דברים שלא היו מצחיקים והפכו לכן

האמת, שזה ממש הרד-קור מה שעולה כאן מהסיפורים על HOT. אני חושבת שתמי צודקת - תיעוד (לא שאי-פעם עשיתי את זה, אבל אני בטוחה שזה יכול להיות אפקטיבי בהתנהלות מולם)...

אחי עבד תקופה מסויימת באמון הציבור והוא אומר שהכי הרבה תלונות יש על הוט .
יאלה תעברו לדברים מצחיקים אחרים
היום ברכבת מישהי החליפה בגדים והחצאית נתפסה לה מאחורה נזכרתי בדף וישר לחשתי לה: סדרי את החצאית

אין לי טלויזיה, אז הסאגות שלי עם הוט הן רק כשהטלפון מסרב לעבוד או כשיש בעיה עם האינטרנט.
כנראה שיש לי מזל איתם, כי לרוב הם בסדר.
אבל פעם אחת כשהתקשרתי, היה בתקליט שלהם הודעה משתפכת של לא אחרת מאשר ג. יפית.
כשענה לי הטל התורן אמרתי שלפני הכל - זה ממש, אבל ממש לא כיף לשמוע את ג. יפית מקשקשת על המבצע, ואיימתי בניתוק והחרמת החברה אם הם לא מחליפים אותה. למרבה הפליאה, טל ענה לי שלא היה לו מושג שזה מה ששומעים בתקליט, והוא בהחלט יפעל להעברת הבקשה הלאה וקידום הרעיון...

לא בדקתי מה קורה שם מאז.

היום ברכבת מישהי החליפה בגדים והחצאית נתפסה לה מאחורה נזכרתי בדף וישר לחשתי לה: סדרי את החצאית

מעניין מה חושבת על כל זה אמא של טל ?

שליחה על ידי מיה* » 21 יוני 2007, 23:07

אני פשוט בהלם מכל הסיפורים על הוט. איך זה עוד לא הגיע לרמת החרם הציבורי או לכלבוטק או משו?...
מה שכן, לקרוא את זה מפיכן זה קורע מצחוק. אני חושבת שאם הייתי עומדת בסיטואציה כזאת הייתי פשוט נאלמת. או מתחילה לבכות...
יעלי לה, אני נכנסת להיפרונטילצה רק מלקרוא את זה.
כנ"ל. צחקתי בטירוף...

(אגב, בחדר השני יש אורחת שבדיוק הוריי סיפרו לה שדודתי ילדה תינוקת במזל"ט. 'נו,ואיך קוראים לה?' שואלת האורחת - והורי פה אחד -
'טל!' )

לאחרונה גם אני נתקלת בהרבה "טלים", וכל זה בגלל טעות ענקית שעשיתי: ראינו שיש מבצע כזה של אינטרנט+טל'+כבלים ואמרנו נראה כמה זה עולה, אולי בכ"ז נעשה כבלים, אחרי 3 שנים נטולות גיא פינס, ערוץ 8 וכל השאר, ולאור הלילות הארוכים עם התנוקת החדשה. צלצלתי לשאול כמה זה עולה כי כמובן באתר לא מופע מחיר החבילה. זהו, רק שאלתי מחיר, אמרתי תודה ושלום.
מאז כל יומיים, יום כן יום לא מצלצל אלי מישהו עם מהשפט "אני רואה שהתעניינת בהתחברות אלינו". ולכל אחד אני אומרת:אני לא רוצה כבלים, רק רציתי לדעת את המחיר. לא עוזר.
אשכרה יום כן יום לא. ביום חמישי אמרתי לבחור שצלצל שהוא וחבריו פשוט מטרידים אותי ושאני מבקשת שלא יצלצלו ונתקתי. אבל מנסיון השבועיים האחרונים, הם יצלצלו. רעיונות מעניינים יתקבלו בברכה..

רעיונות מעניינים יתקבלו בברכה..
באותו סיפור בדיוק
עם פלאפון
לא מפסיקים להטריד
אני אפילו לא התעניינתי
מתקשרים מיוזמתם ומאוד נעלבים כשאני אומרת שלא יתקשרו אלי כי כבר הטריפו אותי קלות
"אני אישית מתקשרת פעם ראשונה!" - עונה לי הטלפנית
אעלק... אני כבר מזהה את קול הציפציף שלה
אין עם לדבר...

הכי פשוט: "אמא לא בבית!"
ולסגור

אעלק... אני כבר מזהה את קול הציפציף שלה. זאת לא אני !!! מבטיחה.
<למרות שזאת יכולה להיות אחלה השלמת הכנסה מהבית...>

אז נכון, זו העבודה שלהם, ונכון, אומרים להם להתקשר, ונכון, שיש כאלה שמתקשרים פעם ראשונה... אבל כשזה נעשה מעצבן מדי, או ש-
_"אני אישית מתקשרת פעם ראשונה!" - עונה לי הטלפנית
אעלק... אני כבר מזהה את קול הציפציף שלה._

מילה אחת - משרוקית.

זו הטרדה טלפונית לכל דבר.

