דג חתול

שליחה על ידי מי_מה* » 31 מרץ 2013, 23:40

אויש מגה לייק. אני התאהבתי בברזיל בערך בכתה ד'. שאז רשות השידור יצאה עם ההפקה מטורפת של ארץ טרופית יפה וקצת אחרי זה אחותי קנתי לי את התקליט 'הים' (שזה שם השיר ששמת) עם שירי דוריוואל קאימי בעברית. אוח! היו לוקחים אותנו לים בחיפה ואני הייתי בנסיעה רואה את דקלי הוושינגטוניה שעירית חיפה נטעה בדרך לים, מבעד לחלון האוטובוס הצהוב ומדמינת שאני בעצם בברזיל. זהו. תודה

שליחה על ידי מי_מה* » 31 מרץ 2013, 23:42

שיט, בעצם השיר ששמת הוא 'לדיג שתי אהובות', הים זה שיר אחר
http://www.youtube.com/watch?v=[po]YUFmNHy O68[/po]

שליחה על ידי שיחות* » 31 מרץ 2013, 23:51

שמתי שניים, שמעת את שניהם? וכן, מה שאת שמת זה בהחלט ברשימה הזאת. ומי זה היה בעברית? חיפשתי נורא, אני זוכרת את העברית משבתות רוח מזרחית מייבשת שפתיים אחר הצהריים בכנרת ואת השיר הזה. גם בכתה ד'. גם מדמיינת. אוי איזה כיף שאת פה. את יודעת, את קיימי גיליתי באמת בקיוטו, בקפה ברזילאי שקראו לו "קפה זיניו" שזה קפה קטן. רק קיימי שמעו שם. והייתה איתי חברה איילת שאמרה לי "מה, זה קיימי. ברור שזה קיימי. אני גדלתי על קיימי מאז שאני זוכרת את עצמי". (סליחה, קראתי עכשיו קטע מסטול של ציפורי וכהרגלי כשאני יושבת עם מעשנים אני ישר מתמסטלת גם. אז ממש מרגישה אפופה עכשיו, ויחד עם הזכרונות של קיימי מכתה ד' בחיפה שלך בכנרת שלי ובכלל ביפן, זה כבר כמעט יוצא משליטה.) אז מי זה היה בעברית. ואגב, וכנראה גם בהשפעת הג'וינטים של ציפורי, אויש מגה לייק נקרא לי כמו "הופה גמבה סטייל"

שליחה על ידי מי_מה* » 31 מרץ 2013, 23:54

מתי כספי והדודאים ואיזו זמרת ברזילאית שבדיוק נקלעה לכאן וצילה דגן

שליחה על ידי מי_מה* » 31 מרץ 2013, 23:57

http://www.matticaspi.co.il/collaborations/hayam.shtml

שליחה על ידי מי_מה* » 31 מרץ 2013, 23:58

אז זאת בכלל היתה מיכל טל ולא צילה דגן. אבל ברבאק הייתי בכתה ד'! והתקליט עדין נמצא אבל אצל אחי הקטן שהוא היחיד שעוד מתחזק פטיפון

הכי קרוב שהגעתי לברזילאית שבדיוק נקלעה :
http://www.youtube.com/watch?v=[po]9zCmrT0IC E[/po]

אה. אני רוצה את התקליט הזה. הים של מתי כספי. מי בכלל ידע שזה קיים. לא מצליחה למצוא ביוטיוב כלום מזה. זה לא שאפשר לשמוע משהו בקישור שנתת, או שכן?

בקיצור פ. זה הכל בגללך ובשבילך. מקווה שאתה נהנה.

אה. אני רוצה את התקליט הזה. הים של מתי כספי. מי בכלל ידע שזה קיים
הוא באמת מאוד נדיר. אבל -מצבי גרוע ממצבך - פעם, בימים שהיה לי פטיפון, ראיתי אותו באיזה שוק תקליטים ונורא התלבטתי (היתה לי כבר ערימה ביד), ולבסוף לא לקחתי.

מקווה שאתה נהנה.
לא יודעת אם הוא נהנה, אבל אם אנחנו נסבול, זה יעזור?

(הכנתי עוגה טבעונית ממה שיש בבית, רצתי לכתוב את המתכון בבאופן, מקלידה מקלידה, ואז רואה שההודעה מעלי היא גם כן מתכון לעוגה טבעונית ממה שיש בבית, מינוס הסילאן פלוס חלב סויה או משהו. הודעה שלי עצמי, מלפני שנתיים. תמיד טוב להתרענן. אממה, זו האחרונה יצאה ממש מוצלחת והקטן אכל חצי תבנית).

