבועיים-שלושה.

אחלה דף

קטשופ ביתי (הכמויות לפי הרגש, מומלץ לטעום כמה פעמים במהלך ההכנה):
עגבניות טריות מגוררות בפומפייה - או, אם הילד מתעקש שזה ייראה דומה למקור, רסק עגבניות מקופסה (אורגני...)
קצת חומץ - בלסמי או תפוחים
קצת דבש
מלח

בכל מה שקשור לקציציות ולביבות (אצלינו זה לביבות תירס / חוביזה, די דומה לשניצלוני תירס ותרד שהוא בכלל לא מכיר), גיליתי שמה שהכי תורם ל"שיווק" שלהן זו הצורה: אם כולן בדיוק באותו גודל ובאותה הצורה, כאילו ממכונה, זה מתחסל הרבה יותר טוב.
אין לי טריק לעניין הזה, חוץ מלזכור ולהשתדל :-\

איזה דף מעורר תאבון!
מודה שאין לי מה לתרום כרגע...

בכל מה שקשור לקציציות ולביבות (אצלינו זה לביבות תירס / חוביזה, די דומה לשניצלוני תירס ותרד שהוא בכלל לא מכיר), גיליתי שמה שהכי תורם ל"שיווק" שלהן זו הצורה: אם כולן בדיוק באותו גודל ובאותה הצורה, כאילו ממכונה, זה מתחסל הרבה יותר טוב.
אפשר להשתמש ב חותכנים (גם ובעיקר להכנת שניצלונים).

אם אוכלים אצלכם הרבה מיונז, שווה להשקיע בהכנת ]מיונז ביתי שנשמר עד שבוע במקרר. האמת שזו לא השקעה גדולה, אבל צריך מיקסר (רגיל או ידני).

כמו שאמר הבשלן דורעם גונט באחד הריאיונות איתו: "להכין מיונז בבית לוקח 30 שניות ואני פונה ללב שלך, אם אתה אוכל מיונז: יש דברים שהתרגלנו לקנות סתם, משלמים פי עשרים ומקבלים מוצר נחות, בעוד שאפשר להכין את זה בבית בצורה הכי קלה שמשדרגת את האוכל בכלום עבודה".

מעדן תות
גבינה לבנה עם "ריבה" - מעדן תות של סט דלפור או יד מרדכי בלי סוכר
>אצלנו הלהיט הוא מעדן תות עם סלט ירקות וטונה<

איזה דף נהדר!!

חן חן לכל הכותבות

גלידת תות:
בבלנדר- רבע כוס מים, חופן קשיו, קצת תמרים לחים, המון תותים. למי שרגיל למאד מאד מתוק אפשר להוסיף קצת אגבה.

מקפיאים. הנמרון ממש נהנה מזה. כולנו בעצם.

אנחנו מחובבי הגלידות בכל עונות השנה :

גלידת בננות מופלאה
בננות קפואות (דואגים שתהיה תמיד קופסת פלסטיק עם בננות קפואות במקפיא...מקלפים, וחותכים לעיגולים לפני)
טחינה גולמית (אהובה עלינו טחינת אמארה)
אגוזי פקאן
אבקת חרובים (לשים לב שזו אינה "אבקת משקה חרובים" שבה יש תוספת סוכר, פשוט אבקת חרובים)
כמויות - משחקים עד שמרגישים מה טעים לנו...הכל ביחד בבלנדר (אם הבלנדר אינו מהחזקים, לתת לבננות להתרכך מעט לפני הבלינדור)
כולנו אוהבים, הקטן טורף, האורחים גונחים

ברד לימון
כל מכונות הברד המפתות בימים החמים, טומנות בחובן המון סוכר, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח... (ועדיין, זיכרון הטעם של ברד המנטה ההוא מילדותי עושה לי את זה) אנחנו מרוצים מהגירסה הביתית לברד לימון במובן הכי לימוני אמיתי שלו :
לימונים קפואים (קולפים, חותכים לפרוסות ומוציאים החרצנים. מקפיאים בעונתם לימי הקיץ המהבילים) , מוטב להקפיא בכלים קטנים כי זה הופך לגוש קפוא שלא קל "לחצוב" ממנו .
תמרים, לפי המתיקות הרצויה.
עלי נענע - אנחנו אוהבים הרבה מהם.
הכל בבלנדר,מוסיפים מים וקוביות קרח לפי הצורך ומקבלים ברד מרווה ומופלא.

קרטיב לימון
פרוסות לימון, מים ותמרים - בבלנדר .
שוב - המתיקות לפי העדפתכם.
מקפיאים. טעים.

ומשהו קטן בנוגע למונח "אוכל" : אם משתחררים מהתפישה של "מתוק = קינוח" ובכלל מהשימוש במילה "קינוח" כהבטחה למשהו של "אחרי האוכל" ולרוב גם מאלו הלא בריאים...: אז גלידת הבננות שהצעתי, ומנות אחרות מתוקות, ראויות להיחשב ממש לאוכל ואפילו לארוחה.