הוא אמר לי שזה ידוע שביום הכי ארוך בשנה אנשים מתחרפנים
זה מסביר הכל על השבוע האחרון

שיהיה במזל טוב
@} @} @} @}

במביק, אהבתי. כל מה שסיפרת

אני דווקא כל כך אוהבת לשמוע אותך אומרת "חבר שלי". זה מופלא בעיניי. מזכיר לי איך מרב עצים לא רואים כבר את היער. מרב הנישואים והילדים והשותפות והחיים כבר שוכחים שבעצם קודם כל אנחנו חבר וחברה.
שיהיה במזל טוב!!! אחלה קונספט!

ולכל המוטרדות טלפונית: תרגלנה את המשפט הבא:
"תקשיב לי טובטוב טל, כי אני אגיד את זה בדיוק פעם אחת: ברגע שאנחנו סוגרים את הטלפון אתם מורידים את הטלפון שלי ממאגר השמות שלכם. יש חוק במדינת ישראל שמחייב אתכם להיענות לדרישה הזאת. ואם אני מקבלת מכם עוד טלפון אחד, אני קודם כל פונה לעיתונות ואז תובעת אתכם בלי למצמץ. תודה ולא להשתמע." ולנתק. יש את אלה שאומרים שהם לא יודעים איך, וזה לא שלהם ומה הם צריכים לעשות. בשבילם אני מוסיפה את הסיומת: "זה לא ממש מעניין אותי וזו לא בעיה שלי."
לא להסביר, לא לשאול, לא להתחנן ולא להתעצבן. לא להאמין כמה טוב שזה עובד.

לזאת עם הקול המעאפן אני הייתי משתמשת בעצה מלמעלה ולבקש שם מלא.

באופן אישי עוד לפני שהם נכנסים לשוונג אני אומרת להם "אנילאמעוניינת" וטורקת להם בפרצוף. כשמתחילים איתי עם "שלום, ניצן?" אני ישר שואלת מי זה. "טל!" (כאילו שזה החבר שלי מהגנון שרק רוצה להגיד שלום.) "איזה טל?" ואז יש איזה נסיון פאתטי בסגנון: "מה שלומך?" ואני חוזרת על שאלתי: "איזה טל?"
"אני טל מה ארגון-ללא-מטרות-רווח-שלא-יתנגד-להכנסות-רצוי-ממך ואנחנו..."
ואז:

--אנילאמעוניינת <{{}}בום{{}}>--

_{הפלונית לפני ניצן זו אני, שוכנת השכחנית..}

הוא אמר לי שזה ידוע שביום הכי ארוך בשנה אנשים מתחרפנים.
אוי תודה. איזו הקלה

__זה מסביר הכל על השלושה ימים האחרונים

(מזל טוב במביק!)

"אני אישית מתקשרת פעם ראשונה!" - עונה לי הטלפנית
היו עושים לי את זה מ"יס", אגב. כבר ידעתי מי זה לפי הפתיחה: שלום יעל, מה שלומך?

בסוף (אחרי אולי 15 פעמים) עשיתי בערך מה שניצן אמרה וזה אכן עבד.

הייתה פעם טלפנית שחזרה אלי בצעקות "איך אני מעזה לטרוק לה!" S-:
סיפור אמיתי
לא סתם טלפנית תמימה מ"הבימה" או משו בסגנון,
אלא מאלה שמתחזים ל"לוטו" וכבר הייתה עליהם כתבה בכלבוטק על זה שהם גנבים.
ממשיכים כרגיל...

שיהיה במזל ! הקונספט ממש מדליק. חבל שאני לא חשבתי לא להתחתן כשהייתי יותר צעירה ולא הצלחתי לעמוד מול ההורים שלנו (בעיקר שלו) שלחצו קשות (והצליחו בסוף) שתהיה לנו חתונה נורמלית ולא מה שאמרתי שאני רוצה (אני רציתי חתונה נטולת ארוחת ערב ונטולת שולחנות וכסאות. מין מסיבונת כזו, עם מינימום משתתפים. יצא 280 איש, סטנדרטי לגמרי. היה כיף, אבל לא מה שדמיינתי). בשנים האחרונות חמותי אומרת לי "זה באמת לא משנה איך שמתחתנים, ונראה לי שהרעיון שלך היה מצוין"... מאד עוזר לי! (טוב, אני מניחה שגם זה משהו שהיה לא נחמד בכלל פעם והיום משעשע, אותי לפחות, כל הויכוחים שהיו בענייני החתונה. חבל שויתרתי בסוף).
ובענין טל את טל בע"מ, מניחה שהיום-מחר יגיע הטלפון. אשנן את הטקסט!

שליחה על ידי מיה* » 24 יוני 2007, 23:12

מזלטוווווב! שיהיה אחלה משתה יווני...

יש מבצע כזה של אינטרנט+טל'+כבלים
וואלה!? מהפכני! ה __טל כבר מגיע בילט-אין ולא צריך לצעוק עליו בטלפון כל שבוע מחדש!
יום-יומיים בחינוך הביתי והוא ייקח את עצמו עם כל המארז וידאג שלא יטרידו אתכם יותר לעולמים.

ה טל כבר מגיע בילט-אין ולא צריך לצעוק עליו בטלפון כל שבוע מחדש! D-:

טוב אני החלטתי ללכת מחר למשפטרה להתלונן על הטרדה נגד טל ממועדון הכושר שייפ דיזנגוף
שיתקשרו אליו וגידו לו הם (המשטרה ) שאסור לו יותר לשלוח לי SMS
ממליצה לכולם לעשות ככה

הוא אמר לי שזה ידוע שביום הכי ארוך בשנה אנשים מתחרפנים
כנראה שזה תקף גם כמה ימים אחרי
לא שבימים ריגלים הייתי נורמאלית מאוד אבל הפעם באמת אני מתשגעת

טוב אני החלטתי ללכת מחר למשפטרה להתלונן על הטרדה נגד טל ממועדון הכושר שייפ דיזנגוף

משפטרה - חנות שמוכרים תרסיס אנטי טל ?