ונורא התלבטתי (היתה לי כבר ערימה ביד), ולבסוף לא לקחתי.
כן. לאחר מחשבה קצרה אני מסכימה איתך, מצבך טיפה גרוע ממצבי. אני בלי השק חרטה. אם כי אולי זה הזמן, אחותי, להעיף לעזאזל את כל התורות החדשות בדבר אגירה וצבירה. את רואה משהו? קחי! כי אולי נצטרך! מי יודע?!!

<סתם. בצחוק. בצחוק. שבשמת לא תקום עלי עם השרביט הזה שלה. מישהו כבר ראה איך היא באה לסדנאות סדר ואירגון? עם שרביט קוסמות. בהזדמנות זאת, אני רוצה להמליץ על המפגשים האלה. בחום רב מאוד. רגע, אקדיש לזה קטע נפרד:

זהירות, פרסומת:
אני ממליצה בחום על סדנאות סדר ואירגון של בשמת.
זו סדנה חכמה, יעילה, עליזה, מלמדת, ממלאת השראה, מפיגה פחד ושנאה, ועושה אור בכל הקשור ליחסים שלך עם ניהול הבית שלך.
בהמשך מקבלים בקביעות מיילים תומכים בנושאים שונים הקשורים בניהול הבית והחיים. גם אם פירור נכנס בכל פעם, זה עושה המון. לי זה עשה שינוי נעים ומשמעותי.

טוב, אני רואה שזה מאוד נחוץ פה התקליט הזה. אין למצוא אותו ברשת כבר שנים אני מחפשת ורק כי התעצלתי או השד יודע מה לבקש מאח שלי שיצרוב לדיסק. בשבילי לא הייתי מטריחה אותו, אבל בשבילכן ,צדיקות שלי, אני כן

הו!

<נדיר, אבל אין לי מילים>

מה אני מקשקשת:
איזה כיף איזה כיף איזה כיף!!!!!!!! קולולולולולולו !!!!

<היה שווה האמון של קרוטונית ברוחב לבו של העתיד>

שלא לומר רוחב חזהו.

וואללה, לא היכרתי.
התקופה הברזילאית שלי התמקדה בז'ובים וכאלה.
אני צריך לשמוע את זה כשיהייו פה קצת פחות רעשי רקע של כשפויות אש אדמה מים ואויר.

קרטונית, ברור שאני נהנה, אבל אני חושש שהעולם יפסיק לסוב על צירו ביום שהפולניות יפסיקו לסבול.

פ.

אהה! חשדתי שגרש יתום יעשה שמות בקישור.
לך תבנה מדינה.
(או תצא ממצרים. המוקדם מביניהם.אין כפל מבצעים)

קטע מסטול של ציפורי
מה? ממתי?
את לא יכולה להזכיר את זה ככה כבדרך אגב..
<כן כן, דיון שלם על מוזיקה ברזילאית ואני מתעניינת רק בעצמי ובמה שכתבתי>

[-:
וואו. תודה.

כן כן, דיון שלם על מוזיקה ברזילאית ואני מתעניינת רק בעצמי ובמה שכתבתי
כותב שאינו מתעניין בעצמו ובמה שכתב הוא כותב מדאיג.
אני אמצא את זה, חכי.

כשפויות אש אדמה מים ואויר.
אנג?!

כשפית זו גרסא מעוותת למילה מכשפה. וזה מסדרת טלוויזיה כלשהי, שעלי להניח שהבנות או הבנים צופים בהם.

כשפויות אש אדמה מים ואויר
כן, ואם אני אחשוב חזק חזק אני גם אזכר מה שמה, כי המונחים האלה מושמעים באוזני פה ושם (אצלי בבית אין טלביזיה אז הילדים הפרחחיים האלה צופים בסדרות במחשב).

אוואטר, והאגדה של קורה. (אין לנו ערוץ כזה בטלוויזיה אבל נושקי רואה את זה באתר וואלה)

אני לא חושבת ש{{}}כשפית זו גרסא מעוותת למילה מכשפה.
למילה מכשפה יש אסוציאציות משלה, וכשף זו מילה לגיטימית בעברית (משקל של בעלי מקצוע כמו ספר, טבח, נהג).

כשפית או כשף זו המצאה לגיטימית כשרוצים לתאר מישהי בעלת כוחות קסם, אך לוותר על ההקשרים ההיסטוריים של המילה.

לדעתי חבל על כל המילים היפות בעברית שנועדו לתאר עושי כשפים מסוגים שונים (רק הרשימות בתנ"ך של מה אסור לעשות ארוכות ממש) וממציאים מילים חדשות.