ומשהו קטן בנוגע למונח "אוכל" : אם משתחררים מהתפישה של "מתוק = קינוח" ובכלל מהשימוש במילה "קינוח" כהבטחה למשהו של "אחרי האוכל" ולרוב גם מאלו הלא בריאים...: אז גלידת הבננות שהצעתי, ומנות אחרות מתוקות, ראויות להיחשב ממש לאוכל ואפילו לארוחה.

לכן אני ממש שמחה כשהנמרון מבקש את גלידת התות, משום שזה בעצם קשיו ותמרים שכך סתם הוא לא מסכים לאכול.

קטשופ ביתי
אני מוסיפה לפעמים קצת רוטב סויה

שאלה ליעל-ה
לא מבשלים את הקטשופ הבייתי ?

פסטרמה
"רוב הפסטרמה התעשייתית ה"מעושנת" שנמכרת היום לא נחשפה מעולם לעשן אמיתי, והיא מקבלת את הטעם המעושן מתמציות ומתבלינים. את חיי המדף הארוכים שלה היא חייבת לחומרים שלא בטוח שאתם רוצים לאכול. הנה למשל, כמה פריטים מתוך רשימת הרכיבים בפסטרמה חזה עוף מעושן של אחד היצרנים הגדולים: "מים, סוכרים, עמילן מעובד (E1420), מלח, מווסת חומציות (E326 ,E262), מעכב חמצון (E316), מחזק טעם (מונוסודיום גלוטמט), צבע מאכל, חומר משמר (E250)".
אם הרשימה הזאת מקלקלת לכם את התיאבון, אבל אתם או ילדיכם אוהבים פסטרמה, בוודאי תשמחו לשמוע כמה קל (וזול) להכין בבית פסטרמה ישראלית שתהיה טעימה בהרבה מאחותה התעשייתית, ונטולת חומרים בלתי מזוהים." (דורעם גונט)

articles]מתכוני פסטרמה item[/po],1020,209,29719,.aspx של דורעם גונט.

מתכונים נוספים לפסטרמה אפשר למצוא בדף ארוחת עשר בריאה ושמחה @}.

(אחרי שבדקתי למעלה וראיתי שעוגיות מתאימות לכאן) הבת המציאה עוגיות קרם שוקולד
ממיסים שוקולד מריר (או מה שאנשים-נטולי-שוקולד משתמשים) ומורחים על עוגיות. קוביה או פחות לעוגיה.
מניחים להתקשות במקרר. המראה החגיגי מאד משדרג את הטעם. מנה בשבילם זה 2 לבת 11 ו-3 לבן 13.
אפשר להדביק 2 ויוצא אוריו.

ואילו אנשים נטולי-עוגיות יכולים להשתמש בעלי כרוב.

או לערבב כוס קמח מלא עם כפית אבקת אפייה, רבע כוס טחינה גולמית או יוגורט ורבע כוס שמן זית ({{}}במבי ק תזהה אולי שהיא גם ההשראה המקורית לבצק הזה - את פשוט מוזה!) עם קצת סוכר חום, גרידת לימון, קינמון, וניל, מה שאוהבים, ולאפות בזהירות רבה (המרחק בין "כמעט אפוי" ל"שרוף" הוא מצמוץ עין ארוך).

לנוסעת סמויה הפסטרמה התעשייתית דווקא נחשפת לעשן (זה עדיין לא עושה את זה למשהו שיכנס אצלי בדלת אבל סתם בשביל הפרוטוקול...)

לא מבשלים את הקטשופ הבייתי ?

לא, למה?
(התעשייתי מבושל? לא נראה לי)

פלונית, אני רק ציטטתי את דורעם גונט. באמת שאין לי מושג.

תודה לכל התורמות לדף. אני ממש נהנית @}.

התעשייתי מבושל? לא נראה לי
בדקתי, הוא לא מבושל. מה גיליתי ברשימת הרכיבים של קטשופ: עגבניות טריות, מים, סוכר, חומץ, מלח, תבלינים.

לגבי הפיצה- הילדות שלי משום מה לא אוהבות את הבצק עם השמרים. אז מה שאני עושה הוא בצק של צ'פאטי טיפונת משודרג- מקמח מלא בלבד, מים, מלח וקצת שמן זית.
אני נותנת לו חצי אפייה בתנור ואחר כך מוציאה, שמה עליו את הרסק והגבינה ומכניסה שוב (אבל אולי הטיפים של מיצי החתולה יחסכו את העניין הזה).
אפשר להכין פסטו (או כמו פסטו רק על בסיס פטרוזיליה), ולשים קצת על הפיצה, זה מאוד טעים.