_{אל תלכי למכון כושר - אם אני מעריכה נכון, את כבר יכולה ליהנות מיוגה בשלב זה, לא?}

ועכשיו סיפור משלי, שהתחיל להיראות מצחיק רק בהשראת סיפורי השירותים לעיל, כשהבנתי שאני לא הבנאדם המתפדח ביותר בעולם..
א. לפני כ-7 שנים. ערב. מרחק 500 מ' מהקפיטריה בקמפוס כלשהו, באמצע מסדרון ריק יחסית (תודה לאל!) ומבריק מניקיון, סטודנטית שוכנת העמק מחליקה בחן שלא היה מבייש אמני החלקה אמנותית על הקרח, נוחתת <טראח> על הפרצוף וממשיכה להתקדם איזה מטר או שניים בזחילת גחון. כשמתאוששת מהמצב ואוזרת עוז לקום, מגלה ש.. נקרעו המכנסיים! בדיוק בירכיים!

מזל שהיו לי בתיק סיכות ביטחון..

אוי זה מזכיר לי איך באמצע יום צילום הדגמתי שפאגט ונקרעו לי כל המכנסיים (תנחשו איפה )והמלבישה אמרה לי שזה בסדר לא רואים כלום כי התחתונים מתחת שחורים זה לא משנה
היום אני יודעת שזה כן משנה

משפטרה=משטרה

היום אני יודעת שזה כן משנה

למה, מה השתנה? סקרנת אותי...

איך באמצע יום צילום הדגמתי שפאגט

מזתומרת? את רקדנית או משו? לא ידעתי <shrug>

למה, מה השתנה?
כי גם אם תהחתונים שלי שחורים אני מעדיפה שלא כולם יראו אותם מבעד חורי הענק שנפערו במכנסי

את רקדנית או משו?
כן, גם ,
אבל זה לא קשור זה תמיד מפתיע אנשים לראות אדם ששוקל כמעט 100 קילו עושה שפגאט .
אז אני לפעמים נותנת את השואו
הזה
למעשה מאז לא נתתי אותו

ממש מחפשת איזה סיפור...והוא לא עולה.
מישהי? מישהו?
ממש התמכרתי לדף הזה וחוץ מסיפורי טל...מה קורה?

תחשבי שירותים... לי זה עזר להיזכר

אוי, שירותים זה מזכיר לי...
פעם היינו ברומא, באיזו מסעדה. שתינו יין, ומובושמת קלות הלכתי לשירותים. נו מה, ברור שננעלתי בפנים. לא משנה מה עשיתי לא הצלחתי לפתוח את הדלת... התחלתי לצעוק באנגלית help help... הגיע איזה מישהו מהמטבח והתחיל לנסות להסביר לי באנגלית עילגת מה עושים. לא יודעת איך, אבל בסוף יצאתי משם. מיותר לציין שבן זוגי בכלל לא שם לב שנעלמתי להרבה זמן. הוא פשוט ישב והמשיך לשתות כנראה.

שליחה על ידי בלה* » 27 יוני 2007, 16:53

תחשבי שירותים....
שירותים לא עושים לי את זה כרגע, אבל יש לי אחד אחר:
לפני שבועיים חזרנו הביתה אחרי יום ארוך בפארק עם קבוצת החינוך הביתי שלנו. השער האחורי היה פתוח והאופניים לא היו בחצר. 0-: (השער מוביל לרחבת חנייה בין שני רחובות).
הבנתי שגנבו את האופניים, ולא הופתעתי כי בכל זאת.. .אנחנו גרים בבאר שבע. זה היה צפוי מבחינתי בשלב כלשהו..... התקשרתי לאחי לקבל קצת תמיכה, אבל להפתעתי הוא הגיב בהשלמה ואמר שזה רק רכוש (האופניים היו של אח שלנו שנהרג, ויש להם כאילו ערך לא רק כספי). סיפרתי לילדים ואיתי הציע שאולי אבא לקח את האופניים בבוקר... הלכנו לבדוק, וראינו שבאמת אין קסדה! איזה יופי, סימן שאבא לקח את האופניים. בכלל לא גנבו אותם.

אבל אחרי חמש דקות איתי מצא את הקסדה. )-:

חזרתי למצב הדיכאון. אני כל כך מתבאסת כשגונבים לי דברים (וזה לא קורה הרבה, אבל בכל זאת) - זה מעליב. הרבה יותר משפיל מאשר סתם לאבד משהו.
הלכתי אפילו לראות אם יש שאריות של נסורת ליד העמוד של האופניים, מזה שהם היו אמורים לנסר את השרשרת, הגנבים המניאקים. לא היו.