מעניין, האם הילדים שלכן יודעים מה זה ידעונית (אם לא, כדאי לתת להם לקרוא את לה גוין. או את הבלוג של כרמית: http://www.witchcraft.co.il/blog/?p=944)

מצד שני, אולי עדיף שימציאו מילים חדשות. זה מוטב על סדרות בסגנון "שאמאן קינג"

אוואטר, והאגדה של קורה. (אין לנו ערוץ כזה בטלוויזיה אבל נושקי רואה את זה באתר וואלה
גם אצלנו. מתים על זה. הסתכלתי גם. אני אוהבת אנימה.
אבל המילה הכי יפה למכשפה זה בספרדית. ברוכה. עם דגש בתנועה הראשונה. ממש מבורכת!

ולגבי מתי כספי, כתקליט או שגם בקבצים יספק אותך? כי בקבצים יש מצב שאני יכולה להשיג.

אנג?
לא לא. אנג הוא סיידקיק ותפאורת רקע לדבר האמיתי.
טופ .כשפית האדמה העיוורת היא הדמות הנערצת על האמצעית.
אם היה לי שקל על כל משפט אוואטר שנאמר כאן בבית בחודשים האחרונים הייתי מזמין כאן את כולן לבלאדי מרי.
בני זילנד.

כשפית אדמה עיוורת. וואו. זה נשמע חזק.

אבל המילה הכי יפה למכשפה זה בספרדית. ברוכה.
מדהים, ממש היום סיפרתי לחברה, שלסבתא שלי יש צרור קללות אהבה לנכדות, וברושה היא אחת מהן. כי בספניולית מבטאים את כ' כש'.
ובעצם בספרדית עכשווית אומרים ברוכה ולא ברושה וזה ממש מעניין, האם הברוכה כונתה כך כי היה קשר עתיק למילה בעברית והיא היתה ברוכה ביכולותיה. יכולות ריפוי, יכולות ראיה, יכולות ידיעה...ידעונית. מי יודע.
יש גם גורסוזה, שזה גם מכשפה.
ודראגה , שזה משהו תוקפני כזה לא בטוחה מה.
ונאוואריה, שזה צועניה (לבנות שהולכות יחפות) - (ממאיר שלו למדתי אחר כך שהיו בנות שבט הנוואר שעברו בירושלים, צועניות. אולי לכן הירושלמים קוראים ככה לבנות היחפניות.)
ומלוגראדה (נחש, אולי?)
וטוסטאדה, לבנות שנולדות עם עור שחום כאילו נקלו יתר על המידה
ועוד.

ומלוגראדה
מקוללת. מילולית "בעלת מזל רע".

ברוחה/ברוז'ה - לא נראה לי מעברית, כי המלה נכתבת BRUJA וזו היתה יו"ד שהפכה לז' (שאת מזהה כש' בספניולית, כלומר ביהודית-ספרדית שהשתמרה כפי שהיא משנת 1492), שהפכה ל-חי"ת בחמש מאות השנים האחרונות.
אבל אולי המלה באה מ"שיקוי". צריך לבדוק בלטינית.

_ומלוגראדה
מקוללת. מילולית "בעלת מזל רע"._
אה,
אז אם כך קולברה זה אולי נחש . האמת שבמילה הזאת היא לא משתמשת לנכדות. אפילו לה יש איזה גבול. מטושטש.

אבל בעלת מזל רע, אני מבינה. היה מקובל להגיד "טפו מכוער, מאיפה באת" לכל תינוק וילד. ליתר ביטחון. בליווי יריקה עדיף.
כשבתי הגדולה נולדה, בא סבא שלי שזכרו הטוב שורה עלינו בנעימות, הציץ לעגלה ואמר "את כל הדרך הזה עשינו בשביל לראות המכוערת הזאתי."

כתקליט או שגם בקבצים יספק אותך? כי בקבצים יש מצב שאני יכולה להשיג.
אה, שאלה מתקילה. מה זה אומר בקבצים? כבר דמיינתי נסיעת שיירה ליגור מכל קצווי ארץ של מתחרטים ולא, ישיבה על הברכיים פתיחת הפה וקבלת דיסק קטן על הלשון כמו בשיער.
בואי אני אגיד לך ככה: אם תשלחי לי קבצים בחיים לא אפגוש את מימה. זה יוצר בעיה. אז אני רק אומרת תודה רבה, כי זה מקסים שהצעת ושבכלל יש לך את זה!

את כל הדרך הזה עשינו בשביל לראות המכוערת הזאתי."
D-:

נו די בואי כבר בלי קשר! אולי נעשהמדורת ל"ג בעומר (מוצ"שעוד שבוע וחצי)?