אשה שמחה
אשמח לכמויות הקמח/מים לבצק הצ'פאטי משודרג לפיצה.
אני מאותגרת בנושא בצק הפיצה, ללא הצלחה עדיין... לא רוצה בצק עם שמרים וטרם נמצא המתכון לאחד שמצליח לי ועושה חגיגת פיצה בבית.
למי שמכיר : "פיצה עגבניה" (מותג... שווה ביותר

) - זוהי הפיצה האולטימטיבית מבחינתי. בצק דק דק דק. מחפשת להצליח להכין כזה.(ובלחש מספרת שיש לנו את אבן השמות הזו שמיצי סיפרה עליה)

המתכון לצ'פאטי- 2 כוסות קמח מלא + 3/4 כוס מים (אני כאמור מוסיפה מלח וקצת שמן זית). ללוש עד שנוצר בצק רך, להניח למשך חצי שעה בקערה מכוסה במגבת רטובה. אחר כך לשים עוד קצת, ומרדדים דק דק.

"פיצה עגבניה"_ - אז אצלי זו ה"ביג מאמא" (לא יודעת אם זה עוד קיים

)- _בצק דק דק דק .

איזה יופי של דף.
אצלי הבכור מאוד אוהב מלאווח. הכנתי לו מלאווח מקמח מלא וחמאה, והוא ממש לא אהב את הצבע ולא רצה לשמוע על זה.
למשהי/ו יש רעיון למתכון שיהיה חביב עליו מבחינת הצבע (הוא אוהב לבן) ומבחינת הבריאות. או שפשוט לעשות מקמח לבן וחמאה, עדיף זה על התעשייתי לא?
או בכלל מתכון טוב למלוואח...

התעשייתי מבושל? לא נראה לי_ דווקא מבושל לגמרי. לוקחים _עגבניות טריות, ומבשלים. הנה

הכנתי את ה-ממרח שוקולד ביתי של יערה שרי שנוסעת סמויה הביאה למעלה. יצא מעולה.
זה עם טחינה גולמית!
הייתי צריכה לרסן את עצמי לא לטרוף את כל הצנצנת.
והילדים?
בן השנתיים אהב, בן השש לא.

שוקולית
אבקה להכנת שוקו של יערה שרי

מתוך הכתבה: "האם ידעתם שהרכיב העיקרי באבקה להכנת שוקו קנויה הוא בכל סוכר?
שרוב הסיכויים שהיחס הוא 2:1 לטובת הסוכר?
שאבקה כזו מכילה חומרי טעם וריח?
הדרך הבריאה ביותר להנות מיתרונות הקקאו היא לשתות אותו עם כמה שפחות סוכר. לכאורה אין צורך במתכון, כיוון שאת האבקה התעשייתית הקנויה רצוי להחליף בקקאו ולגמור עניין.
העניין הוא שלרוב החיך של הילדים (וגם שלנו) מורגל בטעמים המתוקים ובתוספת הסוכר מצד אחד, וכן בתוספת חומרי הטעם מצד שני.
הפיתרון:
"רקיחת" אבקה ביתית להכנת שוקו, בשילוב של תבלינים מחזקי טעם, כמו קינמון ווניל (אני מאמינה שגם אניס, ציפורן וג'יג'ר יתאימו- אבל אני מציגה את גירסת המיינסטרים למתכון), והוספת הסוכר בנפרד לכוס המשקה. הסוכר אינו כלול באבקה עצמה, ולכן ניתן לשלוט בכמויות, ולהפחיתן עם הזמן."

נוסעת - הציטוטים שאת מביאה לכאן - זה מעולה, בעיקר לטובת העצלנים (אהממ.. אהממ) והעסוקים שאומרים - וואו, נשמע מעניין, מתישהו אלחץ על הלינק.. זה כמו פרומו ותקציר. זה מאוד יעיל.

יש לי עוד משהו שנראה לי שיכול לשדרג את המתכונים - איפה שכתוב משהו בגרמים (נניח 7 גרם שמרים לנסות להביא תרגום לכפיות/ כפות/ כוסות. להרבה אין משקלים עדינים או אין משקל בכלל, או אין כוח להוציא מהמגירה (אההממ... אההמממ)

אם שוקולית אז לייש מתכון שמשחרר גם מהחלב
שו-קשיו-לית
טוחנים חופן קשיו במטחנת תבלינים לאבקה
מוסיפים כפית אבקת קקאו או כפית גרגרי פולי קקאו גרוסים גס למטחנה וטוחנים עוד קצת.
למשקה:
מוסיפים לפחות כף אבקה לכוס מים רותחים, מערבבים (הכי טוב בבלנדר עם מים פושרים) וממתיקים בסירופ אגבה או דבש לפי הצורך.

גרגרי פולי קקאו
מן איפה מביאים כזה? רוצה גם.