כשנמאס לי לחייג לבעלי ולקבל מענה קולי, שלחתי לו SMS עם פרצוף עצוב. אחרי חמש דקות הוא התקשר להגיד שהוא לקח את האופניים. P-:
ולמה הוא לא לקח את הקסדה, אתם שואלים??!! כי לא היה לו איפה להשאיר אותה והוא לא רצה להיסחב איתה כל היום. (-:

אם זה אופניים עם ערך ריגשי אולי לא כדאי להשאיר אותם בחצר בבאר שבע הרי זה ברור שהם לא ישארו שם תמיד

אילה, ואם הם גרים ב קומה ג' על עמודים ? ואם אין להם מרפסת או חדרון כניסה לאחסן אותם?

שליחה על ידי בלה* » 27 יוני 2007, 23:08

אם זה אופניים עם ערך ריגשי אולי לא כדאי להשאיר אותם בחצר בבאר שבע הרי זה ברור שהם לא ישארו שם תמיד
ואם אין להם מרפסת או חדרון כניסה לאחסן אותם?

אנחנו גרים בקומת קרקע, ויש לנו חצר משלנו שנפתחת לרחבה כזאת בין כמה בניינים. הצבנו את האופניים בצורה כזאת שמבחוץ אי אפשר לראות אותם, כי הם צמודים לגדר מבפנים. רק מהדירות שמעלינו אפשר לראות אותם.
אני לא יודעת לגבי הערך הרגשי.... זה באמת רק עוד חפץ כמו שאחי אומר. יהיה מבאס אם הם ייגנבו, זה נכון. נראה, אני אעלה את הסוגיה בדיון המשפחתי הקרוב.

אילה ושוכנת, תודה.

היתה כתבה בהארץ על השיטות של HOT - הסיפור הראשון פה בדף. הסתבר שזה לא המקרה היחיד ושלא מעט אנשים הגישו נגדם תלונה במשטרה.

היתה כתבה בהארץ על השיטות של HOT - הסיפור הראשון פה בדף. הסתבר שזה לא המקרה היחיד ושלא מעט אנשים הגישו נגדם תלונה במשטרה

וואלה? יש לך לינק? זה בהארץ של היום (אני אחפש, יש לי את העיתון)

טוב, ישלי אחד. מתנצלת אם הוא לא קורע, אבל מכיוון שחייבת להציל את הדף הזה מטביעה...

יום אחד אנחנו יושבים: אני ומשפחתי בחוץ, והבת שלי מתחילה ליילל שהיא רוצה משהו עם עמק..,
אני לא מבינה מה היא רוצה והיא מייללת ואני כבר עוד רגע נכנסת למצב רוח של לא מבינה אותך, אבל משקיעה מאמץ אחרון להבין...ואולי אפילו מדחיקה את מה שהיא מבקשת.
בקיצור הילדה רוצה לנסוע לגן משחקים, נחשו איפה....... בכוס אמק.
לקח לי רגע או שניים לצאת מהבלבול, להבין שהיא הפנימה היטב את הקללה העסיסית שלפעמים מסתננת לי מבין שיני ופשוט היא רוצה להגיע למגדל העמק.
ונכון היא צודקת שניהם עמק...
מישהו רוצה טרמפ לכוס אמק??

נקודות ורודות אגדיות.......(-:
זה פשוט תפור עליך הסיפור הזה!
אני אשמח לקחת איתך טרמפ לשם - סופסוף יהיה לנו זמן איכות ביחד.
וחוצמזה, איפה זה כוס אמק? זה פה שני מטר לא?
כפרה עלייך (אתמול לא דיברנו)

גם לי יש אחד. זה קרה כשעוד גרנו בעיר, הבכורה היתה בת ארבע והאמצעית (אז היא לא היתה האמצעית עדיין...) בת שבועיים. בעלי , שיחיה, בדיוק טס לחו"ל באותו בוקר.
בערב חזרתי עם הבנות מהגינה, מותשות אך מרוצות. פינטזתי כבר על הרגע שאחרי המקלחות שלהן...
אני שולחת יד לכיס של המפתח. אין כלום. אין נשימה. כיס שני- אותה תוצאה. פאניקה. מישהו פתח את הדלת של הבניין ונכנסנו. הקטנה התחילה לילל. לא היה לי כוח לעלות (קומה שלישית) עם הפיצי על היידיים, אז ביקשתי מהבכורה שתעלה ותתסתכל אם המפתח בדלת. אין מפתח. "בואי, נחזור לגינה, אולי נפל בדרך" היא מתאפקת לא לבכות, הולכות את כל הדרך חזרה. אין מפתח. אני מתאפקת לא לבכות...לא היה לי נייד ובבנין שלי לא הכרנו אף אחד כי רק עברנו. התחלתי ללכת לכיוון בית של חברה, מרחק רבע שעה הליכה. הפיצי רוצה לינוק, אני מנסה להגיע ולהרגיע. אחרי שתי דקות נזכרתי שכאן ממש גרה עינת, אמא של חברה מהגן. ב21.00 דפקנו על דלתה. הילדה שלה שמחה מאוד לאורחות לפני השינה. ישבנו, אני מניקה וביד שניה, מדפדפת בדפי זהב למצוא טלפון של מנעולן\פורץ. מצאתי, התקשרתי, קבענו לעוד חצי שעה. כשחזרנו הביתה לפגוש אותו, הוא עלה לפנינו ואני אחריו עם שתי ילדות על היידיים.
"גברת" הוא צועק לי מלמעלה "יש פה איזה מפתח על השטיח".
יופי. באמת מצחיק מאוד. ועוד לקח 120 ש"ח המנייאק, על זה שהוא יצא מהבית.