טוב ואני מקשיבה למתי כספי שר עכשיו את התקליט הנהדר הזה במחשב. אם תרצי את יודעת איפה למצוא אותי.

"טפו מכוער, מאיפה באת"
טוב, זה נגד עין הרע. ולכן אצל החרדים מקובל לקרוא לתינוק שרק נולד: אלטר (זקן). יש דרכים שונות להילחם בעין הרע, וככל שאומרים "טפו מכוער" וכו' זו רק הוכחה ליופיו הרב והנשגב של התינוק'לה

ואהבתי איך כתבת על סבא שלך.

היה מקובל להגיד "טפו מכוער, מאיפה באת" לכל תינוק וילד. ליתר ביטחון. בליווי יריקה עדיף.
"טיפש, מכוער, לא ישן טוב, לא אוכל טוב".

הנשק הסודי של אמא שלי, אגב, הוא לומר אחרי כל מחמאה "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין".
כל הקטע הזה של עין הרע כמובן מוציא אותי מדעתי (וכבר כתבתי על זה פעם נדמה לי). דברים טובים אסור לומר, דברים רעים אסור לומר. מה כן בסדר? לרכל על אחרים שלא נוגעים אלינו

עיקר שכחתי - אסור להגיד כמה התינוק שוקל! מקסימום לומר "הוא עולה יפה".

האמת שבאמת אסור לספר אם התינוק ישן טוב... זה ממש באופן מיידי יגרום לו לישון ממש רע..
מנסיון אישי..
בא סבא שלי שזכרו הטוב שורה עלינו בנעימות, הציץ לעגלה ואמר "את כל הדרך הזה עשינו בשביל לראות המכוערת הזאתי." הרג אותי מצחוק

בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין
אמא שלך עיראקית?

אה, ואגב זה, יש לי שאלה נכבדה לקהילת הדף הזה!

לפני שנה, החלטתי להכין עמבה הינדי בעצמי. ביקשתי מחבר-ילדות שיקפיץ אותי על האופנוע לשוק. "למה את צריכה לחנות התבלינים?" הוא התעניין. כששמע על רעיוני, כמעט נפל מהאופנוע: "מה?! את תכיני בעצמך?! השתגעת?! אפשר לקנות עמבה בכל מקום!" (יש לי חשד שאין לו הערכה גבוהה לכישורי הקולינאריים P-: )
אמרתי לו, "אבל הן מלאות בחומרים משמרים שאני רגישה אליהם. אני צריכה עמבה ביתית, אמיתית".
הוא תיכף התיישב, כמו שהוא, על האופנוע, באמצע השוק, והתחיל להרים טלפונים לכל החברים העיראקיים שלו. האחד אמר לו, שנדמה לו שאפשר להשיג באור יהודה. השני אמר לו, שיש עמבה אמיתית בשוק של שכונת התקווה. השלישי אמר לו, "מה הבעיה? אמא שלי תכין לך ברצון".
כך קיבלתי עמבה הינדי אמיתית תוצרת בית, מעשה ידיה הברוכות של אמא עיראקית אמיתית.
עכשיו אני על האדים האחרונים של העמבה. סימסתי לחבר.

החבר, לא-עיראקי בעליל, עונה לי "לא נעים לי לבקש".
למה?
"פעם אחת, זה טובה. להמשיך, זה לנצל לרעה".

חשבתי על זה, ולדעתי זו תשובה שמתאימה לעדה שלו אבל לא לאמא של החבר.
(מה העדה שלו? ישראלי-קרבי מעורב רוסי, פולני, בריטי, כולם מהסוג של "מוכן לתרום ולתת את הנשמה, נזהר כמו מפני אש להטריח/לנצל")

מה אתן אומרות? הוא צודק או לא?

(זה דיון תיאורטי, בינינו, כי אין מצב שהוא יזוז מילימטר מהערכים שלו, ונראה לי שאצטרך לשכנע אותו לקחת אותי לשוק התקווה...).

לדעתי ממש צודק. בעיקר אם זה מול עיראקית, הישמרי

גילוי נאות אני נשואה לעירקי..

אמא שלך עיראקית?
כן

עכשיו אני על האדים האחרונים של העמבה. סימסתי לחבר.
חמודה. גם אצלנו מעבירים מיד ליד צנצנות קטנות (גרברים כאלה) תוצרת בית. יש איזה דוד שמכין, בעצם לא הוא, חבר שלו, בעצם לא הוא, אחד שמתפלל איתו. למעשה אני יכולה לברר לך אצל אמא שלי אם יש ספיירים, ולשמור לך צנצנת אחת

יש באינטרנט המון מתכונים להכנת עמבה.
הנה מתכון ממש קלי קלוטו:
http://www.cookshare.co.il/modules.php? ... ipeid=6269

כתוב שזמן ההכנה 10 דקות. לא ניסיתי בעצמי אבל זה נשמע נכון.
ENJOY

כן, הוא צודק.