חטיפים מלוחים
כמעט כל החטיפים התעשייתיים הם הג'אנק פוד בהתגלמותו. הם עתירי חומרים משמרים וחומרי טעם וריח, וכוללים דגנים שאיבדו את ערכם התזונתי בתהליך העיבוד, אחוזי שומן גבוהים (שומן רווי בפרט) ותכולת נתרן גבוהה. בשנים האחרונות, יצרני המזון נוהגים להוסיף להם ויטמינים ומינרלים כדי "ליפות" אותם קצת מבחינה תזונתית. חשוב לדעת שההבטחות התזונתיות על גבי האריזות ("ללא צבעי מאכל...מועשר בויטמין B...") נועדו ליצור לחטיפים תדמית של אוכל לא-כל-כך-מזיק או אפילו בריא, בשעה שההיפך הוא הנכון.
אכילה תכופה של חטיפים תעשיתיים קשורה הן למגיפת ההשמנה בילדים והן לתת תזונה בילדים שמנים ורזים כאחד, מפני שהחטיפים סותמים את התיאבון ובאים על חשבון הארוחה הבאה. משרד הבריאות, כמו מקביליו בעולם המערבי, ממליץ להקטין את צריכת החטיפים התעשייתיים, בייחוד אלו מביניהם המטוגנים ועתירי הנתרן או הסוכר.

אם צריך לבחור מבין החטיפים התעשייתיים, ביגלה מקמח מלא הוא כנראה הרע במיעוטו.

בגרסה הביתית אפשר להכין ביגלה מלוחים כמו של עבאדי או חטיפי דוריטוס עשויים מטורטיות מקמח מלא, שמן זית ותבלינים.
יחד עם זאת, במקרה של החטיפים האתגר הוא כנראה לא בתוכן אלא באריזה. קשה להתחרות באטרקטיביות של השקיות האישיות הצבעוניות והמרשרשות של החטיפים התעשייתיים. כאן צריך להפגין יצירתיות. בפעם הבאה אני חושבת לנסות לארוז את החטיפים הביתיים שלנו בקופסאות פח קטנות וצבעוניות שנשארו ממשלוח שוקולד של מקס ברנר.

((כדאי גם לזכור שיש הרבה אלטרנטיבות בריאות לחטיפים, למשל, עוגיות וארטיקים תוצרת בית, פירות, פירות יבשים, עגבניות שרי, גרגרי חומוס מבושלים, פסטה-מסולסלת-שלושה-צבעים, קלחי תירס שנחתכו לגלגלים, שקדים ואגוזים לא קלויים, פופקורן, אדממה (פולי סויה ירוקים), פריכיות אורז קטנות עם או בלי דבש)).

אתמול הכנתי, בהשראת הדף, את שניצל התירס והגבינה של דורעם גונט. הילדים זללו (אם כי זו לא כזו מציאה - בכ"ז מטוגן. נחמתי את עצמי שזה עדיף מטבעול). בקרוב אנסה את הנוטלה - כבר קניתי את המצרכים הדרושים...
לגבי דברים מלוחים, אפשר גם להכין לבד קרקרים ולחתוך אותם בצורות יצירתיות כמו פסים דקים (עלק- בייגלה). בפעם הקודמת שהכנתי קרקרים (מקמח מלא+שיפון) ניסיתי להכין מהם סוג של ביסקויטים, והוספתי קנמון, וניל וסוכר. יצא בכלל לא מתוק, מה שגורם לתהות כמה סוכר בדיוק שמים בכל העוגיות... (_שמתי 3 כפות על חצי קילו קמח - ממש לא הורגש).

דווקא מבושל לגמרי. לוקחים עגבניות טריות, ומבשלים. הנה.

איפה מראים בסרט שמבשלים את זה? לא מצאתי

מוסיפים כפית אבקת קקאו או כפית גרגרי פולי קקאו גרוסים גס למטחנה וטוחנים עוד קצת
אני משתמשת באבקת חרובים למטרות שוקו. למעשה, השתדרגנו לסירופ חרובים לאחרונה, רק שלא תמיד יש, פעם בשנה אני קונה בעכו בשוק כמות לא קטנה. אין על זה. שוקולד מחוויר ליד חרובים לטעמי (או שאולי התרגלתי).

_דווקא מבושל לגמרי. לוקחים עגבניות טריות, ומבשלים. הנה.
איפה מראים בסרט שמבשלים את זה? לא מצאתי_

אני כמעט בטוחה שמבשלים כי אם את רוצה להכין רסק עגבניות ביתי במרקם כמו הקנוי או כמו הקטשופ (כהה כזה וקצת סמיך) מבשלים את העגבניות.
וגם נראה לי שחייבים לבשל כדי שלא יתקלקל. עגבניות טריות לא היו מחזיקות מעמד.

אני חושבת שמה שגורם לזה להיות כהה וסמיך זו העובדה שזה מרוכז.
הרכז עגבניות שבא בקופסאות פלסטיק כאלה - הוא לא מבושל.
ואני חושבת שמה שמונע מזה להתקלקל זה החומץ והוואקום (ואחרי שפותחים - המקרר).