מישהו רוצה טרמפ לכוס אמק??
מזכיר לי! מזכיר לי!
פעם התקפלנו לחזור מביקור אצל חמותי.
הילדים אוטו, חמותי עומדת בצד, מנפנפת לשלום, חלונות סגורים לגודל מזלי הטוב (תיכף תבינו).
יונתן: "להתראות! להתראות סבתא! להתראות! עופי לבית שלך!"

("יונתן אתה מעצבן אותי! עוף לחדר שלך!"

)

סיפור מביך...

אבא שלי לוקח את האחים שלי אז תאומים בני 3.5 לקאנטרי בכרמיאל.

אחרי ששחו ונהנו, הם מתקלחים ומתלבשים במקלחות גברים בין כל שאר המתאמנים בקאנטרי. בזמן שהם עומדים על ספספל מוגבה ואבא שלי מנגב אותם אחד מהתאומים צועק בקול בס "אבא!!! תראה איזה בולבול קטן יש לאיש הזה!" ומצביע כמובן.
ולפני שהוא מספיק להתעשת השני מוסיף "אבל להוא שמה יש גדוווווול!!!"

אבי המבוייש לחלוטין ברח עם שני ילדים בידיים ועבר לשחות בקאנטרי במשגב.

אוי בנים בנים, זה לא ייאמן מאיזה גילאים היא כבר עסוקים בזה.

מהבטן ועד לקבר

אבי המבוייש לחלוטין ברח עם שני ילדים בידיים ועבר לשחות בקאנטרי במשגב.
מה יש להתבייש?
שההוא עם הקטן ילך לשחות במשגב

שההוא עם הקטן ילך לשחות במשגב

איזה מהם ? יש כל כך הרבה...

אגב, זה סיפור שרק אותי הוא מצחיק בטירוף, ההורים שלי עדיין נבוכים אפילו להיזכר בו. אצל אמא שלי זה כישלון חינוכי מספר אחד!

מצחיק בטירוף
גם אותי.

קורע מצחוק
לגבי כוס אמק זה מזכיר לי שפעם אחד הילדים שאל אותי איך אומרים באנגלית סמק
שאלתי אותו מה זה סמק ואז הוא אמר לי נו כמו שאומרים שיט סמק

שההוא עם הקטן ילך לשחות במשגב

אילה א, רק דעי לך שגם בתי כשהיא אומרת את זה לבד היא אומרת: סמק.

נו באמת: נקודות, מי עוד בעולם אומר "דעי לך" - אין עוד אחת כזאת, פשוט אין
סבא רבא ברנר היה כ"כ גאה!!

אוי יקירתי.
אני כ"כ קטנה לידו שאני לא בטוחה בכלל, שהוא היה גאה. את יודעת,דור הנפילים...
אחד שאכפת לו, מעורב.. פובליציסט שלא לדבר על יצירתי ומעשי.כמה הוא הספיק.
ואני?? עשיתי בעיקר בלאגן!

כן... אבל כמה באלאגן.... כבוד!!

סבא רבא ברנר היה כ"כ גאה!!
זה ההוא שנהרג בפרעה ביפו ב-36?
(הוא היה שם עם סבא רבא של בעלי, סבא רבא-רבא של הבנות שלי (?))
סתם, משהו שלא היה מצחיק אז וכנראה לעולם גם לא יהיה

פוגית, שלום.
ומי זה הסבא רבא של בעלך??
לא ממש לא מצחיק ולא הייתה כוונה כזו. עד היום מה שקורה איתם (בני דודנו) לא מצחיק אפילו לא לשניה. אבל זה לדף אחר.

איכככססס מצחיק באמת טליה!

זה לא היה קוקומן זה היה דגני בוקר אורגניים!!!!

רגע, אז אולי עדיף כבר לאכול דובונים מהאף של מישהו אחר

אני יודעת, קואלה קראנץ'!
אני מנחשת שבכל זאת דובון מהאף זה יותר בריא.

_זה לא היה קוקומן זה היה דגני בוקר אורגניים!!!!
זה לא קוקומן - זה דובון מהאף שלו!!!!!! אייייייכס!!!!!_
<חוזרת לנשום לרווחה>
איזה מזל שזה היה בסוף רק דובי... אצלנו כשחולים יכולים להסתובב בכל מיני פינות גושישים חומים נוקשים דמויי קוקומן, שאני משערת שטעמם הבסיסי מלוח.
מזל שלא דרכתן על זה...

שליחה על ידי בלה* » 07 יולי 2007, 21:06

אבי המבוייש לחלוטין ברח עם שני ילדים בידיים ועבר לשחות בקאנטרי במשגב.