וזאת בעיה, כי להציע לה לעשות נגיד החלפות עם משהו שאת עושה, היא תיעלב. (מה, היא קמצנית? נצלנית? מה פתאום את מציעה לפצות אותה ורומזת שהיא לא נותנת מכל הלב?)
ולהציע לקנות ממנה...זה בכלל, הלך עליך. וככה תלכי ותוציאי עוד שם רע לאשכנזים, כאילו חסר להם. בשביל מה את צריכה את זה.
בקיצור תברכי על מזלך הטוב. הייתה לך צנצנת עמבה אמיתית. זה לא דבר של מה בכך. כשלי היו, הייתי בת עשר, ובניגוד לבנות של ציפורי מי חשב לגעת בזה. סבתי העיראקית עליה השלום הייתה מכינה ממנגו. לא נשאר לי מזה כלום. לא יודעת איך להכין, רק זוכרת שהייתה מכינה גם מהירוק.

אהבתי את התמונה של מר עמבה מהמתכון של לי אורה (-:
לי המתכון נשמע קצת חשוד...המנגו הבשל, שום, לימון, סוכר וחומץ נשמעים קצת יותר מדי. העיקרון הוא שהמנגו צריך להיות ממש בוסרי. אני הכנתי עמבה והשתמשתי בתערובת קנויה ממוכר התבלינים בשוק- נדמה לי שיש בה חילבה, כמון ואולי המרכיב החשוד הוא מלח לימון (אולי לזה את אלרגית?). הנה המתכון http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4210803,00.html

אופס- הכמון הוא בעצם כורכום

יש איזה דוד שמכין, בעצם לא הוא, חבר שלו, בעצם לא הוא, אחד שמתפלל איתו
איך הצחקת אותי עם זה D-:

כולכן מסכימות שהוא צודק! שיט, בסוף מתברר שהוא תמיד צודק? לא פר.

גם לי המתכון נשמע חשוד. במתכונים אותנטיים מדברים על עמבה בוסרי, החלפת מים, ולא הרבה מרכיבים.

קרוטונית! איזו צדיקה! אני אשמח!
אבל נראה לי שאני אהיה חייבת ללכת ללמוד לעשות עמבה הינדי אותנטית ממישהו שעושה, לפני שכולם יעזבו אותנו ויישארו רק מתכוני האינסטנט המודרניים האלה.
הנה, אמא של סמדי כבר הלכה לעולמה, וסמדי מעולם לא למדה ממנה איך לעשות את העמבה האלוהית שלה )-:

כשתגלו שתפו במתכון.יש פה ילד (המרכזי) שמוכן לאכול עמבה בתור מרק

ובניגוד לבנות של ציפורי מי חשב לגעת בזה

אבל הבנות שלי דווקא לא אהבו עמבה ביתית, המועדפת עליהן היא של מעדני יוחאי

אנחנו מחסלים כאן צנצנת בשבוע.
(גם אנחנו קיבלנו פעם צנצנת מאיזה דוד של מישהי

)- אני חושבת שזה בגלל שבגירסא הזו לא הייתה חילבה.

בשמת - אהבתי את תיאור העדה של החבר. בול אבא שלי.

בול אבא שלי
(-:

בדיוק בדיוק מה ששיחות כתבה!! איזה קטעים הרסתותי

אגב, אצלינו תמיד יש הרבה מנגו בוסר כי להורים שלי יש שני עצים ענקיים והם תמיד משירים הרבה פירות קטנים ובוסר לפני שמגיע הפרי הבשל. אמא של עושה מזה צ'אטני הודי אבל קטן עלינו עמבה ליודעי דבר. יאללה שיירה אלי . אם לא בשביל הדיסק, אז בשביל המנגו.

מה אתן אומרות? הוא צודק או לא?
תכ'לס? אני אומרת שאם תבקשי את הפרטים של היוצרת של העמבה הזו, תוכלי לדבר איתה ישירות, להודות לה מאוד ולבקש אותה לבוא ללמוד ממנה את ההכנה או לשלם לה על התוצר המוגמר.

שאם תבקשי את הפרטים של היוצרת של העמבה הזו, תוכלי לדבר איתה ישירות
לא אופציה (-:

טוב, אז שיבקש עוד קופסא בשביל החברה שלו.