נחמתי את עצמי שזה עדיף מטבעול מה, זה פי אלף עדיף מטבעול. לפי הכתבה שהיתה פעם ב"הארץ", טבעול זה מוצר סופר-מעובד שעשוי מתרכובות שמופקות ממשהו שהיה פעם אוכל. אחד המוצרים הכי מעובדים שיש.

קשה להתחרות באטרקטיביות של השקיות האישיות הצבעוניות והמרשרשות של החטיפים התעשייתיים.

לא בהכרח. השקיות המרשרשות האלו לרוב משעממות בתוכנן, ואפשר להכין שקיות הרבה יותר מעניינות.
אני מכינה לילדים, בעיקר לפני נסיעה ארוכה, שקיות אישיות, ובכל שקית שמה כל מיני דברים בריאים יחסית - חטיפי גרנולה שאני פורסת, צימוקים וחמוציות להוסיף צבע, שברי עוגיות ועוד. לפעמים על בסיס מלוח ולפעמים על בסיס מתוק. הילדים עסוקים מאד בנבירות והשוואות, מה שלא קיים כלל בשקיות התעשיתיות המשעממות!

שניצלים עם תירס במקום עם קמח ופירורים
קונים חבילה אחת של קורנפלקס טבעי מתירס בלבד בלי שום חומרים משמרים ושום חומרי טעם ושום סוכר, רק תירס. <בחנויות הטבע> בזול.
<אפשר במקום לקנות פירורי תירס, עולה יותר מפי חמישה לרבע הכמות.>
טוחנים בבלנדר עד פירורים.
מכינים את תערובת הביצים כמו שרגילים ואוהבים ואז - טובלים בביצה, טובלים בתירס ומטגנים.

יש לזה קצת טעם של קורנפלקס וצריך להתרגל, אבל יש מי שזה יותר טעים לו אפילו.
אפשר בקלות לעשות מזה מעדן עם תיבול נכון ועם הרבה לימון בצד. (לילדים - גם קטשופ ביתי) מומלץ במיוחד לרגישים ולנגמלים מגלוטן.
המבורגר ביתי וקציצות טובות תוצרת בית הם מעדן, אבל אני אצטרך לפרט על זה כשיהיו לי שתי ידיים.

דווקא מבושל לגמרי. לוקחים עגבניות טריות, ומבשלים.
לפני עשרים וארבע שנים עבדתי במפעל השימורים של גן-שמואל, שם מכינים בין היתר קשופ.
מבשלים את העגבניות המרוסקות.
ליתר דיוק, מפסטרים אותן. זה חלק מתהליך השימור. כנ"ל כל סוגי העגבניות המשומרות - בקופסאות פח או פלסטיק. אין עגבניות מרוסקות שנשמרות בלי בישול, אפילו יוסיפו להן חומר משמר.

אנחנו החלפנו קטשופ בעגבניות מרוסקות טריות עם מעט מלח, והילדים אוהבים את זה מאוד.

אתמול הכנתי, בהשראת הדף, את שניצל התירס והגבינה של דורעם גונט. הילדים זללו (אם כי זו לא כזו מציאה - בכ"ז מטוגן. נחמתי את עצמי שזה עדיף מטבעול).

1123]מחבת של פנקייקים (כמו של ואפל בלגי) 6501[/po](4).jpg יכולה לפתור את עניין הטיגון. אני מתכוונת לנסות את המתכון הזה עם המחבת הזו (יש לי אותה כבר הרבהכ זמן, ואנחנו משתמשים בה די הרבה לפנקייקים)

איזה יופי של מתכונים! אני מכתירה את הדף הזה כדף הכי שווה בבאופן כרגע @}
אצלנו בבית עכשיו הלהיט הוא סלט קולסלאו - כרוב וגזר עם מעט מיונז,חומץ ולימון. בן השנתיים שקודם לא הסכים לגעת בכרוב טורף את זה.

איפה מראים בסרט שמבשלים את זה? לא מצאתי מתחילים את המתכון ברכז עגבניות.

הרכז עגבניות שבא בקופסאות פלסטיק כאלה - הוא לא מבושל. וואלה? הייתי בטוחה שהדרך היחידה ליצור רכז עגבניות (או רכז כל דבר אחר, בעצם), היא לבשל אותן עד להצטמצמותן. אז איך מכינים רסק עגבניות בתעשיה, אם לא ככה?

כאן כתוב שרכז עגבניות (tomato paste) נעשה ע"י בישול עגבניות קלופות ומגלוענות עד שרוב נוזליהן מתאדים.
Tomato]כאן paste[/po] כתוב שבמקור, רכז עגבניות היה מאכל יוקרה שמקורו בסיציליה, שבו הניחו רוטב עגבניות מצומצם-מאוד לייבוש בשמש, ושהתוצאה של פעולה הזו, הניבה רכז סמיך בהרבה מזה המוכר היום.
בשני המקרים, יש פה תהליך של בישול וצמצום.