"להתראות! להתראות סבתא! להתראות! עופי לבית שלך!"
<בלה אוספת את הפנינים>

קראתי את הכתבה מה 28.6 בדה- מרקר. כתבה על השיטות הבריוניות של HOT. אני בהלם מזה, ואם מצרפים את זה לסיפורי HOT מהדף הזה - צריך פשוט להחרים את החברה הזאת (והאמת ? איזה סיבה יש להיות מנויים שלהם בלי קשר לכל זה? מה יש לראות ב HOT ?). השיטות שלהם מצמררות ובריוניות, ועכשיו אני כבר ממש שמחה שצרחתי על טל. אני בטוחה שלא הייתי הראשונה ולא האחרונה, ואני מקווה שאנשים פחות תמימים ממני גם הגישו נגדו או נגד החברה תלונה. מסתבר שהדרך היחידה והמהירה להיפטר מהם היא לא להגיד שעוזבים את הארץ או כלמיני דברים יצירתיים כאלה. אלא דווקא שיטת הג'ודו שבה משתמשים בכוח של היריב כדי לנצח אותו - ברגע שהם מפעילים את השיטות הברבריות שלהם פשוט צריך להתלונן עליהם (הם אומרים שהם פועלים בחסות איזה חוק, וזה לא נכון!) ולאיים עליהם ברצינות בחזרה (אפשר להזמין משטרה, להתלונן בגופים להגנת הצרכן וכו'). באותו רגע הם נעלמים (ולפעמים הם עוד מספיקים להתנצל לפני כן).

עוד על HOT
http://www.printmall.co.il/blog/?[po]Msg ID[/po]=163

תודה פלונית, לא היכרתי את הבלוג ... ויש שם גם קישור לכתבה בדה-מרקר...

אהה, סיבוב שני עם הוט. הפעם על האינטרנט. לוקחים יל הרבה מדי כסף ואני רוצה להתנתק. ביקשתי אתמול. אמרה לי המוקדנית שיש מבצע בשילבו עם כבלים ובלה בלה שייצא משהו כמו 250 (1) על הכל. אמרתי - לא תודה. רוצה רק אינטרנט בחצי מחיר מהנוכחי. אם אי אפשר אני רוצה לנתק ותודה.
היום התקשרה מישהי - נחשו מה רצתה? לשכנע אותי להצטרף לתוכנית של הכבלים! "אבל", חזרתי ואמרתי "כבר הציעו לי בשיחה הקודמת את הנושא, למרות שאני מלכתחילה לא פניתי בעניין של הכבלים. רק בנוגע לאינטרנט!" אהה. היא אמרה שניתוקים זה לא היא, זה פופטיץ', או במילים שלה "באמת כתוב פה שביקשת ניתוק אבל זה לא אנחנו, אנחנו טלווזיה". לה וואלה...
ביקשתי שיתקשרו אליי בהקדם מ"מחלקת ניתוקים" כי ביקשתי כבר אתמול, וההתמהמהות הזו בהמתנה לנציג שלהם מוכרת לי ולא מקובלת עליי.
נחכה.

ועל הלחכות הזה כתבתי גם בעבר היכנשהו, למה אני צריכה לחכות שיחזרו אליי, בדר"כ בזמן שלא מתאים לי הרי אני הלקוחה, אני משלמת גם על השרות לקוחות בין היתר, למה השתרש הנוהג הזה שחוזרים אליך בזמנם החופשי. גם מבחינה טכנית, במילא יישב אדם שיתחיל לחייג אליי ולכל אלו שהתקשרו - למה שבזמן הזה לא יענה פשוט ישירות? לדעתי, הם פשוט מסננים שיחות עם לקוחות עקשניים ומעבירים לברקודות סטייל טל את כל המקרים הקשים, אלו לומדים קצת יותר לעומק אתה היסטוריה של המתקשר (ניתוקים, התחברויות, איזה תוכניות בעבר דיברו אליו וכו') ומנסים לחזור אליך עם הצעה אטרקטיבית שתבטיח לא לשחרר אותך מהכבלים שלהם- תרתי משמע.
נחכה.

ג'ינ ג'ית ממחשב אחר>

-- שלום, יוד, מזל טוב! מדברת טל מחברת ויזה!
-- מה את רוצה?
-- לאחל מזל טוב ולשאול איך אתה מבלה את יום ההולדת שלך?
-- אני לוקח דלי של זפת רותחת וטובל בה את הראש
-- אוי, זה נשמע לא נעים... לא היית מעדיף לצאת לחופשה?
-- כן, אני מאוד רוצה
-- אז יש לי הצעה נהדרת בשבילך. חופשה באילת!
-- אני רוצה בסודן
-- יוד, ברצינות, יש לי הצעה מדה-
-- יש לך חופשה בסודן או לא? כי אני רוצה חופשה בסודן
-- טו-טו-טו (ניתוק)

שליחה על ידי אחת* » 19 יולי 2007, 14:05

דברים שלא היו מצחיקים והפכו לכן ולא קשורים לטל:
לעשות פיפי בשירותים ציבוריים ולגלות אח"כ שמרוב שהיית צריכה, לא שמת לב שמכסה האסלה היה סגור!

אה, לי זה קרה בשירותים בבית הספר התיכון שלי. עד לרגע זה חשבתי שאני היחידה שמסוגלת.

שליחה על ידי טל* » 20 יולי 2007, 01:10

דברים שלא היו מצחיקים והפכו לכן
השם שלי

יש לך חופשה בסודן או לא? כי אני רוצה חופשה בסודן
ענק!... צחתי בקול רם...

זה דווקא מאוסטרליה - אשתי קיבלה דו"ח חניה מלפני שקנינו את האוטו. הסיפור המלא (באנגלית) כאן

מודי, אני מבינה שזה עוד לא הסתיים ?!??

בעלי לשעבר (על שמו היה רשום האוטו שלי) קיבל דו"ח מ{{}}אחרי שעשיתי טוטל לוס.