אם כבר לוטם מרווני כאן אז נראה לי שבסוף אחרי כל השוויץ נצטרך לקבל ממך בקובץ את 'הים' כי אח שלי לא מוצא את התקליט

אז שיבקש עוד קופסא בשביל החברה שלו
עוד יותר לא אופציה. ראי מה שציטטתי ממנו (-:

בשביל לוטם מרווני החמודה אני אהיה פחות לאקונית: הוא לא יבקש ממנה שוב. נקודה. לא חשוב מה ולא חשוב עבור מי. זו לא אופציה.

אוי!
ואני אתמול הרדמתי את הבן שלי עם "כוכב רחוק שלי לווני, תאיר דרכי אל תעזבני, או אז אדע בודד אינני, כי מישהו חושב עלי עכשיו"
דווקא בקול רם אפילו די בשאגה כי הוא היה כל כך לא רדמומי ואני כל כך רציתי שהערב הזה יסתיים כבר! די! עשר וחצי בלילה, הבית שטוף מהבוקר וכל תנועה שלהם במרחב מלכלכת אותו, מרק עדשים מהביל הוגש כאן עם מלפפונים קלופים במלח לידו, ראו קצת סרט, הנמכנו אורות, נהייתה אוירה, יאללה! די! לישון! לא שמתם לב שנגמר היום? אז את הקריזה הוצאתי בשירה בשכיבה על המיטה לידו בעזרת שוקולד מנטה מסטיק ודוריבאל קיימי. והוא נרדם!
אז הוא לא מוצא את התקליט...(בנימה של "לא מפחדת...?" מתוך מפלצולה של רחלי בהרל, אתן מכירות את הספר הנפלא הזה? זו אמא בחינוך ביתי. ספר ילדים. מצויין. אני מושכת זמן. )
אז הוא לא מוצא את התקליט...
אה..לוטם? בראש חפוי ודשדוש רגליים, הבלוג פונה אלייך. לא נעים לו אחרי שככה עשה דאווינים, אבל אין לו ברירה.
מה את אומרת? יש מצב? [-:

הוא לא יבקש ממנה שוב. נקודה.
נו חברות, חאלאס. צריך ללמוד להכין וזהו. צריך פשוט להפשיל שרוולים לחגור סינר פסים פסים שהכנו מפיג'מה של ההוא שמתפלל איתו לפתוח את התריס במטבח לנשום את אויר הבוקר האביבי (מה זה החורף הזה בחוץ?!) להגיד לעצמנו אנחנו יכולות כי כמו שכולנו דיפ דאון פולניות ככה גם דיפ דאון עיראקיות. כי התכונות המעאפניות של שתי אלה לא באמת פוסחות על אף אשה, ואין שום סיבה שנסבול מהתכונות הרעות ולא נהנה מהדברים הטובים. ובאומרנו זאת במצח נחושה אל הקרמיקה של קיר המטבח נצא בגוו זקוף וראש מורם אל מטע המנגו הקרוב, כי אם אתן שואלות אותי, זה ממש הזמן למצוא אותם ירוקים. אם התכנית שלהם זה להבשיל בקיץ, אם אכן יגיע הקיץ אי פעם, שזה ביטחון שהולך ומתערער, אצלי לפחות, אז עכשיו בתכנית שלהם להיות ירוקים. צאנה צאנה צאנה הבנות ורענה.

אנלא מאמינה פתאום נזכרתי שהיה לי פעם ספר בישול עיראקי!

או כמו שחמותי העיראקית אומרת " אם לא תעשי לא יהיה לך"
משפט לחיים לא?
ואצלנו בעץ המנגואים הם עדיין פרחים, בכלל עוד לא גדל פרי..

פסקל פרץ-רובין, מטעמי עיראק, הוצאת למודן (הוספתי את שם ההוצאה בגלל קרוטונית.)
פלחי מנגו כבושים\ עמבה הינדי
חומרים לצנצנת 1 ליטר:
1 ק"ג מנגו לא בשל
100 ג מלח
רבע ק"ג פלפלים ירוקים חריפים
5 כפות אבקת עמבה (

)
(סליחה אבל זה כתוב שם, מתחילה קצת להתחרט על המקור שבחרתי: ) חצי כפית אבקת חומר משמר(לשימור ממושך)

אופן ההכנה:

חורצים 3-4 חריצים בכל מנגו. מניחים בצנצנת גדולה ומכסים במים.

מוסיפים את המלח ומשהים כ 8 ימים, עד שהפירות מתרככים. מוציאים את המנגו, מסירים את הקליפה וחותכים לפלחים בינוניים.