אייל שני על הכנת קטשופ:
בישול קטשופ מושלם כמוהו כעמידה על קצה צוק, על אבן שמכינה את עצמה להידרדר אל תהום עמוקה. מי שלא רגיל במצבי חיים שכאלה מוטב לו להימנע מלגשת למתכון, מי שמוכן יזכה תוך דקות ברכוש גדול לחיים.
ובכתבה השלמה מסביר שגם הקטשופ התעשייתי מבושל, אבל במקום לצמצם אותו ביסודיות מוסיפים לו גלוקוז ופרוקטוז שמסמיכים אותו. וחוץ מזה, מדריך איך להכין קטשופ שווה בבית (לאמיצים שיודעים להתמודד עם ראשי צוקים, כאמור).

מה שגורם לתהות כמה סוכר בדיוק שמים בכל העוגיות... (_שמתי 3 כפות על חצי קילו קמח - ממש לא הורגש).

עוגיות רגילות, או עוגות, על שתיים שלוש כוסות קמח, יש בין כוס סוכר לכוס וחצי.

אם תשימי 3/4 כוס תקבלי מתיקות עדינה.

באלה שבחנות לפעמים המתיקות מבחילה ממש, הם מן הסתם שמים שתי כוסות.

ממשיכה לנסות מתכונים במרץ: קודם כל הכנתי אתמול את ממרח השוקולד על בסיס טחינה שהובא אליו קישור למעלה (מהאתר של יערה). לטעמי צריך פחות קקאו כי זה יוצא מריר מדי. הילדים בהתחלה התלהבו, אח"כ פחות (בכל זאת הבן שלי אכל פיתה שלמה, אז כנראה שזה לא כ"כ נורא). חוץ מזה הננתי אתמול את טבעות העוף של דנה מלמד, בשתי גרסאות. חצי כמות לפי המתכון (אפוי בתנור, בלי פירורי לחם) שזה יצא מעט אנמי ולחלק השני של העיסה הוספתי גרגרי תירס, כף גדושה של קמח תירס וקצת פפריקה. יצא יותר צהוב (יותר צהוב = נראה יותר "אמיתי" ותעשייתי). היום אתן להם לאכול, נראה מה יקרה.
ש י ר י, סלט עם כרוב אפשר להכין גם עם מעט יוגורט עזים וחרדל (יש מתכון שספר האוכל הבריא של על השולחן). מנסיוני ילדים לא מבחינים בהבדל.

מה, אז גם רכז תפוחים הוא מבושל? באסה

(איזו פתיה אני, מסתבר)

מה, אז גם רכז תפוחים הוא מבושל?

בהחלט!

הכנתי היום מרציפן ביתי: טחנתי שקדים לאבקה במטחנת תבלינים, העברתי לקערה, הוספתי טיפות אחדות של אגבה. לשתי לבצק. זהו!

מה זה אגבה?

נמרה: האם צריך לקלף את השקדים?

אגאבה זה קקטוס שמפיקים ממנו סירופ מתוק עם ערך גליצמי נמוך מאד. אפשר להשיג בארה"ב אורגני ובהפקה קרה (RAW) בארץ ראיתי רק אורגני, סביר שמבושל.
בגדול, מה שבצנצנות ובקופסאות שימורים עובר הרתחה או בישול, אלא אם מצויין במפורש אחרת ("בכבישה קרה" למשל)
כל המיצים ומוצרי החלב שעל המדפים גם כן עברו בישול, זו החובה על פי חוק. אם זה היה חי פעם (כולל צמחים) צריך להרוג את זה קודם

קציצות
(אפשר לעשות אותן בצורה של קבב, בצורת המבורגר או כדורים, לבשל אותן במרק עגבניות, לצלות בתנור או לפורר לתוך רוטב עגבניות לקבלת בולונז עשיר)
מפוררים ביד אן עם מזלג חצי קילו בשר טחון (הכי טוב לבקש מהקצב לטחון נתח ולא לקנות טחון מוכן מאלף פרות).
המטרה בפירור היא שיהיה אורירי ויצא מהמצברוח הגושי שהוא הגיע בו.
מערבבים פנימה בעדינות ובלי למעוך (שיישאר אוורירי) ראש פטרוזיליה קצוצה דק, 2 ביצים טרופות, הרבה כורכום, כמון, פלפל ומעט מעט מלח, וכף של פירורי תירס כמו שתיארתי למעלה. זה הכל. עכשיו יוצרים את הצורה הרצויה לילד החביב עליכן, ומטגנים או מבשלים או צולים או מה שרוצים.

התצורה החביבה עליי - קבבונים עם ליטר טחינה ירוקה ביתית מלמעלה.
עדיף עשרות מונים על כל מקדונלד'ס או החברים שלו.