אנחנו לא יודעים. לא שמענו מהם לטוב או לרע.

זה הצחיק אותי

והיום בידיעות במוסף 24 יש סיפורים של כתבים שבדקו התנתקות מכלמיני חברות (הוט, יס, 013, אטרנג' ואחרות), אנסה להביא כמה פנינים אח"כ

זה הצחיק אותי

רק להסיר ספק - הצחיק אותי איך עורך דין בטוח בעצמו טווה לעצמו את המלכודת... מצא עם מי להתעסק

במביק, מה הצחיק אותך? אותי זה שיעמם, אולי יש משהו שדילגתי עליו?

הצחיק אותי שהזמינו את יואב בן דב למשפט כדי לקבוע שהאסטרולוגיה היא נוכלות, והוא, עם המוח המדעי-רב-תחומי שלו היטה את המשפט לגמרי לטובת פיצויים לאסטרולוג הזוטר מטומי לפיד. אולי זה הצחיק אותי כדמיינתי את חילופי הדברים ואת הנקודה שבה העורך דין מתחיל לקלוט שהדייסה שהוא בישל לא תהיה כל כך עריבה לו וללקוח שלו...

בעלי לשעבר (על שמו היה רשום האוטו שלי) קיבל דו"ח מאחרי שעשיתי טוטל לוס.

האמת שאני לא הייתי צוחקת...
קרה לנו אותו הדבר, בעלי השבית את הרכב וחברת הביטוח מכרה למישהו אחר. הבן אדם דפק קנסות בכל תל אביב, זה צבר פיגורים וקנסות ומסתבר שחברת הביטוח לא עשתה העברת בעלות.
גם אנחנו צחקנו.
מפה לשם לפני שבוע הגיעו אלי הבייתה (!) מעקלים של הוצאה לפועל והתחילו לרשום את הרכוש שיש לי בבית, ואמרו שיש לי שבוע להסדיר את החוב ואם לא הם באים אלי הבייתה לקחת דברים!!!
הסוף היה טוב- בעלי לקח יום חופש מהעבודה והלך "להפוך שולחנות" בעירייה וחברת הביטוח שילמה את הכל, עכשיו אנחנו תובעים על עוגמת נפש... נחזיק אצבעות...
אבל זה היה ממש מפחיד שפתאום בלי התראה באו אלי זרים הבייתה והתחילו בהפחדות...
בקיצור- שימי לב!

תודה אוד ליה{{}}! נבדוק ונטפל.

לפני בערך שבוע היתה באיזה מוסף של ידיעות אסופת טורים של כתבי העיתון שרצו להתנתק מכל מיני חברות... הוצאתי בין משפט לבין כמה מכל קטע.

יש שם כמה דברים בין מופרכים לבין חושפים את ה"שיטה":

אורנג' (כתב: עומר ברק)

... אחרי שבע שעות התקשרה הגר. הגר היא מנהלת קשרי לוקחות, ועכשיו, מסתבר, אנחנו לגמרי בקטע של יחסינו לאן. "אתה חשוב לי", היא אומרת ואני משתדל לא לדמוע, "אני רוצה שתישאר"

בזק בינלאומי (כתב: יונתן גור)

העבירו אותי לקשרי לקוחות. ענתה לי שירי. מאוד חשוב לה, היא אמרה, לדעת למה אני רוצה להתנתק. הצרה היא שבאמת נשמע כאילו זה חשוב לה..... היה לי כל כך לא נעים מהבחורה הזאת שהתחלתי לחשוב על סיבות

סלקום (כתב: דני ספקטור)

אני רוצה לעזוב, אני אומר לה. "יש סיבה שאתה רותה לעזוב אותנו?" היא שואלת בעצב. "אנחנו יכולים לעשות משהו?". "אני לא בטוח שאני צריך אתכם", אני עונה לה. "אתה לקוח מאוד ותיק שלנו", היא מדקלמת. "אני רק רוצה להבין מה לא בסדר. זו התוכנית שלא מתאימה לך? השירות שאכזב אותך? המכשיר שכבר לא מתאים?"
"תקשיבי", אני מתחיל להתאמן על טון אסרטיבי, "אני באמת רוצה לעזוב". בת חן לא נשברה (אוסף מילים מתוך המונולוג): ... להציע...תוזיל...בחצי...חבילה... זולה...להוריד...אינטרנט...אשדרג ...

והכי טוב --- 013 (כתב: עמוס שביט)

"הבנתי שאתה רוצה להתנתק. למה?"
כבר הסברתי לבחורה ממקודם.
"כן, אבל עכשיו אתה מדבר עם מחלקה בכירה יותר. תראה, אני מציעה לך את אותה חבילה ב 39 ש"ח לחודש. כדאי לך" (זה במקום 59)
לא ביקשתי הנחה. אני רק רוצה להתנתק.
"אבל למה? אתה לא אומר לי למה?"
תביני, זה לא את. זה אני
"מעניין אותי לשרת אותך. אני רוצה שתהיה מרוצה"
אני אהיה מרוצה אם תנתקי אותי
"אבל אתה לא משכנע אותי למה אתה רוצה להתנתק"
אני לא צריך לשכנע אותך. אני רוצה להתנתק ואת אמורה לנתק אותי. ככה זה עובד.
"ספר לי בדיוק מה קרה. אני פה בשבילך"
זאת זכותי להתנתק, לא?
"וזכותי לדעת למה. אם זה עניין של מחיר אז תגיד"

(זה נגמר בהצעה של חודש חינם ו 29 ש"ח לחודש לכל החיים)

וזכותי לדעת למה
0-:
מהר לחוקק חוק יסוד.