מנקים את הפלפלים מה "כובע" וגרעינים, וחוצים לשניים.
שמים בקערה רחבה את המנגו הפלפלים אבקת העמבה (והחומר המשמר)- (במקור בסוגריים, מה שמעיד על גמישות ואופציונאליות בעניין כנראה), ומערבבים היטב. מעבירים לצנצנת נקיה וסוגרים הרמטית. מאחסנים במקום מוצל וקריר.
המנגו הכבוש מוכן לאכילה כעבור 4 ימים.

ואצלנו בעץ המנגואים הם עדיין פרחים, בכלל עוד לא גדל פרי..
אה, מזל. זה נותן לנו זמן למצוא מתכון טוב ואומץ להכין. אגב יש דבר כזה בחנויות אבקת עמבה. פעם קניתי להכנת חמוצים.
<זה לא יאומן איך שיח העמבה צץ ועולה במחזורים במשך השנים. זו לא אני שמעלה אותו!>

אם לא תעשי לא יהיה לך
משפט לחיים, לגמרי.
רגע, יש לך חמות עיראקית?! מה קורה לך אחותי? העם בצרה! ואת מצטטת לנו ציטוטים?

חומר משמר 0-:
ציאניד? לדעתי אין צורך בחומר משמר. הוא בטח כלול באבקת העיבה יחד עם ה MSG

זה לא יאומן איך שיח העמבה צץ ועולה במחזורים במשך השנים
לגמרי לא ייאמן! עוד משהו שהיה סטייה פרטית וסודית שלי במשך שנים, מהדברים האלה שהייתי מספרת לאנשים רק אחרי שהכרתי אותם מספיק טוב והרגשתי אמון מלא כלפיהם-
ואז הגעתי לבאופן וגיליתי שיש על זה דף

(איך באמת עוד אין על זה דף?!)

מה הקטע עם יאומן וייאמן? כבר לא אומרים יאומן? שמתי לב שאפילו בכתוביות בטלויזיה מתקנים את אומרי היאומן.

הופיע גריין שפשוט מתלבש טוב על שיח העמבה:
בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב
(-:

אוי, זה נראה כאילו תיקנתי אותך בהתנשאות אלגנטית (כמו שאמהות עושות לפעמים- " שלושה תפוזים), אבל בכלל לא שמתי לב שכתבתי ייאמן, ולא ידעתי שיש איזה עניין עם זה

מה ההבדל בכלל?

הסינר שלי הוא אמנם פסים פסים (אבל מהמם ברמות שלפעמים בא לי ללבוש רק אותו ודי ואני בטוחה שיהיו מי שישמחו אבל עזבו זה ממש שיח אחר) ובכל זאת נתגנב יאוש ללבי לנוכח המתכון. זה לא בשביל הסבלנות שלי ההשריות האלה. נראה לי שנשאר עם מעדני יוחאי

אני אשאל אותה היום כשאפגוש אותה, למרות שבחיים לא אכלנו אצלה דבר כזה....
אולי היא יודעת להכין עמבה רגילה. זה מעניין מישהי? (או שזה אותו דבר? מה זה עמבה הינדי בכלל? )

איך בא לי עמבה עכשיו. הרגתן אותי.

מה ההבדל בכלל?
יאומן זה מהמילה לאמן, יעשו לו אימון. ייאמן זה שיאמינו לו. אז צריך להגיד ייאמן בהקשר הזה, כלומר ציפורי כתבה נכון.

(בתור לא-עיראקית ממשפחה נטולת עיראקים, אני ממש שמחה שהשיחה גלשה לרגע לנושא שיש לי מה לתרום בו)

זו לא אני שמעלה אותו!
בטח תמצאי שברוב המקרים זו אני (-:

(חובבת עמבה מילדות)

מה זה עמבה הינדי בכלל?
מילולית: עמבה הודית. מה שמראה שהמקור הוא הצ'אטני ההודי ממנגו והעיראקי שכלל אותו (-: אכן, בצר לי אני גם אסכים לאכול צ'אטני ממסעדה הודית. כתחליף לדבר האמיתי.
רוב האנשים לא יודעים שזה השם המלא, אז להגיד סתם "עמבה" זה אותו דבר.

או, שיחות, נשמע כמו המתכון האותנטי.
תבלין עמבה, אבקת עמבה - פשוט גם בעבר היו בוודאי קונים תערובת תבלינים ממוכר התבלינים ולאו דווקא מכינים בבית. הבעיה שהיום, מי יודע מה שמים שם חוץ מחילבה, כורכום ולא יודעת מה עוד.