אנחנו קונים את ההמבורגר המוכן של הרדוף, שהוא פשוט בקר טחון עם מלח ופלפל, אבל יש לו יתרון כי הצורה שלו ממש טובה, חתיכה דקה שמוכנה בגריל תוך דקות (גם מהיר מאוד להפשיר את זה), בצורה אחידה כך שאפשר לצלות למינימום (לא כמו שאני עושה ביד ויוצא חלק עבה וחלק דק), וזה יוצא ממש טוב. ואת זה שמים בתוך לחמניה אמיתית מקמח מלא (לא הלחם כוסמין הכבד שהם בד"כ זוכים לו...) והרבה קטשופ אורגני, סה"כ זה ממש מקדונלד'ס אורגני. טעים, והם מבסוטים לגמרי ומרגישים שהם במיינסטרים. רק חסרה ההפתעה (הילדה יודעת מהגן, שמקבלים שם הפתעות). פעם אחת אני אפתיע אותם ואשים את זה באיזו קופסא עם הפתעה, הם יתעלפו מהתרגשות...

מרק תירס של מסעדה סינית
ילדים מתים על המרק הזה, והוא קל ומהיר מאוד להכנה.
ברשתות המזון המהיר תקבלו אותו עם צבע מאכל צהוב והרבה מונסודיום גלוטומט. בבית אפשר להשתמש במרק צח כבסיס, אבל אפשר גם להסתפק במים רותחים עם אבקת מרק מאיכות טובה (רצוי אורגנית).

detail]עם חזה עוף id[/po]=51280&depart id=3139 מתוך "המטבח הסיני" של רות סירקיס
מרק]גרסה ללא חזה עוף תירס סיני עם נטיפי ביצה של סמדר[/po] (אפשר להכפיל את כמות התירס ואפשר לטחון חלקית אם רוצים).

המבורגר המוכן של הרדוף, שהוא פשוט בקר טחון עם מלח ופלפל,
אני מכינה המבורגר כלעיל+בצל קצוץ מטוגן ופטרוזיליה קצוצה. לארוחת צהריים אני פורסת לקעריות: עגבניה, מלפפון חמוץ וטרי, בצל וחסה בחתיכות גדולות. קטשופ, חרדל ומיונז.
כל אחד יוצר את סנדוויצ'ו.

אני אשמח מאוד למתוכן למרשמלו ביתי (סטייה קטנה שלי

)

autonomy]מרשמלו ביתי kw[/po]=marshmellow,%20home,%20made&rsc=rf result4 של מרת'ה סטיוארט.

ההמבורגר שלנו: בשר בקר טחון - הכי טוב אם אתן רואות שטחנו אותו מול עיניכן, חלק משובח אבל לא יקר בטירוף, כמו שייטל נניח (ברור שאם תכינו את ההמבורגר מפילה או מסינטה הוא ייצא טעים יותר, אבל גם תתרוששו

. וברור שהמבורגר "אמיתי" קוצצים בסכין, אבל בואו לא ניסחף).
מערבבים עם מעט מלח ופלפל. אם השר לא מאוד איכותי, אפשר להוסיף גם כמון.
יוצרים קציצות קטנות ומשטחים אותן להמבורגרים (אני מכינה המבורגרים זעירים למדי, ככה הילדים מעדיפים).
צולים על מחבת פסים, או מטגנים במעט שמן.
זהו. פשוט וטעים.

תודה על המתכון, אם כי הוא מורכב מדי עבורי (מדחום לסוכר אין לי, צריך למצוא תחליף לג'לטין שמקורו מן הדג...).
אגב, ניסית אותו פעם?

מרת'ה סטיוארט
מרתה. מרתה סטיוארט. פליייייז. לא צריך גרש בשביל לסמן ת"ו רפה בעברית. בשביל זה יש ת"ו. לסמן T משתמשים בטית. זה התעתיק העברי הוותיק והמקובל. יציר הבורות הזה "מרת'ה", נולד בחטא במוחם של פסבדו מתרגמים בורים וחסרי כל השכלה או קריאה בעברית. אנאלפאביתים נמבזים. לא יכולה לסבול את זה, שריטה שלי (-:

ולא זו בלבד, אלא שהשם "מרתה", במיוחד השם "מרתה", בכלל בא מעברית (טוב, ארמית). דחיל רַבְּכֻּם. תחפשו בברית החדשה. אז לתעתק דווקא אותו ב&^%$# הזה, באמת מעצבן לראות מסביב.

זהו, ירדתי מקופסת הסבון, אפשר להמשיך לדבר על אוכל.

וסליחה ממיצי שהכל נשפך לך על הראש. אבל אני, אחד המקצועות שלי זה תרגום ותורת התרגום, ממש סובלת כשמחטיאים את הקהל התמים (הקהל התמים זו את למשל).