וזכותי לדעת למה

זאת אכן שורת המחץ. לא להאמין!

לפני כמה שבועות נסעתי עם בת דודה שלי לבקר את הסבתא החורגת בגרמניה. ה"סבתא", פרופסור לכלכלה, בת 76, אישה אמידה מאוד וללא משפחה או ילדים משלה. כשסבא שלי היה בחיים, נסענו לפעמים לבקר אותם ואנחנו מכירות את הבית - תמיד הדברים הכי טובים, הכי טעימים, הכי איכותיים. הפעם, בהיותנו "נשים" (סילחה על המרכאות, כי איך שהגענו חזרנו להיות ילדות שהולכות לאיבוד ולגמרי לא בעניינים, כנראה פריקת כל האחריות מהיותנו אימהות בשאר הזמן) קיבלנו את הקומה העליונה. כל אחת חדר משלה (ואני - אני ישנתי על מזרון שעשוי מחומר שפותח עבור נאסא, וזה היה כמו לישון בתוך גולם, בתוך קונכיה, בתוך רחם, לא האמנתי). בכל מקרה, חדר האמבטיה היה מצוייד בסבונים ושמפואים של מיטב מותגי הקוסמטיקה בעולם. אני, סאקרית של קוסמטיקה יקרה שפרשה מלקנות מותגים לא מזמן עקב החלטה מושכלת שכנראה שזה בולשיט, מייד התלהבתי - הסתבנתי, חפפתי, והרגשתי הכי בסטייל בעולם. יצאתי מהמקלחת, והקרם פנים המעאפן שלי היה נראה פתאום לא הולם את הסיטואציה. אז לקחתי מבת דודה שלי שפופרת של קרם פנים של קלארינס, ומרחתי בעונג על הפנים שסובנו בסבון פנים אסתי לאודר.

בת דודה שלי נכנסה אחרי למקחלת. אחרי שהיא יצאה אמרתי לה: "מדהים, הא?! ודרך אגב, השתמשתי בקרם פנים שלך כי לא הייתי מסוגלת למרוח סתם משהו אחרי כל המותגים האלה". היא מסתכלת עלי, לרגע לא מבינה. "את מתכוונת לדיאודורנט שלי?".

אה, כן, זאת כנראה הסיבה שהפנים שלי מרגישים כאילו מרחו עליהם טיט ולא קרם יוקרתי. (זה עבר בשלום)

מאותו ז'אנר - אמא שלי וחברה שלה נסעו לחופשה. אמא שלי שמה איזה סבון "אינטימי" בתוך בקבוק של שטיפת חניכיים קטן יותר. חברה שלה התקלחה, שטפה שיניים וקינחה בשטיפת חניכיים, שהעלתה הרבה קצף וטעם מנטולי של סבון ואגינלי... יאק.

זה מעלה בי תהייה...מה יותר מגעיל- לשים שטיפה וגינלית בוגינה או בפה?

איכס.
מזכיר לי סיפור - כשהייתי בת עשרה גרתי ביחידת דיור נפרדת. להורים שלי התקלקל הדוד, ואבא שלי בא להתקלח אצלי. אחכ הוא אמר לי שהסבון שלי ממש מסריח....הוא הסתבן עם סבון טיפולי מים המלח בניחוח גופרית, שהיה מיועד נגד חצ'קונים

ענבל - זו לא שטיפה פנימית, זה סתם סבון עם חומציות אחרת (יותר או פחות, לא זוכרת) שלחלק מהנשים יכול לעזור למנוע פטריות אם יש רגישות לסבונים רגילים (למשל). כך שהתשובה לשאלתך היא האם נראה לך שסבון רגיל יותר מגעיל להסתבן איתו או לשתות אותו...

נראה לי שיש הרבה תקלות מצחיקות (ואני בטוחה שחלק גם לא כל-כך מצחיקות) עם חומרי טיפוח והגיינה באריזות מטעות...

למה להשתמש שם בסבון?
(האמת, אני סתם מיתממת. שנים השתמשתי בסבונים כאלה עד שהרופאת נשים(!) אמרה לי שלא לשים שום סבון אלא לשטוף רק עם מים- וראו איזה פלא- כל דאגותיי עברו(-:)

חוצמזה במביק מה זה הצחקת אותי בדף הזה.. ועדיין לא סיימתי לקרוא אותו

מישהי סיפרה לי היום שהיא היתה אמורה לפגוש זוג חברים שלה אצלם בבית, וזאת לה הפעם הראשונה שהיא מבקרת שם. אבל הגיעה לשם לפניהם, אז הם הסבירו לה איפה הדירה ואיפה יש מפתח, וקבעו שהיא תחכה להם בדירה. היא מגיעה, מוצאת את המפתח בקלות, נכנסת ומתפעלת מהריהוט היוקרתי, סירי האוכל על הכיריים...אחרי כ-20 דקות הם מתקשרים להגיד שהם בבית, מחכים לה. איפה היא???? 0-:
מסתבר שהיא נכנסה לדירה הלא נכונה!!!!!!!!!!!!!!!!!