נפצח הכל. אל דאגה. לאט לאט. אם צריך נקנה את יוחאי בעצמו ונשחד אותו בדרכים מוזרות.

מימה בסינור הפסים, למשל. נראה אותו שותק.

אוקיי כמו שחשבתי חמותי לא יודעת.. במשפחה שלה לא אכלו, וסבא של בעלי דווקא היה מכין אבל כבר אין את מי לשאול שם.
לדעתי לבקש מתכון מההיא המקורית שנתנה לך אז את הצנצנת זה דווקא כן לגיטימי. רצוי בצירוף מחמאות מטורפות בלי חשש מהגזמה.

חשבתי שיש ביטוי כזה "לא יאומן כי יסופר" אז בעצם הביטוי זה "לא יאמן כי יסופר"? איכשהו זה לא מסתדר לי....

אוי, זה נראה כאילו תיקנתי אותך בהתנשאות אלגנטית
מה פתאום. זה נראה יותר כמו "אוף זה לא מנומס אבל אני פשוט לא מסוגלת! לא יכולה לכתוב ככה את המילה הזאת."

אנבליבבל

זה לא יאומן איך שיח העמבה צץ ועולה במחזורים במשך השנים
לרגע הצלחת לבלבל אותי... ניסיתי לדמיין איך נראה פרי העמבה שגדל על שיח. מה פתאום שיח, עץ!

פתאום נזכרתי שהיה לי פעם ספר בישול עיראקי
גם לי יש אחד כזה, אמנם לא תחליף לאמא <חמסה חמסה בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. או אם פורת יוסף? לא משנה>. וראיתי עוד אחרים בחנויות, לדעתי יש לפחות 3-4 ספרי בישול עירקיים בעברית, אחד מהם אפילו נקרא עשט אידכ, "לנשק את הידיים שלך" (=ידי המבשלת כמובן).

הוצאת למודן (הוספתי את שם ההוצאה בגלל קרוטונית.)
<כבר רצה לרכוש מניות שם>

אמא שלי מכינה מהמנגואים בוסר שנושרים מהעץ בכמויות צ'אטני . אבל המתכון שהיא קיבלה הוא מאיזו הודית מקולקלת לא טעים בכלל ומתוק מדי.עדיף עמבה. בכלל אני חייבת להתוודות איפהשהו, אז למה לא ככאן, שמאז לייל הסדר כל הזמן מתחשק לי חריפים אוטנטיים לא חשוב של איזו עדה - חזרת, עמבה, לימון כבוש רוטב צ'ילי ירוק או וואסבי. אולי זה בגלל האביב...

אם אכן יגיע הקיץ אי פעם, שזה ביטחון שהולך ומתערער, אצלי לפחות,
מה, את מחכה לו? אני מלאת הודיה על כל יום דחיה (וכזכור לך אני לא מצטיינת בתחושות הודיה)

אנבליבבל
פ. - אתה לא מבין כמה זמן שברתי את הראש מה הקשר בין אנבל לי (של פו, נו) לבין בבל, עד שנכנסתי לקישור ויצאתי אהבלה.
אבל - אולי אני אהבלה אך עדיין לדעתי "לא יאומן כי יסופר" נשמע יותר טוב. ואם כבר לא יאמן - אז כבר נגיד "לא יאמן כי יספר". מוזיקה זה גם שיקול.

בתור לא-עיראקית ממשפחה נטולת עיראקים, אני ממש שמחה שהשיחה גלשה לרגע לנושא שיש לי מה לתרום בו
טוב, את יודעת- גם אני ובשמת לא ממש עיראקיות

אבל לי די ברור שהייתי עיראקית באחד הגלגולים הקודמים. קראתי פעם ספר של אלי עמיר שמתרחש בבגדד וממש הרגשתי שהייתי שם, שקניתי לחמניה בעמבה (היו שם דוכני רחוב כאלה!!) אינספור פעמים.

טוב, את יודעת- גם אני ובשמת לא ממש עיראקיות
טוב, אבל אתן אכלתן עמבה, ואפילו עמבה אמיתית, ואני מעולם לא...

לדעתי "לא יאומן כי יסופר" נשמע יותר טוב. ואם כבר לא יאמן - אז כבר נגיד "לא יאמן כי יספר". מוזיקה זה גם שיקול.
מעניין מי טבע את הצירוף הזה. אני מנחשת שהמילה עוותה ביודעין לטובת המוזיקה, וזה נכנס חזק עד כדי כך שכבר אומרים יאומן גם בלי יסופר.

כמו שאומרים: כלב נובח לא נושח (נושאח)