אנאלפאביתים נמבזים
גדול!

אוי כמה צחקתי עם בשמת שיורדת מקופסת הסבון ואפשר לחזור לאכול D-:
חשוב להתרגז וחשוב לרדת מקופסת הסבון אחר כך

שקדי מרק

בשמת א:
שקדי מרק תוצרת בית: זהירות, ממכר ביותר.
שתיים וחצי כוסות קמח
ביצה.
חצי כוס מים.
אני מתחילה במזלג בקערה, ואחר כך עוברת לידיים. המון לישה, בסוף יוצא בצק גמיש, אבל באמצע נדמה שזה אף פעם לא יהפוך לבצק. מה שכן, לפי הרגש צריך לפעמים להוסיף עוד טיפונת מים, ממש טיפה. סבתא שלי היתה אומרת "כמה שהבצק סוחב", אם יבש היום או מה.

את כדור הבצק מחלקת ל-4 חלקים, משאירה בקערה מכוסה ולוקחת אחד כל פעם.
מרדדת דק דק. ואז: אפשר לחתוך לריבועים ולעשות כיסונים במים רותחים. אפשר לחתוך לאיטריות. ואפשר לחתוך לרצועות, ואת הרצועות לחתוך לפיסות, בערך בגודל של סנטימטר מרובע, וכל פעם להפיל כמה פיסות (אולי עשרים?) לסיר ובו שמן עמוק חם (יודעים שהוא מוכן כשפירור בצק שזרקנו פנימה צף ישר למעלה ומסביבו בועות).
את הפיסות, שמייד מתנפחות, מוציאים בכף מחוררת למסננת, שהשמן לא יישאר עליהן.
ככה מרדדים את כל ארבעת החלקים, וחותכים לרצועות ולפיסות, וזורקים לשמן עמוק חם, ומוציאים מהר, כשמזהיב.
צריך לקבל את התחושה של זה, קשה להסביר רק בכתב.

עשיתי גם עם קמח לבן (בילדותי) ועכשיו אני עושה עם קמח אורגני מנופה או מלא - לכל קמח צריך "להרגיש", הכל יוצא טעים, והמלא זקוק לטיפונת יותר מים כמובן. כשאני כותבת "טיפונת" אני מתכוונת ממש להוסיף משהו כמו כפית קטנה ולהמשיך ללוש בידיים ולהרגיש אם כן או לא צריך עוד.

תחליף לבצק עלים (אלים?!) יש למשהו, מלוואחים בורקסים וכו' רוצה להוציא מהבית.
המלוואח מקמח מלא |איקון מקיא|

כל דבר שיש בו גם פחמימה וגם שומן יחליף את זה תזונתית, אבל את ההתמכרות לקמח לבן הרבה יותר קשה לשרש.
מתכונים לג'חנון ולמלאווח יש ברשת. למה מלאווח ביתי מקמח מלא זה מגעיל? <חוץ מזה שזה מלאווח, זתומרת...

>

<גילוי נאות, היו תקופות בנעוריי שזה מה שאכלתי. פתחתי מלאווח באמצע, מילאתי אותו בביצה, גבינה צהובה ולפעמים גם בצל/זיתים, ואכלתי את זה עם עגבניות מרוסקות... אז חשבתי שזה מעדן מלכים. היום? מתה לא תתפסו אותי אוכלת את זה... בעלכס...>

אגב, ממליצה על http://www.cookoo.co.il <זה האתר בעברית. יש גם COM.>

יש מלוואח קנוי מקמח מלא והוא אינו מוצלח בכלל
מה זה מלוואח ביתי?
יש מתכוןמולצח מנסיון?

וואלה קשה למצוא. ג'חנון, פתות ואחרים הרבה יותר קל. פשוט כי יש הרבה מתכונים שמשתמשים במלאווח תעשייתי כבסיס ועליו מוסיפים דברים.
מישהי פה מכירה תימניה עסלית לשאול אותה?
אם הייתי צריכה לנחש, הייתי הולכת פשוט על בצק עלים מטוגן...

תחליף לבצק עלים (אלים?!) יש למשהו, מלוואחים בורקסים וכו' רוצה להוציא מהבית
בורקסים - יש את אלה מהבצק הפריך (עם גבינות בפנים בד"כ) שזה לא כ"כ קשה להכין לבד

אם הייתי צריכה לנחש, הייתי הולכת פשוט על בצק עלים מטוגן...

מה ההבדל בין מלוואח תעשיתי לבצק עלים תעשייתי שניהם אותו דבר לא?

נראה לי שהיא התכוונה אולי לבצק עלים ביתי שעשוי מקמח + שמן (ולא מרגרינה)

כן.

נראה לי שהיא התכוונה אולי לבצק עלים ביתי שעשוי מקמח + שמן (ולא מרגרינה)

מתכון יש? גיגלתי ולא מצאתי